השכר הממוצע לשכיר במאי 2022 עמד על 11,753 שקל, עלייה של 4.2% לעומת מאי 2021, אז עמד השכר על 11,280 שקל. כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עם זאת, לעומת אפריל 2022, אז עמד השכר על 12,026 שקל, מדובר על ירידה של כ-300 שקל, 2.6%.

זהו המשך של מגמה שנראתה גם בחודשים הקודמים, ומקורה כנראה בחזרה הדרגתית לעבודה של עובדים בשכר נמוך. ואומנם, על פי הנתונים מספר משרות השכיר במאי היה 3.941 מיליון, עלייה של 10.1% לעומת מאי אשתקד ועלייה של 1.1% לעומת אפריל השנה.

השכר הריאלי הממוצע במשק, שמגלם את השפעות האינפלציה, עומד על 10,570 שקל, ירידה של 2.8% לעומת החודש הקודם אך ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

במגזר ההייטק, שלו מקדישה הלמ"ס בחינה מיוחדת, ממשיכים להרגיש את המשבר בחברות, שמתמודדות עם נפילות בשווי מניותיהן ועם צמצומים בכוח האדם.

השכר הממוצע למשרד שכיר בתחום ההייטק עמד בחודש מאי על 26,878 שקל, עלייה של 8.3% לעומת מאי 2021 (24,826), אבל ירידה קלה לעומת השכר הממוצע בתחום ההייטק באפריל שעמד על 26,937 שקל.

מספר משרות השכיר בהייטק היה 383,8 אלף, עלייה של 11.8% לעומת מאי 2021 ועלייה של 1% לעומת אפריל 2022.

משרות השכיר בתחום ההייטק היו 9.7% מכלל משרות השכיר במשק, בדומה לרמה בחודש אפריל 2022.

השכר הממוצע הגבוה ביותר בתחום ההייטק הוא בענף מחקר ופיתוח, עם שכר ממוצע של 30,185 שקל, ואחריו ענף התכנות, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, עם שכר ממוצע של 28,894 שקל.

39 אלף יחידות דיור חדשות יתווספו לעיר מודיעין מכבים רעות. זאת לאחר שהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז החליטה לאשר למתן תוקף את תכנית המתאר לעיר הכוללת את תוספת יחידות הדיור, שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-240 אלף תושבים.

התוכנית חלה על כל מרחב התכנון של העיר, בשטח של 50 אלף דונם כאשר מתוכם כ-22 אלף דונם נשמרים כשטחים פתוחים. ותהווה מדיניות ארוכת טווח לתכנון ולפיתוח העיר.

בנוסף להוספת יחידות הדיור למגורים בתמהיל מגוון, התוכנית מחזקת את העירוניות על ידי יצירת שלד ברור המחבר בין חלקי היישוב, בדגש על רציפות בין השכונות, תוך יצירת מערכת דרכים עירונית נגישה ומקושרת הן ע"י העדפה לתחבורה ציבורית והן לרוכבי אופניים. בתוך המרחב העירוני, התוכנית קובעת עקרונות תכנון לרחובות מוצללים המקשרים בין השטחים הפתוחים העירוניים למרחב הבנוי.

התוכנית קובעת הקמת רובע עסקים חדש בחלק הצפון-מערבי של העיר המבוסס על עירוב שימושים שישלב מגורים, תעסוקה, מסחר, תרבות ופנאי וכן מוסדות ציבור, אשר יהווה את החוליה המקשרת בין העיר הקיימת לפארק הטכנולוגי המתפתח ולשטחים הירוקים הסובבים את העיר. בצמוד לרובע העסקים החדש, מציעה התוכנית הקמת מוסדות עוגן מטרופוליניים: מרכז רפואי אזורי ומרכז אקדמאי. התוכנית קובעת הארכת קו הרכבת הקיים כשלוחה תת קרקעית מתחנת מודיעין מרכז לכיוון רובע העסקים החדש. אשר יאפשר נגישות מירבית  למרכז הרפואי האזורי ולמרכז להשכלה גבוהה.

כמו כן, התוכנית שמה דגש על שמירת השטחים הפתוחים הרבים הקיימים בתחומה המוניציפלי של העיר וכוללת הנחיות לשמירתם ליצירת רצף פתוח ואיכותי, לשמירת הקשר ליערות קק"ל העוטפים את העיר ולחיזוק המסדרון האקולוגי הארצי החוצה את העיר. התוכנית קובעת, כי הגבעות הדרומיות הצופות על עמק איילון, שהן חלק מהמסדרון האקולוגי, יהיו גן לאומי.

ראש העיר מודיעין מכבים רעות, חיים ביבס: "אישור תכנית המתאר מהווה אמירה חד משמעית על המשך ביסוסה של העיר כאחת הערים החזקות והמובילות בישראל. בעת תכנון תכנית המתאר שמנו דגש על מספר מטרות על: תוספת יחידות דיור בעיר בתמהיל מגוון, תוך הקפדה על עיקרון של שמירת לפחות 25% מהן לטובת בנות ובני העיר. שמירת האופי המיוחד של העיר, תוך שימור השטחים הירוקים הסובבים אותה והפיכת הגבעות הדרומיות לגן לאומי ומיצוב המסדרון האקולוגי כחלק בלתי נפרד מהעיר מודיעין מכבים רעות.

