בנק דיסקונט מציע פיקדון בריבית ברירה – בפיקדונות אלו משולמת הריבית לפי החלופה הגבוהה שתהיה ביום הפירעון בין שני מסלולי ריבית. הבנק מציע מספר פיקדונות שקליים עם מסלולי הצמדה שונים.

חיסכון פר"ן מוגן במסלולי ריבית קבועה ומשתנה הוא פיקדון שקלי עם בחירה בין שני מסלולי ריבית: משתנה או קבועה לתקופות של 3 או 6 חודשים. סכום ההפקדה המינימלי עומד על 250 שקל. בפיקדון זה משולמת הריבית לפי החלופה הגבוהה שתהיה ביום הפירעון: ריבית קבועה או ריבית משתנה על בסיס הפריים. הפיקדון אינו כולל תחנות יציאה.

פר"ן מוגן לשנה בריבית ניידת מציע ריבית תעריפית שנתית של P-1.55% וריבית מתואמת שנתית של 0.05%. פר"ן מוגן לשנה בריבית קבועה – ריבית תעריפית ומתואמת שנתית של 0.05%. אין אפשרות לחידוש.

פר"ן מוגן ל-3 חודשים או לחצי שנה בריבית ניידת – מציע ריבית תעריפית שנתית של P-1.58% וריבית מתואמת שנתית של 0.02%. פר"ן מוגן לשנה בריבית קבועה – ריבית תעריפית ומתואמת שנתית של 0.02%. ישנה אפשרות לחדש את הפיקדון פעם אחת.

בנק דיסקונט מעריך כי הפיקדון מיועד בעיקר עבור לקוחות המבקשים ליהנות מעליות חדות ובו בזמן להיות מוגנים מירידות בשערי הריבית. ללקוחות שאינם נדרשים לגמישות בקביעת תקופת ההפקדה.

פיקדון בבנק – אפיק השקעה סולידי שמבטיח ללקוח תשואה לפרק זמן מוגדר מראש. הבנקים מציעים ללקוחות מגוון רחב של סוגי פיקדונות – פיקדון שקלי, פיקדון צמוד מדד, פיקדון מט"ח ועוד ובתנאים שונים – לתקופות שונות; בחישוב שונה של הריבית (אופן צבירת הריבית); באפשרויות משיכה שונות במהלך תקופת הפיקדון; באפשרות של חידוש אוטומטי של הפיקדון ועוד.

מדריך: איך בוחרים פיקדון?

פיקדון פופולארי במערכת הבנקאות הוא פיקדון לתקופה ארוכה עם תחנות יציאה. פיקדון לדוגמה – פיקדון לשנה שהמשקיע בו יכול למשוך את הכסף בכל חודש, כלומר יש 12 תחנות יציאה שבהם המשקיע יכול להיפגש עם הכסף, מבלי לשלם קנס.

פיקדון פופולארי נוסף שבמהות שלו דומה לפיקדון עם תחנות היציאה, הוא פיקדון לתקופה קצובה המתחדש באופן אוטומטי, כלומר הפיקדון מעין משתחרר ומיד מופקד שוב פעם. בפיקדון כזה נקבע מראש במסגרת ההסכם על הפיקדון כמה פעמים ניתן לחדש את הפיקדון באופן אוטומטי ומהי תקופת ההפקדה הכוללת (הכוללת את כל החידושים האוטומטיים). במידה והלקוח מסר הודעה (כלומר, הוא צריך להיות אקטיבי) לבנק שהוא רוצה לפדות את הפיקדון ולא לחדשו באופן אוטומטי הוא מקבל את הכסף לחשבון העו"ש.

גינדי החזקות משיקה היום את פרויקט כרמי השרון במתחם ינוב החדש שבכפר יונה בהשקעה של כ- 350 מיליון שקל. הפרויקט הכולל 320 יחידות דיור מתוך כ- 2100 יחידות שיוקמו במתחם החדש שתוכנן ע"י מנהל מקרקעי ישראל בשיתוף הרשות המקומית. החברה טוענת כי בפרויקט יוצעו מחירים הנמוכים בכ-18% ממחירי האזור. דירת 4 חדרים לדוגמא, תוצע במחיר של החל מ-1.245 מיליון שקל.

גינדי החזקות היא החברה הראשונה שיוצאת לשיווק, מבין 5 חברות הנדל"ן שזכו במכרז במתחם החדש שיכלול, בניה רוויה ובניה צמודת קרקע.

גינדי החזקות מדווחת כי ההחלטה להקדים את שיווק הפרויקט נובעת מהביקושים הגבוהים באזור השרון לדירות בדגש על שכונות מגורים חדשות. בדומה לפרויקט כרמי גת בו מכרה החברה 1,133 דירות בתוך שלושה שבועות, גם בפרויקט זה תבצע החברה הרשמה מוקדמת באינטרנט המוגבלת ל-2000 הנרשמים הראשונים שתכלול תשלום דמי רצינות בסך של 250 שקל. דמי הרישום כמובן יוחזרו לנרשמים לאחר הפגישה עם נציג מכירות. כמו כן, יוקמו שני מרכזי מכירות בתל אביב ובסמוך לשכונה החדשה.

