עוד הנחיה חשובה מבית היוצר של דורית סלינגר המפקחת על שוק ההון , הביטוח והחיסכון. סלינגר פרסמה את המידע הנדרש באתר אינטרנט של גוף מוסדי – "אתר האינטרנט של גוף מוסדי הינו כלי חשוב וזמין להעברת מידע למבוטחים, לעמיתים, לתובעים ולציבור הרחב", מציינת סלינגר, ומעדכנת בחוזר את המידע המינימלי שצריך להיות באתר – "מידע כללי לגבי הגוף המוסדי: תחומי פעילותו; בעלי מניות עיקריים; בעלי שליטה; תרשים מבנה אחזקות של הקבוצה אליה משתייך הגוף המוסדי; שמות חברי דירקטוריון, לרבות ציון הדירקטורים החיצוניים; שמות ועדות הדירקטוריון השונות לרבות ועדת ההשקעות, חברי הוועדות ותכיפות התכנסותן; שמות חברי ההנהלה הבכירה ונושאי משרה בכירים בחברה ופירוט תפקידיהם"

כמו כן, יש לפרט באתר מידע לגבי התיק המשתתף או נכסי קופת הגמל לרבות מסלולי השקעה, בהתאם למתכונת הקבועה בהוראות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון והמפקח על הביטוח, ובכללם: סך הנכסים המוחזקים באלפי ש"ח, הרכב אפיקי השקעות לפי אחוזים, שיעור ממוצע של דמי הניהול והעמלות שנגבו על ידי הגוף המוסדי, שיעורי תשואות נומינליות ברוטו, הכל בהתאם לנדרש בדיווח השנתי למבוטח או לעמית".

וזה לא הכל – באתר צריך לפרט את רשימת הנכסים הרבעונית של ארבעת הרבעונים החולפים עד לרבעון שקדם לרבעון החולף, לרבות דוח סקירת רואה החשבון המבקר אם עריכתו נדרשת בהתאם להוראות הממונה. הרשימה תוצג בקובץ גיליון אלקטרוני; כן תפורסם תשואה נומינלית ברוטו מצטברת מתחילת השנה הנוכחית ועד לתום החודש החולף, וכן יפורסם – דוח חודשי לתקופה של 12 החודשים החולפים ללא נספחים וללא 'דוח תקבולים ותשלומים מחיצוניים'. "חברה מנהלת תציג רק את טור הנכסים מתוך 'דוח נכסים ותזרים מנכסים' של קופות הגמל שבניהולה, עבור כל קופה בנפרד. חברת ביטוח תציג את 'דוח ההשקעות' בחלוקה לפי כל קרן או מסלול השקעה בנפרד, החל מהמועד בו נדרשת חלוקה זו בהתאם להוראות הממונה לעניין זה", מוסרת סלינגר וממשיכה לפרט את המידע הנדרש – " דוחות תקופתיים של הגוף המוסדי ושל קופות הגמל שבניהולו של ארבע השנים החולפות. גוף שמפרסם דוחות ביניים יפרסם גם את דוחות הביניים שפורסמו ב-12 החודשים החולפים. בנוסף תפורסם המודעה לעיתונות החייבת בפרסום בגין כל דוח כספי, בהתאם להוראות הממונה. פרסומים לציבור שקיימת חובה לפרסם בהתאם להוראות הדין ולהוראות הממונה כגון דיווחים מיידים והודעות לרשות לניירות ערך או לבורסה לניירות ערך, שפורסמו על ידי הגוף המוסדי או על ידי תאגיד שאיחד, לרבות באיחוד יחסי, את דוחות הגוף המוסדי, ב-24 החודשים החולפים, ככל שהם רלוונטיים לגוף המוסדי".

בנוסף יש לפרסם באתר – פרטים אודות ההצבעות של הגוף המוסדי באסיפה הכללית של תאגיד ציבורי שיש לגוף המוסדי חובת הצבעה בו לפי כל דין שהתקיימו ב-24 החודשים החולפים. הפירוט יהיה בהתאם להוראות הממונה לעניין זה.

סלינגר גם מצפה שבאתר יפורסמו "העתקי תקנונים עדכניים של קופות גמל שאינן קופות ביטוח, שבניהול הגוף המוסדי ופירוט השינויים שחלו בהם ב-12 החודשים החולפים והמועד בו נכנסו לתוקף. בגין כל שינוי יובא הנוסח הקודם, הנוסח החדש, והסבר על מהות השינוי.

"לגבי קופות גמל לקצבה שאינן קופות ביטוח, יפורסמו כל התקנונים שהיו בתוקף ב-7 השנים החולפות. העתק של כל תוכניות הביטוח, לרבות כתבי שירות, הרחבות, ריידרים ונספחים ולגבי תוכניות ביטוח אשר שווקו החל מיום 1 בינואר 2004 יש לציין את התקופה בה שווקו, והכל כמפורט להלן: תוכנית ביטוח בביטוח כללי, שאינה תוכנית ביטוח קבוצתית, אשר הכין מבטח כדי שתשמש לחוזים רבים בינו לבין מבוטחים בלתי מסוימים, לרבות הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצעים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים שבו, שהייתה בתוקף בשלוש השנים החולפות.

