מה הריבית החריגה בבנקים?   22%

 

שימו לב לאבסורד – הריבית החריגה בבנקים מגיעה לשיעור של 22%, בעוד שהתקרה (תקרת הריבית) על הלוואות במערכת החוץ בנקאית היא 8%. כן, הבנקים גובים יותר מהמלווים במערכת החוץ בנקאית. אבל רגע – זה לא אומר שבחוץ (מחוץ לבנקים ) אין ריביות מטורפות, פשוט עוטפים את זה בעטיפה קצת שונה, מחביאים את הריבית, לוקחים עמלה גדולה, אבל בסופו של דבר יש הלוואות בריבית מטורפת גם בחוץ. אלא שלפי החוק – הבנקים הם המלווים בריבית הגבוה ביותר.

בכנסת מנסים בחודשים האחרונים לסדר את שוק האשראי לרבות את המערכת הבנקאית והחוץ בנקאית. חברי הכנסת, משרד האוצר, בנק ישראל, המערכת הבנקאית והחוץ בנקאית, נפגשים כדי לנסות ולהסדיר את החוק, אלא שיש בעיות עקרונית שמפלגות את הגומרים השונים.

ראשית, יש אבסורד מובנה במתן הלוואה לאנשים שיכולת ההחזר שלהם נמוכה. זה עובד כך – אם הלווה הוא לווה עם ביטחונות, החזר גבוה ופרמטרים כלכליים טובים, אז אין לו בעיה – כולם ירדפו אחריו כדי לספק לו אשראי, והוא יקבל הלוואה בריבית זולה יחסית. אבל, אם מדובר בלווה עם שכר נמוך, בלי בטחונות, עם ידיעה שיהיה לו קשה להחזיר את ההלוואה, מי ייתן לו אשראי? ואם יתנו לו זה יהיה בריבית מטורפת -20% ויותר. ואם יתנו לו בריבית כזו, אז בעצם מרעים את מצבו, כי כשלוקחים הלוואה בריבית של 20% הסיכוי להחזיר אותה עוד יותר קטן, כי סכום ההחזר גדול יותר (מאשר בהלוואה בריבית "נורמלית").

עוד בנושא הלוואות

ומכאן, שאותו לווה שמראש נמצא בבעיה, הולך ומסתבך, בהלוואות עם ריבית מטורפת, וממעגל הקסמים הזה, קשה לצאת. כן, זה ממש לא ברור אם צריך לתת הלוואה לאדם כזה, ואם כן באיזו ריבית? ומעבר לכך – המחוקק צריך לדאוג לאנשים האלו, אחרת הם יפנו לשוק האפור (שוק האשראי הלא חוקי) שבו הריביות גבוהות עוד יותר, שלא לדבר על הסיכון האישי, באם הוא לא יחזיר את ההלוואה.

אז המחוקק עדיין מתלבט ו"חוק אשראי הוגן" ("חוק הלוואת חוץ-בנקאיות") עדיין תקוע. וההתלבטות היא גם ביחס לעניינים אחרים –  תקרת הריבית המותרת כיום היא למלווים יחידים, אבל אין  תקרה לגבי חברות ועסקים – למה בעצם? האם לא צריך להגביל את הריבית על הלוואות לעסקים ולחברות?

מעבר לכך, התקרה הזו חלה על גופי אשראי חוץ־בנקאי, בעוד הבנקים פטורים ממנה. אבסורד – הבנקים, לכאורה השירותיים יותר, אלו שמהווים את הפתרון הראשון לרוב הלקוחות, נותנים להם אשראי בריבית גבוה יותר.

בתחילת הדרך (תחת השם הקודם של החוק – חוק הלוואות חוץ בנקאיות)  הריבית הגיעה לעד 40%. אך מאז, הריבית במשק ירדה משמעותית, ובהתאמה תקרת הריבית ירדה ל-8%. הבעיה שבריבית הזו גופי האשראי החוץ בנקאי לא מוכנים לספק מימון לחלק מאוד גדול מהמבקשים – בפועל, מעל 80% ממבקשי האשראי נדחים, ואז  חלקם ממשיך לקחת מימון בבנק בריבית מטורפת, אלא שחלקם פשוט לא מקבל מימון נוסף מהבנק.

האשראי הצרכני הכולל מתקרב ל-350 מיליארד שקל, כאשר בלי הדיור האשראי הצרכני מסתכם בכ-190 מיליארד שקל. הריבית הממוצעת על האשראי הצרכני (ללא הדיור) היא 7% והיא במגמת עלייה. האשראי לדיור ניתן בריבית ממוצעת של קרוב ל-3% וגם היא במגמת עלייה. הפער בריביות מיוחס כמובן לעובדה הפשוטה שמשכנתאות – מימון לדירות, הוא כנגד הנכס, ולכן הוא ניתן בריבית טובה יותר.

מה שמעניין עוד בנתוני האשראי הצרכני היא העובדה ש-64 מיליארד שקל ניתנן ללקוחות הבנקים בריבית העולה על 8%. בריביות מטורפות של מעל 15% ניתנו הלוואות בהיקף של קרוב ל-5 מיליארד שקל.

האם הלווים מחזירים את ההלוואה בזמן?

מתוך כ-190 מיליארד שקל, סך של כ-16 מיליארד שקל הן הלוואות שלא שולמו במועד, ונגבית עליהן ריבית פיגורים/ ריבית חריגה.

מהנתונים האלו עולה ש-8.5% מהלווים מתקשים בהחזר ההלוואות לבנקים, ולמרות שאין נתונים מפורטים על השוק החוץ בנקאי ניתן להניח שלמרות שהם דוחים חלק גדול מהלווים, שיעור הלווים שמפגרים בתשלומים, גבוה יותר.

השוק הזה אמור להיות מסודר ומוסדר כבר בקרוב. באמצע השנה – 1 ביולי 2017 יתחיל לפעול הפיקוח על האשראי החוץ־בנקאי, במסגרת רשות שוק ההון העצמאית. כן, סוף סוף, יהיה פיקוח על כל ההלוואות, לרבות השוק האפור שההלוואות בו מגיעות לריבית של עשרות אחוזים – אפילו מאות אחוזים.

אז מה עוישם? מה עושה המחוקק? מה עושים באוצר ובבנק ישראל? ובכן, ב-2012 המליצה ועדה בראשות, המפקח על הבנקים דאז, דודו זקן, לשנות את חוק האשראי החוץ־בנקאי.  הוועדה המליצה לקבוע תקרה זהה לבנקים ולשחקנים החוץ־בנקאיים. אנשי הוועדה הסבירו כי אם רוצים שוק אשראי תחרותי, אין מקום להטיל הגבלות רק על השחקנים החוץ־בנקאיים. מעבר לכך,  הוועדה המליצה להעלות את תקרת הריבית ל-20% וזה בהחלט הגיוני. כך יוכלו הגופים החוקיים בתחום האשראי החוץ בנקאי לספק אשראי לקבוצה גדולה יותר, ובהתאם לסיכון שהם לוקחים.

