בית ההשקעות מיטב דש, מפרסם הבוקר סיכום שבועי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות, ממנו עולה כי הקרנות המסורתיות רשמו השבוע גיוסים של יותר מ-1 מיליארד ₪. זאת, לאחר גיוס שבועי של כ-0.7 מיליארד ₪ בקרנות המנוהלות אל מול כ-0.3 מיליארד ₪ בקרנות המחקות. מנגד, נמשכה מגמת פדיונות בקרנות הכספיות שאיבדו השבוע כ-3.7 מיליארד ₪ נוספים.

בסיכום השבועי מאת מיטב דש מאת מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים, נכתב כי בראש המגייסות השבוע: קרנות אג"ח כללי (570 מיליון ₪) וקרנות אג"ח מדינה (330 מיליון שקל). הבולטות בגיוסים בקרנות המחקות הן: קרנות מחקות על מדדי אג"ח חברות (70 מיליון ₪) וקרנות מחקות על מדדי מניות בארץ ובחו"ל (120 מיליון ₪).

"המסחר השבוע התאפיין במגמה מעורבת שהתבטאה מחד, בעליות שערים במדדי המניות, ומנגד בירידה במדדי אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות. הקרנות המסורתיות גייסו השבוע כ-1 מיליארד ₪ – ירידה של כ-50% בקצב הגיוסים היומי הממוצע לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות המסורתיות מסתכמים לכ-2.7 מיליארד ₪, מתוכם כ-1.9 מיליארד ₪ נותבו לקרנות המנוהלות וכ-0.8 מיליארד ₪ לקרנות המחקות. מרבית הגיוסים מתחילת החודש התרכזו בקרנות אג"ח כללי וקרנות אג"ח מדינה שגייסו יחד כ-2.25 מיליארד ₪, המהווים כ-80% מכלל הגיוסים בקרנות המסורתיות", כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

מסקירת מיטב דש עולה כי קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכו', רשמו השבוע גיוסים של כ-570 מיליון ₪ – צניחה של כ-40% בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים ב-1.3 מיליארד ₪, והן מובילות בהיקף הגיוסים.

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה שלילית – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו ירידות שערים של עד כ-0.8%, ובהמשך מדד קונצרני כללי התממש ב-0.3%. בעקבות התשואות השליליות, קרנות אג"ח קונצרני איבדו השבוע כ-70 מיליון ₪, זאת לעומת גיוסים של כ-30 מיליון ₪ בשבוע הקודם. מתחילת החודש, הקרנות הקונצרניות רשמו פדיונות של כ-30 מיליון ₪ המורכבים מפדיונות של כ-200 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות, ומנגד גיוסים של כ-170 מיליון ₪ בקרנות המחקות.

על פי מיטב דש, הקרנות המנייתיות סיכמו את השבוע עם גיוסים של כ-190 מיליון ₪ – ירידה של כ-30% בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם, שמשקפים גיוס של כ-150 מיליון ₪ לקרנות המשקיעות בחו"ל וגיוסים של כ-40 מיליון ש"ח בקרנות מניות בישראל וגמישות. כ-60% מכלל הגיוסים בקרנות המנייתיות השבוע נותבו לקרנות המחקות. מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות המנייתיות1 הסתכמו ב-410 מיליון ₪.

בנוסף, אגרות החוב הממשלתיות רושמות ירידות שערים שערים זה שבוע שני ברציפות: מדד ממשלתי כללי רשם השבוע תשואה שלילית של 0.2% בהובלת הצמודים לטווח ארוך שהתממשו ב-0.65%. בעקבות השבוע השלילי באפיק, קצב הגיוסים הממוצע בקרנות אג"ח מדינה נחתך בחצי לעומת השבוע הקודם והסתכם בגיוסים של כ-330 מיליון ₪ השבוע, וכ-910 מיליון ₪ מתחילת החודש, המתחלקים לכ-740 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות וכ-170 מיליון ₪ בקרנות מחקות.

מיטב מדווחים כי נרשמה מגמה שלילית באפיק השקלי: הקרנות הכספיות רשמו השבוע פדיונות של כ-3.7 מיליארד ₪ – ירידה של כ-20% בקצב הפדיונות היומי הממוצע לעומת השבוע הקודם. בהמשך לכך, פדיונות של כ-120 מיליון ₪ נרשמו השבוע בקרנות השקליות, זאת לעומת גיוסים של כ-20 מיליון ₪ בשבוע הקודם.

על פי מיטב דש, קרנות אג"ח חו"ל רשמו השבוע עלייה בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם, זאת לאחר שגייסו כ-130 מיליון ₪.  תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-12.03.15 כ-262.3 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-219.2 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-43.1 מיליארד ₪.

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?

מדריך קרנות נאמנות

קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות

על פי כלכלני לידר, שיפור באופטימיות של משקי הבית צפוי להביא לגידול בצריכה הפרטית.  התעשיינים מדווחים על שיפור בהזמנות. בלידר מציינים בנוסף, כי אומדן הגידול ביצוא, בצריכה הפרטית ובהשקעות בנכסים קבועים עודכנו כלפי מעלה ברבעון ד'. בנוסף, נתוני סחר חוץ (במונחים ריאליים) מצביעים על מגמת התרחבות ביצוא.

לידר מציינים כי מספר גופים מעדכנים את תחזית הצמיחה כלפי מעלה, כולל משרד האוצר והתאחדות התעשיינים. כמו כן, מסתמן גידול בעודף בחשבון השוטף ל-3% תוצר, מגמה התומכת בייסוף בשקל. כלכלני לידר מתייחסים בנוסף לאינפלציה, וכותבים בסקירתם כי "למרות הפיחות בשקל מול הדולר, אין סיבה לעדכן את תחזית האינפלציה שלנו. השקל יוסף מול היורו כאשר היבוא מאירופה מהווה 34% מסך היבוא". בלידר מוסיפים: "אנו צופים מדד של (0.6%-) בפברואר על רקע הוזלה במחירי הדלקים והחשמל".

כמו כן, מתייחסים כלכלני לידר למדיניות המוניטארית וכותבים כי גברו הסיכויים להורדת ריבית נוספת: "לאחר ייסוף של 1.4% (מול סל המטבעות) מאז הורדת הריבית, נותר פיחות של 1%. במידה ומדד פברואר לא יפתיע כלפי מעלה ומגמת הייסוף תימשך, בנק ישראל צפוי לפעול להחלשת המטבע, כולל סוג של הרחבה כמותית".

כלכלני בנק לאומי מפרסמים סקירת מאקרו שבועית, בה הם מציינים כי הריבית המוניטארית האפסית, ותוואי הריבית הגלום בשוק, מביאים לתשואה נמוכה מאוד הצפוייה ממכשירי השקעה סולידיים המהווים תחליפי מזומן. על פי כלכלני לאומי, "ירידה זו בפוטנציאל הרווח מול העלויות (קנייה ומכירה/דמי ניהול/שיעור הוספה) עלולה להביא, בחלק מהמקרים, לחוסר כדאיות ברכישת המוצר ו/או בהחזקתו".

