רשות המסים מאריכה את תוקף הטבות המס בעסקאות של תמ"א 38. על פי ההחלטה, בעלי דירות ויזמים שהתקשרו במסגרת תכנית תמ"א 38 יוכלו להמשיך ליהנות מהטבות מס שתוקפן יפוג ב-31 בדצמבר 2021, אם הסכמי המכר ביניהם נחתמו לפני פקיעת תוקף ההטבות, אך הבנייה בפועל תחל רק לאחר פקיעת תוקפן.

כידוע, במסגרת תמ"א 38 מתקשרים יזמי בנייה עם בעלי דירות בבניינים לצורך ביצוע עסקה שבמסגרתה מוכרים הדיירים ליזם את זכויות הבנייה הנוספות בבניין, בתמורה לחיזוק הבניין הישן או הריסתו ובנייתו מחדש בהתאם להוראות תמ"א 38. על פי חוק מיסוי מקרקעין, בעלי הדירות זכאים להקלה משמעותית בתשלום מס שבח על התמורה שמעניק להם היזם בתמורה לזכויות הבנייה הנוספות. כמו כן, נקבע כי יום המכירה יחול רק לאחר התקיימות התנאים המתלים שבהם הותנו הסכמי המכר ולא ביום החתימה של הסכמי המכר עצמם. קביעה זו מאפשרת ליזמים ולבעלי הדירות לדחות את תשלום מס השבח ומס הרכישה בגין העסקה.

פרק זה נוסף לחוק במסגרת הוראת שעה שתוקפה יפוג בסוף השנה האזרחית. עם התקרבות מועד פקיעת התוקף של הוראת השעה, נוצרה אי ודאות בנוגע לעסקאות שנחתמו לפני פקיעת תוקפה של הוראת השעה אך התנאים המתלים שבהם הותנו יתקיימו רק לאחר פקיעת תוקפה של הוראת השעה.

לכן, מפרסמת כעת רשות המסים עמדה רשמית, שלפיה ההטבות הניתנות יחולו גם על עסקאות שנחתמו לפני פקיעת תוקפה של הוראת השעה, אשר התנאים המתלים לקיומן יתקיימו רק לאחר פקיעת תוקפה של הוראת השעה הנ"ל.

עם זאת, החלת ההטבות מותנית בעמידה במספר תנאים מצטברים: על העסקה להיחשב לעסקה במסגרת תכנית תמ"א 38, הסכם המכר נחתם לפני ה-31 בדצמבר 2021, והיזמים ובעלי הדירות עמדו בחובת ההודעה והדיווח הקבועים בסעיף 49לב2 לחוק מיסוי מקרקעין, על הסכמי המכר לכלול תנאים מתלים שלא התקיימו ולא צפויים להתקיים עד ה-31 בדצמבר 2021 ועל כל הצדדים לעמוד בכל התנאים המצוינים בפרק 5 לחוק.

שליש מהחיסכון הפנסיוני של תושבי מדינת ישראל מוחזק בתשואה מובטחת. יתר הכספים מושקעים על ידי קרנות הפנסיה באופן חופשי בשוק ההון, לפי שיקול דעתם של מומחי הקרנות. הבטחת התשואה נועדה לוודא שגם במקרה של מפולת בשוקי ההון, כספי החוסכים לא ייפגעו בצורה דרמטית. (מהי קרן פנסיה – ראו כאן)

את הבטחת התשואה מספקת המדינה לקרנות, ובמשך שנים רבות היא עשתה זאת באמצעות אג"ח מיועדות. אולם, חוק ההסדרים של תקציב 2021-2022 הביא איתו רפורמה באופן שבו תובטח התשואה של החוסכים בקרנות הפנסיה בישראל.

מאז שנת 2003 הנפיקה המדינה לקרנות הפנסיה, הן החדשות והן הוותיקות, איגרות חוב מיועדות בריבית שנתית של 4.86% בשיעור של 30% מנכסיהן הכספיים. את שאר כספי החיסכון השקיעו הקרנות באופן חופשי בשוק ההון.

אגב, ההחלטה על הנפקת האג"ח המיועדות במתכונת זו היוותה גם היא סוג של רפורמה בשעתה לאחר שעד אותו זמן הונפקו לקרנות הוותיקות אג"ח מיועדות בריבית של 5.56% עבור 93% מנכסיהן, ואילו לקרנות החדשות הונפקו אג"ח נושאות ריבית של 4.8% עבור 70% מנכסיהן.