המלצה דומה העביר בנק ישראל וכן העבירו פקידי האוצר לוועדת החוקה, כך שייתכן ש-20% יהיה באמת הרף החדש. אם כי, בינתיים חברי הוועדה מסכימים כי יש להשוות את הריבית, אך הם אינם מסכימים על הריבית – 20%. אלא שזה עניין פוליטי בלבד, חברי הכנסת לא רוצים להיות אלו שיקבעו את רף ה-20%,  כי אז יגידו שהם אישרו והסכימו שלווים יקחו הלוואות בריבית של 20%, הציבור יכעס, התקשורת תעשה מהומה. מה הם צריכים את זה? אז מה עם זה נכון וצודק, וטוב לכל הצדדים.

ובכלל  למה לתת תקרה. אפשר פשוט לקבוע שאין תקרה, ולתת לשוק להגיד את דברו. בעולם, לדוגמה מקובל לתת הלוואות שבועיות – loans payday , בהלוואות האלו לווה יכול לקבל הלוואות לטווח של ימים בודדים, בריבית אפקטיבית שיכולה להגיע למאות רבות של אחוזים. אלא שזה לא משנה ללווה, כי בשבוע אחד, זה נראה מעט. לדוגמה – אם תיקחו הלוואה של 2000 שקל לשבוע, ותחזירו 2100 , הרי שמדובר על ריבית של 5% בשבוע. בשנה זה ריבית מטורפת של מעל 1000%.

הלוואות כאלו הן לא על הפרק (בינתיים) בארץ, כשהשאלה הגדולה היא האם תהיה תקרת ריבית וכמה היא תהיה? מסתבר שדווקא הגופים החוץ בנקאיים מעדיפים ריבית נמוכה מ-20%. הם פשוט מעדיפים להתחרות עם הבנקים בריבית נמוכה יותר, כי ג כך לבנקים יש יתרון מול הלקוחות. הלקוחות של הגופים החוץ בנקאיים הם אלו שהבנקים לא נותנים להם ריבית, כך שככל שהתקרה נמוכה, כך כמות האנשים שיפנו לשוק חוץ בנקאי, תגדל.

בנק ישראל בינתיים לא מחליט, אך ייתכן שההצעה תהיה בסופו של דבר באזור ה-12%-15%, כאשר תקבע גם תקרה לריבית חריגה,  כלומר שיטת "המקטעים", שתביא בסופו של דבר כנראה לריבית מקסימלית של כ-20%. על כל פנים, במסגרת הועדה הוחלט גם לקבוע ריבית (כנראה באזור ה-30%) שגבייתה תהיה עבירה פלילית, כלומר תהיה ריבית פלילית שמי שעובר עליה עלול להסתבך קשות עם המשטרה ובתי המשפט.בדרך הזו, מקווים בכנסת, יהיה ניתן לפעול נגד גורמים עבריינים המשתמשים בשוק האפור כמקור רווח וכשיטה להלבנת כספים.

בקרוב ההחלטות – ויש להם משמעות ענקית על שוק האשראי, כאשר קביעת ריבית זהה, תאפשר  לספקי האשראי החוץ־בנקאי להתחרות בתנאים כמעט שווים מול המערכת הבנקאית – חלום רטוב שלהם, שעשוי לשנות את סדרי הגודל של השחקנים בענף.

לפיקדונות עדכניים ואטרקטיביים

למדריכי פיקדונות

פיקדון קרמבולה – 1.2% בשנה למשך 3 שנים, אך ניתן לבחור ברירה אחרת (באם תהיה בה תשואה גבוה יותר) – הצמדה למדד (ללא ריבית)

בנק מזרחי טפחות מציע פיקדון ברירת מחדל/ צמוד מדד ל-3 שנים המחשב בתום התקופה (תקופת הפיקדון) את הריבית הגבוה מבין השניים וזו תהיה התשואה למפקידים. על פי תנאי הפיקדון ניתן למשוך את הכספים מתום חודש בכל יום צמוד למדד בלבד – ללא ריבית וללא הבטחת קרן. במילים אחרות, אם אתם מעוניינים לשבור את הפיקדון זה אפשרי ולא תפגעו ריאלית – תקבלו את המדד (אבל כנראה פחות מפוטנציאל הריבית)

הריבית הנומינלאלית על הפיקדון – 1.2% שנתי או הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן ללא תוספת ריבית

עוד בנושא פיקדונות

 

תעודת הזהות הבנקאית בדרך אליכם – בימים הקרובים יישלח לכם הדוח לשנת 2016.

כל מה שצריך לדעת על תעודת זהות בנקאית

הפיקוח על הבנקים קורא לציבור הרחב לפעול להוזלת עלויות ניהול חשבונו, באמצעות שימוש בדו"ח השנתי "תעודת הזהות הבנקאית"- שתישלח ללקוחות הבנקים על ידי התאגידים הבנקאיים

"תעודת הזהות הבנקאית" הנה דו"ח תמציתי המציג ללקוח את כל הפעילות שבוצעה בחשבונו, בצורה ברורה, שקופה וקלה להשוואה. תעודת הזהות הבנקאית נשלחת לכלל הלקוחות (יחידים ועסקים קטנים), אחת לשנה ב- 28 בפברואר, באמצעות חשבונם המקוון באתר האינטרנט של הבנק או באמצעות הדואר (בהתאם לדרך ההתקשרות העיקרית של כל לקוח מול הבנק). הדוח יוצג בחשבון המקוון באתר הבנק במשך 3 שנים. כמו כן, ניתן לבקש את תעודת הזהות הבנקאית בכל עת במהלך השנה, ולקבל באמצעותה מידע עדכני על החשבון.

עוד בנושא חדשות

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "לקראת משלוח הדו"ח השנתי ללקוחות הבנקים, אני קוראת לציבור הרחב לנצל את ההזדמנות ולעשות שימוש מושכל בדו"ח חשוב זה. הדו"ח כתוב בשפה פשוטה ובפורמט זהה בין כל הבנקים, ויכול לסייע לכל לקוח- משק בית ועסק קטן- להבין את מצבו הפיננסי הכולל, לראות כמה עמלות וריביות הוא שילם במהלך השנה על כל הפעילויות בחשבון הבנק, ולפעול להוזיל עלויות באמצעות קבלת הצעה מתחרה מבנקים מתחרים וניהול מו"מ עם הבנק הקיים".

