מעודכן ל-03/2018
PayKey – העברת כספים דרך הוואטסאפ
העברות כספים ניתן לעשות דרך הפקיד בסניף, דרך אתר האינטרנט (צריך הרשאה) ודרך אפליקציות שונות שהבנקים בהדרגה אימצו. בפועל, קיימות מספר אפליקציות בולטות להעברת כספים, ובמקביל יש טכנולוגיות להעברת כספים דרך שימוש באנשי הקשר שלנו בווטסאפ ובפייסבוק.
האפליקציה שאמורה להיות מאוד בולטת היא Apple Pay שמאפשרות (במדינות שתומכות באפליקציה) להעביר כספים במהירות דרך הודעת iMessage. בקרוב וואטסאפ צפויה להשיק פיצ'ר לשליחת כסף בזמן שיחה. אבל גם אם האפשרות הזו תהיה לא ברור איך ואם בכלל היא תאומץ בארץ.
הבנקים בארץ מעדיפים לא להפנות לאפליקציה או שירות שאינו ייעודי להם. זו הסיבה לחיבור בין בנק לאומי ו-Paykey הישראלית. בנק לאומי משתמש בפלטפורמה של Paykey ומחבר לה מקלדת ייעודית (שתיפתח אוטומטית) שדרכה ניתן לשלוח כסף לאנשי קשר בזמן שיחה (טקסטואלית), מבלי לעבור לאפליקציה – כלומר, הכל דרך הווטסאפ. לכך.
החיבור הזה יקל על לקוחות הבנק לעשות העברות כספים. Paykey, היא חברת טכנולוגיה ישראלית שהשלימה לאחרונה גיוס של 10 מיליון דולר.
החיבור בין לאומי ו-Paykey יהווה פלטפורמה ללקוחות שתקרא – Leumi Keyboard. זאת למעשה הרחבה לאפליקציית לאומי. כדי להפעיל את הפלטפורמה של המקלדת להעברה כספית צריך להפעיל אותה דרך רישום לשירות באפליקציית לאומי, וכן להפעיל את המקלדת בהגדרות המכשיר. אחרי ההגדרה, תוכלו להעביר בכל אפליקציה חברתית (וואטסאפ, מסנג’ר iMessage) למקלדת של בנק לאומי. ואז בוחרים איש הקשר שאליו אתם מעוניינים להעביר כסף, לכתוב את הסכום ולאשר את ההעברה. עם זאת, כמובן שהעברה סופית תהיה בזיהוי מלא שלכם על ידי המערכת – הזנת סיסמא, או לחילופין שימוש במנגנון טביעת האצבע במכשיר (לצורך אימות וזיהוי);
ולמה זה טוב? הפלטפורמה הזו מאפשרת להתחיל ולסיים את הפעולה בוואטסאפ, בלי צורך לעבור לאפליקציה וחלון השיחה של הבנק. בינתיים הפלטפורמה היא רק להעברות כספים בין אנשי קשר, בשלב הבא הפלטפורמה תשמש לאפשרויות נוספות – בדיקת יתרת חשבון, משיכת קוד להוצאת מזומן בכספומט, בירורים שונים ועוד.
משאבי טבע מחפשת את עצמה; עכשיו היא מהמרת על הביטקוין
משאבי טבע היא סוג של שלד בורסאי שהכסף שלו הולך ונעלם. היא פועלת בתחום משאבי הטבע/ חיפושי משאבים, ויש לה מרבץ ברזל שהוא הנכס העיקרי שלה במאזן – 7.5 מיליון דולר.
אבל רועי סבג מכוון לנכסים אחרים לגמרי. החברה מתכוונת לפעול בשוק המטבעות הוירטואליים – רק ההודעה על כך תרמה 35% למניית החברה ששוויה קפץ ל-20 מיליון שקל. מדובר על הגדלת שווי של 5 מיליון שקל, פי כמה יותר מהסכום שהחברה מתכוונת להשקיע במיזם המטבעות הוירטואליים. אגב, מקרה דומה היה בדיפארם שהינה עכשיו שלד בורסאי לכל דבר. דיווחו שם על כניסה לפעילות הביטקוין והמניה קפצה, וכאשר החברה "ירדה" מהרעיון , מחיר המניה התממש.
