שוב דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון  הביטוח והחיסכון שבמשרד האוצר בפעולה למען הציבור.  סלינגר  (שכבר נבחרה לאבירת ההון אצלנו באתר ) מקדמת את הרפורמה במסלולי החיסכון בברירת מחדל בתחום הפנסיוני. הרעיון שעומד מאחורי התהליך הוא שככל שמדובר בחוסכים מבוגרים יותר אז הסיכון שיש להצמיד להם בחיסכון הוא קטן יותר. יש כמובן הרבה הגיון סביב המהלך הזה- צעירים יכולים להסתכן במיוחד שסיכון הולך יחד עם סיכוי (יחד עם תשואה) ולצעירים יש זמן "לספוג" גם מהלומות בדרך (הפסדים), אחרי הכל ההשקעה במניות אמורה על פני זמן לתגמל אותם (עבור הסיכון הם מקבלים תיאורטית תשואה גבוה יותר). כלומר, בטווח הארוך המשוואה הזו י- ותר סיכון יותר תשואה , מתבררת כנכונה, ולכן היא מתאימה לחוסכים צעירים. אבל חוסכים מבוגרים לא ייקחו את הסיכון שהם יחוו מפולת, אין כבר זמן רב לתיקון, ועל רקע זה, ברור וטבעי שחוסכים מבוגרים צריכים להכיל על התיק שלהם רמת סיכון נמוכה יותר. יש כמובן יוצאים מהכלל, וזה גם תלוי בהון ובאמצעים של כל אחד. אבל ברירת המחדל צריכה להיות ברורה. את זה סלינגר מנסה לעשות – היום פרסם אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר,  חוזר סופי שקובע כללים להקמת מסלולי ברירת מחדל המותאמים לגילאי העמיתים.

מסלולי ברירת מחדל המותאמים לגיל העמיתים גובשו על מנת להתאים את הסיכון שבהשקעות לגילו של החוסך. כיום, ניהול ההשקעות נעשה במשותף לכל החוסכים, מבלי לקחת בחשבון את מאפייניהם השונים. אחת התוצאות להתנהלות זו היא חשיפת העמיתים לסיכוני השקעה במוצר החיסכון הפנסיוני, שאינם עולים בקנה אחד עם רמת הסיכון המתאימה להם על פי מאפייניהם. בפרט, קיימת בעיה בכך שכספם של חוסכים מבוגרים מנוהל יחד עם כספם של חוסכים צעירים, ובאותה רמת סיכון.

המסלולים שיוקמו הם מסלול השקעה למקבלי קצבאות, מסלול השקעה לחוסכים מעל לגיל 60, מסלול השקעה לחוסכים בין הגילאים 50-60, ומסלול השקעה לעמיתים עד גיל 50. כמו כן, ניתן יהיה להקים מסלולי השקעה מקבילים, שבכל אחד מהם מצויה קבוצה של עמיתים בטווח תאריכי לידה מסוים. כל עמית שמצטרף לאחת מתוכניות החיסכון יסווג לאחד המסלולים הרלבנטיים.

בנוסף למסלולים אלו, ימשיכו להתקיים מסלולי השקעה "מתמחים" כגון: מניות, אג"ח, שקלי, טווח קצר וכדומה. חוסכים יכולים לבחור במסלולים אלו, על פי טעמיהם. הגוף המוסדי יחויב להודיע לחוסכים קיימים על האפשרות לחסוך במסלול מותאם גיל.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "מסלולי ברירת המחדל יאפשרו לגופים המוסדיים להתאים את החיסכון הפנסיוני לגילו של כל עמית, להגן באופן טוב יותר על כספי החוסכים וליצור התאמה טובה יותר של השקעות לצרכיהם בסמוך לתקופת פרישתם לגמלאות".

הראל פיננסים מפרסמים הבוקר סקירת מאקרו שבועית, בה מציין עפר קליין כי מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ירד ב-0.9 אחוז, נמוך מהצפי, ואתו מסתכמת האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים במינוס 0.5 אחוז – רחוקה מאוד ממרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל. ירידת המחירים כללה את רוב סעיפי המדד.

הראל מציינים בסקירתם כי מבין הסעיפים בהם נרשמה ירידת מחירים, מעניין לציין במיוחד את המשך הירידה במחירי המזון (ללא ירקות ופירות), הנובעת משילוב של גידול בתחרות בענף, התחזקות השקל וירידת המחירים באירופה (משם מרבית יבוא המזון). בנוסף מציינים הראל כי נרשמה גם ירידה חדה מהצפוי במדד הדיור (מחירי השכירות) וירידה במחירי התחבורה בשל מחירי הדלק.

מנגד, כותבים הראל כי מחירי הדירות בבעלות המשיכו לעלות ב-0.2% אחוז בין אמצע נובמבר לאמצע דצמבר, והם גבוהים כעת ב-4.5 אחוזים ביחס לרמתן אשתקד.

הראל צופים ירידה חדה במדד פברואר (מינוס 0.5 אחוז), בשל הירידה במחירי החשמל, הדלק, הירקות והתקשורת. מדד מרץ צפוי לעלות ב-0.3 אחוזים על רקע ההתאוששות במחירי הדלקים בעולם ובשל העונתיות. עפר קליין כותב בסקירתו: "להערכתנו, האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תהיה 1.1% (ינואר מול ינואר).

בסקירתם מציינים הראל מספר נתוני מאקרו שפורסמו השבוע בישראל: נתון התמ"ג שפורסם אתמול מעיד על מהירה מאוד ברבעון האחרון של 2014. בנוסף פורסם מוקדם יותר השבוע כי מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.9 אחוז. הכנסות המדינה ממסים בינואר היו טובות מהצפי. כמו כן, חברת הדירוג S&P אשררה את דירוג האשראי ארוך הטווח של ישראל: A פלוס עם אופק יציב. נתוני סחר חוץ – סחורות לינואר היו מעורבים, גירעון הסחר קטן ולוחץ לתיסוף השקל.

באשר לנתוני המאקרו בארה"ב: המכירות קמעונאיות היו נמוכות מהצפי, ומספר המשרות הפנויות בדצמבר המשיכו לעלות. בנוסף, מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד בפברואר, לאחר שהגיע לשיא בחודש הקודם.

באירופה: הצמיחה בגוש האירו האיצה קלות ברבעון האחרון של 2014 בעיקר בשל צמיחה גבוהה בגרמניה וספרד. מנגד, איטליה, צרפת ויוון אכזבו והבנק המרכזי בשבדיה הפחית את הריבית והודיע על הרחבה כמותית.

דוח מחירי דירות בבעלות הדיירים שפרסמה הלמ"ס מראה כי מחירי הדירות שנרכשו בישראל ברבעון האחרון של 2014 היו גבוהים בממוצע ב–8.4% ממחיר הדירות שנרכשו ברבעון האחרון של 2013, וב–21% ממחיר הדירות שנרכשו ברבעון האחרון של 2010. על פי נתוני הלמ"ס, עליות המחירים הבולטות ביותר היו במרכז הארץ ובדרומה, בעוד שבאזורי חיפה והצפון נרשמו עליות מחירים מתונות.

לפי דו"ח הלמ"ס, הערים שבהן חלו עליות מחירים גבוהות ביותר ב–2014 היו ערי גוש דן, שבהן מחירי הדירות שנמכרו בהן היו גבוהים ברבעון הרביעי של 2014 ב–14.7% לעומת הרבעון הרביעי של 2013.

גורמים בשוק הנדל"ן מגיבים הבוקר לנתוני הלמ"ס לשנת 2014:

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין אמר הבוקר: "אין מדובר כאן רק במספר היבש 14.7 אחוזים. מדובר בעלייה ממוצעת של כ-400 אלף שקלים בקירוב לדירה בגוש דן, שלא לדבר על אזורים יקרים במיוחד דוגמת תל אביב וגבעתיים. מדובר בעלייה מצטברת של 100 אחוזים במהלך העשור האחרון".