פרויקט כרמי השרון, המשתרע על שטח של כ-7 דונם, כולל 9 בניינים בני 8-9 קומות עם 320 דירות בנות 4 ו- 5 חדרים, מיני פנטהאוזים ופנטהאוזים מרהיבים המשקיפים לפארק עצום בהיקף של 23 דונם. גודל הדירות נע בין 112 מ"ר ל- 265 מ"ר כולל מרפסות.

על פי גינדי החזקות, מחירי הדירות המוצעים בפרויקט נמוכים משמעותית ממחירי הדירות המקובלים באזור לב השרון. לשם ההשוואה, דירת 4 חדרים חדשה ביישובים ובערים סמוכות עומדת על כ- 1.5 מיליון שקל בממוצע. בכפר יונה לדוגמא, מחיר דירת 4 חדרים עומד על כ- 1.457 מיליון שקל, בקדימה צורן כ- 1.512 מיליון שקל ובקרית השרון בנתניה כ- 1.609 מיליון שקל.

בכרמי השרון המחירים עומדים על החל מ- 1.245 מיליון שקל לדירת 4 חדרים (בשטח של 100 מ"ר + 12 מ"ר מרפסת), דירת 5 חדרים בשטח של 119 מ"ר + 14 מ"ר מרפסת מוצעת במחיר של החל מ -1.415 מיליון שקל, מיני פנטהאוז בשטח של 113 מ"ר + 22 מ"ר מרפסת מוצע במחיר של החל מ -1.515 מיליון שקל ופנטהאוז בשטח של 166 מ"ר +89 מרפסות מוצע במחיר של החל מ- 1.775 מיליון שקל. המחירים כוללים חניה.

פרויקט מקב"ת מושב ינוב בו יוקם פרויקט כרמי השרון הוא חלק מתכנית מתאר שתוכננה על ידי רשות מקרקעי ישראל בשיתוף הרשות המקומית להפשרת קרקעות חקלאיות ושינוי ייעודן למגורים, תעסוקה, מבני ציבור ועוד. המתחם ממוקם בין מושב ינוב והחלק הצפון מזרחי של כפר יונה, דרומית לכביש 57 וכביש 562 וממוקם רק 5 דקות מכביש 6 וכביש 4 ,10 דקות מכביש החוף ורק 5 דקות מתחנת הרכבת הקרובה. במסגרת התכנית יכלול המתחם כ- 2,100 יחידות דיור המורכבות מבתי מגורים צמודי קרקע ובנייני מגורים מעוצבים, המשתלבים עם פארק רחב ידיים בסביבה הפסטורלית והירוקה של כפר יונה. השכונה החדשה עתידה להעניק איכות חיים גבוהה ביישוב המוקף ב-94 דונם של שטחים ירוקים ופתוחים ותכלול מוסדות חינוך, מוסדות ציבור ושטחי מסחר ותעסוקה בשטח של כ- 13,000 מ"ר.

צחי לוי, סמנכ"ל השיווק של גינדי החזקות, אמר היום: "אזור השרון נמצא במגמת התרחבות וקיימים ביקושים גדולים לדירות חדשות ובמיוחד לשכונות צעירות בסביבה ירוקה ומתפתחת. פרויקט כרמי השרון עונה על כל אלה ומהווה הזדמנות משמעותית הן מבחינת הסביבה והן מבחינת המחיר הנמוך ביחס לכל האזור. אנו מעריכים כי מחירי הדירות לאחר הקמת השכונה יעלו בהתאם כאשר מחיר דירת 4 חדרים יחל ב- 1.55 מיליון שקל ומחיר דירת 5 חדרים יחל בכ- 1.75 מיליון שקל לפחות, המשקפים תוספת של כ-20% ממחירי הפרויקט המוצעים כיום. לאור כמות הביקושים הצפויה החלטנו כמו בכרמי גת, לפתוח הרשמה מוקדמת בתשלום ל-2000 הנרשמים הראשונים. מרכזי המכירות יפתחו ביום חמישי הקרוב ואנו נערכים בהתאם".

פסגות קרנות נאמנות מודיעה על הורדת שכר מנהל הקרן בפסגות (0C) אג"ח מדורג ללא מניות (מספר קרן: 5118138). לפני השינוי עמד השכר על % 0.52 השווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, ולאחר השינוי יעמוד שכרו על % 0.47. השינוי ייכנס לתוקף החל מ-28 ביוני 2015.

פסגות מציינים כי בהתאם להסכם הקרן זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, יקבל בפועל מנהל הקרן החל מהמועד הנזכר לעיל שכר שנתי השווה ל-0.47% מהשווי האמור.

