מעודכן ל-07/2022

רשות מקרקעי ישראל פרסמה את תוצאות המכרזים ששווקו במסלול מחיר מטרה בערים טבריה, לוד וירושלים. מחיר מטרה היא תוכנית לדיור מוזל עליה הוחלט בממשלה בשנת 2014, במטרה להתמודד עם מחירי הדיור. עליה נוספו במשך השנים גם תוכנית מחיר למשתכן והתוכנית האחרונה דירה בהנחה.

טבריה: מחיר התחלתי לדירה 647.5 אלף שקל

במכרז לבניית 324 יח"ד ב-3 מתחמים בבנייה רוויה למגורים שווקו 211 יח"ד במחיר מטרה ו-113 יח"ד בשוק החופשי בשכונת המושבה בטבריה הוגשו 11 הצעות.

המכרז הוא חלק מתוכנית להקמת שכונת מגורים כשכונת הדגל של רכס טבריה אשר תכלול כ-2,000 יח"ד, ולצדן שטחי מסחר, שטחים לצרכי ציבור עם שימת דגש על נגישות גבוהה וקשר עם השכונות הגובלות. בשכונה תוקם טיילת לאורך הרכס. השכונה היא שכונת הרחבה לטבריה, שוכנת בין אזור תיירות ומגורים עתידי לאורך הרכס לבין שכונות רמת אגוז, יער שוויץ, מרכז ספורט עירוני ובצמוד למרכז תחבורה עירוני, מדרום לה כביש טבריה-פוריה (768) והיא צופה על בקעת יבנאל.

הדירות יימכרו בהנחה של 20% מגובה השומה, ועד 300,000 שקל ממחיר הדירה בשוק החופשי. כל הדירות יכללו מרפסת, מחסן וחניה.

המחיר התחלתי לדירת 85 מ"ר יעמוד על 647,556 שקל.

המחיר התחלתי לדירת 100 מ"ר יעמוד על 752,000 שקל.

המחיר התחלתי לדירת 120 מ"ר יעמוד על 891,259 שקל.

להלן אומדני מחירי הדירות לזכאים:

להלן תוצאות המכרז:

לוד: מחיר התחלתי של 1.1 מיליון שקל

החל מ1.1 מיליון שקל: הוכרזו הזוכים במכרז רשות מקרקעי ישראל לבניית 873 יח"ד במסלול "מחיר מטרה" בשכונת הרובע הבינלאומי, לוד

במכרז במסלול "דיור במחיר מטרה" בעיר לוד בשכונת הרובע הבינלאומי לבניית 873 יח"ד ב-4 מתחמים בבנייה רוויה למגורים, מסחר ומוסדות ציבור שווקה קרקע לבניית 524 יח"ד במחיר מטרה וקרקע לבניית 349 יח"ד בשוק החופשי. למכרז הוגשו 12 הצעות.

המכרז הוא חלק מהשכונה השוכנת ממערב לשכונת גני אביב. השכונה נבנתה בסמוך לעיר ולטבע הסובבים אותה תוך רציפות מקסימלית בין העיר לבין הרובע החדש, אשר מהווה את המשך הרחובות הקיימים בעיר. בשכונה מתוכננים  שני פארקים גדולים. הרובע החדש ישתרע  על שטח של כ-3,781 דונם ויכלול בסופו של דבר  11,000 יח"ד בצפיפות ממוצעת של כ-22 יח"ד לדונם ומגוון טיפוסי בניינים, לרבות היצע נרחב של דירות קטנות. עוד בשכונה – דיור מיוחד, מבני ציבור, קאנטרי קלאב, שטחים ציבוריים פתוחים, מסחר ודרכים.

הדירות יימכרו בהנחה של 15%-20% מגובה השומה, ועד 300,000 שקל ממחיר הדירה בשוק החופשי. כל הדירות יכללו מרפסת, מחסן וחניה.

המחיר התחלתי לדירת 85 מ"ר יעמוד על 1,188,160 שקל.

המחיר התחלתי לדירת 100 מ"ר יעמוד על 1,422,200 שקל.

המחיר התחלתי לדירת 120 מ"ר יעמוד על 1,738,200 שקל.

להלן אומדן למחירי הדירות:

 ‏

ירושלים: מחיר התחלתי של 1.6 מיליון שקל

חברת "באמונה בונים לכם קהילה" זכתה במכרז לבניית 83 יח"ד במתחם אחד בבנייה רוויה למגורים בשכונת גבעת המטוס, במסגרת מכרז "דיור במחיר מופחת" בירושלים. במכרז זה שווקו 35 יח"ד במחיר מטרה ו-48 יח"ד בשוק החופשי. המכרז הוא חלק מתוכנית בה ייעוד המגרשים הינו בנייה רוויה למגורים. השכונה ממוקמת בגבעת המטוס, ממערב לדרך חברון, ממזרח ומדרום בית צפפא ומתפרסת על שטח של כ-370 דונם. בנייני המגורים בשכונה תוכננו כך שבמרכזה יוקמו מבנים בני 12 קומות ועל המורדות יוקמו בניינים מדורגים בני 4-6 קומות. כ-20% מסך יחידות הדיור יוגדרו כיח"ד קטנות וגודלן יהיה עד 100 מ"ר. בכל הבניינים תותר הקמת חניה תת קרקעית ובחלק מהבניינים תוקם חזית מסחרית בקומת הקרקע. בשכונה יקומו בתי ספר, גני ילדים, מרכז קהילתי שכונתי, מבני דת, מרפאות ומוסדות בריאות. כל הדירות יכללו מרפסת, מחסן וחניה.

המחיר התחלתי לדירת 85 מ"ר יעמוד על 1,635,660 שקל.
המחיר התחלתי לדירת 100 מ"ר יעמוד על  1,898,910 שקל.
המחיר התחלתי לדירת 120 מ"ר יעמוד על 2,249,910 שקל.

להלן אומדן למחירי הדירות:

להלן תוצאות המכרז:

מעודכן ל-07/2022

המדד המשולב לחודש יוני עלה במקצת – 0.05% – כך שהייתה עלייה מצטברת מתונה בפעילות ברבעון השני. כך מפרסם בנק ישראל.

לדברי בנק ישראל, המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מרבית רכיביו, כולל מדד הייצור התעשייתי (מאי), מדד הפדיון בשירותים (מאי), יבוא התשומות לייצור (יוני), ייצור החשמל (יוני) והרכישות בכרטיסי אשראי (יוני). שיעור המשרות הפנויות ביוני נותר ברמה גבוהה המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות בעקבות פתיחת המשק. לעומת זאת, מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (מאי) ויצוא הסחורות (יוני) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

למשתנים המרכיבים את המדד המשולב נוספו סדרות ייצור החשמל (מנוכה מהשפעות מזג אויר ועונתיות) והרכישות בכרטיסי אשראי (מנוכה עונתיות). נתונים אלו נהיו זמינים בתקופה האחרונה בעקבות פיתוחים של אינדיקטורים מהירים בתקופת הקורונה. תרומתם למדד נובעת בעיקר מכך שהם משלימים מידע מכיוון שהם זמינים בזמן אמת, לעומת מרבית הנתונים המרכיבים את המדד שזמינים רק בפיגור של חודש או חודשיים.

עדכונים לאחור במדד המשולב

המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור לכיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית במנשק בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, בסמוך ליום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי.

מחירי החשמל צפויים לעלות באוגוסט, אבל ייתכן שיעלו פחות ממה שצפוי.

לפני כמה שבועות הודיעה רשות החשמל כי תעריפי החשמל יעלו ב-9.6% ב-1 באוגוסט.

על פי הודעתה, במחצית השנייה של 2021 החל משבר אנרגיה עולמי אשר השפיע באופן משמעותי על מחירי כל סוגי הדלקים. הסיבות לתחילת המשבר היו מגוונות, אך הוא הוחרף עקב מלחמת רוסיה באוקראינה שהחלה ברבעון הראשון של 2022. כתוצאה מכך מחירי האנרגיה והחשמל במדינות רבות עלו משמעותית. עם זאת, מציינת הרשות, בניגוד למדינות רבות בעולם, בהן מחירי החשמל הושפעו מהמשבר בהיקפים של עשרות אחוזים ויותר, ההשפעה על עלות ייצור החשמל בישראל היא מוגבלת יחסית עקב העבודה שמרבית החשמל מיוצר על ידי תשומה מקומית (גז) המאופיינת בחוזים ארוכי טווח. עם זאת, קיימת השפעה הנובעת מהעובדה כי קיים עדיין נתח של ייצור באמצעות פחם, תשומה המיובאת במלואה ממספר מקורות בחו"ל ומאוד הושפעה ממשבר האנרגיה, ובפרט מהמלחמה.

כעת, מתברר, מתנהלים מגעים בין גורמים שונים לרשות החשמל על מנת למתן את ההתייקרות, כך שהמחיר יעלה ב-7.6% "בלבד".

להתייקרות החשמל יש השלכה משמעותית ביותר על הוצאותיהם של עסקים אחרים במשק, כך שהתייקרות חדה תביא בעקבותיה גם העלאה של מחירי שירותים שונים, וזאת כאשר הצרכן הישראלי סופג מדי יום ביומו עוד ועוד העלאות מחירים (עליות המחירים לא פוסחות על אף סעיף. בואו לבדוק במחשבון כמה תשלמו יותר).

