מנורה מבטחים  בחרה לא להרים ידיים בתעשיית הקרנות הכספיות.  כזכור, הקרנות הכספיות הפכו ל"משמידות הון"  אחרי הפחתת הריבית האחרונה. התשואה הצפויה בהן עולה על דמי הניהול ולכן הן סופגות פדיונות כבדים של כ-1 מיליארד שקל ליום (והן כבר מנהלות מתחת ל-50 מיליארד שקל).

במנורה החליטו לשפר את התנאים בקרן הכספית מנורה מבטחים כספית (מספר הקרן – 5119680), במיוחד למשקיעים לטווח קצר. עד עכשיו דמי הניהול על הקרן היו 0% ושיעור ההוספה היה 0.03%, מעכשיו זה משתנה – שיעור ההוספה מתאפס (ואחר כך עולה ל-0.01%) ודמי הניהול עולים ל-0.03%. המשמעות היא שהקרן עשויה להיות רווחית (לייצר תשואה חיובית) – שכן צפוי שמנהל הקרן ישיג תשואה של 0.1-0.15% בשנה, בעוד שהעלויות יהיו עם דמי הנאמן סביב 0.05% בשנה. זה לא הרבה, אבל לפחות לא מפסידים כמו בקרנות הכספיות המסורתיות.

קרנות אחרות (קרן הנאמנות הכספית של אנליסט), פעלו אחרת – הם הורידו את דמי הניהול והעלו את שיעור ההוספה. בדרך הזו הם בעצם קנסו את המשקיעים לטווח קצר – שיעור ההוספה ניתן באופן חד פעמי בלי קשר לתקופת ההשקעה, ומכאן שאפקטיבית מדובר בהוצאה שככל שההחזקה בקרן ארוכה יותר, היא בעצם נמוכה יותר (ביחס לתקופה). יש בזה יתרון גדול למשקיעים לטווח ארוך.

במנורה פעלו אחרת (וגם חכם) הם ייצרו מכשיר שפונה לקהל שמעוניין בטווח קצר – אין "קנס" על האחזקה (אין שיעור הוספה, אם כי כאמור הוא יעלה בהמשך), ויש דמי ניהול שהופכים את האחזקה למעניינת ביחס לקרנות הכספיות האחרות.

במנורה הגבילו את היקף הגיוס ל-600 מיליון שקל,   למה? כי החברה מפסידה על הקרן הזו – מנורה מבטחים משלמת דמי הפצה של 0.1% לבנק ומקבלת דמי ניהול של 0.03% היא מפסידה 0.07% , אז למה היא עושה זאת? כדי להגיל את נתח השוק, כדי לפתות משקיעים חדשים שאולי בעתיד יהיה אפשר להפיק מהם רווחים.

דמי הניהול יעלו ל-0.03% החל מ-18 במרץ, והנה ההודעה על שיעור ההוספה –

קרנות נאמנות מנהלות תיקי השקעות דינמיים. פה ושם הם נופלות להשקעות מסוכנות, שבסופו של דבר הופכות להיות בלתי סחירות. ואז, הן צריכות לשערך את ההשקעה. במקרים רבים מדובר בחברות לפני הסדר חוב, במקרים אחרים אין סיכוי להציל את החברה והולכים לכונס, וגם אז מקבלים משהו (לרוב פחות משמעותית). כל מקרה לגופו.

קרנות הנאמנות של אנליסט השקיעו באגרות חוב של שלדנקו (עוד חברת נדל"ן שהחובות שלה מוטטו אותה), ולמרות שה היה מזמן, עכשיו מחזיקי הקרנות משלמים את המחיר.

מנהלי הקרנות דיווחו כי "הוועדה המיוחדת של מנהל הקרן לצורך קביעת שווי במקרים מיוחדים החליטה ביום 04.03.2015 לשערך את מחירה של אגרת החוב שלדנקו אג"ח א' – מס' נייר 5740022 המוחזקת בקרנות שלעיל (להלן: "האג"ח"), וזאת בשל מידע חדש שהתקבל מכונס הנכסים של החברה בדבר החזר כספים לחברה בהיקף נמוך מהצפוי.

"ביום 23.10.11 החליטה הוועדה לשערך את האג"ח במחיר האחרון שבו הוא נסחר, דהיינו 43.45 אג' ומשכך לא היה לשערוך האמור השפעה על מחירי הקרנות נשוא דיווח זה.  ביום 12.06.2014 התקבל בגין האג"ח 4.94 אגורות , ובעקבות כך ובהתאם להנחיות מנהל הקרן לעניין זה הופחת במועד זה שווי האג"ח בגובה הסכום שהתקבל, כך שמחיר האג"ח (לאחר התשלום) נקבע על 38.51 אג'. מכיוון שמחיר האג"ח הופחת כאמור בדיוק בשווי הסכום שהוכנס לנכסי הקרן, אזי שלא היה לשערוך האמור השפעה על מחירי הקרנות נשוא דיווח זה.

