מחירי הדירות לאן – עדכונים שוטפים

בית ההשקעות פסגות מעריך – אין בועה בשוק הדיור – מחירי הדירות בארץ לא מנופחים. בפסגות מנסים להעריך האם מחזור הצמיחה החיובי בכלכלה המקומית, קרוב לסיום לאחר כ­-7 שנים, והמסקנה –  "אין משהו שיעצור את הצמיחה בישראל, לא אינפלציה ועליות ריבית ולא התפוצצות בועות. כשאנחנו מסתכלים קדימה ובוחנים את הצמיחה בעתידית והמוקשים שעלולים להיות בדרך,  אנחנו מגיעים להערכה שאין כרגע משהו שיעצור את הצמיחה בישראל בטווח הזמן הקרוב, לא אינפלציה ועליות ריבית, לא התפוצצות בועות ואם לא יתרחש כאן זעזוע חיצוני כלשהו קצב הצמיחה הנוכחי לא צפוי להאט".

גיא יהודה, כלכלן בכיר בפסגות, בחן שלושה גורמים מרכזיים שעלולים לפגוע בצמיחה –  זעזוע חיצוני, התפוצצות בועה פיננסית ואינפלציה גבוהה. אבל שלושתם לא נראים באופק – "הכלכלה הישראלית היא מעין 'כלכלת אי', שחשופה יחסית לזעוזעים חיצוניים וכן ל'רעשים' גיאופוליטיים. כמובן שאנחנו לא יודעים מה שאנחנו לא יודעים ויכול להיות שמחר בבוקר תפרוץ מלחמה בגבול הצפון או שהאיחוד האירופי יצליח לגבש חרם כלכלי על מדינת ישראל", כותב יהודה בסקירה ומוסיף – "באותה מידה ייתכן ואירועים כאלה לא יתרחשו גם ב­10 השנים הקרובות. לכן, אנו לא מנסים לחזות זעזועים חיצוניים ובגדול די מתעלמים מהאפשרות הזו. לא כי היא לא קיימת אלא כי אין אפשרות לדעת מתי ואיך זעזוע שכזה יתרחש". בכך בעצם מתעלם יהודה מאפשרות של זעזוע חיצוני, אחד מהגורמים כאמור לפגיעה בצמיחה, אבל האם זה נכון לעשות כך? האם לא היה נכון יותר לבחון את הזעזועים בעשורים האחרונים ואת תכיפותם ולפי זה לקבוע כל כמה שנים יש זעזוע (אפילו קטן) שפוגע בצמיחה?

ומה ביחס לבועות שעלולות להתנפץ?  – "האם מתנפחת לנו בועה מתחת לאף בלי ששמנו לב?" כותב יהודה ומעריך "כנראה שלא. שוק הנדל"ן רחוק מלהיות בועתי – משקי הבית לא ממונפים, לא חל ניתוק בין מחירי הנדל"ן לבין ההכנסה של משקי הבית ובטח שאין בנייה מאסיבית שתביא לכך שדירות יישארו ריקות לאחר 'התפוצצות הבועה'. מעבר לכך,  גם שוק הרכב ו/או האשראי הצרכני רחוקים גם הם מלהיות בועתיים ואין בועה פיננסית נהיה אמיצים ונאמר שאנו לא רואים בועה שמתנפחת ובטח לא כזו שעשויה להסב נזק כלכלי מהותי למשק".

בהקשר זה חשוב לציין שיש כלכלנים שמעריכים דווקא הפוך – ששוק הדירות יקר, ומבטא סממנים מסוימים של בועה. אולי לא בלון ענק, אבל בהחלט מחירים גבוהים.

ולגבי הגורם השלישי – עלייה חדה באינפלציה. בפסגות לא חוששים מאינפלציה – "האינפלציה בשנת 2016 הייתה שלילית זו השנה השלישית ברציפות וציפיות החזאים והציפיות בשוק ההון הן לאינפלציה נמוכה מאוד גם בשנה הקרובה ובשנים שיבואו אחריה. סביבת המחירים הנמוכה תביא את בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה לאורך כל שנת 2017, לכל הפחות". זו תחזית שונה מרוב הכלכלנים בשוק שמעריכים שתחל השנה עלייה בריבית.

