על פי החלטה שקיבל רשם האגודות השיתופיות, כל אחד מהחברים בקיבוצים ובמושבים שנמצאים בתהליכי היפרדות מסגנון החיים השיתופיים יסתפק במגרש ובנכס שבו הוא מתגורר

החלטה תקדימית של רשם האגודות השיתופיות קוראת תגר על אחד הערכים המקודשים ביותר בחברה הקיבוצית – ערך השוויון – וקובעת כי בשלב חלוקת המגרשים המתבצע במושבים השיתופיים והקיבוצים, לא תתקיים חלוקה שוויונית של הנכסים בין החברים, אלא כל חבר יקבל את המגרש והנכס שבו התגורר במהלך השנים. בישראל יש כיום כ־270 קיבוצים – שכ־200 מהם נמצאים בהליכי מעבר לקיבוץ מתחדש ומרביתם בהליכי שיוך או סיימו אותם. ההחלטה התקדימית של רשם האגודות השיתופיות עשויה להשפיע על חברים רבים בקיבוצים אלה.

ההחלטה מעוררת המחלוקת התקבלה בעקבות תביעה שהגישו בני זוג נגד מושב בני דרור בשרון שבו התגוררו, בדרישה להגדיל את שטח המגרש שניתן להם במסגרת הליך השיוך, מ-564 מ"ר ל־750 מ"ר, על יסוד עקרון השוויון.

מנגד, טען המושב כי מעולם לא התחייב בפני התובעים להגדיל את שטח המגרש וכי במושב מעולם לא היה שוויון בכל הנוגע לגודל המגרשים או הבתים שניתנו לחברים. עוד הוסיפו כי במסגרת השיוך מקבל כל חבר את בית המגורים שבו הוא מתגורר כיום, תוך הפעלת מנגנון איזון כספי בין החברים. יתרה מכך, במושב אף ציינו כי היענות לבקשה להגדיל את מגרשם המיועד של התובעים תביא לפגיעה בחברי מושב אחרים, שגם להם ניתנו מגרשים קטנים מ-750 מ"ר.

הבוררת שדנה בתביעה דחתה את כל מרכיביה וקיבלה את טענת המושב כי מעולם לא התקיים שוויון בין החברים בנושא זה, וכי התובעים לא הוכיחו שנגרם להם נזק כספי בשל קבלת מגרש קטן יותר. עם זאת, הוטלו על המושב הוצאות בסך 40 אלף שקל, כיוון שהתחייב "להשתדל לפעול להגדלת המגרש", אך בפועל "משך את ההליכים" ולא עדכן את החברים בנעשה בעניינם.

בתגובה, הגישו התובעים השגה לרשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה ודרשו לבטל את פסק הבוררות, ואילו המושב חזר על טענתו, כי עקרון השוויון לא חל בעניין זה, כי ממילא לכל אורך הדרך הוקצו לחברים נכסים בגדלים ואיכויות שאינם זהים, והדבר היה ברור וידוע.

נציגת משרד רשם האגודות השיתופיות, עו"ד דנה ביאלר, דחתה את ההשגה של התובעים וקבעה, כי המושב אמנם התחייב לעשות מאמצים להגדיל את המגרש ששויך לחברים, אך לא התחייב כי המגרש אכן יוגדל בפועל. לבסוף החליטה עו"ד ביאלר לקבל את השגת המושב, הפחיתה את ההוצאות שנקבעו לחובתו ל-10 אלף שקל וגם חייבה את התובעים לשלם למושב 5,000 שקל עבור הוצאות.

כאמור, החלטה התקדימית של רשם האגודות השיתופיות עשויה להשפיע על חברים רבים, בכ-200 קיבוצים שנמצאים כיום כאמור בהליכי מעבר ל"קיבוץ מתחדש". מוקד הבעיה הוא שמדובר בחברה שפעלה על פי נורמות וערכים ייחודיים, הנגזרים מכך שאחת מאבני היסוד שלה היא שוויון מוחלט, ולפתע נאלצת להתנהל ולהיבחן על פי כללים השייכים למערכות משפט ובירוקרטיה המנותקות לחלוטין מתפיסת עולם זו.

איך הקיבוצים עושים עשרות מיליוני שקלים מקרקעות של המדינה?