בראש ובראשונה מחיר הדלק, אשר נמצא כעת בשיא של עשור – 8 שקלים לליטר, דרך מחירי המזון – חלב, ביצים ולחם שהתייקרו באחרונה, ועד המשכנתאות וההלוואות שמתייקרות בהדרגה ככל שהריבית במשק עולה בניסיון לרסן את האינפלציה, ומרחיקות את הישראלים עוד ועוד מחלום רכישת הדירה, ועל הדרך מעלות גם את תעריפי השכירות.

בשנים האחרונות מתרחבת ההבנה לגבי החשיבות של ייעוץ וליווי עסקי מקצועי והיכולת של תהליכי הלווי להשפיע על הצלחתם של עסקים חדשים. מלבד התרומה של ייעוץ עסקי לחברות בהקמה, הליווי יכול גם לחולל שינויים משמעותיים בעסקים וותיקים ולהביא להרחבה של הצמיחה העסקית והגדלת הרווחיות. במאמר זה נרחיב לגבי היתרונות של הייעוץ המקצועי, למי מומלץ להיעזר בהם ומהם תחומי המומחיות של היועצים.

ידע וניסיון

המקצוע של ליווי עסקי ושירותי ייעוץ מצריך ידע תיאורטי ופרקטי נרחב בתחום לצד ניסיון של ממש בניהול עסקים, לרבות, עובדים, כספים, שיווק ועוד.  הניסיון והידע הם שמאפשרים את היישום המעשי של כלים ושיטות עבודה  לשיפור של הפוטנציאל העסקי לעסקים חדשים או וותיקים. מידע נוסף על שירותי ייעוץ עסקי של המפתח לליווי והקמת עסקים תוכלו למצוא כאן.

מיקור חוץ ככל שניתן

כאשר מדובר על עסקים בתחילת דרכם, ליווי עסקי נדרש על מנת לבנות את החברה נכון מבחינת השדרה הניהולית, אופן העסקת העובדים ודרכי העבודה מול הספקים. בפעילות העסקית ניתן לקבל מגוון שירותים שונים בכל הרבדים, לרבות, ייצור, שיווק במיקור חוץ. חברות ייעוץ עסקי עשויה להמליץ לעסקים בתחילת דרכם להעסיק מספר מינימלי של עובדים בחברה עצמה.

הקטנת העלויות התפעוליות

הדבר נכון כלכלית, במקרים רבים, מכיוון שהעלויות של קבלת שירותים ממוקדים מספקים חיצוניים יכולה להיות נמוכה משמעותיות עבור השירות שהחברה החדשה נזקקת לו, בהשוואה לגיוס והכשרת עובדים  שיבצעו זאת בעצמם. ייעוץ עסקי יכול לסייע להבין מהם תחומי הליבה של העסק החדש בו יש להתמקד באופן פנימי ומה ניתן להשאיר למיקור חוץ בשלב ההתחלתי.

חשיבות התוכנית העסקית

לחברה בהקמה כדאי להיעזר בשירותי חברות ייעוץ עסקי עוד לפני ההקמה ותחילת הפעילות העסקית ולאורך תקופת ההרצה עד להתבססות של החברה בשוק. יש חשיבות גדולה להקים את החברה תוך בחינה של השוק, זיהוי המתחרים, הגדרה והבנה של היתרונות התחרותיים שהעסק החדש עתיד להתמחות בו. תהליך זה חיוני לבניית תכנית עסקית מבוססת שניתן להשתמש בה.

תוכנית במספרים

התוכנית העסקית חייבת להתבסס על ידע ונתונים מדויקים ולכלול את כל האספקטים הכספיים והניהוליים השונים של העסק. לעסק בשלבי הקמה, התוכנית העסקית צריכה לכלול גם את נושא המימון והאשראי שיידרש להנעת הפעילות השוטפת, לרבות המודל של החזרת ההלוואה או ההשקעה. הליווי עשוי להכיר מקורות מימון מתאימים וללוות את היזם בהשגת המימון.

תרומתם של יועצים עסקיים

מלבד בניית התוכנית העסקית וסיוע בהשגת מימון ניתן להיעזר בשירותי יועצים עסקיים בעת ההקמה בפועל של החברה ובהפעלתה הראשונית. הדבר כולל ניהול של כוח האדם הנדרש באופן פנימי או חיצוני לשם פעולות הייצור, השיווק, המכירות והניהול הפיננסי והחשבונאי. מדובר למעשה על ניהול של החברה בפועל לצד הבעלים וטיפול בכלל הסוגיות השוטפות.

קרדיט לתמונות PIXABAY

מיצוי הפוטנציאל

שירותי ליווי עסקי יכולים לתרום גם לעסקים שכבר התבססו בתחומם. עסקים רבים מאבדים את הלהט והרעב שאפיינו אותם ומתחילים לדשדש עם הזמן. לעיתים הדבר קורה עקב שינויים ניהוליים או שינויים בתחום הפעילות והחברות הללו, גם אם אינם במשבר של ממש, מפסיקות להיות השחקנים המובילים של התחום כפי שהם היו בעבר.

אסטרטגיית צמיחה

גם כאן ליווי עסקי יכול להיות תהליך משמעותי אשר יכול להביא למימוש מחדש של הפוטנציאל העסקי. לשם כך, חברות ייעוץ עסקי יתחילו בתהליך של מיפוי וזיהוי של הזהות העסקית והגדרה מחדש של היתרונות הליבתיים של החברה, על מנת לבנות אסטרטגיה חדשה שתרענן את העסק, תמקד אותו מחדש, תגדיל את הרווחיות ותמצב אותו מחדש מול המתחרים.

מבנה ואופן הפעילות

תהליך המיפוי של חברה כולל בחינה מעמיקה של המבנה הניהולי והפיננסי של החברה ודרכי העבודה והפעולה בארגון. מיפוי דרכי הפעולה בהתאם למודל הכלכלי של העסק והשוואתו למקובל בתחום, מסייעת באיתור של כשלים ניהוליים, ארגוניים, פיננסיים ואחרים. התוכנית החדשה יכולה לכלול שינוי בהעסקת עובדים, בדרכי הייצור, באופן אספקת השירותים ועוד.

שיווק בעידן הדיגיטלי

במקרים רבים חברות ייעוץ עסקי מתמקדות בתהליכי השיווק והפרסום של עסקים על מנת להתאים את אופן עבודתם להתפתחויות של העידן האינטרנטי. הכלים השיווקיים החדשים בתחום והיכולת לאתר ברשת גולשים שכבר מחפשים מונחים רלוונטיים שינתה את כללי המשחק. ניתן לצמוח עסקית דרך הנעה של אוכלוסיות יעד בקמפיינים ממוקדים.

עסקים במשבר

תחום התמחות נוסף של חברות ייעוץ עסקי היא של עסקים במשבר. המשבר יכול לנבוע מסיבות רבות ומי שנצמא בתוך החברה עשוי שלא להבין את הסיבות העמוקות והמהותיות הגורמות למצב החברה. יועצים עסקיים חיצוניים יכולים לבחון את החברה בכלים ושיטות אמינות ומוכחות ולספק לבעלי החברה את התמונה המלאה לגבי מצבו של העסק ודרכים לשינוי.

טעויות של מתחילים

בתהליך ההקמה של עסק חדש רבים מבצעים טעויות בסיסיות, שניתן להימנע מהם באמצעות ליווי של יועצים עסקיים. הדבר אינו קשור לתחום הפעילות הייחודי דווקא אלא להגדרת מבנה החברה, האופן שבו היא תהיה רשומה רגולטורית ומבנה הניהול עצמו. תכנון מקצועי צריך לקחת בחשבון את המבנה והמנגנון המתאים ביותר עבור אספקת השירות או המוצר שבליבת העסק,

התאמת מודל להעסקה

כפי שציינו, כל פעילות עסקית בייצור או ממתן שירות מצריכה ניהול כספים, שיווק וכן הלאה. מרבית הפעולות יכולות להתבצע, הן על ידי החברה, תוך גיוס כוח אדם לעבודה בחברה והן באופן חיצוני בתשלום לספקים. יועצים עסקיים יכולים לסייע ליזם להבין אלו דברים לנסות ולעשות בעצמם ואלו במיקור חוץ. הדבר יכול להקטין את ההוצאות השוטפות של העסק בצורה דרמטית.

ניהול המעטפת הניהולית

יועצים עסקיים יכולים לסייע גם בתכנון והטמעה של המערכת המתאימה ביותר לניהול הפעילות השוטפת של העסק החדש. הללו יכולים לכלול את משרד ראיית החשבון שילווה את העסק באופן חודשי ושנתי עבור היבטי המיסוי וההעסקה. יש צורף להקים מנגנון יעיל ומסודר לטיפול במשכורות העובדים, הפרשות סוציאליות, תשלומי ביטוח לאומי וכדומה.

המפתח לליווי והקמת עסקים

חברת המפתח לליווי והקמת עסקים בעלת ניסיון רב בליווי יזמים בשלב ההקמה של החברה או העסק. החברה יכולה לסייע לכם להימנע מטעויות של מתחילים שעשויות לגרום לכישלון המיזם או לעלות לכם ביוקר בטווח הארוך. המומחיות של החברה באה לידי ביטוי כבר בשאלות כמו, איך לבנות את החברה מבחינת בעלות ואיזה סוג רישום של עוסק, פטור, מורשה וכן הלאה.