הרפורמה החדשה

כעת, הרפורמה החדשה שכלולה בתקציב 2021-2022 ואמורה להיכנס לתוקף ביולי 2022 מבטלת לחלוטין את השימוש באג"ח המיועדות ומכניסה במקומן מכשיר חדש. כלומר, האוצר ימשיך להבטיח את התשואה של 30% מכספי החיסכון הפנסיוני, אבל בדרך אחרת.

על פי המנגנון החדש, כל כספי קרנות הפנסיה יושקעו בשוק ההון, כאשר 30% מהם יזכו לתשואה מובטחת של 5.15% בשנה (צמוד למדד). אם התשואה השנתית שהושגה בנוגע לסכומים שהושקעו בשוק ההון תהיה נמוכה מ-5.15%, המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש כדי להבטיח תשואה של 5.15%. אם התשואה תהיה גבוהה מ-5.15%, ההפרש יועבר לקרן שתוקם לשם הבטחת תשואה עתידית.

ההתחשבנות של המדינה מול הקרנות תתבצע פעם בחמש שנים כדי למנוע אפשרות ששנה בעייתית מבחינת התשואות תזעזע את המערכת.

 

פנסיה – מה זה? איך חוסכים לפנסיה? מהם מוצרי החיסכון הפנסיוני? כמה לחסוך כל חודש? ועוד

פנסיונרים, שימו לב: דמי הניהול בקרנות ייחתכו מ-0.5% ל-0.3%

מחשבון פנסיוני

 

 

 

מאות יחידות דיור חדשות ייבנו בשכונת נווה עופר בתל אביב.

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, בראשות אדר' דניאלה פוסק, החליטה להפקיד תוכנית להתחדשות עירונית בשכונה. התוכנית כוללת הקמת שלושה מתחמי מגורים ובהם 1,470 יחידות דיור שיוקמו ב-6 מגדלים של 30 קומות שישלבו מסחר ותעסוקה בקומת הקרקע, וב-6 מבני מגורים עד 10 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-250 יוקצו עבור דירות קטנות. במרכז כל מתחם, יוקצה שטח פתוח לרווחת התושבים.

בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת מבני ציבור וכן מבנה דיור מוגן ובו 200 יחידות דיור שיוקם בחלקו הצפוני של הפרויקט.  כמו כן, התוכנית כוללת שדרוג של המרחב הציבורי, במסגרתו יורחבו מדרכות לאורך רחוב תל גיבורים ויוקמו שבילים עבור הולכי רגל ואופניים.

התוכנית ממוקמת בחלקו המזרחי של שכונת נווה עופר במתחם הרחובות- תל גיבורים, דקל, מאיר גרוסמן וזלמן שז"ר.

כיום מצויים במתחם 21 מבני שיכון בני 3-4 קומות, הכוללים 420 יחידות דיור, שיפונו לטובת הפרויקט החדש.

בהיבט התחבורתי, התוכנית נמצאת בסמוך ל"קו הירוק" של הרכבת הקלה ובסמוך לקו "מהיר לעיר" שיוקם על רחוב תל גיבורים.

לדברי יו"ר הוועדה המחוזית תל אביב, אדר' דניאלה פוסק, "מדובר בתוכנית התחדשות עירונית משמעותית, אשר מייצרת דופן עירונית לרחוב תל גיבורים, תוך חידוש ושדרוג מערך השטחים הפתוחים, וחיבור השכונה כולה אל פארק בית הבילויים שמעל נתיבי איילון".

2021 מסתמנת כשנת שיא ביצוא הסחורות והשירותים מישראל. על סמך תחזית של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה המבוססת על תחשיבים שונים של נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של השנה, צפוי היצוא מישראל להסתכם בשנת 2021 בלפחות 135 מיליארד דולר, מדובר בגידול חסר תקדים של לפחות 18.5% לעומת שנת 2020, בה הסתכם  היצוא בכ-114.3 מיליארד דולר. על פי הערכות זהירות, צופים במינהל סחר חוץ כי בקצב גידול זה, היצוא אף צפוי להתקרב לרף 140 מיליארד דולר.

 במינהל מציינים עוד כי שנת 2021 הינה שנת שיא בהיבט נוסף, הנוגע לעובדה שלראשונה, יצוא השירותים עולה על יצוא הסחורות וצפוי להוות כ-51% מכלל היצוא הישראלי לעומת 49% ליצוא הסחורות.