אני שמח, כי הועדה אישרה את החזון שלי להקמת הקמת רובע העסקים הכולל מרכז רפואי אזורי, מרכז אקדמי ואזור תיירות, יאפשר לעסקים נוספים להתבסס בעיר ובכך יספקו עוד מקומות תעסוקה.

אמשיך לפעול במלוא המרץ לקדם את עקרונות תוכנית המתאר וליישמם בפועל על מנת לשמור את מודיעין מכבים רעות כעיר העתיד, גם 25 שנים לאחר הקמתה, הכוללת מרכזי עסקים מודרניים, מלונאות, מערך תחבורה מתקדם בלב ליבה של מדינת ישראל בישראל, בין ירושלים לתל-אביב".

מ"מ יו"ר הוועדה המחוזית מרכז ומתכנן המחוז, גיא קפלן: "התוכנית מאפשרת פיתוח עירוני הכולל עירוב שימושים וציפוף במתחמי הבינוי החדשים תוך שמירה על השטחים הפתוחים הערכיים העוטפים את העיר ויצירת רצף פתוח ואיכותי תוך מענה תחבורתי המבוסס על תחבורה ציבורית המבוססת על שבילי אופניים, נתבי תחבורה ציבורית וקישורם לתחנות הרכבת בעיר. כמו כן, התוכנית מאפשרת מגוון יחידות דיור שייתנו מענה לכל סוגי משקי הבית להתגורר בעיר מודיעין מכבים רעות".

משקיעים מגיבים בחיוב לרכישה חוזרת (Buy Back) של איגרות חוב על ידי חברות, תגובה שמתחילה ביום הרכישה ונמשכת במועד הדיווח הפורמלי על הרכישה לציבור ואף מספר ימי מסחר לאחר-מכן. כך עולה ממחקר שערכו פרופ' אבי וואהל מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר נדב שטינברג מבנק ישראל. (השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת)

רכישות חוזרות של איגרות חוב על-ידי החברות שהנפיקו אותן הן תופעה נפוצה בעולם ובישראל; רכישות חוזרות בפועל של איגרות חוב בשוק על-ידי חברות ציבוריות בישראל הסתכמו ביותר מ-7 מיליארד שקל בשנים 2008-2020, או כ-5% משווי האג"ח בתחילת התקופה. חברות נוטות לרכוש את איגרות החוב שלהן לאחר ירידה במחירן, לדוגמא בתקופות משבר, כגון משבר הקורונה.

החוקרים השתמשו בנתונים מפורטים על כל רכישה חוזרת בפועל של איגרות חוב על-ידי החברות הציבוריות בישראל בשנים 2008-2020 – 5,588 אירועים של רכישה חוזרת של איגרות חוב על-ידי 199 חברות. הנתונים כוללים את מועד הרכישה ומועד הדיווח עליה לציבור, כמו-גם את המאפיינים של כל איגרת חוב. כדי לבחון אם רכישות חוזרות של איגרות חוב מובילות לשינוי במחירי האיגרות הנרכשות, מעל ומעבר לצפוי, החוקרים השתמשו באמידה אקונומטרית המפקחת על כל המאפיינים הרלוונטיים של איגרות החוב. הם השתמשו בנתונים יומיים על כל איגרות החוב הקונצרניות בישראל בשנים 2008-2020 כדי לבחון את ההשפעה של רכישות חוזרות על השינוי במחיר של איגרות החוב הנרכשות, מעל ומעבר למה שמוסבר על-ידי מאפייני האיגרת, החברה והתאריך הנבחן.

על פי הממצאים, חברות נוטות לרכוש חזרה את איגרות החוב שלהן לאחר ימים שבהם מחירן יורד. החוקרים מצאו תשואה עודפת של 0.15% ביום שבו ביצעה החברה את הרכישה החוזרת ותשואה עודפת של עוד 0.15% ביום שבו היא דיווחה עליה לציבור (בדרך-כלל למחרת הרכישה). התגובה לרכישה החוזרת נמשכת גם בימים שלאחר הדיווח ומתבטאת בתשואה עודפת של עוד כ-1% במצטבר בחמשת הימים שלאחר הדיווח לציבור על הרכישה.

החוקרים השתמשו במדגם הגדול של הרכישות החוזרות כדי לזהות מאפיינים של הרכישה החוזרת, של איגרות החוב ושל החברות הרוכשות המשפיעים על תגובת המשקיעים לרכישה החוזרת. הם מצאו שבמרבית המקרים החברות אינן מכריזות מבעוד-מועד על תוכנית לרכישה חוזרת של איגרות חוב, אבל כאשר הן כן בוחרות לעשות זאת השוק מגיב בחיוב לעצם ההודעה על תוכנית הרכישה ואם וכאשר החברה אכן רוכשת איגרות חוב במסגרת התוכנית, תגובת השוק לרכישה בפועל מהירה יותר ביחס לרכישות אד-הוק. בנוסף, התגובה של המשקיעים לרכישה החוזרת חזקה יותר כאשר מדובר ברכישה חוזרת של איגרות חוב הסובלות מדירוג אשראי נמוך יחסית ('אג"ח זבל').

לבסוף, החוקרים מצאו שאנשי פנים בחברות (בעל השליטה ובכירים בחברה) נוטים לרכוש מניות של החברות בחודשים שלפני ביצוע רכישה חוזרת של איגרות החוב; רכישת מניות על-ידי אנשי פנים בחברה בחודשים שלפני הרכישה החוזרת של איגרות החוב מובילה בתורה לתגובה חיובית יותר של מחירי איגרות החוב לרכישה החוזרת. יחדיו, הממצאים הללו מרמזים לכך שרכישה חוזרת של איגרות חוב מהווה אינדיקציה לכך שלהנהלת החברה יש אינפורמציה חיובית על מצב החברה שאינה משתקפת במלואה במחירי איגרות החוב.

השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת

ככה תנהלו את הכסף שלכם… לבד

רשות המסים מפרסמת סקירה (מצ"ב) המציגה את הכנסות המדינה ממסים מינואר 2021 עד יוני 2022 ואת הגורמים שהשפיעו על הגידול המהיר בהכנסות ממסים לאחר משבר 2020 ומציגה את המגמות בהכנסות 2022. 

 לדבריה, שיעורי הגידול המרשימים ב-2021 לעומת 2019 בהכנסות ממסים ישירים מוסברים בעיקר על ידי גידול בהכנסות ממיסוי מקרקעין, הכנסות משוק ההון והכנסות מרווחי הון ואופציות לעובדים. במחצית הראשונה של 2022 הגידול בהכנסות ממיסי מקרקעין עדיין מסביר חלק ניכר מהעלייה. בהכנסות ממסים עקיפים העלייה מתונה יותר בתקופה ינואר 2021–יוני 2022 לעומת התקופה המקבילה שנה קודמת.

בניתוח מגמות, ניתן לראות כי בהכנסות ממסים ישירים מסוף שנת 2021 ועד אמצע שנת 2022 נמשכה מגמת העלייה, אך התמתנה מעט. ההכנסות ממסים עקיפים נמצאו במגמת עלייה אף הן, אך בשיעור מתון יותר. מתחילת שנת 2022 השתנתה המגמה וההכנסות נמצאות במגמת ירידה.

ניתוח הכנסות מרווחי הון וניכויים מאופציות לעובדים בשנת 2021 מציג שיא של הכנסות בסך כולל של כ-12 מיליארד שקל. לאורך השנים השתנה הרכב ההכנסות מרווחי הון. הכנסות מחברות שהיוו 61%-70% בשנים 2014-2013 בהתאמה, ירדו לכ- 40% בשנים 2015–2020, פרט לשנת 2019. בשנת 2021 ירד משקל ההכנסות מרווחי הון חברות ל-24% בלבד, למרות העלייה בהיקף הכנסות אלה. הירידה במשקל החברות נבעה מעלייה חדה בהכנסות מרווחי הון יחידים.

מניתוח נתוני הגבייה מניכויים, עולה כי הענף בעל המשקל הרב ביותר בשנת 2021, בדומה לשנת 2020, הינו ענף הפיננסים. משקלו עלה מ-18% בשנת 2020 ל-20% בשנת 2021. בשנת 2021 חל שינוי במשקלם של רוב הענפים. כך מידע ותקשורת (ענף ההייטק) עלה ל-13%, פעילות מקצועית ל-10%. התעשיה ירדה מ-12% בשנת 2020 ל-11% בשנת 2021.

הכנסות ממיסי מקרקעין צמחו במהירות לאורך שנת 2021 והגיעו לשיאן בחודש אוקטובר 2021, עלייה של 231% בהכנסות ממס שבח ושל 211% בהכנסות ממס רכישה לעומת אוקטובר 2019, בעקבות גידול במספר העסקאות ובמחירי הדירות. הגידול החד במספר העסקאות נבע, בין היתר, מהצפי להעלאת מס הרכישה למשקיעים. במחצית הראשונה של 2022 נצפה המשך גידול ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך שיעור הגידול הולך ופוחת.

לאחר צמיחה מרשימה ברוב ענפי המשק בהכנסות ממע"מ ייצור מקומי בשנת 2021, פרט לענף הבידור וענף האירוח, גם במחצית הראשונה של שנת 2022 רוב הענפים ממשיכים לצמוח בהשוואה למחצית הראשונה של 2021, כולל ענף האירוח וענף הבידור ואומנות. בהשוואה למחצית הראשונה של 2019, תקופת "טרום קורונה", העלייה  בשני הענפים הנ"ל הנה בשיעורים של 14% ו-13% בהתאמה (כ-5% וכ-4% בהתאמה בחישוב השנתי). ענף הפעילות בנדל"ן וענף הבינוי נמצאים בעלייה גבוהה של 53% ו-26% בהתאמה. החריג הוא ענף המסחר שנמצא בירידה מתונה של 1% לעומת מחצית ראשונה 2021. הירידה באה לאחר צריכה גבוהה במיוחד ברבעון שני 2021 ונבעה מתחלופת הצריכה בחו"ל ומפיצוי לאחר רבעון ראשון 2021 שבו הוטלו הגבלות על המשק.

רשות ניירות ערך דורשת מחברות לכלול בדוחותיהן התקופתיים ניתוח של השפעת האינפלציה על תוצאותיהן בתקופת הדוח וכן להתייחס ולנתח את הסיכונים לתוצאות בעתיד ככל שתימשך מגמת האינפלציה.

הרשות מסבירה כי החל משנת 2021 חלה עלייה בשיעורי האינפלציה בישראל ובעולם – בשנת 2021 עלה מדד המחירים לצרכן בישראל ב-2.8% ועליית מדד יוני 2022 שיקפה גידול שנתי של כ-4.4%. בארה"ב האינפלציה בחודשים האחרונים משקפת עלייה שנתית של 9.1% והאינפלציה הצפויה לשנת 2022, לפי דוח קרן המטבע הבינלאומית, עומדת על 6.6% בכלכלות מפותחות ו-9.5% בכלכלות מתפתחות.