 

 

ריבית בנק ישראל ללא שינוי – 0.1%. זה אמנם לא מפתיע, רק שבבנק ישראל יבואו בטענות לעצמם כשהם מדברים על שוק הדירות והמחירים העולים. הם האשמים אלו שדרך הריבית הנמוכה בשנים האחורנות מזניקים את הדירוךת לשמיים. הם אלו שדרך ריבית נמוכה "דואגים" ל ריבית משכנתא נמוכה , הם אלו שאחראים על שוק הדירות, לפחות האחראים העיקריים.


הגורמים העיקריים להחלטה – החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.

הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים, אך עליית השכר ועלייה באינפלציה בעולם, צפויים לתמוך בחזרת האינפלציה אל תוך היעד. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

עוד בנושא חדשות

 

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.2%, בהתאם לממוצע של תחזיות החזאים. החודש נרשמה ירידה עונתית בסעיף ההלבשה וההנעלה (9.2%-), בסעיף הדיור (0.5%-) ובסעיף הפירות והירקות (0.1%-), ומנגד חלה עלייה בסעיפי המזון (0.5%) ואחזקת הדירה (1.2%). המדד בחודש זה הושפע גם משינויים מוסדיים: ירידה בתעריפי הביטוח (6.2%-) גרעה ממנו 0.15%, ועלייה בתעריף החשמל (3.5%) תרמה לו 0.08%. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-1.4%, ומחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-0.8%. האינפלציה השנתית מוסיפה לעלות, אם כי בקצב נמוך, וב-12 החודשים האחרונים היא עמדה על 0.1%; זהו נתון חיובי ראשון מאז אוגוסט 2014, ותמך בו בעיקר שינוי המגמה במחירי האנרגיה.

תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה לשנה ירדו והציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו ללא שינוי מהותי. הציפיות משוק ההון ירדו ב-0.1 נקודת האחוז, לכ-0.1%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ירדו קלות, ל-0.3%. ממוצע תחזיות החזאים לשנה נותר 0.6%. הציפיות פורוורד לשנה השנייה לא השתנו והן עומדות על 0.7%, הציפיות לשנה השלישית עלו קלות, ל-1.4% (לעומת 1.3% לפני הדיון המוניטרי הקודם), והציפיות לשלוש עד חמש שנים נותרו בגובה 1.5%. הציפיות לטווחים הארוכים יותר (5 עד 10 שנים) נותרו מעוגנות מעט מעל מרכז היעד, בגובה 2.3%. על פי עקום המק"ם, עקום התלבור והערכות החזאים, ישנה הסתברות גבוהה לכך שבנק ישראל יעלה את הריבית ל-0.25% בתוך כשנה.

הפעילות הריאלית: נמשך השיפור בפעילות הריאלית. האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי (נתונים מנוכי עונתיות, במונחים שנתיים) מראה שהתוצר והתוצר העסקי צמחו ב-6.2% ו-7.8%, בהתאמה – שיעורים גבוהים משיעוריהם ברבעונים הקודמים של השנה. קצב צמיחה גבוה במיוחד זה נבע מעלייה חריגה בצריכת כלי תחבורה, וזו מצִדה נבעה מהקדמת רכישות עקב עדכון נוסחת המיסוי הירוק בינואר 2017. בניכוי נתון חריג זה, הצמיחה ברבעון הרביעי הייתה גבוהה רק במעט מקצב הצמיחה הבסיסי של השנים האחרונות. הרכב השימושים ברבעון הרביעי היה שונה מקודמו מכיוון שנרשמו התרחבות נאה ביצוא לצד האטה בצמיחת הצריכה הפרטית והציבורית; היצוא (ללא יהלומים והזנק) צמח ב-8.0% תודות להתאוששות ביצוא התעשייתי על רקע השיפור בסחר העולמי בסחורות, לצד המשך מגמת ההתרחבות ביצוא השירותים. לעומת זאת, הצריכה הפרטית למעט בני קיימא צמחה ב-0.9% בלבד. המדד המשולב למצב המשק עלה בינואר ב-0.2%, והוא תומך בהערכה שקצב הצמיחה החריג לא יימשך ברבעון הראשון של 2017. מדד מנהלי הרכש ומדדי אמון הצרכנים של הלמ"ס ושל בנק הפועלים ירדו מעט בינואר, אך הם מצויים ברמה גבוהה. מדד מנהלי הרכש מצוי זה חודשים אחדים מעל ל-50 נק', והוא מעיד על התרחבות של הפעילות.

שוק העבודה: התמונה העולה משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית מאוד. סקר כוח האדם לינואר 2017 הצביע על כך שהתעסוקה מתבססת ברמה גבוהה; בגילי העבודה העיקריים (25—64) נרשמו ירידה קלה בשיעור האבטלה (3.7% לעומת 3.8%), יציבות בשיעור התעסוקה (77.1%), וירידה קלה בשיעור ההשתתפות (80.0% לעומת 80.1%). שיעור המשרות הפנויות התייצב בינואר (בניכוי עונתיות) ורמתו, 3.8%, עדיין גבוהה. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בספטמבר-נובמבר ב-0.9% וב-1.1%, בהתאמה, לעומת שלושת החודשים שקדמו להם (נתונים מנוכי עונתיות). העלייה שחלה ב-2016 בשיעורי התעסוקה באה לידי ביטוי גם בכך שהשכר במגזר העסקי עלה מהר יחסית; מתחילת השנה עלה השכר הנומינלי למשרת שכיר ב-2.7%, בשעה שהשכר בשירותים הציבוריים עלה ב-1.2% בלבד, ולכן השכר הנומינלי בכלל המשק עלה ב-2.2%, בדומה לקצב ב-2015.

נתוני תקציב הממשלה: העודף המקומי (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר 2017 ב-4.7 מיליארדי ש"ח. העודף היה נמוך בכ-0.6 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון ל-2017. גביית המסים בינואר עמדה על 28.5 מיליארדי ש"ח, סכום גבוה ב-0.5 מיליארד מהתוואי העונתי התואם את אומדן ההכנסות ממסים. גביית המסים הייתה גבוהה ריאלית בכ-3.8% לעומת ינואר אשתקד (בניכוי פעולות חריגות ושינויי חקיקה).

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/1/17, ועד ל-24/2/17, התחזק השקל מול הדולר ב-3%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל ב-2.1%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 7.4%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/1/17, ועד ל-23/2/17, עלה מדד ת"א 35 בכ-1.6%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות שהגיעה עד 8 נקודות בסיס בעקום השקלי ועד 23 נקודות בסיס בעקום הצמוד. עקום המק"ם נסחר בתשואה מעט גבוהה מריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה קלות, לכ-65 נקודות בסיס.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-10.8%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-3.7%.