"תוכנית ביטוח בביטוח בריאות, שאינה תוכנית ביטוח קבוצתית, שנמכרה החל בשנת 1995, לרבות טפסי הגילוי הנאות שלה; תוכנית ביטוח בביטוח חיים, שאינה תוכנית ביטוח קבוצתית, שנמכרה החל בשנת 1991, בחלוקה לפי: תוכניות ביטוח הכוללות רכיב ריסק בלבד, תוכניות ביטוח לשכירים (מנהלים), תוכניות ביטוח לעצמאים ותוכניות ביטוח פרט; כתבי שירות בכל הענפים, שהיו בתוקף בשלוש השנים החולפות.

"העתק של כל תוכנית ביטוח קבוצתית שמבוטחים בה 10,000 מבוטחים או יותר לתקופה העולה על 30 ימים, לרבות טפסי הגילוי הנאות שלה. לגבי קופת גמל אשר רשאית לבטח את עמיתיה אצל מבטח בביטוח חיים קבוצתי יוצג העתק תוכנית הביטוח הקבוצתית ממוצעת לעמיתי הקופה.

כן יש לפרסם – "מידע מפורט הנדרש לסילוק תביעה, הצטרפות, משיכה או העברת כספים, לרבות הטפסים הנדרשים והסבר על אופן השימוש בהם. מידע הנדרש אגב פוליסת ביטוח או תקנון הנוגע לכלל ציבור המבוטחים והעמיתים, כגון רשימת שמאים בפוליסת רכב, רשימת המוסכים שבהסדר עם הגוף המוסדי, רשימת רופאים בהסכם בפוליסות בריאות ומדריכים שפורסמו על ידי הממונה.

"מידע בדבר כספים ללא דורש בהתאם להוראות הממונה לעניין זה. מידע בדבר אמצעי התקשרות עם הגוף המוסדי, לרבות כתובת עדכנית, מספרי טלפון, מספרי פקס וכתובת דואר אלקטרוני.מידע בדבר אופן הפניה לממונה על פניות הציבור בגוף המוסדי.

"מידע מפורט בדבר תגמול שמציע גוף מוסדי לבעל רישיון בעד עמידה בתנאי מבצע קידום מכירות, ובכלל זה: התנאים לקבלת התגמול; מהות התגמול שיוענק לבעל רישיון אם יעמוד בתנאים, אם התגמול ניתן שלא באמצעות תשלום כספי, יצוין מחיר השוק של התגמול; פירוט המוצרים הפנסיוניים ומוצרי הביטוח שלגביהם מוצע התמריץ; המועדים הרלוונטיים למכירת המוצרים הפנסיוניים ומוצרי הביטוח ולקבלת התגמול".

גוף מוסדי יאפשר שירות אחזור מידע פנסיוני באתר האינטרנט –" גוף מוסדי יציע לכל המבוטחים והעמיתים בגוף המוסדי להצטרף לשירות אחזור מידע פנסיוני. גוף מוסדי יציע למבוטח או עמית חדש להצטרף לשירות אחזור מידע פנסיוני בעת הצטרפותו או לאחריה, אך לא יאוחר משלושה חודשים ממועד ההצטרפות. הנתונים המוצגים למבוטח או לעמית יעודכנו עד ל-20 בכל חודש בגין החודש החולף ויוצג התאריך האחרון בו בוצע שערוך היתרות.

"גוף מוסדי ינקוט את האמצעים הדרושים על מנת לאפשר את אחזור המידע בהתאם להוראות הממונה לעניין ניהול סיכוני אבטחת המידע של הגופים המוסדיים. גוף מוסדי יאפשר גישה לשירות למבוטח או לעמית גם במשך 12 חודשים שלאחר העברת החיסכון לגוף מוסדי אחר".

היכנסו כאן  לפיקדון ליצ'י עם הריבית המעודכנת 

רוצים להשקיע באופן סולידי. אין לכם הרבה חלופות מעניינות. אם תשקיעו באגרות חוב הממשלתיות תקבלו תשואה "מדהימה" של 0.1% לאגרות חוב לשנה, זה עולה בהמשך, אבל אל תצפו לתשואה מעניינת – אגרות חוב שקליות ממשלתיות ל-3 שנים מספקות תשואה של  0.4% (תשואה שנתית). זה מעט, אפילו מעט מאוד, אבל זה מה שיש בריבית אפסית (ריבית בנק ישראל עומדת על 0.1%).

אפשרות נוספת, אפילו גרועה יותר היא המק"מ, אלא שבמק"מ שמספק ריבית של 0.1% בשנה  יש במקביל הוצאות קניה ומכירה שמאפסות את התשואה, ובמקרה הרע אפילו הופכים אותה לשלילית. חלופה אחרת – קרנות כספיות, ממש לא בריאה – זו דרך להפסיד הון.  אז מה שנאר – יש אפשרויות שאמורות להניב תשואה גבוה יותר אבל בסיכון גבוה יותר, למשל אגרות חוב קונצרניות, אלא ששם ממש לא בטוח שהתוספת תשואה שווה את הסיכון – בכל זאת מדובר בחברות וראינו כבר במשבר הקודם מה קורה להם שיש משברים (במיוחד הממונפות מבניהן) ואיך חברות לכאורה בטוחות לא מחזירות חובות.

ואם נחזור למכשירים הבטוחים, הנה מכשיר שבאופן טבעי מספק תשואות נמוכות יותר מהקרנות הכספיות (שנהנות מיתרון לגודל), ובכלל – לרוב הוא לא נחשב אטרקטיבי (אם כי בטוח מאוד) – הפיקדונות השקליים.  בנק מזרחי טפחות פרסם את הפיקדונות הנבחרים לחודש מרץ, ונראה שפיקדונות ליצ'י על סוגיהם השונים מעניינים.

