חברת החשמל עוד תהיו כאן הרבה זמן, הרבה מאוד זמן, אבל לאט לאט מתחילה תחרות אמיתית מולה. האם זה מתחיל להשפיע על מחיר החשמל שלנו, עוד מוקדם להגיד, אבל סיכוי טוב שבטווח הבינוני נראה כבר תחרות גם על המחירים. תחרות משמעותית צפויה להגיע מתחנות הכוח, לרבות דוראד.

ארז חלפון, יו"ר דוראד אמר היום –  "דוראד ערוכה כבר עכשיו להעניק לאזרחי אשקלון ועוטף עזה חשמל בהנחה של 5-7%". חלפון השתתף בפאנל וועידת האנרגיה בתל אביב, והוא הדגיש  את האפשרות שהיזמיות הפרטיות תספקנה חשמל לצרכנים הביתיים, להבדיל מהמצב כיום שמותר להן לספק חשמל רק ללקוחות תעשייתיים.

 "כיו"ר דוראד חתמתי עם אנרג'יאן על הסכם תקדימי, שקבע רף חדש של מחירים במשק הגז הישראלי. כשעלות הגז יורדת, עלות הייצור שלנו יורדת, ונוכל למכור ללקוחות שלנו חשמל זול יותר. אין סיבה שלא תהיה תחרות מלאה במשק החשמל. חברת חשמל לא צריכה להיות היחידה שמוכרת חשמל לאזרחי ישראל", אמר חלפון, "דוראד ערוכה כבר מחר להתחיל בפיילוט בישובים בפריפריה הגיאוגרפית –להעניק לכ-15 אלף בתי אב באזור הנגב ועוטף עזה הנחה משמעותית של 5%-7% בחשבון החשמל. מדובר בחסכון של אלפי שקלים בשנה לכל משפחה! אין רגולטור שלא יסכים למהלך כזה. לאזרחים מגיעה תחרות מלאה".

האמת צודק, אז רגולטור מספיק לפחד מחברת החשמל ותעזור לציבור לחסוך הרבה כסף.

אגב חיסכון בחשבון החשמל – כאן תוכלו לבדוק אם אתם צרכני חשמל יעילים ואיך לחסוך בחשמל

משה כחלון, שר האוצר מנסה בכמה כיוונים להשפיע על מחירי הדירות – מחיר למשתכן היא תוכנית הדגל שלו, אבל במקביל הוא גם מקדם את ההשכרה לזכאים ועוד, וכל זה במקביל לאמירות חוזרות ונשנות שמחירי הדירות יירדו. כן, הוא מבין שחלק גדול מהעניין הוא פסיכולוגי לחלוטין, ועל רקע זה מעניינת אמירתו מהשימים האחרונים – כחלון אמר שאין בעיה של דירות מוכנות, אין בעיה בצד של ההיצע. הוא אמר את זה בתגובה לכך שטוענים שהיקף הבניה לא מספק, ויגרום לכך שהביקושים ימשיכו להיות גבוהים מההיצע ועל רקע זה קשה לראות ירידה במחיירם. אלא שכחלון התעקש וגם הסביר שיש מספיק דירות.

מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן שמעון, לצד קבלנים טוען שזה לא נכון. "מדובר רק בהמשך הלוחמה הפסיכולוגית של משרד האוצר נגד שוק הנדל"ן הישראלי, על רקע הפסקת הפרסומים הרשמיים של הלמ"ס לנתונים האמיתיים של שוק הדיור בישראל".  אמר עו"ד אליאב בן שמעון בתגובה לדברי שר האוצר.

"הנתון של ה-50 אלף דירות מוכנות לכאורה זה נתון שמזה כשנה וחצי מוסתר על ידי המדינה, ולא בכדי. בהתאם לפרסום למ"ס האחרון בעניין מלפני כשנה וחצי, מדובר בסה"כ על כ- 1,000 דירות ולהערכת כלכלני התאחדות בוני הארץ, מספר דירות זה לא השתנה בסדרי הגודל, ובטח לא במספרים אליהם מכוון שר האוצר. אם כוונת השר היא לדירות שבנייתן החלה והן טרם נמכרו, ולא דירות גמורות, הרי שנתון זה עומד על כ- 35,000 דירות שנמצאות בהליכי ביצוע בשלבים שונים, כפי שהיה לאורך השנים האחרונות. המשמעות של הפצת הצהרות ונתונים לא מדויקים היא שלמרות הביקוש הגדל מצד הציבור, הקונים הפוטנציאלים נמנעים בשלב זה, מלבצע עסקאות מה שיהיה בעוכריהם בהמשך שעה שיבינו שאין פתרון אחר באופק.