שוק האשראי: המגזר העסקי (ללא בנקים וחברות ביטוח וללא חברות זרות) הנפיק בינואר אג"ח בהיקף של 5.5 מיליארדי ש"ח – בעיקר בענפי הנדל"ן והבינוי (54%) והמסחר והשירותים (31%) – וסכום זה גבוה מהממוצע החודשי במהלך 2016 (כ-3.7 מיליארדי ש"ח). מרווחי האג"ח התאגידיות (ללא בנקים וביטוח) ירדו בינואר ועמדו על 2.7 נקודות אחוז בממוצע (לעומת 2.82 בדצמבר). בינואר – חודש שמתאפיין לרוב בהיקף נמוך של נטילת משכנתאות חדשות – עמד היקף נטילתן על 4.4 מיליארדי ש"ח, ירידה של 7% לעומת החודש המקביל אשתקד. הריבית הממוצעת על המשכנתאות ירדה קלות בינואר במרבית המסלולים, לאחר שנה וחצי של עלייה מתמשכת: במסלול הצמוד למדד בריבית משתנה ובמסלול הלא-צמוד בריביות קבועה ומשתנה היא ירדה ב-0.02, 0.05 וב-0.03 נקודת האחוז, בהתאמה. במסלול הצמוד בריבית קבועה היא עלתה ב-0.04 נקודת האחוז.

שוק הדיור: עפ"י האומדן הראשון למדד מחירי הדירות, בנובמבר-דצמבר ירדו המחירים בחדות – ב-1.2%. זוהי הירידה הראשונה מאז אוגוסט 2015 והגבוהה ביותר זה כעשור. כתוצאה מכך ירד גם הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות, וב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר הם עלו ב-5.9%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.5%, לאחר שבדצמבר הוא ירד ב-0.1%, וקצב העלייה השנתי עומד כעת על 1.5% לעומת 2.5% בינואר אשתקד. לפי הנתונים על סך העסקאות, היקף הפעילות בשוק ממשיך להתמתן. במחצית השנייה של 2016 עמד סך העסקאות הממוצע על כ-7,300 בלבד, לעומת 8,300 במחצית הראשונה, והחלק שעסקאות המשקיעים מהוות בסך העסקאות ממשיך להיות נמוך ועומד על כ-20%. ההתמתנות בסך העסקאות ניכרת גם בקרב משפרי הדיור, אוכלוסייה שאינה כפופה לשיקולים הנוגעים לשינויי מיסוי ואינה ממתינה ל"מחיר למשתכן".

המשק העולמי: במשק העולמי נמשכת צמיחה מתונה של המשקים המפותחים העיקריים, תוך המשך מגמת השיפור במשקים המתעוררים. אי-הוודאות הפוליטית מתגברת, אך נמשך המומנטום החיובי בשווקים הפיננסיים. בארה"ב נראה כי שוק העבודה מתקרב לתעסוקה מלאה: בחודש ינואר נוספו עוד 225 אלף משרות ושיעור האבטלה התייצב ברמה נמוכה – 4.8%; אולם קצב הגידול השנתי של השכר הממוצע ירד ל-2.5% (לעומת 2.8% בחודש הקודם), ונראה כי ייתכן שיש עדיין מקום לשיפור בשוק העבודה מפני ששיעור ההשתתפות עשוי להוסיף לגדול ומפני ששיעור גבוה יחסית של עובדים מצויים בתת-תעסוקה. הצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הכלכלה, אך גם בייצור התעשייתי נמשכה ההתאוששות ושוק הנדל"ן מוסיף להשתפר. האינפלציה עלתה בחדות בינואר, ל-2.5%, ומדדי הליבה קרובים ליעד ה-FED. הריבית נותרה על כנה, אך להתבטאויותיהם של בכירי ה-FED התלוו מסרים נִציים. תוואי הריבית הצפוי בשווקים עלה מעט, ונכון לעכשיו עולה ממנו כי ב-2017 צפויות שתי העלאות ריבית. גם באירופה מסתמן מומנטום חיובי, בעיקר בגרמניה ובספרד, אך הסיכונים הפוליטיים נותרו משמעותיים. האבטלה בגוש האירו הוסיפה לרדת בדצמבר והגיעה ל-9.6%, השיעור הנמוך ביותר ב-7 השנים האחרונות. האינפלציה עלתה בחדות – ל-1.8% – בהשפעת העלייה במחירי הנפט, אך אינפלציית הליבה נותרה נמוכה – 0.9%. אי-הוודאות הפוליטית נותרה גבוהה עקב מערכות הבחירות שכמה מדינות צפויות לקיים השנה, ועקב התגברות המתחים הנוגעים לכך שיוון צריכה לפרוע ביולי חוב שהיקפו כ-7 מיליארדי אירו. כלכלת בריטניה צמחה ב-2016 ב-2% והאבטלה הוסיפה לרדת, אך לפי ההערכות היא תאט בשנים הקרובות על רקע הברקזיט. מנגד, יש חשש לעלייה באינפלציה, ולכן הבנק המרכזי הודיע שהשינוי הבא במדיניות עשוי להיות מרסן או מרחיב. ביפן נרשמה ב-2016 צמיחה  בגובה 1% – נתון נמוך בהשוואה בין-לאומית אך גבוה מההערכות לגבי פוטנציאל הצמיחה – ואין עדיין סימנים להתאוששות האינפלציה. הכלכלה בסין צמחה ב-6.7% ברבעון הרביעי של השנה, ומדדי מנהלי הרכש הצביעו על המשך ההתרחבות בפעילות הכלכלית, בין היתר על רקע המשך הגידול באשראי. בשווקים המתעוררים האחרים (בעיקר בברזיל וברוסיה) נמשכה מגמת הצמיחה שנשענת על ההתייצבות במחירי הסחורות ועל עליית הביקוש בסין, אך תוואי הריבית העולה בארה"ב ומדיניות הסחר הצפויה בה חושפת אותם לסיכונים. מחיר חבית נפט מסוג "ברנט" נע במהלך החודש סביב 56$; מדד מחירי הסחורות ללא אנרגיה הוסיף לעלות,  בכ-2%.

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-13/3/2017.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) החליטה לאחרונה להשהות את נתוני מכירת הדירות החדשות בגלל בעיה בנתונים – כן, הייתם מאמינים, הנתונים של הסוקרים לא הכי אמינים. לכאורה זה נראה ברור – הנתונים מזגזגים בלי קשר לביקוש או היצע, ומבלבלים את הציבור יותר  מאשר תורמים לו. אבל בפועל – אלו אמורים להיות נתונים מהשטח, נתוני אמת.

בד בבד, פרסם בנק ישראל פרסם מחקר שלפיו שבשנים האחרונות נתוני התחלות הבנייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היו מוטים כלפי מטה ב-10% בממוצע. אז אולי הנתונים לא טובים, וזו בעיה, אבל יש גם מקומות שאין נתונים כלל – אנחנו מתכוונים בעיקר לנתוני ריבית המשכנתא, ונתוני המשכנתאות בכלל.  בנק ישראל מפרסם את ריבית המשכנתא צמודת המדד והשקלית, אבל הוא אינו מפריד בין ריביות קבועות למשתנות כך שבפועל אין באמת משמעות לנתוני הריבית השקלית כי אף אחר לא יודע ממה היא מורכבת – מה התמהיל בין הקבועות למשתנות?

