איפה הכסף? מסתבר שיש לנו הרבה כסף, אבל אנחנו לא "דואגים" לו – אנחנו לא יודעים איפה הוא נמצא, אנחנו לא מקפידים להוזיל את דמי הניהול והעלויות בכלל שקשורות בהשקעות שלנו, ואנחנו לא משנים את תמהיל ההשקעות שלנו פשוט בגלל שאנחנו לא יודעים, לא מבינים ולא נוגעים בכספים האלו, ובעיקר משאירים אותם לפנסיה. אבל צריך לעקוב, צריך לדעת איפה הם בכלל נמצאים, צריך להבין שאפשר כבר מגיל צעיר לחסוך חכם לפנסיה, ולא להשאיר הכל בידי החברות המנהלות, כי הן מבחינתם יגבו את דמי הניהול הגבוהים ביותר.

אז נתחיל בשאלה איפה הכסף, נעבור לאיך להוזיל את העלויות השוטפות, ונבין גם איך לשפר את תמהיל ההשקעות בתיק שלנו.

כמה כסף יש לנו? 

שווי הנכסים הפיננסיים של הציבור מסתכם ב-4.7 טריליון שקל, נכון ל-2021. סכום לא נתפס – 4,700 מיליארד שקל, שזה סדר גודל של 520 אלף שקל לנפש – כלומר, בממוצע למשפחה של 5 נפשות יש סביב 2.5 מיליון שקל בנכסים פיננסיים – קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות נאמנות, תעודות סל, מניות , אג"ח, פיקדונות ועוד.

הנכסים הפיננסיים שלנו מתחלקים באופן גס לשניים – כספים שאנחנו חוסכים לתקופת הפנסיה וכספים שמושקעים לטווח הקצר והבינוני. כספי הפנסיה הם אותם כספים שאנחנו מפרישים באופן שוטף (מדי חודש) דרך תלוש השכר כשבמקביל גם המעסיק מפריש עבורנו. אפיקי ההשקעה בחיסכון הפנסיוני יכולים להיות קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופות גמל וקרן השתלמות.

הכספים לטווח קצר נמצאים לרוב בקרנות הנאמנות, תעודות הסל והפיקדונות, כשבשנים האחרונות עולה גם חלקן של פוליסות החיסכון וקופות הגמל להשקעה.

בתווך – בין הפנסיה לחיסכון לטווח קצר, נמצאות קרנות ההשתלמות שמיועדות לטווח הבינוני – 6 שנים. קרנות ההשתלמות הן מוצר מועדף על פני כל המכשירים האחרים (גם בזכות הטבות מס גדולות – הרחבה כאן).

איפה הכסף?

כל ההשקעות האלו מנוהלות על ידי מנהלי השקעות שגובים כסף עבור שירותיהם – החברות המנהלות גובות דמי ניהול וזה יכול להיות במוצרים רבים 1% וגם 2% (בקרנות נאמנות). הבעיה היא שבמקרים רבים דמי הניהול האלו לא מוצדקים.

מסתבר שהתשואה הצפויה באפיקים הסולידיים נמוכה במיוחד ולא מצדיקה דמי ניהול כאלו. הריבית של בנק ישראל – 0.1%, היא נמוכה בכל קנה מידה, והיא הבסיס לתשואה שניתן לקבל במכשירים סולידיים כמו פיקדונות ואיגרות חוב ממשלתיות; ומכאן שהתשואות בפיקדונות ובאיגרות החוב האלו,  נמוכות מאוד – חצי אחוז בשנה פלוס מינוס, ואם זו התשואה הצפויה, אז מה ההיגיון לשלם דמי ניהול גבוהים? אז זהו, שאתם לרוב לא יודעים על זה – מי באמת יודע מה יש לו בקופת גמל או בקרן הנאמנות? זו דוגמה אחת לעיוות גדול, אבל יש עוד מקומות שאתם משלמים סתם, או לחלופין לא מקבלים את מה שחשבתם שתקבלו.

דוגמה נוספת היא ההיקף הגדול של איגרות חוב, לרבות איגרות חוב אמריקאיות שנמצאות בפנסיה שלכם ובכלל בהשקעות שלכם. מסתבר שמנהלי ההשקעות התאהבו בחברות אמריקאיות שבאו לישראל כדי לגייס חוב. מדובר על עשרות מיליארדים של שקלים שנמצאים בפנסיה, אבל רמת הסיכון שלהם וההחזר הכספי במצב של משבר בשווקים ממש לא ברורים, ויש כבר כמה דוגמאות של חברות שקרסו וכאלו שכבר יש ספק גדול אם ישרתו את חובן. הסיכון הגדול באיגרות החוב האלו, לצד התשואה הנמוכה באיגרות החוב הממשלתיות, יחד עם מניות שנמצאות במחירי שיא, עלולים להתגלגל לתשואות נמוכות, אם בכלל, בפנסיה שלכם בשנים הבאות. אז מה יש בהשקעות שלנו ואיך חוסכים בדמי ניהול?

ככה תעשו סדר בהשקעות שלכם       

ובכן, אנחנו מציעים לכם לעשות סדר בהשקעות שלכם. הנה רשימה של פעולות שיכולות לחסוך לכם הרבה כסף:

1. קרנות נאמנות – בדקו את דמי הניהול ואת אפיק ההשקעה של הקרנות שלכם, ועם הנתונים האלו עברו לעמוד הבא בו יש מידע על דמי הניהול הממוצעים בכל קטגוריה. ככה תדעו אם הקרן שלכם "יקרה". אם התברר לכם שהיא יקרה, זה עדיין לא אומר שצריך לעזוב אותה. בשלב הבא תבדקו את התשואה שלה ואת מדדי הביצוע הנוספים. יכול להיות שמנהל הקרן גובה דמי ניהול גבוהים כי הוא פשוט מצליח לייצר תשואה עודפת. כאן תוכלו לראות את התשואה של הקרן שלכם ביחס לקטגוריה.

חשוב להדגיש, אין היגיון שקרנות האג"ח השקליות וקרנות שקליות בכלל יגבו דמי ניהול גבוהים. אחרי הכל, התשואות שהן צפויות לייצר בעתיד נמוכות במיוחד. לכן כדאי לבצע בדיקה מהירה כדי לגלות אם גובים מכם יותר מדי – בקטגוריה הזו התשואות של הגופים די דומות אז תנסו למזער את דמי הניהול, הרי אין באמת סיבה שגוף אחד יסתפק בדמי ניהול של 0.25% ואחר ב-1%.