משאבי טבע דיווחה שדירקטוריון החברה קיבל החלטה לבחון אפשרות לשינוי האסטרטגיה העסקית שלה וכניסה לתחום פעילות חדש – תחום הבלוקצ'יין ומטבעות מוצפנים ומבוזרים, ובכלל זה, "כריה" של מטבעות מבוזרים.
דירקטוריון החברה מתכוון לשנות את שמה של החברה ל- Holding Blockchain.
מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה?
"מובהר כי תחום הפעילות החדש הנבחן על ידי החברה, הינו תחום חדשני ומתפתח בארץ ובעולם, שטרם הוסדר רגולטורית באופן מלא וממצה.
"במקביל, החלה החברה לנהל משא ומתן עם מספר משקיעים חיצוניים, שאינם קשורים לבעל השליטה בחברה, לגיוס סך כולל של עד 7 מיליון שקל…
"עם השלמת ההתקשרויות וגיוס ההון כאמור תבחן החברה את האפשרות להנזיל את נכסיה והשקעותיה בנכסי משאבי הטבע המוחזקים על ידה לרבות בדרך של התקשרות עם בנק השקעות לצורך מכירתם לצדדים שלישיים, ביצוע מיזמים משותפים או דרכים אחרות, כפי שיתאפשר לה.
"דירקטוריון החברה עדין לא קיבל כל החלטה שהיא בנוגע לעסקאות ההשקעה הנבחנות, כמו גם לגבי בחינת האפשרות למכור את נכסי משאבי הטבע של החברה ואין כל ודאות כי עסקאות אלה או איזה מהן תצאנה אל הפועל. עם ההתקשרות בעסקאות ההשקעה תפרסם החברה דוח מיידי מפורט, בהתאם להוראות תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים).
מיקרונט העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות מחשב ומסופונים בעיקר לניהול ציי רכב דיווחה השבוע כי לקוח שהזמין מוצרים בהיקף של 2.1 מיליון דולר, מעוניין לבטל חלק גדול מההזמנה – 1.4 מיליון דולר. מיקרונט שנסחרת בבורסה המקומית ב-50 מיליון שקל, הפסידה במחצית הראשונה מעל 10 מיליון שקל על מחזור של 23 מיליון שקל.
היקף הפעילות החברה נמצא בירידה לעומת תקופה מקבילה, אבל הנהלת החברה שידרה אופטימיות בזכות חוזים חדשים ומוצרים חדשים. ביטול ההזמנה היה בפועל בחברה הבת – "…ביום 18 באוקטובר 2017 ,קיבלה מיקרונט אינק, חברת הבת בארה"ב המצויה בבעלותה ובשליטתה המלאה של החברה, הודעה על רצונו של לקוח לבטל חלק מהזמנה קיימת עליה דיווחה החברה בתאריך 25 במאי 2017. הודעת הביטול מתייחסת לאחד משני הדגמים של מוצר ה- OBC317 הכלולים בהזמנה אשר היו מיועדים להיות מסופקים ברבעון הנוכחי".
החברה לא מקבלת את הודעת הביטול – והכוונה שכנראה על פי החוזה המקורי אין זכות ביטול, אולי זכות החלפה – "החברה אינה מקבלת את הודעת הביטול ובכוונתה לדון בנושא עם הלקוח לרבות לגבי המרת חלק ההזמנה שבוטל לדגם המוצר השני אשר לגביו ביקש הלקוח להמשיך לקבל את האספקות כמתוכנן" – זה בהחלט אפשרי, אבל זה עניין משפטי, ולא עסקי. גם אם (וזה בכלל לא בטוח) החברה יכולה לחייב את הלקוח לרכוש הזמנות, הרי שיש סיכוי לא קטן שאחרי התנהלות כזו הוא לא ימשיך לעבוד איתה – ככה שזה בכל תרחיש פגיעה בעסקים.
אבל הנהלת מיקרונט חושבת אחרת ומפתיעה – "להערכת החברה לא צפויה השפעה מהותית על תוצאותיה כתוצאה מהודעה זו" – איך זה יכול להיות, הרי זה לא בכיס שהלקוח יזמין מוצרים אחרים. אם הוא היה רוצה הוא כבר היה עושה זאת, ואם כך, אזי יש חור בהכנסות – לחברה שמוכרת ב-3 מיליון דולר ברבעון זה מאוד משמעותי.