כלכלני לאומי כותבים בסקירתם כי "הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף לנטילת סיכון, למרות שרמת התמחור הכוללת באפיק אינה נמוכה. באירופה נראים ניצנים של שיפור כלכלי, וצפויה סביבת ריבית נמוכה מאוד (והרחבה כמותית מאסיבית) בטווח הזמן הנראה לעין. בנוסף, רמת תמחור נוחה, מהווה משקל נגד לסיכון גבוה יחסית".

בלאומי מתייחסים גם לשוק העולמי, וכותבים כי השיפור ההדרגתי בכלכלת ארה"ב, בשילוב עם הפיחות שהתרחש בשער החליפין של השקל מול הדולר, צפוי להמשיך ולתמוך ברווחי הפירמות היצואניות בישראל אשר שוק היעד העיקרי שלהן הוא ארה"ב. בהסתכלות רחבה, התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל נמוכות מאוד, וצפויות לעלות בהדרגה בטווח הזמן הבינוני. זאת, כתלות בשיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).

בלאומי מעניקים מספר המלצות השקעה: ראשית, מומלצת חשיפה לאג"ח ממשלת ישראל במח"מ בינוני, גם לנוכח הציפיות שהאינפלציה בסיכום הרבעון הראשון של שנת 2015 תהיה שלילית, ושסביבת הריבית תשאר נמוכה בחודשים הקרובים. התשואות האפסיות במח"מ הקצר, אינן כדאיות להשקעה.

בנוסף מציינים כלכלני הבנק כי המשך ירידת תשואות בעקום הממשלתי בישראל אפשרית בזמן הקרוב. לנוכח זאת, ניתן לגוון את האחזקות באפיק האג"ח הממשלתי באמצעות אגרות חוב במח"מ ארוך. יש להתייחס להשקעה זו כהשקעה קצרת טווח (טקטית), כיוון שרמת המחירים בחלק הארוך של העקומים הינה גבוהה מאוד. לאור זאת ולאור התנודתיות הגבוהה הצפויה במסחר באגרות החוב הארוכות, השקעה זו הינה ברמת סיכון גבוהה.

"אנו ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק הקונצרני בישראל, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) ובטווח בינוני-קצר. בדומה לאפיק הממשלתי, גם אפיק זה עשוי ליהנות בטווח הקצר מאפקט הורדת הריבית. לכן, אנו סבורים כי למשקיעים בעלי פרופיל סיכון בינוני-גבוה קיימת כדאיות בהגדלה מדודה של הרכיב הקונצרני בתיק, כהשקעה טקטית לטווח הקצר", כותבים בלאומי. "כמו כן, ביקושים גלובליים נמוכים לסחורות, ממשיכים לתרום לירידות מחירים בשוק. מומלצת חשיפה ישירה נמוכה בלבד לאפיק הסחורות בתיק ההשקעות".

הלמ"ס מפרסמת היום את נתוני מדדי מחירים בסחר חוץ – סחורות – לשנת 2014.

על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2014 חלה הרעה של 6.0% במדד תנאי הסחר (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) לאחר שיפור במדד זה בשנים 2013 ו-2012. כמו כן, נמשכה הירידה במדדי המחירים של יבוא הסחורות. בנוסף חלה ירידה של 6.8% במדד המחירים של היצוא התעשייתי. ברבעון האחרון של שנת 2014 נרשמה ירידה במדדי המחירים של יבוא ויצוא סחורות.

הלמ"ס מדווחת כי בשנת 2014 ירד מדד מחירי יבוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) ב-0.4%, לאחר עלייה של 0.7% בשנת 2013. מדד מחירי יצוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) ירד בשנת 2014 ב-6.4%, לאחר לעלייה של 1.4% בשנת 2013. ירידה זו במדד מחירי יצוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) הנה הראשונה לאחר ארבע שנים רצופות של עלייה.

כתוצאה מירידה גבוהה יותר במדד מחירי היצוא לעומת מדד מחירי היבוא – חלה בשנת 2014 הרעה של 6.0% במדד תנאי הסחר (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה). זאת, לאחר שיפור שלוש השנים הקודמות. מדד תנאי הסחר מוגדר כיחס בין השינוי במדדי המחירים של היצוא לבין מדדי המחירים של היבוא.

יוזכר כי מדדי המחירים בסחר חוץ מחושבים בדולרים של ארצות הברית, ולכן הם מושפעים גם מהשינויים בערך הדולר לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות יבוא ויצוא הסחורות. כמו כן, ערך סחורות היבוא לפיו מחושבים המדדים הינו ערך  (Cost Insurance and Freight) וערך סחורות היצוא הינו ערך (Free on board).

הנתונים אינם כוללים את הסחר עם הרשות הפלסטינית והיבוא הביטחוני. כמו כן, הנתונים אינם כוללים מדדי יצוא ויבוא שירותים לרבות יצוא שירותי תוכנה.

על פי נתוני הלמ"ס, מדד מחירי יבוא הסחורות ירד בשנת 2014 ב-1.3% בהמשך לירידה של 1.2% בשנת 2013 וירידה של 2.6% בשנת 2012. פירוט השינויים במחירי יבוא הסחורות לפי יעוד מראה שבשנת 2014 ירד מדד המחירים של יבוא חומרי אנרגיה ב-6.1% ומדד המחירים של יבוא תשומות לייצור (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) ירד בשנת 2014 ב-1.2%. לעומת זאת, מדד המחירים של יבוא יהלומים עלה ב-1.2%, מדד המחירים של יבוא נכסי השקעה עלה ב-1.0% ומדד המחירים של יבוא מוצרי צריכה עלה ב-0.7%.

שנת 2014 התאפיינה בירידה במדדי המחירים ברוב מרכיבי היבוא בשני הרבעונים האחרונים של השנה. מדד המחירים של תשומות ליצור (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) ירד כאמור בשנת 2014 ב-1.2% לאחר עלייה של 0.1% בשנת 2013. פירוט לפי קבוצות הסחורות מראה על ירידת מחירים ביבוא תשומות לחקלאות שירד ב-11.0%, ביבוא מוצרי מזון גולמיים שירד ב-3.2% וביבוא ברזל ופלדה שירד ב-2.2%. לעומת זאת, מדד המחירים של יבוא עץ ומוצריו עלה ב-2.7%.

מדד המחירים של מוצרי צריכה עלה בשנת 2014 ב-0.7%, בהמשך לעלייה של 1.0% בשנת 2013. מדד המחירים של יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (מזון, הלבשה, הנעלה ומוצרים להחזקת משקי בית) עלה בשנת 2014 ב-0.6%, בהמשך לעלייה של 1.9% בשנה הקודמת. עיקר העלייה נרשמה במדד המחירים של יבוא הלבשה והנעלה שעלה ב-0.7% ובמדד מחירי יבוא מזון, משקאות ותרופות שעלה ב-0.6%.

מדד מחירי יבוא של מוצרים בני קיימה (ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) עלה בשנת 2014 ב-0.7%. זאת, בהמשך לעלייה של 0.1% בשנה הקודמת. עיקר העלייה נרשמה במדד מחירי היבוא של כלי תחבורה שעלה ב-3.2%.