פסגות מעלה דמי ניהול בקרן "10/90" ל-0.68% והראל מורידה בקרן "עד שנתיים ללא מניות" ל-0.2%

איילון קרנות נאמנות מודיעה על הורדת שכרו של מנהל הקרן של איילון (0A) עד BIGי 100 תל בונד צמודות (מספר קרן: 5103155). שיעור השכר עמד עד כה על % 0.62 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, ולאחר השינוי יעמוד על % 0.1. השינוי ייכנס לתוקף בתאריך 16 ביולי 2015.

מדריכים בנושא קרנות נאמנות

קרן  נאמנות- דרך לנהל השקעות משותפות. אחזקה בקרן מבטאת נתח מסוים (היחס בין האחזקה ביחידות הקרן לסך היחידות המונפקות) ובהתאמה זכות לרווחים (או הפסדים) במידה ונכסי הקרן עולים (או יורדים). מנהל הקרן משקיע במגוון רחב של אפיקים כך שהמחזיק בעצם מפזר את השקעתו על פני מספר רחב של ניירות ערך. הכספים של הקרן מנוהלים בנאמנות (בחשבון נאמנות מיוחד), ולכן אין בהשקעה בקרן את הסיכון שהמנפיק / מנהל הקרן יפשוט רגל או יקלע לקשיים פיננסים – החשבון (חשבון הנאמנות ) אמור להיות מובטח בכל מצב. בקרן נאמנות יש דמי ניהול שוטפים (שיורדים מדי יום ביום); יש דמי נאמנות, לפעמים יש שיעור הוספה (עמלה שגובה מנהל הקרן – בהתאם לתשקיף הקרן), ולפעמים יש עמלות קניה ומכירה (שמבטאות את גלגול העמלות של מנהל הקרן על מבצע הפעולה – קנייה ומכירה של קרנות). קרנות הנאמנות נסחרות פעם ביום (במקרים מסוימים פעמיים), והיתרונות הגדולים בהשקעה דרכן הם – נזילות, סחירות, פיזור, ניהול מקצועי, מיסוי (כשהקרן מוכרת מניות בתוך הקרן, אין חברות מס על המחזיק, אלא רק כשהוא מוכר את הקרן).

מילון מונחים – קרנות ותעודות

כלכלני לאומי מפרסמים סקירה מאקרו שבועית. בהתייחסות להותרת הריבית לחודש יולי על כנה, כותבים כלכלני לאומי: "לא מן הנמנע כי המשך התיסוף בשקל יוביל להפחתת ריבית נוספת".

"הועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-22 ביוני להותיר את הריבית לחודש יולי ללא שינוי ברמה של 0.1% (ראה/י תרשים). זאת, בהתאם לרוב ההערכות המוקדמות", כותבים בלאומי. "גורמי הרקע שהודגשו על ידי בנק ישראל בהחלטת הריבית לחודש יולי, כוללים: א. עלייה בסביבת האינפלציה, אשר מתחילה להיכנס לתחום יעד יציבות המחירים (1%-3%). הערכה זו, עקבית עם העדכון כלפי מעלה של תחזית האינפלציה לשנה הקרובה (על-ידי חטיבת המחקר) ל-1.6%, ועם ציפיות האינפלציה לטווחים ארוכים יותר, הנגזרות משוק ההון; ב. נתוני החשבונאות הלאומית מעידים אמנם על ירידה בקצב צמיחת התוצר, אולם הפעילות הכוללת ממשיכה לצמוח בקצב מתון בהובלת הצריכה הפרטית; ג. המשך המדיניות המוניטארית המרחיבה בעולם, בין היתר, על רקע ההאטה בפעילות הכלכלית בשווקים המתעוררים ובארה"ב (ככל הנראה זמנית); ד. הערכת בנק ישראל שהריבית בארה"ב צפויה לעלות עוד השנה, אולם בקצב מתון; ה. המשך הפעילות הערה בשוק הדיור כמעט בכל מאפייניו; ו. ההחלטה על אי-שינוי הריבית נתקבלה למרות תיסוף השקל ביחס לסל המטבעות מאז הישיבה המוניטרית של סוף מאי".