שתי המגמות המשמעותיות ביותר שתרמו לשינוי מאזן הכוחות בין הסחורות לשירותים,  הן גידול משמעותי של ענפי ההייטק ביצוא הישראלי והגידול המשמעותי של יצוא שירותי תחבורה שקפצו השנה בכ-138%. עם זאת, מבהירים במשרד הכלכלה, יש לזכור שלגבי שירותי התחבורה, הגידול נובע בחלקו מהקפיצה בעלויות התובלה ברחבי העולם ומהעובדה שהשנה אליה הנתונים מושווים היא שנת קורונה שפגעה בשרשרות האספקה ברחבי העולם.

גם בגזרת הסחורות ניתן לראות מגמת התאוששות לאחר מספר שנים של סטגנציה, ויצוא הסחורות צמח ב-2021 בכ-15%, גידול שלא נראה כמותו בשנים האחרונות. הסקטורים המובילים ביצוא הסחורות הם מיכון ומכשור אלקטרוני, מוצרי תעשיות הכימיקלים והתרופות וציוד אופטי ורפואי. מדינות היעד המובילות ליצוא: ארה"ב, סין, הולנד, טורקיה וגרמניה.

לדברי שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, "כלכלה יציבה וצומחת היא זאת שמאפשרת עמידה באתגרים רבים, המאפיינת את ישראל. מערכי הליווי והסיוע של מינהל סחר חוץ בישראל וב-55 מוקדי הפעילות הכלכלית ברחבי תבל, ימשיכו לעמוד לצד התעשייה והסקטור העסקי ויובילו גם ב-2022 את פעילות קידום היצוא ומשיכת ההשקעות הזרות לישראל".

אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, הוסיף: "שנת 2021 עתידה לשבור שיאים ביצוא הישראלי ומרכיביו. חשוב לזכור כי השיא האחרון ביצוא נרשם בשנת 2019, אז הסתכם היצוא בכ-117.5 מיליארד דולר, כך שלא מדובר בתיקון לאחר שנת קורונה אלא בצמיחה משמעותית ברורה בהיקפי היצוא הישראלי. צמיחה זו באה חרף העובדה שסקטור התיירות טרם חזר לפעילות מלאה בשנה האחרונה ועל אף שאתגרי הקורונה בשוקי היעד נמשכים ואף גוברים לאחרונה".

 

הלחצים האינפלציוניים צפויים להתמתן בשנה הקרובה ושיעור האינפלציה צפוי לרדת, אך האינפלציה צפויה להישאר מעל ליעדה במהלך רוב שנת 2022. כך מעריכים הכלכלן הראשי ד"ר גיל בפמן ואסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, דודי רזניק. לדבריהם האינפלציה תתמתן על רקע הצפי להתמתנות עליית רכיב האנרגיה, אשר אף עלול לרדת במידה מסוימת על רקע אספקת הנפט מהמאגרים האסטרטגיים של ארה"ב ומדינות אחרות הצורכות נפט, לצד הצפי להתמתנות הלחצים האינפלציוניים הנובעים משיבושי אספקה ומחסור בחומרי גלם. עם זאת, המחסור בעובדים צפוי להביא לעליית השכר בחלק מהמדינות אשר יתמכו במידה מסוימת באינפלציה, כך שהיא לא תיעלם לגמרי.

לדברי בפמן ורזניק, האינפלציה במדינות המפותחות המשיכה לעלות בראשית הרבעון האחרון של 2021, לאחר שהייתה במגמת עלייה ברבעונים השני והשלישי של 2021 ובמספר רב של מדינות היא הגיעה מעבר ליעדה. שיעור האינפלציה בארה"ב עלה בחודש נובמבר לשיעור שנתי של 6.8%, השיעור הגבוה ביותר מיוני 1982, ובגוש האירו האינפלציה הגיעה בנובמבר לשיעור שנתי של 4.9%. ב-OECD, שיעור האינפלציה עלה באוקטובר לשיעור שנתי של 5.2%, השיעור הגבוה ביותר מפברואר 1997. זאת, על רקע עליית רכיב האנרגיה בשיעור שנתי של 24.2%, בהשוואה לעלייה בשיעור שנתי של 18.9% בספטמבר, לצד עליית מחירי המזון בשיעור שנתי הזהה לזה של ספטמבר (4.5%). אינפלציית הליבה ב-OECD ללא מזון ואנרגיה, עלתה באוקטובר בשיעור שנתי של 3.5%.

