הבורסה ריכזה את כל הנתונים על דיבידנדים בשנת 2017 והגיעה לכמה תובנות –

  1. חברות מחלקות יותר מבעבר
  2. שיעור הדיבידנד הסתכם בממוצע ב-3.3%
  3. יותר חברות חילקו דיבידנדים השנה
  4. חברות הגז נתנו גז בדיבידנדים

אז ראשית, מצטערים לקלקל את החגיגה. דיבידנד זה נחמד, אבל לא צריך להתרגש ממנו יותר מדי – תרחיבו כאן על המשמעות של הדיבידנדים, ולמה זה בעצם בלוף גדול.

ושנית הנה ריכוז הנתונים של הבורסה –

בשנת 2017 חילקו החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה בת"א דיבידנדים בסך של 26.3 מיליארד שקל – הסכום הגבוה ביותר שחולק מאז שנת 2010 בה חולקו דיבידנדים בסך של 27.4 מיליארד שקל. סך הדיבידנד שחולק בשנת 2017 גבוה ביותר מ-50% מזה שחולק בשנת 2016.

כ-14 מיליארד שקל, שהם כ-54% מהדיבידנדים שחולקו, שולמו לבעלי המניות מהציבור, והיתרה לבעלי העניין.

201 חברות שמניותיהן נסחרו בבורסה בסוף 2017 חילקו דיבידנד במהלך השנה. מספר המחלקות מהווה כ-44% ממספר החברות הבורסאיות –  שיעור שיא של כל הזמנים.

שיעור החברות המחלקות דיבידנדים באופן קבוע עלה בשנת 2017 לעומת השנתיים הקודמות – כ-70% (139 חברות) מהחברות המחלקות חילקו דיבידנד בכל אחת משלוש השנים האחרונות, ו-51% (102 חברות) חילקו דיבידנד בכל אחת מחמש  השנים האחרונות.

בשנת 2017 נעצרה מגמת הירידה בתשואת הדיבידנד הממוצעת, אשר ירדה בהדרגה מ-3.6% בשנת 2010 ועד 2.0% בשנת 2016. תשואת הדיבידנד הסתכמה בשנת 2017 ב-3.3%, הגבוהה ביותר מאז שנת 2011.

לוח 1: נתונים עיקריים על חלוקת דיבידנד 2011- 2017

 

 

2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017
מספר חברות שחילקו 211 156 177 169 182 181 201
שיעור החברות המחלקות מסך החברות בבורסה 37% 29% 35% 36% 39.5% 40.1% 44.0%
סך הדיבידנד (מיליארדי שקלים) 23.9 18.0 18.7 18.8 19.6 17.4 26.3
תשואת דיבידנד 3.4% 3.0% 2.9% 2.6% 2.2% 2.0% 3.3%
שווי שוק שנתי ממוצע של החברות הבורסאיות (מיליארדי שקלים) 692 594 649 739 907 871 806

 

 

חלוקת דיבידנדים – לפי מדדי מניות עיקריים

מדד ת"א-35

26 מבין 35 החברות שמניותיהן כלולות במדד ת"א-35 (בסוף שנת 2017) חילקו בשנת 2017 דיבידנדים בסך של כ-17.3 מיליארד שקל (כ-66% מסך כל הדיבידנדים). זאת לעומת כ-12.1 מיליארד שקל שחילקו חברות אלו אשתקד (עלייה של 43%).

כ-90% מהסכום ב-2017 חולק ע"י החברות, שמניותיהן היו כלולות במדד ת"א-25 עד מועד כניסת רפורמת המדדים לתוקף בפברואר 2017 (כולן כלולות במדד ת"א-35 בסוף שנת 2017, למעט שותפות אבנר אשר מוזגה לתוך דלק קידוחים שבמדד).

שיעור הדיבידנד שחולק ע"י חברות מדד ת"א-25 לשעבר מהווה כ-59% מסך הדיבידנד, לעומת כ-65% בשנת 2016. זהו השיעור הנמוך ביותר שחולק ע"י חברות אלה מזה למעלה מעשור – המעיד על ירידה בריכוזיות חלוקת הדיבידנדים ע"י החברות הגדולות.

תשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-35 הסתכמה ב-3.1% בשנת 2017.

תשואות הדיבידנד הבולטות מבין חברות המדד שייכות לשותפויות הנפט והגז ישראמקו (22.3%) ודלק קידוחים (17.8%), להראל השקעות (10.3%), לקבוצת דלק (9.2%) ולבזק (8.4%).

מדד ת"א-90

68 מבין 98 החברות שמניותיהן כלולות במדד ת"א-90 (בסוף שנת 2017) חילקו בשנת 2017 דיבידנדים בסך של כ-5.5 מיליארד שקל (כ-21% מסך כל הדיבידנדים).

תשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-90 הסתכמה ב-3.5% בשנת 2017.

תשואות הדיבידנד הגבוהות ביותר מבין חברות מדד ת"א-90 שייכות לדיסקונט השקעות (27.7%), ליבואניות הרכב דלק רכב (14.4%) וקרסו מוטורס (13.0%), ולנפטא (12.3%).

מדד תל-דיב

המניות הכלולות במדד תל-דיב בסוף שנת 2017 רשמו תשואת דיבידנד של 5.5%, הגבוהה ביותר מאז שנת 2013.

 המחלקות הגדולות:

 

תשואת הדיבידנד של טבע עלתה מ-2.2% בשנת 2015 ו-2.8% בשנת 2016 ל-3.3% בשנת 2017.

הסיבה העיקרית לעלייה בתשואה הינה הצניחה החדה בשערי מניית טבע של כ-44% בשנת 2016 וכ-51% בשנת 2017 (ובסה"כ בשנתיים אלו ירידה של כ-73%).

דלק קידוחים חילקה 2.2 מיליארד שקל (ויחד עם שותפות אבנר טרם מוזגה לתוכה במאי 2017 – 2.8 מיליארד שקל) ורשמה תשואת דיבידנד של 17.8%. אחד המקורות העיקריים לתשלומי הדיבידנד בשנת 2017 היה התקבולים מהנפקת תמר פטרוליום, אשר גייסה כ-2.3 מיליארד שקל מהנפקת אג"ח וכ-700 מיליון שקל בהצעה של מניות למוסדיים.

דלק אנרגיה, אשר קיבלה השנה דיבידנדים משותפויות הבת שלה דלק קידוחים ואבנר בסך של כ-1.5 מיליארד שקל, חילקה השנה דיבידנדים לראשונה בתולדותיה אשר הסתכמו בכ-1.3 מיליארד שקל ורשמה תשואת דיבידנד של 14%.

ישראמקו חילקה דיבידנדים בסך 2.1 מיליארד שקל, מתוכם 1.8 מיליארד שקל בחודש יוני אשר היוו את מלוא סך הרווחים הראויים לחלוקה של השותפות ומומנו בדרך של גיוס חוב בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל, בסמוך לאחר השלמת המיזוג עם שותפויות חנ"ל ונפטא חיפושים. בזכות הדיבידנד החריג הסתכמה תשואת הדיבידנד של ישראמקו ב-22.3%.

 

 

חלוקת דיבידנדים – לפי ענפים

תשואת הדיבידנד של חברות ושותפויות חיפושי הנפט והגז בלבד הסתכמה בשנת 2017 בכ-18.1%.

 

בתי זיקוק, שלא חילקה דיבידנדים מאז שנת 2010 למרות שאימצה מדיניות חלוקת דיבידנד מדי שנה, חילקה בשנת 2017 דיבידנד בסך של כ-325 מיליון שקל.

ובענף ההשקעה והאחזקות בזכות קבוצת דלק (780 מיליון שקל) ודיסקונט השקעות (678 מיליון שקל).

בנק דיסקונט, אשר חילק דיבידנד בפעם האחרונה בשנת 2008, אימץ בסוף 2017 מדיניות חלוקת דיבידנד מדי רבעון בשיעור של עד 15% מהרווח הנקי החל מהרבעון הראשון של שנת 2018, אך בפועל לא חולק ברבעון זה.