2. קרנות נאמנות מחקות – קרנות אלו כשמן כן הן, מחקות את המדדים. אז אם אתם רוצים פשוט לעקוב אחרי המדד מבלי לשים את הכסף אצל גוף מנהל (שבמקרים רבים לא מגיע לתשואת המדד), תרכשו קרנות כאלו והיתרון הנוסף שלהן – דמי ניהול נמוכים (להרחבה על קרנות מחקות).

3. קרנות פנסיה – קרנות פנסיה גובות מכם דמי ניהול על הצבירה, כלומר על הכספים שבחיסכון, ועל הפקדות. דמי הניהול ניתנים למשא ומתן – אין היום היגיון בלשלם 1% דמי ניהול על הצבירה (על ההפקדות תיאורטית זה יכול להגיע ל-6%, בפועל זה משמעותית נמוך יותר). והאמת – לא צריך להתמקח. אפשר פשוט לעבור לקרנות פנסיה ברירת מחדל. מדובר בקרנות פנסיה שהאוצר יזם את השקתן והן גובות מכם דמי ניהול מאוד נמוכים (להרחבה על קרנות פנסיה ברירת מחדל.)

4. מסלקה – רובנו מסתבר לא יודעים איפה הכסף שלנו וכמה אנחנו משלמים – הדואר לא מגיע, היתה לנו קופה היסטורית ולא יודעים איפה היא. יש פתרון לעניין – הכסף לא הלך לאיבוד, ואתם יכולים לאתר אותו. האוצר השיק אתר – המסלקה הפנסיונית שבו  אתם יכולים בקלות יחסית לאתר את הכסף שלכם. מעבר לכך, אתם תקבלו פירוט מלא של כל החסכונות הפנסיוניים עם דמי הניהול שלהם וככה תוכלו להרים טלפון, לשלוח מייל ולהתמקח על דמי הניהול ולהוריד אותם.

5. הרכבי השקעה – איך בודקים אם הרכב התיק מתאים לכם? חשוב לדעת שהיום החיסכון הפנסיוני מותאם לגיל. יש קרנות לגיל 50, לגיל 60 ועוד. עדיין השאלה מה ההרכב של הקרן, ואת זה אפשר למצוא באתר של קרן הפנסיה. בפועל, בודדים באמת עושים זאת, אבל זה כדאי על מנת לדייק את הרכב התיק.

משרד הכלכלה והבורסה לניירות ערך משיקים מדד חדש: ת"א-תעשייה (מדד תעשייה) . המדד החדש כולל למעלה מ-80 חברות תעשייתיות ממגוון ענפי הכלכלה הישראלית.

על רקע השקת המדד, אמר שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן : "התעשייה הישראלית המתאפיינת בחדשנות פורצת דרך, היא לא רק מקור לגאווה לאומית אלא גם השקעה כדאית. השקת המדד תהווה אפיק השקעה לגופים מקומיים ובינלאומיים, המעוניינים להיחשף לתעשייה הישראלית"

דירקטוריון הבורסה לניירות ערך אישר השקת מדד מניות חדש בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה, שיכלול את החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה. במדד החדש, מדד ת"א-תעשייה (מדד תשעייה), נכללות למעלה מ- 80 חברות מתחומי תעשייה שונים בפריסה רחבה והוא יאפשר השקעה בהזדמנויות הצמיחה הגלומות בתעשייה הישראלית. במשרד הכלכלה והתעשייה ובבורסה לני"ע צופים כי המדד יהווה תמריץ נוסף לחברות תעשייתיות פרטיות לבחון אפיקי מימון חוץ-בנקאיים וחוץ-ממשלתיים ולגייס משקיעים באמצעות הנפקה בבורסה הישראלית.

המדד החדש/ מדד תעשייה  מורכב ממניותיהן של למעלה מ-80 חברות כאמור, בעלות שווי שוק כולל של למעלה מ-250 מיליארד שקלים ממגוון מגוון ענפי תעשייה, בהם: תרופות, אלקטרוניקה ואופטיקה, מתכת ומוצריה, תעשייה ביטחונית, אופנה והלבשה. על מנת לתת ביטוי לחברות יצרניות בגודל בינוני וקטן וכן כדי להשיג פיזור רחב, נקבעה תקרת משקל מקסימלית של 3% למנייה בודדת.

המדד החדש משקף נאמנה את התדמית של מדינת ישראל כאומת טכנולוגיה וחדשנות, ומאופיין בדומיננטיות של חברות מענף ההייטק, הכולל גם חברות יצרניות מענפי הטכנולוגיה והביומד. משקל המניות מענף-על "הייטק" במדד קרוב ל-50% (28% חברות טכנולוגיה ו- 20% חברות ביומד – סה"כ משקל של 48%). משקל חברות התעשייה המסורתיות עומד על 52%.

מדד ת"א-תעשייה יושק בכנס משותף למשרד הכלכלה והתעשייה ולבורסה לניירות ערך אשר ייערך ב- 25 באפריל, במסגרתו יוצגו כלים נוספים לטובת קידום התעשייה הישראלית ומינוף אפיקי ההשקעה בבורסה לטובת גיוס משקיעים והרחבת הפעילות הכלכלית של חברות התעשייה. המועד הקובע לקביעת הרכב המדד יהיה תום המסחר, ב-12 באפריל 2018.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן  "התעשייה הישראלית המתאפיינת בחדשנות פורצת דרך, היא לא רק מקור לגאווה לאומית אלא גם השקעה כדאית. השקת המדד תהווה אפיק השקעה לגופים מקומיים ובינלאומיים, המעוניינים להיחשף לתעשייה הישראלית. על רקע התמורות הכלכליות ועלייתה של החשיבות הטכנולוגית, היצירתיות הישראלית תהווה מוקד משיכה למשקיעים וכך תגדיל את כדאיות ההנפקה בבורסה בתל אביב ותיתן תמריץ נוסף לגיוסים והנפקות שיתורגמו להשקעות במשק ולתמיכה בצמיחה".

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב אמר: "אנו גאים להשיק יחד עם משרד הכלכלה והתעשייה את המדד החדש אשר משקף את עוצמתה של התעשייה תוצרת כחול לבן ויאפשר לציבור המשקיעים להיות חלק מהצלחתה של הכלכלה הישראלית. אני מברך על שיתוף הפעולה עם שר הכלכלה והתעשייה ואנו מקווים כי השקת המדד יעודד חברות ישראליות, הן מהתעשייה המסורתית והן מתחום ההייטק והביומד, להנפיק בבורסה בת"א. המדד החדש אף עונה על צרכי השוק ועל הביקוש לנכסי בסיס נוספים להשקעה וכן מאפשר הזדמנות לחשיפה גם לחברות הקטנות והבינוניות. אנו מקווים כי משרד הכלכלה והתעשייה ימשיך לפעול לקידום התעשייה, לטובת ציבור המשקיעים והמשק הישראלי כולו."