מדד מחירי יבוא מוצרים להשקעה (למעט אניות ומטוסים) עלה בשנת 2014 ב-1.0%, בהמשך לעלייה של 1.4% בשנת 2013. פירוט לפי קבוצות מראה כי מדד מחירי יבוא כלי תחבורה להשקעה עלה ב-2.9% בהמשך לעלייה של 1.4% בשנת 2013. לעומת זאת, מדד מחירי יבוא מכונות וציוד (כ-65% מכלל יבוא מוצרי השקעה) ירד ב-0.1% לאחר עלייה של 1.4% בשנת 2013.

מדד מחירי יבוא חומרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), ירד בשנת 2014 ב-6.1% בהמשך לירידה של 3.2% בשנת 2013 וירידה של 4.7% בשנת 2012. מדד מחירי יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) עלה בשנת 2014 ב-1.2% לאחר ירידה של 6.9% בשנה הקודמת.

מדד מחירי יצוא הסחורות ירד בשנת 2014 ב-1.2% לאחר עלייה של 2.1% בשנת 2013 ועלייה של 2.8% בשנת 2012. מדד מחירי היצוא התעשייתי, כרייה וחציבה (ללא יהלומים מעובדים) ירד בשנת 2014 ב-6.8%, לאחר עלייה של 1.3% בשנת 2013 ועלייה של 1.4% בשנת 2012. מדד מחירי יצוא כרייה וחציבה ירד ב-4.6% בשנת 2014, בהמשך לירידה של 11.6% בשנת 2013.

מדד מחירי היצוא התעשייתי (ללא כרייה וחציבה ויהלומים מעובדים) ירד בשנת 2014 ב-6.8%, לאחר עלייה של 1.4% בשנת 2013 ועלייה של 1.3% בשנת 2012. מדד מחירים זה ירד במהלך כל אחד מרבעוני השנה של 2014.

מדד המחירים של יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית ירד בשנת 2014 ב-0.9%, לאחר עלייה של 3.7% בשנת 2013. יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית מהווה כ-44% מכלל היצוא התעשייתי (ללא יהלומים).
נתונים מפורטים לפי ענפים מצביעים על ירידה במדד המחירים של יצוא ענף ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי שירד ב-1.4% ושל יצוא ענף ייצור כלי טיס, חלליות וציוד נלווה שירד ב-0.8%.

מדד המחירים של יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית ירד ב-15.8% בשנת 2014, בהמשך לירידה של 0.2% בשנת 2013. יצויין כי בכל אחד מרבעוני 2014 נרשמה ירידה במדד המחירים של יצוא זה. ירידה זו תואמת את ירידת המחירים בעולם. נתונים מפורטים לפי ענפים מצביעים על ירידה במדד המחירים של יצוא ענף ייצור כימיקלים ומוצריהם שירד ב-23.0%. לעומת זאת, עלה מדד המחירים של יצוא ענף ייצור ציוד חשמלי ב-3.2%.

מדד המחירים של יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית ירד בשנת 2014 ב-2.1% בהמשך לירידה של 2.5% בשנת 2013. נתונים מפורטים לפי ענפים מצביעים על ירידה במדדי המחירים ביצוא ענף ייצור מוצרי נפט מזוקק שירד ב-10.4%, ביצוא ענף ייצור מוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים שירד ב-5.9% וביצוא ענף תעשיית מתכת בסיסית שירד ב-2.3%.

מדד המחירים של יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית ירד בשנת 2014 ב-2.1% בהמשך לירידה של 2.5% בשנת 2013. נתונים מפורטים לפי ענפים מצביעים על ירידה במדדי המחירים ביצוא ענף ייצור מוצרי נפט מזוקק שירד ב-10.4%, ביצוא ענף ייצור מוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים שירד ב-5.9% וביצוא ענף תעשיית מתכת בסיסית שירד ב-2.3%. מדד המחירים של יצוא עיבוד יהלומים עלה בשנת 2014 ב- 13.9%, בהמשך לעלייה של 5.7% בשנת 2013.

מדד המחירים של יצוא ענפי החקלאות, ייעור ודיג עלה בשנת 2014 ב-10.0%, בהמשך לעלייה של 4.7% בשנת 2013. עליית מחירים נרשמה במדד מחירי יצוא גידול יבולים עונתיים שעלה ב-13.7% ובמדד מחירי יצוא גידול פרחים שעלה ב-7.9%.

כלכלני לאומי מפרסמים סקירת "השבוע במאקרו", בה מציינים כלכלני הבנק כי היקף המכירות של דירות חדשות בשיא של 17 חודשים. להערכתם, היקף הביקושים צפוי להישאר גבוה בטווח הקצר.

על פי סקירת לאומי, בחודש ינואר השנה נמכרו 2,278 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). היקף המכירות בחודש ינואר משקף קצב מכירות שנתי של כ-27.3 אלפי דירות חדשות, נתון המשקף עלייה של כ-18.2% בהשוואה לחודש ינואר אשתקד. מדובר בקצב המכירות הגבוה ביותר מאז חודש אוגוסט 2013, ועלייה בהיקף המכירות זה חודשיים ברציפות.

החל מחודש ספטמבר 2014 חלה עלייה חדה במכירות אשר הובילה חזרה להיקף מכירות גבוה ביחס לממוצע של השנתיים האחרונות (מכירות בהיקף שנתי ממוצע של כ-24 אלף דירות). זאת לאחר שהיקף המכירות היה נמוך משמעותית מהממוצע בחודשים מרץ-אוגוסט אשתקד.

בנוסף מציינים לאומי כי היקף הפעילות הנמוך חל בעיקר על רקע הערכות משקי הבית כי צפויה ירידה במחירי הדירות, כתוצאה מרפורמות בתחום הדיור שהובילה הממשלה במהלך השנה שחלפה (בעיקר חוק מע"מ אפס), וירידה בפעילות הרוכשים בשל מבצע "צוק איתן". העלייה בהיקף המכירות בחודשיים האחרונים חלה במקביל להחלטה על הקדמת הבחירות ופירוק הממשלה, אשר הובילה להקפאת יישומן של אותן רפורמות, לפחות עד להקמת ממשלה חדשה, ותרמה להתפרצותו של הביקוש "הכבוש". בעקבות התפתחויות אלו, חלה בחודשים האחרונים ירידה במספר חודשי ההיצע (מספר החודשים שידרשו בכדי למכור את המלאי הקיים של דירות ביזמה פרטית בקצב המכירות הנוכחי, וזאת מבלי שתחלנה בנייתן של דירות חדשות)  וכיום הוא עומד על 10.2 – קרוב לטווח בו מתחדשים הלחצים לעליות מחירים.

לאומי כותבים כי "במבט קדימה, אנו מעריכים שהפעילות בשנת 2015 תוסיף להתאפיין ברמה גבוהה של אי וודאות, שכן קשה להעריך מהן הרפורמות שתקדם הממשלה הבאה בתחום הדיור, לכשתבחר. כמו כן, אנו מעריכים כי תימשך מגמת הגידול בביקושים בשוק הדיור במהלך החודשים הקרובים (בין היתר, כפיצוי על הירידה בפעילות שחלה בחלק משנת 2014 ועל רקע רמת השפל של הריבית), דבר שצפוי להוביל לעלייה נוספת במחירי הדירות החדשות בשנת 2015".