הנה הנתונים – פיקדון ליצ'י ל-4 שנים – פיקדון שקלי לא צמוד ל-4 שנים בריבית קבועה, כאשר תחנות היציאה הן  אחת לשנה מתום שנה; הריבית בפיקדון הזה – שנה ראשונה 0.5%; שנה שנייה 0.6%; שנה שלישית 0.7% ושנה רביעית 0.8%. אלו ריביות טובות יחסית במיוחד בזכות האפשרות לסגת מהטווח הארוך.

פיקדון נוסף – ליצ'י ל-5 שנים – פיקדון שקלי לא צמוד בריבית קבועה כאשר אפשר לצאת אחת לשנה מתום שנתיים; בפיקדון הזה הריבית בשנתיים הראשונות – 0.75%, בשנה השלישית 0.9%, שנה רביעית 1.2% ושנה חמישית 1.4%.

פיקדון ליצ'י ל-6 שנים – שקלי לא צמוד למשך 6 שנים. גם כאן הריבית קבועה, וקיימת אפשרות יציאה אחת לשנה בתום 3 שנים; בשלוש השנים הראשונות הריבית היא 1.2%; בשנה הרביעית 1.3%, שנה חמישית 1.4%, ושנה שישית 1.5%. זה מוזר, אבל התשואה כאן לשלוש שנים עולה משמעותית על אגרות החוב הממשלתיות ל-3 שנים.

פיקדון ליצ'י נוסף, הפעם צמוד מדד – ליצ'י מדד ל-5 שנים, פיקדון שקלי צמוד מדד למשך 5 שנים כאשר ניתן לצאת מהפיקדון אחת לשנה מתום שנתיים. הריבית בפיקדון הזה – בשנתיים הראשונות 0.2%, שנה שלישית – 0.3%, שנה רביעית 0.4% ושנה חמישית 0.5%.

היכנסו כאן  לפיקדון ליצ'י עם הריבית המעודכנת 

מבדיקה שערכה מחלקת המחקר בחברת אלדר שיווק נדל"ן עולה כי המדינה אומנם מצהירה על רצונה לעזור לזוגות צעירים לרכוש דירה, אך בפועל היא מבטלת את הכלי היחיד הכי אפקטיבי שיכול לעזור לזוגות צעירים – משכנתא לזכאי משרד השיכון.

על פי המחקר, שנעשה על ידי רושינק מחקרי שוק והקיף 401 נשאלים המהווה מדגם מייצג של ישראלים דוברי עברית בגילאי 30-60, רק 20% מרוכשי הדירות בחמש השנים האחרונות השתמש במשכנתא לזכאים. לעומת זאת, לפני למעלה מעשור כמעט מחצית (48%) מרוכשי הדירות השתמשו במשכנתאות לזכאים.

משכנתא לזכאים הייתה שכיחה עד לפני עשר שנים. מדובר במשכנתא שהריבית עליה סובסדה על ידי המדינה ולכן נחשבה למאוד אטרקטיבית. בשנים האחרונות משרד השיכון צמצם את הקריטריונים בנוסף לחוסר מודעות וריביות גבוהות יחסית לשוק החופשי.

לדברי רוני כהן, מנכ"ל חברת אלדר שיווק נדל"ן "הממשלה היוצאת תכננה להוריד את המע"מ, מכרזים במחיר מטרה ועוד בלוני ניסוי שהופרכו באוויר במקום להכניס באמת את היד לכיס ולהחזיר את המשכנתאות לזכאי משרד השיכון. המנגנון קיים, הקריטריונים שהיו עד לפני עשור קיימים. פשוט המדינה מעדיפה לזנוח את ההטבה הזאת משיקולים פוליטיים תקשורתיים או מכיוון שהיא לא באמת מעוניינת להכניס את היד לכיס. הבחירות הקרובות לא יהיו על איראן אלא על הזכות לרכוש דירה בישראל".

עוד עולה מהמחקר כי 73% מכלל הנשאלים אמרו כי חשוב להם להצביע בכנסת למפלגה שתבצע התאמה של תנאי המשכנתאות לזכאים למציאות שוק הדיור של 2015.

בנק דיסקונט מפרסם הבוקר את סיכום דיוני ועדת ההשקעות של הבנק, בו נכתב כי לאור ההתפתחויות בשוקי ההון ותמונת המאקרו בישראל ובעולם, הועדה החליטה על הותרת מבנה תיק ההשקעות ללא שינוי. ההערכה היא כי מבנה התיק הקיים מאוזן ומתאים להתמודדות עם תנאי השוק וההתפתחויות מאקרו- כלכליות.

להלן הרכב תיק הועדה: אג"ח ממשלתי-40%; אג"ח חברות ישראלי-20%; אג"ח חברות חו"ל-10%; מניות בארץ-10%; מניות חו"ל-15%; מזומן-5%; באפיק האג"ח חלוקה מומלצת 58% שקלי ו-42% מדדי.