"שר האוצר נבחר על הטיקט של מציאת פתרונות דיור לאלה שאין להם פתרון כזה, ולא בשביל להקפיא את שוק הדיור. הטענה שלו, שלאורך זמן הקפאת השוק תביא לירידת מחירים, מבוססת על עצימת עיניים שלו ושל הצוות שלו, שמתנהג כאילו אין כאן בכל שנה תוספת ענק למספר דורשי הדירות. אי אפשר להתעלם באמת לאורך זמן מהעובדה שעשרות אלפי משפחות יושבות ומחכות לירידת מחירים משמעותית, וכמו שקרה פה שוב ושוב בעשור האחרון, ברגע מסוים, הם יחזרו לשוק ולחצי הביקוש הכבוש שהם יצרו יביאו לזינוק מחירים – הפוך ממה שביקש השר להשיג. יתרה מכך, הנזק שבהקפאת שוק הבניה הוא פגיעה כלכלית קשה במשק ובתעשיות הנלוות שחוות פגיעה קשה ומיתון עמוק מצעדי משרד האוצר. זהו ענף כלכלי מהמרכזיים במשק והתנהלות הממשלה בשנה האחרונה מסכנת מקומות עבודה של כ- 270 אלף ישראלים המועסקים בו. שר אוצר לא אמור להתגאות בנתון כזה. שר אוצר מוכרח לדווח דיווח מלא לציבור על הסכנה של המשך קיפאון השוק ולעודד את מי שצריך דירה, לרכוש אותה מייד".

https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%9F/

מעודכן ל-08/2021

החסרונות של מחיר למשתכן, ולמה רמת גני קונה דירה במעלות תרשיחא?  

שר האוצר, משה כחלון אמנם מנסה להילחם במחירי הדירות, אך מתחילת הקדנציה שלו, אין היפוך מגמה במחירים. נכון, היקף העסקאות ירד בחודשים האחרונים, ותוכנית הדגל של כחלון – "מחיר למשתכן", גרמה לרבבות רוכשים פוטנציאלים להפסיק או לדלל את החיפוש לדירה, ולחכות להגרלות של מחיר למשתכן. אלא שעדיין אין ירידות מחירים. ובכל זאת צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה – אין גם עליות מחירים בשנה האחרונה, אם כי, בחודשים האחרונים מסתמנים סימנים של חזרה לעליות מחירים.

עד היום יותר מ-120 אלף זכאים נרשמו לתוכנית מחיר למשתכן, כאשר קרוב ל-50 אלף זכו. רוב הזכאים ובטח שהזוכים כבר לא מחפשים דירות, משמע, הם "יצאו" ממשוואת הביקוש לדירות, וזה בפני עצמו גורם לשינוי בשוק הדירות – פחות ביקוש, אמור להביא לפחות עסקאות וירידת מחירים. (מחירי הדירות – לאן?)

התוכנית של כחלון אמביוולנטית – מצד אחד יש הגיון בלתת את הקרקעות בחינם לקבלנים ולגרום להם להתחייב על מחיר מוזל לזכאים. אבל  מצד שני, מעבר לכך שהמדינה בעצם מחלקת לנו כרטיסי הגרלה, כאילו זה מפעל הפיס, לא ברור אם היעד של התוכנית ריאלי.

האם התוכנית תפתור את בעיית בדיור של הזוגות הצעירים? האם התוכנית תגרום לירידה במחירי הדירות?

רבים מפקפקים, בטענה שמדובר בתוכנית מוגדרת לקבוצה מסוימת ולא לכלל השוק (לא למשפרי דירות). טוענים גם שהדירות יהיו פחות איכותיות מדירות שלא בתוכנית מחירי למשתכן (סטנדרט נמוך), למרות שבאוצר מתעקשים שמדובר בסטנדרט טוב. אלא שהטיעון החזק הוא ביחס להנחה האמיתית בתוכנית מחיר למשתכן.

