הגירעון כאחוז מהתוצר (12 חודשים אחרונים) עומד בסוף מרץ 2022 על כ-1.4% לעומת 2.2% בסוף פברואר. זהו שיעור הגירעון הנמוך ביותר מאז שנת 2008. כך עולה מאומדן שפרסם משרד האוצר.

במונחים מספריים מסתכם הגירעון ב-22 מיליארד שקל, כאשר בחודש מרץ נמדד עודף של כ-0.7 מיליארד שקל, החודש השלישי ברציפות שבו נמדד עודף תקציבי. מתחילת השנה מסתכם העודף המצטבר ב-23.4 מיליארד שקל.

ההסבר לירידה בגירעון ממשיך להיות הגידול המתמשך בהכנסות המדינה, אשר הסתכמו ברבעון ינואר-מרץ ב-125.6 מיליארד שקל – גידול של 29.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לצד הירידה בהוצאות הממשלה.

סך ההוצאות ברבעון הראשון הסתכמו ב-102.2 מיליארד שקל, קיטון של כ-15.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. גורם מרכזי לירידה בהוצאות הוא קיטון בהוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי שעמדו על 2.4 מיליארד שקל ברבעון הנוכחי לעומת כ-20.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

עוד בנושא חדשות

הכנסות המדינה ממסים – 36.7 מיליארד שקל במרץ

בהודעה נפרדת פירט משרד האוצר את רכיב הכנסות המדינה ממסים במרץ. אלה הסתכמו ב-36.7 מיליארד שקל, עלייה של 15.3% לעומת מרץ 2021.

ברבעון הראשון 2022 הסתכמו ההכנסות ב-118.8 מיליארד שקל, עלייה של 20.4% לעומת הרבעון הראשון 2021.

 

 

 

 

 

 

 

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין חתם על הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית עם 12 ראשי ערים. הסכמי המסגרת צפויים לממן פיתוח תשתיות להתחדשות עירונית בתקציב של כחצי מיליארד שקל.

תהליכים של התחדשות עירונית, הכרוכים בתוספת בינוי ובתוספת אוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית, מחייבים מתן מענה לצורכי ציבור. ההסכמים שנחתמו פותרים מצב של העדר משאבים מספיקים בידי הרשויות המקומיות למימון צורכי הציבור, במיוחד במקומות בהם יש פטור מהיטל השבחה למגורים, ומסירים חסם משמעותי להתקדמות של פרויקטים להתחדשות עירונית.

הסכמי המסגרת נחתמו עם ראשי הערים אשדוד, בית שמש, בת ים, גבעתיים, חדרה, חיפה, ירושלים, לוד, נתניה, קרית אונו, קרית ים ורמת גן.

בהתאם להסכמי המסגרת, הרשות להתחדשות עירונית תסייע במימון התשתיות שהרשות המקומית נדרשת לספק לצורך מימוש מיזמי התחדשות עירונית בהיקפים נרחבים או כדי לתת מענה לצרכים הנובעים מהם, וזאת כתמריץ לקידום מיזמים אלו.

התקציב לכלל הרשויות המקומיות עומד כאמור על סך של 440,000,000 שקל, כאשר בגין אישור היתרי בנייה למיזמי פינוי בינוי, תהיה הרשות המקומית זכאית למימון בסך השווה למכפלת מספר יחידות הדיור התוספתיות שיאושרו בהיתר בנייה, כפול הסכום שייקבע לכל יחידות דיור.

עוד בנושא חדשות

המימון עבור יחידת דיור כאשר הרשות המקומית גובה היטל השבחה מלא יהיה 25 אלף שקל, וכאשר יש פטור חלקי או מלא מהיטל השבחה המימון יהיה 30 אלף שקל.

המימון יינתן לרשות המקומית עבור ביצוע תשתיות המצויות בזיקה ישירה לתהליכי ההתחדשות העירונית שבתחומה. תשתיות אלו ייבחרו על ידי צוות ההיגוי מתוך רשימת תשתיות שתצורף להסכם המסגרת. ועדת היגוי תתכנס בכל רבעון בכל רשות מקומית עימה ייחתם הסכם ויוצג בה סטאטוס הפרויקטים והתקדמות ההסכמים.

לדברי השר אלקין, "הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית שאנו מקדמים הם פריצת דרך בתחום. העתיד של הערים והשכונות הוותיקות באזורי הביקוש  נמצא בהתחדשות עירונית והיום אנו מסירים את אחד החסמים העיקריים שעמדו בפני קידום הפרויקטים על ידי מתן תקציב לפיתוח התשתיות הנחצות לבנייה. ההסכמים האלו יביאו לצמיחה אדירה בהיצע הדירות ויהפכו שכונות ישנות ומסוכנות למודרניות ובטוחות שייטיבו עם התושבים בערים השונות".

אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "אני מברך על חתימתם של הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית, זהו צעד מהותי בקידום של תחום ההתחדשות העירונית שהולך ותופס נפח גדל בבנייה ובהגדלת היצע יחידות הדיור. שיתוף פעולה הדוק בין הגורמים הממשלתיים למקומיים יביאו לתוצאות בשטח ויטיב עם תושבי הערים."

אלעזר במברגר, מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "החתימה על הסכמי המסגרת תסייע לרשויות המקומיות להגיע למימוש גבוה של פוטנציאל ההתחדשות בתחומן. המימון שיינתן לרשויות יתמרץ מתן היתרי בנייה שהיה קושי לקדמם, למרות קיומן של תכניות התחדשות איכותיות, וזאת בגלל היעדר תקציבים לפיתוח תשתיות ומוסדות ציבור לקלוט את התושבים החדשים עם הוותיקים. ההשקעה הממשלתית חסרת התקדים בקידום התחדשות עירונית מהווה אמירה ברורה שהתחדשות עירונית היא ענף מרכזי בבנייה בארץ, והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית תמשיך לקדם מטרה זו".