כלכלני לאומי מוסיפים כי "במקביל לפרסום החלטת הריבית הנוכחית התקיים לראשונה תדרוך עיתונאים, אשר עתיד להתקיים מעתה בכל שלושה חודשים במטרה לשפר את הדיאלוג של הבנק המרכזי עם הציבור. במסגרת התדרוך, הדגישה נגידת בנק ישראל כי 'לאור התוואי הצפוי של חזרת האינפלציה לתוך היעד והתייצבות קצב הצמיחה המתונה, נראה שפחתה ההסתברות לכך שנידרש לשימוש בכלים בלתי קונבנציונאליים בתקופה הקרובה'. עם זאת, אנו מעריכים שעדיין ישנה אפשרות, אם כי בהסתברות נמוכה יחסית, להפחתת הריבית לכ-0% במהלך החודשים הקרובים, ואף לצעדים מוניטאריים מרחיבים נוספים, ביניהם צעדי הקלה כמותית (דרך שוק המט"ח ולא דרך שוק האג"ח). תנאי רקע למהלך כזה עשויים לכלול תיסוף נוסף של השקל ביחס לסל המטבעות ומספר הפתעות כלפי מטה במדדי המחירים לצרכן החודשיים. במבט לטווח ארוך יותר, העלאת הריבית בישראל, תהיה תלויה בתוואי הריבית בארה"ב – ככל שתוקדם כך ניתן לצפות לצפות לשינוי מגמה גם בריבית המקומית. בכל מקרה, תוואי העלאות הריבית עשוי להיות מתון והדרגתי בשנים הקרובות".

בנוסף מתייחסים כלכלני לאומי לנתוני המדד המשולב אשר עלה בחודש מאי: "המדד עלה בחודש מאי בשיעור גבוה יותר מאשר באפריל (0.3% לעומת 0.22%). מאז חודש אוגוסט 2014 (לאחר תום מבצע "צוק איתן") ניתן להבחין ב"עליית מדרגה" בשיעור הצמיחה החודשי של המדד המשולב. כפי שניתן לראות בתרשים, מאז אוגוסט 2014 ועד מאי השנה, צמח המדד המשולב בשיעור חודשי ממוצע של כ-0.32%, שהוא שיעור צמיחה גבוה יותר ביחס לממוצע החודשי בשנתיים וחצי שקדמו (0.23%)", כותבים כלכלני לאומי.

"מתחילת השנה הסתכמה עליית המדד המשולב בכ-1.5% (קצב שנתי של כ-3.6%), וב-12 החודשים האחרונים העלייה הסתכמה בכ-3.5% – הנתון הגבוה ביותר מאז חודש אוגוסט 2012. כך שנראה כי קצב צמיחת הסקטור העסקי חזר לרמות של סביב 3%, בדומה לשיעורים שהיו עד תחילת 2014. הגורמים העיקריים אשר תרמו לעליית המדד המשולב בחודש מאי הם: הגידול ביבוא מוצרי צריכה, העלייה המחודשת בשיעור המשרות הפנויות והעלייה בפדיון ענפי השירותים. מנגד, הגורמים העיקריים אשר קיזזו את שיעור הצמיחה במדד המשולב הם: הייצור התעשייתי, שרשם את הירידה החודשית החדה ביותר מאז מרץ אשתקד (4.1%-); והירידה ביבוא התשומות לייצור. במקביל, יצוא השירותים מצוי בקיפאון זה חודש שני ברציפות, לאחר חודשיים של ירידות", כותבים כלכלני לאומי.

"אנו מעריכים כי בשנת 2015 תוצר המשק יצמח בשיעור ריאלי של 3.1%. תחזית זו, עברה לאחרונה עדכון כלפי מטה עם פרסום נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של השנה. הרכב הצמיחה הצפוי לשנת 2015 עודכן אף הוא, כאשר שיעור הגידול הצפוי בהשקעות בענפי המשק והצריכה הציבורית עודכנו כלפי מטה, ומנגד שיעור הגידול של הצריכה הפרטית עודכן כלפי מעלה ופעילות זו צפויה להוביל את צמיחת המשק השנה. בנוסף, שיעור הגידול של היצוא עודכן משמעותית כלפי מטה ופעילות היבוא עודכנה כלפי מעלה, זאת בהתאם לנתוני סחר החוץ מתחילת השנה. עקב כך, צפוי ב-2015 גירעון מסחרי, אשר יקוזז על ידי העודף בחשבון השירותים של ישראל. במבט כולל, צפוי עודף יצוא קטן יחסית לישראל השנה ועודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אשר כולל בתוכו גם את ההעברות החד צדדיות (נטו) לישראל", כותבים כלכלני לאומי.

באשר לשוק העבודה כותבים כלכלני לאומי כי "למרות העלייה בשיעור האבטלה בחודש מאי, מכלול הנתונים ממשיך להצביע על חוסנו של שוק העבודה. שיעור האבטלה במשק עלה בחודש מאי השנה, לראשונה מאז חודש אוגוסט 2014, ועמד על 5.0% לעומת 4.8% בחודש הקודם (נתון מנוכה עונתיות). בגילאי העבודה "העיקריים" (גילאי 25-64) עלה שיעור האבטלה ל-4.3% לעומת 4.2% בחודש הקודם".