ועל רקע המשך הצמיחה, סבורים בפסגות שכלכלת ישראל נמצאת במצב של – כלכלת זהבה (economy Goldilocks) שמבטא מצב של קצב צמיחה שאינו נמוך מדי ואינו גבוה מדי שמעיד על התחממות יתר של הכלכלה, במקביל לאינפלציה מתונה וסביבת ריבית נמוכה.

ובפסגות מסכמים – "רכבת הצמיחה כבר עזבה את התחנה ולפי הנתונים הצופים פני עתיד, היא נכנסת לתוך שנת 2017 במלוא הקיטור"

מ

היקף המשכנתאות בדצמבר – 4.7 מיליארד שקל, בדומה לחודש נובמבר. כך עולה מנתוני בנק ישראל. מתוך סך ההלוואות 2.1 מיליארד שקל ניטלו בריבית קבועה, ו-2.6 מיליארד שקל בריבית משתנה.

מתוך סך המשכנתאות בדצמבר כ-420 מיליון שקל ניתנו עד 30% מימון, 1.1 מיליארד שקל במימון של 30% עד 45%; 1.9 מיליארד שקל ב-45% עד 605 מימון ו-1.4 מיליארד שקל במימון גובה (שיעורי מימון גבוהים) של 60% עד 75%.

לאחרונה טענו בכירי בנק ישראל כי העלייה בריבית המשכנתאות עלולה לערער את יציבותם הפיננסית של משקי הבית. להערכתם, אם הריבית על המשכנתאות תמשיך לעלות, מחירי הדירות ימשיכו להאמיר, והכנסתם של משקי הבית לא תשתנה באופן משמעותי ­ שיעור ההחזר מההכנסה יעלה, והדבר עלול לערער את יציבותם הפיננסית של משקי הבית. כך נכתב בדוח היציבות הפיננסית שפרסם הבנק.

בשנה האחרונה התייקרה ריבית המשכנתא הקבועה והמשתנה בשיעור העולה על 1% – ראו כאן את ריבית המשכנתא

היקף המשכנתאות נותר יציב בחודשים האחרונים, אם כי, השוק להערכת גורמים בענף הנדל"ן ובתחום הבנקאות עושה סימנים ראשונים של התקררות אחרי תקופה ארוכה של עליות מחירים וביקושים ערים.  אולי זה בגלל תוכנית מחיר למשתכן שעושה רושם שמצליחה לעשות שינוי בחשיבה של זוגות צעירים רבים שמחכים להשתלב בפרויקטים של מחיר למשתכן, ואולי זה בזכות הריחוק של משקיעים משוק הנדל"ן. אחרי הכל, העלייה במס רכישה בשנה למחזיקים בדירה, כבר די פגעה במשקיעים, ובחודשים האחרונים עבר החוק על מס על דירה שלישית, והוא כבר בכלל פוגע במשקיעים בדירות.

הגירעון האקטוארי בקרנות הפנסיה בשנת 2016 עמד על 0.31% והוריד את התשואה של קרנות הפנסיה ל-3.84% – כך עולה מניתוח של רחלי בינדמן מכלכליסט .

מה זה גירעון אקטוארי?

מהניתוח של תעשיית החיסכון לטווח ארוך בכל שנת 2016 עולה כי דמי הניהול  נמצאים במגמת ירידה מתמדת, אך התחרות היא  בעיקר בקרב הגופים הגדולים ששלטו בשוק –חברות הביטוח הגדולות. ב־2016 נכנס הרגולטור לתמונה, כשסימן לעצמו מטרה להפוך את השחקנים הקטנים בשוק למתחרים ראויים לגופים הגדולים. במסגרת רפורמת פנסיית ברירת המחדל שהובילו שר האוצר משה כחלון והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר זכו מיטב דש והלמן אלדובי, שני גופים המנהלים קרנות פנסיה קטנות. שני גופים אלה התחייבו לדמי ניהול אפסיים לכל מי שיצטרף אליהם בשנתיים הקרובות, וזאת לתקופה של 10 שנים.