כמו כן, אין מידע על המקום הגאוגרפי שבו נלקחה ההלוואה/ המשכנתא וחסרים פרטים נופסים. על רקע זה, ד"ר דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול, דרש מהפיקוח על הבנקים ובנק ישראל לספק מידע מפורט. בן שחר דורש נתונים שיאפשרו לו לבחון את הענף, והוא הגיש עתירה במסגרתה ביקש נתונים נרחבים ללא פרטים מזהים של הלווים, ועדיין – בנק ישראל נמנעים מלהעביר את הנתונים.

רק עכשיו , הגיעו ד"ר בן שחר ונציגי בנק ישראל לפשרה – הוא יוכל לקבל חלק קטן מהנתונים שביקש, ובתנאי שהבנקים עצמן יסכימו שבנק ישראל יעביר אותם. אלא שהנתונים צריכים להיות שקופים לכולם

 

ראש מטה הדיור הלאומי, אביגדור יצחקי, טוען בוועידת הנדל"ן של גלובס כי מחירי הדירות ירדו בכ-1.5% – "אנחנו עובדים בסך הכול שנה וחצי, וצריך סבלנות כדי לראות תוצאות, אבל זה מתחיל. השנה תכננו 111 אלף יחידות דיור, והיעד של מינהל התכנון הוא 105 אלף יחידות דיור. גם בנושא אשראי יש התקדמות – עשינו כל שבכיכולתנו  כדי שבסוף יעבור החוק שמוריד את המע"מ מעלות המכר.

יצחקי מדבר על כך שצריך סבלנות, אבל הוא שוכח שהמחירים כבר עולים בשיעור חד מעל 10 שנים, וגם אם תהיה ירידה בתקופה הקרובה, הרי שהיא מקזזת את העלייה של השנים האחרונות, קשה לראות את המחירים יורדים בצורה דרמטית – "שנת 2030 זה מחר בבוקר מבחינתנו. לא מחרתיים. אנו נצליח, אני מאמין כאן, להביא למצב שכל שנה אנחנו מספקים את הצרכים של ישראל", אומר יצחקי ומוסיף – "הזלזול, לדעתי, חוטא למטרה ובעיקר חוטא לאנשים שעובדים ימים ולילות קשה. בסוף מישהו צריך לקחת החלטות. אנו עושים כל מה שאנו יכולים כדי להסתכל לא רק על השנה הקרובה אלא גם על 40 השנים הבאות. הסבלנות תשתלם, ואלה שימתינו יזכו, למרות שנראה שכעת מדובר ב'זכייה' למעטים יחסית בדירה במחיר מוזל.ברור שאף תוכנית לא מושלמת, אך אנו בטוחים בה ונמשיך בה בכל המאמצים. אני בטוח שכל הנרשמים לתוכנית מחיר למשתכן יזכו בסופו של דבר לדירה במסגרת התוכנית. כרגע מה שאנו נותנים זה לזוגות צעירים שאין להם דירה. לאחר מכן, ברגע שהדבר יסתיים, ואנו כבר נגיע לרוויה, נעבור גם למשפרי דיור וניתן להם דירות בהנחה.

"בסופו של דבר עוד ועוד חברות נכנסות לבנות במסגרת מחיר למשתכן. גם דימרי יעשה זאת. יש מדד אחד מקצועי שקובע שמחירי הדירות ירדו ב-1.2%, ובפועל מדובר ב-1.5%.אנו רואים במקומות שונים ירידות, ואני אומר שהדברים האלה מצביעים על כך ששוק הנדל"ן, שוק הדירות למגורים מתחיל להתקרר והקירור מתחיל להיות עמוק".

אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אמר  בפסגת הנדל"ן של גלובס כי מחירי הדירות ממשיכים לעלות, ואף ביתר שאת, גם לאחר ההכרזה של שר האוצר משה כחלון על כך שהמחירים צפויים לרדת. "כשאנחנו כמנכ"לים באים לדירקטוריון ואומרים מה אנחנו רוצים להשיג ­ לפעמים אנחנו משיגים ולפעמים לא, אבל לפחות יש תוכנית מפורטת עם מטרות מוגדרות", אמר פרשר, "ומה קורה בשוק הנדל"ן? בתחילה הבטיחו לנו הורדה של מחירי הנדל"ן, ואחר כך שמענו הצהרות שבכלל לא זו המטרה. בהמשך מתפרסמים כל מיני נתונים, כך שלא ברור מה בדיוק המגמה. ומה בעצם קורה בפועל בשוק הנדל"ן? אז אנחנו רואים שמחירי הדיור עולים לפי הלמ"ס, גם במהלך כהונתו של שר האוצר כחלון. מחירי הדיור ממשיכים לעלות. אפשר לראות זאת גם לפי נתוני המשכנתאות: לפי נתונים אלה, היקף המשכנתאות גדל בשנים האחרונות.

"לעומת זאת, יש ירידה במספר עסקאות הנדל"ן, וזה נובע מהבוקה ומבולקה בשוק, מחוסר הבהירות ומכך שאין יד מכוונת, ולא ברור לאן הולך שוק הדיור. כאשר אין ודאות, יש תקופה ארוכה שאנשים יושבים בה על הגדר. ראינו זאת בממשלה הקודמת בתקופת מע"מ %0 ,כמות העסקאות אז צנחה דרמטית, והביקוש חזר למקומו אחרי שאיהוודאות הזו נעלמה, וביטלו למעשה את תוכנית מע"מ אפס. יש חוסר תיאום באופן מחריד בין הרשויות. בואו ניקח דוגמה מקום שבו הגורמים השונים עובדים ביחד ­ המשקיעים בנדל"ן. הממשלה פעלה כדי לתת לעצמה חלון זמן, ופעלה באופן מוסדר ומכוון כנגד מגזר המשקיעים. במקביל האוצר ובנק ישראל פעלו בשפע אמצעים ­ הכבדה במס, הגבלת שיעור מימון. התוצאה היא שרואים בשנתיים האחרונות ירידה מסיבית במשקיעים מ-30% ל-15%. אבל –  באותו זמן שהוציאו ביקוש מהשוק, הם החליטו להגביר ביקוש בשוק על­ידי תוכנית מחיר למשתכן ­ והתוכנית הזו מגדילה את הביקושים וגם את המחירים. עיקר השיווק הוא בפריפריה, וזה יוביל למחסור בהיצע באזורי המרכז. התוצאה עלולה להיות עלייה דרמטית במחירי שכר הדירה במרכז, וזו לא בטוח התוצאה שרצו להשיג.