נמשיך לעקוב
כולם רוצים לטוס בכיף – נכון, טיסות סדירות בחברות מובילות עולות יותר, מלואו קוסט – ואגב, ממש לא תמיד, ונכון שעדיין חלק גדול מאיתנו מעדיף את המוביל הלאומי – חברת התעופה אל על. אבל בכל הקשור לחברות התעופה שהכי כיף לטוס בהן, אז כמובן שאלו לא חברות הלואו קוסט וגם אל על לא מתברגת לעשירייה המובילה. אבל לפני שנציג את החברות כמה תובנות –
אם אתם רוצים לחסוך בטיסה – כנסו למדריך שלנו , איך לחסוך בטיסות.
חברות התעופה הכי טובות על פי הסקר – לא טסות לישראל – חבל.
המגזין קונדה נסט טרוולר עשה עבודה מקיפה – בדק עם 300 אלף איש את החברות תעופה המועדפות עליהם, ויצר דירוג שנתי פופולארי
החברות המובילות חושבות מחוץ לקופסא, או / ו מפנקות במיוחד.
במקום הראשון – חברת אייר ניו זינלנד. החברה פשוט מבדרת את הנוסעים שלה, ומה יותר טוב מאשר לצחוק בטיסה? הדיילים של החברה מפיקים סרטונים משעשעים, המושבים מרווחים במיוחד, ואת המושבים ניתן להשכיב לאחרו עד למצב שכיבה (בחלק מהמטוסים). אייר ניו זינלנד מככבת בשנים האחרונות בצמרת הדירוג, כשגם בשנה שעברה היא היתה במקום הראשון.
והנה 10 הגדולים:
בבנק ישראל מנותקים. הם עוסקים במחקרים, בלייחצן את בכירי הבנק, בלהתעמת מול משרד האוצר, אולי במקום כל זה שייסגרו את הגירעון שלהם, אולי שיתייעלו. לא נעים לנו לומר, אבל המחקרים שששוקדים עליהם בבנק, הם במקרים רבים לא משהו – תרדו לרחוב, דברו 5 דקות עם אנשים ותגיעו לאותה המסקנה. המחקר האחרון הגיע לתובנה – אוכלוסיות עם רקע סוציו אקונומי נמוך פחות מסתדרות עם אמצעים דיגיטליים וזו הסיבה שהר הכסף לא הצליחה להגיע אליהם. הר הכסף תוכנית שאמורה היתה לאתר את הכספים האבודים מבוססת על אתר אינטרנט, ומילוי פרטים אינטרנטי. נו זה לא ברור שדווקא השכבות החלשות פחות יוכלו להסתדר עם הדיגיטל? המוצר מופנה בעיקר אליהם, אבל מראש הם מתקשים.
בבנק ישראל למדו את העניין ויצאו במחקר (4 שנים לאחר השקת הר הכסף).
הנה תהליך המחקר ומסקנות – במסגרת המחקר נבחן הקשר בין הטמעת רגולציה בעזרת כלים דיגיטליים לבין אוריינות פיננסית אובייקטיבית וסובייקטיבית
"בשנים האחרונות", מציינים החוקרים , "נערכו בחיסכון הפנסיוני בישראל כמה רפורמות שכתוצאה מהן עברה האחריות על החיסכון לחוסכים עצמם; מדובר באחריות להחלטות מורכבות ובעלות השפעות דרמטיות על רווחתם. הרגולטורים שמים דגש על שקיפותו ונגישותו של המידע הרלוונטי במטרה לאפשר לחוסכים לקבל את ההחלטות באופן מושכל, וההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת להם להעביר לציבור מידע מצרפי בדרך ישירה – למשל באמצעות פורטלים אינטרנטיים. לנוכח זאת מתעוררת השאלה אם העברת האחריות והשימוש המוגבר בטכנולוגיה מיטיבות עם כלל האוכלוסייה במידה שווה? במילים אחרות, האם יש מגזרים שאינם מגיבים לרגולציה ואינם נהנים מחלק מההטבות שהמחוקק התכוון אליהן?