 

לוח 2: השוואה ענפית של חלוקת דיבידנד בשנים 2017-2016

(במיליוני ש"ח)

 

 

2016

2017

ענף מספר חברות שחילקו סכום דיבידנד תשואת דיבידנד ענפית מספר חברות בענף מספר חברות שחילקו סכום דיבידנד תשואת דיבידנד ענפית
בנקים 5 1,180 1.5% 9 7 2,327 2.4%
ביטוח 2 271 1.6% 7 4 761 3.5%
שירותים פיננסיים 10 219 6.1% 15 12 270 4.2%
ביומד 3 5,699 1.5% 55 3 4,420 1.7%
        ללא טבע 2 379 0.2% 54 2 330 0.1%
טכנולוגיה 23 1,047 1.5% 74 24 1,093 1.3%
מסחר ושירותים 33 3,004 5.2% 66 34 3,004 5.1%
נדל"ן 43 2,744 3.0% 96 50 3,336 2.9%
תעשיה 42 1,844 2.7% 65 40 2,514 3.3%
השקעה ואחזקות 14 840 2.6% 46 17 1,856 5.1%
אנרגיה וחיפושי נפט וגז 6 690 1.3% 24 10 6,750 14.0%
סה"כ בורסה 181 17,537 2.0% 457 201 26,330 3.3%

 

 

 

לוח 3: תשואות הדיבידנד הגבוהות ביותר מבין מניות מדד ת"א-125 בשנת 2017

(במיליוני ש"ח)

 

 

שם החברה  ענף סך דיבידנד 2017 תשואת דיבידנד
דיסקונט השקעות השקעה ואחזקות 678 27.7%
ישראמקו יה"ש אנרגיה, נפט וגז 2,062 22.3%
דלק קידוחים יה"ש אנרגיה, נפט וגז 2,245 17.8%
דלק רכב מסחר ושירותים 424 14.4%
קרסו מוטורס מסחר ושירותים 355 13.0%


 לוח 4:  הדיבידנדים ששילמו חברות מדד ת"א-35

(במיליוני ש"ח)

 

שם החברה סכום הדיבידנד

2015

תשואת דיבידנד

2015

סכום הדיבידנד

2016

תשואת דיבידנד

2016

סכום הדיבידנד

2017

תשואת דיבידנד

2017

טבע 4,504 2.2% 5,321 2.8% 4,090 3.3%
דלק קידוחים יה"ש 193 3.0% 94 1.6% 2,245 17.8%
ישראמקו יה"ש 518 5.3% 231 2.7% 2,062 22.3%
בזק 1,777 8.8% 1,441 6.7% 1,286 8.4%
כיל 1,356 4.4% 620 3.0% 872 4.4%
פועלים 569 2.1% 685 2.4% 861 2.7%
דלק קבוצה 500 4.1% 460 5.0% 780 9.2%
לאומי 0 0% 0 0% 628 2.2%
עזריאלי קבוצה 320 1.6% 400 2.2% 480 2.0%
הראל השקעות 235 6.5% 171 5.6% 461 10.3%
אמות 187 5.4% 221 5.0% 373 6.4%
מזרחי טפחות 86 0.8% 186 1.7% 334 2.3%
פריגו 282 0.2% 322 0.5% 327 0.7%
בתי זיקוק 0 0% 0 0% 325 7.3%
הבינלאומי 130 2.6% 200 3.8% 310 4.7%
פז נפט 250 4.2% 170 2.8% 300 4.9%
אלוני חץ 137 3.1% 228 4.8% 286 5.1%
מליסרון 195 3.1% 215 3.1% 236 2.9%
אלביט מערכות 240 1.8% 266 1.6% 269 1.4%
גזית גלוב 328 4.3% 295 4.3% 205 2.9%
שטראוס גרופ 100 1.6% 150 2.2% 160 2.1%
שופרסל 0 0% 100 3.8% 160 4.3%
ביג 50 2.0% 63 2.3% 82 2.3%
אורמת טכנו 49 0.7% 99 1.2% 74 0.7%
נייס 150 1.0% 147 1.0% 35 0.2%
פרוטרום 22 0.3% 24 0.2% 26 0.2%
חברה לישראל 1,180 9.6% 0 0% 0 0%
מיילן 0 0% 0 0% 0 0%
טאואר 0 0% 0 0% 0 0%
אופקו הלת' 0 0% 0 0% 0 0%
סודהסטרים 0 0% 0 0% 0 0%
פרטנר 0 0% 0 0% 0 0%
סלקום 0 0% 0 0% 0 0%
דיסקונט א 0 0% 0 0% 0 0%
איירפורט סיטי 0 0% 0 0% 0 0%
סה"כ ת"א-35 13,359 1.9% 12,110 1.8% 17,265 3.1%
מספר חברות שחילקו
24   24   26  
סה"כ ת"א-90
4,272 3.8% 3,724 2.9% 5,536 3.4%
מספר חברות שחילקו
61   63   68  
סה"כ ת"א-125
17,631 2.2% 15,834 2.0% 22,801 3.15%
מספר חברות שחילקו
85   87   94  

 

 

מתודולוגיה

 

הנתונים בסקירה זו נלקחו מתוך דיווחי החברות הבורסאיות באתר "מאיה" על חלוקת דיבידנד במזומן, וחושבו לפי מועד התשלום בפועל של הדיבידנדים בכל אחת מהשנים.

הנתונים לכל שנה אינם כוללים דיבידנדים שחולקו ע"י חברות, שמניותיהן נמחקו מהמסחר במהלך אותה שנה.

בשנת 2017 הנתונים אינם כוללים חלוקת רווחים ע"י אבנר יה"ש בסך כ-610 מיליון שקל טרם מיזוגה עם דלק קידוחים.

כמו כן, הנתונים אינם כוללים דיבידנדים בעין שחולקו ע"י חברות בורסאיות.

בשנת 2017:

בשנת 2016:

תשואת הדיבידנד הכוללת וכן הענפית מחושבת לפי שווי שוק ממוצע של תחילת השנה וסופה.

תשואת הדיבידנד של החברות עצמן מחושבת לפי מחיר המניה ביום האקס.

הריבית נותרה על 0.1%, אבל אחד מששת חברי הועדה סבור שיש להעלות את הריבית ל-0.25%. מדובר בחבר אמיץ – כל הכבוד, והגיע הזמן שמישהו יזוז לכיוון העלאת ריבית.  אז מי זה האמיץ? ובכן, הנה המשתתפים בועדה –

חברי הוועדה המוניטרית:

ד"ר קרנית פלוג – נגידת הבנק, יו"ר הוועדה המוניטרית

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – המשנה לנגידת הבנק

פרופ' ראובן גרונאו

פרופ' צבי הרקוביץ

פרופ' משה חזן

מר אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים

קרנית פלוג ונדין בודו-טרכטנברג לא הצביעו להעלאת הריבית. סביר שגם אנדרו אביר עובד בנק ישראל סבור לפי האג'נדה המקובלת בבנק. נשארו – פרופ' גרונאו שסביר שדווקא זיקתו דומה לגישת בנק ישראל, וצבי הרשקוביץ ומשה חזן – אחד מהשניים האחרונים הוא כנראה האיש שרוצה להעלות את הריבית.

כך או אחרת, בדיון על הפעילות הכלכלית עסקו חברי הוועדה בכך שנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי העידו כי המשק צמח בקצב נאה – 4.1% במונחים שנתיים. כמה אינדיקטורים לפעילות, כגון המדד המשולב וסקר החברות, מעידים כי המשק ממשיך לצמוח בקצב נאה שתואם את קצב הצמיחה הפוטנציאלי. חברי הוועדה אמרו כי הרכב הצמיחה בשנה האחרונה נראה מאוזן יותר אך קיימת שונות ביצוא: יצוא השירותים צומח מהר מיצוא הסחורות. הוועדה התייחסה גם לכך שהנתונים משוק העבודה מעידים כי הוא מוסיף להיות "הדוק": שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות מצויים בשיא, האבטלה מצויה בשפל, והשכר עולה מהר בשלוש השנים האחרונות, אם כי קצב עלייתו התמתן בחודשים האחרונים.

חברי הוועדה ציינו כי סביבת האינפלציה עדיין נמוכה באופן משמעותי והוסיפו כי היא מציגה מגמת עלייה מסוימת בחודשים האחרונים: מדדי האינפלציה המנוכים נמצאים מעט מעל האינפלציה בפועל והציפיות משוק ההון נמצאות במגמת עלייה בחודשים האחרונים. חברי הועדה אמרו כי בניכוי עונתיות, המדדים האחרונים היו גבוהים יחסית, אך הם ציינו כי גורמים אחדים ממשיכים לעכב את חזרת האינפלציה בעת הזו, ביניהם הפעולות שהממשלה נוקטת כדי להפחית את יוקר המחיה והתגברות התחרות, והעובדה  שהרכישות המקוונות של מוצרי צריכה התרחבו משמעותית בעשור האחרון; הם העריכו שגורמים אלו אינם משקפים חולשה של הביקוש. מצד שני, העלייה המתמשכת בשכר עקב מצבו "ההדוק" של שוק העבודה שבשנה האחרונה גם תורגמה לעלייה בעלות העבודה ליחידת תוצר צפויה לתמוך בחזרת האינפלציה לתחום היעד.

חברי הוועדה ציינו שצמיחת הכלכלה העולמית המשיכה להשתפר, וגופים בין-לאומיים עדכנו כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה עבור המשקים העיקריים. עם זאת, הסיכונים להמשך הצמיחה עלו:  מדדי סנטימנט גלובליים חודשיים מציגים ירידה בחודשים האחרונים, התגברו החששות ל"מלחמת סחר" (אף כי לצעדים שננקטו עד כה יש השפעה מוגבלת), המתח הגאופוליטי גבר, ונרשם הידוק בתנאים הפיננסיים בארה"ב. עוד צוין כי המחוקקים בארה"ב מגבירים את הלחץ להפעיל רגולציה על חברות אינטרנט שעושות שימוש בנתוני המשתמשים, והדבר עלול להשפיע שלילית על מגזר זה. כצפוי, ה-Fed העלה את הריבית ב-25 נ.ב בהחלטתו האחרונה, והוא צפוי להעלותה עוד פעמיים במהלך 2018. ה-ECB הותיר על כנה את המדיניות המוניטרית המרחיבה.