במבט להחלטת בנק ישראל מחר, נדמה שכל הכוכבים מסודרים לבנק ישראל באופן שתומך בהעלאת ריבית ועדכון התחזיות כלפי מעלה. כך אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות. לדבריו

וכך הוא כותב: "שוק העבודה הולך ומשתפר כאשר מספר המשרות הפנויות בשיא של כל הזמנים ושיעור האבטלה (ה"רגיל") ירד לרמה של 3.2%. שוק הדיור ממשיך להיות חם ומטריד את בנק ישראל לפי הדיווחים האחרונים, האינפלציה הולכת ומאיצה, ומדיניות הפד נותנת גם היא רוח גבית לבנק ישראל. לכן, העלאת הריבית מחר היא כנראה ודאית כאשר אנחנו עדיין מניחים העלאה לרמה של 0.25% אבל נותנים הסתברות לא נמוכה (כ-20%) להעלאה חדה יותר לרמה של 0.5%. חשוב יותר, אנו מעריכים שבנק ישראל יאותת על תוואי העלאות גם להמשך השנה כאשר השאלה המעניינת באמת בהודעה של מחר היא עד איזו רמה בנק ישראל חושב שהוא יצטרך להעלות את הריבית. התמתנות של האינפלציה לקראת סוף השנה והאטה עולמית יובילו להערכתנו להפחתת מפלס הלחץ גם אצל הפד וייתכן שמתווה העלאות הריבית בישראל יהיה קצר יותר מכפי שהשוק מגלם כיום".

באשר למצב בארה"ב, כותב גרינפלד: "מי שאוהב לשתות (ככה לפחות סיפרו לי) יודע שיש שלושה מצבי שכרות: בראשון, אם אתה מבין לבד שאתה שיכור מצבך לא חמור אך כדאי להתחיל להרגיע. בשני, אנשים סביבך אומרים לך שאתה שיכור וכדאי להחליף את האלכוהול במים. בשלישי, אלו שאתה שותה איתם והם שיכורים בעצמם אומרים לך שהגזמת. במקרה כזה עדיף להתרחק ככל שניתן מבני אנוש אחרים ולהתכונן לבוקר קשה. באופן דומה, האמירות של חברת הנהלת הפד והסגנית המיועדת של פאוול, לייאל בריינרד, בשבוע שעבר לא סתם השפיעו על השווקים כפי שהשפיעו. בריינרד היא מהנציגות היוניות ביותר של הפד בשנים האחרונות והיתה במשך תקופה ארוכה התומכת הנלהבת ביותר של המדיניות המתונה של ג'נט ילן. אם בריינרד אומרת שהמלחמה באינפלציה היא בעדיפות עליונה ושתהליך צמצום המאזן צריך להיות מהיר יותר אז משקיעי האג"ח נכנסים לכוננות לפני שהחמרמורת מגיעה. אגב, לא רק שבריינרד מסמלת יותר מכל את שינוי התפיסה של הפד אלא גם שהיא חברת הוועדה הנוכחית היחידה שתמשיך להצביע גם ב-2023 ו-2024. לכן, לתפיסה שלה יש השלכות לא רק על העלאות הריבית של הפד השנה אלא גם לאחר מכן".

מחירי המזון בשיא

המלחמה באוקראינה עדיין בעיצומה והאירועים האחרונים מגבירים את ההערכות שהסנקציות על הייצוא הרוסי יימשכו הרבה לאחר שתושג (אם תושג) הפסקת אש בין הצדדים. בצד השני, התשתיות באוקראינה נפגעו ולפי ההערכות ייקח לפחות כחצי שנה (נכון למצב כיום) עד שניתן יהיה להחזיר את הפעילות של הייצוא האוקראיני לסדרה. רוסיה ואוקראינה אחראיות על כרבע מהסחר העולמי בחיטה וכחמישית מהסחר העולמי בתירס כך שגם אם מדינות אחרות יגדילו את התפוקות שלהן בעתיד, יהיה קשה מאוד להיצע לענות על הביקוש והלחץ על המחיר צפוי להימשך. כבר היום מחירי המזון בעולם בשיא היסטורי שמתחיל לתת אותותיו במקומות שונים, בעיקר במשקים מתעוררים. בפרו למשל האינפלציה עומדת על 6.8%, מה שהביא את הציבור בבירה, לימה, לצאת לרחובות להפגנות אלימות ואת הממשל להכריז על עוצר לילי כדי להרגיע את הרוחות. במדינות ערב שחלקן תלויות מאוד בחיטה שמגיעה מאוקראינה ורוסיה (בעיקר מצרים ותוניסיה) עדיין לא נרשם לחץ מהותי, אם בגלל רזרבות שהממשל מחזיק ואם בגלל חג הרמדאן, אבל ככל שהמחירים יישארו גבוהים, סביר להניח שהלחצים החברתיים יגברו.

