פדיונות של כ-1.4 מיליארד ש"ח השבוע בתעשיית הקרנות ושל כ-4.7 מיליארד מתחילת החודש. כך עולה מהסיכום השבועי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות שמפרסם היום מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים במיטב דש. הפדיונות השבוע נחלקו באופן הבא: פדיונות של כ-980 מיליון שקל בקרנות המנוהלות, כ-170 מיליון שקל בקרנות המחקות וכ-220 מיליון שקל בקרנות הכספיות.

הקרנות המנייתיות הן היחידות שהציגו השבוע גיוס חיובי המסתכם בכ-100 מיליון שקל וכ-210 מיליון שקל מתחילת החודש. נרשמה עלייה בקצב הפדיונות בקרנות המחקות לעומת השבוע הקודם בהובלת קרנות מחקות על מדדי אג"ח מדינה (150- מיליון שקל) וקרנות מחקות על מדדי אג"ח כללי (50- מיליון שקל).

שבוע המסחר התאפיין במגמה שלילית שהתבטאה בירידות שערים בכל המדדים: מדדי המניות, מדדי אגרות החוב הממשלתיות, והקונצרניות. זאת, על רקע אכזבתם של המשקיעים מהותרת ריבית בנק ישראל על כנה ומעדכון כלפי מעלה בתחזית הריבית. בעקבות הנפילות שנרשמו בשערי אגרות החוב הממשלתיות, קצב הפדיונות רשם השבוע עלייה חדה של יותר מ-70% בכלל הקרנות המסורתיות לכ-1.15 מיליארד שקל, בהובלת קרנות אג"ח מדינה וקרנות אג"ח כללי. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

הקרנות המנייתיות היו הקטגוריה היחידה שגייסה השבוע- כ-100 מ' שקל. שני שלישים מכך הופנו לקרנות מנייתיות המקומיות ושליש לקרנות מניות בחו"ל. קבוצה זו היא גם הקבוצה היחידה שהצליחה לגייס מתחילת החודש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', רשמו השבוע פדיונות של כ-400 מיליון שקל – עלייה של כ-80% בקצב הפדיונות לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש, הפדיונות בקרנות אג"ח כללי מסתכמים בכ-1.55 מיליארד שקל.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות השבוע, כאמור, ירידות שערים חריפות: מדד ממשלתי כללי ירד השבוע ב-1.2% בהובלת השחרים לטווח ארוך שצנחו ב-2.5%, מה שהביא לעלייה חדה של 140% בקצב הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה לכ-600 מיליון שקל. מתחילת החודש, קרנות אג"ח מדינה איבדו כ-2.1 מיליארד שקל, מתוכם כ-1.2 מיליארד שקל בקרנות המנוהלות.

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה שלילית – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו ירידות חדות של עד כ-1.3%. בהמשך לכך, מדד קונצרני כללי התממש ב-1%, מה שהביא להתחזקות קצב הפדיונות מקרנות אג"ח קונצרני שאיבדו השבוע כ-70 מיליון שקל וכ-280 מיליון שקל מתחילת החודש.

המשך פדיונות באפיק השקלי: במקביל לפדיונות הגדולים בקרנות המסורתיות, הקרנות הכספיות רשמו אמנם השבוע פדיונות, אך אלה הולכים וקטנים: כ-220 מיליון שקל המסתכמים לפדיונות של כ-930 מיליון שקל מתחילת החודש. זאת, לצד פדיונות של כ-120 מיליון שקל בקרנות השקליות.

קרנות אג"ח חו"ל סבלו השבוע מתיסוף חד בשער השקל אל מול הדולר אשר תרם להמשך פדיונות שנאמדים בכ-60 מיליון שקל, וכ-210 מיליון שקל מתחילת החודש.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-25.06.15 כ-250.8 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-218.4 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-32.4 מיליארד שקל.

ארז כהן לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מגיב הבוקר לרעידת האדמה שפקדה אתמול בערב את ישראל, וממליץ לממשלה לחייב מיגון בניינים ישנים.