ההפקדות לטווח ארוך הסתכמו ב-2016 ב-10 מיליארד שקל – שיא של כל הזמנים

מדריך – מה זה איזון אקטוארי, גירעון אקטוארי ועודף אקטוארי

מדרגות מס רכישה צמודות (ראו כאן הסבר מפורט) למדד שירותי דיור בבעלות הדיירים. בשנת 2016 עלה מדד שירותי הדיור בבעלות ב-1.4% (למחשבון מדד שירותי דיור בבעלות), והמשמעות היא שהמדרגות עלו ב-1.4% החל מ-15 בינואר 2017.

ומכאן שהמדרגות החדשות לרוכשי דירה חדשה הן –

עד 1,623,320 שקל – פטור לרוכש דירה ראשונה (בשנת 2016 הפטור היה עד 1,600,175 שקל)

מ-1,623,321 עד 1,925,460 שקל – מס רכישה בשיעור של 3.5%

מ-1,925,461 עד 4,967,445 שקל – מס רכישה בשיעור של 5%

מ-4,967,445 עד 16,558,150 שקל – 8%

מעל 16,558,150 שקל – 10%

והמס על דירות להשקעה –

עד 4,967,445 שקל – 8% ומעל סכום זה – 10%.

העלייה הזו נמוכה מדי, ביחס לעלייה במחירי הדירות, ובפועל היא דווקא פוגעת ברוכשי הדירות – הם היו צריכים לשלם פחות מס (מבחינה ריאלית), ולהמחשה – מחירי הדירות עלו בשנת 2016 ב-8%, והמשמעות היא שדירה שהתייקרה ב-8% שזה יותר מהעלייה במדד שירותי הדיור בבעלות, תמוסה בסכום גדול יותר מאשר בשנה שעברה. הרוכשים נפגעים ריאלית.

מחשבון מס רכישה

מדריך מס רכישה

ויקטורי מתקרבת לשווי של 600 מיליון שקל – הבעלים מממשים ב-30 מיליון שקל

ויקטורי שקפצה השנה בהיקף הפעילות בעקבות רכישה של סניפי מגה, מצליחה גם בבורסה המקומית. הפוטנציאל ברכישת הסניפים הביא לעלייה של 50% במחיר המניה בשנה האחרונה, לשווי של קרוב ל-600 מיליון שקל.

ובשווי הזה בעלי השליטה, המנכ"ל אייל רביד ואחיו אבי, סמנכ"ל התפעול והפיתוח העסקי, החליטו לממש 5% מהמניות בתמורה ל-30 מיליון שקל. המכירה היא לקראת עדכון המדדים הקרוב של הבורסה הצפוי בשבועות הקרובים – הכמות הצפה במניה תגדל ומשקלה במדדים עשוי לעלות.

המימוש נעשה לגופים מוסדיים במחיר הנמוך ב-2% ממחיר השוק  (מחיר של כ-45 שקל).

ויקטורי נהנתה ברבעונים האחרונים מהסינרגיה עם הסניפים שרכשה ממגה (11 סניפים), אם כי, לדברי מנהלי החברה, ההשפעה ל הדוחות הכספיים צפויה להיות באופן הדרגתי. ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב-1.5 מיליארד שקל – גידול של 46%, והרווח עלה ב-57% ל-20 מיליון שקל.

מעבר לגידול שנבע מהרכישות של הסניפים, החולשה של מגה עד למכירת הסניפים הביאה להקטנת הלחץ התחרותי בשוק, והיטיבה עם (כמעט) כל השחקנים בשוק רשתות המזון.