כהן מוסיף כי "מדובר בשוק שיצא מכלל שליטה לחלוטין ורמות המחירים בו משתוות לערים היקרות ביותר בעולם. מדובר בדיסוננס הולך וגדל בין עם ישראל שרוצה לגור רק בתל אביב ורק בגוש דן, לבין חוסר היכולת של חלק גדל והולך לרכוש אפילו דירה צנועה לא בתל אביב, ולאחרונה גם לא בערי לווין מבוקשות. זוהי פצצת זמן מתקתקת וכדאי שקברניטי המשק ישימו לב לכך".

יוסי חסון, מנכ"ל החברה לחיזוק מבנים אמר על המספרים כי "הנתון הזה מהווה הוכחה נוספת לכך שהחדלון של כל הגורמים בנושא יישום תמא 38 פשוט זועק לשמיים. הלא אם הממשלה היתה כופה על העיריות כבר לפני שנים ליישם ולדחוף את התמא 38, היו צצים כבר אלפי דירות חדשות בפריים לוקיישן של תל אביב ויתר ערי גוש דן, מה שללא ספק היה ממתן מאוד את עליות המחירים בשנים האחרונות. יתרה מזהף התוספת הקריטית של אותן אלפי דירות היתה מייצרת איזון נכון בין הביקושים לבין ההיצע. הערים היו מתחדשות. העיריות היו נהנות מאוכלוסיות חזקות במרכזים המתדלדלים ומהכנסות משמעותיות. מה שקורה היום זה שאחוז השוכרים, ובמיוחד בתל אביב, גבוה מאוד, הבניינים מתיישנים ומתפוררים והחלטת הממשלה מלפני 10 שנים בדיוק ממשיכה להיות מוטלת כאבן שאין לה הופכין".

גלעד יפרח, מבעלי חברת גלעד מאי מוסיף: "כחברה המתמקדת בבנייה בפריפריה אני נדהם בכל פעם מחדש, איך מקבלי ההחלטות לא מייצרים תמריצים אמיתיים לרבבות רוכשים שאין ביכולתם זה מכבר לרכוש דירה לא בתל אביב, לא ברמת גן ואפילו לא בפתח תקוה או חולון. מחישובים שערכשנו מתברר כי קיימים בפוטנציה כ-80 אלף זוגות צעירים ומשפרי דיור המתגוררים כיום בגוש דן, חלקם הגדול בשכירות, שהיו מוכנים מחר לעבור לגליל או לנגב זאת במידה והממשלה ומקבלי ההחלטות היו נותנים להם אחד, תמריצים באמצעות הלוואות מקום מוגדלות שיקלו על רכישת דירה בפריפריה, שתיים, מקומות עבודה איכותיים בפריפריה, שלוש, קיצור זמן הנסיעה מהפריפריה למרכז בכ-30 אחוזים לפחות, זאת באמצעות רשת רכבות מהירות וכבישים משופרים. כמו כן, כיזם, אני תוהה בכל פעם מחדש בשביל מה הממשלה לוקחת מאיתנו עלויות פיתוח כה גבוהות ומאלצת את היזמים ליישר את המחירים כלפי מעלה. במידה ויתבצעו פעולות אלה, מחירי הדיור בגוש דן יתמנו מחד גיסא ומאידך גיסא יתחיל תהליך בריא של זרימת אוכלוסיות חזקות לפריפריה".

העלאה בדמי הניהול בקרן הנאמנות הראל (0A) עד שנתיים ללא מניות (מספר קרן: 5105408). שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן לפני השינוי: % 0.15 ואחרי העדכון : 0.25%.

בהראל מדגישים כי בהתאם להסכם הקרן, זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-3% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, החל מהמועד הנזכר לעיל וכל עוד לא יוסכם אחרת בין מנהל הקרן לבין הנאמן, יקבל בפועל מנהל הקרן שכר שנתי השווה ל-0.25% מהשווי האמור.

בנק ישראל מנהל השקעות בסך 90 מיליארד דולר! כבר כתבנו כאן שמדובר בהימור טוטאלי, והתייחסנו בעיקר להימורי המטבע של הבנק, אבל זה לא רק הימורי מטבע. בבנק הקימו יחידה לניהול אסטרטגי של תיק היתרות – מי צריך את זה לכל הרוחות, עוד עובדים בשכר גבוה, עוד הוצאות, בשביל מה? האם הם מנהלים טוב יותר מבתי השקעות? למה לא למנות בתי השקעות שינהלו את כל הסכום בדמי ניהול אפסיים (בגלל הגודל). לא רק שמהמרים בכסף (שלנו), גם מוסיפים חטא על פשע ומקימים יחידה מיוחדת שתנהל את הכסף.

היחידה הזו מתגאה בתשואה של 2.82% בממוצע שנתי על פני עשור. זה כל כך טוב? ממש לא בטוח? בתקופה הזו בממוצע היו ריביות גבוהות יותר מהריבית הנוכחית, ודווקא המגמה של ירידת הריבית בעולם היתה צריכה להניב להם תשואה מרשימה יותר.

בגלובס ראיינו את מנהל היחידה, ד"ר גולן בניטה, שמדבר על העלאת פרופיל הסיכון של התיק, שזה במילים פשוטות – להגדיל את הרכיב המנייתי ולהרחיב את רכישת המניות לבורסות נוספות.

ההשקעות של בנק ישראל מגוונות, וכוללות בין היתר נגזרים ואג"ח מכל הסוגים, כולל אג"ח מגובות במשכנתאות (MBS). לפני כשנה הוחלט על הכפלת המקסימום המותר להשקעה במניות מ-6% מסך התיק ל-12%. בפועל, 8% מתיק המט"ח מושקע במניות.

"ההחלטה להשקיע במניות", אומר בנטה בראיון לגלובס, "באה על רקע התשואות הנמוכות בעולם ובעקבות הגידול ביתרות, השינויים שחלו בחוק בנק ישראל והשינוי בפרופיל הסיכון של הוועדה המוניטרית. באופן טבעי, הוחלט שבשלב הראשון ההשקעה בתיק המניות תפוזר בין שוקי המניות המרכזיים – ארה"ב, גרמניה, צרפת ובריטניה – ועם הזמן הוועדה החליטה להרחיב את הפיזור לשוקי מניות נוספים".

כן, אתם קוראים נכון, ההימור של בנק ישראל הוא לא רק בדולר, הבנק קונה גם מניות בסכומים הולכים וגדלים! רגע, זה התפקיד של בנק ישראל, לזה התכוון המחוקק שנתן לבנק המרכזי חופש פעולה – להמר על הכסף שלנו?

מנהל קרן הנאמנות אקסלנס (1B) מחלקת – קרן נאמנות (מספר קרן: 5108238) מדווח על חלוקת דיבידנד למחזיקים. ביום 01/03/2015 ישולם מנכסי הקרן תשלום לבעלי יחידות כדלקמן: היום שבו מי שמחזיק ביחידות הקרן זכאי לתשלום (היום הקובע): 22/02/2015 שיעור התשלום: % 0.80 מהערך הנקוב של היחידה.

מחירה של קרן הנאמנות אקסלנס מחלקת כ-160 אגורות, התשואה שלה בשנה האחרונה כ-2%, והיא מחזיקה בעיקר מק"מ ואגרות חוב ממשלתיות.

מיטב דש מפרסמים היום סקירת סיכום חודש ינואר בקרנות הנאמנות המגייסות והמדממות, מאת מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים . לדברי מיטב דש, המשקיעים מגדילים את הסיכון: ל-10 הקרנות המסורתיות שרשמו את הגיוסים הגבוהים ביותר בחודש ינואר יש חשיפה למט"ח ול-6 מתוכן יש חשיפה מנייתית.