"רעידת האדמה החזקה שפקדה את ישראל אתמול הייתה בבחינת מזל גדול", מעריך ארז כהן. "אם חלילה מרכז הרעידה היה בגוש דן ולא בסיני, אזי הייתה פגיעה משמעותית ביותר הן בנפש והן ברכוש. כידוע מידי כ- 100 שנה מתרחשת בארץ רעידת אדמה משמעותית ולכן, לפני שיהיה מאוחר מידי, שומה על הממשלה להכריז בהוראת שעה על חובה למגן ולשדרג את כל הבניינים הישנים הן במסגרת תמ"א 38 עדכנית והן באמצעים אחרים ולפני שיהיה מאוחר מידי", מסכם כהן.

אייל ירון, מנכ"ל חברת בית תרמי בתגובה לרעידת האדמה: "פיתרון החירום היחידי לטווח הקצר הינו בנייה מתקדמת הן באמצעות בתים תרמיים והן בשיטות אחרות. באמצעות בית תרמי, לדוגמא, ניתן יהיה תוך שנים ספורות לשדרג מאות אלפי בניינים שאינם עמידים כיום לרעידות אדמה. מדובר בקיצור משמעותי ביותר הן בזמן הבנייה, הן בתקורות והן בעמידות כנגד רעידות אדמה וטילים תלולי מסלול".

"הכתובת הינה על הקיר, צועקת ומהבהבת, ומוטב שמישהו שם למעלה יקרא אותה לפני שיהיה מאוחר מידי", מסכם ירון.

למדריך תמ"א 38

למדריך פינוי בינוי

ביהמ"ש אישר חלקית תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח. בתביעה הייצוגית נטען כי במקרה של הפסקת הביטוח במהלך חודש כלשהו, לאחר שפרמיית הביטוח בגין חודש זה נגבתה על ידי הנתבעות מראש, נמנעות כביכול הנתבעות מלהחזיר למבוטחים את החלק היחסי, העודף, של פרמיית הביטוח בגין אותו חודש. לחילופין, נטען כי במקרה שבוצע החזר – חברות הביטוח מחזירות, כביכול, את פרמיית הביטוח בערכים נומינליים בלבד.

התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה כנגד ארבע חברות ביטוח, ביניהן כלל ביטוח, מגדל ביטוח והראל ביטוח. בשבוע שעבר, ב-23 ביוני, אישר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד באופן חלקי את ניהול התביעה כתובענה ייצוגית.

נגד הראל ביטוח אישר בית המשפט את ניהולה של התובענה כתובענה ייצוגית, אך ורק בנושא צירוף הפרשי הצמדה וריבית בעת השבת דמי הביטוח שנגבו בחודשים שלאחר חודש ביטול חוזה הביטוח או שלאחר קרות מקרה הביטוח. בקשת האישור נגד החברה נדחתה ביחס לכל יתר הטענות עליהן התבססה. בדיווח הראל ביטוח לבורסה נכתב: "הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית הינה כל מי שהוא או שהיה מבוטח של אחת או יותר מן הנתבעות בפוליסת ביטוח למעט פוליסת ביטוח רכוש אשר ביטל חוזה ביטוח, או אשר פוליסת הביטוח שלו התבטלה עקב קרות מקרה הביטוח, עד יום 14 במרץ 2012 (מועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 2), ואשר נגבו ממנו דמי ביטוח בגין החודשים שלאחר חודש הביטול, והוחזרו לו בערכם הנומינלי ללא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק חוזה ביטוח".

הראל ביטוח בתגובה להחלטת בית המשפט: "להחלטה לא צפויה להיות השפעה מהותית על החברה או על הראל ביטוח".

כלל אחזקות בתגובה להחלטת בית המשפט: "החברה לומדת את החלטת בית המשפט"/

כנגד מגדל ביטוח, אושרה הבקשה ביחס לסעד של השבה של דמי ביטוח שנגבו בגין חודש הפסקת הכיסוי הביטוחי ביחס לחלק שלאחר המועד שבו הופסק הכיסוי הביטוחי וזאת במקרים בהם קיימת בפוליסה הוראה הקובעת כי הביטול ייכנס לתוקף באופן מיידי, וכן ביחס לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק חוזה הביטוח בגין דמי ביטוח שהוחזרו למבוטחים עקב ביטול הכיסוי הביטוחי בערך נומינאלי, והכל ביחס למבוטחים שביטלו את הפוליסה שלהם או קיבלו החזר דמי ביטוח בערך נומינאלי, בהתאמה, במהלך 7 שנים לפני מועד הגשת הבקשה (18 באפריל 2010) ועד ליום 14 במרץ 2012.