"למרות העלייה, נדגיש כי שיעור האבטלה עדיין מצוי ברמה נמוכה היסטורית (ראה/י תרשים). בנוסף, חלה עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה זה חודש שני ברציפות. העלייה בחודשיים האחרונים, לוותה בגידול של כ-53 אלפי מועסקים (הגידול החד ביותר מאז ראשית 2014), אשר מרביתם נקלטו במשרות מלאות וחלק גדול מהם בגילאי העבודה "העיקריים". בהקשר זה נציין כי לעובדים בגילאי (25-64) מיוחסת השפעה גדולה על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר). נתונים אלה מדגישים את חוסנו של שוק העבודה בחודשים האחרונים, אשר לצד שיעורי ריבית נמוכים וירידה מתמשכת של מחירי רכיבי צריכה שונים, צפויים להוסיף ולתמוך בצריכה הפרטית ולחזקה כמנוע צמיחה מוביל ויציב של המשק, בפרט בתקופה בה ישנה חולשה בסחר החוץ של ישראל. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה במשק ירד השנה ל-5.2% (בממוצע) לעומת 5.9% ב-2014", מעריכים כלכלני לאומי.

דוח הפיקוח על הבנקים שפורסם היום חושף מגמה שבמבט ראשון נראית לא סבירה, אבל כשמתעמקים בה רואים שיש בה הגיון רב – בשעה שהריבית יורדת, הציבור דווקא מגדיל את ההשקעות בפיקדונות. זה נובע משתי סיבות – הראשונה, הציבור מחזיק כספים רבים בעו"ש ובפיקדון מקבלים יותר, אפילו בתקופה של ריבית אפסית. חוץ מזה, האלטרנטיבות הפוכות להיות פחות טובות – קרנות כספיות מספקות תשואה שלילית, מק"מ עם עמלות הרכישה והמכירה לא אטרקטיבי.

הפיקדונות מסתבר מפתים הרבה יותר משאר המוצרים הסולידיים. דודו זקן, המפקח על הבנקים מדווח בסקירה שפרסמה היחידה על הפיקוח – "שוק הפיקדונות התאפיין בעוצמה גבוהה מזו שנרשמה בשנתיים האחרונות. במחצית השנייה של שנת 2014  עלו הפיקדונות בהיקף של 7.2%. התפתחות זו התרחשה על אף סביבת הריבית הנמוכה, והיא נבעה בעיקר מהגידול בהיקף פיקדונות העו"ש של הלקוחות העסקיים (כ-14%) ופחות מהגידול בפעילות הקמעונאית (כ-1%). פילוח הפיקדונות לפי גודל תומך בממצא זה, והוא מצביע על גידול חד בהיקפם ושיעורם של הפיקדונות הגדולים (מעל 10 מיליוני ש"ח) בסך הפיקדונות, מכ-40%  אשתקד לכ-42% השנה.

התפתחויות אלו מהוות המשך להתפתחות שניכרה אשתקד, ונראה כי ציבור הלקוחות הפרטיים מוסיף להסיט נכסים מהבנקים אל עבר אפיקי השקעה מניבים יותר, בייחוד מק"מ ושוקי הון בחו"ל. הפיחות החד שנרשם בשער החליפין שקל/דולר במחצית השנייה של 2014 פעל אף הוא לגידול ביתרת הפיקדונות, דרך עלייה בשווים של הפיקדונות הצמודים והנקובים במט"ח. הרכב פיקדונות הציבור הושפע ב-2014  מהאינפלציה השלילית (%0.2): בדומה לשנים עברו היא פעלה להסטת פיקדונות מהמגזר הצמוד אל עבר המגזר השקלי הלא-צמוד. סך פיקדונות הציבור במט"ח גדל השנה (כ-4%) גם בניכוי השפעתו של הפיחות בשער החליפין של השקל מול הדולר, ונראה כי התפתחותם תאמה את הציפיות לפיחות בשער החליפין שהתגבשו במשך השנה. פיקדונות הציבור במט"ח הושפעו השנה גם מכך שתושבי חוץ משכו פיקדונות – אלו התכווצו השנה בשיעור של כ-13% (כ-7 מיליארדי ש"ח).

הממונה על שוק ההון החיסכון ושוק ההון באוצר פרסמה את דירוג השירות בתחום ביטוחי החיים. במקום הראשון ביטוח ישיר, במקום השני הראל, ובמקום האחרון – הפניקס.

הפניקס נמצאת במקום האחרון בשירות בכל אפיקי החיסכון לטווח ארוך – בקרנות הפנסיה, בקופות הגמל ובביטוחי חיים. אולי הסינים שרכשו אותה עכשיו יעשו שם מהפך בשירות, בינתיים היא אכזבה גדולה – גם בתשואות ובעיקר כך נראה במתן שירותים לעמיתים.