להלן תקציר להמלצות הוועדה:

חשיפה לאג"ח ממשלתיות: ללא שינוי. מאז דיון הועדה האחרון נרשמו עליות שערים חדות, בעיקר בטווחים הארוכים, על רקע מדד ינואר הנמוך מהמצופה והחלטת בנק ישראל להוריד את הריבית בעקבותיו. הועדה ממליצה על השקעה של 40% מתיק הלקוח באג"ח ממשלתיות. במגזר הממשלתי הצמוד למדד ממליצה הועדה על מח"מ של 3 שנים ובמגזר הממשלתי הלא-צמוד בריבית קבועה על מח"מ של 4 שנים בצורה סינטטית (שילוב של אג"ח במח"מ קצר וארוך). הצעה להקטין את הרכיב הממשלתי הצמוד ולהעבירו לאפיק אג"ח החברות בארץ נדחתה ברוב קולות.

חשיפה מדד/שקל: ללא שינוי. עם יציאת מדד ינואר הנמוך, עלו הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון לכיוון האחוז. מחלקת מאקרו כלכלה צופה אינפלציה של 1.1% בשנה הקרובה. לאור סביבת האינפלציה והציפיות הנמוכות, בהן שרויים משקים רבים בעולם, הועדה רואה עדיפות לאפיק השקלי וממליצה על יחס של 58:42 לטובת האפיק הלא-צמוד על פני הצמוד. דהיינו, השקעת 25% באפיק הצמוד למדד ו-35% באפיק הלא-צמוד (בריבית קבועה ומשתנה).

חשיפה לאג"ח חברות בארץ: ללא שינוי. ירידות השערים בחודשים האחרונים של שנת 2014 והתייצבות המרווחים בשבועות האחרונים הביאו את רמות המרווחים בשוק האג"ח המשקפות, במידה רבה, את הסיכון. הועדה ממליצה על השקעת 20% מתיק הלקוח באג"ח חברות, מתוכם: 5% מתיק הלקוח במדד תל-בונד שקלי, 5% מתיק הלקוח באג"ח חברות בריבית משתנה, 5% מתיק הלקוח באג"ח בקבוצת דירוג AA במח"מ קצר של 3 שנים ו-5% מתיק הלקוח באג"ח קבוצת דירוג A במח"מ קצר של 3 שנים. הועדה רואה עדיפות להשקעה באמצעות נכסים מנוהלים. הצעה להגדיל את משקל אג"ח החברות בישראל ב-5 נקודות אחוז על חשבון האג"ח ממשלתיות נדחתה ברוב קולות.

חשיפה לאג"ח חברות בחו"ל: ללא שינוי. מרווחי התשואה באג"ח חברות בדירוגי השקעה בדולר ואירו ממשיכים לרדת, אחרי תקופה של עליות. הועדה ממליצה על השקעה של 10% מתיק הלקוח באג"ח חברות בינ"ל בדירוג השקעה (BBB- בינ"ל ומעלה) במח"מ תיק של 4 שנים. זאת, במטרה לגוון את ההשקעה ולהקטין את התלות בשוק המקומי.

חשיפה למניות בארץ: ללא שינוי. מדד ת"א 100 רשם מתחילת 2015 תשואה חיובית של 4.26%, זאת כאשר מדד ת"א 75 פתח פער חיובי בשיעור של כ- 4.4% על מדד ת"א 25. בעוד שבשנת 2014 העדפנו משקל יתר בהשקעה במניות החברות הגדולות והגלובליות על פני חברות מקומיות,  ב-2015 אנו מעדיפים דווקא פיזור רחב יותר, מתוך ציפייה לפיזור נורמטיבי יותר של ביצועי המניות בישראל. את בסיס הרכיב המנייתי בישראל (80%) ניתן להצמיד למדד ת"א 100 ואת היתרה ניתן להשקיע בענפים מומלצים ובמניות נבחרות.

חשיפה למניות בחו"ל: ללא שינוי. מרבית המדדים הגלובליים המובילים ממשיכים לרשום שיאים חדשים על רקע אופטימיות כללית בשווקים וסביבת ריבית אפסית, הדוחקת במשקיעים להגדיל חשיפה למניות. הועדה ממליצה על השקעה במניות בחו"ל בשיעור של 15%, והחשיפה הגיאוגרפית המומלצת לרכיב המניות בחו"ל היא: 55% ארה"ב, 30% אירופה ופסיפיק, 15% מתעוררים.

חשיפה של 5% למזומן ופיקדונות פלוס: ללא שינוי. הועדה ממליצה להותיר את רכיב המזומן והפיקדונות פלוס ברמה של 5% ולהיחשף לאפיק זה על ידי פיקדונות, קרנות כספיות או מק"מ ופיקדונות פלוס.

הועדה ממליצה כי החשיפה לאפיקי המט"ח תגודר באופן חלקי, אשר יתאים לצרכי כל לקוח ולקוח.

עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי מחלקת מחקר מפרסם הבוקר סקירה בנוגע למדיניות המוניטרית, בה נכתב כי "הפחתת הריבית של בנק ישראל לא אפקטיבית במלחמת המטבעות העולמית".

לוי מציין בסקירתו, כי בהחלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל בה הורדה הריבית לרמתה הנמוכה אי פעם, נכתב בזה הלשון כי: "הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות…".

לוי כותב: "בפעולה זאת מצהיר בנק ישראל כי הפחתת הריבית האחרונה נועדה בעיקרה (באופן החד והברור ביותר) לבלום את הייסוף בשקל. בתיאוריה, בנק ישראל צודק. במציאות הכלכלית הנוכחית אין לבנק ישראל השפעה על שוק המט"ח ובעיקר בעידן הריבית אפסית בעולם המערבי".