מגדל ביטוח: "החברה בוחנת את החלטת האישור אולם להערכתה לתובענה לא צפויה להיות השפעה מהותית על הדוחות הכספיים שלה". במגדל מציינים בנוסף כי בית המשפט הורה על החלפת התובע כנגד מגדל בתוך 60 ימים שכן אינו מחזיק בעילת תביעה כנגדה.

הכלכלנים לא מאמינים בתוכנית של משה כחלון, שר האוצר להילחם במחירי הדירות.

בלידר שוקי הון מעריכים כי "מחירי הדיור יעלו לקצב שנתי של 3% על רקע עלייה בכוח הקנייה של הציבור (עלייה בשכר בגין עדכון שכר מינימום ואבטלה נמוכה)". לידר מציינים בסקירתם כי המשק הישראלי יתקשה להגיע ל-3% צמיחה השנה. על פי יונתן כץ, הכלכלן המוביל בלידר ויתר הכלכלנים  גם ברבעון השני הצמיחה צפויה להיות ממותנת (סביב 2%) לאחר שיעור של 2.1% ברבעון ראשון. בלידר מוסיפים כי מסתמנת התמתנות בצריכה הפרטית (לפי מכירות ברשתות השיווק). יחד עם זאת, שוק העבודה מפגין עוצמה – מעט מפתיעה.

לידר מתייחסים בנוסף למדד המחירים לצרכן, ומעריכים כי השקל יוסף ב- 1.7% (מול הסל) מאז החלטת הריבית. לידר מציינים כי הייסוף החד בשקל בשבוע האחרון יתרום לירידה במחירי הדלקים בתחילת יולי. בשל הייסוף, אנו צופים מדדים נמוכים בחודשים יולי-אוגוסט לאחר 0.2% בחודש יוני. יונתן כץ וכלכלני לידר מציינים כי "תחזית האינפלציה שלנו (0.8%) עומדת על מחצית מהתחזית של בנק ישראל שעומדת על 1.6%.

כאמור, לידר מעריכים כי "מחירי הדיור יעלו לקצב שנתי של 3% (אולי מדובר בהנחה פסימית מדי) על רקע עלייה בכוח הקנייה של הציבור (עלייה בשכר בגין עדכון שכר מינימום ואבטלה נמוכה)".

"כבר עתה השקל יוסף ב-3% בסוף רבעון ב' לעומת רבעון א' (במונחי סל המטבעות), התפתחות אשר תומכת באינפלציה נמוכה. הלחץ לייסוף במשק צפוי להימשך על רקע העודף בחשבון השוטף. אנו מניחים יציבות במחירי הסחורות והנפט שנה קדימה. שורה של רפורמות יימשכו וילחצו את המחירים כלפי מטה, בפרט בתחום התקשורת, המזון ונסיעות לחו"ל. התגברות הרכישות באינטרנט ימשכו ללחוץ על המחירים של חלק מהמוצרים הסחירים כלפי מטה. מנגד, השכר במשק נמצא במגמת עלייה".

לידר לא לבד. גם פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים סבור שמחירי הדירות ימשיכו לעלות למרות העלאת המס על משקיעי נדל"ן. "העלאת המס על משקיעי נדל"ן אמנם צפויה לרסן במידה מסוימת  חלק מהביקושים לדיור, אך גם אחרי העלאת המס, שוק הדיור בישראל ימשיך להיות מאופיין בעודפי ביקוש לדירות  שתורמים לעלייה במחירי הדירות" – אמר לאחרונה ליידרמן והוסיף – "מחירי הדירות יעלו  בקצב שנתי של 5% למרות העלאת מס הרכישה האחרונה. הריבית הריאלית האפסית וההיצע המצומצם של דירות היו ונותרו הגורמים הדומיננטיים מבחינת התפתחות מחירי הדיור".