ניסיון רב תחומי

החברה מתמחה בתכנון אסטרטגיה עסקית כוללת בהתאם למאפיינים של תחום הפעילות ובנייה משותפת של תוכנית פיננסית, עסקית ושיווקית. הליווי המקצועי של יועצים עסקיים מטעמנו יכול לתת מענה לכל המעטפת העסקית הנלווית להפעלת עסק חדש.  החברה יכולה לסייע לכם להשיג אשראי ומימון, לבחור עורכי דין מתאימים, לסייע בחשבונאות ובאיתור ספקים ונותני שירותים.

סיכום ייעוץ עסקי

לסיכום הנושא, במאמר זה עסקנו בהרחבה בחשיבות של ייעוץ עסקי וביכולת של הליווי המקצועי להביא להצלחה עסקית לעסקים מכל תחום. כפי שציינו, בליבו של תהליך הליווי, הבנייה של תוכנית עסקית מעשית והיא עומדת בבסיס היכולת לבסס את החדירה של עסק חדש בתחום ובשינוי הכיוון של עסק במשבר. המקצועיות והניסיון של חברת הייעוץ חיוניים להצלחת התהליך.

מעודכן ל-07/2022

החלטת הבנק האירופי המרכזי להעלות את הריבית בחצי אחוז לראשונה זה 11 שנה נעשית בנקודת פתיחה בעייתית מאוד כשלבנק יש מעט מאוד מרחב תמרון.

כך אומרים כלכלני בית ההשקעות פסגות בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד. וכך הם כותבים:

"החלטת ה-ECB ביום חמישי להעלות את הריבית ב-0.5% מצטרפת למסורת ארוכה של החלטות עבר של הבנק המרכזי שניתן לסכם במילה אחת: באמת??! מההחלטה לזנוח (בצדק) את ההכוונה העתידית, דרך חוסר הנכונות לאותת על רצון בלתי מתפשר להילחם באינפלציה וכלה בהכרזה על תוכנית חירום מיוחדת לצמצום מרווחי האג"ח שנראית כרגע לפחות כחסרת תוכן במקרה הטוב וכניסיון לחראקירי במקרה הפחות טוב.

נתחיל בכך שנקודת הפתיחה של גוש האירו היא, כרגיל, בעייתית מאוד. השילוב בין מדיניות מוניטארית אחידה לבין ממשלות שונות הוא שילוב שתמיד היה ותמיד יהיה בעייתי למקבלי ההחלטות. זאת, יחד עם פוטנציאל צמיחה נמוך מאוד עד אפסי הופך את מקבלי ההחלטות באירופה לכמעט משותקים. גם ב-2011, כאשר ה-ECB התחיל להעלות את הריבית, היה ברור שמצבן של המדינות ה"בעייתיות" בגוש לא יאפשר ריבית גבוהה מדי ואכן, מגמת העלאות הריבית החזיקה מעמד שלושה חודשים בלבד לפני שמרווחי התשואות נפתחו לרמות לא יציבות ומשבר החובות הפך מתיאוריה למציאות. לשמחתו של מריו דראגי, ראש ממשלת איטליה עד לפני ארבעה ימים ונשיא הבנק המרכזי האירופי מסוף 2011, האינפלציה אז עמדה על קצת מעל ל-2%. היום היא מתקרבת ל-9% כך שאנחנו במצב בעייתי יותר בו לבנק יש הרבה פחות מרחב תמרון.

"אז מה היה בהודעה של ה-ECB?

• בניגוד להצהרה של הבנק מלפני חודש, הריבית לא עלתה ב-25 נ"ב אלא ב-50 נ"ב. בכך, ה-ECB מנסה לשדר לשווקים, בדומה לפד, מסר ניצי של מלחמה באינפלציה. באמת??! גם אחרי ההעלאה הזו הריבית באירופה היא 0%, לא בדיוק רמה שמעודדת חיסכון או מקרבת את הריבית הריאלית למצב ניטרלי. נכון, אי אפשר לצפות מה-ECB להביא את הריבית לרמה דומה לזו שבארה"ב מהר כל כך אבל עצם העובדה שהבנק התעורר באיחור ממש לא אופנתי מצדיקה לפחות אמירות ניציות יותר בהודעה ממה שקיבלנו.
• המקסימום שכריסטין לגארד וחבריה הצליחו להתחייב לו זה שמעתה והלאה לא תהיה הכוונה עתידית (כלומר הבנק לא מתחייב להעלאות ריבית קבועות מראש) אלא שהוועדה תחליט מדי פגישה מה שהיא חושבת לנכון. באמת??! בעוד שאין ספק שזה בהחלט עדיף מלהתחייב מראש ואז להשתמש בהדלפות לתקשורת כדי לשנות את הציפיות כמו שעשו בבנק בשבועות האחרונים, כדאי היה ל-ECB כן לתת הכוונה כלשהי בנוגע למגמה הצפויה. גם הפד שנכווה כאשר הבטיח שלא יהיו העלאות של 75 נ"ב ואז נאלץ להעלות את הריבית ב-75 נ"ב, התווה לאחר מכן בבירור קו ניצי שלפיו הוא נחוש להילחם באינפלציה גם במחיר של פגיעה במשק, בשוק העבודה ו/או בשוקי ההון. את זה ה-ECB עדיין לא העז לעשות ולכן אין להתפלא שחוזי הפורוורד על ריבית ה-ECB מלמדים על ציפיות להעלאה של 40 נ"ב בלבד בפגישה הבאה בספטמבר.
• ה-ECB משיק את מנגנון ה-TPI (Transmission Protection Instrument), אותו מנגנון שאמור לעזור לבנק למנוע מצב של פתיחת מרווחים חדה מדי באג"ח של מדינות "בעייתיות". יותר מדי פרטים על המנגנון לא קיבלנו בהודעה כי בכל זאת, מדובר על ה-ECB, אבל דבר אחד די ברור. הדרך למנוע עליית תשואות חדה מדי תהיה רכישת אג"ח. באמת??! ה-ECB מתכוון מצד אחד לצמצם את המדיניות המוניטארית כדי להילחם באינפלציה ומצד שני להרחיב את המדיניות המוניטארית כדי למנוע עליית תשואות. מישהו צריך כנראה לתרגם ללגארד לצרפתית את המשפט "תפסת מרובה לא תפסת".
• הפרטים שבכל זאת קיבלנו לגבי מנגנון ה-TPI הם שה-ECB ישקיע בני"ע של מדינות שעומדות בארבעה תנאים:
  1. עמידה בתקנות הפיסקאליות של האיחוד (גירעון מקסימלי של 3% מהתוצר ויחס חוב תוצר ששואף או מתחת ל-60% מהתוצר).
  2. היעדר חוסר יציבות מבני חמור במשק.
  3. יציבות פיסקאלית לטווח ארוך כפי שאלו יוגדרו על ידי קרן המטבע הבינ"ל והנציבות האירופית.
  4. נכונות של הממשל למדיניות מאקרו כלכלית שעומדת בקנה אחד עם דרישת הנציבות האירופית.

"באמת??! מעבר לעובדה שאיטליה לא עומדת כנראה באף אחד מהכללים הללו גם תחת הפרשנות הגמישה ביותר, תנאים אלו הופכים את ה-ECB לגוף פוליטי לכל דבר. רק בשבוע שעבר דראגי התפוטר (השגיאה במקור) מתפקידו כראש ממשלת איטליה לאחר שנכשל בהעברת הרפורמות שהנציבות והאיחוד דורשים מאיטליה להעביר כבר כמה שנים. בחירות הבזק באיטליה מתוכננות לאמצע ספטמבר, סביר להניח בעיצומו של גל הגירה מאפריקה שלא יחזק כנראה את מפלגות המרכז. מעבר לכך, האינפלציה באיטליה עומדת על 8%, הכי גבוה מאז שדייגו מראדונה חזר לנאפולי עם גביע העולם, לא בדיוק סביבת העבודה הכי נוחה לתהליך של רפורמות מבניות. האם ה-ECB מתכוון להציב למדינות כמו איטליה תנאים דרקוניים כדי לקבל תמיכה ואם כן, איך הוא בדיוק מתכוון להסביר לגרמנים מדוע הוא מוותר להם על חשבונם? דוגמה נוספת לבעייתיות של החלטת ה-ECB היא הרצון של האיחוד האירופי לצמצם את צריכת הגז הטבעי בכל מדינה ב-15%. ספרד, יוון ואיטליה כבר הודיעו שהן לא משתפות פעולה עם הרעיון של האיחוד, מה שמעלה חשש שה-ECB ישתמש בכוחו כדי להכריח מדינות אלו להתיישר לדרישות האיחוד. אם היציבות הפוליטית באירופה גם כך מעורערת, תארו לכם מה יקרה במצב כזה.

בשורה התחתונה, אירופה ניצבת בפני סערה מושלמת שכוללת אינפלציה שהולכת ומאיצה, מיתון חריף, משבר אנרגיה, משבר הגירה וחוסר יציבות פוליטית. זה הזמן ללמוד איך אומרים "שיהיה בהצלחה" בכל אחת מ-24 השפות הרשמיות של האיחוד האירופי.