"ביום 04.03.2015 החליטה כאמור הוועדה לשערך את האג"ח במחיר 22.00 אג' – שיעור ההפחתה בשווי האג"ח:42.87%- (מינוס). שיעורי ההשפעה על השווי הנקי של נכסי הקרנות כתוצאה מההפחתה בשווי האג"ח הינם:

אנליסט (2C)(!) המירים וקונצרנים + 30%- קרן נאמנות      0.66%- (מינוס).
אנליסט גמישה (4D) קרן נאמנות                                    0.17%-  (מינוס)  ".

באנליסט מדגישים כי  "האג"ח שלעיל מוחזק למועד דיווח זה בקרנות נוספות שבניהול מנהל הקרן, אך השפעתה של קביעת מחיר האג"ח ע"י הוועדה על השווי הנקי של הקרנות כאמור אינה מהותית ואינה דורשת דיווח בהתאם להוראות הדין".

למדריכים פיננסים:

מדריך קרנות נאמנות

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת

רגע אחרי שהושלם הסדר החוב בסקיילקס, מדווחת מגדל ניהול קרנות נאמנות על רווח בקרנות שהחזיקו באגרות החוב של סקיילקס.

לא צריך להתבלבל – מגדל הפסידה הרבה על האחזקות שלה בסקיילקס, ןגם הרווח הזה לא משנה את התמונה, אלא שמה שהיה היה – אחרי ששערכה את אגרות החוב בסקיילקס ואחרי שהושלם ההסדר, מדובר ברווח נאה ביחס לשערוך. הרווח הזה התגלגל לתץשואה על הקרנות שמחזיקות (כל קרן ושיעור האחזקה שלה ובהתאמה הרווח שלה).

מגדל אג"ח הזדמנויות הרוויחה סך של 0.29%, ובקרן אג"ח זה כמובן לא עניין של מה בכך. מגדל 10/90 הרוויחה 0.28% ומגדל 1B אג"ח High Yield הרוויחה 0.21%

דיביאם 2B High Yield  שמנוהלת ע"י דיביאם אך תפעולית מוגדרת תחת מגדל הרוויחה מהסדר החוב – 0.34%.

בהסדר בסקיילקס קיבלו מחזיקי החוב סדרה חדשה של אגרות חוב וכמעט 100% ממניות החברה. התספרות בהסדר היתה מעל 50%.

למדריכים פיננסים:

מדריך קרנות נאמנות

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת

כלכלני בנק לאומי ממשיכים להעריך כי הורדת הריבית על ידי בנק ישראל הביאה לירידה נוספת בתשואה הצפוייה ממכשירי השקעה סולידיים המהווים תחליפי מזומן, כגון מק"מ וקרנות כספיות. ירידה זו בפוטנציאל הרווח מול העלויות (קנייה ומכירה/דמי ניהול/שיעור הוספה) הביאה, בחלק מהמקרים, לחוסר כדאיות ברכישת המוצר ו/או בהחזקתו.
הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף לנטילת סיכון, למרות שרמת התמחור הכוללת באפיק אינה נמוכה. באירופה נראים ניצנים ראשונים של שיפור כלכלי, וצפויה סביבת ריבית נמוכה מאוד (והרחבה כמותית מאסיבית) בטווח הזמן הנראה לעין. בנוסף, רמת תמחור נוחה, מהווה משקל נגד לסיכון גבוה יחסית.
השיפור ההדרגתי בכלכלת ארה"ב, בשילוב עם הפיחות שהתרחש בשער החליפין של השקל מול הדולר, צפוי להמשיך ולתמוך ברווחי הפירמות היצואניות בישראל אשר שוק היעד העיקרי שלהן הוא ארה"ב.
בהסתכלות רחבה, התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל נמוכות מאוד, וצפויות לעלות בהדרגה בטווח הזמן הבינוני. זאת, כתלות בשיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).
מומלצת חשיפה לאג"ח ממשלת ישראל במח"מ בינוני, גם לנוכח הציפיות שהאינפלציה בסיכום הרבעון הראשון של שנת 2015 תהיה שלילית, ושסביבת הריבית תשאר נמוכה בחודשים הקרובים. התשואות האפסיות במח"מ הקצר, אינן כדאיות להשקעה.
המשך ירידת תשואות בעקום הממשלתי בישראל אפשרית בזמן הקרוב. לנוכח זאת, ניתן לגוון את האחזקות באפיק האג"ח הממשלתי באמצעות אגרות חוב במח"מ ארוך. יש להתייחס להשקעה זו כהשקעה קצרת טווח (טקטית), כיוון שרמת המחירים בחלק הארוך של העקומים הינה גבוהה מאוד, ומגלמת רמת סיכון גבוהה.
הם ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק הקונצרני בישראל, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) ובטווח בינוני-קצר. בדומה לאפיק הממשלתי, גם אפיק זה עשוי ליהנות בטווח הקצר מאפקט הורדת הריבית. לכן, הם סבורים כי למשקיעים בעלי פרופיל סיכון בינוני-גבוה קיימת כדאיות בהגדלה מדודה של הרכיב הקונצרני בתיק, כהשקעה טקטית לטווח הקצר.

ביקושים גלובליים נמוכים לסחורות, ממשיכים לתרום לירידות מחירים רוחביות בשוק. מומלצת חשיפה ישירה נמוכה בלבד לאפיק הסחורות בתיק ההשקעות.

משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל פרסמו אתמול את חוברות המכרז הראשונות של מחיר מטרה בראש העין, והמסלול המבטיח הנחה של 20% ויותר על מחיר דירה חדשה מתחיל. בראש העין יימכרו דירות חדשות ואיכותיות במחיר מובטח של 9,400 שקל למ"ר בלבד!

שר הבינוי ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל אורי אריאל אמר היום: "מכרזי מחיר מטרה יצאו לדרך והתקדמו שלב נוסף. מדובר בשיטה חדשה שזוכה להסכמה ולתמיכה מקיר לקיר והיא תהווה אמצעי מרכזי בשנים הקרובות להורדת מחירי הדירות. זוגות צעירים ומשפרי דיור יוכלו לרכוש דירת 100 מ"ר במפרט איכותי ב-940 אלף שקל וזו בשורה אמיתית שתשפיע על השוק כולו".

כנס המציעים הראשון בשיטת השיווק החדשה יתקיים ביום שני הקרוב (9 במרץ 2015, י"ח באדר תשע"ה), באולם סימפוניה, מרכז המוסיקה ברחוב זכריה משה 2, ראש העין, בשעות 11:30–14:00.

בכנס יוצגו כל הפרטים הדרושים לצורך ההשתתפות במכרז: הפרויקט בראש העין והמתחמים; תנאי חוזה מחיר מטרה; הסכם הפיתוח; לוחות הזמנים.

עפרה חדד, סמנכ"לית חברת יורו ישראל אמרה בתגובה לפרסום המכרזים כי,  " הקבלנים לא יכולים להשתתף בכל גחמה של הממשלה. זה שהממשלה מוציאה מכרזים לא אומר שהקבלנים ייגשו אליהם, ומדובר פה בהחלטות לא מציאותיות. לדעתי המכרזים הללו לא נבדקו לעומק, וקשה לי להאמין שנוכל להיכנס אליהם עם עלויות ומחירי מכירה כאלו. מצד אחד הממשלה רוצה שנקבע את מחיר המכירה אך מצד שני היא לא מבטיחה את קיבוע העלויות שלנו, מה שמעמיד את הכדאיות בסימן שאלה גדול. המציאות הזו תגרום לכך שקבלנים יממנו את  60% הדירות של  מחיר מטרה באמצעות ה-40% שיימכרו במחירי שוק חופשי"

משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל הודיעו על תוצאות מכרז הקרקע לבניית 240 יחידות דיור בבנייה רוויה בשני מתחמים באור עקיבא, לו הוגשו לא פחות מ-14 הצעות של חברות בנייה מובילות במשק.

במתחם הגדול של כ-14.1 דונם לבניית 146 יח"ד זכתה חברת רוטשטיין נדל"ן, במתחם בשטח של כ-4.8 דונם לבניית 94 דירות זכתה חברת גרופית הנדסה אזרחית ועבודות ציבוריות.

החברות ישלמו בממוצע כ-280 אלף שקל לדירה לקרקע מפותחת (קרקע בתוספת הוצאות פיתוח).

במשרד הבינוי אומרים כי "אור עקיבא מצויה בשנים האחרונות בתנופת בנייה והיא מהווה חלק משמעותי של ברצף פתרונות הדיור לאנשי המרכז והצפון, לצד ישובים כמו קרית מוצקין, חריש, טירת הכרמל, יקנעם, נהריה ועוד – מתחמי מגורים לעשרות אלפי יחידות דיור באזורים נוספים בהם הקבלנים מביעים את אמונם בהתפתחות ישובים אלה. בחודש האחרון נסגרו בהצלחה בין השאר מכרזים ל-1,200 יחידות דיור במתחם כורדני בקרית מוצקין ו-194 יח"ד בחריש".

חברת הדירוג "מידרוג" פרסמה הבוקר סקירה בעקבות הודעת בזק על הכוונה לרכוש את חברת השידורים בלווין YES. היקף התמורה נקבע על סך מזומן של 680 מיליון ש"ח ושתי תמורות מותנות בהיקף מצטבר של 370 מיליון ש"ח, התלויות ביכולת מימוש הפסדי יס לצורכי מס ובביצועי יס לאורך מספר שנים. נציין כי, ביצוע העסקה כפוף לאישור אסיפה כללית מיוחדת של בעלי המניות של בזק ולאישור משרד התקשורת.

להערכת מידרוג, בעסקת המיזוג בשלב זה (בהתאם לתנאים שדווחו) אין בכדי לשנות את דירוג סדרות האג"ח (סדרות 5 עד 8)  של בזק (Aa2 יציב).

מיזוג מלא של יס בטווח הזמן הבינוני יתמוך בפרופיל העסקי של החברה וביכולתה לשמר יתרונות יחסיים, להציע חבילת תקשורת כוללת, להתמודד עם התגברות התחרות ולשמר ולהרחיב את בסיס לקוחותיה. במיזוג טמון פוטנציאל למימוש סינרגיות תפעוליות, שיווקיות ומיסויות, בטווח הזמן הבינוני ארוך, אשר יתמכו בפרופיל הפיננסי של החברה.