לאומי שוקי הון מפרסמים הבוקר סקירת מאקרו, ומעריכים כי "בנק ישראל יכול לשאוב אופטימיות מהעלייה בקצב עליית המדד המשולב והמשך העוצמה הניכרת בשוק העבודה".

דודי רזניק מלאומי שוקי הון כותב כי השינוי באופן העברת החלטת הריבית שנערכה בשבוע שעבר "תפס" את השוק בצורה מפתיעה, תוך שהשוק מגלה רגישות רבה להתבטאויות נגידת בנק ישראל בדבר ירידת הצורך בהפעלת כלים מוניטאריים לא קונבנציונאליים. "שיבוש" תקשורתי זה תרם לעליית תשואות חדה יחסית בשוקי הריביות (גבוהה גם ביחס לעולם) ולהתחזקות השקל ביחס לסל לשיא של כ – 14 שנה.

"להערכתנו תגובת השוק הייתה מעט מוגזמת", כותב רזניק. "מלכתחילה להערכתנו, וכפי שציינו במסגרת זו, כי הסיכוי להפעלת כלים לא קונבנציונאליים (ריבית שלילית ורכישת אג"ח למשל, בניגוד לרכישות מט"ח) הינו נמוך מאוד. לעומת זאת, הורדה נוספת של הריבית לאפס, בטווח הקצר, עדין "נמצאת על השולחן", על אף תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל המצביעה על יציבות בריבית, וזאת בעיקר לאור האפשרות להתחזקות נוספת של השקל. השוק אמץ השבוע את תוואי הריבית של בנק ישראל, אולם עדיין בחר להתעלם מתחזית האינפלציה שהציג הבנק, (הקרובה לתחזיתנו), ועדיין מגלם שיעור אינפלציה נמוך יחסית. בהקשר זה נציין את הסיכונים סביב תחזית בנק ישראל לריבית אשר כוללים גם אפשרות סבירה לכך שהריבית בסוף 2016 תהיה גבוהה במעט מן הרמה של 1.25% אשר מופיעה בתחזית חטיבת המחקר של הבנק".

כאמור, לאומי שוקי הון מעריכים כי "בנק ישראל יכול לשאוב אופטימיות מהעלייה בקצב עליית המדד המשולב והמשך העוצמה הניכרת בשוק העבודה הבאה לידי ביטוי בעלייה בשיעור ההשתתפות ובמספר המשרות המלאות בגילאי העבודה ה"עיקריים" (24 – 65)". לאומי מתייחסים לנתוני מאקרו נוספים, ומציינים כי הצמיחה השנה תמשיך להתבסס בעיקר על הצריכה הפרטית ופחות על הייצוא וההשקעות במשק. בטווח הארוך, העלאת הריבית בישראל, תהיה תלויה בתוואי הריבית בארה"ב – ככל שתוקדם כך ניתן לצפות לשינוי מגמה גם בריבית המקומית. בכל מקרה, תוואי העלאות הריבית עשוי להיות מתון והדרגתי בשנים הקרובות.

בנוסף מציינים לאומי, כי תשואות האג"ח הממשלתיות, ובעיקר הארוכות, בעולם ממשיכות לזחול כלפי מעלה. ביוון, משאל עם שייערך ב 5.7 צפוי להכריע לגבי עתיד המדינה בגוש האירו ולמתן לפחות זמנית את המשך עליית התשואות בעולם

מדד מלניק למצב המשק לא השתנה בחודש מאי 2015.

המדד שמחושב על פי מודל שפיתח פרופ' רפי מלניק מבטא בחודש מאי את בלימת שיעור הצמיחה של המשק.  בלימת גידול המדד נובעת בעיקר מעדכון כלפי מטה, שערך הלמ"ס בנתוני מדד הייצור התעשייתי. ככל הנראה, הייצור התעשייתי, המשקף את צד היצע המגזר העסקי, עודכן עקב ההשפעה הממתנת של חולשת הפעילות באירופה. פדיון ענפי המסחר והשירותים עלה, ומשקף עלייה של ביקושים מקומיים ובעיקר של הצריכה הפרטית. במדד היבוא, הכולל בעיקר יבוא תשומות לייצור מקומי אך גם מוצרי תצרוכת, ניכרת מגמת ירידה. מספר משרות השכירים במגזר העסקי ממשיך במגמת עלייה, המשקפת את צמיחת המשק ואת הביקוש הגדול לעובדים.