הרשות מוסיפה כי לצד עליית המחירים העולמית החליטו בנקים מרכזיים בעולם להעלות את הריבית במטרה לבלום את עליות המחירים. גם בנק ישראל העלה את הריבית החל מאפריל 2022 והיא עלתה במספר פעימות לרמה הנוכחית של 1.25% ובהתאם לתחזיות מחלקת המחקר של בנק ישראל עד הרבעון השני של 2023 אמורה הריבית לעלות ב-1.5% ולהגיע ל-2.75%.

עוד אומרת הרשות כי לשינויים במגמות האינפלציה והריבית בישראל ובעולם יש השפעה לא מבוטלת על פעילותם העסקית של תאגידים, אשר עשויה לבוא לידי ביטוי על הביקוש למוצרי החברות, במנה העלויות השוטפות, ובפרט עלות חומרי גלם וכוח אדם, מבנה עלויות מימון של התחייבויות קיימות ועלות הגיוס של חוב חדש ועוד. למגמות אלה עשויות להיות השפעות עסקיות שונות (חיוביות ושליליות) על כל חברה וכל סקטור.

הרשות מדגישה כי תקנות ניירות ערך דורשות מהחברות גילוי בקשר למגמות, אירועים והתפתחויות בסביבה המקרו כלכלית שיש להם או צפויה להיות להם השפעה מהותית על התוצאות העסקיות.

על כן, מבהירה הרשות, על מנת להבטיח כי ציבור המשקיעים יקבל מידע מפורט, מדויק ובזמן אמת אודות השינויים המתרחשים בכלכלה העולמית על עסקי התאגיד, כל תאגיד נדרש לבחון את מידת חשיפתו לשינויים באינפלציה ובשיעור הריבית ואת הגילוי הנגזר מכך.

האם שליחי וולט יוכרו כעובדים? הדרך לשם התקצרה היום בהרבה.

בית הדין האזורי לעבודה החליט לקבל בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה שהוגשה במטרה להכיר בשליחי החברה כעובדים הזכאים לזכויות סוציאליות. כיום נחשבים השליחים כפרילאנסרים, שמקבלים שכר עבור שעות העבודה שלהם, אך אינם זוכים לזכויות סוציאליות, כגון תשלומים לביטוח לאומי, פנסיה וימי חופשה.

לדברי השופטת אריאלה גילצר-כץ כפי שנכתבו בהחלטה, "לאחר שסקרנו את המבחנים לקביעת יחסי עבודה נראה כי מירב המבחנים במבחן המעורב מתקיימים במבקש, וניתן לקבוע בשלב זה כי קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי התקיימו יחסי עבודה".

את הבקשה לתביעה הייצוגית הגיש לפני כשנתיים גולן חזנוביץ', שעבד כשליח בוולט ותבע הכרה ביחסי עובד-מעביד.

וולט ישראל היא חברה ישראלית פרטית שנמצאת בבעלות התאגיד הפיני Wolt Enterprises. הרעיון שעומד בבסיסה הוא שהחברה מתווכת בין מסעדות ללקוחות. המסעדות נרשמות לשירות המשלוחים של החברה, והלקוחות מזמינים מהן משלוחים באמצעות האפליקציה.

נכון לעכשיו נשען המודל העסקי של החברה על עקרונות כלכלת הפלטפורמה, או כלכלת החלטורה, שעל פיהם עבודת השליחים היא עבודה מזדמנת, עבודה צדדית או ארעית, שבה אנשים נשכרים לתקופות קצרות מועד, ונוהגים לעבור מעבודה לעבודה לעתים קרובות.

כיום, החברה מבטיחה תשלום מינימלי של 40 שקל לשעה גם אם השליחים לא עשו אף משלוח במהלך השעה שבה סימנו שהם עובדים. אם הם כן ביצעו שליחות בפועל, התשלום הוא 20 שקל למשלוח של 1.5 ק"מ, או 23-26 שקל למשלוחים ארוכים יותר, ותוספת של 100 שקל לעבודה של לפחות 40 שעות במהלך שישי-שבת. שליח ממוצע של וולט יגיע לשכר חודשי שינוע סביב 10,000 שקל. (כמה מרוויחים השליחים?)

כמה מרוויחים פרילנסרים בישראל?

צפירת ארגעה בנוגע למיזמי תמ"א 38 בקרבת תחנות המטרו בגוש דן.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה שלא לאמץ את המלצות הוולנת"ע (ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים) לעצור באופן גורף את היתרי הבנייה לתמ"א 38 בסביבת תחנות המטרו. תחת זאת החליטה המועצה להעביר את תוכנית המתאר הארצית למרחב תחנות המטרו (תמ"א 70) להערות והשגות הוועדות המחוזיות לצורך חשיבה מחדש.

כחלק מקידום מערכת המטרו להסעת ההמונים בגוש דן, פרויקט התשתית הגדול ביותר שמתוכנן במדינת ישראל מאז הקמתה, מקודמת תוכנית מתאר ארצית לפיתוח מרחב תחנות המטרו. התוכנית מתווה את מדיניות התכנון סביב תחנות המטרו המאושרות והמתוכננות. בין היתר, קובעת התוכנית הוראות והנחיות לתכניות אחרות שיקודמו בתחומה, מתוך ראייה כוללת. התוכנית עוסקת בהעצמת הבינוי הסמוכה לתחנות, מעודדת עירוב שימושים, קישוריות ונגישות של המרחב לתחנות.