עוד בנושא חדשות

"בהיבט זה אפשר בהחלט לומר שישראל במצב טוב בהרבה מרוב המדינות, המתפתחות או המפותחות. זה לא שהמחירים לא עולים פה, הם עולים ועוד יעלו בחדות אחרי הפסח כנראה, אלא שישנם שני גורמים שממתנים את עליות המחירים. הראשון הוא שבשל החוזים הארוכים עם ספקיות הגז מחירי החשמל לא קפצו בעשרות אחוזים כמו שקרה בלא מעט מדינות בעולם. שנית, כששני שליש מהמחיר של ליטר דלק הוא מיסים, לממשלה יש אפשרות למתן את עליות המחירים שנובעות מהקפיצה במחיר הנפט. שלא נובן לא נכון, כולנו היינו שמחים כנראה אם באופן כללי המס על הדלק היה נמוך יותר והמדינה היתה מוצאת דרך לשמור על ההכנסות שלה דרך מיסוי פרוגרסיבי יותר. למשל, במקום להוריד את מס הבלו ניתן ליישם מנגנון בו המע"מ על הדלק הוא משתנה שנקבע בהתאם למחיר הדלק עצמו כדי לשמור על רמת הכנסות קבועה. אם מחיר הנפט עולה אין שום סיבה שהכנסות המדינה יגדלו בגלל העלייה בתקבולי המע"מ. עם זאת, בהינתן המצב הקיים, העובדה ששר האוצר יכול להפחית את הבלו למספר חודשים כדי למתן את עליות המחירים היא יתרון לצרכן המקומי. יתרה מכך, המצב הפיסקאלי של ישראל טוב היום לא רק מזה של מדינות אחרות אלא גם מזה שהיה צפוי על ידי האוצר עצמו. עודף ההכנסות שמגיע בעיקר (אבל לא רק) מענפי ההייטק והנדל"ן הביאו לגירעון וחוב נמוכים ביחס לתוצר. אלו מאפשרים למדינה להשתמש בכלים זמניים כדי למתן את עליות המחירים ובעיקר את אלו בשוק המזון והאנרגיה שמשפיעות יותר על עשירונים תחתונים. הסיטואציה הנוכחית בישראל היא המקרה הקלאסי בספרי הלימוד של מדיניות תקציבית לצמצום פערים ויישום של מדיניות כזו היא הכרחית ויפה שעה אחת קודם, לפני שההפגנות ברחבי העולם מתחילות למלא את הפיד ברשתות החברתיות של כולנו".

באשר לאירופה כותב גרינפלד: "היום נערכות הבחירות לנשיאות צרפת ובהנחה שלא תהיה הכרעה בסיבוב הראשון, בעוד שבועיים ירוצו מקרון ולה פן לסיבוב השני. הזינוק של לה פן בסקרים בשבועות האחרונים הביאו לפתיחת מרווחים בשוק האג"ח האירופי וזאת מתוך חשש ליציבות הכללית בגוש האירו לאור מדיניות ההגירה של לה פן. פתיחת המרווחים באירופה הביאה, לפי הדיווחים, את ה-ECB לשקול לחזור ולהתערב בשוק האג"ח במקרה של החמרת המגמה מה שמחזק את סימני השאלה לגבי היכולת של בנקים מרכזיים לתמוך בשווקים. הרי אם לגארד וחבריה חוזרים לרכוש אג"ח כדי להקטין את התשואות הם למעשה משיקים מחדש את ההרחבה הכמותית, רק מספר שבועות לאחר שהודיעו על סיומה. המצב הפוליטי באירופה לא מאפשר ל-ECB לקנות אג"חים רק של מדינות ספציפיות כך שלמעשה כדי לעזור לצרפת או איטליה, הבנק יצטרך לקנות גם אג"ח גרמניות כאשר האינפלציה בגרמניה עומדת על 7.3% וצפויה להאיץ בחודשים הקרובים על רקע עליות מחירי המזון והאנרגיה. לכן, היכולת של ה-ECB לתמוך בשווקים ולעשות "Whatever it takes" נמוכה באופן משמעותי, אם בכלל קיימת, מאשר בתקופתו של מריו דראגי. באופן דומה, אירוע אינפלציוני כמו זה הנוכחי, בטח אחרי שנתיים של מגפה עולמית, יביא כנראה להקצנה בסביבה הפוליטית העולמית ומכאן גם לנכונות גבוהה יותר של מדינות שונות להגדיל את הגרעון והחוב. עם זאת ובמשך לנאמר מעלה לגבי ממשלת ישראל, ברוב המדינות בעולם המערבי המצב הפיסקאלי אינו נוח כמו בישראל. לכן, ייתכן בהחלט שעליית התשואות הגלובאלית שנובעת נכון להיום מהצפי להעלאות ריבית מהירות ברחבי העולם תצבור מומנטום נוסף מהגדלה של הגירעונות במדינות שונות. אם ב-20 השנים האחרונות הממשלות נהנו מריבית שהולכת ויורדת כך שלגירעונות היתה השפעה שולית בלבד על התשואות בשוק האג"ח הרי שהמצב כרגע שונה לגמרי. אג"ח ממשלתית היא לא בדיוק הנכס הכי פופולרי כיום בקרב המשקיעים וגידול משמעותי בהיצע שלו לאור צרכים נוספים לגיוס הון עלול לדחוף את התשואות עוד יותר כלפי מעלה".

 

במלאת 100 שנה להקמת עפולה, אושרה להפקדה תוכנית המתאר הכוללנית לעיר.

התוכנית שביוזמת האגף לתכנון מרחבי במינהל התכנון ועיריית עפולה, כוללת תוספת של 63 אלף יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של 200 אלף תושבים – ותהפוך את עפולה לעיר מרכזית גדולה במחוז הצפון. התוכנית מאפשרת בנייה מתוקף תוכניות קודמות, ללא הרחבת העיר, תוך שמירה על השטחים הפתוחים.

 התוכנית מחולקת ל-3 מוקדים:

המרכז הוותיק של העיר – יקודם על ידי תוכניות להתחדשות עירונית ושימור, שיפתחו את המרכז הוותיק לאזור עירוני שוקק.

פיתוח מרכז עירוני חדש ברחוב רבין – הרחוב, שהיום משמש כביש ראשי, ולחיבור בין עפולה לעפולה עלית וגבעת המורה, יהפוך ללב המרכז העירוני החדש, עם מגדלי מגורים בני 20 קומות. המתחם כולל פארק מקורה רחב היקף של כ-60 דונם, מעל מסילות רכבת העמק העוברת במתחם.

עוד בנושא חדשות

החלק הצפוני של העיר – כולל תוכניות לפיתוח אזור התעשייה המתחדש של העיר, אזור הציבורי העירוני,  פיתוח  תעסוקה וחינוך סביב בית החולים "העמק", ופיתוח מרכז כפר הילדים ההיסטורי.

כפר הילדים יעבור שימור והתחדשות למבנים ההיסטוריים, ויאפשר הקמה של מרכז חינוכי, שילמד אודות המבנים, ומשמעותם ההיסטורית.