פינוי בינוי – כל מה שצריך לדעת

פינוי בינוי ביבנה ­ הועדה המחוזית לתכנון ובנייה (מחוז מרכז) אישרה פרויקט פינוי בינוי של קבוצת אלמוג, שבמסגרתו תוגדל כמות הדירות ביותר מפי 10!   מדובר על מתחם בן 13 דונם ברחוב החרמון בשכונת נאות שז"ר בעיר. על פי התוכנית שקיבלה את אישור הועדה המחוזית, ייהרסו 92 דירות ישנות בשלושה בניינים טרומיים בני 3 עד 4 קומות ובמקומן ייבנו, לא פחות מ-487 יחידות דיור חדשות.

הבינוי החדש יכלול ארבעה בניינים בני 23 קומות ובניין נוסף בגובה 26 קומות, וזה עוד לא הכל –  בנוסף יכלול הפרויקט כ­1,420 מ"ר של שטחי מסחר, ותעסוקה, וכן חניונים תת קרקעיים שיכללו 730 חניות לדירות ועוד כמאה חניות ציבוריות.

הפרויקט הוא לא בדיוק פינוי בינוי, אלא הוא בינוי­פינוי­בינוי. כלומר לא מפנים ואז בונים, אלא קודם בונים, מפנים את הדיירים לדירות הבנויות ואז בונים את הפרויקט. לצורך הבנייה הראשונית (דירות לתושבי המקום)  הקצתה העירייה כ­4 דונם, לבניית שני הבניינים הראשונים לפני הפינוי והריסת המבנים הישנים. במתווה זה של הפרויקט אין צורך בפינוי בעלי הדירות הישנות לדיור חלופי והם יפנו את הבניינים הישנים רק עם תום בניית החלק הראשון של הפרויקט.

על פי התוכנית שאושרה, בעלי הדירות הישנות, בנות 70 מ"ר בממוצע, יקבלו בתום הפרויקט דירות חדשות בנות 4 חדרים בשטח 100 מ"ר עם מרפסת בשטח 12 מ"ר, חנייה ומחסן – על פניו עסקה כלכלית טובה לדיירי המקום.

מחירי הדירות בפרויקט יעמדו על החל מ-1.45 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. היקף הפרויקט , אגב,  על פי נתוני החברה, מסתכם בכ­400 מיליון שקל. בחברה מעריכים כי הבנייה תחל עוד כשמונה חודשים.

"קבענו שפיתוח חלקי העיר החדשים לא יותיר את השכונות הוותיקות ללא פיתוח, ונעשה כל מאמץ לטובת מתן מענה הולם לוותיקי העיר בצורת מבנים חדשים ותואמים את העיר המתחדשת", כך ראש העיר יבנה, צבי גוב­ארי.

יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג אמר בעקבות אישור התוכנית: "פרויקט פינוי בינוי זה מחוץ לגבולות גוש דן הוא תשובה לכל פרנסי המדינה שזה אפשרי וכדאי לכולם, הן ליזמים והן לדיירים שראויים למגורים בכבוד".

למניית אפריקה

לב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל מציע לרכוש את הקבוצה בשיתוף מוטי בןמשה, בעל השליטה בקבוצת אלון. זה אולי נשמע אבסורד שבעל שליטה רוכש את השליטה – מה הוא רוכש מעצמו? אז זהו שאין באמת משמעות לבעל השליטה הנוכחי ואחזקתו, ובכלל – אין משמעות למניות כיום בשוק, כי מי ששולט בעצם בחברה הם מחזיקי החוב שהתמורה בגין השליטה באפריקה תעבור אליהם (כחלק מהסדר החוב).

ומכאן שההצעה מוגשת למחזיקי אגרות החוב (הגופים המוסדיים. היקף החוב דל אפריקה למחזיקי האג"ח הוא כ-2.8 מיליארד שקל, ונראה שההצעה של לבייב ובן משה, בדומה להצעות אחרות,  היא להזרמה לחברה של כמה מאות מיליוני שקלים לקופת החברה (מעל 500 מיליון שקל), במקביל לפירעון אג"ח, ובמקביל למחיקת חוב גדול.