משרד הכלכלה והתעשייה פועל לטובת קידום התעשייה הישראלית באמצעות מגוון כלים ופעולות. התעשייה על סוגיה השונים מהווה מנוע צמיחה משקי בהיותה ניצבת בפני שווקים גלובליים עתירי הזדמנויות וכן מאפשרת הזדמנויות תעסוקתיות איכותיות למגוון אוכלוסיות. תרומת התעשייה  לתוצר העסקי עומדת  על כ-18% ומעסיקה כ-11% מסך המועסקים במשק.

הבורסה לניירות ערך, שהוקמה בשנת 1953, ממלאת תפקיד חשוב בצמיחה ובהתפתחות המשק הישראלי ומהווה חלק בלתי נפרד ומהותי מהכלכלה הישראלית. היא משמשת מנוע צמיחה משמעותי לעסקים, בכך שהיא מאפשרת לחברות במשק גיוסי הון וחוב מציבור המשקיעים. הבורסה היא "המגרש הביתי" של ציבור המשקיעים ומאפשרת מסחר נוח ובמטבע מקומי, תחת קורת גג אחת, במוצרי השקעה מגוונים המותאמים לצרכי המשקיעים ובנוסף היא פועלת כזירת מסחר וירטואלית, משוכללת, לקנייה ולמכירה של ניירות ערך. כיום נסחרות בבורסה מניותיהן של כ- 452 חברות. בשנת 2017 נרשם מספר שיא של 17 חברות חדשות שהנפיקו בבורסה, גבוה יותר מסך החברות שהנפיקו בבורסה בחמש השנים שקדמו לכך.

על פי סימולציה שנערכה ב- 3.3.2018, מספר המניות במדד עומד על 80 מניות, מהן:

• מספר מניות ת"א-35 – 10
• מספר מניות ת"א-90 – 22
• מספר מניות ת"א-SME60 – 19
• מספר מניות ת"א-צמיחה – 32

[1] על פי סימולציה שנערכה ב- 3.3.2018 – ראו נספח א'

 מניות בכורה הן חצי מניות וחצי אג"ח, ובכל מקרה הן מבלבלות ומטעות את המשקיעים – הן פוגעות בהבנת ההחזקה במכשיר הבסיסי – מניה רגילה, הן מבטאות ערך גדול יותר ממחיר המניה ובמקרים רבים גם התחייבויות נצברות של החברה כלפיהן (כלפי מניות הבכורה) כך ש ההון וכח השליטה בפועל לא שקופים, לא ברורים. זאת הסיבה אגב, שלפני כ-20 שנה רשות ניירות ערך והבורסה פעלו לבטל את האפשרות שלחברה יהיו שני סוגי מניות בבורסה – רק סוג אחד, כדי לפשט את המסחר.

מניות בכורה – כל מה שצריך לדת

אבל, בעולם, דווקא בוול-סטריט מניות מסוגים שונים מקובלת, גם ובעיקר בחברות הטכנולוגיה הגדולות, בהן בעלי השליטה מחזיקים בשליטה דרך מניות בכירות, כשהמשמעות העקיפה שהמניות האחרות נחותות יותר.

כך או אחרת, ברשות נחושים לייבא את המכשיר הזה לבורסה המקומית, ולאחרונה אפילו הקלו את הרישום של מניות בכורה.

רשות ניירות ערך, בשיתוף עם הבורסה בת"א, החליטה לאשר מספר הקלות להנחיות הבורסה על מנת לקדם הנפקות מניות בכורה. ההחלטה התקבלה, בין היתר, על רקע פניות של חברות שהביעו עניין בהנפקת המכשיר. יו"ר רשות ניירות ערך, הגב' ענת גואטה, אמרה כי "הנפקת מניות בכורה מהווה צעד נוסף באסטרטגיית פיתוח ושכלול שוק ההון הישראלי, ובגיוון חלופות המימון לחברות והיצע מכשירי ההשקעה לציבור המשקיעים. פיתוח השוק יהווה יעד עיקרי באסטרטגיה של הרשות לשנים הקרובות."

רשות ניירות ערך והבורסה פעלו בחודשים האחרונים להשלים מספר תיקונים בהנחיות הבורסה ולקבוע כללים לרישום למסחר של מניות בכורה. האישור המקורי שניתן בחודש יולי 2017 אפשר הנפקת מניות בכורה לחברות גדולות יחסית, הנכללות במדד SME60 ומדד ת"א-125, או חברות בעלות שווי שוק בסך 500 מיליון ₪ לפחות. בנוסף, בהנחיות הבורסה נקבעו גם מגבלות לעניין היקף הסדרה המונפקת כך ששווי מניות הבכורה יוגבל לעד 50% משווי החזקות הציבור ולא יותר מ-20% מסך שווי המניות הרגילות ושווי מניות הבכורה. תנאים אלו נקבעו על מנת לצמצם את הפגיעה האפשרית במסחר במניות הרגילות, ולכן בשלב זה רק חברות בעלות שווי שוק גבוה יחסית ובעלות סחירות גבוהה, יוכלו להנפיק מניות בכורה. נכון להיום רק חברה אחת ניצלה אפשרות זו – חברת CMCT (חברה דואלית) שהנפיקה מניות בכורה בחודש נובמבר 2017.

כעת הרשות אישרה שתי הקלות נוספות בכללים לרישום למסחר של מניות כאלו בהנחיות הבורסה ביחס להנחיות המקוריות שנקבעו במהלך שנת 2017:

1) אפשרות להציע מניות כאלו לראשונה גם בדרך של הנפקת זכויות

2) נקבעה הקלה לגבי אופן חישוב היקף הסדרה המונפקת על ידי חברות דואליות, כך שהמגבלה תחול רק לגבי הסדרה המונפקת בישראל.

פתיחת שוק ההון להנפקת מניות כאלו תסייע בהרחבת אפשרויות המימון של החברות הציבוריות ותאפשר גמישות רבה יותר בניהול תזרימי המזומנים שלהן כמו גם בשיפור דירוג האשראי,  ותספק למשקיעים אפיקי השקעה מגוונים ונוספים.

יועץ השקעות בבנק –  מה העבודה? כמה מרוויחים? והאם כדאי?

יועץ השקעות נשמע תפקיד מאתגר ומספק, זה נכון, אבל זה לא כמו שהיה פעם. בעבר יועץ ההשקעות היה מייעץ ללקוחות הבנק איך לחלק את תיק ההשקעות שלהם בין האפיקים השונים? באיזה מניות, אגרות חוב וקרנות נאמנות להשקיע? מתי למכור, מתי לקנות? מה לעות בכסף שחסכנו מהבר מצווה? איזה חיסכון מתאים לילדים ועוד. יועץ ההשקעות היה, במקרים רבים, עוקב אחרי תיק ההשקעות של הלקוח, ומעדכן כאשר היה שינויים בשווקים שדרשו להערכתו פעולה בתיק ההשקעות.