 באשר למדיניות הריבית של הבנקים המרכזיים בעולם מוסיפים בפמן ורזניק כי הלחצים האינפלציוניים ממשיכים לחזק את העמדה הזמנית היותר ניצית של הבנקים המרכזיים. אולם, האטת קצב הצמיחה לצד עליית התחלואה, המגבירה את אי הוודאות בשוק, צפויה למתן את הידוק המדיניות של מרבית הבנקים המרכזיים, בדגש על הבנקים המרכזיים בדרום אמריקה. במרבית המדינות בהן האינפלציה מצויה ברמה הגבוהה משמעותית מהיעד שיעור החוב של משקי הבית מהתוצר אינו גבוה, כך שהבנק המרכזי יכול להעלות את שיעור הריבית במטרה לרסן את הלחצים האינפלציוניים. אולם, במדינות כמו אוסטרליה, הולנד, קנדה ודרום קוריאה שיעור האינפלציה גבוה ויחד עם זאת גם שיעור החוב של משקי הבית מהתוצר גבוה, כך שהעלאות הריבית עלולות לסכן את משקי הבית. לכן, צפוי שהבנקים המרכזיים במדינות אלה יימנעו מהעלאות ריבית משמעותיות נוספות.

 

 

השפעת גל התחלואה הנוכחי על פעילות המשק בינתיים לא משמעותית. כך מעריך אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש. לדבריו, האינדיקטורים הכלכליים המיידיים הושפעו בינתיים רק בצורה קלה מהגל החדש של התחלואה, כמו למשל ההוצאות בכרטיסי אשראי להוצאות בחו"ל.

עוד אומר ז'בז'ינסקי כי גם בעולם השפעת הגל הנוכחי של התחלואה על הפעילות הכלכלית בינתיים לא נראית דרמטית, ולפי הערכות המדענים ולפי הנתונים בשטח השלכות האומיקרון על הפעילות הכלכלית לא צפויות להיות חמורות יותר מאשר ההשלכות של הזנים הקודמים של המגפה.

הנזקים לשווקים היו גם יחסית מתונים. ההתרחקות המקסימלית של S&P 500 מהשיא בגל הנוכחי הייתה עד עתה כ-4%, פחות מאשר בגלים הקודמים של התחלואה בארה"ב. מדד MSCI World Ex US ירד הכי רחוק מהשיא בכ-7%. בהתחשב בעובדה שלא רק הווירוס השפיע על השווקים אלא גם התפנית במדיניות ה-FED, שוק המניות עדיין מחזיק מעמד די טוב.

עוד לגבי ארה"ב, אומר ז'בז'ינסקי כי המעגל האינפלציוני במשק האמריקאי של הביקושים שמובילים לעליות מחירים ומזינים עלייה בשכר מתרחב. המשך עליית מחירים בקצב גבוה מאיים בסופו של דבר לשחוק את כוח הקנייה של הצרכנים ולפגוע בצמיחה. לדבריו, לא נראה שהצמצום במדיניות המוניטארית המתוכנן בשנה הקרובה על ידי ה-FED מספיק כדי לבלום מנגנון התרחבות האינפלציה, ולהערכתו יידרשו צעדים נחרצים יותר.

הסיכון הגדול לפגיעה מהתחלואה – בסין

ז'בז'ינסקי מעריך כי הסיכון הגדול ביותר לפגיעה בפעילות מגל התחלואה הנוכחי נמצא בסין. השילוב בין הדבקות מהירה של האומיקרון, חוסר יעילות של החיסון הסיני נגדו ומדיניות אפס תחלואה שנוקטים השלטונות עלול להביא במהירות לשיתוק בפעילות בחלקים נרחבים של המדינה ולהחמיר עוד יותר את השיבושים בשרשרות ההספקה.

ברמת המאקרו המקומי אומר ז'בז'ינסקי כי שוק העבודה ממשיך להתהדק, כאשר שיעור התעסוקה בחודש נובמבר עלה ל-60.2% לעומת 60.8% בנובמבר 2019 ושיעור האבטלה הכולל ירד מ-7.0% ל-6.5%.

סך הפדיון הריאלי במשק נמצא ברמה שלולא המגפה היה צפוי להגיע אליה רק ב-2023. לפי המגמה שהייתה לפני המשבר, סך הפדיון של ענפי המשק במחירים קבועים היה אמור בעת זו להיות נמוך בכ-8% לעומת הפדיון בפועל. במיטב דש מציינים כי הגידול הממוצע בסך הפדיון במחירים קבועים בשנים 2016-2019 היה כ-5% בשנה, כך שהמצב הנוכחי מקדים את זמנו בערך בשנה וחצי. ברמה ענפית, הפדיון הנוכחי עוקף את המגמה בשיעור הגבוה ביותר בענף פעילויות הנדל"ן בפער של כ-60%. מצב זו ממחיש התחממות יתר משמעותית בתחום זה שמעלה סיכון לענף ולמשק כולו. מבין הענפים האחרים שצומחים בפער גדול מעל המגמה בולטים ענפי הפיננסים, המסחר ותחומי ההיי טק.