זאת ועוד, התוכנית נותנת מענה לסוגיית ייעול השימוש בקרקע במרחבים האורבניים סביב תחנות המטרו באמצעות קביעת עקרונות והוראות של תכנון מוטה תחבורה ציבורית המאפשרות חידוש של אזורים רבים ויצירת תועלות רבות בתחומי הדיור והתעסוקה במרחב תחנות המטרו.

במסגרת הדיון עלתה סוגיה של הטלת מגבלות על הוצאת היתרים לפי תמ"א 38 ומכוח תוכניות לפי סעיף 23. הוולנת"ע המליצה למועצה הארצית למנוע אפשרות של הוצאת היתרים מכוח תמ"א 38 בכל הטבעת הראשונה לתחנות העתידיות (500-300 מטר) ולבחון הרחבה של הגבלה זו גם לטבעת השנייה לתחנות המטרו, עד טווח של כ-800 מטרים מכל תחנה.

פרויקט המטרו אמור לעבור בשטחן של 24 רשויות מקומיות ברחבי גוש דן מתחת לפני הקרקע – ולאורך התוואי יהיו 109 תחנות. פירושה של הפסקת הוצאת היתרים הוא למעשה עצירה של פרויקטי תמ"א כמעט בכל גוש דן, שם הם משמשים אחת הדרכים העיקריות להגדלת היצע הדירות.

אלא שבשל השיתוק הפוליטי וההליכה לבחירות בפעם החמישית בתוך שלוש שנים, כלל לא אושר חוק המטרו, כך שהוא תלוי באוויר ובסימן שאלה, בעוד פרויקטי הבנייה יכולים להימשך.

כעת החליטה, המועצה הארצית, בהובלת יו"ר מטה התכנון הלאומי שלומי הייזלר, כי על מנת להכריע בסוגיה המורכבת יש לבצע בחינה מקיפה של מידת ההשפעה העלולה להיגרם מכוח הוראות מגבילות על הוצאת היתרים ומאידך לבחון האם המשך הוצאת היתרים במתחמי ההשפעה יש בו כדי לפגוע בהתחדשות המרחבית הצפויה במתחמי המטרו. על כן, הוחלט כי המועצה הארצית תשוב ותדון בנושא המגבלות לאחר עבודת מטה אשר תכלול בחינה של נתוני הרשויות המקומיות והרשות להתחדשות עירונית, זאת ביחס להיקף ההיתרים בתחום ההשפעה של תמ"א 70 ומידת ההשפעה שתהיה להגבלה כאמור על פרויקטים של תמ"א 38, וכן הצעותיהן למנגנוני גמישות ובקרה שיאפשר מתן היתרים במקרים המתאימים.

יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר: "עברנו היום אבן דרך משמעותית נוספת בקידום תוכנית המטרו, אישור קווי המטרו בוועדה לתשתיות לאומיות מהווה רק מרכיב אחד ממכלול שלם של תוכנית ארציות לפיתוח מרחבי ההשפעה של המטרו. תמ"א 70 הינה התוכנית אשר תשנה את כל המטרופולין ותוביל את גוש דן בעשרות השנים הקרובות. כמו כן, אני בטוח שנצליח להגיע למנגנון יעיל ומוסכם שיפתור את סוגיית ההתחדשות העירונית".

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "תמ"א 70 מגלמת איכות תכנון ברמה הגבוהה ביותר. מדובר על התוכנית החשובה במרחב האורבני של מטרופולין תל-אביב ומהווה משלימה לתכנון קווי המטרו. תשתית המטרו ואינטנסיביות עירונית משמעותית ואיכותית סביב המטרו הן קריטיות והן צו השעה לאתגרי הכפלת אוכלוסיות המדינה מחד וקידום תשתיות להסעת המונים יעילה. התוכנית התקבלה פה גם במועצה הארצית בקונצנזוס על חשיבותה ואיכותה".

דיפלומט, יבואנית מוצרי המזון והטואלטיקה, שעמדה במרכז המחאה על העלאות המחירים שלה, נסוגה מהן, לפי שעה. בהודעה שהוציאה החברה נכתב כי היא דוחה את ההעלאות שתוכננו ל-1 באוגוסט, עד אחרי החגים.

גל עליות המחירים שוטף את המשק הישראלי בחודשים האחרונים. מוצרי מזון, חשמל, מים, משכנתאות ועד לאחרונה גם מחירי הדלק (ששינו כיוון מטה באוגוסט) עלו בשיעורים לא מבוטלים והם מעיקים יותר ויותר על כיסיהם של האזרחים.

ואיתו מתגברת גם המחאה, כאשר דיפלומט, יחד עם היבואניות שסטוביץ וקימברלי, ספגו חצי ביקורת כבדים, בין היתר מיו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שקרא לחרם צרכנים עליהן. (רוצים לדעת בכמה יגדלו ההוצאות שלכם? היכנסו למחשבון וגלו). בין היתר אמר בר דוד: "שסטוביץ', דיפלומט, קימברלי, נגמרה החגיגה. כל חברה שתנצל את המצב ותעלה מחירים לא פרופורציונלית, אנחנו נלך לה על הראש: אני קורא לאזרחי מדינת ישראל להפסיק לקנות את המוצרים של החברות הללו. יש תחליפים לכל דבר. אני מצפה שנהיה צרכנים נבונים, ונקנה את התחליפים. עלינו לקנות חכם ולהפסיק את יוקר המחיה".