היועץ היה הרבה יותר מיועץ – הוא  היה מלווה פיננסי ונוצר קשר חזק בינו לבין הלקוח, קשר שמבוסס על הערכה ואימון. אלא שבעשור האחרון חלו שינויים חריפים בתפקיד היועץ.

יועץ השקעות (כיום) – עמוס ברגולציה

על רקע הרגולציה המחמירה, כבר אין מקום להיות מלווה, אין מקום להמליץ בשליפה על ניירות ערך, אין מקום לקחת אחריות, אין מקום להיות ראש גדול. יועצי ההשקעות כיום בבנקים נאלצים באופן שוטף למלא שאלונים על גבי שאלונים בפגישות ובשיחות עם הלקוחות; הם צריכים לתעד כל פעולה, כל ייעוץ. הם צריכים להזהיר ולהסביר את הסיכונים ללקוחות – הם עוסקים כל היום בכיסוי תחת.

הם לא אשמים, זו הרגולציה שמחייבת אותם לעדכן ולמלא תסריטי שיחה ופגישה. זו הרגולציה שמונעת מהם לייעץ בלי לבדוק, להתאים, לוודא שהלקוח מבין את הסיכון. זו הרגולציה שמונעת מהיועץ להיות כמו היועץ של פעם שזורק ללקוח שיש דוחות טובים לחברה כזו ואנליזה טובה לחברה אחרת. הכל היום מסודר –  הלקוח רוצה אנליזות, אין בעיה, נקריא לו את הכותרת, נסביר לו את הסיכונים – אסור אפיו לשלוח ללקוח. אנחנו, היועצים רק מעדכנים – ראש קטן.

המצב הזה הוא ברוב המערכת הבנקאית, כשבמקביל לעובדה הפשוטה שתפקיד היועץ הפך להיות יותר פקידותי ופחות ייעוצי, גם היקף העבודה גדל – הבנקים, זה לא סוד מצמצמים בכל האדם, והיועצים נפגעים מכך. ישנם בנקים שיועץ ההשקעות כבר לא עובד בסניף אחד, אלא מתוזז בין שני סניפים ולפעמים שלושה סניפים – פשוט, לא צריך אותו למשרה מלאה בסניף אחד, אז הבנק שהדק עם ההוצאות, נעזר ביועץ בסניפים אחרים. ובכלל – יש בנקים שמשתדלים מאוד להניע את הלקוחות להשתמש באינטרנט או במוקד הטלפוני – אין היום טעם בפגישות מול היועץ, אלא אחת לתקופה ארוכה. וכך בפועל תפקיד היועץ הולך וקטן ומאבד מהתפקיד המקורי.

יועץ ההשקעות – עדיין המבוגר האחראי

ועדיין – יועץ ההשקעות הוא אחד מהדמויות החשובות בסניף הבנק שלכם. הוא בעצם יועץ לכם במגוון תחומי השקעה. אז נכון שהוא מקריא לכם את הקרנות הטובות ביותר מתוך מערכת דירוג של הבנק, והוא מספר לכם על האנליזה של טבע וכיל מתוך הדוחות שקיבל בבוקר, אבל זה גם משהו – בלעדיו לא הייתם יודעים איך לפזר את תיק ההשקעות שלכם, לא הייתם יודעים באיזה מכשירים להשקיע – קרנות נאמנות, תעודות סל, מניות, אג"חים ועוד; ובלעדיו לא היה מי שאיכשהו יודע מה קורה עם הכסף שלכם? הוא עדיין המבוגר האחראי על הכסף שלכם, וזו הסיבה אגב שלמרות שפע הפיתויים מחוץ לבנק (לרובת עמלות ניירות ערך נמוכות) הרוב עדיין נצמדים ליועץ ההשקעות המוכר.

התפקיד האחראי הזה, לצד גודש של פעולות בירוקרטיות, נמצא בעיקר בבנקים, אם כי, בשנים האחרונות, החלו יועצי השקעות לספק ייעוץ באופן פרטי (ולא דרך הבנקים). היועצים האלו בוחנים את תיק ההשקעות שלכם לטווח ארוך ולטווח הקצר. מוצאים עיוותים, בודקים את ההרכבים, משנים את התמהיל, חוסכים בדמי ניהול, ומאזנים בין הטווח הארוך לקצר. הם עדיין לא רבים, אבל יותר ויותר אנשים פונים לייעוץ הפרטי.

ועדיין כאמור רוב היועצים מועסקים בבנקים – קרוב ל-3,000 יועצים. היועצים "חיים" את שוק ההון וזה נראה יתרון גדול. הם במרכז העניינים, הם כל הזמן סביב חדשות, הם כל הזמן במעקב . זו עבודה מספקת, אם כי לא כמו בעבר, זו עבודה עמוסה, זו גם עבודה בירוקרטית, עם אחריות גדולה. ומה השכר עבור עבודה כזו.

מה השכר של יועץ השקעות?

ובכן, זה תלוי – תלוי כמובן בוותק של יועץ ההשקעות, תלוי מה ההיסטוריה שלו – האם הגיע מבנק אחר, האם צמח במערכת הקיימת? זה ג תלוי באיזה בנק מדובר. בבנק מזרחי טפחות לדוגמה, השכר יחסית לבנקים האחרים נמוך יותר.

אז הנה הממוצעים, מדובר בממוצעים, תמיד יש חריגים למעלה ולמטה.

• יועץ השקעות מתחיל ירוויח בין 6 אלף שקל ל-8 אלף שקל. ממש לא שכר גבוהה, ונמוך גם מהשכר הממוצע במשק.
• לקבל קביעות לוקח שנים, אם בכלל – מדובר על 3-5 שנים, תלוי כמובן בבנק.
• יועץ השקעות עם וותק של שנתיים שלוש יכול להרוויח 9 אלף ואולי 10 אלף שקל. יש גם מקומות שזה מתקרב ל-12 אלף שקל.
• יועץ השקעות בכיר עם 5 שנות ניסיון ומעלה ירוויח בין 10 ל-16 אלף שקל, וותיקים יותר יקבלו קצת יותר.
• התנאים בבנק טובים – משכורת 13, תמיכה בהוצאות על גני ילדים; הפרשות לפנסיה, קופת גמל ועוד.

דברים שחשוב לדעת

• יועץ השקעות צריך לעבור 5 בחינות של רשות ניירות ערך והתמחות של חצי שנה.
• הבנקים מעדיפים יועצי השקעות שהם אקדמאיים בתחומים קרובים – כלכה, מנהל עסקים.
• האחריות של יועצי ההשקעות היא מול הלקוח – הוא מחויב לספק ללקוח שירות וייעוץ אובייקטיבי לחלוטין.