בלאומי מתייחסים גם להתחלות הבנייה, וכותבים בסקירתם כי ברביע הרביעי של שנת 2014 הסתכמו התחלות הבנייה בכ-10.3 אלפי יחידות דיור (נתונים מנוכי עונתיות). רמה זו משקפת קצב שנתי נמוך של 41 אלפי יחידות דיור לעומת 45.5 אלפי יחידות דיור ברביע הקודם. מדובר בהיקף התחלות הבנייה הנמוך ביותר מאז הרביע השלישי של 2012. כמו כן, על פי נתוני המגמה (ממוצע נע, מנוכה עונתיות) ההתחלות נמצאות במגמת ירידה מאז תחילת 2014. בחינת הנתונים בראייה שנתית, מעידה אף היא על ירידה בהיקף הפעילות בהשוואה לשנה שעברה. היקף התחלות הבנייה בשנת 2014 עמד על כ-43.6 אלפי יחידות דיור – נמוך בכ-7.9% בהשוואה ל-2013. כמו כן, היקף התחלות הבנייה ביזמה פרטית בשנת 2014, היה נמוך בכ-8.7% בהשוואה ל-2013, ומהווה רמת שפל מאז שנת 2009. הירידה בהיקף התחלות הבנייה אשתקד משקפת היצע דירות נמוך ביחס להיצע הרצוי (לפחות 45-50 אלף יחידות דיור בשנה), דבר אשר עשוי לפגוע במידת ההצלחה למתן את קצב עליית המחירים בטווח הקצר לפחות.

עם זאת, בבנק שבים ומדגישים כי "שוק הדיור התאפיין בשנת 2014 ברמת אי וודאות גבוהה שנוצרה בעיקר על רקע ההמתנה לצאתן לפועל של רפורמות ממשלתיות שונות בעיקר בצד ההיצע של שוק זה. אי וודאות זו תרמה להיקף התחלות בנייה נמוך מהרצוי בשנת 2014, ולמעשה נוצר "וואקום" בהיצע הדירות, אותו יש למלא חזרה. על כן, אנו מעריכים שבשנת 2015 יחול גידול בהיקף התחלות הבנייה (בין היתר, כ"תיקון" להיקף הנמוך ב-2014 כאמור), אשר צפוי לעמוד על כ-45 אלף דירות בשנה זו".

בנוסף מציינים לאומי כי הפעילות התקציבית של הממשלה הסתכמה בחודש פברואר השנה בגירעון של 3.5 מיליארד ₪. מדובר בגירעון גבוה ביחס לזה שנמדד בחודש פברואר אשתקד – 2.1 מיליארד ₪, וגבוה מהממוצע הרב שנתי של חודשי פברואר. הפער נבע מעלייה בהוצאות הממשלה מתחילת השנה (אשר פעלה בכפוף למגבלת ההוצאה החודשית – 1/12 מתוך תקציב 2014) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בין היתר, בשל ההוצאות של ועדת הבחירות. בסך הכול, בחודשים ינואר-פברואר 2015 נמדד עודף תקציבי של כ-1.8 מיליארד ₪, עודף נמוך בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות המדינה ממסים בתקופה זו, היו גבוהות בשיעור ריאלי של 3.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי הגבייה בחודשיים הראשונים של השנה הייתה גבוהה ב-1.3 מיליארד ₪ מתחזית הגבייה של האוצר. העלייה בגבייה מוסברת בחלקה בגידול בהכנסות משוק ההון וממיסוי מקרקעין, ובשיפור בפעילות הריאלית במשק מתחילת השנה. כמו כן, אינדיקטורים כלכליים שפורסמו לאחרונה מעידים על ציפיות להמשך מגמת השיפור בפעילות הכלכלית בחודשים הבאים: עלייה בציפיות הצרכנים בנוגע לשיפור במצבם הכלכלי, לצד העלייה בהכנסות ממיסים עקיפים בפברואר, מהוות אינדיקציה לשיפור בהיקף הצריכה הפרטית; שיפור בהיקף הייצור התעשייתי על רקע ציפיות לעלייה בהזמנות ליצוא ולשוק המקומי; והתאוששות בפעילות ענף התיירות לאור העלייה בכניסות התיירים.

בנוסף כותבים לאומי בסקירתם כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-2.77% מהתוצר (על פי אומדני משרד האוצר), זאת בדומה לגירעון שנמדד ב-2014 (2.8%), אולם גבוה מהיעד הקבוע בחוק לשנת 2015 (2.5%). מדובר בהיקף גירעון של כ-30.4 מיליארד ₪ – הגבוה ביותר מאז חודש ינואר אשתקד.

בלאומי כותבים: "במבט קדימה, אנו מעריכים כי הגירעון בתקציב בשנת 2015 צפוי להיות נמוך יותר ביחס לרמתו בשנת 2014 ולהסתכם בכ-2.6% מהתוצר. תחזית זו מבוססת על הערכותינו כי שיעור הצמיחה ב-2015 יהיה 3.5% בהשוואה ל-2.8% ב-2014 והערכות כי לא יבוצעו שינויים משמעותיים בתקציב. ההאצה בקצב הצמיחה ב-2015 תתמוך בהמשך מגמת הירידה בגירעון, אשר תתרום לחיזוק הסביבה הפיסקאלית ותהווה גורם חיובי מבחינת פרופיל הסיכון הפיסקאלי ודירוג האשראי של ישראל, ועשויה לבוא לידי ביטוי גם ביציבות של היחס חוב/תוצר.

בחודש ינואר השנה נמשכה המגמה שאפיינה את שנת 2014 – עודף בתנועות ההון הנכנסות נטו
מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכם בחודש ינואר השנה בכ-710 מיליוני דולרים, כאשר עיקר הפעילות התרכזה בענפי הטכנולוגיה העילית והמידע והתקשורת. מנגד, היקף ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכם בינואר בכ-400 מיליוני דולרים, עיקר הפעילות התרכזה בענפי הפיננסיים והביטוח.

ההשקעות הפיננסיות הנכנסות הסתכמו בינואר בכ-580 מיליוני דולרים, מזה כ-200 מיליון הושקעו באמצעות הבורסה לניירות ערך בת"א, נתון המשקף עלייה בהיקף ההשקעה בהשוואה לחודשים הקודמים. מנגד, ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכמו בכ-590 מיליוני דולרים, כתוצאה מהשקעה של משקי הבית בעיקר, לצד המשך מגמת המימושים בקרב המשקיעים המוסדיים. למעשה, בחודש ינואר השנה נמשכה המגמה שאפיינה את שנת 2014, של עודף בתנועות ההון הנכנסות נטו.

כלכלני לאומי מוסיפים כי "התפתחות זו, לצד הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף יישמר השנה בהמשך למגמה בשנים האחרונות, מהווה גורם בסיסי התומך ביציבותו של השקל מול סל המטבעות. עם זאת, בעת האחרונה חל פיחות מחודש בשער החליפין של השקל מול הדולר, על רקע התחזקות הדולר מול המטבעות השונים ברחבי העולם; הערכות המשקיעים לגבי התרחבות צפויה בפערי הריביות בין הריבית הדולרית בארה"ב וריבית בנק ישראל; ופעולות שביצע בנק ישראל ביניהן עלייה בקצב רכישות המט"ח החודשיות. כפי שציינו בסקירות קודמות, פעולות אלו של בנק ישראל אמנם תומכות בפיחות בשער השקל (בעיקר מול הדולר) בטווח המיידי, אולם בטווח הארוך הגורמים הבסיסיים שצויינו, בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה, תומכים ביציבותו של השקל".