אולם, בטווח הזמן הקצר, בהתאם לתרחיש הבסיס של מידרוג לתנאי העסקה, אנו צופים  שחיקה מסוימת בפרופיל הפיננסי של החברה (למרות גידול בהיקף התזרימים), שתתבטא בשחיקה מסוימת בשיעורי הרווחיות, אשר יוותרו גבוהים, במינוף המאזני וביחסי הכיסוי, אולם אלו האחרונים עדיין יוותרו בטווח הדירוג.

עוד הנחיה חשובה מבית היוצר של דורית סלינגר המפקחת על שוק ההון , הביטוח והחיסכון. סלינגר פרסמה את המידע הנדרש באתר אינטרנט של גוף מוסדי – "אתר האינטרנט של גוף מוסדי הינו כלי חשוב וזמין להעברת מידע למבוטחים, לעמיתים, לתובעים ולציבור הרחב", מציינת סלינגר, ומעדכנת בחוזר את המידע המינימלי שצריך להיות באתר – "מידע כללי לגבי הגוף המוסדי: תחומי פעילותו; בעלי מניות עיקריים; בעלי שליטה; תרשים מבנה אחזקות של הקבוצה אליה משתייך הגוף המוסדי; שמות חברי דירקטוריון, לרבות ציון הדירקטורים החיצוניים; שמות ועדות הדירקטוריון השונות לרבות ועדת ההשקעות, חברי הוועדות ותכיפות התכנסותן; שמות חברי ההנהלה הבכירה ונושאי משרה בכירים בחברה ופירוט תפקידיהם"

כמו כן, יש לפרט באתר מידע לגבי התיק המשתתף או נכסי קופת הגמל לרבות מסלולי השקעה, בהתאם למתכונת הקבועה בהוראות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון והמפקח על הביטוח, ובכללם: סך הנכסים המוחזקים באלפי ש"ח, הרכב אפיקי השקעות לפי אחוזים, שיעור ממוצע של דמי הניהול והעמלות שנגבו על ידי הגוף המוסדי, שיעורי תשואות נומינליות ברוטו, הכל בהתאם לנדרש בדיווח השנתי למבוטח או לעמית".

וזה לא הכל – באתר צריך לפרט את רשימת הנכסים הרבעונית של ארבעת הרבעונים החולפים עד לרבעון שקדם לרבעון החולף, לרבות דוח סקירת רואה החשבון המבקר אם עריכתו נדרשת בהתאם להוראות הממונה. הרשימה תוצג בקובץ גיליון אלקטרוני; כן תפורסם תשואה נומינלית ברוטו מצטברת מתחילת השנה הנוכחית ועד לתום החודש החולף, וכן יפורסם – דוח חודשי לתקופה של 12 החודשים החולפים ללא נספחים וללא 'דוח תקבולים ותשלומים מחיצוניים'. "חברה מנהלת תציג רק את טור הנכסים מתוך 'דוח נכסים ותזרים מנכסים' של קופות הגמל שבניהולה, עבור כל קופה בנפרד. חברת ביטוח תציג את 'דוח ההשקעות' בחלוקה לפי כל קרן או מסלול השקעה בנפרד, החל מהמועד בו נדרשת חלוקה זו בהתאם להוראות הממונה לעניין זה", מוסרת סלינגר וממשיכה לפרט את המידע הנדרש – " דוחות תקופתיים של הגוף המוסדי ושל קופות הגמל שבניהולו של ארבע השנים החולפות. גוף שמפרסם דוחות ביניים יפרסם גם את דוחות הביניים שפורסמו ב-12 החודשים החולפים. בנוסף תפורסם המודעה לעיתונות החייבת בפרסום בגין כל דוח כספי, בהתאם להוראות הממונה. פרסומים לציבור שקיימת חובה לפרסם בהתאם להוראות הדין ולהוראות הממונה כגון דיווחים מיידים והודעות לרשות לניירות ערך או לבורסה לניירות ערך, שפורסמו על ידי הגוף המוסדי או על ידי תאגיד שאיחד, לרבות באיחוד יחסי, את דוחות הגוף המוסדי, ב-24 החודשים החולפים, ככל שהם רלוונטיים לגוף המוסדי".

בנוסף יש לפרסם באתר – פרטים אודות ההצבעות של הגוף המוסדי באסיפה הכללית של תאגיד ציבורי שיש לגוף המוסדי חובת הצבעה בו לפי כל דין שהתקיימו ב-24 החודשים החולפים. הפירוט יהיה בהתאם להוראות הממונה לעניין זה.

סלינגר גם מצפה שבאתר יפורסמו "העתקי תקנונים עדכניים של קופות גמל שאינן קופות ביטוח, שבניהול הגוף המוסדי ופירוט השינויים שחלו בהם ב-12 החודשים החולפים והמועד בו נכנסו לתוקף. בגין כל שינוי יובא הנוסח הקודם, הנוסח החדש, והסבר על מהות השינוי.

"לגבי קופות גמל לקצבה שאינן קופות ביטוח, יפורסמו כל התקנונים שהיו בתוקף ב-7 השנים החולפות. העתק של כל תוכניות הביטוח, לרבות כתבי שירות, הרחבות, ריידרים ונספחים ולגבי תוכניות ביטוח אשר שווקו החל מיום 1 בינואר 2004 יש לציין את התקופה בה שווקו, והכל כמפורט להלן: תוכנית ביטוח בביטוח כללי, שאינה תוכנית ביטוח קבוצתית, אשר הכין מבטח כדי שתשמש לחוזים רבים בינו לבין מבוטחים בלתי מסוימים, לרבות הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצעים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים שבו, שהייתה בתוקף בשלוש השנים החולפות.