"וזה עוד לא כל הבלגן בשוק הנדל"ן. כל חבר כנסת מקדם הצעות חוק משל עצמו, בוקה ומבלוקה כבר אמרנו? השר אלי כהן הציע בהיותו חבר כנסת הקטנת מימון למשקיעים ל-25% ,ואילו ח"כ אורלי לוי­אבוקסיס הציעה להגדיל את המימון – שיעור המימון מסך הדירה לרוכשי דירה ל-90% .ח"כ יואב קיש מציע לבטל את מגבלת 3/1 מהמשכנתא על הפריים. כבנקאי זה טוב לי, אבל לא בטוח שזה טוב לשוק.וכך, בחלוף הזמן, אחרי שתוכנית מחיר למשתכן מעמידה בסימן שאלה האם היא תוביל להורדת מחירים, תוכנית זו הפכה לתוכנית חברתית ­ הספקת דיור לכולם. זה מטרה ראויה, האם תוכנית זו תשיג את המטרה? תוכנית זו תרחיב את הפער בין המרכז לפריפריה, אנחנו נרחיב את הפערים החברתיים. התוצאה עלולה להיות וקטור דו­כיווני: עצירת מחירים ואולי ירידה בפריפריה, ובמרכז תהיה עליית מחירים, כך שהפערים יורחבו.

"בתל­אביב, ההטבה במחיר למשתכן היא בגובה של 600 אלף שקל, לעומת 175 אלף שקל בלבד בדרום. כלומר, ההנחה לתושבי המרכז גדולה יותר. אז האם התכנית חברתית? לא ממש. מרכז המחקר של הכנסת עשה מחקר, ממנו עולה כי עלות תוכנית מחיר למשתכן היא 6 מיליארד שקל, מהם ייהנו כ­50 אלף משקי­בית, כל זאת ללא מבחן למי זה מגיע. גם הבן שלי יכול להשתתף בתוכנית הזו, והוא ממש לא צריך את זה.

"במגזר הערבי אין התאמה של הביקוש להיצע, יש שם מעט מאד בנייה להרבה מאד צרכים ­ הבעיה שם גדולה פי כמה משאר המגזרים. ומה עם תוכנית מחיר למשתכן ­ רק 3% מהנרשמים במחיר למשתכן הם מהמגזר הערבי, למרות שהמגזר הזה הוא 20% מהאוכלוסייה. לסיכום, אם באמת מתכוונים לטפל בנושא כמו שצריך ­ אני מצפה ששר השיכון יטפל ב­8,000 בוני הארץ וייתן ודאות לגבי מה צפוי בשנים הקרובות ומה יקרה. חייבים להגדיר יעדים למחירים. אנחנו כאזרחים, משקיעים, צרכנים, כבנקאים ­ צריכים לדעת האם בכוונת ממשלת ישראל להוריד מחירים ובכמה ותוך כמה זמן. אחרת, זורים חול בעינינו".

עוד בנושא חדשות

מעודכן ל-08/2018

 

חברת המימון החוץ­ בנקאי – מימון ישיר, מקבוצת ביטוח ישיר, שפועלת במתן מימון והלוואות לפרטיים, מתרחבת גם למתן מימון לעסקים. החברה מתכוונת  לספק הלוואות, ללא בטחונות, לעסקים מורשים. ההלוואות מיועדות בעיקר לעצמאים. סכום ההלוואה המקסימלי צפוי לעמוד על 200 אלף שקל, ובכוונת החברה להעמיד בשנה הראשונה לפעילות זו הלוואות בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים.

מימון ישיר נכנסת בעצם למלחמה בשוק האשראי העסקי מול הבנקים, מול חברות כרטיסי האשראי ומול גופים פיננסים שונים שמספקים אשראי (לרבות חברות המימון החברתי – הלוואות חברתיות). מימון ישיר לא תדרוש ביטחונות ולכן היא צפויה להתבסס על בדיקות של כושר החזר הלווים.

ההלוואות צפויות להיות על פני 5 שנים ובריבית ממוצעת של 7% צמודה למדד המחירים לצרכן. הריבית הזו גבוה מהריבית לפרטיים, וזה בגלל שבהגדרה קיים סיכון גדול יותר בהלוואה לעסקים על פני הלוואה לפרטיים – עם זאת, בחברות כרטיסי האשראי הלוואה לעסקים זולה יותר בגלל שהעסק גם מבצע סליקה דרך חברת כרטיסי האשראי (ויש סוג של בטוחה – הכספים שנמצאים בסליקה).

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

האינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר 2017 חזרה לתחום החיובי (0.1%) לראשונה מאז יולי 2014 – כך כותב יניב בר כלכלן בנק לאומי בסקירה על מדד המחירים לצרכן.

בחודש ינואר מדד המחירים לצרכן ירד בשיעור של 0.2%, זאת בהתאם למרבית ההערכות המוקדמות. למרות זאת, "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, עלתה קלות בהשוואה לחודש הקודם. כך, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2017 בהשוואה לינואר 2016) חזרה לתחום החיובי לראשונה מאז חודש יולי 2014 ועמדה על 0.1%, וב-12 החודשים הבאים המדד צפוי, להערכתנו, לעלות בכ-1.0%.

ההתפתחויות הבולטות במדד ינואר כללו את סעיף הלבשה והנעלה שירד בחדות, זאת מעבר לעונתיות המאפיינת את חודשי ינואר לאורך השנים; כמו כן, נרשמה ירידה חריגה במחירי ביטוח הרכב; מנגד, מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלו בינואר לאחר חודשיים של ירידות, בעיקר עקב עלייה במחירי העופות. עם זאת, יש לציין שבראייה שנתית (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) מחירי המזון מצויים במגמת ירידה מאז חודש דצמבר 2015.

באשר לסעיף הדיור, בחודש ינואר חלה ירידה של 0.8% בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים) בעיקר מסיבות של עונתיות. למרות זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) עלה מעט ל-1.5% לעומת 1.4% בחודש הקודם, אם כי, יש לציין שמדובר עדיין בקצב מתון בהשוואה לחודשים קודמים. במקביל, חלה האטה חדה יחסית בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן). כך, בחודשים נובמבר-דצמבר 2016 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 5.9% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לאחר עלייה שנתית של 8.1% בחודש הקודם. עם זאת, יש לציין שמדובר בנתון זמני אשר עשוי להתעדכן בהמשך.