משרד הכלכלה מדווח כי לאחרונה נפתחה בעיר עפולה קבוצת פיילוט ייחודית מסוגה – פורצת דרך בעולם הסיעוד – המפגישה בין חיילים וחיילות וחיילים משוחררים דורשי עבודה למטרה ממעלה ראשונה – לשלב ולהכשיר צעירים וצעירות בישראל לעסוק בתחום הטיפול הקהילתי בקשישים, כמקצוע.

מטרת התכנית היא להכשיר מטפלים מיומנים ומקצועיים, שייתנו מענה למכלול צרכיו הנפשיים, הפיזיים והחברתיים של הזקן. המטפל  הקהילתי ישתלב בעבודה במסגרות מוסדיות ובטיפול הביתי ויסייע בפעולות היומיום, תוך קידום זכויותיו ומעורבותו בקהילה. התכנית הרב תחומית, כוללת 760 שעות הכשרה ומתפרשת על פני שבעה חודשים. הסטודנט נחשף בהדרגה לעולם הידע הכולל את תחום הטיפול האישי, יסודות בגרונטולוגיה ובגריאטריה, מדיניות חברתית וחקיקה מתחום הזקנה, כלים באומנויות ותעסוקה, מנהיגות, יזמות עסקית ועוד.

את כתיבת התכנית הוביל האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה בייעוץ החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה ומרכז ההכשרה של ג'וינט אשל. בינואר 2015 התחיל פיילוט התכנית בעפולה בתמיכת העיריה והתכנית יצאה לדרך עם קבוצה בת 21 צעירות וצעירות. בהמשך תתרחב התכנית ל200 צעירים במרכז ודרום הארץ. הקבוצה שנפתחה, כוללת חיילים וחיילות משוחררים טריים מצה"ל ושירות לאומי – שהשתלבו בתכנית ההכשרה. תנאי הקבלה לתכנית ההכשרה הינם 12 שנות לימוד, תהליך מיון ואישור המפקדים הרלוונטיים בצבא ומיון ואישור מקצועי של רשת דרור בתי חינוך, שיזמה את התוכנית ומובילה אותה.

הכשרה מקצועית ייחודית זו מפוקחת ע"י משרד הכלכלה ומיועדת לקהל צעירים הטרוגני ומגוון. לאור האתגר באיתור צעירים מתאימים לתכנית ראשונה מסוגה בישראל, צה"ל מאפשר לחיילים להצטרף להכשרה על חשבון שלושת החודשים האחרונים לשירותם הצבאי. בנוסף מופנים לתכנית בוגרי השירות הלאומי וחיילים משוחררים ממרכזי הצעירים ברשויות המקומיות. במהלך לימודיהם ישתלבו החיילים המשוחררים בעבודה מועדפת בבתי אבות, ובנוסף יעבדו בדיור מוגן, מרכזי יום, בתים סיעודיים ובתי קשישים. חברת עמל סיעודית, רשת בתי אבות בן יהודה וחברת מט"ב נכונים לקלוט את החיילים לעבודה כבר בזמן הקרוב.

התכנית מיועדת לחיילים לקראת שחרור ולחיילים משוחררים ולמסיימי שירות אזרחי ושירות לאומי. השכר ההתחלתי יהיה מעל שכר מינימום עם אפשרויות לתגמול צומח בהמשך. במהלך השלוש השנים הקרובות צפויה התכנית להתרחב אל המרכז ודרום הארץ ולהביא להכשרת כ- 200 צעירים נוספים באזורים אלו להשתלבות בתעסוקה בדיור מוגן וטיפול בקשישים.

קורס ההכשרה ממומן ע"י הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים, מלגה בסה"כ 5,500 ₪ מטעם קרן גרוס ומענק התמדה בסה"כ כ- 11,000 ₪ בתום שנת עבודה בתחום הביתי. בתי אבות, "עמל סיעודית" "ועמותת מטב"  שותפים לתכנית והתחייבו לקלוט את בוגרי התכנית בשכר ראוי המכיר בהכשרתם.

ממשרד הכלכלה נמסר כי עפ"י הוראות החוק, טיפול סיעודי אמנם נחשב לעבודה מועדפת, באם הטיפול הוא באנשים עם מוגבלויות בביתם או באנשים השוהים בבית חולים המיועד לאשפוז של חולים סיעודיים או מעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, כך שעל פניו נראה שעבודה עם דיירים בדיור מוגן או דיירים בבתי אבות, שאינם סיעודיים, לא יכולה להיחשב לעבודה מועדפת. במשרד ציינו כי הם מצויים בקשר עם הגורמים המוסמכים בביטוח הלאומי, שכבר בוחנים את האפשרות להכיר בבוגרי מסלול ההכשרה למטפלים קהילתיים, כעובדים בעבודה מועדפת. ככל הנראה, פגישה לקידום הנושא צפויה להתקיים בראשית חודש מארס בין נציגי רשת דרור בתי חינוך לבין נציגי המוסד לביטוח לאומי.
מרשת "דרור בתי חינוך" נמסר: "לאור תוחלת החיים העולה נדרשים יותר ויותר עובדים איכותיים אשר יטפלו בזקנים וקיים פוטנציאל אדיר בבניית גשר בין צעירים למבוגרים. עמותת "דרור בתי חינוך"  לקחה על עצמה להציע מענים לצורך זה ע"י פיתוח תכנית חדשה –  "מטפל קהילתי" – אשר מכשירה את הדור הצעיר לעבודה איכותית ומשמעותית עם זקנים ויוצרת פרופסיה חדשנית בתחום זה. תכנית הלימוד וההכשרה המקצועית תקנה למשתתפים תעודה מקצועית מרכזית מטעם משרד הכלכלה ותעודות נוספות בעוד מספר תחומים. פיילוט התכנית יצא לדרך בינואר 2015 בשיתוף והובלת משרד הכלכלה, ג'וינט-אשל, הקרן למפעלים מיוחדים במוסד לביטוח לאומי ובתמיכת הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון."את התכנית יזמה הובילה ומפעילה רשת דרור בתי חינוך בשיתוף, בפיתוח ובפיקוח האגף להכשרה מקצועית ופיתוח הון אנושי – מחוז חיפה והצפון – במשרד הכלכלה, הג'וינט – אש"ל , הקרן להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, קרן גרוס, המוסד לביטוח לאומי, הקרן למפעלים מיוחדים, עירית עפולה, צה"ל, המשרד לאזרחים ותיקים, אוניברסיטת חיפה ועוד.

בנק ישראל מעדכן היום את סך ביצועי המשכנתאות בחודש פברואר 2015  בהתפלגות על פי מסלולי הצמדה שונים.

על פי נתוני בנק ישראל, סך ביצועי המשכנתאות לחודש פברואר הסתכם ב–4.62 מיליארד שקל  – עלייה קלה לעומת נתוני חודש ינואר 2015, בו נרשמו ביצועי משכנתאות בסך של כ-4.57 מיליארד שקל. מדובר בגידול של 8% לעומת נתוני פברואר אשתקד, שבו נרשמו ביצועי משכנתאות בסך של 4.26 מיליארד שקל.

