מעודכן ל-07/2022

רשות החדשנות מחפשת דרכים להגדיל את ההון האנושי בהייטק הישראלי. הרשות תעניק מענקים של עד 70% עבור תוכניות, פלטפורמות ומודלים חדשניים ופורצי דרך שיסייעו בהוספת הון אנושי ישראלי איכותי ומיומן להייטק וכן על ידי הבאת כוח אדם מיומן מחו"ל. כמו כן, כחלק מראיית רשות החדשנות בקידום תחום ה- Bio convergence  בישראל אשר מטרתו הינו חיבור בין תחומי מדעי החיים והביולוגיה לעולמות ההנדסה והתוכנה, יוענקו מענקים כספיים לקידום הכשרת כוח אדם רלוונטי לעיסוק בתחום זה.

במסלול קרן הון אנושי יינתנו שני סוגי מענקים:

• לתקציב מבוקש של עד 1 מיליון שקל – (תוכניות בשלב התנעה/הנבטה) הרשות תשתתף בשיעור של עד 70% מהתקציב המאושר.
• לתקציב מבוקש של 1-15 מיליון שקל – (תוכניות בשלב צמיחה (Scale) הרשות תשתתף בשיעור של עד 50% מהתקציב המאושר ובמקרים חריגים עד 70% מהתקציב המאושר.

מטרות הקול קורא הינן: איתור והשמה של הון אנושי מיומן במקצועות טכנולוגיים מחו"ל: עולים, זכאי חוק השבות, תושבים חוזרים ומומחים זרים, הרחבת הידע של עובדים חדשים וקיימים על מנת לשפר את מקצועיותם, תוך לימוד תחומים טכנולוגיים מתקדמים, כגון: Semiconductors & VLSI, Quantum ,AI, אקלים-טק, פודטק, הרחבת הידע של עובדים חדשים וקיימים מתחום מדעי החיים ופיתוח תוכניות הכשרה מותאמות לעולם התוכן של Bio Convergence המשלב דיסציפלינות כגון ביולוגיה חישובית/ פיזיקה/ננו-טכנולוגיה/מדע החומרים/הנדסה גנטית מתקדמת/אלקטרוניקה/תוכנה/אלגוריתמיקה/ בינה מלאכותית ותחומים הנדסיים נוספים ככל שיעלו, הרחבת הידע של עובדים חדשים וקיימים מתחום ההנדסה והתוכנה, או/ו בעלי רקע ביטחוני ופיתוח תוכניות הכשרה מותאמות לעולם התוכן של Bio convergence המשלב דיסציפלינות כגון ביולוגיה חישובית/פיזיקה/ננו-טכנולוגיה/מדע החומרים/הנדסה גנטית מתקדמת/Bio-devices/רפואה מותאמת אישית/ידע רפואי וקליני ועוד. לדוגמא, אפשרות להגשת תוכניות להקניית ידע והשתלמות מעשית של עובדים מוכשרים בתחום ההייטק לעולם הבריאות, ובאופן ספציפי לעולמות תוכן שמשלבים בין דיסציפלינות. כגון, תוכנית התאפשר ניסיון מעשי בתעשייה ויצירה ותמיכה בחברות חדשות, פיתוח הכשרות LLL (Long Life Learning) בכלל המקצועות הרלוונטיים להייטק, ייזום / התאמת פלטפורמות ופתרונות דיגיטליים אשר יסייעו להגדלתו ולשימורו של ההון האנושי בתעשיית ההייטק

הקריטריונים להערכת הבקשות הם:

• רמת החדשנות ומידת הייחודיות של התכנית.
• יכולות החברה כולל ניסיון רלוונטי, יכולות ניהול, יכולות בניית שותפויות רלוונטיות והיכולת המוערכת להשלים את התוכנית ולממש אותה בתקופה שהוגדרה לתכנית.
• מידת המענה לתחומים המועדפים.
• מידת הגידול היחסי של עובדים חדשים או קיימים בשכר גבוה:
• מספר מוערך של המצטרפים, המשודרגים, או עובדים שנמנעה נשירתם בתעשיית ההייטק.
• פוטנציאל הצמיחה (scale) ויכולת ההטמעה של התוכנית בישראל, כולל הצגת מודל עסקי בר קיימא להמשך.
• אפקטיביות וישימות התכנית (עלות מול תועלת).
• קהלים מגוונים:
  • קיום פעילות התוכנית (כולה או חלקה) באזור פריפריה.
  • תינתן עדיפות לתוכניות אשר נשים מהוות בהן לפחות 50% ממשתתפי התוכנית

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "מדינת ישראל היא מרכז טכנולוגי מהמובילים בעולם. על מנת לשמר את מעמדה בעולם טכנולוגי המשתנה תדיר ולאור צמיחת תחרות בינ"ל אל מול מרכזי חדשנות אחרים, ממשלת ישראל משקיעה כספים רבים בתוכניות חדשניות להגדלת ההון האנושי האיכותי עבור תעשיית ההייטק המקומית. לאור זאת, בקול הקורא הנוכחי רשות החדשנות שמה דגש על תוכניות להבאת כוח אדם מיומן מחו"ל – עולים, תושבים חוזרים, זכאי חוק השבות ומומחים זרים. אנו בטוחים כי גיוון האקוסיסטם המקומי בכוח אדם שכזה יסייע להייטק המקומי במובילות העולמית. לצד זאת, רשות החדשנות פועלת לקדם תוכניות פורצות דרך של הכשרה, הסבה והשמה למקצועות ההייטק וכן לפיתוח פלטפורמות טכנולוגיות אשר יסייעו בהגדלת ההון האנושי ושדרוג ההון האנושי הקיים. דוגמא בולטת לתחום טכנולוגי מורכב אשר יכול להנות מהכשרת והעשרת ההון האנושי הינו תחום ה- Bio convergence. ה- Bio convergence הינו חיבור בין פיתוחים בתחום הביולוגיה לתחומי התוכנה וההנדסה לשלל שימושים שונים. תחום ה- Bio convergence יכול להפוך למנוע צמיחה נוסף בתעשיית ההייטק בישראל. לשם כך אנו צריכים להכשיר הון אנושי איכותי המשלב בין דיסציפלינות שונות כגון הביולוגיה וההנדסה".

מעודכן ל-07/2022

פרשת יונט קרדיט לא יורדת מהכותרות. בחברת האשראי החוץ בנקאי ששר האוצר לשעבר משה כחלון שימש כיו"ר שלה במשך כשנה, התגלו אי סדרים וגניבות כספים שהובילו למעצר (ושחרור בערבות) של בכירים בחברה. כחלון עצמו נחקר באזהרה במשרדי רשות ניירות ערך בנוגע לחלקו לכאורה בפרשה.

בעקבות האירועים מפרסמת הרשות לחברות הפועלות בתחום האשראי החוץ בנקאי דרישות גילוי שעליהן לפרסם בדיווחיהן על מנת לשקף את כל המידע הרלוונטי לציבור המשקיעים.

המסמך מבהיר לחברות באופן ממוקד את הגילוי הנדרש, בסוגיות הבאות: סיכונים עיקריים, אופן ניהולם, הסיכוי להתממשותם והשפעתם על פעילות התאגיד.

לדברי הרשות, לצורך מימוש סמכויותיה בתחום הגילוי, הרשות פועלת במקרים המתאימים בכלים של פיקוח, ביקורת ואכיפה, ככל שעולה חשד כי תאגיד לא עומד בדרישות הדין, תוך פגיעה בציבור המשקיעים. במקרים אלו הרשות בודקת ובמידת הצורך פועלת למצות את הדין, בהתאם לסמכויותיה, כפי שניתן לראות בפעולותיה השונות לאורך השנים וכן באירועי הימים האחרונים.

סגל הרשות הורה לתאגידים המדווחים ליישם את הגילוי במסגרת הדוח העתי (רבעוני/תקופתי) הקרוב.

הרשות מוסיפה כי ככל שבכוונת החברה להציע ניירות ערך לציבור באמצעות פרסום דוח הצעת מדף לפני פרסום המידע המתבקש בדוח העתי הקרוב, החברות נדרשות לכלול, לראשונה, מידע זה בהצעת המדף עצמה.

את הדרישות עצמן פרסמה הרשות בצורה של שאלה ותשובה. השאלה היתה:

תאגיד אשר לו מגזר פעילות מתן אשראי חוץ בנקאי המדווח בדיווחיו העתיים –

(1) לצד סיכון האשראי אשר הוא סיכון אינהרנטי לענף האשראי החוץ בנקאי, מהו הגילוי הנדרש בדוחות העתיים בקשר לסיכונים אחרים ואופן ניהולם?