רכיבי מדד מאי כוללים: ירידה של 4.1% במדד הייצור התעשייתי בחודש אפריל, לאחר עלייה של 2.6% בחודש מרץ; עלייה של 0.5% במדד הפדיון של ענפי המסחר והשירותים בחודש אפריל, לאחר אי שינוי בחודש מרץ; ירידה של 2.4% במדד היבוא בחודש מאי, לאחר ירידה של 3.3% בחודש אפריל, ועלייה של 0.3% במספר משרות השכירים בסקטור העסקי בחודש מרץ, לאחר ירידה של 0.3% בחודש פברואר.

עמלות כרטיסי אשראי בחו"ל עולות!

עמלות כרטיסי האשראי בחו"ל עולות משמעותית החל מ-1 ביולי 2015. גם כך הן היו יקרות ומעכשיו עוד יותר.

העמלה על עסקה בחו"ל מורכבת משני חלקים: עמלה על ההמרה מהמטבע בו בוצעה העסקה לשקלים וכן עמלה הנגבית כאחוז מסך העסקה. כך ברוב החברות למעט בחברת כאל.

הפיצול לשני חלקים מקשה מאוד על חישוב עלות העסקה והשוואת מחירים בין הגופים השונים, ובין המוצרים השונים. בפיקוח על הבנקים ניסו לפשט את מבנה העלויות והכוונה היא שלא יהיה ניתן  לגבות עמלות על שער ההמרה ממט"ח לשקלים בעסקאות בכרטיסי אשראי שבוצעו במט"ח. על פי הוראת המפקח על הבנקים –  ההמרה תבוצע על פי שער יציג לשקלים, וחברות האשראי יוכלו לגבות עמלה רק כאחוז מהעסקה. אלא שהניסיון לפשט ולהגביל את העמלות לא באמת עזר. חברות  כרטיסי האשראי הודיעו על העלאת עמלות שימוש בחו"ל במקרים מסוימים אפילו פי 2.  העלאת העמלות תיכנס לתוקף החל מה-1 ביולי 2015.

והנה העמלות החדשות על שימוש בכרטיסי אשראי בחו"ל –

עסקה בדולר, באירו ובכל מטבע אחר – לאומי קארד היקרה ביותר עם עמלה בשיעור של 3% מהעסקה, כאל עם שיעור של 2.5% מהעסקה וישראכרט עם שיעור של 2.3% מהעסקה. ישראכרט היא הזולה ביותר, אבל על זה אפשר להגיד זול? לדעתנו לא!

עסקת משיכה בכספומט בחו"ל) – כאן לאומי קארד הזולה ביותר עם שיעור עמלה של 3% מהיקף העסקה. כאל עם עמלה בשיעור של 3.85%, וישראכרט עם שיעור עמלה של 3.9% – עמלות שערורייתיות, מישהו צריך לשים לזה סוף!

היקף העסקאות של ישראלים בחו"ל (בעיקר בחודשי הקיץ) מגיע לכ-20 מיליארד שקל, וצומח בשיעור של כ-20% בשנה. רוב העסקאות הן עסקאות רכישה דרך הכרטיס, וכ-10% הן עסקאות למשיכת כספים מכספומטים בחו"ל. תעשו חשבון ותראו שהעמלה שחברות כרטיסי האשראי גובות על עסקאות כאלו מסתכמת בכ-500-700 מיליון שקל.

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדון דולרי לכ-24 חודשים בתוספת מענק המותנה בעליית סל מניות מוגדר ובתנודות הסל על פני התקופה. הסל מורכב מהמניות המובילות מהסקטורים טכנולוגיה, תעשיה ופיננסים הנסחרות  ארה"ב – אפל, פייסבוק, היולט פאקרד, בנק אוף אמריקה, סיטיגרופ,  מאסטרקארד, ג'נרל אלקטריק, בואינג ומוסאיק.

הפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) הוא דולרי למשך שנתיים וניתן לפתוח אותו עד ה-1 ביולי 2015.