לוי סבור כי הפיחות בשקל בשנת 2014 איננו תוצאה של מדיניות בנק ישראל. בשנת 2014 בנק ישראל הפחית את הריבית שלוש פעמים מרמה של 1% לרמה של 0.25%, כאשר באותה השנה נחלש השקל מול הדולר בשיעור חד של 12%. לצורך ההשוואה ולבחינה האם הורדת הריבית היא זו שתרמה לפיחות השקל מול הדולר, ראוי לבדוק מה עשה הדולר בעולם באותה השנה. בבחינת המגמה העולמית של צמד המטבעות המרכזי אירו/דולר ניתן לראות בבירור כי הדולר התחזק בשיעור חד של כ-15%! כלומר לא ניתן לומר בוודאות שמדיניות הפחתת הריבית של בנק ישראל היא שתרמה לפיחות בשקל.

קיים מתאם חלש בין הפרש הריביות של ארה"ב וישראל לבין התנהגות שער החליפין דולר/שקל: כאמור, הפחתת הריבית של בנק ישראל נועדה לבטל את התמריץ לפיקדונות בשקל על פני אלה הדולריים. אם הריבית השקלית גבוהה יותר מהדולרית הרי קיים תמריץ ברור להתקפה ספקולטיבית על השקל. לצורך כך מפחית בנק ישראל את הריבית במשק על מנת למנוע התקפה זו אשר מחזקת את השקל ופוגעת בעת הנוכחית במשק הישראלי. בבדיקת המתאם מול הפרש הריביות של ארה"ב לישראל (אם הוא חיובי יש תמריץ לפיקדונות שקליים) על פני 15 שנה, מתקבל מתאם חיובי נמוך מאד. הוא נמוך יותר בשנים האחרונות כאשר סביבת הריבית העולמית אפסית.

התנהגות הדולר בעולם משפיעה יותר על הצמד דולר/שקל: מדד ה-DXY  מהווה אינדקס לדולר על ידי השוואתו ל-6 המטבעות המרכזיים בעולם. למעשה ניתן למדוד דרכו את עוצמתו של הדולר בעולם. בבחינת המתאם, שוב, לאורך תקופה של 15 שנים ניתן לראות בבירור שככל שהדולר בעולם מתחזק, יש לו השפעה חזקה יותר על שער החליפין של הדולר/שקל ובעל מתאם גבוה יותר מהפרש הריביות בין ארה"ב לישראל. באופן אינטואיטיבי אין צורך לבדוק מתאם לצורך כך. מכיוון שהתחזקות הדולר בעולם עשויה באופן כללי לחזק את הדולר מול כל המטבעות. אבל לא כך הדבר בשוק המט"ח בעידן הנוכחי בו בנקים עולמיים משפיעים על הצמדים במסגרת מלחמת המטבעות. בבנק ישראל רצו "להשתתף" במשחק העולמי אך הדרך של הפחתת הריבית, לא אפקטיבית  לטווח ארוך. כלומר, להורדת הריבית השקלית על ידי בנק ישראל יש השפעה חלשה, והתנהגות הדולר בעולם משפיעה יותר על התנהגות שער הדולר/שקל.

לפיכך, כותב לוי בסקירתו: "ככל שהריבית המקומית נמוכה יותר, גם סביר להניח שהשימוש בה על ידי הפחתה נוספת, לא ישיג את היעדים. היא יוצרת יותר נכסי סיכון ומעלה באופן קיצוני את סיכון האשראי במשק. לבנק ישראל כלים נוספים בארגז. הוא יכול לפעול באופן לא צפוי בשוק המט"ח על ידי הגדלת הרכישות ומתן תמריץ שלילי לספקולנטים, וזאת על ידי מיסוי הפעילות לטווח קצר בשוק המט"ח. אבל מאז מדיניותו של הנגיד דויד קליין והליברליזציה שהונהגה בשוק המט"ח המקומי מתחילת שנות ה-2000, אף נגיד לא לקח על עצמו התערבות כה נחרצת".

סקר הנדל"ן של BDO זיו האפט, מראה כי המועמד הבולט לתפקיד שר האוצר הוא פרופ' מנואל טרכטנברג שזכה בכ-30% מקולות הבכירים. משה כחלון הוא המועמד המועדף על לתפקיד שר הבינוי והשיכון.

בסקר השנתי של בכירי ענף הנדל"ן השתתפו כ-275 מבכירי ענף הנדל"ן בישראל. כ-25% מבכירי ענף הנדל"ן בישראל בחרו בלפיד כמועמד המועדף לתפקיד שר האוצר. עם זאת, באשר לתוכנית הדגל של לפיד להורדת מחירי הדיור – מע"מ אפס – נרשמה תמימות דעים בקרב בכירי הנדל"ן כי אין להמשיך את התוכנית הנ"ל. לעומתה, סבורים בכירי הנדל"ן, כי לתוכנית מחיר מטרה דווקא יש עתיד – כ-78% מהנשאלים סבור כי יש להמשיך בתוכנית במהלך השנה הקרובה וליישמה.