במבט כולל, סעיף הדיור צפוי להמשיך ולהיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד, כאשר בנוסף יש להתחשב גם במשקלו הגבוה. בהקשר זה, נציין שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה בינואר 2017 את סל מדד המחירים לצרכן, וכתוצאה מכך עודכנו גם משקלות הסעיפים. כך, משקלו של סעיף הדיור במדד עלה מעט ל-25.0% (לעומת משקל קודם של 24.7%), והוא מהווה את הסעיף בעל המשקל הגבוה ביותר במדד. סעיפים נוספים בעלי משקל גבוה הם: תחבורה ותקשורת  (19.3%), מזון ללא פירות וירקות (13.7%) וחינוך, תרבות ובידור (11.9%). במבט קדימה, אנו מעריכים כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) לקראת סוף שנת 2017. חזרתה של האינפלציה לטווח היעד, מהווה תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להעלאת ריבית ראשונה בישראל לקראת סוף 2017.

עוד בנושא חדשות

 

כל מה שצריך לדעת על המס על דירה שלישית

ח"כ מיקי זוהר, הגי הצעת חוק בקשר למס על דירה שלישית. המס על דירה שלישית מתגלגל לשוכרים (כפי כתבנו כאן בעבר מספר פעמים), ועכשיו מנסים לתפור טלאי על טלאי. ח"כ זוהר גיבש הצעה לחוק עם שמאי המקרקעין אהוד המאירי. בהתאם להצעה – בעל דירה שלישית שישכיר את דירתו לאותו השוכר למשך תקופה של חמש שנים לפחות במחיר קבוע צמוד מדד ­ יהיה פטור מהמס.

"הממשלה עדיין איננה מסוגלת לספק פתרונות לדיור להשכרה, ולכן, מוצע לתקן את חוק המיסוי על ריבוי דירות על ידי מתן פטור לכל בעל דירה שישכיר את דירתו לתקופה מינימלית של חמש שנים בדמי שכירות קבועים וצמודים למדד", נכתב בהצעה לחוק, "הדבר יביא לוודאות בשוק השכירות, והדייר יהיה בטוח מפני פינוי והעלאת דמי השכירות לטווח מינימלי של חמש שנים. מאידך, בעל הדירה יהיה פטור מהמס וכפועל יוצא, עליית דמי השכירות עשויה להתמתן".

חברי כנסת יקרים, אז למה מלכתחילה להעלות ולחוקק חוק שהוא כל כך פוגע בשוכרי הדירות ואין בו כדי לעזור להיצע הדירות במשק.

עוד בנושא חדשות

ח"כ  זוהר אמר במקביל להגשת ההצעה –  "מטרתו של חוק מיסוי דירה שלישית (ומעבר לכך) היא לצנן את שוק הדירות אך בטח שהוא לא הגיע לעולם כדי לפגוע בציבור שוכרי הדירות. לצערי נותרה לקונה בחוק, אשר גורמת להעלאת מחירי השכירות על ידי המשקיעים, ובפועל הם משיתים את המיסוי על השוכרים. הצעת חוק זו נועדה לעודד את בעלי הנכסים להשכיר את נכסיהם במחיר סביר

ולטווח ארוך".

שמאי המקרקעין, אהוד המאירי, אמר – "הממשלה מוכנה ביד אחת לסבסד ולעודד בנייה להשכרה, ומנגד, ביד השנייה מכה את מי שכבר השקיע בדירה להשכרה. הפתרון לכך פשוט מאוד ומצריך את קבינט הדיור לחשיבה מחוץ לקופסא כפי שעושה הצעת החוק המוצעת. אני קורא לשר כחלון ולחברי הממשלה לא לעצור את החוק, ולאפשר לשוכרים מענה למצוקה שהתפתחה לאחרונה".

כן לדוחות רבעוניים

איזה חברות יקבלו הקלה בדוחות רבעוניים? למה זה עלול לפגוע בשוק? ומה צפוי לקרות בפועל?

הרגולציה בשנים האחרונות על חברות שנסחרות בבורסה עלתה מדרגה – הפיקוח, הבקרה, הבדיקות, התיעוד, האישורים והדיווח התרחבו מאוד – גם איכותית וגם כמותית. זה כבר לא דוח כספי  של 20-30 עמודים, אלא זה עשרות רבות של עמודים ובדוחות השנתיים מאות עמודים עם מידע שכמעט אף אחד לא נוגע בו –  דוח בקרה פנימית, דוחות רגישות ועוד.

מעבר לכך תיאור עסקי התאגיד, דוח שמתפרסם פעם בשנה, הפך את הדוחות השנתיים לסוג של "כמעט" תשקיף, עם מידע מפורט שכולל לא רק פרטים מפורטים על מה שקרה בתקופת הדיווח (שזה תפקידו של דוח הדירקטוריון/ סקירת מנהלים), אלא מידע מפורט ובסיסי על החברה, על המתחרות, לקוחות, ספקים, עובדים, כושר ייצור, מוצרים, חטיבות ועוד, ברמה מאוד רחבה. העבודה שמושקעת בדיווחים האלו היא באמת רבה מאוד, ולא בטוח שהעלות מוצדקת, כלומר ממש לא בטוח שיש תועלת בדיווחים כל כך רחבים, שלעיתים דווקא עלולים להיות מבלבלים. נכון, חשוב לקבל מידע, למעשה – את כל המידע שיכול להשפיע על החלטת המשקיעים לפעול בניירות הערך של החברה, אבל חשוב להנגיש את זה לקוראים, ולא כפי שזה מוצג כיום.

עם זאת, הטענות על עודף רגולציה, גם אם הן מוצדקות, עלולות להביא במהירות למצב ההפוך –  פחות רגולציה, דווקא במקומות שצריך. לאחרונה מדברים ונערכים להקלות ברגולציה על החברות הנסחרות, בעיקר החברות הקטנות, וזה נכון – חברה קטנה לא יכולה ולא צריכה להתעסק כל כך הרבה ברגולציה, ולא צריכה להוציא סכומים כל כך גבוהים על היותה חברה נסחרת. אלא שעל הדרך, נראה שעלולים לשפוך את התינוק עם המים –  לאחרונה התפרסם כי ועדת הכספים אישרה  את הצעת רשות ניירות ערך להקל על חברות ציבוריות קטנות ובינוניות בשווי שוק של עד 300 מיליון שקל, ולאפשר להן לפרסם דוחות כספיים פעמיים בשנה, במקום ארבע פעמים. כלומר, החברות הקטנות והבינוניות יוכלו לדווח רק את הדוח החצי שנתי ואת הדוח השנתי, כאשר ברבעון הראשון וברבעון השלישי הן יפרסמו דו"ח דגשים רבעוני (בתוך 30 יום מסוף הרבעון) שבו תהיה סקירה על הפעילות של החברה, על המצב התפעולי, על המגמות השונות בפעילות, וכן מידע על המצב הפיננסי ועל מצב הנזילות של החברה. זה מידע חשוב, אבל האם זה יכול להיות תחליף לדוח כספי? האם זה יכול להיות תחליף לתהליך הכנת הדוחות הכספיים  בפירמה ותהליך הסקירה של רואה החשבון? אולי כן, זה תלוי בדיווחים של החברות בפועל, ברמת הפירוט של המידע והנתונים. אבל, צריך לזכור, שלרוב החברות (במיוחד הקטנות) מעדיפות לדווח על כמה שפחות (בהתאם לאפשר על פי החוק).