מה התשואה שמקבלים ובאיזה תנאי?  ובכן, נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 40% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 2.7.15). תקופת הבדיקה הינה בת 23 חודשים, החל מיום 3.7.15  ועד ליום 2.6.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:

1. במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
2. במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 6% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

תנאי המענק:

במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 60%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 24% (לא כולל).

אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ אפס – ייפרע הפיקדון בתום כ- 24 חודשים ללא מענק.

קרן הפיקדון מובטחת (דולרית).

לפרטים מלאים על הפיקדון המובנה

חוב בפיגור הוא חוב שבהגדרה הסיכוי לקבל אותו במלואו נמוך ולכן הבנקים גבו עליו ריבית גבוה במיוחד – משהו בסגנון, הסיכוי שלנו לגבות באופן מלא ירדו, לפחות נהנה מהריבית. יש לזה רציונל כלכלי – ככל שהסיכון גדול יותר כך הסיכוי גדול – הבנק לוקח זיכון הוא צריך תגמול/ סיכוי – משמע ריבית גבוה. אבל זה לא נכון כשמדובר בחוב בעייתי במיוחד, חוב שנכנס להליך של הוצאה לפועל, ואת זה הפיקוח על הבנקים משנה ובצדק.

דודו זקן, המפקח על הבנקים החליט לאחרונה לתת מתנה לבעלי החוב בפיגור. זקן שנמצא בשלהי הקדנציה שלו, החליט להגביל את ריבית הפיגורים ללקוחות שנגדם ננקטים הליכי גבייה בהוצאה לפועל. הגבלת הריבית היא תוצאה של תלונות רבות של חייבים.

המהלך הזה הוא במקביל למהלך גדול עוד יותר של ההוצאה לפועל שמקלה על החייבים. אך מהלך זה זוכה גם לביקורות, על רקע החשש שיותר חייבים ינצלו זאת להתחמק מחובותיהם. כיום יש כ-240 אלף תיקים חייבים בהוצאה לפועל.

המפקח על הבנקים קבע כי ריבית הפיגורים לא תעלה על השיעור המרבי של ריבית הנגבית על-ידי התאגיד הבנקאי בגין חריגה ממסגרת האשראי. כן קבע המפקח כי  בהסכם ההלוואה מול הלקוח יינתן גילוי ברור על  הנוסחה לחישוב ריבית הפיגורים בהלוואה.

בנוסף קבע המפקח כי תאגיד בנקאי לרבות חברת כרטיסי אשראי יקבע מדיניות לטיפול בחובות בפיגור, יעגן נהלים בקשר לחוב בפיגור, ויקים מערך מיוחד לטיפול בגביית החובות האלו. כן, נקבע כי הבנק (או חברת כרטיסי האשראי) יעמוד בקשר ישיר ושותף עם הלקוח ולא יסתפק בהפנייתו לעורכי הדין המטפלים בנושא הגבייה. הלקוח יוכל בכל עת לפנות לבנק ולקבל מידע בעניין החוב.

"אנו רואים חשיבות לטפל באופן שבו נגבים החובות מלקוחות שמסיבות שונות אינם עומדים בתנאי ההלוואות שניתנו להם, שכן ההוגנות והשקיפות נדרשות לא רק בעת מתן האשראי אלא גם בהליכי גביית חובות בנסיבות בהן הלקוח אינו עומד בהתחייבויותיו כסדרן", אמר דודו זקן, במקביל לפרסום ההוראות החדשות, והאמת שהוא מאוד צודק – אין סיבה שאנשים שלא מצליחים לשלם את חובם לבנק יעברו פתאום לטיפול מול עורכי דין, לא יקבלו שירות מהבנק שעד לא מזמן היה מעין "חבר" שלהם, והכי גרוע אין סיבה שדווקא כשמצבם הפיננסי הורע והם לא יכולים לשלם חובות אז הריבית על ההלוואות שלהם קופצת לשמיים. המהלך של זקן מבורך!

חוברת הביטוח איילון מסרה כי  היא התקשרה בהסכם עם מודלים קרנות נאמנות בע"מ  להעברת קרנות הנאמנות הבאות: KZIי (4D) מניות גלובלית (מספר קרן: 5115845) וכן KZI אג"ח (1B)(!) (מספר קרן: 5108022) שהיו בניהול מודלים לניהול שלה עצמה. העברת הקרנות תושלם ביום 01/07/2015.