אבל הפוקוס צריך להיות על ביטוח ישיר שהוכיחה שלמרות שלא מדובר בסוכנים אישיים השירות שלה לא נופל מאותם חברות עם סוכנים. ביטוח ישיר מראה שדווקא השיטה של טיפול בלקוחות דרך הטלפון מספיקה, באם היא נעשית במהירות וביעילות. זה לא הקשר האישי, זה הנכונות לעזור ולשרת את הלקוח שהוא באמת צריך  – ועל זה שאפו

הטבלה הזו ממחישה הכל. בטבלה דירוג של הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון באוצר על טיב ואכות השירות שמספקות קופות הגמל. במקום הראשון ילין לפידות, במקום השני אלטשולר שחם ובמקום השלישי אי.בי.אי. דווקא הגופים הגדולים נמצאים במקומות פחות מחמיאים – הפניקס סוגרת את הרישמה במקום האחרון עם ניקוד של 60.

בית ההשקעות ילין לפידות הצליח בעשר השנים האחרונות להיכנס לליגה של הגדולים ולהפוך בפועל לאחד מהדומיננטים ביותר מבין בתי השקעות. ילין לפידות מחזיק חברת ניהול קרנות נאמנות, חברת קופות גמל ועוד.

היחידה לניהול החוב בחטיבת המימון שוב ניצלה היום את הירידות החדות בדולר אתמול כדי לבצע עסקאות גידור. אחר הצהרים פורסם כי היא כי ביצעה היום 2 עסקאות גידור נוספת מסוג דולר-שקל על החוב במטבע חוץ. העסקאות בוצעו כחלק ממדיניות הגידור של אגף החשב הכללי במטרה לצמצם את החשיפה לשינויים בשערי מטבע חוץ. היקף שתי העסקאות עמד על 100 מיליון דולר. מאגף החשב הכללי נמסר כי תנאי השוק ובכלל זאת שער החליפין דולר-שקל תומכים בביצוע עסקאות הגידור, כחלק מתכנית העבודה השנתית של אגף החשב הכללי.

השבוע כבר ביצע האוצר עסקאות גידור על הדולר תוך ניצול  ירידת הדולר החדה אמש,  ומגדרת חוב דולרי בסך 90 מיליון דולר.  המשמעות הפרקטית היא גידור החוב/ קביעת החוב על פי השער אתמול והפיכתו לחוב שקלי,  והמהלך הזה שקול למעשה לרכישת דולרים  בהיקף של 90 מיליון דולר.

משרד האוצר במהלך זה מביע אמון במחיר הדולר הנוכחי שירד אתמול בכ-1.7% ל-3.77 שקל לדולר. באוצר גידרו בחודשים האחרונים חוב בהיקף של מאות מיליוני דולרים לשקלי.

הירידה בשער הדולר מיוחסת להותרת ריבית בנק ישראל על שיעור של 0.1%, ובמיוחד להבנה של ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל כי המלחמה על שער הדולר לא תהיה בזירת הריבית.

אבל רגע – פלוג  היא זו שבשנים האחרונות הן כנגידה והן כמשנה לנגיד, דגלה בגישה שריבית נמוכה הופכת את השקל לפחות אטרקטיבי ביחס לדולר; עכשיו היא מסבירה שצריך יהיה למצוא כלים נוספים למלחמה על שער הדולר.  פתאום מגלים בבנק ישראל  שהפחתות הריבית שנועדו לעזור לשער הדולר להתרומם, לא ממש מועילות לאורך זמן. הרי כבר שנים שהפחתות הריבית  מייצרות השפעה קצרת טווח על הדולר, ובפועל   אחרי תקופה מסוימת (לרוב קצרה) הדולר חוזר לרדת.

הבעיה הגדולה שבינתיים, הפחתות הריבית יצרו נזק מתמשך בעיקר בשוק הדירות – מימון זול (משכנתאות זולות) הן אחת הסיבות העיקריות אם לא הסיבה הראשית לכך שהביקוש לדירות הולך ועולה ומחירי הדירות עולים בהתאמה.

ההבנה שכלי הריבית השחוק כבר לא יעזור, ככל הנראה, לשער הדולר, התבטאה אתמול במסחר בשער הדולר שירד אל מתחת ל-3.8 שקל (ל-3.77 שקל), שער שביקר בו לאחרונה לפני תשעה חודשים; ואת זה מנצלים באוצר – "העסקה בוצעה כחלק ממדיניות הגידור של אגף החשב הכללי במטרה לצמצם את החשיפה לשינויים בשערי מטבע חוץ", מציינים ביחידת החוב במשרד האוצר, "היקף העסקה עמד על 90 מיליון דולר ונכון לסוף הרבעון הראשון של 2015 כ-9% מהחוב החיצוני הינו מגודר והיקף החוב החיצוני עומד על כ-26 מיליארד דולר. תנאי השוק ובכלל זאת שער החליפין דולר-שקל תומכים בביצוע עסקאות הגידור, כחלק מתכנית העבודה השנתית של אגף החשב הכללי".