(2) מהו הגילוי הנדרש מהתאגיד בדיווחיו ביחס לאירועים בהם התממש איזה מבין הסיכונים כאמור?​

וזוהי כאמור תשובת הרשות:

1. דיווח על גורמי סיכון – סיכון האשראי הוא סיכון אינהרנטי לענף האשראי החוץ בנקאי ומנוהל באופן שוטף. לצד סיכון זה, תאגידים אשר פועלים בתחום פעילות זה חשופים מטבעם במידה יתרה לסיכונים נוספים וביניהם סיכונים תפעוליים (כדוגמת סיכוני גניבה, מעילות, הונאות ואי סדרים( סיכוני הלבנת הון, סיכון רגולציה ושינויי חקיקה וסיכון אי-ציות להוראות רגולטוריות בנושא (לדוגמא – חוזר נותני שירותים פיננסים בדבר ניהול סיכונים אצל נותן שירותים פיננסיים מוסדרים שפרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון בחודש מאי 2022 ואשר צפוי להיכנס לתוקף בסוף שנת 2023).

בהתאם לפרטים 9(2) ו-29 לתוספת הראשונה לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה), התשכ"ט-1969 ("התוספת הראשונה"), על כל תאגיד לתאר בקצרה את הדרישות הרגולטוריות והסדרי הדין המרכזיים אשר חלים עליו ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד. בנוסף על התאגיד להתייחס ל"איומים, החולשות וגורמי הסיכון האחרים של התאגיד, הנובעים מסביבתו הכלכלית, מן הענף ומן המאפיינים הייחודיים שבפעילותו".

נוכח האמור לעיל, במסגרת פרק תיאור עסקי התאגיד על תאגיד להתייחס לנושאים הבאים:

א. תיאור גורמי הסיכון – להתייחס ולנתח את סיכון הרגולציה ושינויי חקיקה, סיכוני הלבנת הון וסיכון הציות (קרי, הסיכון של אי-עמידת התאגיד בהוראות הדין והוראות רגולטוריות, בפרט ביחס לאלו שתוארו בדוח בהתאם לפרט 9(2) ו- 29 לתוספת הראשונה ובכלל זה בהיבטי ניהול סיכונים והלבנת הון) ואת הסיכונים התפעוליים כדוגמת סיכון לגניבות, מעילות, הונאות ואי סדרים. בהקשר זה על התאגיד להתייחס גם למוקדי סיכון שזוהו בפעילותו.

ב.. הגורמים להיווצרות גורמי הסיכון ודירוג השפעתם –  במסגרת תיאור הסיכונים המפורטים לעיל, על התאגיד לפרט ביחס לכל אחד מהסיכונים ממה הם נובעים תוך פירוט גורמים פנימיים וחיצוניים לתאגיד אשר בעטיים נוצר הסיכון ומהם נקבעת מידת השפעתו על התאגיד.

כמו-כן, בעת הדיון על גורמי הסיכון, ובפרט סיכון הרגולציה ושינויי חקיקה וסיכון הציות, על התאגיד להתייחס להשפעת הסביבה הרגולטורית בה הוא פועל, היקף הרגולציה בתחום כיום והשינויים הצפויים בה, על הסיכונים החלים עליו ועל דירוג השפעתם על עסקיו. בפרט, בעת הדיון כאמור, עליו להתייחס להשפעה של תזכירי הצעות חוק ותקנות רלוונטיות, חוזרים שפורסמו או צפויים להתפרסם על ידי רשות שוק ההון ורלוונטיים לפעילותו, פסיקה של בתי משפט ופרסומים רגולטוריים אחרים הרלוונטיים למועד פרסום הדוח. כך לדוגמא על התאגיד להתייחס, בעת הזו, בין היתר לחוזר נותני שירותים פיננסיים 2022-10-7 מחודש מאי 2022 המוזכר לעיל, תזכיר חוק איסור הלבנת הון (מתן סמכות פיקוח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותים פיננסיים) (תיקון מס' …), התשפ"ב-2022 שפורסם בחודש מרץ 2022 ולדוח מבקר המדינה בנושא איסור הלבנת הון שפורסם בחודש מאי 2022.

ג. מדיניות וניהול סיכונים –

–  על התאגיד לציין אם קבע אסטרטגיית ניהול סיכונים ואם קבע מדיניות, מתודולוגיות, נהלים, תהליכי עבודה, פעולות ובקרות לשם זיהוי, מדידה, ניטור, גידור, ניהול והתמודדות עם הסיכונים הללו, ואם כן לפרטם.

–  על התאגיד לציין את זהות בעלי התפקידים בתאגיד אשר אמונים על ניהול הסיכונים, וכן אופן היישום שלהם בפועל במהלך תקופת הדיווח. בהקשר זה על התאגיד לפרט את הפעולות בהן הוא נקט או שיש בכוונתו לנקוט על מנת לצמצם את החשיפה של התאגיד לכל אחד מן הסיכונים, לרבות משאבי כוח האדם בתאגיד שהוקצה לטפל בנושא הציות ובניהול הסיכונים, מיומנות ומקצועיות כוח האדם לניהול הסיכונים, משאבים שהוקצו על ידי התאגיד לניהול הסיכונים, התייחסות לתדירות ומהות דיוני ההנהלה והדירקטוריון בנושא ציות וניהול סיכונים ומעורבות הדירקטוריון בפיקוח על ניהול סיכונים.

–  על התאגיד להתייחס לשיקולי עלות-תועלת שהוא מפעיל בבואו לקבוע את מדיניות ניהול הסיכונים ותיאבון הסיכון שלו.

–  על התאגיד להתייחס להסדרים רגולטוריים שעתידים לחול על התאגיד בקשר לציות ולניהול סיכונים והערכות התאגיד ביחס אליהם עד לכניסתם לתוקף, מנגנוני הפיקוח הבקרה על הסיכונים ודרכי ניהולם ואפקטיביות ניהול הסיכונים.

(2) דיווח על התממשות סיכונים – לגבי הגילוי הנדרש מהתאגיד בדיווחיו ביחס לאירועים בהם התממש איזה מבין הסיכונים כאמור, אם במהלך תקופת הדיווח נמצא כי התממש אחד או יותר מן הסיכונים המתוארים לעיל – בדוח המיידי על התרחשות אירוע כאמור שהתאגיד מפרסם בהתאם להוראות תקנה 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970, על התאגיד לפרט, בין היתר, אודות האירוע, הסיכון שהתממש, הגורמים שהובילו להתממשות הסיכון, הנזק שנגרם לתאגיד, פעולות שנקט התאגיד כדי למזער את הנזק ובקרות נוספות שיישם או עתיד ליישם כדי למנוע את הישנותם בעתיד (ומבלי לגרוע מחובת התאגיד להתייחס למכלול האירועים הללו בדוחותיו התקופתיים בהתאם להוראות סעיף 36 לתוספת הראשונה).

אשראי חוץ-בנקאי תחת רגולציה: מי יכול לתת אשראי והאם מצב הלווים ישתפר?

הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, מתי כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת

מעודכן ל-07/2022

התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה הגישו עתירה לבג"ץ על מנת לבטל את תיקון מס' 9 בחוק המכר. כזכור, על פי החוק שאמור להיכנס לתוקף באוגוסט, 50% ממחיר הדירה יוצמד למדד תשומות הבנייה לאחר שעד כה הוצמד המחיר במלואו. בנוסף יוטל קנס על קבלנים שמפגרים במסירת דירות.

בבסיס הפנייה לבג״ץ עומדת הטענה כי התיקון לחוק פוגע בעקרון חופש החוזים, מבטל מכשיר פיננסי המקובל בכל עסקה במשק, של הצמדה לצורך שמירה על ערך הכסף, ומטיל אחריות מוחלטת על הקבלנים בגין עיכובים במסירת דירות למרות שברור לגמרי שהסיבות להן הן עיכובים ברשויות השונות (כיבוי אש; פיקוד העורף; חברת חשמל וכד׳) של קבלנים כלל אין שליטה עליהם.

בעתירה נטען כי משרד השיכון שהוביל ודחף את החקיקה עשה זאת אך ורק בשל לחצו של שר השיכון זאב אלקין שמונע משיקולים פוליטיים להציג הישגים לכאורה כדי לכסות את כישלון כהונתו הקצרה והאומללה שבמהלכה התייקרו מחירי הדירות החדשות בכ-20% (עלות ישירה לזוג צעיר של כ-340 אלף שקל לפי שווי דירה ממוצעת על פי הלמ"ס שעומד כיום על 1.7 מיליון שקל) ומחירי השכירות זינקו בכ-5% (עלות נוספת לזוג צעיר של כ-3,000 שקל לשנה).  על פי העתירה, מדובר ב"טעמים בלתי סבירים בעליל של כלכלת בחירות", "חקיקה בניגוד לעמדת משרד המשפטים", "התערבות פסולה, חסרת תקדים של המחוקק בחופש החוזים".