בנק ישראל מדווח כי מעט פחות ממחצית מהמשכנתאות ניתנו בריבית משתנה (2.18 מיליארד שקל), והיתר ניתנו בריבית קבועה (2.4 מיליארד שקל). סך המשכנתאות שניתנו בצמוד למדד הסתכמו ב-1.6 מיליארד שקל, אולם רובן אינן צמודות מדד – 2.9 מיליארד שקל.

נזכיר, כי בחודש דצמבר נרשמה עלייה גדולה בלקיחת משכנתאות על רקע החזרה של רוכשים לשוק הדירות בסך של כ-5.5 מיליארד שקל, ובחודשים ינואר ובפברואר נרשמו מספרים דומים ונמוכים יותר של כ-4.6 מיליארד שקל. על פי הערכות הכלכלנים, העלייה שנרשמה בחודש דצמבר נבעה מרוכשי דירות אשר "ישבו על הגדר" בהמתנה לירידת מחירים וליישומה של תוכנית מע"מ אפס. מיד אחרי נפילת הממשלה והקדמת הבחירות, הבינו אותם רוכשים פוטנציאלים כי לא צפויה ירידת מחירים – והביקושים  לדירות התגברו.

למדריך משכנתא המלא

מנתוני ריבית המשכנתא לחודש פברואר שמפרסם בנק ישראל עולה כי הפחתת הריבית במשק חלחלה כצפוי גם לריבית המשכנתא.  למעשה, ריבית המשכנתא מושפעת משני כיוונים מנוגדים – מצד אחד, גל הביקושים לדירות, מחמם את שוק המשכנתאות, ובהתאמה הריבית משכנתא אמורה לעלות, אך מצד שני הפחתות הריבית חזקות יותר וגורמות לירידה בריבית המשכנתא.

במילים אחרות, נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בהמשך לנגיד הקודם הפרופסור המהולל סטנלי פישר, הם האחראים לגל ביקושי המשכנתא, הם האחראים לגל הביקושים בשירות בשנים האחרונות.  אמרנו כאן מספר פעמים שלא צריך לחפש את האשם העיקרי בממשלה, הוא נמצא בבנק ישראל. אבל הוא הצליח לברוח בזמן – מר פישר לא כאן "לעזור" לנו שהבועה תתפוצץ. ובינתיים – הסתערות על המשכנתאות ועל הדירות  כשבמקביל מתנפחות בועות שכולם יודעים שמתישהו הן יתפוצצו. ריבית נמוכה ממנפחת את אגרות החוב, את המניות, את הדירות – זו כלכלה פשוטה, לא צריך להיות פרופסור בשביל זה  – כשהריבית נמוכה, וכאן היא אפסית, זורמים כספים להשקעות (דירות, נדל"ן, מניות, אגרות חוב) ואז המחירים  הולכים ועולים ומתנתקים מהמציאות.  כמו כן, כשהריבית נמוכה מפתה לקחת הלוואות, וזה מגביר את הביקושים לדירות עוד יותר  – כלומר, לא די שהריבית מזרימה משקיעים לשוק הדירות, היא כמובן נותנת לכאלו שמעוניינים לרכוש, דחיפה מאוד גדולה לקנות עכשיו (שהריבית נמוכה). תוסיפו את כל כשלי הבירוקרטיה, וממשלת החלם שלנו, ותקבלו מתכון בטוח לפיצוץ. מתי? אולי עוד חודשיים אולי עוד עשור.   ככה זה בנדל"ן התהליכים איטיים; בשוק ההון  זה יכול להיות מהיר.

בחודש פברואר , ירדה ריבית המשכנתא ביחס לחודשי שעבר.  ריבית המשכנתא השקלית (לא צמודה) ירדה לממוצע של 2.35%  לעומת 2.45% בחוד שעבר. נזכיר כי מדובר בריבית לא צמודה שהיא שקלול של שני המסלולים – ריבית משתנה וריבית קבועה. כלומר הנתון המדובר הוא שקלול של כל ההלוואות שנלקחו, אבל אין בו כדי לדעת את הריבית הקבועה הממוצעת והריבית המשתנה הממוצעת.

הנה טבלה שמרכזת את הריבית הלא צמודה לתקופות שונות –

האם מחירי הדירות גבוהים?

הנתונים  שמתפרסמים כאן מאוד חשובים – גם לכאלו שעומדים לקחת משכנתא וגם לכאו שכבר יש להם משכנתא? כי למעשה מדובר בבנצ'מרק (מדד ייחוס) שלוקחי המשכנתא צריכים להתייחס אליו. אין סיבה שהריבית שלקחתם תהיה גבוה מהנתונים האלו, ואם היא גבוה אתם צריכים לבדוק האם כדאי לכם למחזר את המשכנתא? מאוד ייתכן שכן. בהקשר זה נזכיר שבנק ישראל (הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל) לצד משרד האוצר יוצאים בקמפיין – "פראייר מי שלא ממחזר" בו הם פונים ללוקחי משכנתאות זכאים שיכולים למחזר את המשכנתא שלהם ולחסוך כסף רב.

החיסכון הזה נובע מעובדה פשוטה – ריבית המשכנתא בשנים האחרונות במגמת ירידה, וכאשר הריבית במגמת ירידה אזי מי שלקח בעבר עשוי למצוא את עצמו משלם תשלומים שוטפים גבוהים שמגלמים ריבית גבוה יותר. במצבים מסוימים כדאי לו לשבור את המשכנתא הקיימת ולהחליפה באחרת – זה המשמעות של מחזור משכנתא, ורבבות כבר עשו את זה. נראה על פניו שזה הזמן האידיאלי, קשה לראות את הריבית יורדת עוד יותר, משמע הריבית עכשיו היא די בשפל, ואם כך- זה עשוי להיות הזמן למחזר, הזמן בו הפער בין הריבית על המשכנתאות השוטפות לריבית המשכנתא הקיימת הוא הגדול ביותר. לא צמיד זה כדאי זה תלוי בפרמטרים רבים (למעלה לינק לבדיקת כדאיות מחזור משכנתא)

המדריך המלא ללקיחת משכנתא

בדיקה – האם כדאי למחזר משכנתא?

תזהרו מהריבית המשתנה, הנה הסיבות

יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, השתתף היום בוועידת תל אביב להשקעה מוסדית של די.סי. פייננס וטען – "יש מקום להשקיע משאבים במחקר ואנליזה בהשקעות בכלל, ובחברות טכנולוגיה בפרט. העובדה שמשקיעים מוסדיים בישראל אינם מעורבים מספיק בהשקעות בחברות טכנולוגיה היא עובדה מצערת ומטרידה על רקע העובדה שחברות טכנולוגיה ישראליות שהצליחו עשו זאת באמצעות משקיעים זרים ולא מקומיים". האוזר הוסיף כי – "מדובר באובדן דרך לדעתי של המדינה שאינה עושה די להשאיר את הפעילות היזמית והכלכלית עם פוטנציאל צמיחה ותעסוקה למדינה.

"אחד התפקידים של הממשלה הבאה הוא לדון בעתידו של שוק ההון והבורסה כמשאב כלכלי עם פוטנציאל עצום לתרום לצמיחה ולתעסוקה במשק מתוך דאגה לאינטרס הציבור. ודאות רגולטורית, שמשמעותה כללי משחק ברורים שאינם משתנים לעתים קרובות, חיונית לשוק הון ובורסה כמשאב כלכלי".