 

מדד תשומות הבנייה, המדד החשוב ביותר לרוכשי דירות, עומד כנראה לפני שינוי משמעותי. שר השיכון זאב אלקין בוחן חקיקה של שינוי בהרכב המדד, כך שמחירי הדירות עשויים להשתנות גם הם. השינוי נבחן בעקבות עלייה משמעותית באינפלציה בשנה האחרונה, שגרמה לעלייה מואצת גם במדד, לאחר שנים שבהן הוא נותר יציב באופן יחסי.

המדד החשוב מורכב ממספר רכיבים – כמו עלות הקרקע ועלויות חומרי גלם ושינוע, ומחשב את עלויות הבנייה של דירות למגורים ואת השינוי בהן במהלך תקופה מסוימת. פירוש הדבר הוא שכל שינוי במדד משפיע גם על מחירי הדירות, שכן לרוב מחיריהן מוצמדים למדד הזה.

על פי השינוי שבוחן שר השיכון, רכיב עלות הקרקע ינותק מהמדד ולא יובא בחשבון בהצמדה למחיר הדירה. באופן זה המדד ישקף בצורה מדויקת יותר את עלות הבנייה האמיתית. זאת מאחר שמחד, עלות הקרקע היא העלות הקריטית ביותר בתוך רכיבי המדד, ומגיעה לעתים כמעט עד מחצית מהמדד, אך מאידך היא אינה משתנה תדיר כמו רכיבים אחרים (למשל חומרי בנייה), ולעתים קרובות הקרקע נרכשה זמן רב לפני השינויים האינפלציוניים.

משמעות המהלך של אלקין היא למעשה ירידה במחירי הדירות, אם כי ההערכות הן שקבלנים וחברות בנייה פשוט יעלו את מחיריהן על מנת לפצות על הירידה הזאת.

כמו כן, חשוב להדגיש כי רוב הסיכויים הם שהשינוי לא ייושם באופן רטרואקטיבי על עסקאות רכישה שכבר נחתמו, כך שההשפעה תבוא לידי ביטוי רק ברכישה עתידית של דירות.

פתח תקווה בדרך להתרחבות משמעותית. הוועדה מחוזית לתכנון ובניה מרכז, בראשות שירה ברנד, החליטה להפקיד תוכנית מתאר כוללנית לעיר. במסגרת התוכנית יתווספו 63,500 יחידות דיור חדשות שייתנו מענה ל-460,000 תושבים. עיקר יחידות הדיור מתוכננות בהתחדשות עירונית.

כיום קיימים ומאושרים בעיר כ-11,300,000 מ"ר לתעסוקה ומסחר שמרוכזים במספר אזורים עיקריים: אזור תעסוקה מטרופוליני קריית אריה, אזור תעסוקה רמת סיב ואזור התעשייה סגולה וחלק במרכז ורחבי העיר. התוכנית מציעה תוספת של כ-3,800,0000 מ"ר לתעסוקה באזורים אלה.

התוכנית כוללת הנחיות לחיזוק הקשר של העיר לפארק הירקון על ידי הקמת חיבורים במרחב הציבורי, רחובות ושדרות, טיפוח תחנות הרכבת סגולה וקריית אריה כשערים תחבורתיים מרכזיים. בנוסף, התוכנית שמה דגש על המרחב הציבורי: פיתוח מערך השטחים הציבוריים הכולל הקמת שדרות ירוקות, רחובות עירוניים פעילים, גנים, פארקים וכיכרות.

בהיבט התעסוקה, התוכנית כוללת חיזוק משמעותי של היקף הפעילות העסקית בעיר על ידי הרחבתה ושדרוגה, עידוד של התחדשות עירונית באזורי התעסוקה באמצעות הגדלת זכויות בנייה ותוך חיזוק וטיפוח המרחב הציבורי, התשתיות והשירותים.

מבחינה תחבורתית, התוכנית כוללת שיפור מערך התחבורה העירוני על ידי שדרוג תשתיות התחבורה, תוך התבססות על הרכבת הקלה בציר ז'בוטינסקי, תחנות המטרו המתוכננות, תחנות הרכבת הקיימות בסגולה וקריית אריה, תוך קביעת צירי העדפה לתחבורה ציבורית (נת"צ) ומערך שבילים אופניים.