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ענף הבנייה, מסר: "הבג"ץ אינו על עצם שינוי חוק המכר אלא על פגיעה אנושה בחופש העיסוק ובחופש החוזים. יש לשים גבול להיקף שבו הממשלה יכולה להתנהג כמו 'האח הגדול' ולהתערב בחוזים שבין מוכר דירה לרוכש. הצעד הזה בו נקטה ממשלת ישראל הינו, לדעתי, פגיעה בערכי הדמוקרטיה ובחוקי היסוד של מדינת ישראל".

העותרות מפנות את הבג״ץ לשורה של עמדות משפטיות חד משמעיות ובראשן עמדת משרד המשפטים, שסברו שהיעדר האפשרות להצמיד את מחיר הדירה למדד כלשהו הינה פגיעה מהותיות ובלתי סבירה שעולה כדי פגיעה בזכויות יסוד וזאת שלא בהתאם לפסקת ההגבלה – דבר המהווה עילה להתערבות בג״צ לפסילת החוק. עמדת משרד המשפטים היתה כי יש לאפשר הצמדה למנגנון חלופי כלשהו (למשל הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבניה), תוך הבהרה שאיסור על מנגנון הצמדה כלשהו היא בלתי חוקתית בעליל.

העותרות מציגות את עמדת משרד המשפטים ולצידה עמדות של פרופסורים למשפטים וכן עמדתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ארז קמיניץ, שתומכות לטעמן של העותרות בביקורת על החוק, על עיתויו האומלל ועל התוצאה האפשרית שלו של עלייה במחירי הדיור.

העותרות מציינות כי מנגנון ההצמדה הינו מנגנון מקובל במשק. כך מצוין למשל כי ארנונה, תשלומי מזונות, ליסינג, משכנתאות והלוואות – כולן כוללות מנגנוני הצמדה וריבית שמשלם הקונה/מקבל השירות למוכר/נותן השירות. העותרות גם מדגימות כי המדינה עצמה והרשויות המקומיות גובות מהם הצמדות בגין אגרות בנייה, הוצאות פיתוח הקרקע ועוד והן טוענות לאפליה בעוד שהמדינה עצמה ממשיכה לגבות הצמדות מהקבלנים היא מעבירה חוק המגביל אותם מלהשתמש בכלי פיננסי לגיטימי זה.

בעתירה נטען, כי יוזמי החוק ובראשם שר הבינוי והשיכון אלקין טענו כי הוא ימזער את העלויות הגבוהות המושתות כיום על רוכשי דירות וינסה ולהביא לוודאות בשוק הדיור. בפועל, התיקון אשר חוקק בחטף ערב פיזור הכנסת, נבע לכאורה, כפי שמגדירות העותרות מ"טעמים בלתי סבירים בעליל של כלכלת בחירות", כשהוא פוגע לטענתם בזכויות יסוד של הקבלנים, נגוע ברטרואקטיבית פסולה, לוקה בשורה ארוכה של פגמים ובחוסר סבירות קיצוני, ובעיקר – לא מקיים אחר התכליות של החוק, ועל כן יש לבטלו.

אחת הבעיות המרכזיות העולות במסגרת העתירה, היא הרטרואקטיביות שחלה גם על דירות במסגרת פרויקטים של "מחיר בהנחה", "מחיר למשתכן", "מחיר מופחת" ופרויקטים של "מחיר מטרה", אשר ההסכמים לגביהם נחתמו עם רשות מקרקעי ישראל זמן רב לפני כניסתו לתוקף של התיקון לחוק, למרות שההסכמים עם רוכשי הדירות טרם נחתמו.

במסגרת זו, ההתאחדות והקרן מסבירות בעתירה לבג״ץ, כי בהסכמים אלו התחייבו הקבלנים למחיר מכירה לרוכשים על בסיס מצג של משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל לפיו הם יוכלו להוסיף הפרשי הצמדה למחיר הדירה – כפי שניסחו זאת משרד השיכון ורמ״י במסמכי המכרז שפירסמו לקבלנים.

אין מחלוקת, כך על פי העתירה, כי המדינה אשר התקשרה עם הקבלנים בהסכמים אלה, היא זו ששינתה (בכובעה כמחוקק) את כללי המשחק.

עוד נטען בעתירה כנגד ההסדר בנוסחו הסופי שאושר, הנוגע להגבלת ההצמדה על 60% ממחיר הדירה (נזכיר שבתחילת הדרך הנוסח שהביאה הממשלה היה שרק רכיב הקרקע לא יוצמד וכי רכיבי תשומות הבנייה יוצמדו למדד תשומות הבנייה וכאמור ברגע האחרון לפני ההצבעה על החוק בוועדת הכספים שונה הנוסח באופן משמעותי, ללא כל הסבר ונימוק המסביר את המנגנון העדכני), התקבל ברגע האחרון, מבלי שנערך דיון על ההסדר הספציפי או על השלכותיו. הסדר זה, על פי העותרות, לא מאפשר לקבלנים להצמיד את מלוא המחיר של הדירה למדד כלשהו על מנת לשמור על ערך הכסף, התקבל בניגוד לעמדת משרד המשפטים אשר הבהיר בישיבות של ועדת הכספים כי ישנה בעיה חוקתית לפגוע באינטרס לגיטימי של צד לשמור על ערך הכסף ולא לאפשר לו מנגנון מתאים לכך. אין ספק, כותבים באי כוחן של ההתאחדות והקרן, כי ההסדר פוגע פגישה קשה בזכויות יסוד של הקבלנים וביניהם חופש החוזים וזכות הקניין.

הבעיה החוקתית מתחדדת, כך עולה מהעתירה, לאור העובדה שהמדינה בעצמה דורשת כי התשלומים שקבלנים משלמים לה על דמי הפיתוח אותם משרד השיכון גובה בגין עבודה שכבר בוצעה קודם לכן, כמו גם בקשר עם היטלי השבחה לרשויות מקומיות, אגרות וכו', יוצמדו למדד. כלומר, דין אחד למדינה ודין אחר לקבלנים.

כמו כן, העותרים טוענים שבנסיבות בהן התיקון לחוק שינה באופן מהותי את הפעילות בשוק, לכל הפחות הוא היה אמור לכלול הוראות מעבר מפורטות ופרק זמן משמעותי לצורך התארגנות, ולא כך קרה.

פרק נוסף בעתירה עוסק בתיקון החוק בכל הנוגע לאיחורים ועיכובים במסירה. העותרות טוענות שהשתת אחריות מוחלטת על הקבלנים לכל איחור ולא משנה מה הגורם לו הינו בלתי סביר ובלתי חוקתי בעליל.  ידוע לכולם שכיום נגרמים עיכובים ארוכים מאד במסירת דירות בשל הבירוקרטיה והרגולציה הכבדה בתהליך היתרי הבנייה וטופסי 4 ותעודות גמר. הרשויות השונות כמו פיקוד העורף, כיבוי אש, חברת החשמל ומחלקות הרישוי בעיריות לא עומדות בעומסי העבודה וכן עודף התערבות שלהן ברגולציה גורם לכך שדירות עומדות ריקות בממוצע 6 חודשים מגמר הבנייה ועד לקבלת תעודת גמר ואיכלוס. לקבלנים אין שום שליטה על גורמי השלטון הללו ולהטיל עליהם את האחריות לעיכובים שהם גורמים היא בלתי סבירה ובלתי חוקתית.

מדריך – מדד תשומות הבנייה

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מעודכן ל-07/2022

רמלה עומדת להתרחב ב-2,150 יחידות דיור חדשות. זאת לאחר שהוועדה למתחמים מועדפים (הותמ"ל) אישרה לתוקף את התוכנית להתחדשות עירונית במתחם בן-גוריון בדרום העיר.

שטח התוכנית הוא 151 דונם, והיא ממוקמת בשכונת בן-גוריון בסמוך למחלף רמלה דרום, מערבית לרחוב רזיאל, מזרחית לרחוב בן-גוריון מדרום לשדרות שטיין ומצפון לרחוב א.ס. לוי.

התוכנית משלבת מסלולים מגוונים להתחדשות עירונית –  פינוי בינוי לצד עיבוי,  וכוללת כאמור תוספת של 2,150 יחידות דיור במגוון טיפוסי בינוי – מגדלים בני 19 ו-25 קומות, מבנים עד 9 קומות ובנייה מרקמית. מתוך סך יחידות הדיור, 619 יחידות יוקצו עבור דירות קטנות. בנוסף, מציעה התוכנית 100 יחידות דיור מיוחד, 8,000 מ"ר שטחי מסחר, 5,700 מ"ר שטחי תעסוקה, 27 דונם שטחים למבנים ומוסדות ציבור ו-24 דונם של שטחים פתוחים.

כיום מצויות במתחם כ-944 יחידות דיור ב-41 בנייני מגורים שיפונו לטובת התחדשות המתחם, מרבית המבנים הינם מבני שיכונים בני 4 קומות המיועדים לפינוי בינוי, כ-11 מבנים בני 6 ו-8 קומות מיועדים לעיבוי, ולהם תתווספנה 1-2.5 קומות, מרפסות, ממ"ד והסדרת חניה.