מיטב דש מציינים בסקירה, כי את המקום ה-1 בגיוסים בחודש ינואר 2015 קטפה הקרן "אקסלנס 00 תחליף לפקדון בריבית בנק ישראל" עם גיוס של כ-320 מיליון ₪. מנגד, הקרן הפודה ביותר ינואר היא "מיטב 00 פק"מ גמבו כספית" עם פדיון של כ-210 מיליון ₪. בנוסף מציינים מיטב, כי כ-1.2 מיליארד ₪ זרמו לקרנות המחקות בסיכום חודש ינואר, זאת בהובלת קרנות מחקות על מדדי אג"ח מדינה שגייסו כ-400 מיליון ₪ וקרנות מחקות על מדדי אג"ח שקלי עם גיוסים של כ-260 מיליון ₪.

דמי הניהול הממוצעים ממשיכים להישחק – הגיוסים בתעשיית הקרנות בינואר היו בדמי-ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.55% – ירידה של כ-10% לעומת החודש הקודם, בעוד שהפדיונות בינואר היו בקרנות עם דמי-ניהול ממוצעים של כ-0.8% – עלייה של כ-30% לעומת החודש הקודם. 10 הקרנות המגייסות ביותר גייסו החודש בדמי ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.4%.

בחודש  ינואר 2 קרנות חדשות הצטרפו ל"מועדון המיליארד": "מיטב 2B אקטיבית 25/75" ו"מגדל 1B! 10/90 פלוס". מספר הקרנות במועדון "המיליארד" עומד על 49 קרנות המנהלות כ-98.1 מיליארד ₪. 7 מ-10 הקרנות המגייסות ביותר בינואר משתייכות למועדון המיליארד עם גיוס של כ-1.45 מיליארד ₪ המהווה כ-80% מסך גיוסן. 17 קרנות מתוך 49 הן קרנות כספיות המנהלות כ-46.9 מיליארד ₪. בסיכום חודשי כ-60% מהקרנות רשמו פדיונות. כ-3.5% מ-781 הקרנות שסיכמו את החודש עם פדיונות, איבדו למעלה מ-50 מיליון ₪ כ"א.
סיכום חודשי – קרנות הנאמנות המגייסות והמדממות: טבלת 10 הקרנות המגייסות, שגייסו יחד כ-1.9 מיליארד ₪ בסיכום חודשי, מכילה:  3 קרנות אג"ח כללי, 3 קרנות אג"ח מדינה, 3 קרנות כספיות וקרן אג"ח חו"ל. מן הצד השני, טבלת 10 הקרנות הפודות שמהן נפדה כ-1.6 מיליארד ₪, מכילה 6 קרנות כספיות, קרן אג"ח מדינה, קרן אג"ח כללי ,קרן אג"ח חברות, וקרן אג"ח שקלי.

המשקיעים חוזרים לקרנות עם חשיפה מנייתית – קרנות מסורתיות ללא חשיפה למניות גייסו החודש כ-550 מיליון ₪. קרנות שיש להן חשיפה למניות עד 10% רשמו החודש גיוסים של כ-270 מיליון ₪, כאשר בקרנות אג"ח כללי עם חשיפה של עד 10% מניות הגיוס עמד על כ-155 מיליון ₪. קרנות שיש להן חשיפה למניות עד 30% רשמו גיוסים של מ-470 מיליון ₪.

אחד האפיקים המגייסים ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות בחודש ינואר הוא אפיק אג"ח מדינה – קרנות אג"ח מדינה רשמו גיוסים של יותר מ-0.65 מיליארד ₪. עיקר הגיוסים, כ-1 מיליארד ₪, נותבו לקרנות אג"ח מדינה כללי. לעומת זאת, סכום של כ-380 מיליון ₪ נפדו מקרנות אג"ח מדינה צמודות מדד.

קרנות אג"ח חו"ל רשמו בינואר גיוסים של כ-880 מיליון ₪ – ירידה של כ-15% לעומת החודש הקודם. כ-220 מיליון ₪ נותבו לקרנות מגודרות מטבע. שאר המשקיעים הגדילו את החשיפה למט"ח, זאת לאחר שכ-640 מיליון ₪ נותבו לקרנות אג"ח חו"ל הנקובות בש"ח. עוד 20 מיליון ₪ הופנה לקרנות נקובות $ .

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מתייחס היום לנתוני צמיחה החזקים שנרשמו ברבעון הרביעי, וסבור כי "הצמיחה המפתיעה במשק ברבעון הרביעי אינה מייצגת זינוק בפעילות המשק, אלא מיוחסת למספר גורמים שהשפעתם לעיתים חולפת".

זבז'ינסקי מציין כי ראשית, סיום המבצע צוק איתן גרם לפעילות מואצת כפיצוי על הקיפאון בתקופת המלחמה. תופעה דומה הייתה גם בעבר, לדוגמה, אחרי מלחמת הלבנון השנייה. שנית, מציין זבז'ינסקי את שינוי משטר המס אשר גרם לגידול ניכר ברכישות כלי רכב גם ע"י העסקים וגם ע"י הצרכנים הפרטיים. גם הריבית הזולה של בנק ישראל הוסיפה לדרבן ביקושים למכוניות ולמוצרי בני קיימא אחרים. שלישית, הצריכה המוגברת של הממשלה במחצית השנייה של השנה, גם היא ככל הנראה קשורה לפחות חלקית להצטיידות אחרי המלחמה.

בסיכומו של עניין, סבור זבז'ינסקי כי צמיחה של 7.2% ברבעון הרביעי אינה מייצגת את המצב במשק. יחד עם זאת, לדבריו "המשק גם לא נמצא בוודאי בהאטה או במיתון, אלא צומח בקצב די גבוה של כ-3.0%, קצב שיכול לעורר קנאה אצל הרבה מדינות בעולם. עיקר השיפור נראה בתחום היצוא והצריכה הפרטית. לעומת זאת, ההשקעות במשק, כולל בבנייה למגורים, ממשיכות להתכווץ ולהצביע על זהירות של המגזר העסקי."

בבית ההשקעות אפסילון מגיבים גם כן לנתון הצמיחה החזק. עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, מדגיש כי חשוב לזכור שמדובר באומדן הראשון לצמיחת התוצר, כך שייתכנו שינויים בעדכונים הבאים.  שנית, אזולאי מציין כי הקפיצה בצמיחה היא תיקון לירידה שברבעון השלישי שנגרמה בגלל צוק איתן ולדעתי לא ניתן להסיק מכך שהמשק נמצא בתוואי של צמיחה מואצת.

אזולאי מעריך שנתוני הצמיחה הבאים ישקפו באופן נאמן יותר את הצמיחה המתונה במשק כפי שהיא השתקפה במדד ינואר שהתפרסם אתמול, וכותב בסקירתו כי "יתכן והנתון הזה ירחיק מעט את הפחתת הריבית אולם להערכתי לא לאורך זמן".

עפר קליין – ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, מגיב היום לצמיחה המהירה שנרשמה ברבעון הרביעי. קליין מציין בסקירתו כי האומדן הראשון לצמיחת התוצר המקומי הגולמי ברבעון הרביעי של שנת 2014, 7.2 אחוזים, הנתון הכי גבוה מאז תחילת שנת 2007. לדבריו, כשבוחנים את הרכב הצמיחה מגלים את הסיפור המלא.

כפי שמצוין בדו"ח הלמ"ס: ההוצאה לצריכה פרטית שעלתה ב-6.8 אחוזים (לעומת עליה של 4.5 ברבעון קודם), מבטאת לצד אמון צרכני חזק גם הרבה מאוד מזומן שמצוי חופשי בידי הציבור (198 מיליארד ₪ בדצמבר) ועלייה ביכולת ללוות כסף על רקע הריבית הנמוכה במשק. נתון זה מפתיע על רקע הרושם שהתקבל מירידת המחירים במדד המחירים לצרכן. בנוסף, בולטת העלייה החדה ביצוא הסחורות והשירותים שעלה בשיעור של 7.3 אחוזים (לעומת עליה של 3.8 אחוזים ברבעון הקודם). ככל הנראה, על רקע הפיחות של השקל מול הסל בחודשים האחרונים שמשפיע בפיגור, יחד עם מגמת ההתאוששות בסחר העולמי.