"תוכנית ביטוח בביטוח בריאות, שאינה תוכנית ביטוח קבוצתית, שנמכרה החל בשנת 1995, לרבות טפסי הגילוי הנאות שלה; תוכנית ביטוח בביטוח חיים, שאינה תוכנית ביטוח קבוצתית, שנמכרה החל בשנת 1991, בחלוקה לפי: תוכניות ביטוח הכוללות רכיב ריסק בלבד, תוכניות ביטוח לשכירים (מנהלים), תוכניות ביטוח לעצמאים ותוכניות ביטוח פרט; כתבי שירות בכל הענפים, שהיו בתוקף בשלוש השנים החולפות.

"העתק של כל תוכנית ביטוח קבוצתית שמבוטחים בה 10,000 מבוטחים או יותר לתקופה העולה על 30 ימים, לרבות טפסי הגילוי הנאות שלה. לגבי קופת גמל אשר רשאית לבטח את עמיתיה אצל מבטח בביטוח חיים קבוצתי יוצג העתק תוכנית הביטוח הקבוצתית ממוצעת לעמיתי הקופה.

כן יש לפרסם – "מידע מפורט הנדרש לסילוק תביעה, הצטרפות, משיכה או העברת כספים, לרבות הטפסים הנדרשים והסבר על אופן השימוש בהם. מידע הנדרש אגב פוליסת ביטוח או תקנון הנוגע לכלל ציבור המבוטחים והעמיתים, כגון רשימת שמאים בפוליסת רכב, רשימת המוסכים שבהסדר עם הגוף המוסדי, רשימת רופאים בהסכם בפוליסות בריאות ומדריכים שפורסמו על ידי הממונה.

"מידע בדבר כספים ללא דורש בהתאם להוראות הממונה לעניין זה. מידע בדבר אמצעי התקשרות עם הגוף המוסדי, לרבות כתובת עדכנית, מספרי טלפון, מספרי פקס וכתובת דואר אלקטרוני.מידע בדבר אופן הפניה לממונה על פניות הציבור בגוף המוסדי.

"מידע מפורט בדבר תגמול שמציע גוף מוסדי לבעל רישיון בעד עמידה בתנאי מבצע קידום מכירות, ובכלל זה: התנאים לקבלת התגמול; מהות התגמול שיוענק לבעל רישיון אם יעמוד בתנאים, אם התגמול ניתן שלא באמצעות תשלום כספי, יצוין מחיר השוק של התגמול; פירוט המוצרים הפנסיוניים ומוצרי הביטוח שלגביהם מוצע התמריץ; המועדים הרלוונטיים למכירת המוצרים הפנסיוניים ומוצרי הביטוח ולקבלת התגמול".

גוף מוסדי יאפשר שירות אחזור מידע פנסיוני באתר האינטרנט –" גוף מוסדי יציע לכל המבוטחים והעמיתים בגוף המוסדי להצטרף לשירות אחזור מידע פנסיוני. גוף מוסדי יציע למבוטח או עמית חדש להצטרף לשירות אחזור מידע פנסיוני בעת הצטרפותו או לאחריה, אך לא יאוחר משלושה חודשים ממועד ההצטרפות. הנתונים המוצגים למבוטח או לעמית יעודכנו עד ל-20 בכל חודש בגין החודש החולף ויוצג התאריך האחרון בו בוצע שערוך היתרות.

"גוף מוסדי ינקוט את האמצעים הדרושים על מנת לאפשר את אחזור המידע בהתאם להוראות הממונה לעניין ניהול סיכוני אבטחת המידע של הגופים המוסדיים. גוף מוסדי יאפשר גישה לשירות למבוטח או לעמית גם במשך 12 חודשים שלאחר העברת החיסכון לגוף מוסדי אחר".

היכנסו כאן  לפיקדון ליצ'י עם הריבית המעודכנת 

רוצים להשקיע באופן סולידי. אין לכם הרבה חלופות מעניינות. אם תשקיעו באגרות חוב הממשלתיות תקבלו תשואה "מדהימה" של 0.1% לאגרות חוב לשנה, זה עולה בהמשך, אבל אל תצפו לתשואה מעניינת – אגרות חוב שקליות ממשלתיות ל-3 שנים מספקות תשואה של  0.4% (תשואה שנתית). זה מעט, אפילו מעט מאוד, אבל זה מה שיש בריבית אפסית (ריבית בנק ישראל עומדת על 0.1%).