התוכנית תואמת לתוכנית האב להתחדשות שכונת בן-גוריון ומציעה העצמת בינוי לאורך רחוב שטיין בו עתידה לפעול מערכת תחבורה עתירת נוסעים, וצומת הרחובות לוי ורזיאל, הסמוכים לכניסה הדרומית לעיר. במיקומים אסטרטגיים אלה מוצע עירוב שימושים של מגורים מעל קומת מסחר מלווה רחוב ושתי קומות תעסוקה.

בהיבט התחבורתי, התכנית כוללת הקמת מספר צירים לאורך ולרוחב השכונה לטובת שיפור הקישוריות העירונית, מערכת שבילי אופניים בתוך השכונה המתחברים למערכת העירונית ברחובות הראשיים.

מתכננת הוותמ"ל, אדר' סיגי בארי: "מדובר בתוכנית חשובה הכוללת 3,094 יחידות דיור שיהוו תנופת פיתוח לעיר רמלה, אשר קודמה בזמן שיא של 7 חודשים, ומציעה התחדשות עירונית לשכונת בן גוריון בעיר. השכונה מתבססת על צירי תחבורה ראשיים ובהם ציר מתע"ן, ויצירת מגורים איכותיים במגוון סוגי בינוי, תוך השענות על צירי תחבורה אלה, יצירת חיבורים שמשפרים את הקישוריות בשכונה ובסביבתה להולכי רגל ורוכבי אופניים, והכל תוך יצירת מרחב עירוני שוקק פעילות".

תמיד רציתם לדעת איך בונים מחשב על מערכותיו השונות? מקומכם בתואר ראשון למדעי המחשב. כיום קיימים מסלולים רבים ומגוונים מאד במדעי המחשב, בדרך כלל בשילוב תחום נוסף, לכן מומלץ להתרשם מכולם טרם תחליטו. בשוקיסט נעזור לכם לגלות היכן סיכויי הקבלה שלכם לתואר ראשון במדעי המחשב הם הגבוהים ביותר.

תנאי הקבלה של האוניברסיטאות השונות:

אוניברסיטת תל אביב

אפשרות א: דרישות סף של 670 +  ציון של שמונים ומעלה בחמש יח״ל או ציון של 85 ומעלה

בארבע יח״ל במתמטיקה.

אפשרות ב: תואר ראשון ממוסד מוסמך ומוכר בתחום המדעים המדויקים בממוצע של שמונים

ומעלה.

הטכניון

אפשרות א: ציון סכם משוער של 92

אפשרות ב: הטכניון מעודד מדיניות אי אפליה ומציע מגוון של אפשרויות קבלה נוספות כגון בחינות

סיווג, שקלול ציוני בגרות ועוד.

האוניברסיטה הפתוחה

האוניברסיטה הפתוחה חרטה על דגלה שלא להציב דרישות סף לתארים ראשונים, אך כל נרשם צריך לעמוד במכסת נקודות זכות על מנת לסיים את לימודיו. במדעי המחשב תצטרכו לעמוד ביעד של  120 נקודות זכות על מנת לקבל את התואר הנכסף.

אוניברסיטת בן גוריון

גם אוניברסיטת בן גוריון מחשבת ציוני סכם אולם באופן שונה משל הטכניון.

אפשרות א: דרישת סף של ציון 760 סכם

אפשרות ב: מינימום פסיכומטרי 660 + לפחות 80 בחמש יחידות לימוד מתמטיקה,  או לפחות 90 בארבע יחידות לימוד במתמטיקה.

אפשרות ג: תואר קודם במדעים מדוייקים ממוסד מוסמך ומוכר בממוצע של 80 לפחות.

מדוע ללמוד דווקא מדעי המחשב ומהן האפשרויות בשוק העבודה?

מבין שלל המקצועות ותחומי הלימוד הקיימים בעולם הלימודים הגבוהים כיום – מדוע לבחור דווקא במדעי המחשב?

ובכן, אחד השיקולים הראשונים המנחים את מרבית המתלבטות והמתלבטים בנוגע לבחירת מסלול לימודים, הוא כמובן התעסוקה לאחר התואר והאפשרות לפתח קריירה אטרקטיבית בתחום זה. מבחינה זו, נכון לעשור השני של המאה העשרים ואחת קשה לחשוב על תחום אטרקטיבי יותר מאשר מדעי המחשב – העולם כולו עובר מהפכת מחשוב ומידע מואצת ומסחררת, במסגרתה יותר ויותר תחומים עוברים למדיום הדיגיטלי והופכים מבוססי מחשב, ותלויים בו לחלוטין. מהנדסי תוכנה (מתכנתים) ואנשי מקצוע נוספים מעולם מדעי המחשב הם כיום העובדים המבוקשים ביותר במשק, לא רק בישראל אלא בעולם המערבי כולו. המשכורות הן הגבוהות ביותר והתנאים הטובים ביותר. כלומר, אפיקי התעסוקה של אלו הבוחרים ללמוד מדעי המחשב הם הרחבים, העשירים והאטרקטיביים ביותר שניתן למצוא כיום!

כמו כן, עולם מדעי המחשב הוא כיום מהתחומים המעניינים ביותר שבנמצא, המקום להיות בו עבור כל מי שמעוניין לקחת חלק במסלול המואץ של ההתפתחות הטכנולוגית המעצב את העולם בו אנו חיים במהירות. גם זו סיבה מספיק טובה לשקול ברצינות מסלול לימודים זה…

לסיכום

מדעי המחשב הוא תחום רחב ובו אפשרויות רבות לשילוב תחומים נוספים, תוכלו לבחור ללמוד אותו עם מתמטיקה או פיזיקה, או לשלב עם רובוטיקה ובינה מלאכותית. בשוקיסט תוכלו לברר מה סיכויי הקבלה שלכם בלחיצת כפתור.

מעודכן ל-07/2022

מדד המחירים לצרכן בבריטניה טיפס ב-0.8% בחודש יוני, קצב אינפלציה שנתי של 9.4%, שיא של 40 שנה. הגורמים העיקריים להמשך עליית המחירים הם הדלק והמזון.

הבנק המרכזי של בריטניה העלה את הריבית עד כה חמש פעמים ברציפות, כל פעם ברבע אחוז, אך כעת נראה כי האינפלציה לא מתרשמת מההעלאות האלה. לקראת ישיבת הבנק הבאה באוגוסט רמז נגיד הבנק אנדרו ביילי כי בבנק ישקלו העלאה חדה יותר בשיעור של חצי אחוז.

בריטניה כמובן לא לבד. האינפלציה גואה ברחבי העולם כבר תקופה ארוכה. הגורם הראשון היה הסגרים המתמשכים בעקבות משבר הקורונה שגרמו לשיבושים בשרשרות האספקה ולמחסור בסחורות וחומרי גלם. בתחילת 2022 הצטרפה לקלחת המלחמה של רוסיה באוקראינה שהעלתה הן את מחירי הנפט בגלל הסנקציות שהטילו מדינות המערב על רוסיה, שהיא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, והן את מחירי החיטה, שכן אוקראינה היא אחת היצואניות הגדולות של סחורה זו.

בארה"ב הראה מדד המחירים לחודש יוני אינפלציה שנתית של 9.1%. גם שם הפדרל ריזרב העלה את הריבית כבר כמה פעמים, האחרונה שהם בשיעור חד במיוחד של 0.75%, אך בינתיים ללא הועיל.

גם בישראל מרגישים היטב את האינפלציה, כאשר מדי יום ביומו אנו מתבשרים על עוד ועוד עליות מחירים. עם זאת, מדובר באינפלציה מתונה יחסית לעולם, כאשר מדד יוני שיקף קצב שנתי של 4.4%. בנק ישראל נוקט באותה דרך של בנקים מרכזיים אחרים, והעלה את הריבית כבר שלוש פעמים ברציפות, וכעת היא עומדת על 1.25%. הבנק צפוי להעלות את הריבית פעם נוספת בישיבתו בסוף אוגוסט, כנראה בשיעור של חצי אחוז.

העלאות ריבית הן הכלי העיקרי של בנקים מרכזיים לריסון האינפלציה, אך אם הן נעשות בצורה חדה ומהירה מדי הן עלולות לחנוק את הצמיחה במשק. וזה כרגע החשש הגדול בעולם – שהעלאות הריבית יעצרו את הצמיחה עד כדי גלישה למיתון.

מעודכן ל-07/2022

גבעתיים עומדת להתחדש ב-2,500 יחידות דיור במסגרת תוכניות התחדשות עירונית. זאת לאחר שהוועדה המחוזית תל אביב החליטה להפקיד תוכנית להתחדשות עירונית בצפון-מערב העיר.