כמה מרוויחים סוכני הנסיעות? לא מה שחשבתם

כמה מרוויח רופא?

בבית ההשקעות אופנהיימר נפגשו עם מנכ"ל חברת הביוטכנולוגיה ( VBI Vaccines Inc (NYSE: VBIV כדי לקבל סקירה על פעילות החברה ומוצריה העתידיים. האנליסטים מסמנים 3 ניסויים קליניים חשובים.

VBI מתמקדת בפיתוח של חיסונים נגד מחלות זיהומיות.  באוקטובר 2017 גייסה החברה 72 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים, 32 מתוכם מהמשקיעים בישראל.  התרופה המובילה של החברה, Sci-B-Vac, מיועדת לטיפול בצהבת B. התרופה נמכרה בישראל למשך כ-10 שנים ונמכרת כיום באופן פרטי באירופה. Sci-B-Vac נמצאת כעת בניסוי שלב 3 בארה"ב, וברבעון הרביעי של 2017 היא התחילה בגיוס חולים לניסוי. מטה החברה נמצא בקיימברידג', מסצ'וסטס, לחברה יש צוותי מחקר בקנדה, ומפעל ייצור ברחובות. החברה מעסיקה 103 עובדים, מתוכם 65 בישראל.

 מבט כללי

–          שווי שוק: 235 מילון דולר

–          מוצר מוביל: Sci-B-Vac,  חיסון נגד צהבת B, הנמצא בניסוי שלב 3

–          קופת מזומנים: 60 מיליון דולר, נכון לסוף הרבעון הרביעי 2017.

–          קצב שריפת מזומנים: 1.7 מיליון דולר בחודש (שריפה ללא קשר לניסוים הקליניים).

צנרת מוצרים

Sci-B-Vac (חיסון נגד צהבת B)

–          רקע: התרופה פותחה במקור במכון ויצמן והיא ניתנה ל -500,000 איש בישראל למשך כעשור. המוצר מאושר לשימוש ב -15 מדינות. התרופה מציעה חדשנות על תרופות קיימות, כיוון שהיא מכוונת לשלושה אנטיגנים (antigens), בעוד המתחרים שלה (פירוט בהמשך) מכוונים רק לאנטיגן אחד. התרופה יעילה במיוחד בטיפול במטופלים עם מערכת חיסון מוחלשת ובמטופלים בגילאים מבוגרים יותר (45 ומעלה).

–          תרופות מתחרות: הסטנדרט הנוכחי לטיפול בחולי צהבת B בארה"ב ובאירופה הוא חיסון בשם  Engerix של( GSK. Dynavax (NASDAQ: DVAX פיתחה חיסון, בשם Hepsilav-B, שעבר בהצלחה ניסוי שלב 3 של ה-FDA, אך נדרש לבצע מחקר של 40,000 איש בניסוי שלב 4, בשל חששות לגבי מחלות לב.

–          שוק היעד: Sci-B-Vac מכוונת לטיפול בחולים מבוגרים ובעלי מערכת חיסונית חלשה עבור צהבת B. החברה טוענת כי ההכנסות הפוטנציאליות משתי אוכלוסיות הללו נעות בין 400 ל -600 מיליון דולר.

 –          פרופיל תמחור: VBIV מייצרת כיום את התרופה במחיר של 5 דולר למנה, אבל יצור בהיקף גדול יותר יוריד את המחיר ל-3.50 דולר למנה. לחברה יעדי מחיר של 65 דולר למנה בצפון אמריקה ו -40 דולר באירופה, עם טיפול שדורש 2 מינונים.

 –          מצב הניסוי: הניסוי שלב 3 של Sci-B-Vac מורכב מ -4800 חולים, עם 3200 בנקודת קצה של חוסר נחיתות (non-inferiority) מול ה-Engerix ו -1,600 בעליונות (Superiority) מול ה-Engerix. ההרשמה החלה ברבעון הרביעי של שנת 2017, ונתוני headline צפויים באמצע שנת 2019. הניסוי יעלה לחברה 52 מיליון דולר, שחצי כבר ממנו כבר בוצע.

 CMV (חיסון נגד מומים מולדים)

–          רקע: CMV הוא הגורם הגדול ביותר למומים מולדים בעולם, שעבורם אין חיסון. כ-50% מהנשים נמצאות בסיכון.

–          תרופות מתחרות: אין חיסונים מאושרים, ל-Merck יש תרופה מוקדמת יותר בתהליך אישור מול ה- FDA.

–          שוק היעד: כ-50% מהנשים מוגנות טבעית נגד ה-CMV. החברה מעריכה מכירות פוטנציאליות בהיקף של 5 מיליארד דולר בשנה.

–          תמחור פרופיל: 110 דולר לכל מנה, במחיר ייצור של 5 דולר למנה.

–          השלב הבא: תוצאות ראשוניות בניסוי שלב 1 צפויות באמצע 2018.

GBM (חיסון נגד סרטן glioblastoma)

–          רקע: Glioblastoma הוא הצורה הקטלנית ביותר של סרטן, עם אורך חיים ממוצע של 5-10 חודשים לאחר האבחון. ל-VBIV יש הצלחה בניסוי קליני קטן של 6 אנשים באוניברסיטת דיוק. התרופה נמצאת כעת בשלב 1/2A open label, עם תוצאות ראשוניות שצפויות ברבעון השלישי של 2018 ו-readouts מקיף ברבעון ה-4 של 2019.

שורה תחתונה

לחברה יש שלושה קטליזטורים צפויים ב-15 החודשים הקרובים, עם ניסוי שלב 3 קריטי באמצע 2019. הנהלת VBIV הביעה אימון בסיכויים של Sci-B-Vac להציג Superiority במחקר שלב 3  לעומתהסטנדרט הנוכחי, Engerix של GSK, במיוחד לאור השימוש הנרחב של התרופה בישראל, דבר חשוב למעקב בשנה הקרובה

מנכ"ל ובעלי יזמית הנדל"ן לי מרשל, שי ניסים: "מה שכחלון עשה זה כמו למכור קרקעות חקלאיות. במקום שיראו דירה, אנשים קיבלו אופציה לדירה ל-4-5 שנים. זה מוציא את כל העוקץ מהתוכנית. כמו כן, גם המקומות בהם הוצעו מירב הדירות בפריפריה, וגם הסטנדרט הנמוך שהקבלנים נאלצו לבנות, הם שהביאו לכישלון התוכנית ולעובדה שרבים מהזוכים ויתרו על הזכייה".