על רקע האמור, החל מיום 01/07/2015 ישמש מנהל הקרן כמנהל הקרן של הקרנות וזאת במקום מודלים.  יוער כי במקביל לדיווח זה מדווח מנהל הקרן אודות כך שהתקשר בהסכם עם יועץ השקעות ומתן שירותי ייעוץ השקעות לקרנות במועד בו יועברו לניהולו של מנהל הקרן.

יועץ ניהול הקרנות יהיה  קיי.זי.איי. ניהול השקעות אשר יעמיד יועץ ההשקעות שירותי ייעוץ השקעות שיינתנו בידי מר ארז זלצמן או עובד אחר כפי שיוסכם בין הצדדים. ייעוץ ההשקעות לקרנות יכלול, בין השאר: ייעוץ לגבי ניהול תיקי ההשקעות לרבות ניתוחים פיננסיים, ניתוחי מיקרו ומאקרו, ניתוחי אפיקי השקעה, הערכות השקעה, אנליזות וכן המלצות רכישה ו/או מכירה לגבי ני"ע מסוימים.

יצויין כי ליועץ ההשקעות לא יהיה שיקול דעת כלשהו בנוגע לקבלת החלטות הנוגעות למכירה או קניה של ניירות ערך או לניהול תיק ההשקעות של הקרנות ומנהל הקרן ינהל את תיק ההשקעות של הקרנות באופן בלעדי ועצמאי ויועץ ההשקעות ועובדיו לא ישתתפו ולא יהיו מעורבים בניהול תיק ההשקעות של הקרנות.

כ-22 מיליארד שקל נפדו מהקרנות הכספיות מתחילת השנה על רקע הפחתת הריבית עד ל-0.1%. בריבית הזו הקרנות הכספיות מייצרות למחזיקים הפסדים! ראש בראש – קרנות כספיות מול פיקדונות בנקאיים

הנה החישוב – הקרנות הכספיות גובות דמי ניהול ממוצעים של 0.17%, התשואה שהן משיגות  גבוה יותר אמנם מתשואה שיקבלו משקיעים פרטיים, הרי זה הרעיון המרכזי בהקמתן – למנף את היתרון לגודל. ועדיין, התשואה לא תהיה משמעותית מעל ריבית בנק ישראל – 0.1% . קחו את הרווח של הקרנות הכספיות, תורידו את ההפסד (ההוצאה) ותקבלו תשואה שלילית, במקרה הטוב סביב האפס. אז מי מנצח במאבק קרנות כספיות מול פיקדונות ? כנראהשב-2015 ונכון לתחילת 2016 – הפיקדונות.

ועדיין בקרנות האלו יש כ-32 מיליארד שקל, זה נובע משיקולי מס, ובעיקר מעצלות/ רשלנות / בורות וחוסר ידיעה. אבל, הגיע הזמן להתעורר, יש אלטרנטיבות טובות יותר – פיקדונות בבנקים נכון, זו נראית תשואה נמוכה מאוד, אבל זו לא תשואה שלילית, ובכל זאת מדובר על כמה עשיריות טובות – בפיקדונות בבנקים יציעו לכם ריבית שקלית לשנה שתנוע בין 0.1% ל-0.3% – זה לא ממש מעט בהינתן ריבית בנק ישראל, ומעבר לכך אם תשקיעו בפיקדונות לתקופה ארוכה יותר תקבלו כמובן תשואה גבוה יותר.

מסתבר שהפיקדונות בבנקים צומחים כבר כמה שנים ברציפות (וב-2015 הגידול נמשך). אתמול התפרסם דוח המפקח על הבנקים ובו פרק נרחב על הפיקדונות בבנקים – היקף הפיקדונות בבנקים הוא מעל טריליון שקל (1,065 מיליארד שקל),  בבנק לאומי על פי הדוח השנתי של המפקח, פיקדונות בהיקף 303 מיליארד שקל, בפועלים פיקדונות בהיקף 297 מיליארד שקל, בדיסקונט ומזרחי טפחות פיקדונות בהיקף של 152 מיליארד שקל, ובבינלאומי פיקדונות בהיקף של 95 מיליארד שקל.