קליין מוסיף כי ההשקעה בנכסים קבועים עלתה ב-8.7 אחוזים, ככל הנראה כתגובת נגד להקטנת ההשקעות ברבעון השלישי על רקע מבצע צוק איתן נתון התומך בשיעור האבטלה הנמוך (הגידול שנרשם הוא בענפי המשק ולא בנדל"ן). הצריכה הציבורית עלתה ב-12.2 אחוזים ככל הנראה על רקע מבצע צוק איתן ברבעון השלישי והשלמת הצטיידות של מערכת הביטחון.

לדברי קליין, "המשמעות של נתון כל כך חזק היא שלמרות התחזקות השקל (המתבקשת מנתון כזה – ומהמשוואה של צמיחה חזקה שווה מטבע חזק), ולמרות המדד הנמוך, בנק ישראל יתקשה עכשיו להצדיק הורדת ריבית, ובטח הפעלת כלים פחות קונבנציונליים כמו הרחבה כמותית. דבר המשאיר לו בארסנל בעיקר את כלי רכישת המט"ח".

הראל פיננסים מוסיפים כי "בנוסף, הצמיחה המהירה יחד עם הגידול בהשקעות, תומכים בהמשך צמיחה חזקה גם ברבעונים הבאים. אנו (וככל הנראה גם בנק ישראל והאוצר) צפויים לעדכן את תחזית הצמיחה שלנו לשנת 2015 כלפי מעלה".

המדדים הכמעט אפסיים של השנים האחרונות והריבית האפסית של בנק ישראל מחזקים יותר ויותר את האפשרות שהבנק המרכזי יוריד את הריבית לטריטוריה שלילית, והדבר גורם לבלבול ולאי ודאות הולכת וגדלה. מה זו ריבית שלילית? מה עושים כשיש ריבית שלילית? מה זה אומר? במקום לקבל ריבית על הפיקדונות, נצטרך לשלם? זה אבסורד, אבל זה רק נדבך אחד של ריבית שלילית. (קראו כאן על ההשפעה של המדד השלילי על המשכנתא שלכם – זה לא מה שחשבתם!)

ריבית שלילית היא מצב מוזר וקיצוני בשווקים, אבל החל משנת 2014 זה המצב בגוש האירו, לצד מקומות נוספים. זה התחיל בכלל בדנמרק שב-2012 הפתיעה את השווקים עם ריבית שלילית, נמשך בגוש האירו ב-2014 וחלחל למקומות נוספים – יפן בתחילת 2016, וזה עלול להגיע גם לארה"ב.

המשמעות של ריבית שלילית היא שבנקים לא נותנים תשואה/ריבית על הפיקדונות שלהם אלא גובים תשלום. זה נשמע לא הגיוני, אנחנו רגילים שאם אנחנו מפקידים בפיקדון בבנק אנחנו מקבלים ריבית, אפסית אומנם , אבל לפחות מקבלים משהו. ובכל זאת, בגוש האירו, ביפן ובמקומות נוספים, זה קיים. איך זה קורה?  במצב הנורמלי של ריבית חיובית, אנשים מפקידים 100 אלף שקל ומקבלים אחרי שנה 100 אלף שקל ותוספת ריבית, נניח של 300 שקל (0.3%), ובסה"כ 100.3 אלף שקל. אם הריבית תהפוך לשלילית, נניח של מינוס 0.1%, אזי יהיו בנקים שבהם אחרי שנה יהיה בפיקדון סכום נמוך יותר. לדוגמה, סכום של 99.9 אלף שקל (100 אלף פחות ריבית של 0.1% שמשולמת לבנק). זה מצב קיצון, סוג של עיוות שוק שלא היה בהיסטוריה, אבל זה כאן והשאלות הן איך מתמודדים עם זה? האם זה יגלוש לישראל? ואיך זה ישפיע על ההשקעות שלכם ועל שוק הדירות? (כאן תוכלו לקרוא איך ריבית שלילית משפיעה על מחירי הדירות).

אבל לפני שמסתכלים קדימה, חשוב להבין את המגמה בעבר. כאן, הטבלה מדברת בעד עצמה – הנה ריבית הפריים בשנים האחרונות. ריבית הפריים מבטאת את ריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5%. כפי שניתן להתרשם, הריבית ירדה בצורה משמעותית בשנים האחרונות, ואגב, במשך תקופה מאוד ארוכה ועד לא כך כך מזמן, הריבית הזו היתה דו-ספרתית – כן, 11%, 15%, אפילו 18%, וזה היה משנות ה-80 ועד 2003. מאז, המגמה היא של ירידה, אם כי במשך תקופה, לפני המשבר של סוף 2008,, הריבית נעה בין 5% ל-8%. המשבר טרף את הקלפים – הבנקים המרכזיים בעולם וגם בישראל הפחיתו את הריבית כדי לעודד צמיחה וצריכה, ומאז אנחנו בפחות מ-5%. כמה  פחות? הנה הטבלה –

ריבית שלילית בישראל?

על פי לא מעט כלכלנים לא מעטים ולאחרונה הצטרפו גם הכלכלנים של סיטי בנק ישראל תהיה אחת המדינות שתצטרף למדינות עם ריבית שלילית.  בסיטי מעריכים כי קיימת סבירות גבוהה שבנק ישראל יאמץ ריבית שלילית בהמשך 2016.  הריבית כיום היא 0.1% ועל פי ההערכות הכלכנים היא תרד למינוס 0.1%. בסיטי מסבירם  כי "בהתחשב בתקופה הממושכת שבה האינפלציה אינה מגיעה ליעד שהציב הבנק, אנו צופים כי הסבלנות של בנק ישראל תפקע והוא יכריז על מדיניות המשלבת ריבית שלילית והתערבות אגרסיבית יותר בשוק המט"ח. בבנק ישראל אמרו עם החלטת הריבית האחרונה  – "בנק ישראל יבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו".

לאחרונה אמרה יו"רית הפד ג'נט ילן כי היא אינה שוללת שימוש בכלי של ריבית שלילית, וביפן החליטו כאמור בתחילת השנה על ריבית שלילית של מינוס 0.1%.

ריבית שלילית, לעומת ריבית ריאלית שלילית? 

ריבית היא נתון אבסולוטי, וכך גם ריבית שלילית. לדוגמה, ריבית שלילית של מינוס 0.1% מבטאת הפסד של עשירית האחוז – השקעתם 100 אלף שקל, אחרי שנה יש לכם 99.9 אלף שקל. ריבית ריאלית מבטאת את היחס בין הריבית לבין האינפלציה/מדד המחירים לצרכן. אם לדוגמה המדד הוא 2% והרווחתם על ההשקעות 3%, אז בקירוב יש לכם תשואה ריאלית של 1% (ריבית ריאלית של 1%), אבל אם ההשקעות מספקים לכם רק 1%, אז הפסדתם ריאלית 1% (ריבית ריאלית שלילית של 1%).

הריבית של בנק ישראל מבטאת ריבית שלילית ריאלית או ריבית ריאלית אפסית. למשקיעים זה הרבה יותר גרוע, למשקיעים סולידיים בפיקדונות הבנקאיים שמקבלים במקרה הטוב את ריבית בנק ישראל גלום הפסד משמעותי ביחס לאינפלציה הצפויה, אם כי יש לבחון זאת ביחס למדד הצפוי על פי הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות. אבל גם שם המצב לא מזהיר – המדד צפוי להיות ב-2016  סביב 0.5%, בפיקדונות הבנקים מקבלים במקרה הטוב את הסביבה הזו – כלומר ריבית ריאלית אפס, ובמקרה הרע – ריבית ריאלית שלילית.  

בנק ישראל מנווט כבר כמה שנים במציאות מדומה – טווח האינפלציה שהוא מגדיר לא רלוונטי; הריבית הנמוכה, הכלי שהיה אמור להיות הכי אפקטיבי של הבנק, לא עוזר, לא מרים את הצמיחה, אלא מנפח בועות ענקיות בשוק הנדל"ן ובשווקים הפיננסים, ולכן יש בהחלט מצב שהבנק יחליט להוריד עוד יותר את הריבית. התוצאות של המהלך הזה יכולות להיות הרסניות עוד יותר לשוק הדירות ולשווקים בכלל.