במקביל פרסמה חברת חג'ג' כי היא הגישה הצעה לרכישת אפריקה.  החברה הנשלטת על ידי,  האחים צחי ועידו חג'ג', הגישה הצעה לא מחייבת. חג'ג' מציעה עבור אפריקה מזומן בהיקף 800 מיליון שקל, וכן מניות ואג"חים בהיקף 750 מיליון שקל שיונפקו למחזיקי האג"ח של החברה ויחליפו למעשה אג"ח קיימות בהיקף של 750 מיליון שקל. יתרת האג"ח תימחק. "ככל שהחברה, לאחר ביצוע בדיקת הנאותות, תחליט להגיש הצעה מחייבת לרכישת מניות אפריקה השקעות, החברה תפעל לגיבוש העסקה באופן שיבטיח כי סיכון האשראי של החברה לא ייפגע, לרבות קבלת דירוג אינדיקטיבי מהחברה המדרגת לפיו דירוג האשראי של החברה וסדרות אגרות החוב שלה לא יירדו מהדירוג הנוכחי בעקבות העסקה, ובאופן שהעסקה לא תפגע ביכולת הפרעון של החברה אל מול בעלי החוב הקיים והעתידי של החברה" – כך מוסרת חג'ג' בהודעה. כך או אחרת, ההצעה הזו מסתכמת לסך של 1.3 מיליארד שקל, ומבטאת תספורת של כ-55% על הערך המתואם של החוב.

הסדרי החוב של אפריקה

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי­בויאנג'ו, סבורה שהמדינה צריכה לקיים מכרז על משאבי ים המלח ברגע שתקופת הזכיון של כיל תיגמר – בשנת 2030. במכתב שמוען ליו"ר ועדת תום תקופת הזיכיון יואל נווה, עם העתק לשר האוצר, משה כחלון, מציינת עבאדי­בויאנג'ו כי – "קיום הליך של מכרז הוא הדרך הנכונה למימוש מקסימלי של חלק הציבור במשאבי הטבע באזור ים המלח".

למניית כיל

בסוף החודש תסיים עבאדי­בויאנג'ו את תפקידה וייכנס במקומה רוני חזקיהו, ונראה שהוא זה שייצטרך להמשיך "במלחמה" מול כיל לצד שערוך הנכסים של משאבי הטבע של ים המלח.

כיל הודיעה לאחרונה על עצירת השקעותיה בים המלח עד להתבהרות הנושא, אך זה לא עצר את החשבת להוציא את המכתב. במקביל למכתב, פרסמה החשבת את התקדמות עבודת הערכת הנכסים (שהושלמה לאחר שנתיים) שתעביר כיל למדינה בתום התקופה – בהנחה שהמדינה תידרש לשלם לכיל תמורתם. העבודה בנושא הסדר הנכסים היא מרכיב מהותי בהיערכות הממשלה לפקיעת הזיכיון – היערכות שאותה מרכזת הוועדה בראשותו של נוה, וזאת מאחר שהמדינה אמנם תקבל תמורה עבור הזיכיון, אך מנגד תצטרך לשלם על התשתיות והציוד של כיל

עבאדי­בויאנג'ו בחרה שלא לפרסם את ממצאי עבודתה אלא להעביר אותם לחשב הנכנס – "לאור חילופי החשב הכללי הצפויים וכניסתו בקרוב לתפקיד של רוני חזקיהו, לאור העובדה שהחשב הכללי הבא יצטרך להוביל את עמדת האגף מול החברה, מול גורמי הממשלה ומול הציבור, ולאור מורכבות הנושא וגודלו – אני סבורה שלא נכון יהיה להעמיד את החשב הכללי הבא מול עובדה מוגמרת בהסדר הנכסים".

עבאדי­בויאנג'ו פעלה בכמה מישורים מול חברת כיל במהלך כהונתה כחשבת –  הסכם קציר המלח, עסקת מיזוג פוטאש כיל, בוררות התמלוגים, וועדת ששינסקי 2 ,סוגיית מניית הזהב ונושא הסדר הנכסים.

