משרד הכלכלה שוקל להיחלץ להגנתם של יצרני האופנה המקומיים ולהטיל, במסגרת תוכנית שהכין,  מכסי מגן בשיעור של עד 12 על מוצרים המיובאים לארץ וקיים לגביהם ייצור מקומי משמעותי.

ממשרד הכלכלה נמסר כי הוא מתכוון לבצע בחינה תקופתית של השפעת הפחתת המכס על התעשייה בהיבטי פדיון ותעסוקה, והאם הצרכנים נהנו מהפחתת עלויות זו. בחינה זו תתבצע לקראת פקיעת תוקפו של הצו הזמני להפחתת המכס לשנת 2018.

משרד הכלכלה שוקל נקיטת אמצעים נוספים על מנת להגן על יצרני הביגוד הישראלים ובינהם: העברת  9 מיליון שקל לעידוד פעילות ייצוא באמצעות מנהל סחר חוץ, במסגרת תכנית של"ב. התכנית כוללת מהלכים לקידום הייצוא, מבניית פורטל אינטרנטי ועד ליווי והכוונה. סך התמיכה יכול להגיע עד 200 אלף שקל, לצד ייעוץ והכוונה על ידי מכון הייצוא.  3 מליון שקל נוספים מתכוון המשרד להקצות לסיוע על ידי מערך מעוף, של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. במסגרת התוכנית יתמחו יועצי מעו"ף בתחום הטקסטיל יגיעו לעסקים בהתאם לביקוש, ויציעו את השירותים הבאים: ייעוץ וליווי עסקי, מסחר מקוון, ייעוץ שיווקי, ייעוץ בתחום התפעול, הדרכות ועריכת כנסים שמטרתם ליצור מפגשים בין יזמים ויצירת שיתוף פעולה. כמו כן סניף מעוף ת"א יוכרז כמתמחה בתחום הטקסטיל ברמה הלאומית.

10  מליון שקל יוקצו על ידי משרד הכלכלה לקידם הטמעת תהליכי חדשנות בקרב יצרני האופנה – המענק הינו בשיעור של 30%-50% מהוצאות המו"פ של תכניות שאושרו. מתן סיוע באמצעות תכנית מכינת המו"פ למטרת אבחון ראשוני המבוסס על התקשרות עם יועץ מקצועי לתחום החדשנות.

כמו כן מתכוון משרד הכלכלה לצאת בקמפיין יעודי להגברת המודעות לתעשיית הטקסטיל המקומית במדיה הדיגיטלית (אינסטגרם, פייסבוק, רדיו, וידאו-ארט שיעלו לרשתות) בין היתר, בהקשר של מעצבים ומתפרות בצפון.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "משרד הכלכלה והתעשייה נרתם לענף האופנה באתגר העומד ושיעמוד בפניו בשנים הקרובות – התחרות הגוברת מול העולם. כלי הסיוע שהועמדו, לאחר עבודה משותפת, לרשות התעשיינים בענף, יכולים לסייע בידם בתחרות המקומית ובאפשרות לפרוץ לשווקים חדשים בעולם, תוך שיפור הפריון והחדשנות"

לטענת משרד הכלכלה מכס על תעשיית האופנה נפוץ בארה"ב ובאירופה בשיעורים דומים, מתוך הבנה שיש צורך לשמור על תעשייה זו שבעלת תרומה משקית וכלכלית. אך מעבר לכך תעשיית אופנה מקומית משקפת תרבות וערכים נוספים.

חה"כ נורית קורן: "עלינו לחזק ולפתח את תעשיית הטקסטיל והביגוד בארץ. קנו מוצרים כחול לבן, זו לא סיסמא ריקה מתוכן. אנו זקוקים לביטחון ביגודי בישראל, אסור שכל תעשיית הטקסטיל בארץ תישען רק על יבוא מסין ולהזניח את התעשייה המקומית. זו תעשייה שפרחה מאז קום המדינה ומפרנסת משפחות רבות ומשלבת עבודה של פלסטינאים רבים ומקיימת שת"פ שעלינו לשמור".

נתוני ענף האופנה בישראל

מבדיקה שערך משרד הכלכלה עולה שענף האופנה בישראל במונחים קמעוניים לשנת 2017 (ביגוד ללא הנעלה) מורכב בעיקרו מפידיון המבוסס ייצור מקומי בהיקף של כ- 3.2 מילארד ש"ח, יבוא בהיקף של כ- 7.5 מיליארד ש"ח, מסחר מקוון הנאמד בכ- 2.5-3 מליארד ש"ח וטיולי רכישה בחו"ל הנאמד בהיקף של כ- 1 מליארד ש"ח (ערך קמעונאי). ניתוח זה בוצע על ידי חברת KPMG סומך חייקין, שהשתתפה בהכנת הדו"ח.

מלאכת התפירה מתבצעת בעיקרה ברשות הפלסטינאית בהיקף של כ-20 עד 30 אלף פועלים, מתוכם כ-2,000 ברצועת עזה. עלות כח העבודה תחרותי ומבצע עבודה איכותית. ייצור בגדים בישראל מבוסס על מודל עסקי בר קיימא זה ובעל חשיבות כלכלית- אזורית אסטרטגית למדינת ישראל.

למרות שתעשיית האופנה המקומית היא בעלת יכולת התמודדות עם התחרות הגוברת של היבוא , הן בהבטי מחיר ובהבטי איכות המוצר, התעשייה חווה קשיים ייחודיים כגון הנטל על העסקים הקטנים והבינוניים בישראל (רובה של התעשייה נופל תחת הגדרה זו), קשיי מימון ותזרים, הגדלה משמעותית של סחר מקוון, טיולים רבים המשלבים קניות בחו"ל, עלויות ייצור נמוכות במזרח הרחוק וכן המגמה של הפחתת מכסי המגן ל-0%.

בענף קיימת מגמה גוברת ועקבית בשנים האחרונות של הפחתת מחירי ההלבשה, המוסברת בעיקר בשל תהליכי גלובליזציה, רכש מוצרי טקסטיל אונליין ומעבר ליצור זול בארצות המזרח. יצוין כי בהתאם לנתוני הלמ"ס ממוצע מדד מחירי ההלבשה השנתי מאז שנת 2011 ועד לממוצע לתקופה ינואר- מאי 2018, ירד בשיעור של כ- 9%. ומאז שנת 2013 בשיעור של כ-6.5%.