חברי הוועדה דנו בכך שלא חל שינוי משמעותי בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי מאז החלטת הריבית האחרונה. מרבית חברי הוועדה סברו כי שער החליפין עדיין מצוי בייסוף יתר. התפתח דיון לגבי הכוחות הפועלים להיחלשות השקל ובהם המשך עליית הריבית בארה"ב, וההצטמצמות העודף בחשבון השוטף.

הוועדה ציינה שהנתונים משוק הדיור ממשיכים להעיד כי העלייה במחירי הדירות נבלמה על רקע הגידול שחל בהיצע בשנים האחרונות, ובחמשת החודשים האחרונים המחירים ירדו. חברי הוועדה אמרו שההשקעה בבנייה למגורים ירדה בשלושת הרבעונים האחרונים, וקצב התחלות הבנייה וסיומיה ירדו בחודשים האחרונים של 2017. אולם מספרם של היתרי הבנייה עלה. חברי הועדה סברו כי עליה זו עשויה להשתקף בהתחדשות עליית קצב התחלות הבנייה, מה שיתמוך בהמשך ירידת המחירים.

כאמור, חמישה חברי ועדה סברו כי יש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית. חברים אלה טענו כי סביבת האינפלציה מוסיפה להיות נמוכה באופן משמעותי ויש להותיר את הריבית ברמתה הנמוכה על מנת לתמוך בחזרתה לתחום היעד. הם הוסיפו כי אם הריבית תעלה לפני שהאינפלציה תתבסס בתחום היעד, הדבר עלול לעכב את התבססות סביבת האינפלציה ובסופו של דבר להאט את תוואי עליית הריבית. חברי הועדה גם ציינו כי על אף שהריבית הנמוכה יוצרת סיכונים פיננסיים, הרי שאלו אינם רק תוצאה של הריבית שקובע בנק ישראל, והם לא גבוהים במידה שמצריכה העלאה של הריבית: היקף המשכנתאות המתמתן בשנתיים האחרונות, עליית מחירי הדירות נבלמה ונרשמה אף ירידה במחירי הדירות במחמשת החודשים האחרונים, הגידול באשראי הצרכני התמתן ובמקביל נמשכת העלייה בהכנסה מעבודה, ורמת החיסכון גבוהה בהשוואה בינלאומית, גם לאחר שחלה בה ירידה.  אחד מחברי הוועדה סבר כי יש להעלות את הריבית ל-0.25%. הוא טען כי האינפלציה הנמוכה אינה מעידה על בעיה בביקוש. חבר ועדה זה סבר כי יש להפחית את המשקל שמעניקים לשער החליפין המיוסף, שכן צפוי כי היצוא ייעשה פחות רגיש לשער החליפין מפני שהמשק עובר מיצוא סחורות ליצוא שירותים ומפני שהסחר העולמי מתרחב. על כן נכון לייחס יותר משקל לשיקולים אחרים, לרבות האופן שבו הריבית הנמוכה המתמשכת משפיעה על מחירי הנכסים ועל החיסכון.

 

השתתפו

חברי הוועדה המוניטרית:

ד"ר קרנית פלוג – נגידת הבנק, יו"ר הוועדה המוניטרית

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – המשנה לנגידת הבנק

פרופ' ראובן גרונאו

פרופ' צבי הרקוביץ

פרופ' משה חזן

מר אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים

משתתפים נוספים:

מר דניאל נתן – כלכלן בחטיבת המחקר

מר דני חחיאשוילי – ראש מטה הנגידה

מר יואב סופר – דובר הבנק

גב' אסתי שוורץ– מזכירת הוועדה המוניטרית

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי – מנהל חטיבת המחקר

 

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר איגוד עובדי התחבורה אבי אדרי, יו"ר אגד אבי פרידמן ויו"ר ועד העובדים הארצי יעקב ואחניש חתמו  על הסכם קיבוצי היסטורי ופורץ דרך אשר יביא לשיפור דרמטי בשכרם של אלפי נהגי החברה ויציב אותם בראש תנאי ההשתכרות בענף עם שכר שעתי התחלתי של 43.5 שקל.

במעמד חתימת ההסכם נכחו שותפים נוספים להסכמות בהם מחזיק תיק התחבורה הציבורית באיגוד עובדי התחבורה דורון עזרא, סמנכ"ל הכספים באגד גלעד ריקלין, מזכיר הוועד משה סלמי וראשי הוועדים האזוריים. ההסתדרות יוצגה במו"מ על ידי עו"ד אלעד מורג מהלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי. עובדי אגד יוצגו על ידי עו"ד טל קרת. את הנהלת אגד ייצגה עו"ד אורנה שר ממשרד נ. פיינברג ושות'.

ההסכם שנחתם היום מסדיר סופית את ההבנות אשר סוכמו בין הצדדים בחודש אוגוסט האחרון. לפי ההסכמות בין הצדדים, השכר השעתי המינימלי בחברה יזנק מיידית בלמעלה מ-10% ויעלה מ-39 שקל ל-43.5 שקל – השכר הגבוה ביותר שישולם כעת בענף התחבורה הציבורית.

בשורה משמעותית נוספת בהסכם היא שעובדים אשר החלו לעבוד בחברה לפני למעלה מ-6 שנים, יקבלו תוספת ותק בסך 1% לכל שנה. עובדים חדשים עם ותק נמוך מ-6 שנים, ישתכרו 43.5 שקל לשעה ולאחר שישלימו את הוותק הנדרש יחלו לקבל את התוספת הוותקית עבור השנים שצברו. לשם המחשה, שכר היסוד של נהג אגד בעל ותק של 37 שנה בחברה, יעמוד על 10,994 שקל לחודש – המהווים 60.4 שקל לשעה.

יודגש כי כל התמורות הכלכליות לנהגים אשר עליהן הוסכם, ישולמו רטרואקטיבית מינואר 2017, כך שהעובדים צפויים לקבל הפרשים בגובה עשרות אלפי שקלים.

לצד זאת, הצדדים הסכימו בין היתר על חלוקת מאות דרגות קידום לעובדי המינהל והמשק, על הסדרת נושא הפרמיות שישולמו לנהגים ועל צמצום הפערים בשכר העידוד בין עובדי דור א' לעובדי דור ב'. בנוסף, סוכם על מכסה של עובדים שיוכלו לפרוש במהלך תקופת ההסכם אשר להם יוצעו תנאי פנסיה אטרקטיביים, וכן על הסדרת מנגנון ערעור על גובה הקנסות לנהגים, אשר ייקבעו סופית רק בהחלטת בורר.

 יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בירך על ההסכמות שהושגו ואמר כי: "ההסכם שנחתם בין ההסתדרות ועובדי אגד להנהלת החברה טומן בחובו בשורה היסטורית לא רק עבור נהגי אגד אלא עבור ענף התחבורה הציבורית כולו. מעבר לעובדה שהוא מביא לצמצום פערים בין עובדי אגד ומשפר את תנאי השתכרותם ואת ביטחונם התעסוקתי, הוא גם סולל את הדרך לשיפור התנאים בחברות אחרות בתחום. ההסתדרות תמשיך לפעול למען חיזוק מעמד עובדי התחבורה הציבורית ולשיפור השירות והבטיחות בתחום, לטובת כלל הציבור הישראלי".

 

יו״ר אגד, אבי פרידמן, הוסיף: "מדובר בהסכם היסטורי וחשוב בתחום התחבורה הציבורית בישראל המחזק את מעמד הנהגים ומייצר בטחון תעסוקתי לעובדים לצד יציבות וודאות לחברה לשנים רבות קדימה. אני מאמין שהשותפות עם העובדים תאפשר לאגד להתמודד היטב עם אתגרי העתיד״.

 

יו"ר איגוד עובדי התחבורה, אבי אדרי, ציין: "ההסתדרות שוב מוכיחה כי באמצעות מהלך צודק אפשר להחזיר את הכבוד והגאווה לנהגי התחבורה הציבורית. אני מברך את עובדי אגד על ההסכם אשר אין לי ספק שבעקבותיו מעסיקים נוספים בענף יעלו גם הם את השכר לנהגיהם".

 

יו"ר הוועד הארצי של עובדי אגד, יעקב ואחניש, אמר: "ביום חג זה הצלחנו להביא להישג חסר תקדים עבור עובדי אגד, עם הסכם שמשפר את מעמדם ואת תנאי השתכרותם ומביא לצמצום פערים בתוך החברה. אני מודה ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ולאבי אדרי ודורון עזרא מאיגוד עובדי התחבורה על מאמציהם להשלים את ההסכם, אשר משלים זינוק של 37% בשכר עובדי אגד מאז 2016".