עבאדי­בויאנג'ו מציינת במכתב סוגיות המחייבות לדעתה התייחסות מצד הוועדה, האוצר והממשלה כולה במסגרת ההחלטה על עתיד הזיכיון. מדובר בין היתר בשאלה האם לאפשר לגורמים זרים כמו חברת פוטאש להשתתף במכרז העתידי ובאיזה מעמד (שליטה, שותפות מיעוט וכו') בשאלת זכות הקדימה (זכות הסירוב) שיש לכיל על­פי סעיף 25 לשטר הזיכיון, בשאלת גורל הנכסים – האם להוציא גם אותם למכרז יחד עם הזיכיון העתידי, בסוגיות מיסוי והון חוזר ובנושא מניית הזהב שיש כיום למדינה בכיל – ובשאלה האם להעביר את המניה גם לזיכיון עתידי או להבטיח את זכויות הציבור בדרך אחרת.

בתגובה לפרסומים  בתקשורת, פרסמה, אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, התייחסות בקשר לזיכיון – "לפי הפרסומים בעיתונות, החשבת הכללית במשרד האוצר ממליצה להעביר את זיכיון הכרייה בים המלח, העומד לפוג בשנת 2030, למכרז ולא להאריכו במסגרת משא ומתן עם החברה. לפי הפרסומים, המלצה זו מנוגדת לניסיונות שנעשו בשנתיים האחרונות, לשכנע את משרד האוצר להאריך את הזיכיון של כיל תמורת הבנות חדשות עם המדינה – בתמורה להחלת המלצות ששינסקי 2. נציין כי המנכ"ל הקודם, סטפן בורגס, ניסה להעלות את נושא הארכת הזיכיון למוקד הדיון עם הרגולטור, אך הפסיק להתייחס לנושא ברבעונים האחרונים לעבודתו. אין ספק כי מדובר בידיעה שלילית עבור החברה, בייחוד על רקע היעדר ההתקדמות ברצועת החוף בים המלח.

"בשלב זה איננו יכולים לכמת את הסיכון, אך יחד עם זאת, במידה והרגולטור (או החברה עצמה) יוציאו הודעה רשמית בנושא – שתאשש את הפרסומים בתקשורת – אנו נוריד את החברה מרשימת המניות המומלצות לשנת 2017"

מדד מחירי הדיור ירד ב-0.1% בחודש דצמבר – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.  מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ירד ב-0.1%; לעומתו מדד שכר דירה עלה ב-0.1%.

 שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש דצמבר 2016, נרשמה ירידה בהשוואה לחודש נובמבר 2016. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים נובמבר 2016 – דצמבר 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים אוקטובר 2016 – נובמבר 2016.

 אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן – מדד מחירי דירות

מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2016 – נובמבר 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר 2016 – אוקטובר 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.4%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות אוקטובר 2016 – נובמבר 2016, לעומת אוקטובר 2015 – נובמבר 2015, עלו המחירים ב-8.1%. מהשוואת העסקאות ספטמבר 2016 – אוקטובר 2016, לעומת ספטמבר 2015 – אוקטובר 2015, עלו המחירים ב-8.6%.

אחזקת הדירה –  מדד מחירי אחזקת הדירה נותר ללא שינוי. הוזלו במיוחד: אמצעי ניקוי אחרים, כגון: ספוגית לרחיצת כלים ומגבות נייר (ב-1.9%), צרכי משק בית אחרים, כגון: נרות, גפרורים ושקיות (ב-1.2%) ושירותי צביעה וסיוד (ב-1.1%).התייקרו במיוחד: סופגי ריחות ומטהרי אויר (ב-2.4%), חומרים לניקוי ורחיצת כלים (ב-1.2%) ומוצרי חיטוי והדברה (ב-1.2%).

ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.5%. הוזלו במיוחד: נרות ומפיצי ריח (ב-6.1%), מפות ומפיות (ב-5.9%), ריהוט לגן ולמרפסת (ב-4.1%), כלי הגשה וקיבול למטבח (ב-3.6%), כלי מיטה ומגבות (ב-3.4%), שולחנות, כסאות ופינות אוכל (ב-2.8%), צלחות (ב-2.3%), אביזרים לציוד חשמלי (ב-2.2%), כלי בישול ואפיה (ב-2.2%), ספלים וכוסות (ב-1.9%), כלי עזר למטבח (ב-1.6%), ספה וכורסאות (ב-1.5%) ווילונות מוכנים ובדי ריפוד (ב-1.5%).

התייקרו במיוחד: פרחים וצמחים (ב-2.0%), כלים חד פעמיים (ב-1.9%), תנורי חימום (באחוז אחד) וביטוח ותיקונים לציוד חשמלי (באחוז אחד).

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בדצמבר 2016, בהשוואה לנובמבר 2016, ונותר ברמה של 98.9 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור, נותרו אף הם ללא שינוי ברמה של 98.8 ו-96.9 נקודות, בהתאמה. לעומתם, המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.1% והגיע ל-100.2 נקודות.

ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: פירות טריים ב-3.6% ותרבות ובידור ב-1.8%.

עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-6.5% וירקות טריים ב-4.6%.

בשנים עשר החודשים האחרונים (דצמבר 2016 לעומת דצמבר 2015) ירד המדד הכללי ב-0.2%, המדד ללא דיור ירד ב-0.7%, המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.2% והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.1%.

על פי נתוני המגמה לתקופה שבין ספטמבר 2016 – דצמבר 2016, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.3%, הקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור נותר ללא שינוי וקצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.3%.

 שינויים עיקריים בסעיפי הצריכה הראשיים – מזון (ללא ירקות ופירות) –  מדד מחירי מזון ירד ב-0.5%.

הוזלו במיוחד: עופות (ב-4.0%), בשר כבש (ב-3.8%), תחליפי סוכר (ב-3.1%), בצק ומוצרי בצק קפואים (ב-2.7%), בשר בקר (ב-2.0%), ממרח שוקולד, ריבת חלב וחמאת בוטנים (ב-1.9%), סלטים מוכנים (ב-1.8%), מיצי פירות טבעיים (ב-1.6%), נקניק, פסטרמה ונקניקיות (ב-1.5%), טחינה (ב-1.5%), בירה לבנה (ב-1.4%), תה (ב-1.4%), דגן ומוצרי דגן (ב-1.3%), בירה שחורה (ב-1.3%), תרכיזים וסירופים (ב-1.2%), לחם מיוחד, כגון: לחם דיאטטי ולחם קל (ב-1.1%) וקמח אחר, כגון: קמח תופח וקמח מלא (באחוז אחד).

התייקרו במיוחד: קרקרים שונים (ב-12.5%), מעדני חלב וגבינה (ב-4.4%), אטריות, ספגטי וכדומה (ב-2.6%), שימורי דגים (ב-2.2%), חלב (ב-1.6%), דגים קפואים (ב-1.5%), ופלים (ב-1.3%), קקאו (ב-1.3%) וגלידות ושלגונים (ב-1.2%).

ירקות ופירות – מדד מחירי ירקות ופירות עלה באחוז אחד.

מדד מחירי ירקות טריים עלה ב-4.6%; לעומתו מדד מחירי פירות טריים ירד ב-3.6%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים עלה ב-0.1%; לעומתו מדד מחירי פירות משומרים ויבשים ירד ב-0.3%.

מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: ארטישוק (ב-233.8% לעומת אפריל 2016), קישואים (ב-32.6%), מלפפונים (ב-16.8%), דלעת ודלורית (ב-16.6%), כרובית (ב-13.0%), קולורבי (ב-12.1%), חצילים (ב-11.7%), בצל (ב-5.4%), עגבניות (ב-3.7%), שעועית טרייה (ב-2.7%), צנון וצנונית (ב-1.6%), חסה (ב-1.5%) ונבטים (ב-1.2%).

הוזלו במיוחד: שומר (ב-15.1%), ברוקולי (ב-10.9%), פלפלים (ב-9.7%) וגזר (ב-3.4%).