מנכ"ל ובעלים משותף בחברת ההשקעות בנדל"ן  R&M השקעות, מתן פרטמן: "הדוח בכלל לא מפתיע. מחירי דירות נקבעים לפי היצע וביקוש והשוק בישראל אינו שוק אחד, אלא מורכב משווקים רבים. על כן, בנייה מסיבית במקומות עם ביקוש נמוך לא רק שלא תורמת לירידת מחירי הדירות, אלא מחריפה את הבעיה, כיוון שהיא באה על חשבון בנייה באזורי הביקוש. כמו כן, ברור לכולם שקבלנים לא רוצים להפסיד כסף ולכן הם נמנעים מפרויקטים של מחיר למשתכן ומצד שני ממקסמים רווחים בפרויקטים אחרים, תוך ויתור על מכירה מוקדמת, ומכירה רק במחיר מלא. זה מעלה את מחיר הדירות"

הביקורת הזו לא חדשה כמובן, אבל היא מגיעה אחרי שנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג טענה שקיים פרק זמן גדול מדי בין הזכייה במחיר למשתכן לבין קבלת הדירה. כמו כן, פלוג טענה שהצעדים בשוק הדירות לא מספקים, והצביעה על חסרונות נוספים של תוכנית הדגל של כחלון – תוכנית מחיר למשתכן. לטענתה 25% מהזוכים מבטלים את העסקה, הקבלנים דוחים את הרכישה של הקרקע, ובכלל – התוכנית לא פותרת את הבעיה באזורי הביקוש.

כחלון נגד פלוג – ככה לא מנהלים את הכלכלה

רשות ניירות ערך מנסה לעודד את קרנות הטכנולוגיה שהוקמו בחודשים האחרונים, בינתיים ללא הצלחה גדולה. הרשות אישרה את הגדלת רכיב הנכסים הלא סחירים המרבי בקרן

מ-50% ל-75% משווי נכסי הקרן

קרן טכנולוגיה עילית הינה קרן נאמנות ייחודית המתמחה בהשקעות בחברות היי-טק ישראליות העוסקות במחקר ובפיתוח, גם כאלו שאינן נסחרות בבורסה. קרנות אלו מייצרות פתרון מימוני לחברות הזנק מחד, ומאפשרות לציבור הישראלי להיות חשוף להשקעה בחברות אלו מאידך.

בנובמבר 2016 פורסמו תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית). התקנות מסדירות, בין היתר, את אופן פעילותן של הקרנות, כללי ההשקעה וחובות הגילוי החלים עליהן. התקנות אף קובעת את מגבלות ההשקעה בקרנות טכנולוגיה עילית ביחס לחברות ישראליות למחקר ופיתוח (חברות שאינן רשומות למסחר), העומדת על 50% משווי נכסי הקרן ואולם, התקנות מעניקות לרשות סמכות לשנות מגבלות אלו אך ורק לקרנות אשר יזכו לערבות מדינה וזאת עד לשיעור של 75% משווי נכסי הקרן.

מנהלי הקרנות אשר החלו בהליך גיוס המשקיעים לקרנות לפני מספר שבועות, פנו לרשות בבקשה להגדלת שיעור הנכסים הלא נסחרים המותרים להשקעה בחברות ישראליות למחקר ופיתוח. המנהלים הדגישו בפנייתם כי חלק מן המשקיעים אשר התעניינו בהשקעה מהותית בקרנות, הסכימו עקרונית לביצוע ההשקעה במידה והרשות אכן תשתמש בסמכותה.

הרשות בחנה את פנייתם של המנהלים והחליטה, כי לאור התחייבות המדינה למתן הגנות ותמריצים לקרנות ומתוך כוונה להגדיל את מעגל המשקיעים הפוטנציאליים (לרבות גופים מוסדיים), ולסייע בקיצור תהליך גיוס הכספים על ידי מנהלי הקרנות – יועלה שיעור ההשקעה המירבי בחברות ישראליות למחקר ופיתוח בקרנות טכנולוגיה עילית ויעמוד על 75% משווי נכסי כל קרן.

יו"ר הרשות, גב' ענת גואטה, ציינה כי "ההחלטה משקפת את שאיפת הרשות לפתח את שוק ההון גם על ידי השקת מוצרי השקעה חדשים, תמיכת הרשות בתעשיית קרנות הנאמנות, ומחויבות הרשות לקידום מהלכי חקיקה חדשים".

הבורסה מעודדת מסחר באופציות – איך? למה וכמה?

התוכנית של הבורסה לעידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א-35 יוצאת לדרך. במסגרת התוכנית, הראשונה מסוגה, תעביר הבורסה לפעילים שיצטרפו לתוכנית 30% מהגידול בהכנסותיה הנובעות מהמסחר בנגזרים. התוכנית קיבלה את אישור רשות ניירות ערך

בהמשך לאישור דירקטוריון הבורסה לתמרוץ פעילי נגזרים, מודיעה היום הבורסה כי התוכנית אושרה גם על ידי רשות ניירות ערך וכי היא תחל ב-1 במאי 2018.

התוכנית החדשה לעידוד הסחירות מבוססת על מודלים מוכרים הקיימים בבורסות נגזרים מובילות בעולם ומתמקדת בפעילי שוק גדולים התורמים לסחירות בנגזרי מדד ת"א-35.

מטרת התוכנית שגיבש סגל הבורסה היא להגדיל את נפח הפעילות במסחר בנגזרים על מדד ת"א-35. התוכנית מבוססת על מודל Revenue Sharing במסגרתו פעילי נגזרים ישתתפו בחלק מהגידול בהכנסות הבורסה, כתוצאה מגידול במחזורי המסחר בנגזרים.

תוכנית עידוד הסחירות גובשה לאור התחרות הגוברת מול בורסות זרות, אשר חלקן הגדול מפעילות מגוון תכניות לעידוד הסחירות. הנגזרים על מדד ת"א-35  נחשבים להצלחה גם בהשוואה בינלאומית ומדורגים במקום ה-7 בעולם בהיקפי המסחר באופציות על מדדי מניות (נתוני 2016  – World Federation of Exchanges), זאת על אף הירידה בשנים האחרונות בהיקף המסחר בנגזרים.

אופציות – המדריך המלא

להלן עקרונות התוכנית:

1. המשתתפים בתוכנית יהיו זכאים לתגמול בשיעור של 30% מהגידול בהכנסות הבורסה מהמסחר בנגזרי ת"א-35. כלומר, ככל שתהיה עלייה בהכנסות הבורסה כתוצאה מגידול במחזורי המסחר לעומת המחזור הנוכחי, 30% מאותה עליה תחולק בין משתתפי התוכנית.