התוכנית המקודמת על ידי עיריית גבעתיים והרשות להתחדשות עירונית, מתפרסת על שטח כולל של כ-260 דונם המצוי במתחם הרחובות- עליית הנוער וערבי נחל במערב, רמת גן בצפון, בית העלמין נחלת יצחק בדרום ורח' אחדות העבודה וקק"ל במזרח. התכנית חלה על מרקם המכיל אוסף שכונות ותיקות; חלקה המערבי של שכונת בורוכוב, שכונת הפועלים הראשונה בארץ, שנוסדה בשנת 1922, שכונת קריית יוסף, שנוסדה בשנת 1933 ושכונת רוזנשטיין שנוסדה בשנות ה-40 ונשען על רחוב כצנלסון שהינו רחוב מסחרי ראשי בעיר ורחוב עליית הנוער שהינו ציר ראשי בין גבעתיים לת"א.

מדובר בתוכנית אשר בוחנת בראייה רובעית את החוזקות והחולשות של  השכונה, ונותנת להן מענה. היא מאפשרת מחד התחדשות במגרש הבודד, תוך שמירה על אופי השכונה ומאידך מאפשרת התחדשות במסלול של פינוי בינוי משמעותי, אשר מייצר את שטחי הציבור הפתוחים והבנויים החסרים כבר היום בשכונה, לרבות הרחבת שטחי בתי הספר הקיימים באופן שמאפשר תוספת של 56 כיתות חדשות בשכונה.  בהתאם קובעת התוכנית מספר מסלולים: חיזוק או הריסה ובניה בלב השכונה, בהתאם לאזורי התכנון השונים, בגובה 3.5-8.5 קומות. פינוי בינוי לאורך רחוב כצנלסון ועליית הנוער בגובה של 45-32 קומות.  תמהיל הדיור המוצע בתוכנית הינו דירות בשטח ממוצע של 85 מ"ר ו-30% דירות זעירות של 40 מ"ר. כמו כן, מגדירה התוכנית הקצאת שטחים במגדלים לטובת מוסדות חינוך, רווחה וקהילה ובכדי לתת מענה למחסור המשמעותי בשטחי ציבור בשכונה. לאורך רחוב כצנלסון מציעה התוכנית שטחי מסחר מלווה רחוב ושימושים מעין ציבוריים נוספים, תוך חידוש פני הרחוב ומתוך רצון לאפשר לתושבים שירותי ציבור בקרבת הבית. עוד התכנית קובעת הרחבת זכות הדרך לטובת תנועת הולכי רגל, תוך צמצום תקני חניה ותוספת שבילי אופניים, ובכך יוצרת רחובות נעימים לטובת הולכי הרגל. בנוסף, קובעת התוכנית עקרונות לשמירה על רחובות פנימיים ובינוי מרקמי לרבות הגדרת מבנים ואתרים לשימור.

התוכנית מעצימה את  היתרונות הגלומים במרקם הבנוי, תוך חיזוק ציר כצנלסון ועליית הנוער הנשענים על מערכת תחבורה ציבורית קיימת ובעתיד על מערכת הסעת המונים המתוכננת באזור. החלופה שאושרה על ידי הוועדה המחוזית כוללת אופי בינוי לכל רחוב ראשי, המשלב בניה מרקמית ומגדלית, במגוון שימושים הכוללים: תעסוקה, מסחר, מלונאות, מגורים ושטחי ציבור. בנוסף, התוכנית מתנה את העצמת הבינוי המגדלי בהרחבת בתי הספר הקיימים בשכונה: תלמה ילין, פטאי וברנר ויצירת ציר ציבורי צפון-דרום, תוך קשירה שלהם במתחמי או"ח. בנוסף, התוכנית מציעה מיתון הבינוי באזורים הפנים שכונתיים, תוך מתן מגוון פתרונות להתחדשות במתכונת של עיבוי או הריסה ובניה ותוך עמידה על איכויות המרקמים הוותיקים והשונות בניהם. חלופה זו נשענת על תחזית מימוש ריאלי, תוך פינוי של מגרשים בודדים בכל פעם ואפשרות למגוון מסלולי התחדשות. בהתאם, מאפשרת התוכנית תוספת של כ-2,500 יחידות דיור חדשות ל-2,500 יחידות הדיור הקיימות.

אדר' ארז בן אליעזר, מתכנן מחוז תל אביב במינהל התכנון: "התוכנית הינה חלק משינוי המגמה הצפוי ברחוב כצנלסון בגבעתיים והחזון המשותף ללשכת התכנון והרשויות המקומיות בפיתוח ציר רוחב אורבאני משמעותי מעמק ברכה בתל אביב ועד שדות ירושלים ברמת גן בו ייקבע בינוי אינטנסיבי, מסחר, שבילי אופניים תחבורה ציבורית ו-3 תחנות מטרו שיוקמו לאורכו".

מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר: "עתידה של גבעתיים שתחומה בשטחים מבונים מכל צד, הוא בהתחדשות הבנייה הוותיקה. התוכנית שאושרה מעצבת מחדש את השטח שנמצא בצפון מערב העיר גבעתיים, תוך יצירת מגוון מסלולים לחידושו. נמשיך לקדם התחדשות עירונית בעיר בשיתוף פעולה עם כל הגורמים המעורבים".

בבנק ההשקעות השוויצרי לומברד אודייר, המתמחה בבנקאות פרטית, מאמינים בהשקעה בסחורות, גם אחרי ירידות המחירים שעברו על חלקן.

לדברי סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק, "אפילו לאחר הנפילות האחרונות, מחירי הסחורות, לפי מדד הסחורות של S&P, עדיין נמצאים 22% מעל המחירים באותו זמן בשנה שעברה. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה השקענו בסל רחב של סחורות כולל באנרגיה, מתכות תעשייתיות וזהב. אנו נותרים בפוזיציה של משקל יתר ככלי גידור נגד אינפלציה וסיכונים גיאו-פוליטיים, כולל הסיכון של מהלך נקמה רוסי כנגד הצעדים החדשים שהמערב מוביל ולעלייה במחירי הנפט כתוצאה מכך".

מונייה מוסיף, "מתכות תעשייתיות נהנות מגורמי צמיחה מבניים למרות מחזוריות הצמיחה המדאיגה: פרויקטי תשתית וייצור סוללות בעקבות המעבר לאנרגיות ירוקות. שווקים הדוקים וממוקדי אספקה לצד רמות מלאי נמוכות הופכים אותנו ליותר חיוביים על נפט, זהב ונחושת במהלך השנה הזו, אפילו יותר מתחזיות הקונצנזוס. כמובן שמחירי הסחורות תמיד נפלו בתקופות של הרעה במצב הכלכלי, ואם הסבירות למיתון חמור בארה"ב תעלה – ואנו חושבים שזה סיכון בהסתברות של 30% – אנו נבצע הערכה מחדש של הפוזיציה שלנו".

בתרחיש הבסיס של מיתון עדין שבו תהיה פגיעה מתמשכת באספקה בשוקי האנרגיה מעריך מונייה את מחיר הנפט ב-120 דולר לחבית בעקבות ההורדה של 2 מיליון חביות ליום באספקה מרוסיה ומענה חלקי מצד יצרניות הנפט האחרות. במצב כזה הנחושת צפויה לעמוד על 10,000 דולר לטון כשהביקוש הסיני עולה והאיחוד האירופי אף הוא מעלה ביקוש. הזהב בתרחיש הזה עומד על 1,900 דולר לאונקיה.

בתרחיש של מיתון עדין והפסקת אש או סיום המלחמה באוקראינה לומברד אודייר חיוביים בעיקר על נחושת לה הם צופים מחיר של מעל 11 אלף דולר לטון כשחבית נפט ואונקיה של זהב עומדים על 100 דולר ו-1800 דולר, בהתאמה.

בתרחיש שבו יש מיתון עדין והמלחמה באוקראינה מחריפה, יחד עם סנקציות חריפות על רוסיה הנפט צפוי לעלות ל-150 דולר לחבית ומשם לרדת ל-70 דולר לחבית, לפי מונייה. בעקבות ירידה של 4-5 מיליון חביות ביום באספקה של רוסיה לשוק העולמי ומנגד לאחר מכן ירידה בביקוש בעקבות ההאטה הגלובלית. הנחושת בתרחיש כזה תעמוד על 7000 דולר לטון ובריחת המשקיעים לזהב צפויה להקפיצו למעל 2000 דולר לאונקיה.

בתרחיש של מיתון חמור בעקבות צעדים חריפים של הפד, התחזית של לומברד אודייר לכל סל הסחורות היא שלילית יותר כשהנפט צפוי לעמוד על מתחת ל-100 דולר לחבית בעקבות ירידה בביקוש, הנחושת על 7,000 דולר, והזהב יעמוד על מתחת ל-1,700 דולר לאונקיה ובהמשך מצבו צפוי להשתפר ולעבור להמלצת משקל יתר.