גם רשתות השיווק הרימו דגל אדום, כאשר סירבו לדרישת החברות ליישם את המחירונים החדשים בחנויות והודיעו כי ימשיכו למכור במחירים הנוכחיים, למרות איומי היבואניות לא לשווק להן סחורה. מדובר באיום לא מבוטל כשמדובר במוצרים רבים ומאוד פופולריים, שעלולים להותיר לא מעט מדפים ריקים.

דיפלומט, בבעלות נעם וימן, מייבאת בין היתר מוצרים שנמצאים כמעט בכל משק בית, כמו חיתולי פמפרס, קטשופ היינץ, שוקולד מילקה ועוד, והיעדרם של אלה בחנויות יורגש מאוד. מנגד, גם העלאת המחירים המתוכננת תורגש מאוד בכיסם של הצרכנים.

בהודעתה, ציינה דיפלומט כי היא עושה מאמצים רבים למנוע עליות מחירים, אך עקב האינפלציה והעלייה במחירי תשומות גלובליות, הדבר עלה בידה רק באופן חלקי.

קימברלי, המייבאת בין היתר את חיתולי האגיס ונייר טואלט לילי, הודיעה בתחילה כי לא תיכנע ללחץ, אך כעת נראה כי גם היא תתקפל ולא תעדכן את מחיריה כלפי מעלה, בשלב הזה.

בגלל ההקלה במחירי הדלק, מדד חודש אוגוסט יעלה ב-0.1% בלבד. עם זאת, ריבית בנק ישראל צפויה לעלות בסוף אוגוסט בחצי אחוז נוסף. גם הריבית בארה"ב צפויה לעלות בחצי אחוז נוסף בישיבת הבנק המרכזי בספטמבר. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.

לדבריהם, מחיר הבנזין המפוקח ירד שלשום ב-19%, הירידה החודשית החדה ביותר מאז שהחל פיקוח המחירים. כתוצאה מירידה חדה במחירי הנפט, במרווחי הזיקוק ובעיקר הפחתה נוספת של הבלו (42 אגורות לפני מע"מ). הדבר יפחית כ-0.6-0.5 נקודת אחוז ממדד אוגוסט. עם זאת, אומרים בהראל, כי כרגע הם משאירים את התחזית ל-12 החודשים סביב 3%, בשל הסבירות הגבוהה שנראה עלייה מחודשת של הבלו בעוד מספר חודשים. בשל כך הם גם מוצרים את התחזית לעליית ריבית של חצי אחוז באוגוסט וצופים כי תמשיך לעלות בעקביות עד לסוף השנה.

ארה"ב:  הריבית תעלה בחצי אחוז בספטמבר

באשר לעולם אומרים בהראל כי הבנק המרכזי בארה"ב המשיך להעלות את הריבית בקצב המהיר ביותר מאז שנות השמונים עם עוד 0.75 נקודת אחוז ל-2.25%-2.5%, בדומה לצפי וקרוב לסביבת הריבית ה"ניטרלית" החזויה של הבנק. אף אחד מחברי הוועדה לא צידד בעליית ריבית חדה יותר ויו"ר הפד ג'רום פאואל ציין שהריבית תמשיך לעלות ושהקצב ייקבע על פי הנתונים שיפורסמו.

להערכת כלכלני הראל, לחצי השכר הגבוהים שבאים לידי ביטוי במדד עלות העבודה, לצד הצפי שלהם שאינפלציית הליבה כמעט ולא תרד בחודשים הקרובים תומכים בעלייה של חצי אחוז בהחלטה הבאה ב-21 בספטמבר, ובריבית של כ-3.5% בסוף השנה, מעט גבוה ממה שמגולם בשווקים. זאת למרות המשך האינדיקטורים המעידים על המשך חולשה בשוק הדיור, ירידה בסנטימנט החברות ו"התקררות" בשוק העבודה (עלייה בדרישות השבועיות לדמי אבטלה) שיבואו לביטוי בדוח התעסוקה בשישי הקרוב.

ברבעון השני התוצר התכווץ ב-0.9% בשיעור שנתי (על פי האומדן הראשוני). צמיחה של הצריכה הפרטית והיצוא קוזזו עם ירידה חדה במלאים ובהשקעות למגורים. ארה"ב אמנם במיתון לפי ההגדרה הרשמית (2 רבעונים רצופים של התכווצות בתוצר), אך מדובר במצב חריג שמלווה בירידה באבטלה ולכן לא תומך בעצירה של עליית הריבית.

אירופה – הריבית תגיע ל-1% בסוף השנה

באשר לאירופה, התוצר בגוש האירו צמח ב-2.8% בשיעור שנתי ברבעון השני (על פי האומדן הראשוני), טוב מהערכות המוקדמות, אך עם שונות בולטת בין המדינות. ההקלה בהגבלות הקורונה והנהירה לשירותי הארחה ונופש הטיבו מאוד עם ספרד (5%), איטליה (4%) וצרפת (2%). אך החולשה בתעשייה בשל קשיי האספקה והשלכות המלחמה איפסו את הצמיחה בגרמניה, ותרמו לצמיחה שלילית בלטביה וליטא שיותר מושפעות לשלילה מהסנקציות על רוסיה.