2. על כל פעיל שמבקש להשתתף בתוכנית, להירשם אליה באמצעות חבר הבורסה דרכו הוא פועל בנגזרים בבורסה.

3. התוכנית אינה מטילה על המשתתפים בה חובות ציטוט.

4. התוכנית תהיה פתוחה לכל מי שיעמוד בתנאי סף: מחזור יומי ממוצע מינימלי של אופציות. התגמול יועבר מידי חודש רק למשתתפים שיעמדו בתנאי הסף לקבלת התגמול, בחודש שלגביו ניתן התגמול. תנאי הסף יפורסמו בתחילת אפריל.

5. משתתפים חדשים שיעמדו בתנאי הסף יוכלו להצטרף לתוכנית באופן שוטף, במועדים המפורטים בהצעה.

6. משך התוכנית – שנה אחת עם אופציה להארכה בידי הבורסה.

בנק ישראל פרסם את הדוח השנתי שלו על הכלכלה המקומית. הדוח לשנת 2017 מציג את המצב בעיני כלכלני הבנק, כך לדוגמה, בבנק ישראל לא "משוגעים" על תוכנית מחיר למשתכן. לדעתם, משך הזמן בין העסקה לבין הכניסה בפועל ממשוך מדי. כמו כן, הם מצביעי על הביטולים הרבים – 25%, ועל הקבלנים המתעכבים בבנייה. הם מציגים את התוכנית באור לא שחור, אבל ממש לא וורוד, והם בטח שלא חושבים שמדובר בתוכנית דגל שתהפוך את שוק הדירות למגורים, ותספק לזוגות הצעירים ולזכאים דירות במחיר נוח, ותפתור את הבעיה. הם גם מלינים על כך שהבנייה פחות מתרכזת באיזורי הביקוש, ומסבירים שחלק גדול מהזוכים ביטלו את העסקאות האלו כי זה לא באמת המקום שבו הם רוצים לחיות.

בדוח היו פרקים רחבים נוספים על תחום הנדל"ן ובכלל על הכלכלה הישראלית. והדוח לא מציג תמונה וורודה. לכחלון זה הפריע, אפילו הפריע מאוד והנה תגובת האוצר – "משרד האוצר הצליח להוריד את מחירי הדיור לאחר 12 שנים, להפחית מסים ולהצמיח את הכלכלה הישראלית, למרות הקשיים והמכשולים שהערים בנק ישראל. לצערנו הרב בנק ישראל ממשיך לנהוג במדיניות כלכלית שמשרתת בעיקר את האינטרסנטים. כלכלת ישראל נמצאת במצב הטוב ביותר זה עשרות שנים בזכות 3 שנים של עבודה קשה וצעדים אמיצים שהוביל משרד האוצר בראשות השר משה כחלון עבור אזרחי ישראל ולמרות התנהלות של בנק ישראל".

בקיצור מריבות למעלה בין כחלון ופלוג, וזה בטח לא מוסיף לכלכלה שלנו. ככה לא מנהלים מדיניות כלכלית.

בטבלה למטה קרנות הנאמנות לפי קטגוריה ובהתאמה דמי הניהול הממוצעים בכל קטגוריה. ככה תוכלו לדעת אם הקרן שלכם "יקרה". קיבלתם שהיא יקרה זה עדיין לא אומר שצריך לעזוב אותה. בשלב הבא תבדקו את התשואה שלה ומדדי הביצוע הנוספים. יכול להיות שמנהל הקרן לוקח דמי ניהול גבוהים כי הוא פשוט מצליח לייצר תשואה עודפת.

כאן תוכלו לראות את התשואה של הקרן שלכם ביחס לקטגוריה

והנה דמי הניהול, ובהקשר לדמי הניהול – חשוב להדגיש, כאשר הריבית נמוכה, כמו שעכשיו, אז האפיקים הסולידיים נותנים תשואות נמוכות במיוחד. במצבים כאלו אין הגיון שקרנות האג"ח השקליות וקרנות שקליות בכלל יקחו דמי ניהול גבוהים, אחרי הכל התשואות שהן צפויות לייצר נמוכות במיוחד.

ומה זה דמי ניהול גבוהים? גם חצי אחוז באפיק הזה הוא גבוה!

ובעוד אלו דמי הניהול בתעשיית קרנות הנאמנות חשוב לציין כי בתעשייה של תעודות הסל דמי הניהול נמוכים משמעותית. תעודות הסל, נזכיר עוקבות באופן אוטומטי אחרי המדדים. אין בהם ניהול, אין מנהל, אין אדם שחושב מה לעשות? מה לקנות ומה למכור? וגם אין בהתאמה הוצאות בגין ניהול אקטיבי. זו הסיבה שדמי הניהול נמוכים יותר משמעותית – גם בתעודות הסל וגם בקרנות המחקות שהן קרנות נאמנות, אבל דומות יותר במהות לתעודות סל – הן עוקבות אחרי המדדים ובהתאמה אין בהם מרכיב ניהולי אלא פסיבי בלבד, ודמי הניהול נמוכים במיוחד.

דמי ניהול – כל מה שצריך לדעת

150 קרנות נאמנות מעלות דמי ניהול – למה? כי אפשר

 תוצאות טובות לקבוצת מגדל בשנת 2017. הרווח הכולל הסתכם ב-626 מיליון שקל, לעומת 162 מיליון שקל בשנה הקודמת.

בעקבות הנפקת אגרות החוב, מגדל עברה את סכום ההון הנדרש בכ-0.2 מיליארד שקל כנדרש לפי הסולבנסי לשנת 2024.

ביטוח חיים וחיסכון ארוך טווח: צמיחה בפרמיות (לרבות חוזי השקעה) ובדמי הגמולים של כ-12%

ביטוח כללי: מעבר מהפסד לרווח משמעותי

ביטוח בריאות: גידול של 13% בפרמיות שהורווחו ברוטו

מגדל שוקי הון: גידול בהכנסות מענף קרנות הנאמנות

מהדוחות של מגדל עולה כי התשואה להון עמדה בשנת 2017 על 11.8%, בהשוואה לתשואה להון של 3.1% בשנת 2016. גם כאן המדובר בשיעור התשואה להון השני בגובהו בשנים האחרונות.

בשנת 2017 רשמה מגדל רווח כולל לאחר מס בסך של כ-626 מיליון ₪, וזאת למרות גידול בהפרשות בסך של כ-306 מיליון ₪ לאחר מס אשר נבע ברובו מירידת עקום הריבית, בעיקר בביטוח חיים, שתיק פעילותה של החברה בתחום הוא הגדול ביותר בענף. השפעת הגידול בהפרשות קוזזה על-ידי עלייה ניכרת ברווחים מהשקעות. יצוין, כי לפני הגידול בהפרשות, המושפע כאמור מסביבת הריבית, הציגה מגדל בשנת 2017 רווח כולל של כ-932 מיליון ₪.