פסגות (1B)י 10/90 פלוס (מספר קרן: 5111968) הועידה עכשיו כי שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי שהקרן גובה יעלה: לפני השינוי: % 0.47 , לאחר השינוי: % 0.68 . יצוין, כי בהתאם להסכם הקרן זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, החל מהמועד האמור לעיל וכל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, יקבל בפועל מנהל הקרן שכר שנתי השווה ל-0.68% מהשווי האמור.

לעומת זאת, הראל (0A) עד שנתיים ללא מניות (מספר קרן: 5105408) . מסרה כי שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן יירד:  לפני השינוי: %  0.25  לאחר השינוי: %  0.20. יצוין, כי בהתאם להסכם הקרן זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-3% מהשווי האמור, אך כאמור לעיל, החל מהמועד הנזכר לעיל וכל עוד לא יוסכם אחרת בין מנהל הקרן לנאמן, יקבל בפועל מנהל הקרן החל מהמועד האמור, שכר שנתי השווה ל-0.20% מהשווי האמור.

קסם תעודות סל מדווחת כי החל מיום 01/07/2015 יירד שכרו של מנהל תעודת הסל קסם משולבת (5) אגח כללי +20% (`2Aa) (מספר תעודה: 1121433). שכר המנהל לפני השינוי עמד על % 0.4 (במונחים שנתיים), ואילו לאחר השינוי – יירד לשיעור של % 0.2 (במונחים שנתיים).

נזכיר, כי לאחרונה דיווחה קסם תעודות סל על שינוי דמי ניהול על תעודות סל אג"חיות החל מ-2016. החברה דיווחה לבורסה כי בתעודות סל העוקבות אחר מדדי אג"ח מדינה בישראל דמי הניהול יהיו בשיעור של 0.15%, למעט ביחס לתעודות סל העוקבות אחר מק"מ בהן שיעור דמי הניהול יהיה 0.05%. בנוסף מדווחת קסם תעודות סל ומוצרי מדדים, כי בתעודות סל העוקבות אחר מדדי אג"ח קונצרני בישראל דמי הניהול יהיו בשיעור של 0.2%.

על פי הודעת קסם תעודות סל ומוצרי מדדים לבורסה, המדיניות תהיה בתוקף החל מ-1 בינואר 2016 למשך שנתיים לפחות. החברה מבהירה, למען הסר ספק, כי היא מתחייבת שלא להעלות את דמי הניהול המפורטים עד ליום 31 בדצמבר 2017.

קסם תעודות סל מבית אקסלנס מנהלת כ 34 מילארד ₪ (נכון לסוף יולי 2014) בלמעלה מ-180 תעודות העוקבות אחרי מגוון רחב של מדדי מניות, סחורות ומטבעות מובילים בארץ ובעולם. קסם תעודות סל, אשר פועלת משנת 2003, שמה לה למטרה להחדיר את מוצרי המדדים לתודעה של ציבור המשקיעים בישראל ולהוביל את הסטנדרטים בענף באמצעות העמדת היצע נרחב של מוצרי מדדים, בסחירות, בנזילות, בעשיית שוק, ובאיכות הניהולית. פעילותה של קסם מקיפה מוצרי מדדים רבים, הכוללים: תעודות סל על מדדי מניות בבורסה בתל אביב, תעודות סל על מדדי אג"ח ממשלתי, תעודות סל על מדדי אג"ח קונצרני בארץ ובעולם, תעודות סל על מדדי מניות בפיזור גיאוגרפי עולמי, תעודות סל על סחורות, תעודות פיקדון וכן תעודות בחסר ותעודות ממונפות.

סוכני הביטוח רוצים להמשיך לגבות תגמול על גובה דמי הניהול שלוקחים מהלקוח – ופנו לבית המשפט, בטענה כי "הממונה על שוק ההון גורמת לאי ודאות בשוק".

התאחדות חברות לביטוח חיים הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב המרצת פתיחה על רקע נייר עמדה פרשני, תחת השם "עמדת ממונה: תשלום גוף מוסדי לבעל רישיון" שהוציאה הממונה על הביטוח ביום 18.1.2015.

לטענת ההתאחדות, נייר העמדה גרם לאי ודאות מוחלטת בתחום השיווק בענף החיסכון הפנסיוני, ולכן, היא מבקשת מביהמ"ש להכריע לגבי פרשנות המפקחת על הביטוח ולהעניק לה סעד הצהרתי שיקבע, כי תגמול הנגזר מדמי הניהול כשלעצמו אינו אסור על-פי דין, וכי אין ולא היה בעצם התקשרותם של הגופים המוסדיים בהסכמים, שכוללים תגמול הנגזר מדמי הניהול, משום הפרה של חובה כלשהי על-ידי הגופים המוסדיים.