בנקים וחברות כרטיסי האשראי, הביטוח והפיננסים מובילים בשילוב נשים בתפקידי הנהלה בכירה עם 44% נשים מתוך ההנהלות. כך עולה מדירוג מעלה ESG 2022 לאחריות תאגידית שמפרסם ארגון מעלה.

עוד עולה מהדירוג כי בהקשר הסביבתי, רק 26% מהחברות הציבו יעדים סביבתיים מספקים. לגבי שילובם של עובדים ערבים מכלל עובדי החברות הנתונים מצביעים על 11.5% מכלל העובדים, 5.4% בדרגי ניהול ו-1.3% בתפקידי הנהלה בכירה.

בין החברות המובילות בדירוג השנה:  בנק הפועלים, שטראוס , טבע, פרטנר, אסם, אסותא, אינטל, נתיבי ישראל, שופרסל  ומלונות דן.

דירוג מעלה מהווה מערכת ניהול ל-ESG – נושאים חברתיים סביבתיים וממשליים בעסקים ובוחן כ-200 קריטריונים תחת שניים עשר נושאי גג (איכות סביבה, ממשל תאגידי, היבטים אתיים בתהליכים עסקיים, ניהול ודיווח, יחסי עבודה, אחריות ברכש, גיוון והכלה בתעסוקה, תרומה לקהילה ומעורבות חברתית של עובדים, ניהול ההגעה לעבודה, תשומות ניהול ESG בחברה ובטיחות).

בשנים האחרונות, על רקע שינויים טכנולוגיים ושינויים אקלימיים, ועם העלייה במודעות לנושאים סביבתיים וחברתיים וההפנמה שמשבר האקלים עלול להפוך למשבר פיננסי, מתרחש תהליך הדרגתי, שבמסגרתו יותר ויותר משקיעים נותנים את הדעת לא רק לשורת הרווח בדוחות של החברות, אלא גם לפרמטרים אחרים, כמו שמירה על הסביבה ועל זכויות אדם ועובדים, ממשל תאגידי תקין ואף הימנעות מהשקעות בתחומים מסוימים, שנתפסים כשליליים ומזיקים.

כך נולד טרנד ההשקעות שנקרא ESG, ראשי תיבות של Environmental, Social, and Governance, כאשר כל אות מייצגת חלק אחד בתוך החבילה הכוללת:

Environmental – נושאים סביבתיים

Social – נושאים חברתיים

Governance – ממשל תאגידי.

ההשתתפות בדירוג וולונטארית. השאלון, שנקבע על ידי ועדה ציבורית, מבוסס על דיווח החברה באישור המנכ"ל ובקרב כ-60% מהחברות גם על ידי בקרה חיצונית.

בדירוג 2022 משתתפות מעל 160 חברות מסקטורים שונים ובהם תעשייה, מזון, נותני שירותים, הייטק, תעשיות כבדות, בנקאות ופיננסים, תעשיות ביטחוניות, פרמצבטיקה, תשתיות ועוד. מחזורן הכספי של החברות המדורגות עומד על כ-500 מיליארד שקל והן מעסיקות יחד למעלה מ-300,000 עובדים. על בסיס הדירוג נקבע הרכב החברות במדדי מעלה  ESGבבורסה לניירות ערך הכולל חברות המהוות כ-40% מסך השווי המצרפי של החברות הנסחרות בבורסה.

הדירוג הנוכחי מציג שני חידושים בולטים – פתיחת קטגוריית דירוג חדשה לחברות סטארט–אפ ציבוריות אשר מפתחות מוצרים בעלי ערך סביבתי וחברתי מתחומי הפודטק, אנרגיה מתחדשת, קנאביס, חינוך ועוד. כמו כן, שיטת ניקוד חדשה לחברות ציבוריות ללא ניקוד על תרומה והתנדבות בהלימה לדירוגי ה-ESG בעולם.

החברות החדשות בדירוג מעלה 2022:

קטגוריית Advanced: אורה אייר; ארדניסט, בן נתן, טולדו ושות׳; בזק; כתר; נובונורדיסק ישראל; קבוצת חיפה; שינדלר; OPC אנרג׳י; SCD;

קטגוריית חברת צמיחה: אלקטרואין; ביומיקס; ג׳נסל; טופ גאם; ווילק; יוזרווי; נוסטרומו; נור אינק; סונוביה; קבסיר אדיוקשיין; שיח מדיקל.

קטגוריית דירוג בייסיק: אברות תעשיות; גולד בונד (קונטרום); חד עתיר; טופ סקיי ליין מערכות הנדסה; מפעיל; פליינג קארגו ישראל; סימנס ישראל; קראדו סיסטמס; ריתוך טכנולוגית בטיחות; ש.ע.ל. הדפסות איכות; תרו פארמצבטיקה; CR  קשרי קהילה.

חברות אשר פרשו השנה מהדירוג: כצט; עמידר; תשתיות אנרגיה.

נתונים מרכזיים וניתוח התוצאות לפי פרקים בדירוג 2022:

איזון מגדרי

הנהלות: הסקטורים המובילים באחוז הנשים בהנהלה הבכירה (10% מקבלי השכר הבכיר) הם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי (44%), הביטוח והפיננסים (38%). חברות המזון מציגות 34% נשים בהנהלות. האחוזים הנמוכים ביותר נראים בחברות האנרגיה והתשתית (28%) וחברות ההיי טק (15%). לא ניכרים שינויים בולטים משנה קודמת למעט עלייה בבנקים מ-39% ל-44%. אחוז הנשים הממוצע בכלל החברות המדורגות עומד על 32.5% עלייה קלה משנה שעברה – 29%.

דירקטוריון: אחוז הנשים הממוצע בדירקטוריונים של החברות המדורגות עומד השנה על 29% ביחס ל 26% בדירוג 2021. החברות המציגות שיעור דירקטוריות של 50% ומעלה: שטראוס, נתיבי ישראל, נתיב איילון, IBI בית השקעות. חברות עם בין 40% ל 50% דירקטוריות: פרטנר, תיגבור, רפאל, מקורות, הפניקס, בנק דיסקונט, התעשיה האווירית.

יעדים להגברת האיזון המגדרי בהנהלות:  63% מהחברות המדורגות הגדירו יעד להעלאת אחוז הנשים בהנהלות – עלייה של 10% משנה שעברה. מתוך חברות אלו, כמחצית קבעו יעד של 50% ומעלה. 16% מהחברות קבעו יעד הנע בין 25%-49% נשים בהנהלות ו-28% מהחברות הגדירו עד הנמוך מ-25% נשים בהנהלות.

מעניין לציין כי בחברות בהן נקבעו יעדים, אחוז הנשים בהנהלות גבוה יותר: 35% נשים בהנהלות החברות אשר קבעו יעד בנושא לעומת 28% בחברות ללא יעד.

עידוד תעסוקת נשים בגיל 62-67: אמנם נשים זכאיות לצאת לפרישה בגיל 62 אך עשויות להיות לכך השלכות שליליות מבחינה כלכלית וחברתית-בריאותית. 38% מהחברות נוקטות פעולות המעודדות נשים להמשיך ולעבוד על גיל 67. צעד זה חשוב במיוחד לאור הנטייה הטבעית להתייחס לאפשרות הפרישה בגיל 62 כבונוס ללא בחינת ההשלכות העתידיות של כך. נתוני הלמ״ס מלמדים על חשיבות הנושא: בגילאי 62-67 שיעור השתתפות הנשים בשוק העבודה עומד על 46% בלבד ביחס ל-66% גברים.

תכניות לשימור, קידום ופיתוח נשים: ב-66% מהחברות קיימות תוכניות ו/או נהלים פנימיים לשימור, קידום ופיתוח נשים, אשר מטרתם היא הגברת אחוז הנשים בדרגי הניהול הבכירים בחברה. בין התוכניות והפעולות:

1. הקניית ארגז כלים ניהוליים לשיפור מיומנויות הניהול של המנהלות בחברה בדרגת ראשי צוותים.
2. הוראה הקובעת כי במחלקות השונות, תרואיין לפחות מועמדת אישה אחת כתנאי לאיוש המשרה.
3. בניית מודעות ומנהיגות מחשבתית באמצעות אירועים, סמינרים מקוונים וקבוצות דיון.
4. מפגשים רבעוניים לעובדות החברה בהם מועבר תוכן לקידום פיתוח מקצועי ואישי.
5. פירוט יעדי החברות מפורט בתרשים הבא:

גיוון והכלה

אחוז עובדים מאוכלוסיות גיוון: ניתן לראות השנה עלייה באחוזי הגיוון בחברות – בולטת במיוחד העלייה בשיעור תעסוקת ערבים: 9% השנה לעומת 6.7% בשנה שעברה ובתעסוקת חרדים: 4.5% השנה ביחס ל 2.8% בשנה שעברה. אנשים עם מוגבלות: 3%. יוצאי אתיופיה 2.1% – ללא שינוי משמעותי.