נזכיר שבשנים 2008-2009 בעקבות המשבר בשווקים, בנק ישראל העמיד את הריבית הריאלית על מינוס 1%, ואז מחירי הדירות זינקו. אז אנשים החליטו לרוץ ולקנות דירות – התשואה בהן טובה לעומת הריבית הריאלית באפיקים סולידיים. עכשיו, ייתכן תרחיש שאפילו הריבית עצמה שלילית – ואז רבים ישאלו את עצמם מדוע להחזיק כספים בבנק, קדימה – נקנה דירות, התשואה שם היא כמה אחוזים טובים, ובטח שלא שלילית! (כאן, תוכלו לקרוא על ההשלכות של ריבית שלילית על שוק הדירות) 

ריבית שלילית – למשוך את הכסף מהבנק? 

כשהחליטו באירופה על ריבית שלילית היו חששות גדולים ובצדק – האם הציבור יוציא את הכסף מהבנקים? האם הבנקים יישארו עם בעיות נזילות? מה זה בנקים בלי הכסף של הציבור? הרי אין להם זכות קיום. המהלך באירופה היה מאוד מדוד ומדורג, ובסופו של דבר לא היתה קטסטרופה, גם בגלל שהבנקים לא גלגלו לכל הציבור את הריבית השלילית, חלקם ספג את הריבית השלילית כדי להשאיר את הלקוחות הגדולים. כך נוצרה בדלת האחורית תחרות חזקה יותר בין הבנקים. זה מבורך, והלוואי שהתחרות תגיע גם לכאן, אבל לא בטוח שזו הדרך.

אלא שמה שקרה באירופה נשאר באירופה. אירופה זו לא ישראל; יפן היא לא ישראל – אי אפשר לקבוע שאם שם הציבור לא משך את הכסף מהבנקים, כאן זה גם לא יקרה, אנחנו מדברים על מעל 300 מיליארד שקל בפיקדונות. מספיק שחלק קטן מהם יזוז למקומות אחרים, והבנקים עשויים להיות בבעיה. לא ברור אם וכאשר תהיה כאן ריבית שלילית, הציבור ימשוך את הכסף – מה שברור הוא שהמוטיבציה שלו למשוך את הכסף גדלה מאוד. הוא יעביר כספים למניות, לאפיקים מסוכנים יותר, לנדל"ן, והוא לא בהכרח ילך כמו צאן לטבח וישלם לבנקים על הזכות להחזיק בכספו. יש גבול, וייתכן מאוד שישראלים רבים לא יהיו מוכנים לשלם כסף לבנקים בגין הריבית השלילית ובצדק!

ריבית משכנתא – עדכונים על ריבית משכנתא, והאם היא תושפע אם הריבית השלילית תגיע לכאן. מצד אחד ריבית המשכנתא מתואמת עם הריבית במשק, אבל מצד שני המגמה בתקופה האחרונה היא שלי עלייה בריבית המשכנתא.

ריבית שלילית – נחזיר פחות מההלוואה המקורית? 

ריבית שלילית היא לא רק על פיקדונות, ריבית שלילית לכאורה היא גם על הלוואות. ככלל, הריבית על ההלוואות מתואמת עם ריבית בנק ישראל; המלווים – בעיקר הבנקים, מוסיפים פרמיית סיכון (לכל לקוח פרמיה אחרת) על ריבית בנק ישראל, וכך קובעים את הריבית על ההלוואה שלכם. מה יקרה אם תהיה ריבית שלילית? האם הריבית על הלוואות תהפוך לשלילית? ובכן, נראה שבמצב כזה הריבית על ההלוואות תוזל עוד יותר! זו יכולה להיות בשורה ללוקחי המשכנתאות וללווים בכלל, אבל האם ייתכן מצב של תמונת ראי לפיקדונות – כלומר בעוד שהמחזיקים בפיקדונות מפסידים כסף כאשר יש ריבית שלילית, הלווים דווקא מרוויחים כסף? האם אפשרי תרחיש של הלוואה או אוברדראפט בחשבון שילכו ויקטנו? תיאורטית כן. בפועל, האשראי וההלוואות ניתנים אמנם בהתייחס לריבית השוררת בשוק, אבל בתוספת של פרמטרים שקשורים לסיכון הספציפי של הלקוחות ובתוספת מרווח הרווח של הבנק. המרווחים האלו ימנעו מצב של ריבית שלילית על הלוואות.

צחי ליבוביץ, מנהל השקעות ראשי באימפקט בית השקעות, ציין בסקירה שפרסם בתחילת 2015 כי אחד הפתרונות למצב הדפלציה שנוצר בישראל (ומאז המשיך ביתר שאת) הוא התערבות של בנק ישראל. להערכתו, בנק ישראל צריך להוריד את הריבית כמה שיותר קרוב לאפס ואף לאמץ ריבית פיקדונות שלילית כפי שהנהיג הבנק המרכזי האירופאי לאחרונה בגוש האירו. הסיבה לכך היא שהאינפלציה השלילית גורמת לאפקט הריבית הנמוכה לקטון. מטרת הריבית הנמוכה היא לגרום למעשה לכך שלבעלי הפיקדונות  המחזיקים בכסף פנוי לא יהיה תמריץ להשאיר את הכסף בבנק עקב הריבית נמוכה והאינפלציה השוחקת ויחפשו להשקיע אותו בנכסים ריאליים ופיננסיים או – וזה יותר טוב למשק – יסיטו כסף לצריכה מוגברת יותר, דבר שעשוי להניע את הכלכלה קדימה.

זה אולי תרחיש לא רחוק, אבל מסוכן מאוד – המשק הישראלי לא בנוי על ריבית שלילית בפיקדונות. הציבור עלול למשוך כסף מהפיקדונות ולהשאיר אותו מתחת לבלטות או בכספות, הוא יעביר כספים דווקא לשוקי המניות והאג"ח. כלומר, לא משנה מה הוא יעשה בכסף, זה יכול לנפח בועות נוספות וחדשות, ומעבר לכך – ריבית שלילית בפיקדונות לא הוגנת ולא הגונה כלפי רבבות אנשים שאין להם אלטרנטיבה חוץ מאשר לשים את הכסף בבנק, אנשים שלרוב גם לא יודעים ולא מבינים כמה הם מקבלים על הפיקדון שלהם. עם זאת, צריך לזכור שבמצבים מסוימים ולאורך תקופות מוגבלות זה יכול להוות פתרון, ולראיה – גוש האירו.

רבע ממדינות העולם עם ריבית שלילית – הציבור כועס ולא באמת צורך יותר

ב"פייננשל טיימס" התפרסמה באמצע פברואר 2016 כתבה מקיפה על הריבית השלילית (תרגום בגלובס) – השורה התחתונה שלה היא – ריבית שלילית יכולה להיות אסון לשווקים, ובינתיים היא בטח שלא עוזרת ולא מגדילה צריכה: "לפי סקר שהקיף 13 אלף בני אדם באירופה, ארה"ב ואוסטרליה – אם יותר בנקים ינסו לחייב את בעלי הפיקדונות שלהם בריבית, חוסכים רבים יגיבו בשלילה", נכתב בכתבה. "הסקר נערך על-ידי איפסוס להזמנת הבנק ההולנדי ING. יותר מ-75% מהנסקרים אמרו שיוציאו כספים מחסכונותיהם אם הריבית תהיה שלילית. רק 12% העריכו שיוציאו יותר כסף על צריכה – המטרה העיקרית של הבנקים המרכזיים. היו שאמרו שהם יחסכו אפילו יותר. רוב הנסקרים העריכו שיעברו להשקעות מסוכנות יותר או יצברו כספים ב'מקום בטוח'".