 

מחיר הדלק יעלה בתחילת חודש מאי. משרד האנרגיה הודיע כי בחצות הלילה (מעבר ל-1 במאי)  יעודכנו מחירי מוצרי הדלק הנמצאים בפיקוח והנמכרים לצרכן בתחנות הדלק. השינוי במחיר מורכב מהפחתת מרווח השיווק למחיר השירות העצמי ב-4.7 אגורות לליטר,  עליית התוספת לתדלוק המלא ב-0.85 אגורות לליטר; ומעליית מחיריהבנזין בשוק הבינלאומי של 16 אגורות לליטר (המרכיב המשמעותי ביותר). סך הכול מדובר בעלייה של 11 אגורות לליטר במחיר בשרות עצמי – מדובר על עלייה של כ-2%, ממש לא עלייה זניחה.

למדריך אחזקת רכב 

ואיך לחסוך בדלק?

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 6.46 שקלים לליטר (עליה של 1.73%). תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ) – עלייה של אגורה מחודש קודם. המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי באילת (ללא מע"מ) לא יעלה על 5.52 שקלים לליטר – עלייה של 9 אגורות מהחודש הקודם (בשיעור של 1.66%). תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 18 אגורות לליטר (ללא מע"מ) – עלייה של אגורה מחודש קודם

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה  כי היטל השבחה המוטל בעקבות אישור תוכנית כוללנית, ישולם רק במועד כניסתה לתוקף של תוכנית מפורטת לנכס. זה נשמע ברור, אחרי הכל אי אפשר להטיל היטל/ תשלום אם אין תוכנית מפורטת וכוללנית. אבל עד עכשיו היו מצבים שהיה צורך לשלם את ההיטל לפני שהתוכנית היתה כוללנית.

ההצעה מתייחסת בעיקר לתוכניות בתל אביב ורעננה.  בערים אלו אושרה תוכנית מתאר רחבה וניתנו זכויות בנייה (תיאורטיות/ אפשריות). היטלי ההשבחה כבר הגיעו למחזיקים בנכסים, אבל בהינתן האישור של ועדת השרים והכוונה להעלות את העניין לקריאה בכנסת, הרי שייתכן מאוד שהיטלי ההשבחה  ישולמו רק לאחר שתאושר תוכנית מפורטת למימוש אותן הזכויות. היטלים הנובעים מאישור תוכניות מתאר כללית לא יהיו תקפים. כלומר, היטל השבחה יוטל כאשר תהיה תוכנית ספציפית. חשוב להדגיש שמדובר בסכומים גבוהים – מחצית מההשבחה של הנכס, ומדובר במאות רבות של אלפי שקלים וגם יותר.

בשה האחרונה מספר ערים, לרבות תל אביב אישרו תוכנית מתאר כוללנית.  תוכנית המתאר הכוללנית לתל אביב־יפו, תא/5000, שנכנסה לתוקף בינואר 2017, אפשרה  הגדלה של הזכויות הלא מנוצלות לבנייה למגורים לכ-200 אלף יחידות דיור. מעבר לכך, התאפשרו שימושים נוספים בנכסים והיתרי בנייה לשימושים נוספים ועל רקע זה, חייבה הוועדה המקומית את בעלי הנכסים בהיטלי השבחה. אלא שבמקרים רבים נדרשים הליכי תכנון פרטניים ותוכניות ספציפיות לשם מימוש, ולכן ההיטל יוטל רק בעת תוכניות ספציפיות.

אם החקיקה החדשה תאושר בכנסת, העיריות יקבלו היטל השבחה רק לאחר אישורן של תוכנית מפורטת.

 

מדריך היטל השבחה

אאורה תקים 1,400 יחידות דיור חדשות  בנס ציונה. בפרויקט ייהרס מתחם מרגולין בעיר, המשתרע על פני כ- 76 דונם וכולל 340 דירות.

 

 

אאורה, של יעקב אטרקצ'י, היא מהמובילות בתחום הפינוי בינוי – יש לה בצנרת מעל 11 אלף דירות בפינוי בינוי וזה הרבה. החברה הנסחרת בבורסה בשווי של 460 מיליון שקל,  דיווחה כי חברה בת שבשליטתה (90%), יחד עם חברת MnG, נבחרו לקדם פרויקט פינוי בינוי רחב היקף הכולל 340 בעלי זכויות ברחובות האצ"ל, מרגולין וירושלים בנס ציונה (מתחם "מרגולין").

במסגרת זו, תפעל אאורה להריסת עשרות הבניינים הקיימים והקמת בניינים חדשים תחתם. הפרויקט יתבצע במתכונת פינוי בינוי על סמך תב"ע בסמכות ועדה מחוזית שהחברה תחל לקדם בתקופה הקרובה בשיתוף פעולה עם עיריית נס ציונה.

מתחם מרגולין ממוקם בצפון מזרח נס ציונה, בחלקה המערבי של שכונת יד-אליעזר וגובל בשכונות גני הדר, גבעת הצבר וסביוני הפארק. המתחם מוקף בשטחים פתוחים נרחבים ונהנה מנגישות תחבורתית יוצאת דופן לאור קרבתו לכביש 431 ולתחנת הרכבת "הראשונים" בראשון לציון.

כיום מצויים במתחם, המשתרע על פני שטח של כ- 76 דונם, כ-34 מבנים ותיקים בני 3-4 קומות, כולם במצב פיזי ירוד. תחת 340 הדירות הישנות שייהרסו במסגרת הפרויקט, תקים החברה 20 בניינים חדשים בני כ- 12 קומות אשר יכללו בסה"כ כ- 1,400 דירות חדשות וכן תפתח בשכונה שטחים פתוחים נרחבים אשר יכללו גינות ציבוריות ומתקנים לרווחת התושבים לצד שטחי מסחר. תמהיל הדירות שישווק במסגרת הפרויקט יהיה מגוון ויכלול, בין היתר, דירות 3 חדרים. בעלי הזכויות במתחם יקבלו תוספת של 25 מ"ר לשטח דירתם הקיימת, מרפסת שמש בשטח שלא יפחת מ-12 מ"ר וחניה.

נס ציונה נהנתה בשנים האחרונות מעליות מחירים משמעותיות, כך שכיום מחירן של דירות בנות 5 חדרים נע סביב 2.5 מיליון שקל ומחירן של דירות 4 חדרים נע סביב 2.1 מיליון עד 2.3 מיליון שקל.

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל אאורה, אמר היום, "אאורה ישראל רואה עצמה כמובילת הבניה המתחדשת ומשנה פני עיר בישראל, תוך שהיא מציעה פתרונות דיור מגוונים וייחודיים לתושבי האזורים בהם היא בונה ומתמקדת בחוויית המגורים של רוכשי הדירות והשתלבותם במרקם העירוני. אנו שמחים על ההזדמנות להוביל פרויקט עצום בסדר גודל שכזה וסבורים כי גודלו של המתחם והיקף הפרויקט שיוקם בו, בשילוב עם בניה ברמה הגבוהה ביותר ותוך הקפדה על הפרטים, ימצבו אותו כפרויקט משמעותי וייחודי באזור. פרויקט מתחם "מרגולין" הינו פרויקט הפינוי בינוי הראשון שלנו בנס ציונה, אשר סומנה על-ידנו כיעד משמעותי, וזאת לאור מיקומה הגאוגרפי והאוכלוסייה האיכותית המתגוררת בעיר. אנו בוחנים בימים אלה מתחמים נוספים בעיר ובאזור השפלה, אשר מהווה אזור ביקוש משמעותי, וזאת לצורך קידום פרויקטים נוספים בתחום ההתחדשות העירונית".

פרויקט זה מצטרף לפרויקטים רבים נוספים של החברה בתחום ההתחדשות העירונית במתכונת פינוי בינוי. בסה"כ, מקדמת החברה היום 24 פרויקטים של התחדשות עירונית הכוללים יחדיו כ-11,000יח"ד. בפורטפוליו החברה פרויקטים של התחדשות עירונית בהיקפים נרחבים אשר נמצאים בהליכים מתקדמים, בהם פרויקט הדגל "הגנים התלויים" ביהוד, פרויקט ההתחדשות העירונית הגדול והמצליח בישראל עד כה הכולל למעלה מ-900 יחידות דיור ולמעלה ממחציתו כבר אוכלס; פרויקט אונו ואלי בקרית אונו הכולל 680 יח"ד אשר הקמתו החלה זה מכבר ופרויקט אאורה רמת השרון הכולל 687 יח"ד שהקמתו תחל בקרוב.

אאורה ישראל, מקדמת כיום 41 פרויקטים בשלבים שונים של תכנון, שיווק ובניה בהיקף של כ- 12,500 יחידות דיור ונחשבת כאחד השחקנים המובילים בישראל בפרויקטים של פינוי בינוי והתחדשות עירונית. אאורה נסחרת בבורסה לני"ע בתל-אביב (תחת השם אאורה השקעות).