הכשל הראשון – "הנחה באוויר"

בישראל צריך לעבוד קשה והרבה כדי להשיג דירה – מדובר בממוצע על יותר מ-160 משכורות. אז מדי פעם הממשלה נותנת "מתנה" לקבוצות מסוימות, ועכשיו זו מתנה לקבוצה גדולה –  זכאים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, אבל גם אז מדובר בהנחה באוויר – אמנם מצד אחד העסקה מבטאת בין 10% ל-25% הנחה על מחיר השוק, אבל צריך לזכור שמדובר בדירה על הנייר, וכל אחד שיקנה עכשיו דירה על הנייר יקבל הנחה של 10% לפחות.

מעבר לכך, המחיר צמוד למדד תשומות הבנייה. רוכשי הדירות חותמים עם הקבלן על רכישה, ומתחייבים לשלם את הסכום כשהוא צמוד למדד תשומות הבנייה (מדד שאמור לשקף את העליות בהוצאות של הקבלנים). מדובר בהצמדה שמייקרת את מחירי הדירות, כשבעבר הממוצע השנתי של מדד תשומות הבנייה עמד על 2% (ומעלה). כשרוכשים דירה שמקבלים אותה רק בעוד 3 או 4 שנים, המדד הזה מייקר את הדירה בכמה אחוזים טובים. העלייה במדד מקזזת באופן מסוים את ההנחה (הרחבה: מדד תשומות הבנייה)

עניין נוסף הוא ההשפעה של הפרויקטים של מחיר למשתכן על המחירים באזור. זה נחמד לחשוב שרכשתם דירה בהנחה של 20%, אבל ברגע שהמדינה משווקת באזור שרכשתם, מאות ואלפי דירות בהנחה של 20%, אתם חושבים שהמחירים באזור לא יירדו? הם יירדו – לא ב-20%, אבל יש סיכוי טוב שזה יהיה בכמה אחוזים טובים.

הכשל השני – מי יגור בפרויקטים האלו?

ומעבר לכך – האם אתם חושבים שהרוכשים יגורו בפרויקטים של מחיר למשתכן? חלק גדול מהם לא. חלק גדול התמודד כי הוא מעריך שמדובר בהנחה משמעותית, אז מה אכפת לו להירשם ולקנות דירה בזול, אבל ברגע האמת – ממש לא בטוח שהוא באמת ירכוש את הדירה, וגם אם כן – הוא לא יגור בה.

הנה דוגמה – פרויקט מחיר למשתכן בשדרות. פרויקט עם 173 דירות, שמתכון זכו בני העיר שדרות ב-49 דירות. סביר שהזוכים האלו יגורו בדירות. גם 18 זוכים בני אשקלון כנראה עשויים לעבור לשדרות. לא הכי קרוב, אבל איכשהו באותה הסביבה. אבל האם הזוכים מירושלים, תל אביב, רמת גן, רעננה, חיפה, חולון, יגורו בשדרות? אולי חלק מהן, אבל מה שכמעט בטוח הוא שמעל 100 זוכים התמודד רק כי הוא חושב שיש הנחה על הדירה, והכוונה האמיתית שלו היא או לסגת בהמשך, או להשכיר את הדירה הזו לאחרים. ואז – עוד יכולים להיות כאן בניינים של דירות מושכרות, ובניינים כאלו לאורך זמן, מאבדים מהערך שלהם יותר מאשר בבניינים שהדיירים הם גם הבעלים. זו עובדה פשוטה, שיכולה להשפיע מאוד על המחיר.

זאת ועוד – כשיש היצע גדול של דירות להשכרה, אז מחיר ההשכרה יורד, וזה בפני עצמו יכול להשפיע גם על מחירי הדירות – פשוט להוריד אותן. האם זה סיכון שלוקחים אותו בחשבון – גם באוצר, וגם הזכאים שמתנפלים על דירות שהם לא מתכוונים לגור בהם? לא בטוח.