לדברי יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז, שירה ברנד, "לנוכח מגמות הפיתוח האינטנסיביות בעיר, לרבות תוכניות להתחדשות עירונית בהיקף נרחב, ישנה חשיבות רבה בקידום תכנון מושכל בראיה כוללת וזיהוי האזורים להכוונה והעצמה של הפיתוח, לעומת האזורים לטיפוח המרקם הקיים. התוכנית מציעה את האיזון הנכון כאשר לאורך צירי הרכבת הקלה, המטרו ומוקדי תחבורה ציבורית מוצע פיתוח אינטנסיבי והעצמה גבוהה של הבינוי ומוקדי התעסוקה. התוכנית מתייחסת בנוסף להיבטי השימור ונותנת מענה לשטחים הפתוחים  הנדרשים לרווחת התושבים".

מתכנן מחוז מרכז במינהל התכנון, גיא קפלן, ציין כי "התוכנית שמה דגש מיוחד על נושא ההתחדשות העירונית, ניצול יעיל ונכון של מערך התחבורה הציבורית במטרופולין לרבות הקישוריות למרחב בדגש על הולכי הרגל. להבטחת יישום התוכנית ומימוש היעדים שנקבעו בה, קובעת התוכנית הנחיות לתכנון מלאי השטחים למבני ציבור והשטחים הפתוחים הנדרשים ונותנת מענה לשטחי תעסוקה ומסחר לחיזוק הכלכלה העירונית".

4.8 טריליון שקל – זה שווי תיק הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור, נכון לרבעון השלישי של 2021, לאחר שעלה בכ-94 מיליארד שקל. כך עולה מנתונים שפרסמה החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד בכ-0.8 נקודות האחוז ועמד בסוף הרבעון על כ-323%, זאת כתוצאה מעלייה מעט גבוהה יותר בתוצר בהשוואה לעלייה ביתרת התיק.

העלייה בשווי תיק הנכסים נבעה בעיקר מעלייה ביתרת המניות בארץ (3.7%), ביתרת המזומן והפיקדונות (2.9%) וביתרת אג"ח חברות סחירות (2.9%).

לעומת זאת, יתרת ההשקעות בחו"ל ירדה במהלך הרבעון בכ-13 מיליארד שקל, 1.7%, ועמדה בסופו על כ-771 מיליארד שקל, שהם כ-16% מסך תיק הנכסים. כתוצאה מכך נרשמה ירידה בשיעורי הנכסים הזרים ובשיעור הנכסים במט"ח של כ-0.6 נקודות אחוז בכל אחד מהם.

עוד על פי הנתונים, יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון השלישי בכ-53 מיליארד שקל ועמדה בסופו על כ-2.28 טריליון שקל, שהם כ-47% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור. העלייה ביתרה כללה את כלל הגופים המוסדיים, ובלטה בעיקר בקרנות הפנסיה.

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון השלישי של השנה בכ-4 מיליארד שקל, 1.1%, ועמד בסופו על כ-377 מיליארד שקל, המהווים כ-7.8% מסך תיק הנכסים של הציבור. העלייה נבעה בעיקר מצבירות נטו בקרנות בהיקף של כ-3.5 מיליארד שקל.

 

 

 

 

מתחילת השנה הצטרפו לבורסה 95 חברות חדשות ו-2 חברות שביצעו רישום כפול – שיא מאז שנת 1993, בהן 55 חברות הייטק ו-8 שותפויות מו"פ. כך עולה מסיכום שנת 2021 שפרסמה הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

מספר החברות הנסחרות בבורסה עומד על 540 בסך הכל, הגבוה ביותר מאז 2012, מתוכן 53 חברות דואליות.

החברות החדשות גייסו כ-10.5 מיליארד שקל בהנפקות ראשוניות (IPOs). 12 מהחברות החדשות הצטרפו למדד הדגל ת"א-90. בנוסף, 9 חברות חדשות נרשמו בבורסה באמצעות הכנסת פעילותן לחברות בורסאיות נסחרות ללא פעילות, מרביתן חברות הייטק.

עוד עולה מהנתונים כי בשוק המניות גויסו כ-26 מיליארד שקל מהציבור – היקף שיא בדומה לשנת 2007, לעומת כ-16.8 מיליארד שקל בשנה הקודמת.