אחוז בדרגי ניהול: בולט במיוחד הפער בין אחוז העובדים הערבים (9%) לאחוז בדרגי ניהול: 3.6% בלבד. אחוז הגיוון בדרגי ניהול ביחס לעובדים חרדים, אנשים עם מוגבלות ויוצאו אתיופיה דומה: 4%, 2.7% ו-0.9% בהתאמה.

קליטת עובדים מגוונים בשנה החולפת: בשנה החולפת נקלטו מכלל העובדים החדשים: 12% ערבים, 4.6% חרדים, 2% אנשים עם מוגבלות ו- 3% יוצאי אתיופיה.

יעדי גיוון: ב-80% מהחברות נקבעו יעדים להגברת הגיוון בכוח העבודה, עלייה משמעותית ביחס לשנה שעברה – מ-62% בלבד. עם זאת, לא תמיד היעדים מציבים שינוי עתידי משמעותי. בהתייחס לעובדים ערבים, קיימת קורלציה חזקה (של 81%) בין היעדים הרב שנתיים שהחברות הציבו לעצמן לבין אחוז הערבים המועסקים באותה החברה. בהתייחס לעובדים חרדים, קיימת קורלציה בינונית (47%) בין היעדים הרב שנתיים שהחברות הציבו לעצמן לבין שיעור החרדים המועסקים באותה החברה.

נהלים ארגוניים ותהליכי עבודה: חשיבותם היא יציאה ממהלך ״עסקים כרגיל״ כדי לחזק את הגיוס והקליטה המוצלחת של עובדים מגוונים. בולטת מאוד העבודה של חברות עם ארגוני גיוון: 90% מהחברות מדווחות על כך ביחס ל-81% בשנה הקודמת. ב-72% מהחברות מונה רכז גיוון וב-68% מהחברות נערכות התאמות במבחני מיון. לעומת זאת, הדרכות גיוון למנהלים ועובדים מתקיימות רק בכמחצית מהחברות.

אתיקה

ניתן לראות עלייה בתשומות הניהול של היבטים אתיים. כמעט כל החברות (97%) מהחברות בודקות את תפיסות העובדים לגבי ההתנהלות האתית של החברה (ביחס ל-84% בשנה). בקרב לקוחות בדיקה כזו נערכת בקרב 75% מהחברות ביחס ל-59% בשנה קודמת ו-45% בשנת 2014.

עובדים

עלייה באחוז החברות עם התארגנות עובדים:  ב-69% יש ועד לעומת 56% ב-2021. 

מניעת הטרדה מינית: כמעט בכל החברות יש ממונה למניעת הטרדה מינית כנדרש בחוק אך רק בשליש מהחברות (32%) התקיים דיון הנהלה שנתי בנושא.

מניעת התעמרות בעבודה: הנושא עדיין אינו בחקיקה אך כבר ב-62% מהחברות מונה ממונה לנושא ובכמעט מחצית מהחברות (46%) העובדים נחשפו להדרכות או פעולות הסברה בנושא. עם זאת רק ב 35% מהחברות מופצים תקשורים בנושא למנהלים ועובדים.

הדרכה וקידום עובדים: ניתן לראות הנשה עלייה במספר שעות ההדרכה הממוצע לעובד: 21 שעות לעובד לעומת 15 בשנה שעברה. מספר שעות ההדרכה לעובדים בדרגות השכר הנמוכות זהה. אחוז המשרות בארגון אשר אויש ע״י קידום עובדים בדרגות שכר הנמוכות  עומד על 34%. – עלייה משנה שעברה (27%). קיימת קורלציה גבוהה (66%) בין מספר שעות ההדרכה לעובד בדרגות השכר הנמוכות לבין אחוזי איוש גבוהים יותר מקרב קבוצה זו.

מעניין לראות כי מבחינת תחלופת עובדים בחברות המדורגות לא נראה שינוי משמעותי בין השנים למרות העיסוק הרחב בנושא זה.

מעורבות חברתית של עובדים

אחוז התנדבות: 24% (לעומת 20% ב-2021) מהעובדים בחברות מתנדבים. מתוכם 5% מתנדבים בצורה קבועה ו-15% מתנדבים באופן חד פעמי. בחברות הדירוג התנדבו מעל 743,000 שעות התנדבות בשנה האחרונה (640,000 ב-2021).

ניהול תחום האחריות תאגידית/ESG בחברות

ב- 45% מהחברות קיימת יחידה ייעודית לתחום הכוללת משרה המוגדרת כמנהל.ת ESG/ אחריות חברתית. בממוצע קיימות 2.9 משרות. 43% מהחברות נעזרות ביועצים מומחים לתחום. מקרב החברות המדורגות בדירוג מעלה כשליש מדווחות גם לדירוגי ESG  נוספים בעולם.

ממשל תאגידי

אפקטיביות בעבודת הדירקטוריון: 78% מחברות בודקות את השתתפות הדירקטורים בישיבות כמדד בסיס. רק ב-36% מהחברות נערכת הערכה/סקירה שנתית מובנית כולל עמידה ביעדים על ביצועי הדירקטוריון/חברי הדירקטוריון. רק 39% מהחברות נעזרות בוועדת איתור למינוי דירקטורים. ב 69% מהחברות יש תיק קליטה לדירקטור חדש.ה אך רק ב-47% מהחברות נבנית תוכנית הדרכה שנתית לדירקטוריון.

בטיחות

הפרק מתייחס לחברות תעשייה.

ממוני הבטיחות מדווחים ברובם לחבר.ת הנהלה ( 60%). ב 7% מהחברות ממונה הבטיחות מדווח.ת למנכ״ל והשאר מדווחים למנהלים שונים בארגון.

תקציב בטיחות שנתי מוגדר ב-67% מהחברות. בכמחצית מהחברות נקבעו יעדי בטיחות למנהלים (57%) ולעובדים (50%). רק ב 27% מהחברות נקבעו יעדי בטיחות לספקים וקבלני משנה. בצורה דומה ב 57% מהחברות קיימים תמריצים לעידוד בטיחות לעובדים אך רק ב-23% קיימים תמריצים כאלה לספקים.

ב-47% מהחברות חבילות התגמול למנהלים כוללות רכיבים המתייחסים לעמידה ביעדי הבטיחות.

ב -50% מהחברות נערכה בשנה האחרונה בדיקה לגבי עמדות העובדים ביחס להפקדה על בטיחות בחברה.

פרק איכות סביבה

בפרק איכות הסביבה הקריטריונים הם ייעודיים בהתאם להשפעה הסביבתית של החברות. הפרק בודק שלושה דגשים מרכזיים: תהליכי ניהול, ביצועים ויעדים, וניתוח מהותיות בהתאם לפעילות החברה.

בחברות ייצור ותעשייה הנושאים הבולטים לטיפול בהפחתת השפעות סביבתיות הם: התייעלות באנרגיה (31%), הפחתת פסולת וצמצום טביעת רגל פחמנית (17%), חדשנות סביבתית במוצרים (16%) וכלכלה מעגלית (15%). בכ-80% מחברות תעשייה וייצור חל שיפור מסוים בביצועי פליטות פחמן, רק כשליש מהחברות עמדו ביעדי האקלים שהציבו לשנת 2021. ייתכן שבחלק החברות הדבר נובע מהשינויים בהיקפי העבודה בשל שנות הקורונה. רק 26% מהחברות הציבו יעדים סביבתיים מספקים לפי הערכת האנאליזה הסביבתית.

בחברות הפיננסים דווח בכולן על פרסום מדיניות השקעות ESG אך עדיין לא ברור היקף היישום ביחס לנכסים השונים. במימד התפעולי עיקר הטיפול הוא בהתייעלות באנרגיה, רכבים היברידיים וחשמליים.

השקעות ESG: איכות הסביבה וזכויות עובדים, לא רק רווח

מעודכן ל-07/2022

משרד התקשורת מפחית תעריפים לחברות שר התקשורת החליט להפחית משמעותית את התעריפים עבור חברות תקשורת שמבקשות לעשות שימוש בתשתיות הפסיביות של בזק באזורי התמרוץ, וזאת כצעד נוסף שיביא לעידוד פריסת רשתות מתקדמות מבוססות סיבים אופטיים לכלל הארץ. התעריף שעליו הוחלט בתום השימוע שנערך בנושא זה עומד על 105 שקל לק"מ לשירות הגישה לקנה ו-193 שקל לק"מ לשירות סיב אפל (ביחס ל-409 שקל לק"מ ו-501 שקל לק"מ בהתאמה הקבועים כיום בתקנות). קביעת התעריף המופחת היא חלק ממערך התמריצים שיצר המשרד על מנת לעודד את חברת בזק להרחיב את היקף הפריסה בכל הארץ ולהפחית את עלויות הפריסה עבור החברות המתחרות באזורים שבהם בזק בוחרת שלא לפרוס רשת.