כלל ביטוח על נייר העמדה: "עשויות להיות השלכות עלינו ועל החיסכון הפנסיוני במשק"

לטענת ההתאחדות, בנייר העמדה, קבעה הממונה בדרך של פרשנות שגויה, ומבלי שקיימת הוראת חוק התומכת בעמדתה, כי נאסר על הגופים המוסדיים לשלם לסוכנים הפנסיוניים תגמול הקשור בדרך כלשהי לדמי הניהול שהלקוח ישלם.

המרצת הפתיחה מפרטת, כי אי הודאות שגורם נייר העמדה, נובע, בין השאר, מכך שלטענת ההתאחדות: נייר העמדה כולל אמירות מרחיקות לכת, שמעולם לא נאמרו קודם ע"י גורם כלשהו, ואף ההיפך – אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון (האגף) קיבל לרשותו את החוזים הכוללים תגמול מדמי ניהול, ולא העלה כל טענה בנדון. באתר האינטרנט של האגף אף נכתב, באופן מפורש, שהסוכן הפנסיוני מקבל תגמול מתוך דמי הניהול, ולכן, הוא אינו אובייקטיבי.

הפניקס בתגובה לנייר העמדה: "לא ברורה בשלב זה השפעתו על החברה"

בנוסף סבורה ההתאחדות כי עמדתה של הממונה מנוגדת לדין הקיים. בעקבות ועדת בכר, הסדיר המחוקק את תחום הייעוץ והשיווק הפנסיוני. המחוקק יצר אבחנה ברורה ומודעת בין "יועץ פנסיוני" ל"סוכן פנסיוני". המחוקק אסר במפורש רק על יועץ פנסיוני, ולא הטיל איסור על סוכן פנסיוני, לקבל עמלה שתחושב באחוזים מדמי הניהול שגובה הגוף המוסדי. המחוקק אף "הבהיר", שהעדפה של מוצר פנסיוני, שבגין העסקה בו מקבל הסוכן הפנסיוני טובת הנאה, לא מהווה הפרה של חובותיו, ושטובת הנאה זו לא מהווה ניגוד עניינים.

ההתאחדות סבורה בנוסף כי עמדתה הפרשנית של הממונה מנוגדת לפסיקה מפורשת של בית המשפט העליון (בג"ץ 2030/12 הדר נ' הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון). בפסק דין זה נקבע במפורש שסעיף 3 לחוק קופות הגמל עליו מבוסס נייר העמדה הפרשני כלל לא מטיל חובה על הגופים המוסדיים בעניין דמי הניהול, וכי זוהי זכותם של הגופים המוסדיים לפעול בהקשר זה כגופים כלכליים. בית המשפט העליון קיבל באותה פרשה את עמדתו הפרשנית של הממונה הקודם. כלומר, נייר העמדה הפרשני הנוכחי מהווה היפוך של הפרשנות שהוצגה בבית המשפט העליון על-ידי הממונה בעבר.

בנוסף כותבת ההתאחדות כי  עמדת הממונה נוגדת עקרונות כלכליים בסיסיים בכך שהיא דורשת מהגופים המוסדיים להפריד את הוצאות השיווק העיקריות (עמלות הסוכנים), מההכנסה (דמי הניהול) ולאבד את הגמישות העסקית הנדרשת להתמודדות בשוק התחרותי של שיווק החיסכון הפנסיוני. הממונה אף קבעה שהגופים המוסדיים (שחלק גדול מהם חברות ציבוריות) אינם צריכים לתת בשיקוליהם כל משקל לרווחיהם.

"למרות האצטלה הפרשנית, מחייבת עמדת הממונה תיקון רוחבי של כל ההסכמים בין הגופים המוסדיים לבין הסוכנים הפנסיוניים, תוך אפשרות של הפרת הסכמים קיימים ותוך צורך לקבוע הגנות כנגד הפסד שעלול לנבוע מניתוק הקשר בין הוצאות העמלה להכנסות מדמי הניהול – מה שעלול דווקא לפגוע בתחרות, לצמצם חלק מההנחות בדמי ניהול ולהעלות את דמי הניהול הממוצעים;
בסופו של דבר נייר העמדה פוגע בגופים המוסדיים, ללא אחיזה בדין, ואיננו מקדם את עניינם של צרכני החיסכון הפנסיוני.המרצת הפתיחה הוגשה לאחר נסיונות הידברות והתכתבות ארוכה בין הצדדים, ולאחר שלטענת ההתאחדות התברר כי אין להתאחדות כל מוצא אלא לפנות לעזרת בית המשפט בנדון", כותבת ההתאחדות של החברות לביטוח חיים.

"גם אם הממונה סבורה שהפרקטיקה הקיימת אינה מתאימה, הסדרת הנושא צריכה להיעשות בדרך המקובלת של תיקון החקיקה, ולא בדרך של פרשנות משפטית מאולצת ושגויה המטילה רבב בגופים המוסדיים שלא בצדק, בכל הכבוד", נכתב.