מנתוני הסקר עולה כי עוד כ-54% מבכירי הנדל"ן סבורים שמחירי הדיור יוסיפו לעלות באופן מתון כשנה לאחר כינון הממשלה החדשה ואילו 13% סבור כי מחירי הדיור יעלו באופן ניכר. רק אחוז בודד מהנשאלים סבור כי מחירי הדיור ירדו באופן ניכר בעוד שכ-6.5% מהנשאלים סבור שמחירי הדיור ירדו באופן מתון בלבד. יודגש כי הסקר נערך קודם לפרסום דו"ח מבקר המדינה בעניין מחדל הדיור.

באשר לשאלה מיהו המועמד המועדף עליהם כשר אוצר – זוכה משה כחלון במקום השלישי עם כ-18% מקולות המצביעים בסקר וממוקם במקום השלישי, הרבה אחרי לפיד. שלושת שרי הליכוד – יובל שטייניץ, גלעד ארדן וישראל כץ ממוקמים בהתאמה במקומות 4 עד 6.

במרחק רב אחרי כחלון שזכה לרוב מובהק בקרב הנשאלים כמועמד מועדף לתפקיד שר הבינוי והשיכון, ממוקם "מנכ"ל של חברת נדל"ן גדולה" – עם כ-19% מקולות המצביעים. נפתלי בנט זוכה בסקר זה ל-6.7% מקולות המצביעים, שר הבינוי והשיכון היוצא אורי אריאל זוכה ל-14.3% ואילו מירי רגב זוכה לכ-2.6% מקולות המצביעים וממוקמת במקום האחרון.

תושבי דרום הארץ צריכים להיות מעודדים מתוצאות הסקר. כ-43% מהנשאלים השיבו כי מדינת ישראל צריכה לתעדף את דרום הארץ בפיתוח בנייה למגורים. במקום השני עם 23.2% ממוקם צפון הארץ. תל-אביב זוכה בסקר ל-6.5% בלבד.

קבוצת חנן מור מסכמת את שנת 2014 עם רווח נקי של כ-9 מיליון שקל. זאת, בהמשך לרווח נקי של כ-12 מיליון שקל בשנת 2013. מחזור ההכנסות של החברה הסתכם ב-280 מיליון שקל – והוא משקף 211 מסירות של יחידות דיור בשנה החולפת.

הרווח הגולמי הסתכם במהלך השנה החולפת בכ-36 מיליון שקל ואילו הרווח התפעולי עמד על כ-22 מיליון שקל. במהלך השנה החולפת מכרה החברה בפרויקטים השונים ברחבי הארץ כ-170 יחידות דיור חדשות בהיקף כספי כולל של 199 מיליון שקל.

במקביל, הודיעה החברה על חלוקת דיווידנד בהיקף של כמיליון שקל (כ-7.8 אגורות למניה). החלוקה תתבצע בהתאם למדיניות חלוקת הדיווידנד עליה הכריזה החברה אשתקד, במסגרתה תחלק החברה עד 25% מרווחיה לבעלי המניות.

"השנה החולפת הייתה שנה מאתגרת" אמר חנן מור, יו"ר הקבוצה, "במהלך השנה נאלצנו להתמודד עם אתגרי חוק מע"מ 0 שהוביל להקפאת לא מעט עסקאות, וכן עם השלכות מבצע צוק איתן. יחד עם זאת, אנו רואים גידול חד מאוד במכירות במהלך החודשים האחרונים. מתחילת 2015 כבר מכרנו 56 דירות חדשות, וההתעניינות בפרויקטים שלנו גדולה מאוד.

במהלך השנה החולפת ביצעה החברה מהלך אסטרטגי של כניסה לתחום הנדל"ן המניב, בדגש על נכסי מסחר עירוניים. החברה מחזיקה בשני פרויקטים להקמת מרכזיים מסחריים גדולים בעיר חריש, בנוסף לעשרות חנויות הנמצאות בבעלותה בשדרה הראשית של העיר. כן נרכשה לאחרונה קרקע להקמת פרויקט למגורים ומסחר בעיר אריאל. "המהלך הזה בהחלט מוכיח את עצמו, בנינו לעצמנו תשתיות חזקות במיוחד שיאפשרו את צמיחת החברה בשנים הקרובות" אמר מור.

עוד הוסיף מור, " שנת 2015 צפויה להיות שנת שיא מבחינת החברה בכל הקשור לאיכלוסים. אנו צפויים למסור השנה למעלה מ-300 דירות חדשות לדיירים, מה שצפוי להוביל להכנסות שיא בדו"חות הכספיים".

את 2014 סיימה החברה עם יתרות מזומנים (לא כולל מזומנים בחשבונות הליווי) בהיקף של כ-40 מיליון שקל. "אנו ממשיכים ליהנות מאיתנות פיננסית. השלמנו לאחרונה פירעון מוקדם וסופי של אג"ח מסדרה ג' – וזוהי הפעם השלישית ברציפות שבה אנו פורעים את אגרות החוב שלנו לפני הזמן. יתרות המזומנים שלנו מאפשרות לנו לנצל הזדמנויות שונות בשוק" סיכם מור.

הראל פיננסים מפרסמים הבוקר סקירה מקרו כלכלית חודשית, בה כותב עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר: " האינדיקטורים הכלכליים שפורסמו החודש היו טובים מהצפי".

בהראל פיננסים מציינים כי "הצמיחה ברבעון הרביעי של 2014 עמדה על 7.2 אחוזים, ושנת 2014 הסתיימה עם הצמיחה של כ-2.9 אחוזים. בינואר שיעור האבטלה המשיך לרדת בעוד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה המשיך לעלות, פדיון רשתות השיווק רשמו עליות יפות, והמדד המשולב עלה תוך תיקון כלפי מעלה של רמתו בחודשים האחרונים. בעקבות הנתונים האחרונים, עדכנו את תחזית הצמיחה שלנו לשנת 2015 כלפי מעלה".