במחקר שערכו פרופ' אורלי שדה מהאוניברסיטה העברית ומאיה הרן-רוזן מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בדקו את העניין והתמקדו במקרה מבחן – רגולציית "הר הכסף". "במהלך 2013 יצא אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במבצע שמטרתו לעודד אנשים בעלי חסכונות בלתי פעילים למשוך אותם או לאחד אותם עם חשבונות פעילים, היות שחסכונות אלה עלולים להפוך בקלות לכספים אבודים ולהיוותר בגופים המוסדיים. במסגרת המבצע העלה האגף ממשק לאיתור כספים בלתי פעילים והשיק ברדיו ובטלוויזיה מסע פרסום שכותרתו "הר הכסף".
"בשנת 2014 נוספה לכך הוראת שעה שמאפשרת למשוך מקופות הגמל ללא מס חסכונות בלתי פעילים שסכומם מגיע עד 7,000 ש"ח. ההוראה נועדה לאפשר למשוך את הכספים לפני שדמי ניהול מינימליים ייכנסו לתוקף (בינואר 2015), שכן אלה יְכַלו את החסכונות עם הזמן.
"המחקר בוחן מהם מאפייני האוכלוסיות ששמעו על הרגולציה או נקטו פעולה בעקבות החשיפה אליה. הוא מוצא כי חרף מאמצי המדינה רוב החשבונות הבלתי פעילים לא נמשכו, וכי לא כל האוכלוסיות נחשפו לרגולציה במידה זהה. מידע מאחת מקופות הגמל מעיד כי החוסכים שמשכו כספים מחשבונות קטנים גרים במרכז הארץ, בערים בעלות ציונים גבוהים במדדים סוציו-אקונומיים, והם מבוגרים מהחוסכים שלא משכו כספים.
"סקר אינטרנטי בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה מצא מוּדעוּת פחותה למבצעים הרגולטוריים בקרב אנשים בעלי אוריינות פיננסית נמוכה, חסרי ביטחון בידע שלהם לגבי הפנסיה (איור 1.ב) ובלתי מועסקים. נראה שביטחון סובייקטיבי בידע הפנסיוני השפיע על נקיטת פעולה בעקבות המבצע יותר מהבנה פיננסית אובייקטיבית. עוד מראה הסקר כי על הצלחת המבצע השפיעו מאפיינים נוספים – מין, גיל, השכלה ושנת עלייה – ולכן הרגולטורים בישראל צריכים להביאם בחשבון כאשר הם משיקים רגולציה חדשה".
מחיר למשתכן בשוהם – בוטל; צפוי לחזור עם היקף דירות גדול יותר!
המדינה החליטה לבטל את ההגרלה בפרויקט מחיר למשתכן בשוהם. הסיבה – הטענה של בני המקום ביישוב, השייכים לסדרה ב' של תוכנית מחיר למשתכן, שזה לא הוגן לא לאפשר להם להתמודד על דירות במחיר למשתכן ולאפשר רק לכאלו ששייכים לקבוצה א'.
חברי קבוצה ב' דרשו כי המדינה תאפשר גם להם לגשת להגרלה וזאת משום שמדובר באפשרות חד פעמית לזכות באפשרות לרכישת דירה מוזלת ביישוב. והם הצליחו- משרד האוצר אמור להעביר לזוכים הודעה בזו הלשון – "ברצוננו לעדכן אותך כי היישוב שוהם הוסר מרשימת היישובים הכלולים בהגרלת ספטמבר, לצורך ביצוע בדיקות נוספות בעניין הפרויקטים ביישוב זה. לאחר השלמת הבדיקות, תיפתח מחדש ההרשמה ליישוב זה, שלא במסגרת הגרלת ספטמבר.
מי שנרשם ליישוב שוהם במסגרת ההגרלה הגדולה יוכל לבחור יישוב אחר במסגרת האפשרות לבחור שלושה יישובים בהגרלה הגדולה.