ושדרות זה רק דוגמה – בדימונה יש פרויקט של 100 דירות שמתוכו זכו 16 זכאים מירושלים ו-10 מבני ברק, ו-6 מחולון. משום מה שתושבי האזור לא השתתפו – אולי זה לא מחיר זול מדי לטעמם. אגב, ההנחה הגלומה בתוכנית בפריפריה לעומת ההנחה במרכז, נמוכה משמעותית.

ועוד דוגמאות. פרויקט במעלות תרשיחא. בפרויקט הזה זכו, בין היתר, זכאים מאילת, אלון שבות, מצפה רמון, רמת גן, בני ברק ועוד. בפרויקט בעכו, זכו זכאים מאום אל פאחם, גבעתיים, הרצליה, רמת גן, תל אביב ועוד.

אז מה בעצם קורה כאן?  סוג של ניצול הזדמנות. הזכאים קונים כי זו הזדמנות מבחינתם, אבל האבסורד הגדול הוא שהם בעצמם פוגעים בעצמם – הם קונים בגלל הנחה במחיר שהם כמשכירי דירות עלולים לאבד אותה.

ומכאן, שמעבר לכל הבעיות של תוכנית מחיר למשתכן, ומעבר לכך שההנחה היא לא בדיוק הנחה, יש בעיה גדולה בכוונה של הרוכשים. אם הדירות האלו יהיו לשכירות זה גול עצמי – האוצר לא משיג שום מטרה, והרוכשים עלולים למצוא את עצמם עם דירה במרחק 100 קילומטר מאזור המגורים שלהם, לא מושכרת או מושכרת במחיר נמוך ממה שחשבו, ובכלל – הדירה גם לא שווה את המחיר שהם חשבו. כן, ההזדמנות הזו עלולה להתברר כמקסם שווא.

וזה עוד לא הכל – הדירות במחיר למשתכן ימסרו לדיירים הזכאים לאחר 4-5 שנים, ואולי אפילו יותר. בעיה ראשונה היא שהקרקעות עדיין לא קיבלו תב"ע (במקרים רבים). כלומר – מוכרים לקבלן את הקרקע, אבל הועדות עדיין לא אישרו את התוכנית. מתי הם יאשרו? האם הם יאשרו? האם יהיו שינויים? שאלות פתוחות כשבינתיים, הבנייה מתעכבת.

בעיה נוספת – מה יקרה ביום שאחרי כחלון? כחלון הוא המנוע מאחורי התוכנית. אבל האם אתם חושבים ששר האוצר הבא ימשיך בעקבותיו? ממש לא בטוח. יכול מאוד להיות ששר האוצר הבא יפיל את הפרויקט (ואולי כשלונו) על שר האוצר הקודם – כחלון, ויישם תוכנית חדשה למלחמה במחירי הדירות. הכי קל זה להאשים את קודמת בתפקיד (והפעם גם העובדות תומכות בכך).

וחוץ מזה – אל תשכחו – תוכנית למשתכן בהגדרה, היא תוכנית לזמן קצוב. היא עולה לנו – הציבור הרבה כסף. אנחנו מממנים קרקעות לזכאים, והתועלת של התוכנית ממש לא ברורה. אין ירידת מחירים גורפת בשוק הדיור – יש מקומות (בעיקר פריפריה) שבנו הרבה בתוכנית מחיר למשתכן והציפו את האזור, אז יש ירידות.  אבל באזורי המרכז יש אולי בלימת מחירים, אולי פה ושם ירידות של אחוזים בודדים, וגם זה לא בטוח, במיוחד לא לאור המדדים האחרונים שמבטאים עלייה.

אז נכון, זכאים מקבלים דירה בהנחה – אבל, מתי? האם הם יגורו בה? האם ההנחה הזו לא תבלע בגלל שהפרויקטים האלו יהפכו בחלקם לפרויקטים של שכירות? וגם אם נסתכל על חצי הכוס המלאה, הרי שבתוכנית הזו, ייהנו לכל היותר כמה עשרות אלפים של זכאים, ומה עם היתר? מדובר בראייה רחבה על חלק לא מאוד גדול מהביקוש לדירות – הביקוש הוא מעל 50 אלף דירות בשנה, אז יופי פתרתם בעיה של שנה, אולי שנתיים, אלא ששוק הדיור זקוק לפתרון עמוק ורחב טווח.