למרות צפי להאטה ברבעונים הבאים מעריכים כלכלני הראל כי הבנק המרכזי בגוש האירו יעלה את הריבית בעוד חצי נקודת אחוז בפגישה הבאה ב-8 בספטמבר ויגיע ל-1% בסוף השנה, מעט מעל הצפי המגולם בשווקים.

צמיחה עולמית – קודם סין ואח"כ העולם

הצמיחה השלילית בסין ובארה"ב ברבעון השני תרמו לעדכון כלפי מטה של קרן המטבע הבינלאומית לתחזית הצמיחה הגלובלית ל-3%.2  השנה ו-2.9% בשנה הבאה. הקרן צופה צמיחה נמוכה יותר בארה"ב (2.3% השנה ו‑1% ב-2023) גם בשל העלאות הריבית המהירות יותר. לסין התחזית עודכנה כלפי מטה (3.3% השנה ו-4.6% ב-2023) הרבה מתחת ליעד הצמיחה של 5.5%, וזה בהנחה שנראה התאוששות בסין במחצית השנייה.

המהפך לחיוב בכיוון השווקים בחודש יולי מתבטא גם בביצועי קרנות הנאמנות. לראשונה מתחילת השנה נרשמו בתעשיית הקרנות גיוסים בהיקף כולל של כ-3 מיליארד שקל.

לדברי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב, לאחר ששוקי המניות בארה"ב סגרו את החצי הראשון של השנה עם התואר המפוקפק של חצי השנה הגרועה מאז 1970, חודש יולי מייצג מהפך לא רק בכל הקשור לשוק המניות אלא גם בשוקי איגרות החוב. המשך המלחמה בין רוסיה לבין אוקראינה, מתיחות סביב סין-טייוואן, אינפלציה שהגיעה לשיא, העלאות ריבית בארה"ב, אירופה וישראל, דוחות כספיים מעורבים בארה"ב, כל אלה לא היה בכוחם למנוע את המהפך.

שוקי המניות בחו"ל סיימו את החודש במגמה חיובית חזקה כאשר מדד ה-S&P500 עלה בשיעור של כ-9.1%, מדד הנאסד"ק עלה בכ-12.3%, מדד הדאקס הגרמני עלה בשיעור של כ-3.7% ומדד הניקיי היפני עלה אף הוא באותו שיעור.

שוק המניות הישראלי סיים גם הוא את חודש יולי במגמה חיובית מאוד, כאשר מדד ת"א 35 עלה בכ-6.5%, מדד ת"א 125 עלה בכ-6.8% ומדד ת"א 90 עלה בשיעור של כ-6.9%.
איגרות החוב הקונצרניות סיימו את החודש במגמה חיובית. מדדי התל בונד 60, 40, 20 עלו בשיעור שנע בין כ-1% ל-1.4%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה בכ-0.8%, ומדד אג"ח ממשלתי כללי עלה בשיעור של כ-1.2%.

למרות המגמה החיובית, מגמת הפדיונות בתעשייה האקטיבית המסורתית נמשכה, אבל התמתנה בהרבה, כשביולי נרשם פדיון של כ-1.3 מיליארד שקל, לעומת 3.8 מיליארד שקל ביוני. (השקעה אקטיבית או פסיבית – קראו כאן).

מתחילת השנה איבדה התעשייה המסורתית 26 מיליארד שקל. בין המנהלים הגדולים, ילין לפידות היחיד שמציג גיוס חיובי מתחילת השנה. מאלטשולר שחם, מיטב, פסגות וקסם נפדו במצטבר 1.5 מיליארד שקל מהקרנות המסורתיות.

בתעשייה הפסיבית, נרשם גיוס כולל של כ-2.15 מיליארד שקל. קרנות הסל ממשיכות לגייס גם החודש ומובילות את התעשייה הפסיבית עם גיוס של כ-1.48 מיליארד שקל. הקרנות המחקות סיימו את החודש עם גיוס של כ-0.67 מיליארד שקל, וזאת לאחר חודשיים של פדיונות.

הגיוסים המשמעותיים ביותר נרשמו גם החודש בקטגוריית הקרנות הכספיות עם גיוס גדול מאוד של כ-2.2 מיליארד שקל.

סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש יולי בכ-13 מיליארד שקל, שמהווים עלייה של כ-3.6% מכ-359.2 מיליארד שקל לכ-372 מיליארד שקל. עלייה שנובעת מתשואה חיובית של כ-2.7% וגיוס של כ-3 מיליארד שקל.

מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

למרות גל ההתייקרויות במשק, רשתות השיווק ממשיכות ליהנות בעלייה בפדיון. אין כמעט ישראלי שלא חש את עליות המחירים: מוצרי מזון – חלב, לחם, ביצים ובעיקר במחירי המוצרים המיובאים, חשמל, מים וכמובן משכנתאות והלוואות שמתייקרות בגלל הריבית העולה. (רוצים לדעת בכמה יגדלו ההוצאות שלכם? היכנסו למחשבון וגלו)

ועדיין, על פי נתונים ראשוניים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המבוססים על מידע מהרשתות המובילות, בחודשים אפריל-יוני 2022 נרשמה עלייה של 0.3% (במחירים קבועים) בסך כל פדיון רשתות השיווק, וזאת לאחר ירידה של 0.9% (במחירים קבועים) בשלושת החודשים ינואר-מרץ 2022.