בהראל מוסיפים: "התחזית שלנו לצמיחה ב-2015 עומדת על 3.5 אחוזים, לעומת צמיחה של 2.9 אחוזים ב-2014. המשמעות היא צמיחה בתוצר לנפש של 1.7 אחוזים ב-2015. התחזית שלנו גבוה מהתחזית האחרונה של בנק ישראל (3.0 אחוזים) מאחר שהבנק עדיין לא הוציא תחזית מעודכנת. אנו סבורים שכשהוא יוציא תחזית הוא גם כן יעדכן אותה כלפי מעלה (כנראה לכיוון 3.3-3.4 אחוזים)".

משה כחלון יו"ר מפלגת כולנו מציג הצעה שצפויה להקל על זוגות צעירים בתשלום המשכנתא. לתפיסתו – זוגות צעירים הרוכשים דירה ראשונה יוכלו לשלם עבור המשכנתא באמצעות ההפרשות החודשיות לקרן ההשתלמות הפטורות ממס. מדובר בהצעה שעשויה להקל על החזרים השוטפים – במקום לחסוך לקרן השתלמות, הזוגות יוכלו להקטין את תשלומי המשכנתא – זה יקל עליהם בתזרים וזה גם כלכלי יותר

"אנחנו מאפשרים לראשונה מסלול החזר חודשי מתוך הפרשת קרן ההשתלמות. במסלול הזה, הזוגות הצעירים יוכלו לבחור אם הם רוצים להשתמש בהפקדות החודשיות לקרן ההשתלמות, הן של העובד והן של המעביד, בחלקם או במלואם ולהמירם לתשלום החודשי של החזר המשכנתא", אומר כחלון ומוסיף – "על ידי כך, נשחרר את הזוגות הצעירים מהשעבוד של כל ההכנסה הפנויה שלהם לתשלום המשכנתא שחונקת אותם מדי חודש ל-20 שנה".

כן, זה אולי מבורך, אבל כחלון האם אתה חושב שזה יעשה את ההבדל – התשלומים לקרן ההשתלמות? כחלון אתה יודע לכמה צעירים יש קרן השתלמות – למיעוט; לרוב אין, מר כחלון, אז איך בדיוק זה יעזור לי שאין לו קרן השתלמות?

אבל כחלון מכוון למנדטים, הוא לא באמת מתכוון לכל מה שהוא אומר. "כולנו תפתור בראש ובראשונה את פקק התנועה בהתחלות הבניה", מוסיף כחלון, "כולנו תגדיל דרמטית את היצע הדירות ובמקביל, תקל על הזוגות הצעירים לנצח במירוץ לדירה הראשונה".

תוכניתו של כחלון לשוק הדיור היא שיהיה שר אחראי/ ממונה שירכז תחתיו את כל הגורמים הרלבנטיים והמשפיעים על ענף הנדל"ן בכלל ועל שוק הדירות למגורים בפרט. במקביל, מציע כחלון לצמצם את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בעיקר בכל הקשור בתפקידה כמתכננת ומשווקת קרקעות. כך סבור כחלון יהיה אפשר לשחרר יותר קרקעות ומהר יותר.

התוכנית גם כוללת להוציא את מינהל התכנון מידי משרד הפנים; להוציא את קק"ל ורשות הפיתוח, המחזיקים בקרקעות, מרמ"י ולתת להם אפשרות לשווק עצמאית קרקעות תחת יעדים לשיווק מאסיבי.

במקביל מציע כחלון לשנות דרמטית את שיטת מכרזי הקרקע כך שישווקו רק תוכניות הזמינות לבנייה, ולא כאלו שהן על הנייר להרבה שנים. כחלון מציע להפסיק את שיטת השיווק בחלקים/ במנות, שיטה שלפיה משווקות קרקעות באותו מקום/מתחם במועדים שונים. כחלון טוען ששיטה זו גורמת ותורמת לעליית מחירי הקרקעות.

הצעה נוספת של כחלון היא להכניס במכרזים פרמטר שיחייב את הזוכים ברכישת הקרקעות, להגיע לשלב של הוצאת טופס אכלוס (טופס 4) תוך זמן קבוע מראש. כמו כן, מציע כחלון לייעד מכרזים ופרויקטים למחוסרי דיור, במסגרת דיור בר השגה ; וכן לבנות דירות להשכרה ארוכת טווח.

בסה"כ התוכניות של כחלון בתחום הדיור נראות לעניין; היישום לא יהיה פשוט, ואולי ארוך, אבל התוכניות בהחלט בכיוון הנכון.

בנק דיסקונט מפרסם הבוקר סקירה בנושא כלכלת ישראל מאת הכלכלנית הראשית נירה שמיר. בדיסקונט מציינים כי בנק ישראל הוריד את הריבית לשפל של 0.1% וזאת תוך האצה בפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים.

דיסקונט מציינים בסקירתם, כי חברי הוועדה מתמצתים את הדיון המאקרו כלכלי והחלטת הריבית לתיסוף האחרון של השקל והמדיניות המוניטארית בעולם. על פי כלכלני דיסקונט: "אין ספק שכאשר דיוני הריבית והחלטת הריבית נעים סביב המגמות בשוק המט"ח, כל נושא התחזיות הופך לזמני מאוד".

