40% מבוגרי תואר ראשון לא עובדים במקצוע שלהם. כך עולה מסקר של בנק ישראל. 14% מבעלי התואר הראשון בעלי השכלה גבוהה מהנדרש לעבודה שלהם, איך יודעים? משווים בין מספר שנות הלימוד ש הבוגר לממוצע שנות הלימוד באותו מקצוע.

החוקרים נעם זוסמן, עידן ליפינר ודרור רוזנפלד  גילו כי  מקצועות כמו סוציולוגיה, מדעי החברה, מדעי כדור הארץ, מדעי הרוח וכו'. ההסתברות להשכלה עודפת גבוהה יותר מאשר בלימודי המשפטים, חשבונאות והנדסה.

מהשוואה של ה-OECD, נובע כי בישראל 32% מועסקים בהשכלה עודפת בעוד שהממוצע עומד על 22%. מנגד, בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD של עובדים המועסקים במשלח יד שאינו תואם את מקצוע הלימוד עומד על 40% בישראל שיעור זה עומד על 36%.

בקרב בוגרי המכללות הציבוריות 19%  בעלי השכלה יתרה. מבין בוגרי המכללות הפרטיות 12.3% בעלי השכלה עודפת.  באוניברסיטאות ת"א, העברית, טכניון ומכון ויצמן רק 11% בעלי השכלה עודפת כאשר בקרב בוגרי יתר האוניברסיטאות על פי המחקר 17.3% מהבוגרים בעלי השכלה עודפת.

כיוון שהמדינה מסבסדת חלק מהלימודים, מדובר בבזבוז שאינו מוחזר למשק. יש לזה משמעות גם בשכר, ובעלי השכלה עודפת מרוויחים בממוצע שכר שנתי הנמוך ב-17% לעומת בעלי השכלה  המתאימה  לשכר.

השיעור הגבוה ביותר נמצא דווקא מבין בוגרי האוניברסיטאות האחרות, בהן 46.5% בעלי אי התאמה בין התחום הנלמד לתחום התעסוקה שלהם. שיעור זה אצל בוגרי המכללות הציבוריות עמד על 42.7%, בוגרי המכללות הפרטיות 27.1%. נתון זה בממוצע נמוך משמעותית בקרב האוכלוסיה הערבית (30.7% לעומת 41.5%).

בבנק ישראל הזכירו כי ההתרחבות המואצת של המכללות מאז שנות התשעים, שתרמה לגידול ניכר במספר בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל, עלולה הייתה להעצים את אותן בעיות שנמצאו ופוגעות במשק, במעסיק וכמובן בעובדים עצמם.

על פי המחקר השכלה עודפת מתואמת עם שכר שנתי ברוטו הנמוך כאמור בכ-17% מזה של בעלי השכלה ההולמת את משלח ידם, ללא הבדל בין גברים לנשים. אי-התאמה בין מקצוע הלימודים למשלח היד מתואמת עם שכר הנמוך ב-5%–6% בשני המינים

רוצה לעבוד במקצוע שלי: כמעט חצי מבוגרי האוניברסיטאות לא עובדים במקצוע שלהם