מדד ת"א-35 עלה השנה בכ-26%, ומדדי ת"א-90 ות"א-SME60 עלו בכ-29% ובכ-24% בהתאמה, והגיעו לשיא כל הזמנים. במדד ת"א-125 נרשם גידול משמעותי בשווי החברות הנכללות בו, כאשר לראשונה כל החברות הנכללות במדד חצו את השווי של מיליארד שקלים כל אחת.

הזרים חוזרים

מבחינת השקעות זרות נרשם גידול משמעותי בהיקפן בשנה החולפת. לאחר שנתיים שבהן צמצמו את השקעותיהם, משקיעים זרים שבו ורכשו מניות בסך כ-9 מיליארד שקל. בנוסף, התגברה כניסת משקיעים זרים גם לשוק איגרות החוב, שם הם ביצעו רכישות של אג"ח ממשלתיות בסך כ-28 מיליארד שקל.

המחזור היומי בשוק המניות, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל, בדומה למחזור בשנה הקודמת, וגבוה בכ-43% מהמחזור הממוצע בשנת 2019 – ערב פרוץ הקורונה.

השנה מכרו בעלי עניין מניות בשווי של כ-7 מיליארד שקל, ומנגד קנו מניות בשווי של כ-3 מיליארד שקל.

בבורסה נסחרות 551 קרנות סל על מגוון רחב של מדדי מניות ואיגרות חוב מקומיים ובינלאומיים ועל מדדי סחורות, ו- 25 קרנות חוץ על מדדי מניות ואיגרות חוב בינלאומיים הנסחרות גם בחו"ל ומנוהלות על ידי ענקיות הפיננסים בלאקרוק וליקסור. שווי החזקות הציבור בקרנות הסל וקרנות החוץ יחד עלה השנה בכ-13 מיליארד שקל וחצה לראשונה את רף ה-100 מיליארד שקל;

הגידול במספר החברות החדשות, הביא לגידול במגוון התחומים בהן עוסקות החברות הבורסאיות. לאור זאת, הבורסה פתחה תתי ענפים חדשים: פודטק, רובוטיקה ותלת מימד, אנרגיה מתחדשת, אשראי חוץ בנקאי ורשתות שיווק, והשיקה מדדים חדשים.

לדברי איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, "אנו מסכמים את שנת 2021 עם מספר שיא של קרוב ל-100 חברות חדשות, רובן חברות הייטק. הבורסה, כבית של הכלכלה הישראלית, משקפת כיום יותר מתמיד את הצלחת הכלכלה המקומית ואת המקום המשמעותי שיש בישראל לסקטור ההייטק. הבורסה היוותה השנה כלי מרכזי ומשמעותי להמשך הפעילות העסקית של החברות הישראליות, תוך עניין הולך וגובר של משקיעים זרים בחברות הישראליות הנסחרות בבורסה, שיאים חדשים במדדי הבורסה, גם ביחס לעולם, גיוסי הון וחוב משמעותיים ומחזורי מסחר ערים. אני מאמין כי השילוב בין מגזר פרטי ויזמי חזק, בדגש על חברות ההייטק המקומיות, לבין צעדים של הממשלה שתורמים ליותר פעילות בשוק ההון, הוא שילוב מצוין שנותן לנו הרבה אופטימיות לקראת 2022".

 

משרד האוצר קובע תקרה לדמי הניהול בקרנות הפנסיה. הממונה על שוק ההון באוצר ד"ר משה ברקת העביר לאישור ועדת הכספים של הכנסת תיקון לתקנות דמי ניהול על מנת לקבוע תקרה נמוכה יותר מזו העומדת כיום על 0.5%.

על פי התיקון, תקרת דמי הניהול לפנסיונר שיתחיל לקבל גמלת זקנה תעמוד על לא יותר מ-0.3%.  פירוש הדבר הוא חיסכון של אלפי שקלים בשנה.

רפורמות רגולטוריות שנעשו בשוק החיסכון הפנסיוני בשנים האחרונות הביאו להגברת התחרות בשוק, ודמי הניהול הממוצעים שמשלמים החוסכים במהלך תקופת החיסכון ירדו במידה ניכרת. כך לדוגמה דמי הניהול הממוצעים בפנסיה עומדים כיום על שיעור של כ-1.95% מההפקדות ועל שיעור של כ-0.2% מהצבירה.

אלא שלא כך הדבר כשמדובר במי שבפועל כבר פרשו ויצאו לפנסיה. מאחר שאחרי היציאה לפנסיה, החוסכים כבר אינם יכולים להחליף קרן פנסיה, קרנות הפנסיה מנצלות את המצב וגובות את דמי הניהול המקסימליים האפשריים.