רשתות המזון רשמו בחודשים אפריל-יוני 2022 עלייה של 4.4% (במחירים קבועים), וזאת לאחר עלייה של 3.2% (במחירים קבועים) בחודשים ינואר-מרץ 2022.

נתוני הפדיון ברשתות השיווק מתייחסים לרשתות המתמחות במזון ולרשתות המתמחות במוצרים אחרים: מוצרי טקסטיל והלבשה, הנעלה, מוצרים בני קיימא, כלי בית ו"שונות" – מוצרי קוסמטיקה, תרופות, צעצועים, ספרים, ציוד משרדי ואופטיקה.

פדיון הרשתות המוגדרות כשרתות מזון כולל את הפדיון גם ממכירת חומרי ניקוי ומוצרים אחרים.

נראה כי כולם בוחשים בקלחת המחירים. בשבוע שעבר קרא יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד לחרם צרכנים על מוצריהן של היבואניות הגדולות קימברלי, שסטוביץ ודיפלומט בעקבות הודעותיהן על העלאות מחירים. בר דוד הוסיף לרשימה את לימן שליסל לאחר שזו הודיעה כי תעלה מחירים בנובמבר.

רשתות המזון הצטרפו למאבק כאשר הודיעו כי לא ייענו לדרישת היבואניות ולא יעדכנו את המחירים לצרכנים. היבואניות מאיימות מצדן שלא לשווק לרשתות את המוצרים, מה שיעמיד את האחרונות במצב של מחסור ומדפים ריקים מול הלקוחות, בעיקר לאור העובדה שמדובר במוצרים פופולריים ביותר, שלפחות חלקם נרכשים על ידי כמעט כל משק בית.

ברור כי בינתיים לא נאמרה המילה האחרונה וכעת נשאר לראות מי ימצמץ ראשון.

קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות יציגו ביולי 2022 תשואה נומינלית (ברוטו) ממוצעת חיובית של 3.2%. כך על פי הערכת אבי ברקוביץ', משנה למנהל השקעות ראשי מיטב גמל ופנסיה. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע במנעד של בין תשואה של 2.8% לבין תשואה של 4.2%. מדובר בחודש הטוב ביותר לקופות מאז ראשית השנה. ברוב חודשי השנה התשואות היו שליליות, פרט לחודש מרץ בו התשואה היתה חיובית ברמה של 0.7%.

ואומנם, בסיכום החודשים ינואר-יולי מציגות קופות הגמל תשואה שלילית מצטברת של 4.2%.

התשואה החיובית ביולי נבעה רובה ככולה מעליות שערים שנרשמו בכל אפיקי ההשקעה המרכזיים: בשוקי המניות בארץ ובעולם, באיגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות בישראל, וכל אלה פעלו כגורם חיובי לתשואות הקופות.

בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה חיובית: מדד ת"א 35 עלה ב-6.5%, מדד ת"א 125 עלה ב-6.8%, מדד ת"א 90 עלה בשיעור של 6.9%, ומדד יתר 60 עלה בשיעור של כ-5.8%.

גם שוקי המניות בעולם הציגו מגמה חיובית. בארה"ב נרשמו עליות שערים נאות כאשר מדד הדאו עלה ב-6.7%, מדד ה-S&P עלה ב-9.1% ואילו מדד הנאסד"ק, שירד עד כה בשיעור הכי גבוה, עלה בשיעור חד של 12.3%.

באירופה נרשמה מגמה חיובית מתונה יותר: ה-DAX הגרמני עלה ב-3.7%, ה-CAC הצרפתי עלה ב-8.9% וה-Eurostoxx 50 עלה ב-7.3%.

מדד הניקיי ביפן עלה בשיעור של 3.7%. לעומת זאת, המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד בשיעור של 0.7%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 עלו ב-1.4%, 1.0% ו-1.2% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות עלו בשיעור של 0.8%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-0.8%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות עלה ב-1.2%, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד עלו ב-1.0%, ואילו איגרות החוב השקליות עלו ב-1.5%.

ינואר-יולי 2022: תשואה שלילית של 4.2%

כאמור, בסיכום החודשים מתחילת השנה, קופות הגמל מציגות תשואה שלילית מצטברת של 4.2%, על רקע המגמה השלילית החזקה ששלטה בשוקי המניות בעולם.

בארה"ב נרשמו ירידות שערים חזקות, כאשר מדד ה-500 S&P ירד ב-13.3%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-9.6% ומדד הנאסד"ק ירד ב-20.8%.

גם באירופה נרשמה מגמה שלילית: מדד ה-DAX הגרמני ירד ב-15.1%, ה-CAC הצרפתי ירד ב-9.8% וה-Eurostoxx 50 ירד בשיעור של 13.7%.

ביפן: מדד הניקיי ירד בשיעור מתון הרבה יותר של 3.4%. המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד ב-19.3%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

גם בשוק המניות בישראל נרשמה מגמה שלילית אבל מתונה בהרבה בהשוואה לשוקי המניות בארה"ב ובאירופה: מדד ת"א 35 ירד ב-1.5%, מדד ת"א 90 ירד ב-3.4%, מדד ת"א 125 ירד בשיעור של  2.2% ואילו מדד יתר 60 ירד בשיעור חד של 14.0%.

באיגרות החוב הקונצרניות נרשמה מגמה שלילית: מדד אג"ח קונצרני ירד ב-3.4%. מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד מאז ראשית השנה ב-5.5%.