הפד מקבל תמיכה מהנתונים

באשר למצב בארה"ב אומרים בפסגות כי "אחרי שנתוני האינפלציה בארה"ב הפתיעו כלפי מעלה והביאו את השוק וחלק מבכירי הפד לדבר על העלאת ריבית של 100 נ"ב ברביעי הקרוב, נתוני השבוע האחרון מפחיתים קצת לחץ מהפד. מספר הדרישות הראשוניות לדמי אבטלה עלו בשבוע שחלף ל-251 אלף, הרמה הגבוהה ביותר בשמונה החודשים האחרונים ובהחלט מאותתים על שינוי כיוון בשוק העבודה האמריקאי. גם מבט על סך הדרישות לדמי אבטלה (כלומר לא רק אלו החדשות) מאותת על הקלה מסוימת כאשר אלו עלו ל-1.384 מיליון, מה שמלמד על כך שרמת השיא של ההידוק בשוק העבודה כנראה מאחורינו. יתרה מכך, גם סקרי הפעילות השונים שהתפרסמו כמו מדדי מנהלי הרכש או סקר הפעילות של שלוחת הפד בפילדלפיה מלמדים על המשך ההאטה בפעילות הכלכלית, מה שיבוא לידי ביטוי בהמשך האטה בשוק העבודה. בהתאם, מהסתכלות על הסעיפים השונים במדדים אפשר לראות כי בעוד שסעיפי המחירים מלמדים כבר על הקלה (צד ההיצע כבר לא מייצר עליות מחירים, להפך) סעיפי התעסוקה עדיין מאותתים על לחצים לעליית שכר בחודשים הקרובים. איתות זה עולה בקנה אחד עם כך ששוק העבודה תמיד מגיב בפיגור לפעילות הכלכלית שכן יש פער בין הזמן שבו הפירמות מבינות שצרכי גיוס כוח האדם ירדו לבין זה שבו השכר מפסיק לעלות.

"במובן זה כדאי לשים לב לשינויים האחרונים בשוק האג"ח בארה"ב. בעקבות הנתונים של השבוע האחרון, ההסתברות להעלאת ריבית של 100 נ"ב ירדה כבר ל-15% בלבד ואכן נדמה שהפד יסתפק בהעלאה של 75 נ"ב "בלבד". מצד שני, השוק מגלם כבר שתהליך הפחתות הריבית יחל כבר במרץ או אפריל 2023, מה שעשוי להיות מוקדם מדי. מזה תקופה ארוכה שאנו רושמים פה שהפד אכן יאלץ לעצור או להאט את העלאות הריבית בתחילת 2023 שכן גורמי ההיצע יביאו לירידה דרמטית באינפלציה והפעילות הכלכלית תאט. עם זאת, בין עצירת העלאות הריבית לבין הפחתת ריבית יש הבדל גדול ולא בטוח שהתנאים לכך יבשילו כבר בתחילת השנה. כדאי לזכור שמדיניות מוניטארית פועלת בדרך כלל כמו טיפול שורש. לא במובן שהיא מטפלת בבעיות לעומקן אלא במובן שמרגישים את הכאב שלה רק לאחר שההרדמה פגה. לוקח לפחות שני רבעונים עד שהשינויים בריבית משפיעים על הכלכלה ולוקח עוד כשני רבעונים עד שהמגמה הכלכלית באה לידי ביטוי בשוק העבודה. כדי שהפד ישתכנע שניתן להוריד את הריבית הוא ירצה כנראה לראות את האינפלציה יורדת לפחות ל-3% אבל זה תנאי הכרחי ולא מספיק. מלבד לירידה באינפלציה, הפד ירצה להיות בטוח ששוק העבודה כבר לא הדוק כך שהאבטלה צריכה לעלות באופן משמעותי, מה שלא בטוח שיקרה כבר בתחילת 2023. אם ממש רוצים ניתן להניח שהפעם הפד ידייק בתזמון של המדיניות שלו אבל לא בטוח שכדאי. סביר יותר להניח שגם הפעם הפד יפספס את התזמון הנכון להפחתת הריבית וזו תגיע מאוחר יותר מהרבעון הראשון של השנה הבאה".

מעודכן ל-07/2022

פרשייה חמורה של חשבוניות פיקטיביות בענף הבנייה מגיעה לבית המשפט.

רשות המסים הגישה כתבי אישום בפרשייה חמורה ונרחבת של עבירות מס בענף הבנייה. במרכז הפרשה עומד עלי סובח, תושב מזרח ירושלים, המואשם כי פעל יחד עם שותפיו להפצה וקיזוז של חשבוניות פיקטיביות וקיזוז חבות מס ללא חשבוניות בסכום כולל של למעלה מ-17 מיליון שקל. כתבי האישום הוגשו באמצעות עו"ד עמוס הכהן מהמחלקה המשפטית של מכס ומע"מ ירושלים, בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ ירושלים.

סובח מואשם בהפצה של 32 חשבוניות לחברות שונות, באמצעות תיק "עוסק מורשה" שפתח על שמו, שהמע"מ הכלול בהן מסתכם בכ-124 אלף שקל. סובח מואשם כי הפיץ את החשבוניות על מנת לאפשר לחברות שקיבלו אותן להשתמט או להתחמק מתשלום מע"מ, וזאת מבלי שביצע או התחייב לבצע את השירותים והעסקאות שתוארו בחשבוניות. בנוסף, מואשם סובח בקיזוז מס תשומות בסכום כולל של כ-מיליון שקל באמצעות חשבוניות פיקטיביות על שם חברות אחרות או ללא חשבוניות כלל.

בנוסף מואשמים סובח ושותפו אחמד פרג', כי פעלו בשיטה דומה דרך חברה בשם "טוסאן חברה לבנייה ושיפוצים בע"מ". על פי כתב האישום, סובח ופרג' הפיצו לחברה בענף הבנייה 54 חשבוניות פיקטיביות, שהמע"מ הכלול בהן הסתכם בכ-2.4 מיליון שקל. כמו כן, מואשמים השניים כי על מנת להפחית את חבות המס של חברת טוסאן, קיזזו 177 חשבוניות פיקטיביות על שם חברות אחרות, שסכום המס הכלול בהן מסתכם בכ-7.8 מיליון שקל.

עוד מואשמים סובח ושותפו אמיר סאפי, כי פעלו דרך חברה בשם "אוראל תיווך ירושלים בע"מ", לקיזוז של חבות מס בסכום כולל של כ-2.9 מיליון שקל, באמצעות 126 חשבוניות מס פיקטיביות. לבסוף, מואשמים סובח ושותפו בסאם גליד, כי פעלו דרך חברת "עוז אחזקות בע"מ" להפצת 5 חשבוניות מס פיקטיביות לחברה אחרת בענף הבנייה, שהמס הגלום בהן הסתכם ב-22,780 שקל, מבלי שביצעו את העסקאות המתוארות בחשבונית, וכן הם מואשמים בקיזוז של חבות מס בסכום כולל של 2.1 מיליון שקל ללא חשבוניות כלל.

מעודכן ל-07/2022

מדד חודש אוגוסט יעלה ב-0.3% ותחזית האינפלציה השנתית הורדה ל-3.3% בגלל ההפחתה הצפויה הנוספת של הבלו על דלק, אם כי לפי הדיווחים האחרונים, זה עדיין לא סופי. כך אומרים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

לדבריהם, כל עוד קצב האינפלציה ימשיך לעלות, לבנק ישראל יהיה קשה למתן או לעצור העלאות ריבית, והם מעריכים שהריבית תעלה ב-0.5% ל-1.75% בפגישתו הבאה של בנק ישראל ב-22 באוגוסט.

עוד אומרים במיטב כי הנתונים הכלכליים במשק לרוב ממשיכים להיות חיוביים ולהצביע על התרחבות בפעילות, אך מופיעים סימני התייצבות בקצב הגידול ואף האטה בתחומים מסוימים:

• מדד הפדיון של כלל ענפי המשק במחירים קבועים בניכוי העונתיות ירד בין חודש פברואר למאי, למרות שהוא עדיין גבוה משמעותית מהמגמה ארוכת הטווח.
• בחודש מאי נרשמה ירידה חדה בפדיון בענפי המסחר, במיוחד הקמעונאי, לאחר יציבות בחודשים הקודמים. לא ברור מהי הסיבה לאותה ירידה.
• גם מדד הפדיון בענף הבינוי ירד בחודשים האחרונים, מה שיכול לבטא מגמת היחלשות בענף הנדל"ן.
• לעומת זאת, במרבית הענפים האחרים הפדיון ממשיך לצמוח בקצב הרבה יותר גבוה מתוואי המגמה ארוכת הטווח. בענפים שנפגעו באופן החזק ביותר מהמגפה, האירוח והאוכל, והבילוי והפנאי, הפדיון חזר למגמה ארוכת הטווח.
• מדד הייצור התעשייתי ממשיך לצמוח בקצב יחסית מהיר, גם בענפי טכנולוגיה עילית וגם בענפים האחרים. בינתיים, לא ניכרת השפעת ההאטה בתחום התעשייה בעולם על הענף הישראלי. מדד הייצור התעשייתי בישראל עולה הרבה יותר מהר מאשר המדדים המקבילים במדינות האחרות במיוחד בשנה האחרונה.
• שיעור האבטלה ירד ביוני תוך עלייה בשיעור ההשתתפות. מספר משרות פנויות אומנם ירד במעט בחודשיים האחרונים, אך הוא עדיין גבוה מאוד.

ההיחלשות בכלכלה העולמית נמשכת ואף מתעצמת

באשר לתמונת המצב בעולם אומרים במיטב כי ההיחלשות נמשכת ואף מתעצמת.