בהיבט התחבורתי, התוכנית כוללת מערכת הסעת המונים (רכבת או מטרו) על רחוב רבין, שישמשו לתחבורה מחוץ ולתוך העיר. כמו כן, שלושת המרכזים החדשים בתוכנית יקושרו על ידי ארבע השדרות העירוניות הראשיות – רבין, הבונים, ירושלים וחטיבה 9, בהם תהיה  תחבורה ציבורית שתשרת את כלל תושבי העיר.

לדברי מתכננת מחוז צפון במינהל התכנון, דקלה עדי פרץ, "הוועדה המחוזית רואה כיעד מרכזי את תכנונה של עפולה כעיר המצטיינת במרחב עירוני איכותי ומגוון, מובילה תהליכי התחדשות וציפוף, מושתתת על מערכות תחבורה ציבורית משולבות, בירת העמק השומרת ומפתחת את איכויות הסביבה והנוף. במקביל לתכנית הכוללנית מקודמות בלשכת התכנון המחוזית מספר תכניות מפורטות גדולות המממשות את עקרונותיה ויעדיה של התכנית הכוללנית".

לדברי יו"ר הוועדה המחוזית צפון, אוֺרי אילן: "תוכנית המתאר הכוללנית לעפולה מגלמת ומיישמת את החזון לפיתוחן של ערי הצפון כמרכזים עירוניים שוקקים, המספקים איכות חיים, פרנסה ותרבות לתושביהן, ושומרות סביבן על הנוף הטבעי והחקלאי שכה מייחד את מחוז הצפון".

 

ההתפתחויות האחרונות והנתונים תומכים בעליית ריבית ל-0.5% בהחלטת בנק ישראל השבוע. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב דש בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. בין הנתונים מונים כלכלני מיטב דש את מדד המחירים של חודש מרץ ששוב הפתיע כאשר האינפלציה השנתית עלתה ל-3.5%. קצב האינפלציה בארבעת החודשים האחרונים (בניכוי העונתיות) במונחים שנתיים כבר עלה לכ-5%; ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח עלו מאז החלטת הריבית האחרונה בכ-1% בטווחים הקצרים ובכ-0.5% בטווחים הארוכים. הציפיות חורגות מהגבול העליון של יעד האינפלציה עד לטווחים של כ-5-6 שנים; סיכוני האינפלציה עלו משמעותית עם פרוץ המלחמה באוקראינה והחרפת המגפה בסין; עליית מחירי הנדל"ן ממשיכה להאיץ; סקר המגמות בעסקים הצביע על ציפיות יחסית גבוהות לפעילות הכלכלית במשק ועל ציפיות גבוהות של העסקים לעליית מחירים; נתוני שוק העבודה למחצית הראשונה של חודש מרץ משקפים ירידה חדה באבטלה לרמות הנמוכות אי פעם; הציפיות לעליית ריבית התחזקו מאוד. שוק המק"מ ועקום ריביות ה-IRS מגלמים עליית ריבית לכ-1.6% בעוד שנה; הבנקים המרכזיים בעולם הפכו להרבה יותר "נציים" בצעדיהם ובכוונותיהם.

האינפלציה השנתית – 3.5%

באשר לאינפלציה אומרים כלכלני מיטב דש כי הם לא שינינו את תחזית האינפלציה השנתית למרות הורדת הבלו על הדלק שצפויה להפחית כ-0.2% מהאינפלציה, שכן התגברות כוונות לעליית מחירים בסקר הערכת המגמות בעסקים הייתה משמעותית ביותר. לתוצאות הסקר יש יכולת חיזוי טובה לגבי מדדי מחירים קרובים. לכן, עדכנו במיטב דש כלפי מעלה את התחזיות לחודשים הקרובים, כך שבסופו של דבר התחזית השנתית לא השתנתה ועדיין עומדת על 3.5%.

הכלכלה הסינית בדרך ללא מוצא

באשר למצב בעולם אומרים במיטב דש כי הכלכלה הסינית נמצאת בדרך ללא מוצא. מדדי מנהלי הרכש בסין ירדו בחדות בחודש מרץ, במיוחד במגזר השירותים. 13.6% מאוכלוסיית סין נמצאים כעת תחת סגר באזורים שמייצרים כ-22% מהתמ"ג, לפי הדיווח ב-CNN. השיטה הסינית למיגור התחלואה גורמת לפגיעה קשה בפעילות המשק, אך נראה שאין לה כמעט סיכוי להצליח בנסיבות הקיימות. הסרת המגבלות תגרום להתפרצות חמורה של המגפה באוכלוסייה שלא פיתחה חסינות נגדה, אך ספק שגם המשך הסגרים יכול למגר אותה. הכלכלה הסינית הופכת למקור סיכון חמור לכלכלה העולמית. החברות שחשופות לכלכלה הסינית עלולות לספוג פגיעה משמעותית בפעילות העסקית בחודשים הקרובים.

עוד בנושא חדשות

באירופה, ה-ECB צפוי לשנות כיוון השבוע. תשואת האג"ח הגרמנית לשנתיים הפכה לחיובית לראשונה מאז 2014, ומסמנת שהריבית באירופה בדרך למעלה. עליית ריבית נדרשת לא רק כדי להתמודד עם האינפלציה, אלא גם כדי לעצור היחלשות האירו מול מרבית המטבעות ובפרט מול הדולר שהגיע בשנה האחרונה לכ-9% בעקבות פתיחת פער התשואות בין ארה"ב לגרמניה. ההתבטאויות מאוד "נציות" של נגידי ה-ECB הבכירים לאחרונה לא מותירות כמעט ספק שה-ECB עומד לשנות כיוון השבוע.

בארה"ב, הנתונים הכלכליים בארה"ב משקפים משק מתחמם וממשיכים לתמוך בהידוק מוניטארי:

 איך ישפיע צמצום מאזן ה-FED על האפיקים השונים?