מטרת המהלך הנוכחי היא להביא הנחה משמעותית מובטחת גם עבור ציבור הפנסיונרים בישראל.

לדברי שר האוצר אביגדור ליברמן: "ההחלטה מהווה צעד נוסף לטובת ציבור החוסכים הפורשים לפנסיה במדינת ישראל שתביא לחיסכון נוסף של מאות ואף אלפי שקלים בשנה. ההחלטה עושה צדק עם האזרחים הוותיקים שעבדו וחסכו כל השנים וכעת יזכו ליהנות מפירות החיסכון, כאשר עבור חלק לא מבוטל מהם מדובר בצעד משנה אורח חיים״..

לדברי ד"ר משה ברקת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון: ״הורדת תקרת דמי הניהול לפנסיונרים הינה צעד משלים להליך קרנות ברירת מחדל, בהן נקבע כי בעת פרישה דמי הניהול המרביים יעמדו על כ- 0.3%. בצעד זה אנו מוודאים כי כלל הפורשים לפנסיה ייהנו מהנחה מובטחת בדמי הניהול, מה שיוביל להעלאה בקצבאות הפרישה".

יוצאים לפנסיה? תכירו את הפרמטר שצפוי להשפיע על גודל הקצבה שלכם

המנגנון החדש שיחליף את האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה 

איך אתם חוסכים? הכסף שלכם שוכב בעו"ש או בפק"מ? עדיין קונים קרנות נאמנות? זה הזמן להתעורר! רוב הסיכויים שלא רק שאתם לא מרוויחים כסף, אלא אפילו מפסידים. כיום קיימות אלטרנטיבות רבות ואחת הראויות שבהן היא פוליסת חיסכון.

מהי פוליסת חיסכון?

פוליסת חיסכון, שנקראת לעתים גם פוליסה פיננסית / פוליסת חיסכון פיננסי / חיסכון מנוהל, היא אחד ממכשירי ההשקעה החדשים יחסית שקיימים בתחום והיא משווקת באמצעות חברות הביטוח. הפוליסה היא הפתרון שמצא משרד האוצר לאחר הרפורמה שפגעה באטרקטיביות של קופות הגמל המסורתיות: אם בעבר בקופות הגמל היא ניתן לחסוך לילדים באמצעות קופות גמל, ולפתוח את החיסכון כעבור 15 שנה ולקבל פטור ממס רווחי הון, הרי שמאז 2008, הוכרז שקופות הגמל הופכות למכשיר חיסכון שמיועד להפרשת קצבה, שניתן יהיה לפדות רק עם יציאתכם לגמלאות. את פוליסות החיסכון לעומת זאת ניתן לפדות בכל עת שתרצו, אבל זה רק יתרון אחד מני רבים שיש לאפיק השקעה זה.

יתרונותיה של פוליסת חיסכון

לפוליסת חיסכון ישנם יתרונות רבים, וכל מי שמחפש מצד אחד דרך להשקיע את כספיו הפנויים כדי למנף אותו, ומצד שני גם לשמור עליו נזיל, יכול לעשות את זה בקלות באמצעות מכשיר זה.

מעבר לכך, יש לפוליסה הפיננסית יתרונות רבים נוספים:

איך רוכשים פוליסת חיסכון?

למרות שכל סוכן ביטוח רשאי למכור לכם פוליסת חיסכון, עדיף לרכוש פוליסת חיסכון אצל סוכן פנסיוני, ובמיוחד אם אתם מייעדים את החיסכון לטווח הארוך. לסוכנות הביטוח פתרונות עדיפים, שמתמחה בתחום הפנסיוני ובעולם הביטוח, יש כלים מתקדמים המאפשרים השוואה ושקלול של כל מיני נתונים, שאינם בהכרח זמינים עבור סוכני ביטוח שאינם עוסקים בתחום זה, ואינם זמינים באתרי אינטרנט המאפשרים השוואה בין מכשירים.

סוכן ביטוח פנסיוני יוכל לייעץ לכם בכל שאלה על מנת למנף את ההשקעה שלכם, וכך להעניק לכם שקט נפשי, שיבטיח לכם איכות חיים טוב גם לאחר שתפרשו מעבודתכם. אם אינכם בטוחים כמה כסף כדאי להפקיד, באיזה מסלול או מהי חברת הביטוח המומלצת, סוכנות ביטוח פתרונות עדיפים, היא הכתובת עבורכם.