אפשרות נוספת, אפילו גרועה יותר היא המק"מ, אלא שבמק"מ שמספק ריבית של 0.1% בשנה  יש במקביל הוצאות קניה ומכירה שמאפסות את התשואה, ובמקרה הרע אפילו הופכים אותה לשלילית. חלופה אחרת – קרנות כספיות, ממש לא בריאה – זו דרך להפסיד הון.  אז מה שנאר – יש אפשרויות שאמורות להניב תשואה גבוה יותר אבל בסיכון גבוה יותר, למשל אגרות חוב קונצרניות, אלא ששם ממש לא בטוח שהתוספת תשואה שווה את הסיכון – בכל זאת מדובר בחברות וראינו כבר במשבר הקודם מה קורה להם שיש משברים (במיוחד הממונפות מבניהן) ואיך חברות לכאורה בטוחות לא מחזירות חובות.

ואם נחזור למכשירים הבטוחים, הנה מכשיר שבאופן טבעי מספק תשואות נמוכות יותר מהקרנות הכספיות (שנהנות מיתרון לגודל), ובכלל – לרוב הוא לא נחשב אטרקטיבי (אם כי בטוח מאוד) – הפיקדונות השקליים.  בנק מזרחי טפחות פרסם את הפיקדונות הנבחרים לחודש מרץ, ונראה שפיקדונות ליצ'י על סוגיהם השונים מעניינים.

הנה הנתונים – פיקדון ליצ'י ל-4 שנים – פיקדון שקלי לא צמוד ל-4 שנים בריבית קבועה, כאשר תחנות היציאה הן  אחת לשנה מתום שנה; הריבית בפיקדון הזה – שנה ראשונה 0.5%; שנה שנייה 0.6%; שנה שלישית 0.7% ושנה רביעית 0.8%. אלו ריביות טובות יחסית במיוחד בזכות האפשרות לסגת מהטווח הארוך.

פיקדון נוסף – ליצ'י ל-5 שנים – פיקדון שקלי לא צמוד בריבית קבועה כאשר אפשר לצאת אחת לשנה מתום שנתיים; בפיקדון הזה הריבית בשנתיים הראשונות – 0.75%, בשנה השלישית 0.9%, שנה רביעית 1.2% ושנה חמישית 1.4%.

פיקדון ליצ'י ל-6 שנים – שקלי לא צמוד למשך 6 שנים. גם כאן הריבית קבועה, וקיימת אפשרות יציאה אחת לשנה בתום 3 שנים; בשלוש השנים הראשונות הריבית היא 1.2%; בשנה הרביעית 1.3%, שנה חמישית 1.4%, ושנה שישית 1.5%. זה מוזר, אבל התשואה כאן לשלוש שנים עולה משמעותית על אגרות החוב הממשלתיות ל-3 שנים.

פיקדון ליצ'י נוסף, הפעם צמוד מדד – ליצ'י מדד ל-5 שנים, פיקדון שקלי צמוד מדד למשך 5 שנים כאשר ניתן לצאת מהפיקדון אחת לשנה מתום שנתיים. הריבית בפיקדון הזה – בשנתיים הראשונות 0.2%, שנה שלישית – 0.3%, שנה רביעית 0.4% ושנה חמישית 0.5%.

היכנסו כאן  לפיקדון ליצ'י עם הריבית המעודכנת 

מבדיקה שערכה מחלקת המחקר בחברת אלדר שיווק נדל"ן עולה כי המדינה אומנם מצהירה על רצונה לעזור לזוגות צעירים לרכוש דירה, אך בפועל היא מבטלת את הכלי היחיד הכי אפקטיבי שיכול לעזור לזוגות צעירים – משכנתא לזכאי משרד השיכון.

על פי המחקר, שנעשה על ידי רושינק מחקרי שוק והקיף 401 נשאלים המהווה מדגם מייצג של ישראלים דוברי עברית בגילאי 30-60, רק 20% מרוכשי הדירות בחמש השנים האחרונות השתמש במשכנתא לזכאים. לעומת זאת, לפני למעלה מעשור כמעט מחצית (48%) מרוכשי הדירות השתמשו במשכנתאות לזכאים.

משכנתא לזכאים הייתה שכיחה עד לפני עשר שנים. מדובר במשכנתא שהריבית עליה סובסדה על ידי המדינה ולכן נחשבה למאוד אטרקטיבית. בשנים האחרונות משרד השיכון צמצם את הקריטריונים בנוסף לחוסר מודעות וריביות גבוהות יחסית לשוק החופשי.

לדברי רוני כהן, מנכ"ל חברת אלדר שיווק נדל"ן "הממשלה היוצאת תכננה להוריד את המע"מ, מכרזים במחיר מטרה ועוד בלוני ניסוי שהופרכו באוויר במקום להכניס באמת את היד לכיס ולהחזיר את המשכנתאות לזכאי משרד השיכון. המנגנון קיים, הקריטריונים שהיו עד לפני עשור קיימים. פשוט המדינה מעדיפה לזנוח את ההטבה הזאת משיקולים פוליטיים תקשורתיים או מכיוון שהיא לא באמת מעוניינת להכניס את היד לכיס. הבחירות הקרובות לא יהיו על איראן אלא על הזכות לרכוש דירה בישראל".

עוד עולה מהמחקר כי 73% מכלל הנשאלים אמרו כי חשוב להם להצביע בכנסת למפלגה שתבצע התאמה של תנאי המשכנתאות לזכאים למציאות שוק הדיור של 2015.