ואם זה המצב בחלק גדול מהעולם, אז למה לכל הרוחות בכלל חושבים על ריבית שלילית בשוק שלנו? אצלנו התגובות יכולות להיות חריפות יותר – הנה סקר מעודכן שנערך בגלובס – סקר ריבית שלילית. התוצאות ברורות – אם תהיה ריבית שלילית, אנשים פשוט יעבירו את הכספים למקומות אחרים – הם לא יפסידו עליהם כספים!

למדריכים קשורים –

ריבית שלילית והשפעתה על מחירי הדירות?

מדריך ריבית (רמה בסיסית – מונחים, הסברים, הדגמות)

מדריכי השקעות

מעודכן ל-01/2021

ניהול תיקים, כל מה שצריך לדעת – מה הם דמי הניהול שמשלמים על ניהול תיק השקעות? מה המינימום הדרוש לניהול תיק השקעות? ומה ההבדל בין ניהול תיקים לבין השקעה בקרנות נאמנות?

ניהול תיקי השקעות – מה זה?

רוצים לנהל את הכסף שלכם, אבל לא יודעים איך? דרך מי? באיזה מכשירים? יש כמה אפשרויות. אפשר לנסות לבד, אבל זה לא פשוט. אפשר להיעזר ביועץ ההשקעות בסניף הבנק שינחה אתכם איך לפזר את ההשקעות בין האפיקים השונים וימליץ לכם בעיקר על קרנות נאמנות, לרבות קרנות סל, ואולי גם על איגרות חוב ומניות.

זו השיטה הפופולארית, אבל מסתבר שרבים מעדיפים ניהול צמוד יותר. הם פונים לבתי ההשקעות ומנהלים אצלם תיק השקעות. הכסף נשאר בחשבון שלהם (בבנק) או שהם יעברו לחשבון של בית ההשקעות (ועל הדרך גם ישלמו פחות עמלות).

הניהול השוטף נעשה דרך מנהל התיקים (שמקבל הרשאה לפעול בניירות ערך בחשבון הבנק). מנהל התיקים אמור להכיר אתכם ואת התיק שלכם ואמור להיות ער למצבים הדינמיים בשווקים הפיננסיים ובהתאם להם לפעול. להבדיל ממנהל התיקים, יועץ ההשקעות בבנק לא יכול לעקוב באופן שוטף וצמוד אחרי תיק ההשקעות שלכם. תדמיינו למשל שיום בהיר אחד מתרחשת מפולת בשווקים ואתם רוצים לפעול – לממש או להגדיל חשיפה, אבל באותו היום יועץ ההשקעות בבנק לא נמצא. מה תעשו? בבנק יגידו לכם להתקשר למוקד, תחכו 20-30 דקות על הקו, ואז ידבר אתכם יועץ שלא יודע מה אתם מחזיקים בתיק, מה הצרכים שלכם, וכל מה שהוא רוצה זה לסיים את השיחה אתכם כי יש לו 100 ממתינים על הקו.

אם כן, ניהול בידי מנהל תיקים הוא אישי מאוד, וזה היתרון הגדול שלו – המשקיע יכול לקבל מידע בכל רגע, הוא מקבל מידע חודשי או רבעוני על כל הפעילות בתיק, ההרכב, התשואות ועוד, הוא יכול לפנות בכל נקודת זמן למנהל התיקים, לברר איתו פרטים מסוימים ולשאול אותו על אירועים מסוימים בעלי השלכה על תיק ההשקעות, על ניירות ערך בתיק, על הערכותיו ועוד.

מנהל התיקים, חשוב להדגיש, מבצע פעולות השקעה באופן עצמאי בחשבונו של הלקוח בהתאם לשיקול דעתו ובהתאם לסיכון שהוגדר מראש (סיכון תיק ההשקעות – ההרכב של הנכסים המסוכנים והלא מסוכנים). מנהל התיקים אמור לספק תשואה עודפת על פני מכשירים אחרים, אבל אל תצפו לניסים. מנהל התיקים מתאים את התיק שלכם לסיכון המתאים ופועל במסגרת ברורה ואפילו קשוחה – הוא לא ייקח סיכונים מיותרים שעשויים להניב לכם תשואה עודפת כדי שבהתאמה הוא לא "ייפול" בתשואות.

ולמה הכוונה? למשל, מניה מסוימת שבמשך תקופה ארוכה יורדת, ואיבדה עשרות אחוזים משווייה. כל האנליסטים טוענים שהירידה במחיר לא מוצדקת, וההמלצות על המניה חיוביות מאוד. מנהל תיקים שהיה מסתמך על האנליסטים היה, מן הסתם, רוכש את מניות החברה, אבל גם כאן אסור להגזים כי למרות האופטימיות, האפשרות שהמניה תמשיך לרדת, למרות ההמלצות החיוביות, היא לא מופרכת. לכן השאלה היא שאלת המינון – כמה מהתיק שלכם מושקע באותה מניה. וזה התפקיד העיקרי של מנהל התיקים – לפזר את ההשקעות ולדעת שגם אם נכס מסוים נראה אטרקטיבי ביותר, יש גבול מסוים שלא ניתן לחצות אותו, אחרת הסיכון גדול מאוד!

מנהל תיקי השקעות מחזיק רישיון לניהול תיקי השקעות מטעם משרד האוצר. על פי החוק מנהל התיקים חייב להתאים את שירותיו לצרכי הלקוח; לפעול לטובת לקוחותיו באמונה ושקידה ("חובת האמון"); לגלות גילוי נאות לגבי כל פעולה או מאפיין אשר יכולים להשפיע על הייעוץ או הפעילות שלו, ולהימנע מביצוע כל פעולה שיש בה ניגוד עניינים ללקוח, אלא אם הסכים הלקוח לכך מראש ובכתב. וכן עליו לתת עדיפות לנכסים פיננסיים של לקוחותיו על פני אלה שלו (או של תאגיד בו הוא עובד, קשור בקשרים עסקיים או שותף).

הכשרתו של מנהל תיקים כוללת את בחינות רשות ניירות ערך, וכן תקופת התמחות של 9 חודשים בחברה לניהול תיקים. לאחר סיום ההכשרה רשאי מנהל התיקים לעסוק בייעוץ השקעות, אך גם בניהול אקטיבי של ניירות הערך של הלקוח (דבר שיועץ השקעות לא רשאי לעשות בהתאם לחוק).

המדריך שלנו פורסם גם ב-YNET

ניהול תיקים – כמה זה עולה? לא לעשירים בלבד

כדי לנהל תיק השקעות צריך סכום מינימלי התלוי בבית ההשקעות עצמו. בבתי השקעות קטנים ניתן לפתוח תיק השקעות עם סכום של 100-200 אלף שקל (ובמקומות מסוימים אפילו פחות מכך), בבתי השקעות גדולים צריך לפחות 250-300 אלף שקל (ובמקומות מסוימים אפילו יותר מכך). אבל במהלך 2018 השוק השתנה, וגופים גדולים מאפשרים ללקוחות לפתוח תיק השקעות בעשרות אלפי שקלים. הניהול הזה נעשה דרך קרנות נאמנות ויש לו יתרונות רבים (הרחבה כאן) 

היקף התיקים המנוהלים מסתכם בקרוב ל-300 מיליארד שקל, כאשר רוב הסכום מנוהל עבור גופים מוסדיים (כ-100 מיליארד שקל), חברות וארגונים שמחזיקים בכספים רבים (כנראה בין 60 ל-80 מיליארד שקל) – הגופים האלו שמנהלים תיקים גדולים מאוד, משלמים דמי ניהול נמוכים.

מנגד, הפרטיים שמנהלים תיקים בהיקף מוערך של בין 80 ל-100 מיליארד שקל, משלמים דמי ניהול גבוהים יחסית עד 1.5%, כשהממוצע הוא סביב ה-1%. כאן חשוב להדגיש כי לרוב ככל שהתיק גדול כך היכולת להשיג דמי ניהול נמוכים יותר עולה, וכן שאפשר תמיד להתמקח על שיעור דמי הניהול. עם זאת, בניהול תיקים דיגיטליים דרך קרנות נאמנות ניהול התיק הוא בעלות נמוכה.  