דברי נגידי ה-FED ופרסום פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה המשיכו לדחוף את התשואות לעלייה. מהפרוטוקול למדנו שה-FED מתכנן להגיע לקצב צמצום המאזן של כ-95 מיליארד דולר בחודש (60 מיליארד באג"ח הממשלתיות ו-35 באג"ח מגובות משכנתאות). זהו קצב כפול לעומת צמצום המאזן שהיה בשנים 2017-19 וגם צפוי להתחיל כמעט מייד עם תחילת עליית הריבית לעומת המתנה של כ-3 שנים בפעם הקודמת. מהן המשמעויות של המהלך המתוכנן?

מניסיון של צמצום מאזן ה-FED בשנים 2017-2019 לא ניתן ללמוד בבירור על השפעתו על התשואות הארוכות. אכן, עם תחילת המהלך בסוף 2017 ועד לאוקטובר 2018 התשואה ל-10 שנים עלתה כמעט ב-1% (מ-2.3% ל-3.2%). אולם, זה קרה במקביל לעליית ריבית. ברגע שעליית הריבית נעצרה בסוף 2018, התשואות עברו לירידה והגיעה לרמה של כ-1.5% עד אמצע 2019, למרות המשך צמצום המאזן.

יתרות המט"ח של בנק ישראל ממשיכות להתכווץ. יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל הסתכמו בסוף חודש מרץ 2022 בסך 206,138 מיליון דולר, קיטון בסך של 910 מיליון דולר לעומת סוף החודש הקודם. מדובר בהמשך של מגמה שנרשמה גם בחודשיים הראשונים של השנה.

רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 42.8%.

הקיטון ביתרות המט"ח מוסבר על ידי:

א.      שערוך יתרות מטבע חוץ בסך של כ-1,601 מיליון דולר.

ב.      העברות הממשלה לחו"ל בסך של כ-122 מיליון דולר.

עוד בנושא חדשות

מאידך, הקיטון קוזז בחלקו על ידי העברות המגזר הפרטי בסך של כ-813 מיליון דולר.

לאחרונה, על רקע המלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה, התחזק הדולר והוא נסחר כעת ברמה של כ-3.2 שקלים. זאת לאחר שב-2021 נחלש המטבע האמריקאי ונע סביב רמות שקרובות ל-3 שקלים לדולר, מה שגרם לבנק ישראל לרכוש מט"ח בהיקף מצטבר של כ-30 מיליארד דולר בניסיון לייצב את המטבע.

 

הפרטת דואר ישראל יוצאת לדרך, והיא כרוכה בלא מעט מחירים קשים. לאחר שבועות של משא ומתן משרדי התקשורת והאוצר הגיעו להסכמות עם הנהלת הדואר ונציגות העובדים לקראת הפרטה מלאה של חברת דואר ישראל.

במסגרת המהלך, עד סוף 2022 תתקיים הנפקה של 40% מהדואר, ועד אמצע 2023 צפוי להיכנס משקיע פרטי עבור 60% הנותרים. הדואר יקבל מענק של 1.7 מיליארד שקל מהמדינה, והחברה תמכור נכסים בכ-450 מיליון שקל.

הסכמות הצדדים כוללות תוכנית התייעלות וצמצום הוצאות שכר, מעבר מואץ לשירותים דיגיטליים, מסירת חבילות בנגישות גבוהה, שירות ייעודי לאוכלוסיות מבוגרות, פרישה מחודשת של שירותי דואר, וקידום תנאים תחרותיים בשוק הדואר.

עובדי החברה נרתמו לתהליך המורכב של הבראת החברה והפרטתה מתוך דאגה לעתיד החברה, בעוד ממשלת ישראל הבטיחה תנאי פרישה הגונים לעובדים הפורשים וודאות עסקית לעובדים הנותרים בחברה.

אלה עיקרי המתווה המוסכם על הצדדים:

עוד בנושא חדשות

שירות לציבור:

 הפרטה והבראה:

 הפרטה מלאה בשתי פעימות לטובת מיצוי הפוטנציאל העסקי של החברה

לדברי שר האוצר אביגדור ליברמן, ״הפרטת הדואר הינה צעד מתבקש ואמיץ מאוד שמביא איתו בשורה גדולה לאזרחי ישראל המשתמשים בשירותי הדואר. התייעלות, חדשנות ודיגיטציה היו העקרונות המנחים במהלך זה. נמשיך להוביל מדיניות של כלכלה חופשית ותחרות לצד שירות טוב יותר לאזרחי מדינת ישראל״.

 לדברי שר התקשורת יועז הנדל, "אחרי שנים של הזנחה, אנחנו עושים טיפול שורש חיוני לדואר. ידוע לכל שהדואר סובל מתחלואות שלא טופלו במשך שנים כמו עודף כוח אדם, חוסר יעילות שכל אזרח הרגיש על בשרו, ורגולציה שהכבידה על החברה. עד היום המדינה הזרימה מיליונים לחברת הדואר בכל פעם שהחברה היתה בקשיים וזאת מבלי לטפל באתגרים ובבעיות הניהוליות והארגוניות של החברה. היום מתחיל עידן חדש בשירותי הדואר בישראל. יהיו קשיים בדרך, אך בסוף התהליך הציבור ייהנה משירותי דואר מעולים ומתקדמים".

לדברי מישאל וקנין, יו"ר חברת דואר ישראל, ״אין מנוס מהצעדים הקשים שיינקטו. הצלת חברת הדואר היא משימה לאומית שנוגעת לכל אזרח ואזרחית. הדרך לא תהיה קלה, אבל אנחנו נחושים. כחלק מתהליך ההבראה, ניאלץ להיפרד מכ-1,500 עובדים עד סוף 2023. זה לא דבר קל, בוודאי עבור עובדים רבים שעבורם הדואר הוא בית. אבל אין לנו ברירה. היעד הבא להבטחת עתיד החברה הוא הנפקה בבורסה והפרטה מלאה מהר ככל האפשר – כפי שהחליטו שרי האוצר והתקשורת.