קופות גמל – יתרונות שלא קיימים במכשירי החיסכון האחרים; מה זאת קופת גמל? מה ההבדל בינה לבין קרן פנסיה? למה קופת גמל להשקעה היא מוצר מנצח?  איך ליהנות מהטבות המס בחיסכון  בקופות גמל? ואיך בוחרים קופת גמל? 

לצד השקעות לטווח קצר ובינוני, מחזיק הציבור בהשקעות לטווח ארוך – חיסכון פנסיוני. החיסכון הזה יכול להיות במספר מכשירי השקעה – קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים וקופות גמל, כאשר לרובנו יש יותר ממכשיר אחד.

לכל אחד מהמכשירים יש יתרונות וחסרונות, אבל בשנתיים האחרונות, הרגולטור דוחף, באופן ברור, את קופות הגמל לקדמת הבמה עם הטבות מיסוי נוספות. זה לא אומר שבהכרח הן האלטרנטיבה העדיפה, זה אומר שהן מתחרות "ראש בראש" בכל אחד מהמוצרים האחרים, ולרבים הן מהוות את האלטרנטיבה המועדפת. אבל, נתחיל מהבסיס.

מה זאת קופת גמל?

קופת גמל היא מכשיר חיסכון שמיועד לטווח בינוני ולטווח ארוך. סכומים שנצברו בקופות הגמל עד שנת 2008 ניתנים למשיכה בגיל הפרישה בסכום חד פעמי. כספים שנצברו משנת 2008 ועד לפרישה, מתקבלים בתקופת הפנסיה כקצבה חודשית (בדומה לכל אפיקי החיסכון הפנסיונים). כלומר, אתם חוסכים באופן שוטף, מגיעים לפרישה, ומקבלים סוג של משכורת (קצבה) שמבטאת את  גודל החיסכון שלכם – ככל שתחסכו יותר (ותתחילו מוקדם יותר) כך יהיה לכם יותר כשתגיעו לתקופת הפנסיה.

קופות הגמל לצד המכשירים האחרים לחיסכון לטווח ארוך, זהות מבחינת גובה ההפרשה האפשרית והטבות המס המאושרות למס (שיעור ההפרשות המינימלי – 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד ו- 12.5% על חשבון המעסיק, 6.5% לרכיב תגמולים ו-6% לרכיב פיצויים).

קופות גמל הן מכשיר מגוון. יש מסלולים שונים – מסלול מנייתי, מסלול אג"חי, מסלול סולידי שקלי ועוד. כמו כן, ניתן לשלב מסלולים מעורבים – מניות לצד אג"ח ולצד אפיקים שקליים ועוד.

קופות גמל לא כוללות מוצר ביטוחי, בעוד  בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים יש ביטוחים –  כיסויים למקרה מוות או לאובדן כושר עבודה. זה לא בהכרח חיסרון. המשמעות היא שכל הסכומים שמופקדים (מדי חודש) הולכים לחיסכון ולא למרכיב ביטוחי שבעצם מקטין את החיסכון.

מעבר לכך, החוסכים יכולים להוסיף את מרכיבי הביטוח בעצמם – לרכוש מחברות הביטוח, ויש סיכוי לא רע שזה יהיה במחיר אטרקטיבי.

דמי הניהול המקסימליים בקופות גמל – עד 4% מההפקדות ועד -1.05% מהצבירה השוטפת. אלו דמי ניהול לכאורה גבוהים, אבל בפועל, דמי הניהול נמוכים משמעותית מדמי הניהול המקסימליים האלו, ואם הם לא נמוכים, אז אתם יכולים (ואפילו חייבים) להתקשר ולדרוש את הפחתת דמי הניהול. אם יש צורך, אפשר להשוות דמי ניהול במקומות אחרים ולעשות מעבר; בכל מצב התוצאה זהה – הפחתה של דמי הניהול.

קופות גמל הן מכשיר מנוהל. אתם נותנים למישהו מקצועי לנהל את הכסף שלכם – מנהל השקעות עוקב באופן שוטף אחרי הכסף שלכם, וקובע במה להשקיע? מה לקנות ומה למכור? הוא גם מחליט אם להקטין חשיפה למניות או ההיפך. מנהל קופת הגמל כפוף למדיניות של הקופה – כלומר, אם מדובר בקופה מנייתית, אז בהתאם למדיניות שלה יש שיעור מינימלי של מניות, אם מדובר בקופה כללית, אז ההשקעה מתפזרת על פני אפיקים שונים – מניות אג"ח ועוד.

רבים מעדיפים לחסוך בקופת גמל במספר קופות, כדי לפזר את הסיכונים על פני כמה אפיקי השקעה. אפשרות אחרת היא לקנות מראש קופה שמפזרת את ההשקעות שלה, יתרון מובנה נוסף בהשקעה בקופות גמל שלרוב אתם "שוכחים" אותה.  

אם מדובר בקופת גמל דרך העבודה, אז אתם יודעים שהיא קיימת, אבל לרוב אתם לא מעודכנים כמה יש שם, ואז כשאתם מקבלים את הדוח, לרוב אתם מופתעים לטובה. אותו דבר בקופות גמל שמשמשות כחיסכון לילדים – חוסכים מדי חודש, וזה מצטבר – לאלפים, לרבוות שקלים.

 

סוגי קופות גמל

קיימות קופות גמל מסוגים שונים וליעודים שונים. ישנן קופות גמל שמיועדות לשכירים, לעצמאים, להשתלמות וכו'. הנה מגוון קופות הגמל הקיימות –

קופת גמל לתגמולים לעמיתים שכירים – בקופת גמל זו, שהיא המוכרת ביותר, העובד ומעסיקו מפקידים כסף מדי חודש דרך שכרו של העובד. המעסיק מפריש לעובד על חשבונו, העובד מפריש בעצמו, ומועבר תשלום שמתבטא בתלוש השכר. תשלום זה כולל את ההפרשה של המעביד לצד ההפרשה של העובד. ההפרשות האלו נהנות מהטבות מס.

קופת גמל לתגמולים לעמיתים עצמאים – העמית עצמו  מפקיד לקופה כספים, כאשר כאן אין כמובן את המעביד; העמית כעצמאי הוא המעביד והעובד גם יחד.

קופת גמל אישית לפיצויים – המעביד מעביר לקופה זו כספים להבטחת זכויות העובדים במקרה שיצטרך לשלם להם פיצוי פיטורין. הכספים אמנם בקופה רשומים על שם העובד, אך הוא לא יכול להשתמש בהם, הם שלו רק בהינתן שמגיעים לו פיצויים. יודגש כי במקרים רבים התפטרות ממקום עבודה אינה מזכה בתשלום פיצויים.

קרן השתלמות לשכירים –  קרנות ההשתלמות נחשבות חלק אינטגרלי מקופות הגמל, למרות שהן מכשיר שונה. הן לטווח קצר יותר משמעותית – 6 שנים (אם כי ניתן לחסוך בהן לתקופות ארוכות יותר). ההפרשות בגינן בשיעורים שונים (הפרשה של 7.5% למעסיק ו-2.5% לעובד). הטבות המס בהן זהות לקופת גמל.

בקרן השתלמות לשכירים ("רגילה") העובד ומעבידו מפקידים לקרן ההשתלמות הפקדות חודשיות, כאשר הפקדות המעביד גבוהות משמעותית מהפקדות העובד; ההפקדות מועברות דרך המשכורת, ומקבלות ביטוי מלא בתלוש.

קרן השתלמות לעצמאים – קרן שמיועדת לעצמאים, שיש להם הכנסה מעסק שלהם (או משלח יד שלהם). הם אלו שמפקידים לעצמם עם הטבות למס תחת תקרה שהוגדרה מראש. מדובר במכשיר שזכה להקלות והטבות מיסוי גדולות מצד המחוקק בשנת 2017, כדי לספק לעצמאיים מוטיבציה גדולה לחסוך.

קופת גמל מרכזית לפיצויים – קופה בה העמית הוא המעביד, המפקיד כספים להבטחת זכויות עובדיו לפיצויי פיטורין. כלומר, המעביד מעביר כספית לקופת הגמל כדי להבטיח את הזכויות של העובדים בעסק. אבל, הוא לא רושם את ההפקדות על שמות העובדים,  אלא מפקיד בגין כולם בצורה מרוכזת.

זאת לא כל הרשימה. אלו רוב סוגי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, כשמעבר לקופות האלו, ישנן קופות עם תנאים מיוחדים שהושקו בשנים האחרונות (בזכות החלטות של משרד האוצר שמטרתן להגדיל את החיסכון של הציבור). הקופות האלו יכולות להיות מוצרים שיתאימו לכם – הם נועדו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות ולמצבים מסוימים, ועל מה מדובר?