מבין הפירות הטריים הוזלו במיוחד: קיווי (ב-12.2%), בננות (ב-9.9%), אשכוליות (ב-9.2%), תפוזים (ב-8.4%), לימונים (ב-7.9%), קלמנטינות (ב-5.5%), אבוקדו (ב-4.4%), אפרסמון (ב-4.0%), תפוחי עץ (ב-3.0%) ופומלה (באחוז אחד).

התייקרו במיוחד: מלון (ב-11.3%), רימונים (ב-10.5%) ואגסים (ב-1.8%).

מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: ירקות קפואים אחרים, כגון: גזר וברוקולי (ב-2.8%).

הוזלו במיוחד: רסק ושימורי עגבניות (ב-1.7%).

מדד תשומות הבנייה בדצמבר 2016 נותר ללא שינוי.  בשנת 2016 כולה עלה מדד תשומות הבנייה ב-1.5%  כך עולה מפרסום נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בחודש שעבר נותר המדד ללא שינוי. מתחילת השנה עלה המדד  ב-1.5%

מחשבון מדד תשומות הבנייה

כאן את השינויים במדד שכר הדירה

וכאן את השינויים במדד מחירי הדירות

בסוף 2016 עומד מדד תשומות הבנייה  על 109.0 נקודות (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה נותר אף הוא  ללא שינוי בחודש דצמבר 2016 והגיע לרמה של 103.6 נקודות.

 חומרים ומוצרים – בחודש דצמבר 2016 עלה מדד מחירי חומרים ומוצרים ב- 0.1%. מבין החומרים והמוצרים עלו  במיוחד מחירי רשתות ברזל (ב-1.5%), ברזל לבנייה וצינורות לאינסטלציה חשמלית (ב-1.2% כל אחד) ומוצרי מתכת אחרים (ב-1.0%).

 שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות –  מדד מחירי שכירת ציוד ורכב ירד בחודש דצמבר 2016 ב-0.3% בשל ירידה במחירי שכירת ציוד (ב-0.3%).

מדד הוצאות כלליות נותר ללא שינוי.

שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש דצמבר 2016 ב-0.1%.

הסיבה ההעיקרית שמדד תשומות הבנייה הפך לכל כך חשוב היא שהוא מהווה את בסיס ההצמדה של הכספים לקבלן – כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד.  ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא  הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי.  כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.

מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד המחירים לצרכן

אז מתי כדאי לשלם לקבלן?

שאלה חשובה שאיתה מתמודדים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

ח"כ אלי כהן (כולנו) יחד עם ח"כ אכרם חסון (כולנו) הגישו הצעת חוק להגבלת שיעור המשכנתא למשקיעים מסך עלות הנכס/ דירה. על פי ההצעה המשקיעים (אלו שיש להם כבר דירה או דירות ומעוניינים לקנות דירה נוספת ) יוגבלו במשכנתא בשיעור של 25% מערך הדירה. כיום יכולים המשקיעים לקבל משכנתא בשיעור של 50% מערך הדירה.

ולמה נועדה הצעת החוק? האשראי של הבנקים מוגבל, וברגע שפחות כספים יוסתו למשכנתאות למשקיעים, יותר כספים יוסתו לרוכשי דירות ראשונות. אלא שזה ממש לא מבטיח שהבנקים יסיתו כספים למשכנתאות של רוכשי דירה ראשונה. הבנקים בחודשים האחרונים במגמה של צמצום תיקי המשכנתאות שלהם, והם מוכרים חלק מהמשכנתאות לגופים המוסדיים.

"ההצעה מגיעה על רקע עליית ריבית המשכנתאות שנובעת לטענת בנק ישראל כתוצאה מהמחסור במקורות אשראי", כותבים מגישי ההצעה ומוסיפים – "הצעת חוק זו נועדה לתעדף רוכשי דירה ראשונה על פני המשקיעים בקבלת המשכנתא, באופן שיסייע להוזלת ריביות המשכנתא. הצעת החוק נקבעה כהוראת שעה ל­3 שנים".