בנוסף כותבים דיסקונט בסקירתם כי "לנתונים מאקרו כלכליים ואינפלציה לוקח זמן לשנות כיוון (ולרוב יש גם רמזים לפני), לעומת זאת, שוק המט"ח הפכפך והתמונה יכולה להשתנות ברגע". להערכת כלכלני דיסקונט: "החודשים הבאים (עד העלאת הריבית בארה"ב) הם החודשים הקריטים מבחינת בנק ישראל, ולכן להערכתנו, במידה והשקל ישוב להתחזק, חברי הועדה המוניטארית לא יהססו להוריד שוב את הריבית ל-0%".

נשיא איגוד לשכות המסחר תוקף הבוקר את עיריית ת"א, ואומר כי "התנהלותה השערורייתית והמתחכמת להעלות את נטל מס הארנונה תבריח את העסקים מהעיר."

"הפעל את סמכותך ודאג לביטול החלטת מועצת העירייה, שאמורה להיכנס לתוקף בימים אלה, שנועדה להגדיל בצורה משמעותית את תעריפי הארנונה בגין שטחי חנייה עליהם לא נגבה תשלום." כך עולה מפנייה ששיגרו עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ועו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר, רון חולדאי, ראש העיר תל אביב-יפו.

מתחשיב ראשוני עולה כי העלאת תעריף החניונים בכ- 50% לסכום של 64.83 ₪ למ"ר, תביא לתוספת עלות של לפחות 16.5 מיליון ₪,  שתוטל על העסקים הפועלים בעיר.

מהפנייה עולה כי "מדובר בדרך-כלל במקומות חנייה, שמיועדים לעובדים במקום העסק ואין צורך להדגיש שהם נותנים מענה ממשי למצוקת חנייה בעיר תל אביב-יפו עצמה. במקרים אלה העסקים עושים את שהעירייה הייתה אמורה לעשות – לספק מקום חניה לעובדים במקום שאלו יבזבזו זמן במציאת מקומות חניה, שאינם."

"ראוי לציין, שיש ספק גדול על עצם חוקיות ההעלאה האמורה, שכן עיריית תל-אביב-יפו הגישה בקשה לאישור חריג להעלאה בדיוק בנושא שבנדון, ובקשתה זו נדחתה. לאור כך, אין העירייה יכולה לעשות דין לעצמה על-ידי פרשנות משפטית שמאפשרת לה, לכאורה, לבצע את ההעלאה הגורפת. "

לין: "עיריית תל אביב חוזרת להתנהלותה השערורייתית והמתחכמת בניסיון נואל נוסף להעלאת נטל מס הארנונה. בדבר אחד היא בטח תצליח – להבריח את העסקים מן העיר."

לדעת לין ולויה, "מדובר בעקיפה, פסולה, של החלטת השרים, שאמרו את דברם. לא ניתן להגיש בקשה לשרים ולאחר שמתקבלת החלטה שלא מוצאת חן, לפעול כאילו החלטת השרים הייתה חסרת ערך והעירייה רשאית לפעול כאילו לא הגישה כלל בקשה חריגה להעלאה."

"מעבר לשיקולים הפורמאליים, אנו יכולים אף לקבוע כנציגי המגזר העסקי, שהתנהלות כזו של עיריית תל-אביב-יפו תבריח עסקים מהעיר. ההתמרמרות היא אדירה. כלל החיוב המוטל על עסקים בתל-אביב-יפו הוא כבר היום הגבוה בישראל. בל נשכח שרק לאחרונה יצרה עיריית תל-אביב-יפו אגרה חדשה, היא אגרת השמירה. יש גבול כמה אפשר להכביד על עסקים."

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מפרסם הבוקר סקירה מקרו כלכלית שבועית, בה נכתב כי: " מאז הפחתת הריבית המפתיעה של בנק ישראל בשבוע שעבר השקל המשיך להיחלש, בכ-4 אחוזים מול הדולר וב-3 אחוזים מול האירו".

בהראל פיננסים מעריכים כי "מדיניות בנק ישראל צפויה להמשיך להשפיע על השקל בטווח הקצר. בטווח הארוך יותר, להערכתנו, הגורמים שתמכו בהתחזקות השקל בשנתיים האחרונות לא השתנו (העודף בחשבון השוטף, רכישת חברות ישראליות על ידי זרים, הנפקות ישראליות בחו"ל, והגז הטבעי המקומי). לכן בטווח הארוך יותר השקל צפוי לחזור ולהתחזק מול סל המטבעות."

נקודות מרכזיות נוספות מסקירת הראל פיננסים: בארץ נמשך הפיחות בשקל, וחלה עליה בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי בינואר. בארה"ב: הצמיחה עודכנה כלפי מטה. הצריכה הפרטית נותרה חזקה, בעוד שהאינפלציה הפכה שלילית, בגלל הירידה במחיר הדלק. בנוסף חלה עלייה בהכנסה ובצריכה הפרטית הריאלית בינואר.

הראל פיננסים מציינים גם את המומנטום החיובי באירופה; ירידה באבטלה ועלייה באינפלציה לקראת תחילת ההרחבה השבוע והרגיעה עם יוון; בנוסף, ביפן-סימני חולשה בצריכה הפרטית מגבירים הסבירות להרחבה בהרחבה הכמותית.