• הכלכלה העולמית נחלשת במהירות. מדדי מנהלי הרכש המוקדמים לחודש יולי היו לרוב נמוכים משמעותית מהתחזיות. באירופה המדד בענף התעשייה ירד כבר מתחת ל-50. גם בארה"ב וביפן המדדים בתעשייה ירדו (תרשים 10). בארה"ב המדד במגזר השירותים ירד במפתיע ל-47.
• מדד האינדיקטורים המובילים בארה"ב ירד בחמישה מתוך שישה החודשים האחרונים, כאשר בחודש יוני הוא ירד בשיעור של 0.8%, הירידה החזקה ביותר מאז אפריל 2020.
• תביעות דמי אבטלה ממשיכות לעלות.
• הסקרים העסקיים של שלוחות ה-FED האזוריות מצביעים על ירידה בפעילות, בפרט בתוכניות העסקים לבצע השקעות.
• נמשכת ירידה בפעילות שוק הנדל"ן האמריקאי, תוך ירידה במכירות הבתים והרעה בסנטימנט של חברות הבנייה.

החוזים בארה"ב מניחים שעליית ריבית ה-FED תסתיים בתחילת 2023 ברמה של כ-3.4% ועד סוף השנה הריבית כבר תרד בכ-0.5%. היפוך כיוון הריבית צפוי לקרות הרבה לפני שהאינפלציה תחזור אל היעד. אולם, הבנקים המרכזיים יודעים על סמך ניסיון העבר, שמעבר להורדת ריבית מבלי שהאינפלציה הוכרעה סופית, מעלה סיכון לחידוש של  עלייה באינפלציה שיחזיר עליות ריבית ומיתון עוד יותר קשה. ה-FED וקונצנזוס החזאים צופים ששיעור האבטלה יעמוד בסוף השנה על 3.7%, כמעט ללא שינוי מהרמה הנוכחית של 3.6%. כל עוד שוק העבודה ממשיך להיות חזק, לבנקים מרכזיים יותר קל להמשיך ולעלות ריבית.

 הקלה בשרשרת ההספקה, סימני הורדת מחירים

סימנים שונים ממשיכים להעיד שהאינפלציה במדינות העיקריות קרובה לשיא או כבר מאחוריו:

• קודם כל, הירידה המהירה בפעילות הכלכלית אמורה למתן אינפלציה.
• בסקרים העסקיים של שלוחות ה-FED האזוריות העסקים מדווחים על ירידה במחירים אותם הם מקבלים, נתון שמתואם עם מדד המחירים האמריקאי.
• ניכרת הקלה בשרשרת ההספקה כפי שמתבטא בירידה באינדיקאטורים שמשקפים זמני הספקה בסקרים האזוריים של ה-FED).
• הבשורה שעשויה להיות משמעותית לאינפלציה בעולם, זה המשבר המתרחב בענף הנדל"ן הסיני. אחד הסימנים האחרונים שלו הייתה המחאה של רוכשי הדירות שמסרבים לשלם משכנתאות בגלל עיכובים במסירת הדירות. הירידה בביקוש לדירות הוביל לירידה חדה בהתחלות הבנייה. קצב התחלות הבנייה בסין משפיע בפיגור מסוים על מדד מחירי המתכות בעולם, כמו גם על המחירים של חומרי בנייה אחרים, כגון מלט, PVC וכו', בהם חלקה של סין בביקוש העולמי מגיע ל-30%-60%. התפתחות זו גם אומרה למתן עליית מדד מחירי תשומות הבנייה בישראל.

התחזיות לעליית ריבית ה-ECB נמוכות מדי

באשר לאירופה אומרים במיטב כי הבנק המרכזי האירופאי העלה ריבית מעבר לתחזיות ב-0.5% ל-0% (Deposit Rate). הוא גם ביטל ובצדק Forward guidance. החוזים מגלמים שהריבית תגיע לכ-1% בסוף השנה ותישאר ברמה זו. לאור הסיכונים הייחודיים לאינפלציה באירופה והתחזיות שהמשק האירופאי יצמח ב-2023 בשיעור דומה לאמריקאי, לא בטוח שה-ECB יעלה ריבית הרבה פחות מה-FED.

בנוסף ה-ECB פרסם כללים מנחים להפעלת כלי בלתי מוגבל שאמור לטפל במשבר אפשרי בשוק האג"ח. לכאורה, ההתניות שקיימות להפעלת הכלי יקשו על ה-ECB להוציא הרכישות לפועל בעת הצורך. אולם, במיטב מעריכים כי עצם קיומו של כלי זה עשוי למנוע התרחבות מוגזמת של מרווחי התשואות באירופה. בכל מקרה, אם על הפרק יעמוד סיכון של פירוק הגוש, חברי הנהלת ה-ECB יתגמשו על כל ההתניות כדי להפעיל את הרכישות ולמנוע תרחיש אימים.

שוק המניות חוגג סיום קרב של האינפלציה

למרות הנתונים הכלכליים הגרועים ולמרות שעונת הדוחות הכספיים מספקת שיעור נמוך יחסית של ההפתעות החיוביות בשורת הרווח כאשר האנליסטים מפחיתים מדי שבוע את התחזיות, במיוחד לחברות האמריקאיות, שוק המניות הציג בשבוע שעבר ביצועים חיוביים.

מפתיע אף יותר שמניות הסקטורים המחזוריים (מניות הצמיחה) הכו את מניות הערך בכל השווקים העיקריים.

התנהגות זו של שוק המניות מזכירה את שנות ה-70 של האינפלציה הגבוהה בהם שיא האינפלציה היה עיתוי שבו שוק המניות האמריקאי עבר מירידה לעלייה.

אולם כאמור, לא בטוח שהבנקים המרכזיים ובפרט ה-FED יוכלו להפסיק העלאות ריבית במהירות, כפי שהשווקים מצפים. כמו כן, בינתיים, עדיין קשה להעריך עוצמת ההאטה בכלכלה והשפעתה על רווחיות החברות.

מעודכן ל-07/2022

הריבית באירופה עולה ב-0.5%, לראשונה זה 11 שנה. הבנק האירופי המרכזי (ECB), הבנק של 19 מדינות אירופיות שחולקות את מטבע האירו, אותת מבעוד מועד כי בכוונתו להעלות את הריבית ביולי לנוכח נתוני האינפלציה הגואים, אך מדובר בשיעור עלייה חד להעלאה יחידה.

האינפלציה בגוש האירו, שטיפסה ביוני לקצב שנתי של 8.6%, שיא של 40 שנה, אילצה את הבנק המרכזי, בראשות כריסטין לגארד, לפעול, לאחר שעד כה העדיף להמתין עם כלי הריבית ולא להפעילו.

זאת בשעה שבנקים מרכזיים אחרים בעולם, ובראשם הפדרל ריזרב האמריקאי, כבר העלו את הריבית כמה פעמים. הפד העלה את הריבית בארה"ב שלוש פעמים ברציפות, האחרונה שבהן בשיעור חד במיוחד של 0.75%. בינתיים, מדד המחירים לצרכן ליוני לא התרשם מההעלאות והראה קצב אינפלציה שנתי של 9.4%, מה שמעורר ספקולציות להעלאת ריבית של אפילו 1% בישיבת הפד הבאה באוגוסט.

גם בנק ישראל העלה את הריבית כבר שלוש פעמים ברציפות על רקע נתוני האינפלציה בארץ. מדד יוני הראה קצב אינפלציה שנתי של 4.4%. אומנם מדובר בקצב נמוך בהרבה מזה של מדינות אחרות, ובכל זאת מהיר לעומת יעד האינפלציה שקבע בנק ישראל – 1%-3%. נכון לעכשיו, על פי התחזיות, בנק ישראל יעלה את הריבית פעם נוספת ב-0.5% בישיבתו בסוף אוגוסט.

עליות המחירים מורגשות בכל העולם ומקורם בסגרים המתמשכים בשל משבר הקורונה ובשיבושים שנגרמו לשרשרות האספקה והמחסור בחומרי גלם. לכך נוספה המלחמה של רוסיה באוקראינה שפרצה בפברואר השנה והקפיצה את מחיריהן של סחורות כמו נפט, בהיותה של רוסיה אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, וחיטה, בהיותה של אוקראינה אחת מיצואניות התבואה הגדולות בעולם.

מעודכן ל-07/2022

חברות האשראי החוץ בנקאי נמצאות תחת הזרקור בימים אלה, ככל שההתפתחויות בפרשת יונט קרדיט נערמות. בחברת האשראי החוץ בנקאי ששר האוצר לשעבר משה כחלון שימש כיו"ר שלה במשך כשנה, התגלו אי סדרים וגניבות כספים שהובילו למעצר (ושחרור בערבות) של בכירים בחברה. כחלון עצמו נחקר באזהרה במשרדי רשות ניירות ערך בנוגע לחלקו לכאורה בפרשה.

כעת רשות ניירות ערך מרחיבה את הטיפול בחברות בתחום ופותחת בביקורת רוחב בהן. הביקורת נועדה להבטיח כי הגילוי הניתן למשקיעים בחברות הפועלות בענף זה הינו אמין ונאות. במסגרת הביקורת ייבחנו מספר סוגיות ביניהן: נאותות המדידה והגילוי של חברות הפועלות בענף ביחס להלוואות וליתרת אשראי ללקוחות בדוחות הכספיים ונאותות ההפרשות להפסדי אשראי.