המנכ״ל הנבחר של החברה, דוד לרון, יגבש בחודשים הקרובים את תוכנית העבודה החדשה של החברה, והוא יוביל את הדואר לעידן של חדשנות ומצוינות בשירות, תוך ייצובו הפיננסי.

עובדי דואר ישראל הם אנשים מסורים, שעושים את עבודתם בתנאים לא פשוטים והם שיובילו את השינוי שכולנו מכוונים אליו –  שירותי דואר נגישים, מתקדמים טכנולוגית ומותאמים אישית״.

 

שיא של כל הזמנים ביצוא סחורות ושירותים מישראל. בשנת 2021 הסתכם היצוא מישראל בכ-143 מיליארד דולר, גידול חסר תקדים של כ-25% לעומת היצוא בשנת 2020. מדובר בנתונים חריגים גם ביחס לתקופה שלפני הקורונה, אז שיא היצוא נרשם בשנת 2019 ועמד על כ-117.5 מיליארד דולר.

 

מינהל סחר חוץ מציין כי הרכב היצוא בשנת 2021 מהווה גם הוא נקודת ציון חשובה שכן יצוא השירותים, לראשונה, עלה על יצוא הסחורות ומהווה 52% מהיצוא הישראלי לעומת 48% ליצוא הסחורות. מדובר בנתון גבוה במיוחד גם בהשוואה למדינות המפותחות, עדות לאבולוציה שעוברת הכלכלה הישראלית עם מרכזיות סקטורי השירותים ובפרט ביצוא שמרכזיות ההייטק הולכת ותופסת בו תאוצה.

קצב הגידול הגבוה ניכר הן בסחורות וביתר שאת בשירותים עם שיעורי גידול חסרי תקדים בראייה היסטורית. הסחורות צמחו בשיעור של 17% לעומת שנת 2020 – זאת בהשוואה לסטגנציה מסוימת בשנים האחרונות. לעומתם, השירותים צמחו בקצב כפול – 34%. קצב הגידול חריג בגובהו גם בהשוואה לגידול הממוצע של סקטור השירותים בשנים האחרונות.

עוד בנושא חדשות

בראייה סקטוריאלית, גידול נרשם במרבית מרכיבי היצוא כאשר גידול חריג בהשוואה לממוצע נרשם ביצוא היהלומים, שצמח בשנה האחרונה בכ-71%, עדות להמשך התאוששות הענף בישראל. עוד בגזרת הסחורות צמחו משמעותית יצוא ציוד רפואי ואופטי (+31%), יצוא מוצרי המתכת (+26%) ויצוא המיכון והציוד האלקטרוני (+20%). בגזרת השירותים, צמח יצוא שירותי התחבורה בכ-131%, במידה לא מבוטלת הודות לעלייה החריגה מאז תקופת הקורונה במחירי התחבורה הימית והאווירית.

בהמשך למגמה בשנים האחרונות, יצוא התוכנה (המהווה את המרכיב המשמעותי ביצוא חברות ההייטק) צמח בשיעור של 26% והיום מהווה את הענף המוביל ביצוא הישראלי עם נתח של 27% מכלל היצוא. עוד בגזרת השירותים, יצוא כתוצאה ממכירת חברות הזנק צמח בשיעור של 273% וחזר לרמתו מלפני תקופת הקורונה לאחר ששנת 2020 היתה שנה עם מיעוט רכישות חברות הזנק.

בראייה גיאוגרפית, בהסתכלות על יצוא הסחורות ללא יהלומים, ניתן לראות כי חלק עיקרי ביצוא (40%) מופנה לשוקי אירופה, 32% לשווקים באמריקה וכ-25% לשוקי אסיה.

בשנת 2021 יצוא הסחורות (ללא יהלומים) חווה צמיחה מרשימה בשווקים רבים: היצוא לאירופה גדל בכ-11%, היצוא לאסיה צמח בכ-16% והיצוא לאמריקה צמח בשיעור של כ-16% גם כן.

בשנת 2021, ארצות הברית המשיכה להיות יעד היצוא המוביל של ישראל בפער משמעותי מיתר השווקים, היעד השני ממשיך להיות סין, והולנד היא היעד השלישי בחשיבותו ליצוא הישראלי.

לדברי שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי: "נתוני היצוא הגבוהים הם עדות לחוסן ולעוצמה של התעשייה הישראלית, המתמודדת לא אחת עם אתגרים ביטחוניים, קשיים בשרשראות האספקה, עומס בנמלים ועליית מחירי תשומות הייצור. נמשיך לעמוד לצד התעשייה הישראלית, כדי לאפשר לה לצמוח ולתרום לחוסנה הכלכלי של ישראל".

 

 

 

 

 

 

 

ההחלטה על הפחתת הבלו של משרד האוצר אמנם צפוי להוביל לאובדן הכנסות ממסים, אך מצבה הפיסקלי האיתן של ישראל בהחלט מאפשר זאת ולאור האתגרים מולם אנו צפויים להתמודד בחודשים הקרובים, מהלך זה בהחלט מובן. בכך, משרד האוצר מנסה לתרום את חלקו במלחמה באינפלציה. כעת העיניים נשואות לבנק ישראל שצפוי גם הוא לעשות את שלו ולהתחיל במהלך משמעותי של עליות ריבית החל מהשבוע הבא.

כך אומרים כלכלני בית ההשקעות פסגות, בראשות הכלכלן הראשי גיא בית אור, בעקבות הודעתו של שר האוצר אביגדור ליברמן על הפחתה מיידית של חצי שקל במס על הדלק, מה שיוריד את מחירו מ-7.65 שקל לליטר ל-7.15 שקל לליטר.