המדינה דרכים לפתור את הבעיה שנוצרה ביישוב, בין זכאי סדרה א' לסדרה ב', בין היתר באמצעות ניסיון "להגדלת זכויות הבנייה בפרויקטים האמורים, באופן שיגדיל את היצע הדירות העומדת להגרלה ביישוב. הגדלה כאמור, אם תיתכן, תוכל לאפשר הגרלה עתידית של דירות ביישוב האמור גם לטובת זכאי סדרה ב', ובכך יינתן מענה מסויים גם לקבוצה זו. בנוסף החלטה זו תאפשר לקיים כסדרן את יתר ההגרלות , בישובים האחרים הנכללים בסבב ההגרלות הנוכחי, ללא דיחוי נוסף".
מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת
מה זה זכאי סוג א' ומה זה זכאי סוג ב'
צרות ב-WOBI
מנכ"ל ומייסד סוכנות הביטוח האינטרנטית Wobi ,שרון גילר, הודח לאחרונה מתפקידו, על רקע חשדות לאי-סדרים ולדיווחים מופרזים ומטעים שנעשו על ידו, אך נראה שהעניין זולג למקומות נוספים – במסגרת בדיקות שהחברה נוקטת, היא ביקשה אימות נתוני יתרות מול חברות הביטוח שעבדו מול WOBI שהיא למעשה סוכנות ביטוח אינטרנטית עם מיקוד בהשגת לידים לחברות ביטוח.
על פי החשד, הנתונים שהוצגו בספרי WOBI לא תאמו את המספרים האמיתיים – את היתרות שבחברות הביטוח, כלומר נרשמו הכנסות ב-WOBI בלי כיסוי אמיתי.
מ-Wobi נמסר לתקשורת – "מנכ"ל החברה הוחלף והחברה פועלת לבירור ותיקון של דיווחים שגויים שלכאורה הועברו לבעלי המניות ולגורמים נוספים על ידי שרון גילר, ואשר התגלו לאחרונה. יודגש כי לכל הדיווחים הללו אין כל נגיעה או קשר כלשהו לפעילות החברה מול לקוחותיה".
משרד רואי החשבון המבקר של Wobi הוא PwC קסלמן וקסלמן והוא יצטרך כנראה לענות על כמה שאלות קשות בקשר לדיווחים הכספיים של החברה. גם המשטרה נכנסה לעובי הקורה, כאשר בינתיים החברה עצמה – WOBI אמנם לא הגישה תלונה במשטרה, אבל, כלל ביטוח הגישה תלונה במשטרה נגד גילר בטענה שזייף מסמכים בנוגע לתשלומים שהיא העבירה ל-Wobi ,ובנוגע ליתרות שבין שתי החברות.
הביטקוין תנודתי מאוד בשנים האחרונות, כאשר בשנתיים האחרונות הוא עלה פי 20! נכון לעכשיו הוא מגרד את ה-6,000 דולר, והדעות לגבי ההמשך חלוקות – יש מומחים רבים שמעריכים שמדובר בבועה שתתפוצץ; ויש אחרים שטוענים הפוך; אבל מה אתם חושבים? השתתפו בסקר (אנונימי לחלוטין) וקבלו את התוצאה של חוכמת ההמונים – אגב, במקרים רבים, חוכמת ההמונים מתבררת כמנצחת!
מחיר הביטקוין – לאן?
אז – אנא – השתתפו בסקר,והגדילו את כוחו!
מדריך – כל מה שצריך לדעת על הביטקוין
ג'רוזלם השקעות – משקיע לפי שווי 20 מיליון דולר; האמנם?
ג'רוזלם השקעות ומעין ונצ'רס התמזגו (מיזגו פעילות) לפני כשנה, אבל הגוף החדש שנוצר עדיין לא מבריא. שתי החברות האלו שעוסקות בהשקעה בסטרטאפים הפסידו ערמות של מיליונים, והמיזוג כך נראה לא ממש עוזר. בדוח הכספי האחרון לפני כשנה דיווחה החברה על הפסד כבר וגירעון של 16 מיליון שקל בהון העצמי.