ביצוע ביקורת בענף זה תוכנן, מבעוד מועד, במסגרת תכנית העבודה של המחלקה לשנת 2022, לאור העובדה שבשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר החברות הפועלות בתחום האשראי החוץ בנקאי אשר גייסו כספים מציבור המשקיעים. (הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, כמה כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת).

יחד עם זאת, נוכח האירועים שאירעו לאחרונה בחברות האשראי החוץ בנקאי, השינויים בתנאי השוק ועליית הריבית שהינה גורם המשפיע באופן מהותי על פעילות חברות אלו ויכולת ההחזר של לקוחותיהם, הוחלט להקדים את ביצוע הביקורת ולבצעה כעת.

מהלך זה מצטרף לצעדים נוספים שנקטה הרשות: הוראה שפרסם סגל הרשות לחברות נסחרות בתחום האשראי החוץ בנקאי אודות הגילוי הנדרש בכל הקשור לסיכונים המאפיינים את פעילות הענף ופעילות אכיפה שמתבצעת בימים אלה.

בשנת 2019 החליטה יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, לאחד את פעילות יחידות הביקורת שפעלו במסגרת המחלקות ולהקים מחלקת ביקורת עצמאית שתהיה כפופה למנכ"ל הרשות, עו"ד עודד שפירר. בראש מחלקת ביקורת והערכה עומד עו"ד אמיר הלמר. הקמת מחלקת הביקורת נבעה מההכרה שהפעלת מערך ביקורת רשותי תאפשר שימוש מיטבי בכלי פיקוחי זה בהתאם לסדר עדיפויות שיקבע על ידי הנהלת הרשות.

פעילות הביקורת והערכה היא כלי חשוב בארגז הכלים הפיקוחי והיא מאפשרת לבחון באופן מעמיק את אופן הציות של גופים מפוקחים להוראות הדין וכללי הרגולציה החלים עליהם, ובכך היא מגבירה את ההרתעה ורמת הציות של המפוקחים. בנוסף היא מאפשרת בחינה מעמיקה של התנהלות מפוקחים בתחום או בנושא מסוים ומאפשרת לרשות להוציא עמדות המכוונות את השוק לדרך הפעולה שמן הראוי, לעמדת הרשות, לנקוט בה.

המחלקה מבצעת ביקורות במרבית התחומים שהרשות מפקחת עליהם ובכללם ביקורות למנהלי קרנות, לנאמנים, לזירות סוחר, למנהלי תיקי השקעות, למערכי הייעוץ בבנקים ולתאגידים מדווחים. הביקורות מתמקדות בבחינת הציות של הגופים המפוקחים להוראות הדין. בביקורות ניתן דגש להיבטי ממשל תאגידי והיבטים שונים של טכנולוגיית המידע ויישום הוראות איסור הלבנת הון ומימון טרור, ככל שהדבר רלוונטי. במסגרת ביקורות בתאגידים מדווחים נבחנים גם היבטים חשבונאיים והערכות שווי.

אשראי חוץ-בנקאי תחת רגולציה: מי יכול לתת אשראי והאם מצב הלווים ישתפר?

הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, מתי כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת

מעודכן ל-07/2022

רשות החדשנות מחפשת דרכים להגדיל את ההון האנושי בהייטק הישראלי. הרשות תעניק מענקים של עד 70% עבור תוכניות, פלטפורמות ומודלים חדשניים ופורצי דרך שיסייעו בהוספת הון אנושי ישראלי איכותי ומיומן להייטק וכן על ידי הבאת כוח אדם מיומן מחו"ל. כמו כן, כחלק מראיית רשות החדשנות בקידום תחום ה- Bio convergence  בישראל אשר מטרתו הינו חיבור בין תחומי מדעי החיים והביולוגיה לעולמות ההנדסה והתוכנה, יוענקו מענקים כספיים לקידום הכשרת כוח אדם רלוונטי לעיסוק בתחום זה.

במסלול קרן הון אנושי יינתנו שני סוגי מענקים:

• לתקציב מבוקש של עד 1 מיליון שקל – (תוכניות בשלב התנעה/הנבטה) הרשות תשתתף בשיעור של עד 70% מהתקציב המאושר.
• לתקציב מבוקש של 1-15 מיליון שקל – (תוכניות בשלב צמיחה (Scale) הרשות תשתתף בשיעור של עד 50% מהתקציב המאושר ובמקרים חריגים עד 70% מהתקציב המאושר.

מטרות הקול קורא הינן: איתור והשמה של הון אנושי מיומן במקצועות טכנולוגיים מחו"ל: עולים, זכאי חוק השבות, תושבים חוזרים ומומחים זרים, הרחבת הידע של עובדים חדשים וקיימים על מנת לשפר את מקצועיותם, תוך לימוד תחומים טכנולוגיים מתקדמים, כגון: Semiconductors & VLSI, Quantum ,AI, אקלים-טק, פודטק, הרחבת הידע של עובדים חדשים וקיימים מתחום מדעי החיים ופיתוח תוכניות הכשרה מותאמות לעולם התוכן של Bio Convergence המשלב דיסציפלינות כגון ביולוגיה חישובית/ פיזיקה/ננו-טכנולוגיה/מדע החומרים/הנדסה גנטית מתקדמת/אלקטרוניקה/תוכנה/אלגוריתמיקה/ בינה מלאכותית ותחומים הנדסיים נוספים ככל שיעלו, הרחבת הידע של עובדים חדשים וקיימים מתחום ההנדסה והתוכנה, או/ו בעלי רקע ביטחוני ופיתוח תוכניות הכשרה מותאמות לעולם התוכן של Bio convergence המשלב דיסציפלינות כגון ביולוגיה חישובית/פיזיקה/ננו-טכנולוגיה/מדע החומרים/הנדסה גנטית מתקדמת/Bio-devices/רפואה מותאמת אישית/ידע רפואי וקליני ועוד. לדוגמא, אפשרות להגשת תוכניות להקניית ידע והשתלמות מעשית של עובדים מוכשרים בתחום ההייטק לעולם הבריאות, ובאופן ספציפי לעולמות תוכן שמשלבים בין דיסציפלינות. כגון, תוכנית התאפשר ניסיון מעשי בתעשייה ויצירה ותמיכה בחברות חדשות, פיתוח הכשרות LLL (Long Life Learning) בכלל המקצועות הרלוונטיים להייטק, ייזום / התאמת פלטפורמות ופתרונות דיגיטליים אשר יסייעו להגדלתו ולשימורו של ההון האנושי בתעשיית ההייטק

הקריטריונים להערכת הבקשות הם:

• רמת החדשנות ומידת הייחודיות של התכנית.
• יכולות החברה כולל ניסיון רלוונטי, יכולות ניהול, יכולות בניית שותפויות רלוונטיות והיכולת המוערכת להשלים את התוכנית ולממש אותה בתקופה שהוגדרה לתכנית.
• מידת המענה לתחומים המועדפים.
• מידת הגידול היחסי של עובדים חדשים או קיימים בשכר גבוה:
• מספר מוערך של המצטרפים, המשודרגים, או עובדים שנמנעה נשירתם בתעשיית ההייטק.
• פוטנציאל הצמיחה (scale) ויכולת ההטמעה של התוכנית בישראל, כולל הצגת מודל עסקי בר קיימא להמשך.
• אפקטיביות וישימות התכנית (עלות מול תועלת).
• קהלים מגוונים:
  • קיום פעילות התוכנית (כולה או חלקה) באזור פריפריה.
  • תינתן עדיפות לתוכניות אשר נשים מהוות בהן לפחות 50% ממשתתפי התוכנית

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "מדינת ישראל היא מרכז טכנולוגי מהמובילים בעולם. על מנת לשמר את מעמדה בעולם טכנולוגי המשתנה תדיר ולאור צמיחת תחרות בינ"ל אל מול מרכזי חדשנות אחרים, ממשלת ישראל משקיעה כספים רבים בתוכניות חדשניות להגדלת ההון האנושי האיכותי עבור תעשיית ההייטק המקומית. לאור זאת, בקול הקורא הנוכחי רשות החדשנות שמה דגש על תוכניות להבאת כוח אדם מיומן מחו"ל – עולים, תושבים חוזרים, זכאי חוק השבות ומומחים זרים. אנו בטוחים כי גיוון האקוסיסטם המקומי בכוח אדם שכזה יסייע להייטק המקומי במובילות העולמית. לצד זאת, רשות החדשנות פועלת לקדם תוכניות פורצות דרך של הכשרה, הסבה והשמה למקצועות ההייטק וכן לפיתוח פלטפורמות טכנולוגיות אשר יסייעו בהגדלת ההון האנושי ושדרוג ההון האנושי הקיים. דוגמא בולטת לתחום טכנולוגי מורכב אשר יכול להנות מהכשרת והעשרת ההון האנושי הינו תחום ה- Bio convergence. ה- Bio convergence הינו חיבור בין פיתוחים בתחום הביולוגיה לתחומי התוכנה וההנדסה לשלל שימושים שונים. תחום ה- Bio convergence יכול להפוך למנוע צמיחה נוסף בתעשיית ההייטק בישראל. לשם כך אנו צריכים להכשיר הון אנושי איכותי המשלב בין דיסציפלינות שונות כגון הביולוגיה וההנדסה".