ככלל, האפשרות להשתמש בתשתיות פסיביות קיימות מגבירה את היעילות המשקית מכיוון שהיא מביאה לחיסכון בעלויות הפריסה של החברות שאין להן תשתית באותם אזורים. הפחתת התעריף באזורי התמרוץ, שבזק בחרה שלא לפרוס בהם רשת מתקדמת, תגביר את קצב הפרישה של החברות המתחרות באזורים אלו, ותשפיע ישירות על צמצום הפערים הדיגיטליים בכלל הארץ. צמצום הפערים הדיגיטליים במדינת ישראל יהווה מנוף רב עוצמה לקידום חברתי-כלכלי של משקי הבית באזורי התמרוץ, יביא לגישור על מרחקים פיזיים בין פריפריה למרכז, יגדיל את פריון העבודה, ויחזק את הפעילות הכלכלית בפריפריה.

על פי מחקר שנערך בבנק העולמי והוצג בישראל לשר התקשורת יועז הנדל לפני כשבועיים, כל עלייה של 1% בלבד בשימוש בתשתיות תקשורת נייחות, מגדילה את תוצר המדינה ב-0.08%, ועלייה דומה בשימוש בתשתיות תקשורת ניידות מגדילה את התוצר של מדינה ב-0.4%. המחקר מתאר את השפעות הנגישות לסיבים אופטיים על הכלכלה ובין היתר מצביע על כך שזהו כלי אפקטיבי לצמצום פערים. כך, הסיכוי של אוכלוסייה משכילה למצוא עבודה גדל ב-7%-13% כשיש לה נגישות לסיבים אופטיים.

שר התקשורת, יועז הנדל: "המשימה שלנו היא לחבר את ישראל בכל מקום. פריסת אינטרנט מהיר בנגב, בגליל ובשדרה המזרחית צריכה להיות מובנת מאליה. לשם כך החלטתי להפחית את התעריף של שימוש בתשתיות בזק, מהלך שיחזק את הכדאיות הכלכלית של החברות המתחרות לפרוס באזורי התמרוץ מוקדם מהצפוי ויעודד תחרות. היום כבר מבינים את החשיבות של נגישות לסיבים האופטיים לצמצום פערים בין פריפריה למרכז".

מעודכן ל-07/2022

בנק ישראל יעלה את הריבית בחצי נקודת אחוז בישיבתו בסוף אוגוסט ובסוף השנה היא תעמוד סביב 3%. זאת לאור במיוחד לאור המשך העלייה המהירה במדד הדיור בארץ (בעיקר שכירות) והמשך העלאת הריבית מסביב לעולם. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.

לדבריהם, בניגוד למרבית העולם, בישראל מדד יוני לא הפתיע כלפי מעלה כאשר עלה ב-0.4%,  בהתאם להערכות המוקדמות שלנו. עליות בולטות נרשמו בסעיפי הדיור והדלק שקוזזו חלקית עם ירידה חדה במחירי הפירות הטריים ובמיוחד האבטיח. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים המשיכה לעלות ל-4.4% ובמחירי הנפט הנוכחיים (גם לאחר הירידה החדה מתחילת יולי), היא צפויה לעלות קרוב ל-5% עד לקראת סוף הקיץ.

באשר להמשך מעריכים כלכלני הראל כי מדד יולי צפוי לעלות ב-0.8%-0.7% בשל המשך עלייה חדה במחירי השכירות, במחירי הנופש וכמובן במחיר הדלק. מדד אוגוסט צפוי לעלות ב-0.3%-0.4% בשל המשך עלייה במחירי השכירות, הנופש ובמחיר החשמל שתקוזז עם ירידה חדה (חזויה) במחיר הדלק ואולי אף בבלו. ל-12 החודשים הבאים אנו צופים אינפלציה של 3%.

אירופה: אפשרות סבירה להעלאת ריבית ראשונה

באשר להתפתחויות בעולם מעריכים כלכלני הראל כי קיימת אפשרות סבירה שהפיחות החד באירו יחד עם נתוני האינפלציה החריגים יביאו את הבנק האירופאי, בניגוד להרגלו, להעלות את הריבית באופן חד יותר מהצפי.

לדבריהם, בשבועות האחרונים ראינו עליות ריבית של חצי נקודת אחוז ואף יותר מכך בבנקים מרכזיים רבים (הבנק הקנדי הגדיל והעלה את הריבית בנקודת אחוז שלמה!).

יחד עם זאת, הקושי של חלק מהממשלות בגוש האירו למחזר את החוב בריביות גבוהות, לצד העלייה בחששות ממשבר אנרגיה יקשו על הבנק המרכזי להתמיד בקצב עליית הריבית ופערי הריביות מול ארה"ב ימשיכו להתרחב.

ארה"ב לקראת עלייה נוספת של 0.75 אחוז בריבית בשבוע הבא

בארה"ב האינפלציה "ב שוב הפתיעה כלפי מעלה ועלתה ל-9.1%, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנות השמונים. הזינוק במחירי הדלק והחשמל ביוני (שמאז ירדו בחדות) תרם כמחצית מכך, אך גם אינפלציית הליבה נותרה גבוהה ועומדת על 5.9% כאשר סעיף השכירות ממשיך לזנק. על כן מעריכים בהראל כי ביום רביעי הבא נראה עלייה נוספת של 0.75% בריבית.

ההאטה בסין מורידה את מחירי חומרי הגלם

עכשיו זה רשמי, ברבעון השני התוצר בסין התכווץ ב‑10% בשיעור שנתי לאור הסגרים הרבים שהונהגו במהלך התקופה, הנתון הגרוע ביותר מאז פרוץ הקורונה. כך מול הרבעון המקביל בשנה שעברה התוצר גבוה רק ב-0.4%, וקטנו משמעותית הסיכויים שהממשלה תעמוד ביעד הצמיחה השנתי (5%) ללא הרחבה ממשלתית משמעותית יותר. בהראל מעריכים כי הנתון יגרור בשבועות הקרובים עדכונים כלפי מטה של תחזיות הצמיחה לסין ולעולם. ההאטה בסין לצד חששות לצמיחה העולמית תורמות בשבועות האחרונים לירידה חדה במחירי חומרי הגלם לתעשייה ולבנייה.

ואפרופו בנייה, בארץ צופים בהראל התמתנות משמעותית בקצב עליית מדד תשומות הבנייה מסוף הקיץ. לדבריהם, מחירי הדירות עלו בעוד 1.4% (בין אמצע אפריל לאמצע מאי) וקרוב ל-16% ב-12 החודשים האחרונים. חלק מהעלייה במחירים מיוחסת למדד תשומות הבנייה שעלה ב-0.6% ביוני. יחד עם זאת, מחירי חומרי הגלם לתעשייה ירדו בחדות בשבועות האחרונים בתמיכת ההאטה בסין והצפי להאטה גלובלית בשנה הבאה, לכן כרגע צופים בהראל התמתנות משמעותית בקצב עליית התשומות מסוף הקיץ. במבט קדימה מעריכים בהראל כי תהליך העלאת הריבית שמתגלגלת לריביות למשכנתאות, ההאטה בצמיחה הגלובלית בכלל ובהייטק בפרט ימתנו את הביקושים לנדל"ן בארץ ובעולם.

מעודכן ל-07/2022

ההחלטה להעלות את הריבית ב-0.5% בישיבת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בחודש יולי התקבלה פה אחד. כך עולה מסיכום הדיון שפרסם בנק ישראל.

בדיון השתתפו חברי הוועדה: נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, המשנה לנגיד הבנק אנדרו אביר, פרופ' צבי הרקוביץ, פרופ' משה חזן, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי ופרופ' נעמי פלדמן.

לדברי בנק ישראל, הדיון התמקד בהתפתחות האינפלציה בישראל שחצתה את הגבול העליון של תחום היעד (1%-3%), בנתוני הפעילות הכלכלית במשק שנותרו ברמה גבוהה, בנתוני שוק העבודה הטובים, בהתפתחויות השכר ובהשפעת הפגיעה בשרשראות הייצור. כמו כן דנה הוועדה בהתפתחויות בכלכלה העולמית, בפרט ההשלכות מהמשך עליית האינפלציה במדינות רבות, בצמצום המוניטרי, בהשפעת המשך המלחמה באוקראינה על מחירי הנפט והסחורות האחרות, וכן העדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה במדינות המפותחות. הוועדה דנה גם באי-ודאות המאפיינת את העת הנוכחית על רקע המחזוריות של גלי התחלואה ואי הוודאות הפוליטית בישראל.

כאמור, כל ששת חברי הוועדה סברו שיש להעלות את הריבית ב-0.50 נקודות האחוז לרמה של 1.25%. חברי הוועדה העריכו כי במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה, בישראל ובעולם. לכן, הוועדה החליטה כי התנאים תומכים בהמשך תהליך העלאת הריבית והעריכה שקצב המשך העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, וזאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.