בנק דיסקונט מפרסם הבוקר את סיכום דיוני ועדת ההשקעות של הבנק, בו נכתב כי לאור ההתפתחויות בשוקי ההון ותמונת המאקרו בישראל ובעולם, הועדה החליטה על הותרת מבנה תיק ההשקעות ללא שינוי. ההערכה היא כי מבנה התיק הקיים מאוזן ומתאים להתמודדות עם תנאי השוק וההתפתחויות מאקרו- כלכליות.

להלן הרכב תיק הועדה: אג"ח ממשלתי-40%; אג"ח חברות ישראלי-20%; אג"ח חברות חו"ל-10%; מניות בארץ-10%; מניות חו"ל-15%; מזומן-5%; באפיק האג"ח חלוקה מומלצת 58% שקלי ו-42% מדדי.

להלן תקציר להמלצות הוועדה:

חשיפה לאג"ח ממשלתיות: ללא שינוי. מאז דיון הועדה האחרון נרשמו עליות שערים חדות, בעיקר בטווחים הארוכים, על רקע מדד ינואר הנמוך מהמצופה והחלטת בנק ישראל להוריד את הריבית בעקבותיו. הועדה ממליצה על השקעה של 40% מתיק הלקוח באג"ח ממשלתיות. במגזר הממשלתי הצמוד למדד ממליצה הועדה על מח"מ של 3 שנים ובמגזר הממשלתי הלא-צמוד בריבית קבועה על מח"מ של 4 שנים בצורה סינטטית (שילוב של אג"ח במח"מ קצר וארוך). הצעה להקטין את הרכיב הממשלתי הצמוד ולהעבירו לאפיק אג"ח החברות בארץ נדחתה ברוב קולות.

חשיפה מדד/שקל: ללא שינוי. עם יציאת מדד ינואר הנמוך, עלו הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון לכיוון האחוז. מחלקת מאקרו כלכלה צופה אינפלציה של 1.1% בשנה הקרובה. לאור סביבת האינפלציה והציפיות הנמוכות, בהן שרויים משקים רבים בעולם, הועדה רואה עדיפות לאפיק השקלי וממליצה על יחס של 58:42 לטובת האפיק הלא-צמוד על פני הצמוד. דהיינו, השקעת 25% באפיק הצמוד למדד ו-35% באפיק הלא-צמוד (בריבית קבועה ומשתנה).

חשיפה לאג"ח חברות בארץ: ללא שינוי. ירידות השערים בחודשים האחרונים של שנת 2014 והתייצבות המרווחים בשבועות האחרונים הביאו את רמות המרווחים בשוק האג"ח המשקפות, במידה רבה, את הסיכון. הועדה ממליצה על השקעת 20% מתיק הלקוח באג"ח חברות, מתוכם: 5% מתיק הלקוח במדד תל-בונד שקלי, 5% מתיק הלקוח באג"ח חברות בריבית משתנה, 5% מתיק הלקוח באג"ח בקבוצת דירוג AA במח"מ קצר של 3 שנים ו-5% מתיק הלקוח באג"ח קבוצת דירוג A במח"מ קצר של 3 שנים. הועדה רואה עדיפות להשקעה באמצעות נכסים מנוהלים. הצעה להגדיל את משקל אג"ח החברות בישראל ב-5 נקודות אחוז על חשבון האג"ח ממשלתיות נדחתה ברוב קולות.

חשיפה לאג"ח חברות בחו"ל: ללא שינוי. מרווחי התשואה באג"ח חברות בדירוגי השקעה בדולר ואירו ממשיכים לרדת, אחרי תקופה של עליות. הועדה ממליצה על השקעה של 10% מתיק הלקוח באג"ח חברות בינ"ל בדירוג השקעה (BBB- בינ"ל ומעלה) במח"מ תיק של 4 שנים. זאת, במטרה לגוון את ההשקעה ולהקטין את התלות בשוק המקומי.

חשיפה למניות בארץ: ללא שינוי. מדד ת"א 100 רשם מתחילת 2015 תשואה חיובית של 4.26%, זאת כאשר מדד ת"א 75 פתח פער חיובי בשיעור של כ- 4.4% על מדד ת"א 25. בעוד שבשנת 2014 העדפנו משקל יתר בהשקעה במניות החברות הגדולות והגלובליות על פני חברות מקומיות,  ב-2015 אנו מעדיפים דווקא פיזור רחב יותר, מתוך ציפייה לפיזור נורמטיבי יותר של ביצועי המניות בישראל. את בסיס הרכיב המנייתי בישראל (80%) ניתן להצמיד למדד ת"א 100 ואת היתרה ניתן להשקיע בענפים מומלצים ובמניות נבחרות.

חשיפה למניות בחו"ל: ללא שינוי. מרבית המדדים הגלובליים המובילים ממשיכים לרשום שיאים חדשים על רקע אופטימיות כללית בשווקים וסביבת ריבית אפסית, הדוחקת במשקיעים להגדיל חשיפה למניות. הועדה ממליצה על השקעה במניות בחו"ל בשיעור של 15%, והחשיפה הגיאוגרפית המומלצת לרכיב המניות בחו"ל היא: 55% ארה"ב, 30% אירופה ופסיפיק, 15% מתעוררים.