עוד בנושא הרהורי בורסה

ההקלה הזו מתייחסת לכ-200 חברות שמוגדרות קטנות ובינוניות ונסחרות בשווי של עד 300 מיליון שקל- אבל, האם 300 מיליון שקל זה חברות קטנות ובינוניות? ברשימה הזו יש חברות משמעותיות, בתחום ובענף שלהם. על כל פנים, ההקלה לא מתייחסת לחברות שיש להם אג"ח סחיר – הוחלט שהחברות שיש להן חוב ציבורי, יצטרכו לספק  דוחות רבעוניים. התפיסה היא שהשקעה באג"ח דורשת "הגנות" משמעותיות יותר מהשקעה במניות – מניות זה מסוכן בהגדרה, אג"ח זו השקעה סולידית, ולכן צריך לרפד אותה בדיווחים ומידע מפורט, כדי שיהיה מקום לבחון את השינויים לעומק כל שלושה חודשים. אלא שדווקא בגלל שמניות הן מכשיר תנודתי יותר ורגיש יותר למידע השוטף, צריך שהמידע יתפרסם באופן תדיר יותר.

אז נכון, יש חיסכון משמעותי בעלויות, אבל שימו לב לאבסורד – רשות ניירות ערך והבורסה מלינות על כך שהמחזורים בבורסה לא משהו, ובפועל הגופים בשוק ההון נמנעים, במקרים רבים (למרות התקופה המצויינת של היתר בשנה האחרונה) להשקיע במניות קטנות – בשביל מה להם להתעסק בחברה של 40 מיליון שקל, 100 מיליון שקל? זה לא שווה את הפניית המשאבים. אחרי הכל, בקרן או בתיק גדול, מה זה כבר חשוב עם יש מניית יתר שנסחרת ב-40 מיליון שקל, המשקל שלה בתיק כזה הוא זניח, אז מלכתחילה מוותרים על הקטנו, ורק כדי להיות ברור יותר, נניח שמדובר בקרן של 500 מיליון שקל – הקרן הזו (מנהל הקרן) לא יתחיל לבחון חברות בשווי נמוך, כי גם אם הוא מאמין בהן, הוא לא יוכל לקנות הרבה (בעיית סחירות בקטנות), וגם אם הוא יקנה יש חשש יתקע (בעיית סחירות), וגם אם יקנה ואפילו יוכל לממש, מה זה כבר משנה לתיק של 500 מיליון שקל, הרי הוא לא רוצה ויכול לקנות במיליונים רבים, ואין משמעות להיקף הקרן כולה.

והתעשייה השוק הונית הולכת לכיוון של גדול וחזק – קרנות גדולות, תעודות סל גדולות שהן בכלל השקעה פסיבית (בלי ניתוח כלכלי) במניות שמרכיבות את האינדקסים, ובמצב הזה, למניות הקטנות והבינוניות אין כמעט מקום. ולכן, דווקא במניות האלו, היה צורך אדיר לעודד את המשקיעים (המוסדיים והפרטיים) להשקיע, ועכשיו – כאשר אין דוח רבעוני, המידע והשקיפות של החברה כלפי המשקיעים פוחתת, והמוטיבציה של גופים להשקיע במניות האלו, יורדת עוד יותר. במילים אחרות, הסחירות במניות הקטנות צפויה אפילו לרדת. יש כאן "נזק" שבעיני המשקיעים ובעיני השוק בכלל נראה גדול יותר מהעלות של החברות, ואם רוצים לחסוך בעלות של החברות ולהקטין רגולציה נראה שאפשר היה לחסוך מהן דיווחים אחרים.

על כל פנים, לא ברור שהחברות עצמן יבחרו בדוחות חצי שנתיים. חלק מהן מבין את החשיבות שבדיווח רבעוני שוטף, חלק מהן, מתכוון להמשיך  ו"לשרת" את המשקיעים. דווקא הקטנות ביותר, אלו שגם כך, לפחות בחלקן, מחכות לזמן כושר כדי להימחק מהבורסה בנזיד עדשים, יעדיפו לדלג על הדיווח הרבעוני (ברבעון ראשון ושלישי). מעבר לכך, גם בעיני הדירקטורים, זה לא ממש טריוויאלי לוותר על דוחות רבעונים.  הדירקטורים והמנהלים דרך הדוחות הכספיים מעבירים בעצם את כל האינפורמציה לשוק, וברגע שהיקף הדיווח קטן, עולות שאלות משפטיות – מה לדווח? איך לדווח? ועוד, והחשיפה שלהם מתביעות של בעלי מניות על פרטים חסרים, כנראה עולה.

לסיום – ייתכן שחלק גדול מהחברות ימשיך לפרסם דוחות רבעוניים, וטוב שכך.

לאומי קארד – הלוואות הציבור עלו ב-20% ל-4.4 מיליארד שקל!

לאומי קארד מדווחת כי בשנת 2016 הרוויחה 184 מיליון שקל, כשמחזור האשראי של הקבוצה עלה ל-74 מיליארד שקל (עלייה של 9%). תחום כרטיסי האשראי הוא עדיין התחום העיקרי של לאומי קארד, אלא שבשנים האחרונות, החברה הפכה להיות סוג של בנק – היא מעניקה אשראי והלוואות לעשרות אלפי אנשים

לאומי קארד, היא הגדולה מבין חברות כרטיסי האשראי, בתחום ההלוואות והיא הגדילה את פעילותה לאשראי כולל של 4.42 מיליארד שקל – מעל 20% ביחס לשנה קודמת.  הריבית הממוצעת על האשראי הזה היא יחסית נמוכה – 6.2% (יחסית לחברות כרטיסי האשראי האחרות) והסיבה היא שחלק גדול מההלוואות ניתן מול שעבוד הרכב, וברגע שיש שעבוד ההלוואות נחשבות בטוחות יותר (יכולת החזר גדולה יותר) ולכן המלווה מוכן להסתפק בריבית נמוכה יותר.

על פי חוק שטרום,  אמור בנק לאומי למכור את לאומי קארד בתוך שלוש שנים. נוסף על כך כולל החוק שינויים נוספים, שישפיעו על פעילות החברה. "השנה הזו תהיה שנת התארגנות, וייתכן שאף שנת מכירה של החברה. אנחנו עושים השנה חשיבה עמוקה לשאלות איפה אנחנו רוצים להיות, ומהן נקודות החוזקה שלנו", אמר רון פאינרו, מנכ"ל החברה, במקביל לפרסום הדוחות.