קופת גמל להשקעה –  גם קופת גמל וגם חיסכון נזיל 

מוצר ראשון הוא קופת הגמל להשקעה – מוצר לחיסכון לטווח קצר / בינוני, מאפשר ליהנות מכל היתרונות של החיסכון לטווח ארוך. במילים אחרות, אומרים לכם – תשקיעו בקופת גמל עם כל היתרונות שקיימים בה, לרבות הפטור ממס במשיכה דרך קצבה בעת הפרישה. אבל, אם תרצו תוכלו לממש את ההשקעה בלי "קנס". המוצר הזה, שניתן להפקיד בו 70 אלף שקל בשנה (לאדם) הפך למוצר שמתחרה במכשירים לזמן קצר ובינוני לרבות קרנות הנאמנות ופוליסות החיסכון.

קופות הגמל להשקעה  מהוות אלטרנטיבה טובה לחיסכון שוטף (בהפקדות שוטפות) גם בשביל הילדים. מעבר לכך, גלום בהן יתרון שמאפשר מעבר בין קופות שונות (והרכבי קופות שונים) מבלי לשלם מס – מעבר כזה לא נחשב כמימוש ולכן לא חייב במס.  הציבור מגלה את המוצר (החדש יחסית – מסוף 2016), והצבירות גדלות מדי חודש בחודש (להרחבה על קופות גמל להשקעה)

"מוצר נוסף" בתחום קופות הגמל, עם הטבות מרשימות הוא קופת גמל לבני 60. בהמשך לתיקון פקודת מס הכנסה – תיקון 190 הנוגע למיסוי בקופות הגמל, העמית יכול להפקיד כל סכום בכל קופת גמל, ובהגיעו לגיל 60 לקבל קצבה עד לתקרה של ארבע  פעמים השכר הממוצע במשק ­ פטורה ממס.

ולא רק זה –  במידה ולעמית יש קצבה חודשית מינימלית של כ-4,500 שקל (הסכום מתעדכן באופן שוטף) ממכשירים פנסיונים, אז הוא יכול למשוך מקופת הגמל את היתרה כתשלום חד פעמי, ולשלם מס על הרווחים בשיעור של 15% (על הרווח הנומינלי), להבדיל מהמס על הבורסה – 25% מהרווחים הריאליים.  מדובר במוצר מוביל לגילאי 60 ולא רק, זה גם יכול להיות מתאים בגיל צעיר יותר כהכנה לגיל 60.

קופת גמל מול המכשירים האחרים

ובכן, באיזה מכשיר כדאי לבחור? והתשובה במקרים מסוימים דווקא ברורה – אם אתם בגיל 60 פלוס, או מתקרבים לגיל 60, אתם צריכים לבחון את קופת הגמל (בהמשך לתיקון 190). לא תוכלו לקבל יתרונות כאלו (בעיקר הטבות מס) בשום מכשיר אחר.

אם אתם חוסכים לילדים וגם לעצמכם, ואתם רוצים  לשמור על נזילות, גם כאן קופות הגמל מנצחות, דרך המוצר – קופת גמל להשקעה.

השאלה המורכבת יותר היא בקשר למכשירים פנסיונים – מה עדיף כחיסכון פנסיוני – קופת גמל, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים. ובכן, היתרון בביטוח מנהלים הוא שמקדם הקצבה ידוע מראש. כלומר, גם אם יש שינויים במשק, בריבית, בתוחלת החיים, לא יהיו לכם הפתעות – כמה שאתם חוסכים היום, וכמה שרשום לכם בדוח השנתי כקצבה  זה מה שמובטח לכם בגיל פרישה. בקרנות פנסיה, אין הבטחה כזו מכיוון שקרנות הפנסיה מגלמות ערבות הדדית פנימית, ואם תוחלת החיים תעלה, התשואה בפועל תהיה נמוכה מהתשואה הצפויה ועוד, אז הנתונים שאתם רואים בדוחות הקרן לא רלבנטיים; והאמת – הם לא רלבנטיים.

ביטוח מנהלים כבר אינו מהווה חיסכון פנסיוני לחוסכים חדשים, רק לכאלו שכבר יש להם אותו. מול היתרון בידיעה מהו סכום הקצבה, יש חסרונות, לרבות דמי ניהול לרוב לא נמוכים, ומרכיב משמעותי יחסית של ביטוח.

בקרן הפנסיה היתרון הגדול הוא מרכיב של אגרות חוב מיועדות בהשקעות. המדינה מספקת לקרנות הפנסיה כרית ביטחון – אג"ח בריבית של 4.86% – היום הריבית האמיתית היא כמה עשיריות האחוז, אולי 1% (תלוי בתקופה כמובן), ובהינתן האג"ח האלו, קרנות הפנסיה מתחילות עם יתרון גדול על המכשירים האחרים. יש להם מעין תשואה מובטחת, אבל זה הולך ומשתנה. על רקע הגירעונות של קרנות הפנסיה (הפער בין הכסף המצוי בקרנות לכסף הרצוי), הוחלט באוצר, להקטין את מרכיב האג"ח הייעודיות, כך שככל שמדובר בחוסכים צעירים יותר כך הפגיעה בהם תהיה משמעותית יותר.

יתרון נוסף בקרנות הפנסיה הוא דמי ניהול יחסית סבירים.

קופות הגמל לא מקבלות את הבונוס מהמדינה – הן "צדות" בעצמן את ההשקעות, ולא מקבלות אג"ח בריבית גבוה. עם זאת, על רקע הירידה בסבסוד התשואה של קרנות הפנסיה לצעירים (כאמור המדינה מצמצמת להם את האג"ח המובטחות/ ייעודיות), היתרון של הקרנות הולך וקטן (וייקטן עוד יותר בהמשך).

ועל רקע זה, שיקולי ההשקעה הופכים להיות יותר חשובים – גיוון ההשקעה, וכאן יש לקופות יתרון עם מגוון רחב יותר של אפשרויות. בדמי הניהול קופות הגמל מתמודדות בכבוד עם דמי הניהול של הקרנות פנסיה. כך שבסה"כ מדובר באלטרנטיבה ראויה, לא רק לגילאי 60 (תיקון 190) ולחוסכים שמעוניינים בכסף נזיל (קופת גמל להשקעה).

חוסכים רבים משלבים בין קרנות פנסיה וקופות גמל. הם רוצים ליהנות עדיין מהתשואה המובטחת באג"ח הייעודיות, ובכלל – ברוב המקרים זו לא החלטה שלהם, אלא החלטה של המעסיק מלפני שנים, ואז הם (לדעתם) די מוגבלים. זו אגב טעות נפוצה. היום כל אחד אחראי על הכסף שלו, כל אחד יכול לעבור לאן שירצה, וכיום יש גם קרנות פנסיה ברירת מחדל שמאפשרות לכם לחסוך בדמי ניהול אפסיים. דמי הניהול הנמוכים האלו מצטברים לרווח גדול ביחס לקרנות פנסיה האחרות. אחרי הכל, בעידן של ריבית נמוכה, כל פיפס של ריבית קובע, וכשמדובר על חיסכון של כמה עשיריות טובות ויותר, אז אפקט הריבית דריבית, מתבטא בהפרש של עשרות אחוזים בין קרן ברירית מחדל לקרן פנסיה "רגילה".

על כל פנים, רבים כאמור משלבים בין קרנות הפנסיה וקופות הגמל, גם מכיוון שבקרנות הפנסיה יש הגבלה על ההפרשה (עד לתקרה מסוימת), ואז כדי ליהנות מההטבה המלאה (רלבנטי בעיקר לבעלי שכר ברוטו של 20 אלף ומעלה) ניתן להפקיד כספים לקופות גמל וליהנות מהטבות נוספות.

הטבות המס – על רגל אחת

לא ניכנס כאן לנבכי המיסים, אבל הנה על רגל אחת, ההטבות מס בקופות הגמל. למעשה, הטבות המס ניתנות בשני אופנים – זיכוי וניכוי. זיכוי הוא  הטבת מס המפחיתה את חבות המס בשיעור (אחוז) הזיכוי שנקבע. זיכוי מפחית את המס שהיינו אמורים לשלם. שיעור הזיכוי שנקבע הוא 35% מההפקדה, ורק להמחשה נניח שחבות המס השנתית שלנו לפני הפקדות לקופות גמל מסתכמת ב-20 אלף שקל, ונניח שהפקדנו לקופת גמל השנה 4 אלף שקל (ונניח שכל ההפקדות במסגרת התקרה המותרת – יש רף מקסימלי שמעליו לא ניתנות הטבות). אז המשמעות היא שההפקדה לצורך זיכוי היא 4 אלף שקל כפול 35% – 1.4 אלף שקל, ומכאן שחבות המס מופחתת ל-18.6 אלף שקל (20 אלף שקל לפני ההפקדות לקופת גמל בניכוי הזיכוי בסך 1.4 אלף שקל).