מאז סביר להניח שההפסדים תפחו. הצרות הם לא רק במישור העסקי ופיננסי. הבורסה השעתה את המסחר במניות החברה, ונראה היה שהיא הולכת לאט לאט להיעלם מהנוף. זו הסיבה שההודעה מהימים האחרונים מאוד מוזרה. על פי הנהלת החברה, היא מנהלת מו"מ עם משקיע זר שייכנס לחברה לפי שווי של 20 מיליון דולר אחרי הכסף. נזכיר שבשנים האחרונות היו כמה משאים ומתנים בסגנון זה וכלום לא קרה. עם זאת, לחברה יש שורה של סטרט אפים ומסיפק שאחד או שניים יצליחו כדי שהשלד הכמעט גמור הזה, יתעורר לחיים. אז או שיש משהו בפרוטפוליו שמדליק את המשקיע, או שזה עוד ניסיון עקר להיפגש עם כסף.
הנה ההודעה של הנהלת החברה – "החברה מתכבדת להודיע בזאת, כי ביום 02/10/2017 נחתם בין החברה לבין צד ג', שהינו משקיע זר שאינו קשור לחברה ("המשקיע"), מזכר הבנות בלתי מחייב לביצוע השקעה בחברה ("מזכר ההבנות"). בהתאם למזכר ההבנות, ישקיע המשקיע בחברה סך של 2 מיליון דולר ארה"ב, לפי שווי חברה של 18 מיליון דולר ארה"ב (לפני הכסף). מזכר ההבנות יהיה בתוקף עד ליום 31.10.2017.
"ביצוע ההשקעה כאמור יהיה כפוף, בין היתר, להשלמת הליך בדיקת הנאותות על-ידי המשקיע לשביעות רצונו, לחתימה על הסכם השקעה מפורט, אישור האורגנים הרלוונטיים של החברה להסכם ההשקעה והתקיימות התנאים המתלים שיכללו בהסכם ההשקעה, ובכלל זה, אישור הבורסה לרישום למסחר של ניירות הערך שיוקצו למשקיע.
למען הסר ספק מובהר בזאת, כי אין כל וודאות כי אכן ייחתם הסכם השקעה ו/או כי אכן תבוצע השקעה בחברה בהיקף ובתנאים שפורטו במזכר ההבנות".
הדסית היא סוג של קרן הון סיכון קטנה המתמקדת בתחום הביוטק. החברה גוררת הפסדים מרבעון לרבעון (למעשה ממחית למחצית – היא עברה לדווח במתכונת חצי שנתית), ומה שהציל אותה עד לאחרונה היו הנפקות הון אחת לתקופה – זה סיפור של חברות ביו רבות – מפתחות, נגמר הכסף, מנפיקות (בעיקר בהנפקת זכויות).
אלא שלהדסית הצליח בשנתיים האחרונות. החברה מכרה חלק מאחזקתה בסלקיור (המפתחת טכנולוגיה בתחום תאי הגזע) לחברת ביוטיים הנסחרת בבורסה האמריקאית. בתמורה למכירת האחזקה (חלקה) קיבלה בזמנו הדסית מניות שנמכרו בתמורה לכמה עשרות מיליוני שקלים.
לאחרונה מכרה את יתרת אחזקותיה בסלקיור (21%) בתמורה למניות של ביוטיים בערך של 11 מיליון דולר. והיא מימשה במהירות מניות ביוטיים בסכום של 15 מיליון שקל.
ביוטיים אגב, עשתה לפני כשנה רישום כפול בבורסה בת"א.
הכוונה של הדסית לממש את כל יתרת המניות בביוטיים שבדומה לחברות הביו האחרות שעשו עלייה לישראל, איכזבו בתוצאות ובשוק המניות.
בכל מקרה, להדסית יש עוד 3 חברות בפרוטפוליו, וכעת יש לה נזילות שמוערכת בכ-30-40 מיליון שקל (בהינתן שהיא תממש את מניות ביוטיים בקרוב). שווי השוק של הדסית הוא 37 מיליון שקל – לכאורה בלבד, כי זה אפילו נמוך מהמזומנים , אבל בחברות ביוטק בכלל וגם בהינתן בחברות המוחזקות של הדסית, שריפת המזומנים היא גבוה מאוד, ככה שעל פי בדיקה מלמעלה, הכסף הזה אולי יחזיק לשנתיים – ואז מה? אולי יהיה מימוש של חברה מוחזקת ואולי שוב יפנו לציבור – כדי לגייס כסף, וגיוסים בעיקר גיוסי זכויות פוגעים במחיר המניה.