חשיפה של 5% למזומן ופיקדונות פלוס: ללא שינוי. הועדה ממליצה להותיר את רכיב המזומן והפיקדונות פלוס ברמה של 5% ולהיחשף לאפיק זה על ידי פיקדונות, קרנות כספיות או מק"מ ופיקדונות פלוס.

הועדה ממליצה כי החשיפה לאפיקי המט"ח תגודר באופן חלקי, אשר יתאים לצרכי כל לקוח ולקוח.

עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי מחלקת מחקר מפרסם הבוקר סקירה בנוגע למדיניות המוניטרית, בה נכתב כי "הפחתת הריבית של בנק ישראל לא אפקטיבית במלחמת המטבעות העולמית".

לוי מציין בסקירתו, כי בהחלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל בה הורדה הריבית לרמתה הנמוכה אי פעם, נכתב בזה הלשון כי: "הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות…".

לוי כותב: "בפעולה זאת מצהיר בנק ישראל כי הפחתת הריבית האחרונה נועדה בעיקרה (באופן החד והברור ביותר) לבלום את הייסוף בשקל. בתיאוריה, בנק ישראל צודק. במציאות הכלכלית הנוכחית אין לבנק ישראל השפעה על שוק המט"ח ובעיקר בעידן הריבית אפסית בעולם המערבי".

לוי סבור כי הפיחות בשקל בשנת 2014 איננו תוצאה של מדיניות בנק ישראל. בשנת 2014 בנק ישראל הפחית את הריבית שלוש פעמים מרמה של 1% לרמה של 0.25%, כאשר באותה השנה נחלש השקל מול הדולר בשיעור חד של 12%. לצורך ההשוואה ולבחינה האם הורדת הריבית היא זו שתרמה לפיחות השקל מול הדולר, ראוי לבדוק מה עשה הדולר בעולם באותה השנה. בבחינת המגמה העולמית של צמד המטבעות המרכזי אירו/דולר ניתן לראות בבירור כי הדולר התחזק בשיעור חד של כ-15%! כלומר לא ניתן לומר בוודאות שמדיניות הפחתת הריבית של בנק ישראל היא שתרמה לפיחות בשקל.

קיים מתאם חלש בין הפרש הריביות של ארה"ב וישראל לבין התנהגות שער החליפין דולר/שקל: כאמור, הפחתת הריבית של בנק ישראל נועדה לבטל את התמריץ לפיקדונות בשקל על פני אלה הדולריים. אם הריבית השקלית גבוהה יותר מהדולרית הרי קיים תמריץ ברור להתקפה ספקולטיבית על השקל. לצורך כך מפחית בנק ישראל את הריבית במשק על מנת למנוע התקפה זו אשר מחזקת את השקל ופוגעת בעת הנוכחית במשק הישראלי. בבדיקת המתאם מול הפרש הריביות של ארה"ב לישראל (אם הוא חיובי יש תמריץ לפיקדונות שקליים) על פני 15 שנה, מתקבל מתאם חיובי נמוך מאד. הוא נמוך יותר בשנים האחרונות כאשר סביבת הריבית העולמית אפסית.

התנהגות הדולר בעולם משפיעה יותר על הצמד דולר/שקל: מדד ה-DXY  מהווה אינדקס לדולר על ידי השוואתו ל-6 המטבעות המרכזיים בעולם. למעשה ניתן למדוד דרכו את עוצמתו של הדולר בעולם. בבחינת המתאם, שוב, לאורך תקופה של 15 שנים ניתן לראות בבירור שככל שהדולר בעולם מתחזק, יש לו השפעה חזקה יותר על שער החליפין של הדולר/שקל ובעל מתאם גבוה יותר מהפרש הריביות בין ארה"ב לישראל. באופן אינטואיטיבי אין צורך לבדוק מתאם לצורך כך. מכיוון שהתחזקות הדולר בעולם עשויה באופן כללי לחזק את הדולר מול כל המטבעות. אבל לא כך הדבר בשוק המט"ח בעידן הנוכחי בו בנקים עולמיים משפיעים על הצמדים במסגרת מלחמת המטבעות. בבנק ישראל רצו "להשתתף" במשחק העולמי אך הדרך של הפחתת הריבית, לא אפקטיבית  לטווח ארוך. כלומר, להורדת הריבית השקלית על ידי בנק ישראל יש השפעה חלשה, והתנהגות הדולר בעולם משפיעה יותר על התנהגות שער הדולר/שקל.

לפיכך, כותב לוי בסקירתו: "ככל שהריבית המקומית נמוכה יותר, גם סביר להניח שהשימוש בה על ידי הפחתה נוספת, לא ישיג את היעדים. היא יוצרת יותר נכסי סיכון ומעלה באופן קיצוני את סיכון האשראי במשק. לבנק ישראל כלים נוספים בארגז. הוא יכול לפעול באופן לא צפוי בשוק המט"ח על ידי הגדלת הרכישות ומתן תמריץ שלילי לספקולנטים, וזאת על ידי מיסוי הפעילות לטווח קצר בשוק המט"ח. אבל מאז מדיניותו של הנגיד דויד קליין והליברליזציה שהונהגה בשוק המט"ח המקומי מתחילת שנות ה-2000, אף נגיד לא לקח על עצמו התערבות כה נחרצת".