בנוסף יש הטבת – ניכוי מס. הטבה זו מפחיתה את השכר החייב במס בשיעור הניכוי, כלומר השכר לצורכי מס מופחת ובהתאמה כמובן גם חבות המס מופחתת גם כאן כמובן יש תקרה.חברים זו מתנה גדולה, קחו אותה

 

הטבות המס ניתנות בשני מישורים – כשכיר וכעצמאי.  שכיר נהנה מהטבות מס על הפקדות לקופת גמל כאשר הפקדת המעביד בגובה עד 7.5% מהשכר (ועד לתקרת שכר של 4 פעמים השכר הממוצע במשק שתרד לפי 2.5 מהשכר הממוצע במשק) לא תחשב לחלק מהכנסתו של העובד החייבת במס ותוכר למעסיק כהוצאה. הפקדת העובד בשיעור של עד 7% מהשכר עד לתקרה חודשית (שמשתנה משנה לשנה – סדר גודל של 17.5 אלף שקל  לעמית מוטב, תהנה מזיכוי מס.

עובד עצמאי ועובד שחלק מהשכר שלו ללא הטבות (שכר שאינו מובטח) יכול להפקיד בקופות גמל וליהנות מהטבת מס במעמד עצמאי, כאשר קיימת הטבת  זיכוי במס בגובה 35% מההפקדה עד תקרה, וכן הטבת מס של ניכוי עד התקרה.

כיצד בוחרים קופת גמל?

קופות הגמל שונות אחת מהשנייה במסלולי ההשקעה, בתשואות העבר, בדמי הניהול, בגוף המנהל. ניתן לקבל מידע השוואתי באתר של משרד האוצר –  http://gemelnet.mof.gov.il.  צריך לזכור שקופה היא לרוב מכשיר השקעה לטווח בינוני וארוך ולכן חשוב לבחון את הקופות על פני תקופה ולא רק את החודש האחרון. על כל פנים, גם אם בוחרים קופה ולא מרוצים ניתן לעבור בקלות לקופה אחרת כשהתנאים של הקופה יישמרו.

הבחירה שלכם, צריכה להישען על דמי הניהול, על התשואה ועל מדדי תשואה לסיכון (בעיקר מדד שארפ). בשלב הראשון תבחרו את סוג הקופה שאתם רוצים להשקיע בה (מסלול הקופה שמבטא את הרכב ההשקעות שבה). בשלב השני תמיינו את הרשימה לפי פרמטרים של תשואה, של מדד שארפ, ותחלצו את הקופות המובילות. בשלב הבא, תבדקו את דמי הניהול שהקופות האלו מציעות לכם. דמי הניהול חשובים מאד, הבדל של 0.5% בדמי הניהול (על הצבירה) מתבטאים  15%-20%  מערך החיסכון כשתגיעו לפנסיה (וזו דוגמה שמרנית).

בשלב האחרון נשאר רק לבחור.

סיכום ב-5 נקודות

  1. קופת גמל היא חלק מהחיסכון הפנסיוני וככזו נהנית מהטבות מס גדולות.
  2. קופת גמל היא אלטרנטיבה טובה לקרן פנסיה בהינתן הגיוון בהשקעותיה, דמי ניהול סבירים (צריך להתמקח), וחיסכון בלי אלמנט ביטוחי (כל הכסף לחיסכון; כדאי לעשות ביטוח אחר – במקרים רבים – זול יותר).
  3. לקראת גיל 60, השקעה בקופות גמל (תיקון 190) היא אטרקטיבית במיוחד (שוב – כתוצאה משיפור הטבות המס לחוסכים אלו)
  4. קופת הגמל להשקעה היא מוצר שבנוסף לכל ההטבות הגלומות בחיסכון לטווח ארוך, מאפשרת חיסכון (לילדים ולכם) עם נזילות שוטפת.

 

חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?

 

ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…

 

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?

 

שכר המינימום עלה בדלת האחורית. לאחרונה החליטו האוצר וההסתדרות על שעה "חופשית" בשבוע. אנחנו עובדים שעה פחות בשבוע – זה אמור להיות מתואם עם המעסיק, אבל בשורה התחתונה עובדים שעה פחות (הרחבה כאן). ובכן, השעה הזו יכולה להתבטא בפחות שעות עבודה בחודש, ואם צריך בכל זאת לעבוד (אי אפשר לוותר על השעה הזו) אז זה אפשרי רק שצריך לשלם לעובדים על השעה הזו.

בשורה התחתונה זה בדיוק כמו להגיד שיש תוספת שכר מסוימת פר שעה – עובדים פחות בשביל אותו שכר.  ושימו לב – שכר המינימום היה 5,300 שקל ל-186 שעות. מעכשיו שכר המינימום יהיה 5,300 שקל ל-182 שעות. שוב פעם מעלים את שכר המינימום, אחרי עלייה של 1,000 שקל בשנתיים – אז נכון שחשוב שיהיה מינימום, אבל חשוב לא פחות שהחברות מוטות כח אדם בעלות נמוכה, לא ייפגעו בצורה כזו שתגרום להם לפטר עובדים . כן, מסתבר ששכר מינימום עולה גורם לחברות לפטר עובדים – האם זו היתה הכוונה של שר האוצר וההסתדרות?

למדריך – שכר מינימום כל מה שצריך לדעת

 

 

דוד גבאי, אנליסט אקסלנס ברוקראז', מתייחס  לחולשה במניית רמי לוי ומעריך כי החולשה במניה מושפעת מגורמים קצרי טווח. ישנה נקודת כניסה נוחה למניה עם אופק חיובי. אנו חוזרים על המלצת קניה ומעלים את מחיר היעד ל-202 שקל".

"החולשה במניה נובעת, להערכתנו, מהגורמים הבאים", כותב גבאי – "רבעון רביעי מתחת לצפי אשר מושפע  לרעה מגורמים חד פעמיים;  צפי לרווחיות נמוכה ברבעונים הקרובים כתוצאה מעליית שכר המינימום. מנגד, אנו צופים כי העלאת מחירים הדרגתית על ידי החברה ופתיחת המרלוג יתמכו בתוצאות החברה החל מהמחצית השנייה. כמו כן, אנו רואים בכניסת החברה לתחום השכונתי ורכישת קופיקס, צעדים אסטרטגיים נכונים אשר יבואו לידי ביטוי בטווח הארוך יותר.

"אנו חוזרים על המלצת קנייה ומעלים מחיר יעד ל-202 שקל, לעומת רמה של 193 שקל וזאת לאור שיפור מסוים בהנחות המודל בטווח הארוך בעיקר כתוצאה מכניסת החברה לתחום השכונתי. אנו מעריכים גידול שנתי של 12% ברווח הנקי תוצאה מעליית מחירים והתייעלות אשר תקזז הגידול בשכר מינימום וירידה בשיעורי הרווחיות בטווח הקצר.

"למרות השדרוג למס' 2 בשוק, רמי לוי תמשיך להציג שיעורי צמיחה מעל השוק לאחר קצב צמיחה שנתי חזק של כ- 22% בעשר שנים האחרונות, רמי לוי עלתה לשחקן מס' 2 בשוק תוך הכפלת חלקה בשוק לכ- 8% . למרות שהחברה עברה לפזה של צמיחה מתונה יותר, רמי לוי עדיין נמצאת בעיצומה של צמיחה: אנו צופים גידול של כ- 7% במכירות  כתוצאה מהמשך התרחבות בתחום הדיסקאונט יחד עם כניסה לתחום השכונתי על ידי פתיחת חנויות ורכישות רשתות. תחזיתנו לצמיחה של כ- 7% אינה כוללת דריסת רגל לתחום הפארם המשיק על ידי רכישת הרשת המוזלת גוד פארם (כפוף לאישור הממונה) ורכישות נוספות של רשתות בתחום השכונתי.

"חלון ההזדמנות בתחום השכונתי נותר פתוח, הביצוע ייקח זמן – אנו מעריכים שהתחרות החלשה בתחום השכונתי הנשלט על ידי שופרסל, מגלמת הזדמנות מהותית עבור רמי לוי בשל פערי מחיר של כ-30% בין פורמט השכונתי ופורמט הדיסקאונט. בהתחשב בעובדה שרכישת קופיקס לא עונה על כל השאיפות של רמי לוי בתחום השכונתי, וצמיחה אורגנית תיקח  אנו מעריכים שרמי לוי תצטרך לרכוש רשת נוספת. אנו צופים רכישה רק בטווח הבינונ לאור אי רצון מצד רמי לוי לשלם פרמיה עבור מותג של רשת קיימת.

"רכישת קופיקס מקפיצה את רמי לוי לתחום השכונתי. החותם של קופיקס בתחום השכונות יחד עם קונספט הדיסקאונט הוביל לעסקת רכישת קופיקס, אבל ברור שלא עונה על כל השאיפות של רמי לוי בתחום השכונתי. יש לסופרקופיקס מספר חנויות נמוך (30) ושטחי מכירה קטנים (כ- 200 מ"ר בממוצע לעומת כ-500 מ"ר רצוי בשכונה), המהווים אתגר למינוף כוח הקניה ומגוון מספר הפריטים של רמי לוי. בכל זאת, אנו מעריכים שרמי לוי תוכל לשפר את כוח הקניה ומגוון מספר הפריטים ולשפר את נתוני 2017 סופרקופיקס החלשים: כ- 213 מיל' שקל – מחזור/רמה נמוכים של כ- 36 אלף מכירות למ"ר, שיעורי רווחיות גולמית נמוכים של כ- 22% , ו-7 מיל' שקל הפסד תפעולי. אנו מעריכים את שווי סופרקופיקס ב- 21 מיל' שקל שווי השקעה (לכ- 20% של חברת האם קופיקס). רמי לוי צפויה לאחד את סופרקופיקס בהמשך השנה – ואנו נצרף את נתוני סופרקופיקס למודל כשנקבל יותר פרטים לגבי המתווה של רמי לוי להתפתחות הרשת".