סך הפרמיות שהורווחו ברוטו, תקבולים בגין חוזי השקעה ודמי גמולים, הסתכמו בשנה החולפת בכ-21.92 מיליארד ₪,  לעומת כ-19.67 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 11%.

קבוצת מגדל הינה המובילה בענף בהיקף הנכסים המנוהלים, שהסתכם לסוף 2017 בכ-247 מיליארד ש"ח, גידול של כ-10% לעומת סך הנכסים המנוהלים של הקבוצה לסוף 2016. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה לסוף 2017 עמד על כ-5.9 מיליארד ש"ח לעומת כ-5.4 מיליארד ₪ לסוף 2016, גידול של כ-10%.

עם גיוס אגרות החוב האחרון שביצעה מגדל בהיקף של 1.1 מיליארד ₪, עברה החברה את סכום ההון הנדרש בכ-0.2 מיליארד ₪ כנדרש להשלמה עד ליום 31.12.2024. זאת, על פי חישוב יחס כושר פרעון כלכלי מבוסס סולבנסי 2 שערכה החברה, המבוסס על היתרות ליום 31.12.2016.

ביטוח חיים וחיסכון ארוך טווח:

גידול של כ-12% בפרמיות (לרבות חוזי השקעה) ודמי גמולים

סכום הפרמיות שהורווחו ברוטו (לרבות חוזי השקעה) ודמי הגמולים הסתכם בשנת 2017 בכ-18.214 מיליארד ש"ח, לעומת 16.314 מיליארד ₪ שנה קודמת, גידול של כ-12%. הרווח הכולל לפני מס עמד על כ-555 מיליון ₪, לעומת כ-361 מיליון ₪ שנה קודמת, גידול של כ-53%. בתקופה המדווחת, דמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים בביטוח חיים ששווקו עד שנת 2003, הסתכמו בסך של כ-679 מיליון ש"ח לפני מס, לעומת כ-330 מיליון ש"ח לפני מס בשנת 2016, בשל גידול בתשואות הריאליות שהושגו על ידי החברה בשווקי ההון. מנגד, בענפי הפנסיה והגמל חלה הרעה בתוצאות כתוצאה משחיקה בשיעור דמי הניהול הממוצעים וכן מגידול בהוצאות בענף הפנסיה.

ביטוח כללי:

מעבר מהפסד לרווח משמעותי

סכום הפרמיות שהורווחו ברוטו הסתכם בשנת 2017 בסך של כ-2.381 מיליארד ש"ח, לעומת 2.182 מיליארד ₪ שנה קודמת, גידול של כ-9%. הרווח הכולל לפני מס עמד על כ-107 מיליון ₪, לעומת הפסד של כ-178 מיליון ₪ שנה קודמת. בתוך כך, חל שיפור בתוצאות החיתומיות, אשר התרכז בעיקרו בביטוח רכב רכוש וענפי רכוש אחרים. מנגד, הירידה של עקום הריבית בשנת 2017 הביאה להגדלת ההפרשות בענפי החבויות בסך של כ-19 מיליון ש"ח.

ביטוח בריאות:

גידול של 13% בפרמיות שהורווחו ברוטו

סכום הפרמיות שהורווחו ברוטו הסתכם בשנת 2017 בכ-1.326 מיליארד ₪, לעומת 1.177 מיליארד ₪ שנה קודמת, גידול  של 13%. הרווח הכולל לפני מס עמד על כ-57 מיליון ₪, לעומת כ-3 מיליון ש"ח שנה קודמת. בתוך כך, חלה בשנת 2017 הרעה בתוצאות החיתומיות בענפי ביטוח סיעודי וביטוח תאונות אישיות בשל גידול בתביעות, שקוזזה ברובה בשל שיפור בתוצאות החיתומיות ביתר ביטוחי הפרט והקולקטיבים.

מגדל שוקי הון:

גידול בהכנסות מענף קרנות הנאמנות

בתחום השירותים הפיננסיים, רשמה הזרוע הפיננסית של קבוצת מגדל רווח כולל לפני מס של כ-26 מיליון ₪, לעומת רווח של כ-1 מיליון ₪ שנה קודמת. העלייה ברווח הכולל בתקופה המדווחת לעומת שנת 2016 נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות מענף קרנות הנאמנות בשל עלייה בדמי הניהול הממוצעים ובנכסים המנוהלים, וכן מרווח כתוצאה משערוך חלקה של החברה במניות הבורסה.

—————————————————————————————————

עופר אליהו, מנכ"ל מגדל היוצא, מסר עם פרסום הדוחות: "מגדל בצמיחה משמעותית ולחברה כיום אופק עסקי רחב, תוך היכולת למנף את העוצמות והחוזקות שלה לא רק בביטוח פנסיוני, אלא גם במגוון תחומים נוספים. התוצאות העסקיות שהושגו בשנת 2017 הן פועל יוצא של השינויים וההתאמות שבוצעו בחברה בשנים האחרונות. זאת לנוכח המציאות המאתגרת והמורכבת במיוחד עבור חברה עם תיק פעילות כמו מגדל, בדגש על תיק ביטוח החיים הגדול ביותר בענף והשפעות סביבת הריבית הנמוכה עד האפסית על ביצועיה. המהלכים שאותם הובלנו הביאו לגיוון מנועי הצמיחה, לרבות מעבר מהפסד לרווח משמעותי בתחום הביטוח הכללי, הרחבת היקפי הפעילות בכל התחומים, וכן שיפור ברווחי ההשקעה".

יוחנן דנינו, יו"ר דירקטוריון מגדל היוצא, מסר עם פרסום הדוחות: "העבודה המאומצת השתלמה: אני גאה על תוצאות מגדל בשנה החולפת ורואה בהן עדות לייחודיות של מגדל בענף. יחד עם שדרת הניהול של החברה, בראשות עופר אליהו, נתנו מענה מיטבי למציאות המשתנה ולמימוש אסטרטגיה של צמיחה עסקית בכל פעילויות הליבה של הקבוצה. אני סמוך ובטוח כי לאחר יצירת התשתית המתאימה בפעילות מגדל, תמשיך הקבוצה ותרשום הישגים עסקיים מרשימים בהמשך דרכה".

ערן צ'רנינסקי, מנכ"ל "מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים", מסר עם פרסום הדוחות: "התוצאות הכספיות של מגדל מצביעות על יכולתה להרחיב את פעילותה גם בסביבה העסקית המאתגרת והמורכבת בה אנו מצויים. על-פי התוצאות, מגדל שומרת על מעמדה המרכזי בתעשיית הביטוח, הפנסיה והפיננסיים בישראל".