מעודכן ל-07/2022

פרשת יונט קרדיט לא יורדת מהכותרות. בחברת האשראי החוץ בנקאי ששר האוצר לשעבר משה כחלון שימש כיו"ר שלה במשך כשנה, התגלו אי סדרים וגניבות כספים שהובילו למעצר (ושחרור בערבות) של בכירים בחברה. כחלון עצמו נחקר באזהרה במשרדי רשות ניירות ערך בנוגע לחלקו לכאורה בפרשה.

בעקבות האירועים מפרסמת הרשות לחברות הפועלות בתחום האשראי החוץ בנקאי דרישות גילוי שעליהן לפרסם בדיווחיהן על מנת לשקף את כל המידע הרלוונטי לציבור המשקיעים.

המסמך מבהיר לחברות באופן ממוקד את הגילוי הנדרש, בסוגיות הבאות: סיכונים עיקריים, אופן ניהולם, הסיכוי להתממשותם והשפעתם על פעילות התאגיד.

לדברי הרשות, לצורך מימוש סמכויותיה בתחום הגילוי, הרשות פועלת במקרים המתאימים בכלים של פיקוח, ביקורת ואכיפה, ככל שעולה חשד כי תאגיד לא עומד בדרישות הדין, תוך פגיעה בציבור המשקיעים. במקרים אלו הרשות בודקת ובמידת הצורך פועלת למצות את הדין, בהתאם לסמכויותיה, כפי שניתן לראות בפעולותיה השונות לאורך השנים וכן באירועי הימים האחרונים.

סגל הרשות הורה לתאגידים המדווחים ליישם את הגילוי במסגרת הדוח העתי (רבעוני/תקופתי) הקרוב.

הרשות מוסיפה כי ככל שבכוונת החברה להציע ניירות ערך לציבור באמצעות פרסום דוח הצעת מדף לפני פרסום המידע המתבקש בדוח העתי הקרוב, החברות נדרשות לכלול, לראשונה, מידע זה בהצעת המדף עצמה.

את הדרישות עצמן פרסמה הרשות בצורה של שאלה ותשובה. השאלה היתה:

תאגיד אשר לו מגזר פעילות מתן אשראי חוץ בנקאי המדווח בדיווחיו העתיים –

(1) לצד סיכון האשראי אשר הוא סיכון אינהרנטי לענף האשראי החוץ בנקאי, מהו הגילוי הנדרש בדוחות העתיים בקשר לסיכונים אחרים ואופן ניהולם?

(2) מהו הגילוי הנדרש מהתאגיד בדיווחיו ביחס לאירועים בהם התממש איזה מבין הסיכונים כאמור?​

וזוהי כאמור תשובת הרשות:

1. דיווח על גורמי סיכון – סיכון האשראי הוא סיכון אינהרנטי לענף האשראי החוץ בנקאי ומנוהל באופן שוטף. לצד סיכון זה, תאגידים אשר פועלים בתחום פעילות זה חשופים מטבעם במידה יתרה לסיכונים נוספים וביניהם סיכונים תפעוליים (כדוגמת סיכוני גניבה, מעילות, הונאות ואי סדרים( סיכוני הלבנת הון, סיכון רגולציה ושינויי חקיקה וסיכון אי-ציות להוראות רגולטוריות בנושא (לדוגמא – חוזר נותני שירותים פיננסים בדבר ניהול סיכונים אצל נותן שירותים פיננסיים מוסדרים שפרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון בחודש מאי 2022 ואשר צפוי להיכנס לתוקף בסוף שנת 2023).

בהתאם לפרטים 9(2) ו-29 לתוספת הראשונה לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה), התשכ"ט-1969 ("התוספת הראשונה"), על כל תאגיד לתאר בקצרה את הדרישות הרגולטוריות והסדרי הדין המרכזיים אשר חלים עליו ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד. בנוסף על התאגיד להתייחס ל"איומים, החולשות וגורמי הסיכון האחרים של התאגיד, הנובעים מסביבתו הכלכלית, מן הענף ומן המאפיינים הייחודיים שבפעילותו".

נוכח האמור לעיל, במסגרת פרק תיאור עסקי התאגיד על תאגיד להתייחס לנושאים הבאים:

א. תיאור גורמי הסיכון – להתייחס ולנתח את סיכון הרגולציה ושינויי חקיקה, סיכוני הלבנת הון וסיכון הציות (קרי, הסיכון של אי-עמידת התאגיד בהוראות הדין והוראות רגולטוריות, בפרט ביחס לאלו שתוארו בדוח בהתאם לפרט 9(2) ו- 29 לתוספת הראשונה ובכלל זה בהיבטי ניהול סיכונים והלבנת הון) ואת הסיכונים התפעוליים כדוגמת סיכון לגניבות, מעילות, הונאות ואי סדרים. בהקשר זה על התאגיד להתייחס גם למוקדי סיכון שזוהו בפעילותו.

ב.. הגורמים להיווצרות גורמי הסיכון ודירוג השפעתם –  במסגרת תיאור הסיכונים המפורטים לעיל, על התאגיד לפרט ביחס לכל אחד מהסיכונים ממה הם נובעים תוך פירוט גורמים פנימיים וחיצוניים לתאגיד אשר בעטיים נוצר הסיכון ומהם נקבעת מידת השפעתו על התאגיד.

כמו-כן, בעת הדיון על גורמי הסיכון, ובפרט סיכון הרגולציה ושינויי חקיקה וסיכון הציות, על התאגיד להתייחס להשפעת הסביבה הרגולטורית בה הוא פועל, היקף הרגולציה בתחום כיום והשינויים הצפויים בה, על הסיכונים החלים עליו ועל דירוג השפעתם על עסקיו. בפרט, בעת הדיון כאמור, עליו להתייחס להשפעה של תזכירי הצעות חוק ותקנות רלוונטיות, חוזרים שפורסמו או צפויים להתפרסם על ידי רשות שוק ההון ורלוונטיים לפעילותו, פסיקה של בתי משפט ופרסומים רגולטוריים אחרים הרלוונטיים למועד פרסום הדוח. כך לדוגמא על התאגיד להתייחס, בעת הזו, בין היתר לחוזר נותני שירותים פיננסיים 2022-10-7 מחודש מאי 2022 המוזכר לעיל, תזכיר חוק איסור הלבנת הון (מתן סמכות פיקוח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותים פיננסיים) (תיקון מס' …), התשפ"ב-2022 שפורסם בחודש מרץ 2022 ולדוח מבקר המדינה בנושא איסור הלבנת הון שפורסם בחודש מאי 2022.

ג. מדיניות וניהול סיכונים –

–  על התאגיד לציין אם קבע אסטרטגיית ניהול סיכונים ואם קבע מדיניות, מתודולוגיות, נהלים, תהליכי עבודה, פעולות ובקרות לשם זיהוי, מדידה, ניטור, גידור, ניהול והתמודדות עם הסיכונים הללו, ואם כן לפרטם.

–  על התאגיד לציין את זהות בעלי התפקידים בתאגיד אשר אמונים על ניהול הסיכונים, וכן אופן היישום שלהם בפועל במהלך תקופת הדיווח. בהקשר זה על התאגיד לפרט את הפעולות בהן הוא נקט או שיש בכוונתו לנקוט על מנת לצמצם את החשיפה של התאגיד לכל אחד מן הסיכונים, לרבות משאבי כוח האדם בתאגיד שהוקצה לטפל בנושא הציות ובניהול הסיכונים, מיומנות ומקצועיות כוח האדם לניהול הסיכונים, משאבים שהוקצו על ידי התאגיד לניהול הסיכונים, התייחסות לתדירות ומהות דיוני ההנהלה והדירקטוריון בנושא ציות וניהול סיכונים ומעורבות הדירקטוריון בפיקוח על ניהול סיכונים.

–  על התאגיד להתייחס לשיקולי עלות-תועלת שהוא מפעיל בבואו לקבוע את מדיניות ניהול הסיכונים ותיאבון הסיכון שלו.

–  על התאגיד להתייחס להסדרים רגולטוריים שעתידים לחול על התאגיד בקשר לציות ולניהול סיכונים והערכות התאגיד ביחס אליהם עד לכניסתם לתוקף, מנגנוני הפיקוח הבקרה על הסיכונים ודרכי ניהולם ואפקטיביות ניהול הסיכונים.

(2) דיווח על התממשות סיכונים – לגבי הגילוי הנדרש מהתאגיד בדיווחיו ביחס לאירועים בהם התממש איזה מבין הסיכונים כאמור, אם במהלך תקופת הדיווח נמצא כי התממש אחד או יותר מן הסיכונים המתוארים לעיל – בדוח המיידי על התרחשות אירוע כאמור שהתאגיד מפרסם בהתאם להוראות תקנה 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970, על התאגיד לפרט, בין היתר, אודות האירוע, הסיכון שהתממש, הגורמים שהובילו להתממשות הסיכון, הנזק שנגרם לתאגיד, פעולות שנקט התאגיד כדי למזער את הנזק ובקרות נוספות שיישם או עתיד ליישם כדי למנוע את הישנותם בעתיד (ומבלי לגרוע מחובת התאגיד להתייחס למכלול האירועים הללו בדוחותיו התקופתיים בהתאם להוראות סעיף 36 לתוספת הראשונה).

אשראי חוץ-בנקאי תחת רגולציה: מי יכול לתת אשראי והאם מצב הלווים ישתפר?

הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, מתי כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת

מעודכן ל-07/2022

התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה הגישו עתירה לבג"ץ על מנת לבטל את תיקון מס' 9 בחוק המכר. כזכור, על פי החוק שאמור להיכנס לתוקף באוגוסט, 50% ממחיר הדירה יוצמד למדד תשומות הבנייה לאחר שעד כה הוצמד המחיר במלואו. בנוסף יוטל קנס על קבלנים שמפגרים במסירת דירות.

בבסיס הפנייה לבג״ץ עומדת הטענה כי התיקון לחוק פוגע בעקרון חופש החוזים, מבטל מכשיר פיננסי המקובל בכל עסקה במשק, של הצמדה לצורך שמירה על ערך הכסף, ומטיל אחריות מוחלטת על הקבלנים בגין עיכובים במסירת דירות למרות שברור לגמרי שהסיבות להן הן עיכובים ברשויות השונות (כיבוי אש; פיקוד העורף; חברת חשמל וכד׳) של קבלנים כלל אין שליטה עליהם.

בעתירה נטען כי משרד השיכון שהוביל ודחף את החקיקה עשה זאת אך ורק בשל לחצו של שר השיכון זאב אלקין שמונע משיקולים פוליטיים להציג הישגים לכאורה כדי לכסות את כישלון כהונתו הקצרה והאומללה שבמהלכה התייקרו מחירי הדירות החדשות בכ-20% (עלות ישירה לזוג צעיר של כ-340 אלף שקל לפי שווי דירה ממוצעת על פי הלמ"ס שעומד כיום על 1.7 מיליון שקל) ומחירי השכירות זינקו בכ-5% (עלות נוספת לזוג צעיר של כ-3,000 שקל לשנה).  על פי העתירה, מדובר ב"טעמים בלתי סבירים בעליל של כלכלת בחירות", "חקיקה בניגוד לעמדת משרד המשפטים", "התערבות פסולה, חסרת תקדים של המחוקק בחופש החוזים".

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ענף הבנייה, מסר: "הבג"ץ אינו על עצם שינוי חוק המכר אלא על פגיעה אנושה בחופש העיסוק ובחופש החוזים. יש לשים גבול להיקף שבו הממשלה יכולה להתנהג כמו 'האח הגדול' ולהתערב בחוזים שבין מוכר דירה לרוכש. הצעד הזה בו נקטה ממשלת ישראל הינו, לדעתי, פגיעה בערכי הדמוקרטיה ובחוקי היסוד של מדינת ישראל".

העותרות מפנות את הבג״ץ לשורה של עמדות משפטיות חד משמעיות ובראשן עמדת משרד המשפטים, שסברו שהיעדר האפשרות להצמיד את מחיר הדירה למדד כלשהו הינה פגיעה מהותיות ובלתי סבירה שעולה כדי פגיעה בזכויות יסוד וזאת שלא בהתאם לפסקת ההגבלה – דבר המהווה עילה להתערבות בג״צ לפסילת החוק. עמדת משרד המשפטים היתה כי יש לאפשר הצמדה למנגנון חלופי כלשהו (למשל הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבניה), תוך הבהרה שאיסור על מנגנון הצמדה כלשהו היא בלתי חוקתית בעליל.

העותרות מציגות את עמדת משרד המשפטים ולצידה עמדות של פרופסורים למשפטים וכן עמדתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ארז קמיניץ, שתומכות לטעמן של העותרות בביקורת על החוק, על עיתויו האומלל ועל התוצאה האפשרית שלו של עלייה במחירי הדיור.

העותרות מציינות כי מנגנון ההצמדה הינו מנגנון מקובל במשק. כך מצוין למשל כי ארנונה, תשלומי מזונות, ליסינג, משכנתאות והלוואות – כולן כוללות מנגנוני הצמדה וריבית שמשלם הקונה/מקבל השירות למוכר/נותן השירות. העותרות גם מדגימות כי המדינה עצמה והרשויות המקומיות גובות מהם הצמדות בגין אגרות בנייה, הוצאות פיתוח הקרקע ועוד והן טוענות לאפליה בעוד שהמדינה עצמה ממשיכה לגבות הצמדות מהקבלנים היא מעבירה חוק המגביל אותם מלהשתמש בכלי פיננסי לגיטימי זה.

בעתירה נטען, כי יוזמי החוק ובראשם שר הבינוי והשיכון אלקין טענו כי הוא ימזער את העלויות הגבוהות המושתות כיום על רוכשי דירות וינסה ולהביא לוודאות בשוק הדיור. בפועל, התיקון אשר חוקק בחטף ערב פיזור הכנסת, נבע לכאורה, כפי שמגדירות העותרות מ"טעמים בלתי סבירים בעליל של כלכלת בחירות", כשהוא פוגע לטענתם בזכויות יסוד של הקבלנים, נגוע ברטרואקטיבית פסולה, לוקה בשורה ארוכה של פגמים ובחוסר סבירות קיצוני, ובעיקר – לא מקיים אחר התכליות של החוק, ועל כן יש לבטלו.

אחת הבעיות המרכזיות העולות במסגרת העתירה, היא הרטרואקטיביות שחלה גם על דירות במסגרת פרויקטים של "מחיר בהנחה", "מחיר למשתכן", "מחיר מופחת" ופרויקטים של "מחיר מטרה", אשר ההסכמים לגביהם נחתמו עם רשות מקרקעי ישראל זמן רב לפני כניסתו לתוקף של התיקון לחוק, למרות שההסכמים עם רוכשי הדירות טרם נחתמו.

במסגרת זו, ההתאחדות והקרן מסבירות בעתירה לבג״ץ, כי בהסכמים אלו התחייבו הקבלנים למחיר מכירה לרוכשים על בסיס מצג של משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל לפיו הם יוכלו להוסיף הפרשי הצמדה למחיר הדירה – כפי שניסחו זאת משרד השיכון ורמ״י במסמכי המכרז שפירסמו לקבלנים.

אין מחלוקת, כך על פי העתירה, כי המדינה אשר התקשרה עם הקבלנים בהסכמים אלה, היא זו ששינתה (בכובעה כמחוקק) את כללי המשחק.

עוד נטען בעתירה כנגד ההסדר בנוסחו הסופי שאושר, הנוגע להגבלת ההצמדה על 60% ממחיר הדירה (נזכיר שבתחילת הדרך הנוסח שהביאה הממשלה היה שרק רכיב הקרקע לא יוצמד וכי רכיבי תשומות הבנייה יוצמדו למדד תשומות הבנייה וכאמור ברגע האחרון לפני ההצבעה על החוק בוועדת הכספים שונה הנוסח באופן משמעותי, ללא כל הסבר ונימוק המסביר את המנגנון העדכני), התקבל ברגע האחרון, מבלי שנערך דיון על ההסדר הספציפי או על השלכותיו. הסדר זה, על פי העותרות, לא מאפשר לקבלנים להצמיד את מלוא המחיר של הדירה למדד כלשהו על מנת לשמור על ערך הכסף, התקבל בניגוד לעמדת משרד המשפטים אשר הבהיר בישיבות של ועדת הכספים כי ישנה בעיה חוקתית לפגוע באינטרס לגיטימי של צד לשמור על ערך הכסף ולא לאפשר לו מנגנון מתאים לכך. אין ספק, כותבים באי כוחן של ההתאחדות והקרן, כי ההסדר פוגע פגישה קשה בזכויות יסוד של הקבלנים וביניהם חופש החוזים וזכות הקניין.

הבעיה החוקתית מתחדדת, כך עולה מהעתירה, לאור העובדה שהמדינה בעצמה דורשת כי התשלומים שקבלנים משלמים לה על דמי הפיתוח אותם משרד השיכון גובה בגין עבודה שכבר בוצעה קודם לכן, כמו גם בקשר עם היטלי השבחה לרשויות מקומיות, אגרות וכו', יוצמדו למדד. כלומר, דין אחד למדינה ודין אחר לקבלנים.

כמו כן, העותרים טוענים שבנסיבות בהן התיקון לחוק שינה באופן מהותי את הפעילות בשוק, לכל הפחות הוא היה אמור לכלול הוראות מעבר מפורטות ופרק זמן משמעותי לצורך התארגנות, ולא כך קרה.

פרק נוסף בעתירה עוסק בתיקון החוק בכל הנוגע לאיחורים ועיכובים במסירה. העותרות טוענות שהשתת אחריות מוחלטת על הקבלנים לכל איחור ולא משנה מה הגורם לו הינו בלתי סביר ובלתי חוקתי בעליל.  ידוע לכולם שכיום נגרמים עיכובים ארוכים מאד במסירת דירות בשל הבירוקרטיה והרגולציה הכבדה בתהליך היתרי הבנייה וטופסי 4 ותעודות גמר. הרשויות השונות כמו פיקוד העורף, כיבוי אש, חברת החשמל ומחלקות הרישוי בעיריות לא עומדות בעומסי העבודה וכן עודף התערבות שלהן ברגולציה גורם לכך שדירות עומדות ריקות בממוצע 6 חודשים מגמר הבנייה ועד לקבלת תעודת גמר ואיכלוס. לקבלנים אין שום שליטה על גורמי השלטון הללו ולהטיל עליהם את האחריות לעיכובים שהם גורמים היא בלתי סבירה ובלתי חוקתית.

מדריך – מדד תשומות הבנייה

מחשבון מדד תשומות הבנייה