תעשיית ניהול תיקי ההשקעות כוללת מעל 150 חברות ומעל 1,000 מנהלי תיקים, ואם אתם בעניין של ניהול תיק אצל מומחה שיעקוב, יעדכן אתכם, ויספק לכם תשואה טובה, אז הכי חשוב שמנהל התיקים יהיה מקצועי, איכותי, אמין ושירותי.

דבר ראשון שאתם צריכים לבדוק הוא שמדובר במנהל תיקים עם רישיון, כי מסתבר שיש מספר לא קטן של מתחזים, ואז הם לא כפופים לחוק, לא יודעים באמת לנהל השקעות, וברוב המקרים לא מנהלים לכם את הכסף בחשבון שלכם (בנאמנות). אולי מדובר באנשים שיש להם זיקה לשווקים הפיננסיים ואולי הם גם מסוגלים להרוויח, אבל מנהל השקעות מוסמך עבר בחינות, עבר הכשרה, נמצא בפיקוח שוטף ויודע דברים בסיסיים בניהול השקעות שמי שלא למד ולא עסק בכך, פשוט לא יודע, כמו לקבוע רמת סיכון, לפזר את ההשקעות, לבחון השקעות ולקבל החלטות השקעה. אדם שמנהל את הכסף שלכם בלי הכשרה זה ממש לא מה שאתם צריכים. אחרי הבדיקה הזו, תצטרכו לקבל החלטה אם ללכת על גוף גדול או גוף קטן. לפני כן, חשוב להדגיש כי במקרים רבים, ובעיקר כשמדובר בגוף גדול, הרי שניהול התיקים שם נעשה דרך קרנות נאמנות. מה זה בעצם ניהול תיקים דרך קרנות נאמנות?

ניהול תיקים מול קרנות נאמנות

היתרון הגדול של ניהול תיקים הוא כאמור בקשר האישי עם מנהל התיק. באלטרנטיבות האחרות זה לא קיים. בקרנות הנאמנות יש מנהל השקעות כללי שמנהל את הקרן אבל הוא לא מדבר ישירות עם המשקיעים; בקרנות הסל גם כן. אמנם יש את יועץ ההשקעות שבבנק, אבל הוא לא זה שמשנה את הרכב התיק, קונה ומוכר, ומעבר לכך, הוא יחסית מוגבל – תפקידו הפך בשנים האחרונות ליותר טכני/בירוקרטי, הוא לרוב מייעץ על סמך מערכת דירוג שקיימת בבנק; הוא מציע ללקוח אפשרויות שמספקת לו מחלקת המחקר של הבנק. אבל הוא לא מנתח, בודק, קונה ומוכר ניירות ערך. הוא לרוב לא חי באופן שוטף (כפי שהיה בעבר) את התזוזות בשווקים הפיננסים, את הדיווחים השוטפים בהיבט מקרו ובהיבט מיקרו, הוא לא נכנס לעומק לדוחות עצמם.

מעבר ליתרון הזה, גלום יתרון ביכולת של המשקיע לקבל דמי ניהול טובים אם התיק שלו גדול (וכן ליהנות מדמי משמרת נמוכים ואפילו אפסיים). מנגד, בניהול תיקים יש חיסרון בהיבט המס. הלקוח משלם מס על רווחי ההון מיד עם המימוש של ניירות בתיק ההשקעות. אם הוא היה משקיע בקרנות נאמנות ולא דרך מנהל תיקים, הרי שהתזוזות של ההשקעות בקרן עצמה פטורות ממס (הקרן פטורה ממס), כלומר הקרן עצמה מוכרת ניירות ערך ולא משלמת על הרווח שלה, ורק כאשר הלקוח מוכר את הקרן עצמה הוא משלם מס על הרווח. יש בהשקעה דרך קרנות סוג של דחיית מס, אבל בשנים האחרונות התרחב ניהול התיקים דרך קרנות נאמנות. כלומר, במקום לבנות תיק ספציפי עם ניירות ערך, בודקים את רמת הסיכון של הלקוח ובונים לו תיק של קרנות ואז כמובן רק במימוש הקרנות ישולם מס, כלומר יש כאן שוויון בהיבט המס בין הגישות השונות. אגב, במצב בו מנהל התיק משתמש בקרנות אין כפל מיסים! הלקוח מקבל החזר על דמי הניהול הכפולים לכאורה (גם בניהול עצמו וגם בקרן).

ניהול תיקים – היקף כספי

ההיקף הכספי של ניהול תיקי ההשקעות מתפרסם באופן שוטף על ידי רשות ניירות ערך. בתי ההשקעות הגדולים שולטים בתעשייה הזו. על פי הממצאים, מחצית מנכסי התיקים המנוהלים בשווי של עד חצי מיליון שקל מושקעים בקרנות נאמנות וכ-35% מהתיקים המנוהלים בענף עבור לקוחות שאינם מוסדיים מורכבים בעיקר מקרנות נאמנות. עוד עולה מהבדיקה –

• שווי הנכסים המנוהל עומד על כ-300 מיליארד שקל.
• מספר הלקוחות עומד על כ-100 אלף.
• שווי תיק ממוצע של לקוח אצל מנהל תיקים: כ-1.8 מיליון שקל.
• שווי תיק ממוצע בתיקים בהם קרנות הנאמנות מהוות 50% ומעלה משווי הנכסים הוא כ-850,000 שקל.
• 18 מתוך 124 חברות ניהול התיקים הפעילות בתחום הינן גדולות ומנהלות 86% מהנכסים בניהול מנהלי תיקים ("חברות גדולות" הן חברות המנהלות מעל 5 מיליארד שקלים או שיש להן מעל ל-1000 לקוחות).

מניתוח מבנה ההכנסות של החברות עולה, כי בכ-86% מהחברות המנהלות כ-90% מהנכסים בענף, היוו ההכנסות מהחזר עמלות חלק שאינו מהותי (פחות מחמישה אחוזים) מההכנסות מדמי הניהול הנגבים באופן ישיר מהלקוחות. עוד עולה, כי כ-57% מהחברות, המנהלות יחד כ-68% מנכסי הלקוחות, מקבלות פחות מאחוז מעמלות העסקה שמשלם הלקוח לבנק או לחבר הבורסה ורק ב-6 חברות, המנהלות יחד 0.4% בלבד מנכסי הלקוחות, החזר העמלות עולה על 50% מהעמלה שמשלם הלקוח.

בית השקעות גדול או בית השקעות קטן – מה עדיף?

ניהול תיקים נעשה בעיקר דרך 7-8 בתי השקעות גדולים – מיטב דש, פסגות, מגדל שוקי הון, הראל, ילין לפידות, אלטשולר שחם, אי.בי.אי. כאשר מחליטים ללכת על ניהול תיקים מקצועי, השאלה הראשונה היא האם ללכת על בית השקעות גדול או על בוטיק השקעות קטן. יש הבדלים גדולים בין גוף גדול לבין גוף קטן ובינוני. ראשית, בגוף גדול צפוי שתהיו אחד מיני רבים, מנהלים שם אלפים רבים של לקוחות. אז נכון שצפוי שתקבלו יחס אישי, וגם הכסף שלכם יקבל יחס אישי, אבל נראה שעל פניו בבוטיק השקעות, היחס יהיה צמוד יותר. מעבר לכך, בבוטיק ההשקעות היחס יגיע מהמנהלים הבכירים ואפילו מהבעלים. כלומר, אם תנהלו שם את תיק ההשקעות שלכם, יהיה לכם קשר ישיר לצמרת של בית ההשקעות. בחברות הגדולות יעבוד מולכם מנהל השקעות, אבל בטח שלא דמות בכירה בבית ההשקעות ובטח שלא המנכ"ל ולא הבעלים.