האוזר סבור שהריבית האפסית מנפחת בועות והדגיש כי המציאות של מדיניות פיסקלית ומדיניות מוניטרית "מוגבלות בפתרונות על רקע הגרעון בתקציב".

האוזר התייחס לגופים המוסדיים והדגיש כי הנכסים המנוהלים ע"י משקיעים מוסדיים גדל מדי חודש בכ-3.5 מיליארד שקל, והוא עומד על כ-1.5 טריליון שקל וצפוי לגדול בתוך 5 שנים ליותר מ-2 טריליון שקל. "חלק הולך וגדל ממנו מופנה להשקעות בחו"ל שמשמעותו מימון פעילות עסקית בארה"ב ובאירופה במקום לממן פעילות עסקית בישראל. אני סבור שחלק מהמשקיעים המוסדיים מטילים יהבם יתר על המידה על חברות הייעוץ. יש חשיבות למעורבות אקטיבית של המשקיעים המוסדיים עצמם כמי שנושא באחריות לניהול כספי אחרים".

הראל פיננסים מפרסמים היום סקירת מאקרו שבועית מאת עפר קליין, בה מתייחס קליין לפרוטוקול הדיונים המוניטריים שפורסם אתמול ע"י בנק ישראל.

בהראל פיננסים מציינים כי על פי סיכומי הדיון לקראת החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל חברי הועדה החליטו להפחית את הריבית ברוב של ארבעה מול מתנגד אחד. צוין שההחלטה להפחית את הריבית נבעה בעיקר נוכח הייסוף המצטבר בשקל מול סל המטבעות והשלכותיו על היצוא והאינפלציה. זאת למרות הסיכונים הנשקפים משוק הדיור ומשוק אג"ח הקונצרניות.

בהראל פיננסים מציינים בנוסף כי רכישות המט"ח של בנק ישראל עמדו על 1 מיליארד דולר בפברואר, הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי אשתקד. הפחתת הריבית המפתיעה והרכישות תרמו לפיחות של כ-2 אחוזים מול סל המטבעות.

הראל מעריכים כי "לאחר הפחתת הריבית לרמה קרובה לאפס ולאור הנתונים הריאליים החזקים שפורסמו לאחרונה, נראה שהבנק יעדיף להשתמש יותר בכלי רכישות המט"ח".

בנוסף מתייחסים בהראל פיננסים לכמות הדירות החדשות שנמכרה בינואר, שהיתה נמוכה ב-7 אחוזים לעומת דצמבר (על פי נתוני מנוכי עונתיות), אך זאת לאחר עלייה חדה בחודשיים הקודמים. כמות הדירות החדשות שנותרו למכירה המשיכה לרדת. בפברואר מדד אמון הצרכנים רשם שיפור קל בעיקר עקב צפי לשיפור במצב הכלכלי של המדינה והוא נמצא קרוב לרמתו הגבוהה ביתר בשלוש השנים האחרונות. מנגד מדד אמון העסקים רשם ירידה קלה בכל הענפים מלבד שיפור קל במסחר  הקמעונאי.

באשר לארה"ב, כותב עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר כי "על פי דו"ח התעסוקה, מספר המשרות החדשות עלו ב-295 אלף בפברואר, הרבה מעל להערכות המוקדמות (נתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מטה ב-18 אלף). שיעור האבטלה ירד ל-5.5 אחוזים (לעומת 5.7% בינואר). מנגד, חלק מהירידה באבטלה נבע מירידה קלה בשיעור ההשתתפות ל-62.8 אחוזים (לעומת 62.9% בינואר), והשכר עלה באופן מתון ביותר".

בהראל מעריכים כי "מדובר בנתונים טובים, אבל לא טובים מספיק בשביל לעשות שינוי מהותי בהערכות שלנו לגבי מועד התחלת עליית הריבית בארה"ב (רבעון שלישי 2015) או בקצב עליית הריבית (איטי איטי איטי)."

בנוסף מתייחסים בהראל פיננסים לכך שבסין, הממשל הודיע באופן רשמי על יעד צמיחה נמוך של 7 אחוזים לשנת 2015. "להערכתנו, לא מדובר בידיעה מרעישה, היות והתמתנות הצמיחה בסין הייתה צפויה נוכח החלטת הממשל הסיני משנת 2011, על שינוי במיקוד הפעילות הכלכלית לטובת הגדלת הביקוש הפנימי (על חשבון הגדלת ייצוא והשקעה בתשתיות). כך שהתמתנות הצמיחה ביחס לעבר, נובעת בעיקר מההבדל המהותי הקיים בין הקלות היחסית ביצירת יכולות ייצור וייזום פרויקטים, לבין שכנוע משקי הבית להגדיל את הצריכה הפרטית", כותבים הראל פיננסים.

בהראל מוסיפים כי "על פי נתוני קרן המטבע, בשנת 2013 הצריכה הפרטית בסין היוותה כ-36 אחוזים מהתוצר בלבד (לעומת 68.6 אחוזים בארה"ב). היחס הנמוך יחסית בין הצריכה הפרטית לתוצר בסין, מעידים על פוטנציאל הגידול בצריכה הפרטית ובתוצר בכלכלה".

גורמים בשוק הנדל"ן מגיבים היום לנתוני הלמ"ס המציגים ירידה בהתחלות הבנייה ב-2014.

ערן רולס יו"ר מרכז הבניה הישראלי אמר כי "הירידה בהתחלות הבניה היא תעודת עניות לממשלה היוצאת. סימפטום של  תוכנית מע"מ אפס עליה הכריז שר האוצר יאיר לפיד במסיבת עיתונאים מבלי שהייתה לו תוכנית מגובשת ובכך הוא יצר קיפאון של חצי שנה בשוק. הרוכשים עצרו את רכישת הדירות החדשות והקבלנים עצרו את הבניה . המפסידים הם כמובן רוכשי הדירות שבזמן ההמתנה למע"מ אפס ספגו עלייה של כ- 5% נוספים במחירי הדירות".

לדברי רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק נדל"ן, "הנתונים משקפים היטב את החלטות הממשלה בשנה האחרונה ששיתקו את שוק הנדל"ן. ביישובים בהם אושרו פרויקטים לפני ההכרזה על מע"מ אפס ומחיר מטרה הייתה עלייה בהתחלות הבנייה. אך ירידה חדה בהתחלות בנייה ביישובים כמו ראשון לציון, רחובות, אשקלון, פתח תקווה ותל אביב עשוייה למשוך את השוק כולו לעליות מחירים בשל ירידה חדה בהיצע הדירות".

נסים אחיעזרא מנכ"ל אחים דוניץ אומר בתגובתו: "זה קרה בגלל תכנית מע"מ 0 שהקפיאה את המכירות ל-7 חודשים, וגרמה להצטברות מלאים. כמו כן, למרות שמשרד השיכון התגאה בשיווקים גדולים, זה לא תורגם להתחלות בניה בפועל מכיוון שהרבה מכרזים נדחו שוב ושוב, וכן מכיוון ששווקו הרבה קרקעות עם חסמים, שגם אם זכו בהם לא ניתן היה לתרגם זאת להתחלות בניה".