קבוצת CBRE שהינה החברה הגדולה ביותר בעולם בתחום שירותי נדל"ן מסחרי, חתמה היום על הסכם לרכישת חב' "מאן נכסים יועצי נדל"ן" שהינה בבעלות משותפת של  המנכ"לים ג'קי מוקמל וחיים אגי. "מאן נכסים" הינה מהחברות המובילות בישראל בתחום שירותי ייעוץ בנדל"ן מסחרי למשקיעים, בעלי נכסים ולחברות ישראליות במגזרי המשרדים, טכנולוגיה ומסחר ולחברות בינלאומיות.

חב' "מאן נכסים" נוסדה ב- 1996 ומעסיקה כ- 28 עובדים רובם יועצי נדל"ן בכירים וב- 20 שנים האחרונות הינה נציגתה של  CBRE בישראל.

במסגרת פעילותה של "מאן נכסים" סיפקה החברה שירותי ייעוץ שיווקי, ניהול, מכירה והשכרה של נכסים לחברות ופרויקטים רבים ביניהם: נכסי חב' טבע, מגדל עתידים, פרויקט קמפוס מייקרוסופט, פארק עפולה אי.בי.סי, מתחם האגמים בראשל"צ, פארק מליסרון בפ"ת, IBM, אינטל ועוד.

לפני כשנה רכשה חב' "מאן נכסים" קופלקס משרדים חדש במגדל ב.ס.ר 4 בבני ברק בהשקעה כוללת של כ- 8 מיליון ₪.

שוק הנדל"ן המסחרי בישראל בצמיחה משמעותית המונעת מהשקעות בענפי השירותים הפיננסיים והטכנולוגיים, המהווים יחד כשליש מהתמ"ג הישראלי.

נשיא ומנכ"ל CBRE EMEA מרטין סמוורת', אמר כי : "רכישה זו תאחד את נוכחותנו בשוק חשוב הנמצא בצמיחה, שבו הן משקיעים בינלאומיים ומקומיים והן חברות בינלאומיות פעילים יותר ויותר. מערכת היחסים שלנו עם "מאן נכסים" בעלת המוניטין בשוק, מושתת על שיתוף פעולה הדוק. אנו מצפים להמשך צמיחה ופיתוח שירות הלקוחות שלנו יחד".

ג'קי מוקמל מנכ"ל משותף של "מאן נכסים יועצי נדל"ן מוסיף: "אנו נהנים ממערכת יחסים מוצלחת מאוד עם CBRE במשך שנים רבות.

להיות חלק אינטגרלי מהפלטפורמה הגלובלית המובילה שלה, יביא יתרונות רבים עבור הלקוחות שלנו. יש לנו כלכלה שצומחת במהירות, ויסודות השוק החזקים שלנו יתמכו בהמשך הצמיחה של הנדל"ן המסחרי. אנו שמחים כי אנו נמצאים כעת בעמדה חזקה אף יותר, על-מנת לספק שירות ברמה טובה ביותר עבור הלקוחות שלנו".

* מחברת "מאן נכסים" לא נמסר מידע על היקף העיסקה.

אודות CBRE

קבוצת CBRE (NYSE:CBRE) היא חברה המופיעה ב- 500 Fortune וב-500 S&P  שבסיסה בלוס אנג'לס. החברה הגדולה ביותר בתחום שירותי הנדל"ן המסחרי (לפי נתוני ההכנסות של 2017).

מחזור הפעילות של חב' CBRE בשנת 2016 היה כ-13 מיליארד דולר.

CBRE  היא החברה הגדולה ביותר בעולם בתחום שירותי הנדל"ן המסחרי.

החברה מעסיקה מעל 80,000 עובדים (לא כולל  חברות בת) ונותנת שירותים ליזמים, משקיעים ושוכרים באמצעות יותר מ-450 משרדים (לא כולל חברות בת) ברחבי העולם.

החברה מציעה מגוון רחב של שירותים כוללים, כולל ניהול אחזקת מבנים, ניהול עסקאות וניהול פרויקטים, ניהול נכסים, ניהול השקעות, שמאות והערכות שווי, שכירות נכסים, ייעוץ אסטרטגי, מכירת נכסים, שירותי משכנתאות ושירותי יזמות.

בית ההשקעות אופנהיימר- בעד חברות צמיחה קטנות ובינוניות – ממליץ על קרן  הסל IWO

סקירתו השבועית מתייחס ארי וואלד, האסטרטג הטכני הראשי באופנהיימר, לחולשה ניכרת בסקטור הצריכה הבסיסית, שרשם לאחרונה רמות שפל חדשות ובכך מעיק על ביצועי מדד ה S&P500 הכללי. להערכתנו, תופעה זו אינה מסמנת את היפוך המגמה השורית בשוק המניות הרחב, נהפוך הוא – הדבר משקף את העליה בתיאבון המשקיעים לנכסי סיכון ובכך מספק תמיכה להמשך העליות בשווקים. האסטרטג הטכני של אופנהיימר חוזר על המלצתו השלילית על סקטור הצריכה הבסיסית (קרן סל: Consumer Staples SPDR, סימול: XLP) כנגד המלצה חיובית על חברות צמיחה קטנות ובינוניות (קרן סל: iShares Russell 2000 Growth, סימול: IWO), אפיק השקעה מוטה מגזרי הטכנולוגיה והביומד.

 

מבחינת המצלות ספציפיות, מתמקדת הסקירה השבועית על חברות טכנולוגיה קטנות ובינוניות המומלצות במחלקת המחקר של אופנהיימר: חברות תוכנת הענן Apptio (סימול: APTI) ו-Coupa (סימול:COUP), חברת הסייבר הישראלית אימפרבה (סימול: IMPV), וספקיות פתרונות תקשורת לסביבת הענן Nutanix (סימול: NTNX),  Pure Storage (סימול: PSTG) ו-Twillio (סימול: TWLO). בנוסף, הסקירה מספקת המלצות "לונג" ו"שורט" בקטגוריית Small/Mid-Cap עבור כל סקטור של מדדי ה-S&P400 (חברות Mid-Cap) וה-S&P600 (חברות Small-Cap).

אמזון (AMZN), גורילת הקמעונאות ברשת מאפשרת לגולשים לרכוש מוצרים לפי מטבע הקנייה המקומי שלהם. עוד צעד להפוך את השירות ורכישת המוצרים לחוויה קלה ופשוטה; עוד צעד להגדיל את קהל הרוכשים דרך אמזון, עוד צעד לחזק את הגורילה. המהלך הזה נעשה במקביל לכוונה של אמזון להיכנס לארץ בצורה משמעותית הן בנוגע לזירת המסחר המקוונת והגדלת הפעילות מסחר כאן (לרבות הקמת מחסנים מתאימים) והן דרך הקמת מרכז פיתוח גדול בתל אביב.

בינתיים, אמזון משיקה כאמור פיצ'ר חדש לאפליקציה  שיאפשר לצרכנים מכל רחבי העולם להזמין כ-45 מיליון מוצרים מקטלוג הרשת, במטבע המקומי שלהם, ישראל היא חלק מאותן מדינות. למעשה, מדובר במעין שתי אפשרויות מקבילות – יהיה ניתן לבחור בקטלוג המוצרים האמריקאי, דרך האפליקציה של אמזון וגם דרך האפליקציה במטבע הלקוח. השירות יינתן בחמש שפות (אנגלית ספרדית סינית גרמנית ופורטוגזית) והתשלום יתאפשר ב-25 מטבעות שונים מרחבי העולם.

רשימת המוצרים שאפשר יהיה לשלוח תוצג עם עלויות מס ושילוח מוערכות כך שלא יהיו למזמין הפתעות בלתי צפויות בחשבון הכספי  הסופי. אמזון עצמה תטפל בכל שלב בשילוח הבינלאומי לרבות השחרור מהמכס.

מעבר לכך, יוצגו לגולש רק המוצרים הרלבנטיים להזמנה. לא כל המוצרים הרי ניתן לשליחה לישראל, אז מלכתחילה אמזון "תנקה" את אותם מוצרים לא רלבנטיים.

כך או אחרת, זירת המסחר באינטרנט מתחממת כשבעוד שבועיים תשיק גוגל בארץ את הפיצ'ר ש גוגל שופינג. הפיצ'ר הזה יכול להיות סוג של מהפכה, בכך שהוא בעצם יעביר המוני גולשים למודעות ממומנות של עמודי מוצרים, ובעצם הדבר עלול לפגוע מאוד בקידום האורגני של מוצרים אלו – להרחבה על גוגל שופינג