מר מתמודדת על חוזים בתחום הסייבר בהיקף של 100 מיליון דולר; אבל היא לא התכוונה לספר לכם…
קבוצת מר שמתכננת הנפקת זכויות מדווחת כי חברות בנות בבעלות ובשליטה מלאה של החברה מתמודדות על ביצוע פרויקטי עיר חכמה במדינה באמריקה הלטינית וכן על התקשרות בהסכמי מסגרת לביצוע פרויקטים בתחום בטחון המולדת, המודיעין והגנת סייבר במדינה במערב אפריקה.
ההיקף הכספי של הפרויקטים עליהם מתמודדות החברות הבנות, נאמד בסך כולל של 100 מיליון דולר, שיעור הרווחיות הצפוי הינו השיעור המקובל בפרויקטים דומים של החברה ותקופת הביצוע של הפרויקטים צפויה להיות עד 30 חודשים מיום התחלת הפרויקטים.
מר לא התכוונה לדווח על ההתמודדות בחוזים, אך על רקע הנפקת הזכויות היא החליטה לטענתה למסור כל מידע. ככל הנראה כדי שלא יגידו לה בדיעבד שהסתירה מידע. עם זאת, יש גם את הצד שני – מה יקרה אם החברה לא תזכה ואז המשקיעים בהנפקת הזכויות שנכנסו להשקעה כתוצאה מהחוזים שבדרך, יפסידו. במילים אחרות, למה להתנהג אחרת מהנורמה של החברה בעת אירוע של הנפקה – יש סדר, יודעים בדיוק מתי ומה מוסרים לציבור וזה צריך להיות תמיד כך. אחרת, דווקא המידע העודף והחריג יכול להטעות ולגרום לנזקים.
אלגומייזר – האם זה פלופ?
אלגומייזר כבר שווה 90 מיליון שקל בבורסה המקומית. איך היא הגיעה לשווי הזה? נתחיל בכך שאלגומייזר היא חברה בתחום הפרסום באינטרנט שניסתה לפצח את סוד הפרסום והקידום בגוגל, ללא הצלחה. החברה מפסידה ובקושי מוכרת. המכירות במחצית הראשונה הסתכמו בכ-460 אלף שקל בלבד.
אלגומייזר כבר עשתה את צעדייה לחזור להיות שלד בורסאי (היא עצמה נכנסה לשלד בורסאי של מעריב ויצקה לתוכו את פעילות הפרסום בגוגל ובדיגיטל בכלל), אבל למנהלים שלה היה רעיון מבריק – רכישת פעילות שתייצר ערך אמיתי, תוך כדי גידול בהכנסות ושיפור בשורה התחתונה. החברה התמזגה, בתהליך די ארוך עם פעילות מעין משלימה לשלה – לינקיורי הישראלית, ובהתאמה ההכנסות זינקו – במחצית הראשונה של השנה ההכנסות הסתכמו (פרופורמה – שתי הפעילויות יחדיו) בכ-47 מיליון שקל – כלומר, הפעילות הממוזגת היא פי 100 מאלגומייזר "הישנה".
נשמע מדהים, רק שהמשקיעים שילמו על זה מחיר הם דוללו כך ששווי החברה כיום הוא כאמור 90 מיליון שקל (דילול דרך הקצאת מניות בשווי של כ-40 מיליון שקל לבעלים של החברה הנרכשת/ נקלטת לתוך אלגומייזר). זה היה יכול להיות בסדר עם הנרכשת היתה מפיקה רווחים, אבל שימו לב – ההפסד התפעולי של אלגומייזר היה מעל 9 מיליון שקל, ויחד עם הנרכשת הוא מעל 10 מיליון שקל – אז מה הועיל המיזוג הזה? להגדיל הכנסות, עם זה לא מתלווה עם גידול רווח, זה לא באמת "שווה"
ימים יגידו אם הרכישה הזו ואלגומייזר בכלל היא פלופ או חברה אמיתית עם רווחים איכותיים. בינתיים נראה שיש לה עוד דרך ארוכה.