לדברי כלכלני פסגות, משמעות העדכון המיידי במחיר הדלק הוא על מדד חודש אפריל שצפוי לעלות ב-0.4% בעוד התחזית לפני העדכון הייתה לעלייה של 0.7%. כתוצאה מכך מעדכנים בפסגות את תחזית האינפלציה שלהם ל-12 חודשים קדימה מ-3.4% ל-3.1%.

לדבריהם, הסיכונים להפתעה במדדים הקרובים מוטים כלפי מעלה על רקע העליות המתמשכות במחירי הסחורות, אנרגיה, ביקוש עודף לטיסות לחו"ל, שיבושים מתמשכים בשרשראות האספקה, וכמובן, סעיף הדיור.

שוק הנדל"ן החם בישראל מקדים את מחירי השכירויות ומפעיל לחץ על סעיף הדיור. מעבר לדינמיקת הביקוש וההיצע בשוק הדיור למגורים שתומכים בהמשך עליית מחירים, הריביות על המשכנתאות הולכות ומזנקות, וזה עוד לפני עליות הריבית של בנק ישראל, מה שיוביל להתייקרות בעלויות המימון ברמה החודשית, וכפועל יוצא המשקיעים צפויים לגלגל את העלויות לשוכרים. בנוסף, גל העלייה מאוקראינה ורוסיה עשוי לייצר גם הוא לחץ לעליות מחירים בטווח הקצר על מחירי השכירויות ומחירי הדיור.

עוד בנושא חדשות

בפסגות סבורים כי למרות העדכון במחיר הדלק, ציפיות האינפלציה צפויות להישאר סביב הגבול העליון (בעיקר בחלק הקצר-בינוני), ובמבט קדימה על פי התחזית שלהם, האינפלציה השנתית תמשיך לעשות את דרכה לכיוון ה-4.0% ומעלה, מה שממשיך לתמוך במחזור העלאות ריבית של בנק ישראל שצפוי לצאת לדרך כבר בשבוע הבא.

 

 

מחיר הדלק עומד לרדת. זאת לאחר שר האוצר אביגדור ליברמן הודיע כי מס הבלו – הוא המס העקיף המהווה את עיקר מחיר הדלק – עומד לרדת.

ב-12 החודשים האחרונים עלה מחיר הדלק ב-1.4 שקל לליטר, בעיקר לאחרונה בגלל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, והדבר גרם ללחצים, בין היתר מתוך הממשלה, להפחית את מס הבלו. כאמור, הבלו הוא הרכיב הגדול ביותר במחיר הדלק, ומהווה 47% ממחירו. בשנת 2021 הסתכמו הכנסות המדינה מבלו ב-21 מיליארד שקל.

בעקבות ההפחתה יירד הבלו בחצי שקל מ-3.13 שקל לליטר ל-2.63 שקל, כך שמחיר הדלק יפחת מ-7.44 שקל לליטר ל-6.94 שקל.

הפעם האחרונה שבה ירד מס הבלו היתה בשנת 2012.

עד לאחרונה ליברמן דווקא הביע התנגדות להפחתת המס, בין היתר כדי לא לעודד שימוש ברכב פרטי שיכביד על העומס בכבישים.

עוד בנושא חדשות

בשבוע שעבר קרא נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון  לשר האוצר לוותר על מס הבלו ולעבור לאגרת גודש, וליברמן הגיב לדברים באומרו "לא צריך את עצותיו".

כעת מסתמן כי כעבור ימים ספורים שינה את דעתו ונכנע ללחץ הציבורי.

יצוין כי ההחלטה היא לשלושה חודשים ועדיין כפופה לאישור ועדת הכספים, אך קרוב לוודאי שזו תאשר אותה.

נמשכת מגמת הצמיחה בענף היהלומים. מדובר במגמה שניכרת בשנה וחצי האחרונות ובאה לאחר שנים ארוכות של חולשה.

חודש מרץ שהסתיים חתם רבעון ראשון מוצלח לענף, עם עליות בכל ארבע קטגוריות הסחר המרכזיות. כך עולה מסיכום רבעוני שפרסם מינהל הפיקוח על היהלומים והיצוא הדו-שימושי במשרד הכלכלה והתעשייה.

בסך הכל ברבעון הראשון של השנה, היבוא נטו של יהלומי גלם לישראל עמד על כ-494 מיליון דולר, עלייה של כ-4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (בחודש מרץ לבדו נרשמה עלייה של כ-3% לעומת מרץ 2021). יצוא נטו של יהלומי גלם באותה התקופה עמד על כ-526 מיליון דולר, עלייה של כ-35% לעומת הרבעון הראשון בשנת 2021 (כשבחודש מרץ לבדו נרשמה עלייה של כ- 11% לעומת מרץ אשתקד).

יבוא היהלומים המלוטשים נטו ברבעון הראשון של השנה עמד על כ-942 מיליון דולר, עלייה של כ-45% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2021 (כשבחודש מרץ לבדו נרשמה עלייה של כ-13% לעומת מרץ אשתקד), ואילו ביצוא היהלומים המלוטשים נטו, שעמד על כ-1.3 מיליארד דולר, נרשמה עלייה של כ-58% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2021 (כשבחודש מרץ 2022 נרשמה עלייה של כ-105% לעומת מרץ אשתקד).

בחודש האחרון עמד יצוא יהלומי הגלם לאיחוד האמירויות על כ-24 מיליון דולר, שמהווים כ-14% מיצוא יהלומי הגלם הכללי של ישראל במרץ. בחודש זה יובאו מאיחוד האמירויות לישראל יהלומי גלם בסך של כ-18.5 מיליון דולר, שמהווים כ-9% מסך יהלומי הגלם שיובאו לישראל במרץ.

עוד בנושא חדשות

לדברי אופיר גור, מנהל מינהל הפיקוח על היהלומים והיצוא הדו שימושי במשרד הכלכלה והתעשייה והמפקח על היהלומים, "חודש מרץ האחרון המשיך את המגמה החיובית שאנו רואים בשנה וחצי האחרונות. אנו צופים כי הסנקציות הבינלאומיות על ענף היהלומים הרוסי, שנכנסו לתוקף בסוף החודש האחרון, יבואו לידי ביטוי בעיקר בנתוני חודש אפריל שצפויים להתפרסם בתחילת מאי".