למדריכים ומידע על פיקדונות

היקף הפיקדונות מעיד שהציבור מאמין בפיקדונות  (מדובר בהיקף של פי 30 ומעלה מנכסי הקרנות הכספיות) ומעבר לכך מניתוח הפיקוח על הבנקים עולה כי הציבור בחר להעלות את היקף הפיקדונות שלו למרות שהריבית ירדה. לכאורה הפחתת הריבית הפכה את הפיקדונות לפחות אטרקטיביים, אבל בהתאמה היא הפכה  את האלטרנטיבות האחרות  לממש לא אטרקטיביות (לרבות הקרנות הכספיות והמק"מ). על פי הדוח הציבור והפירמות (העסקים)  המשיכו במגמה של העברת כספים מחשבון העו"ש (שבו לא מקבלים תשואה) לפיקדונות. "שוק הפיקדונות מתאפיין בעוצמה גבוהה מזו שנרשמה בשנתיים האחרונות", נכתב בדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים, "במחצית השנייה של שנת 2014  עלו הפיקדונות בהיקף של 7.2%. התפתחות זו התרחשה על אף סביבת הריבית הנמוכה, והיא נבעה בעיקר מהגידול בהיקף פיקדונות העו"ש של הלקוחות העסקיים (כ-14%) ופחות מהגידול בפעילות הקמעונאית (כ-1%).

היום נערך במרכז השלטון המקומי מפגש בין שר האוצר משה כחלון, שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, השר להגנת הסביבה אבי גבאי, יו"ר ועדת הפנים, חה"כ דודי אמסלם, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות חיים ביבס יחד עם בכירי האוצר, ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי ועשרות ראשי רשויות מכל רחבי הארץ . במסגרת הפגישה, הוחלט על שורת צעדים מעשיים שינקטו בשיתוף פעולה, לטובת יישום תכנית הדיור הלאומית של מרכז השלטון המקומי והוזלת מחירי הדיור בישראל ופתרון משבר הדיור.

סוכם כי תיבחן הרחבת תכנית דיור למשתכן כך שתכלול קריטריון לפיו, 20% מהדירות בכל פרויקט יוקצה לטובת זוגות צעירים תושבי העיר. כחלק מתכנית התחדשות עירונית, יובאו לתכנון תכניות מתאר ויינתן סיוע כספי ליישובים פריפריאליים ותקודם הקמתה של הרשות להתחדשות עירונית. במסגרת המסלול לבינוי עצמי יאפשרו לרשויות וחברות עירוניות לבנות על קרקעות השייכות לרשות מקרקעי ישראל וכן כי קרקע חומה המיועדת לשימוש ציבורי תוסב לשטחי בנייה למגורים, מה שיגדיל את ההיצע. בנוסף, הוחלט כי הועדות המחוזיות יחוזקו על ידי הוספת תקנים וכוח אדם מקצועי שיביאו לשחרור חסמים בירוקרטיים.

שר האוצר, משה כחלון: "זו ישיבת העבודה הראשונה שלי עם השלטון המקומי כשר אוצר. אני רואה בשלטון המקומי כבני ברית. כשנכנסתי לתפקיד אמרו לי שהרשויות המקומיות הן הבעיה. היום לאחר שלמדתי את הנושא אני אומר לכם באחריות – שהרשויות המקומיות הן הפתרון למשבר הדיור ולא הבעיה. הרשויות לא יכולות לפתור לבד את המשבר לבד ולא הממשלה, אנחנו נעשה את זה ביחד. לפעמים צריך לשים כתף ולהיכנס מתחת לאלונקה"

חיים ביבס יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עירית מודיעין מכבים רעות: "השלטון המקומי הוא הזרוע הביצועית של הממשלה וככזה, לא ניתן ליישם את הרפורמות המרכזיות בלעדיו. רק באמצעות הרשויות המקומיות נוכל להרחיב את היצע הדיור למגורים ולהוזילם משמעותית. כיום ראשי הרשויות מחויבים יותר מתמיד למציאת פתרונות דיור וזו השעה לפעול בדחיפות וללא עיכובים לטובת קידום הסוגיה החשובה ביותר במדינת ישראל."