חני הורוביץ, הבעלים של קבוצת הורוביץ: "הירידה בהתחלות הבנייה היא ההוכחה לכישלון הממשלה בטיפול במשבר הדיור. ההשלכות של ירידה של 20% בהתחלות בנייה בהרצליה ו-6.7% בפתח תקווה, ערים מרכזיות במרכז הארץ, יבואו לידי ביטוי בעוד כשלוש שנים ברמת המחירים – זה מה שהשרים עדיין לא הפנימו. גם כשאנחנו כיזמים עושים את עבודת הממשלה, ומביאים פתרונות להוזלת מחיר הדיור, אנחנו נתקלים בקשיים בירוקרטיים, שמעכבים תחילת בנייה, מקטינים את ההיצע ולבסוף הציבור משלם את המחיר".

לדברי שרון בן צבי, סמנכ"ל השיווק של חברת לוינשטין, "העלייה בהתחלות הבניה בעפולה היא תוצאה ישירה של הביקושים הגדולים הקיימים לשכונת רובע יזרעאל בעיר. השכונה החדשה כוללת 4,600 יח"ד, כאשר רוב הדירות בשכונה מוצעות במחירים של פחות ממיליון שקל. אני מקווה שהממשלה החדשה תשכיל להוציא מכרזים נוספים באזור, כדי לענות על הביקושים. אנחנו צופים שעם פתיחת תחנת הרכבת האזורית ברובע, הצפי הוא שיהיו עוד עליות ביקושים ומחירים".

קצב התחלות הבנייה בישראל בשנת 2014 שמר על קצב גבוה ומספר התחלות הבנייה הסופי בשנה שחלפה צפוי לעמוד על כ-47,000 דירות ומעלה (לפי אומדן הכולל השלמות צפויות). הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כי קצב התחלות הבנייה לשנת 2014 (נתונים לא סופיים) עומד על 43,620 יחידות דיור. עם זאת, כפי שמציינת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהודעתה, "הנתונים לשלושת הרבעונים האחרונים חלקיים, ועשויים להשתנות במידה ניכרת".

משרד הבינוי אומר בתגובה, כי "מדובר בנתון חיובי המלמד כי קצב התחלות הבנייה בפועל ב-2014 יעמוד על כ-47 אלף יחידות דיור בדומה לשנת 2013 שהסתכמה בסופו של דבר בהתחלות בנייה של כ-47,350 דירות, למרות שבהודעה לסיכום 2013 שפורסמה לפני שנה בדיוק פורסם כי השנה הסתיימה עם התחלות בנייה בשיעור של 44,340 דירות בלבד, בהתאם להודעת הלמ"ס המקבילה אשתקד.

כלומר, בשנת 2014 ירדו התחלות הבנייה בכ-1.6% בלבד לעומת 2013, אך פער מזערי זה עשוי להצטמצם עוד יותר, משום שבסוף השנה קבלנים רבים שהמתינו עד להתבררות התממשותה של תכנית מע"מ אפס החלו בבנייה בסוף השנה.

ככלל, בשנים האחרונות נתוני ההודעות על התחלות הבנייה מתעדכנים בכ-7%-8% מעלה, כפי שהנתונים ביחס להתחלות הבנייה ב-2013 התעדכנו בלמעלה מ-3,000 דירות נוספות במהלך השנה האחרונה – כך הציפייה השנה היא שהנתונים יתעדכנו אף יותר, לאור המתנה מסוימת של קבלנים במהלך השנה בשל מבצע "צוק איתן" ובשל ההמתנה המסוימת לתכניות הדיור המוזלות – חוק מע"מ אפס ולתכנית מחר מטרה בין החודשים מרץ לנובמבר 2014, כאשר חלק מהיזמים והקבלנים, חיכו עם הוצאת היתרי הבנייה עד שהשוק יתבהר מבחינתם. במהלך השנה האחרונה הצטיידו הקבלנים בקרקעות לקראת רבות זינוק צפוי בהתחלות הבנייה בשנה הבאה.

לפי הערכת כלכלני משרד הבינוי יגיע קצב התחלות הבנייה בפועל ב-2014 ל-47 אלף ומעלה בדומה לשנת 2013. זאת, כאשר לפי ההערכות המשק הישראלי נזקק לקרוב ל-40 אלף יחידות דיור חדשות מדי שנה. עם זאת, קיים מחסור מצטבר שנוצר בעשור הקודם בו קצב התחלות הבנייה בין 2001 ל-2008 עמד על כ-31 אלף דירות בשנה.

לפי הערכות משרד הבינוי בשנה הבאה קצב התחלות הבנייה יגיע לשיא חדש לאור היקף מכרזי הקרקעות שפורסמו בשנת 2014 ושעמד על 50.5 אלף – המספר הגבוה מאז הקמת המדינה.

ניתן להבחין כי בין המובילות בצמיחה בהתחלות הבנייה בולטות ערים בהן שווקו חטיבות קרקע למגורים גדולות על ידי משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל כמו חריש בה התחילה ב-2013 בנייתן של 19 דירות בלבד וב-2014 לא פחות מ-1,597 דירות (נתונים חלקיים). בראש העין, בה מתקיים היום כנס המציעים הראשון של מכרז מחיר מטרה התחילה ב-2014 בנייתן של 2,237 דירות חדשות (נתונים חלקיים) יותר מכפול מהתחלות הבנייה ב-2013 (1,078 דירות).

בחודשים האחרונים נסגרו בהצלחה מכרזי קרקע גדולים רבים בכל רחבי הארץ – כמו מודיעין, קרית גת, עפולה, חריש, ירושלים, נהריה, קרית מוצקין, ראש העין, באר שבע, צור הדסה, יבנה ועוד. מכרזים אלו שכבר נסגרו צפויים להגדיל משמעותית את היקף התחלות הבנייה ב-2015 לצד מכרזים נוספים לעשרות אלפי יחידות דיור שצפויים להיסגר בחודשים הקרובים. מספר הדירות בבנייה פעילה הגיע במהלך השנה לשיא של כ-95 אלף דירות מספר שיא מאז סוף שנת 1997.

שר הבינוי אורי אריאל אמר עם פרסום הנתונים: "גורמים שונים העריכו במהלך השנה שמספר התחלות הבנייה לא יגיע ל-40 אלף. לכל אורך השנה חזרנו ואמרנו כי התחלות הבנייה ב-2014 יישמרו על הקצב הגבוה של 2013 ויעמדו על כ-47 אלף דירות חדשות לשוק הצמא להן כל כך, ואכן כך היה. זאת למרות מבצע צוק איתן וההמתנה לתכנית מע"מ אפס. לצד נתוני התחלות הבנייה החיוביים, היום מתקיים כנס הקבלנים הראשון של מחיר מטרה, התכנית שיש עליה הסכמה מקיר לקיר ואשר יצאה לדרך. התכנית כוללת דירות מוזלות ב-20% הנחה ומעלה ממחיר השוק ומקיפה עשרות אלפי יחידות דיור במפרט איכותי עם מחויבות למחיר סופי קבוע מראש של פחות מ-950 אלף שקל לדירת 100 מ"ר בראש העין. תחזית התחלות הבנייה לשנה הבאה גבוהה עוד יותר מהנוכחית בזכות שיווקי השיא של 2014. הדרך ארוכה אבל שינוי המגמה יחול ב-2015".