מנגד, בבית השקעות גדול, יש משאבים גדולים יותר ויש מחלקת אנליזה ומחקר. כלומר, יש בדיקות שוטפות של דוחות, הודעות, כדי לבחור לכם את ההשקעות המתאימות. בבית השקעות קטן לרוב אין מחלקת מחקר, אבל זה עדיין לא אומר שהם לא יודעים לעשות זאת. יש פחות משאבים, אבל גם בחברה של כמה אנשים בודדים יש מחקר ויש אנליזה, והאמת היא שלפעמים היא לא פחות טובה מזו של בית השקעות גדול. עם זאת, עדיין המשאבים המוקצים למחקר בבית השקעות גדול, גדולים יותר.

מעבר לעניין הגודל, חשוב לבדוק את המוניטין של בית ההשקעות, את תשואות העבר שלו (בהינתן רמות סיכון שונות), ואת הניסיון של מנהלי התיקים בפועל. ובכלל – צריך להבין מי מנהל את התיק שלכם בפועל, ולבדוק אם הוא מבין אתכם, אם הוא בראש שלכם, אם הוא פשוט מתאים לכם. לדבר עם מנהל השיווק זה נחמד, אבל דברו עם האיש שלכם, תבדקו ותבחנו את כישוריו, את ההתאמה ואת היכולת שלו להיות קשוב אליכם ולשרת אתכם.

כמו כן, צריך כמובן שתהיה התאמה בין הסיכון שהגדרתם לבין תיק ההשקעות. אבל חשוב להבין אם התהליך הזה אוטומטי, כלומר כל הלקוחות של בית ההשקעות מקבלים את אותו התיק או קרוב לכך, או שיש באמת סוג של טיפול צמוד ואישי בתיק שלכם.

אתם גם צריכים לוודא שהכל שקוף, שאתם יכולים בכל רגע לדעת מה נקנה, מה נמכר, מה יש בתיק, מה התשואה ועוד.

דרך נוספת לבחון את מנהל התיקים היא פשוט לבחון אותו. אתם יכולים לחלק את תיק ההשקעות שלכם על פני כמה מנהלי השקעות ולראות מי מספק לכם תשואה טובה יותר (בהינתן אותו הסיכון), מי שירותי יותר, מי בעצם יותר מתאים לכם. כך תוכלו לווסת את הכספים למנהל התיקים המועדף. אבל אתם כבר יודעים – הצלחה בשנה אחת לא מבטיחה הצלחה בשנה השנייה. המבחן צריך להיות גם לתקופה קצרה, אבל המבחן האמיתי הוא לתקופה ארוכה.

הדור החדש של ניהול תיקים

ניהול תיקים התרחב בשנים האחרונות למקומות נוספים – מערכות אוטומטיות שמנהלות תיקים. מערכות אוטומטיות אשר פועלות באופן דומה למערכות אלגו טריידינג ונקראות "roboadvise" או "יועץ רובוטי" בעברית, כבר שולטות ברוב המסחר בשווקים הפיננסיים. מדובר על רובוט/מחשב שבעצם עובד בשיטה ידועה וקבועה, על פי נוסחה/מודל ייעודי שפותח בחברה/בבית ההשקעות. הרובוט/מחשב בעצם מתרגם את המודל הזה לקניות ומכירות של ניירות ערך. היתרון של המערכות האלו הוא יכולתן לעשות ניתוחים סימולטניים רבים, מהירות התגובה מהירה במיוחד ויכולתן לפעול ללא רגשות, וזה יתרון לעומת מנהל ההשקעות המסורתי. בארץ זה עדיין בחיתולים וניהול ההשקעות באלגו מתרכז בעיקר במט"ח, בעולם ניהול תיקים דרך מערכות אלגו גדל בקצב משמעותי מאוד.

מדריכים קשורים

פוליסות חיסכון – יתרונות וחסרונות

קרנות נאמנות – הדרך הפופולרית להיחשף לשוק ההון

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת

ניהול תיקי השקעות דרך קרנות נאמנות

אם יש לכם תיק קטן, אז סיכוי טוב שמנהל התיקים יעשה לכם את האלוקציה של התיק (ייחוס הכספים לנכסים השונים על פי דרגת הסיכון), ובהתאמה יפזר לכם את התיק על פני קרנות נאמנות שונות – זו הדרך "לטפל" בתיקים קטנים – ניהול דרך קרנות נאמנות. מצד אחד, זה לכאורה בעייתי כי מנהל התיקים יבחר כמובן את הקרנות של הבית, מצד שני – לרוב אין כאן בעיה מבחינת דמי ניהול. אתם לא משלמים כפול – משלמים על הקרנות ולא דמי ניהול על התיק. אלא שגם אז יש ניגוד עניינים – אולי מנהל התיקים יבחר דווקא את הקרנות עם דמי הניהול הגבוהים? צבי סטפק, הבעלים של מיטב-דש מספר שהניהול דרך קרנות מבטא בעיקר יתרונות – הראיון בגלובס 

וכאן המדריך לניהול תיקים דרך קרנות נאמנות 

עדכונים:

אוקטובר 2018 – וידאה, חברת ניהול התיקים של בנק לאומי יוצאת לשוק. האם כדאי? (הרחבה באתר)

מאי 2018 – בנק ישראל אישר ניהול תיקים דיגיטלי (הרחבה באתר)

אוגוסט 2017 – תעשיית ניהול התיקים: תמונת מצב. צבי סטפק, הבעלים של מיטב דש בניתוח על תעשיית תיקי ההשקעות. התעשייה הזו צומחת מעט, אחרי 13 שנים של צמיחה מרשימה, אבל התחום הפך לריכוזי יותר מבעבר – להרחבה בגלובס

ניהול תיקים = ניהול דרך קרנות נאמנות

חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?

ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?

מנהל קרנות הנאמנות של אפסילון מודיע כי בכוונתו למזג את קרן הנאמנות "אפסילון (4A) מניות" (מספר קרן: 5126800) (להלן: "הקרן הנקלטת") לתוך קרן הנאמנות "אפסילון (4A) נבחרת מניות" (מספר קרן: 5118708) (להלן: "הקרן הקולטת").

המיזוג, מוסרים באפסילון, הוא לתכלית עסקית וכלכלית, על מנת לאפשר, בין השאר, ניהול ותפעול מאוחדים של הקרנות תוך השגת חיסכון בעלויות ויצירת יתרון לגודל הקרן.

"מנהל הקרן ימזג את פעילותה של הקרן הנקלטת עם הקרן הקולטת, בדרך של העברת כל נכסיה והתחייבויותיה של הקרן הנקלטת, לקרן הקולטת, וימיר את היחידות בקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של הקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב המיזוג על הקרנות שהתמזגו", כותב מנהל הקרנות של אפסילון ומוסיף – "באופן כללי, במסגרת מיזוג של קרנות פטורות לא צפוי שינוי ו/או תשלום הנובע ממס.

"היה וכתוצאה מהמיזוג יווצרו חלקי יחידות (שברים), למיטב ידיעתו של מנהל הקרן הטיפול בשברים יתבצע ע"י המפיצים כך שבעלי היחידות יקבלו את התמורה בגין השברים ביום המיזוג או במועד מימוש היחידות על ידי המחזיק. המיזוג ייערך בהתאם להוראות הדין ובכפוף לעמידה בתנאי פקודת מס הכנסה. במועד ביצוע המיזוג יפקעו הסכם הקרן והתשקיף של הקרן הנקלטת, יבוטלו יחידות הקרן הנקלטת והקרן הנקלטת לא תהיה קיימת עוד.

"הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת יישארו בתוקף לאחר השלמת המיזוג. הנאמן של הקרן הנקלטת ושל הקרן הקולטת הוא מזרחי טפחות חברה לנאמנות בע"מ (להלן: "הנאמן").

"מנהל הקרן בחן את תכנית המיזוג ומצא כי אין מניעה לבצע את המיזוג של הקרנות כמפורט לעיל.

"על בסיס האמור, הנאמן אישר את תוכנית המיזוג של כל אחת מהקרנות המיועדות למיזוג כמפורט לעיל וכי מבחינתו אין מניעה לביצוע המיזוג בכפוף לתנאים אותם ממלא מנהל הקרן. מיזוג הקרנות כפוף לקבלת אישור מרשות המסים בישראל".