 

ממשלת ישראל נוקטת שורה של צעדים במטרה להוריד את מחירי הדיור, אבל נראה שבממשלה עצמה לא מאמינים שזה יקרה. כך לפחות על פי דבריו של שר הבינוי והשיכון זאב אלקין בכנס פסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן.

"אני נגד אשליות, ברור שמכירת דירות בהנחה לא תוריד את המחירים", הודה אלקין בהתייחסו להגרלות הדירות שמקיימת המדינה. בפועל יהיו פה כמות דירות זולות יותר. הסיבה שאנחנו עושים זאת היא שלשוק הדיור לוקח זמן להגיב למהלכים שלנו בגלל הפער הגבוה בין היצע לביקוש, ולוקח זמן לסגור אותו. לזוגות צעירים אין זמן לחכות את כל השנים האלו. לכן במקביל למהלך של הגדלת ההיצע שהוא פתרון המפתח לטווח הארוך, אנחנו תוך ויתור על הכנסות המדינה, מאפשרים לזוגות הצעירים לרכוש דירה. עד סוף השנה נגריל כ-30 אלף יחידות דיור בהנחה של מאות אלפי שקלים. גם בשנים הקרובות נעשה זאת. אם יגדילו את קרקעות המדינה לטובת דירות בהנחה, אז בשנת 2022 ו-2023 יהיו עוד יותר דירות להגריל מאשר 30 אלף הנוכחיות.

כשנשאל אם לקנות עכשיו דירה או לחכות, השיב אלקין כי "אם היית זוג צעיר הייתי ממליץ להירשם להגרלות ולנסות לזכות בדירה בהנחה בתוכניות השונות שאנחנו נותנים כי הסיכוי גבוה בהשוואה למפעל הפיס. בסופו של דבר זה יעזור לעשרות אלפי זוגות צעירים לקנות דירה במחירים אפשריים".

בהתייחסו לעלייה של 13% במחירי הדירות בשנה האחרונה, אמר אלקין כי "אני מעדיף פחות לדבר ויותר לעשות. האחוזים האלו לא הפתיעו אותי, אני ראיתי אותם ביום שנכנסתי לתפקיד. זה בסוף שאלה של היצע וביקוש. לא היה תקציב למדינה במשך שנתיים, והממשלה לא השקיעה בתשתיות תומכות בנייה, אז ראשי העיר באופן טבעי אמרו שלא יתנו לשווק. שנת 2020 הסתיימה רק ב-50 אלף שיווקיים אז לא פלא שהמחירים עלו.

"בשנת 2021 למרות שהייתה לנו רק חצי שנה לפעול, הצלחנו לסיים עם 100 אלף שיווקים. זה מספר דמיוני. כשדיברתי על יעד של 50 -60 אלף צחקו עלי, והיום הגענו ל-100 אלף שיווקים ואנחנו לא מתכוונים להוריד את הקצב. ב-2021 היו 60 אלף עסקאות יותר מפי 2 ממה שהיה ב-2020. גם בהתחלות בנייה קבענו שיא. זאת המציאות, אלו המספרים, על זה אני מופקד, פחות מעניין אותי לתת כותרות. תפקידי לתת את המספרים שאנחנו מופקדים עליהם – לשווק כמה שיותר, שיבנו כמה שיותר ויותר מהר ובשביל זה צריך לעשות רפורמה של תיעוש בבנייה הישראלית, צריך לקדם בין השאר את נושא ההתחדשות העירונית שגם הוא יכול לתת תרומה במאבק הזה. גם השנה נגיע לכמות שיווקים דומה לשנה החולפת, גם השנה נגיע לכמות עסקאות דומה לשנה החולפת".

עוד בנושא חדשות

בנוסף, אלקין נשאל על התוכנית של ליברמן על הורדת שיעור הרווח על הקרקע והשיב כי "הרעיון של הפסקת ספסור הקרקעות על ידי המדינה נאמר על ידי ברגע שנכנסתי לתפקיד. בפועל המדינה הרוויחה מעליית מחירי הדירות. אמרתי שאין היגיון שהמדינה תרוויח מזה. אנשי האוצר אמרו לי שזה שוק חופשי ואני אמרתי להם זזה ממש לא שוק חופשי. כשהמדינה שולטת על כל הפרמטרים זה הכל, אבל לא שוק חופשי. המדינה מרוויחה כסף גם על המחסור. לכן, החזרנו את התוכנית של ההנחה גם במרכז הארץ, מה שלא פעל כבר שנתיים. המשמעות של זה היא ויתור של 20 מיליארד שקל בשנים הקרובות".

לשאלה על קושי בקידום התחדשות עירונית בפריפריה, אלקין ציין כי "התחדשות עירונית צריכה להיות גם במרכז גם בפריפריה. אנחנו משקיעים הרבה מאמצים וכסף בנושא. אנחנו הולכים לחתום הסכמות עם 12 ערים מובילות בתחום התחדשות עירונית ונתמרץ אותם לפי כמות היתרים. מי שלא יקדם היתרים לא יקבל תמריץ. לגבי הפריפריה אני סבור שלא הוגן ששכונת מצוקה בחולון, בגלל שזה כדאי כלכלית, תקבל התחדשות עירונית, וקריית שמונה לא. לכן עשינו פה מהלך שהוא תקדימי ושמנו לא מעט כסף על מהלך שהעברתי בנוגע לתחילת התחדשות עירונית גם בפריפריה. עדיף שהמדינה תשקיע במקומות כאלה יותר ובסוף תעגן את זה תחת התחדשות עירונית וזה יוביל לחיזוק המבנים ולדירות חדשות וטובות יותר לדיירים בשכונות מצוקה".