לסקר: האם מחיר למשתכן היא הצלחה או כישלון?

בדיקת זכאות מחיר למשתכן

חסמו לכם את החניה הפרטית – יש פתרון.  חסימה של חניה פרטית היא תופעה מכוערת שהולכת וגדלה בשנים האחרונות גם על רקע מצוקת החניה במרכז בעיקר בתל אביב.

על רקע הבעיה הזו, תוקנה פקודת התעבורה ומעכשיו ניתן יהיה להתקשר למשטרה והיא תוכל לפנות את החוסם. עד עכשיו הפניות האלו נזרקו לפח, מכיוון שהמשטרה לא יכלה להתערב בחסימה של חניה פרטית (אסור היה לה).

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה את תיקון פקודת התעבורה שלאפשר למשטרה לבצע אכיפה נגד רכבים שחונים גם בחניונים פרטיים, בתים משותפים ומקומות אחרים המשמשים את הציבור וחוסמים רכבים אחרים. יו"ר הוועדה כבל אמר כי כל נושא חסימת החניות זו אחת ההתנהגויות המקוממות ביותר שיש. חברי הכנסת פרי ומלכיאלי שבו ואמרו כי ההצעות הן תוצאה של אנשים שנחסמים שעות בחניונים ולא יכולים לעשות דבר, והזכירו שבעת הכנת ההצעה לקריאה ראשונה התברר כי 20% מהפניות למוקד 100 עוסקות בתפיסת מקומות חניה.

כמה עולה חניה פרטית? 

חברי הכנסת פרי ומלכיאלי ביקשו להתייחס גם לנושא הסמכת פקחי הרשויות המקומיות לבצע אכיפה. ח"כ מלכיאלי אמר כי לא צריך לחייב את הרשויות, אלא לאפשר לכל רשות להחליט בעצמה אם היא רוצה לטפל בכך. ח"כ יצחק וקנין סיפר כי ממש אתמול החנה את רכבו בחניה של בית מלון וכשחזר לרכב לא יכול היה להיכנס לאליו כי רכב אחר חנה בצמוד. לדבריו, המזל היה שאפשר היה להיכנס למכונית מהצד השני. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא אמר כי זה שנחסם והמתין שעות לא ירוויח כלום מזה שהחוסם יקבל דוח, והוסיף כי הפתרון הוא לאפשר גרירת הרכב החוסם.

סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, הסבירה כי כבר כיום אסור לחסום כניסה למגרש חניה, והצעת החוק מרחיבה את האיסור גם על שטח פרטי, חניות של בניין משותף ועוד. היא הוסיפה כי לאחר שתאושר הצעת החוק יוכל המשרד לתקן את צו התעבורה ולקבוע את הקנס בגין העבירה, כאשר כיום הקנס על רוב עבירות החניה עומד על 250 שקלים.

היו"ר כבל אמר כי ההצעה תקום ותיפול על אכיפה, שלפי ההצעה תתבצע רק על ידי המשטרה. הוא ביקש לדון בשאלה האם להחיל זאת גם על הרשויות המקומיות, ועו"ד ראובני השיבה כי לאחר שתאושר ההצעה תוכל כל רשות מקומית להחליט אם לקבוע את העבירה גם כחוק עזר עירוני ולבצע אכיפה בעצמה. ראש מדור ייעוץ וחקיקה באגף התנועה במשטרה, סגן ניצב דנה ימינחה, אמרה כי אגף התנועה מתרכז באכיפת עבירות מסכנות חיים, ולכן חשוב שהרשויות תוכלנה לאכוף את האיסור החדש ולסייע למשטרה. היועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי, עו"ד מירה סלומון, אמרה כי השלטון המקומי מתנגד נחרצות לחייב רשויות לבצע אכיפה. היא הסבירה כי כל רשות תקבע את ההסדר לפי הצרכים שלה.

בעקבות הדברים החליטה הוועדה שלא לחייב את הרשויות המקומיות לבצע את האכיפה, אך לאפשר לכל רשות שתרצה בכך לעשות זאת. כאמור, ההצעה אושרה לקריאה שנייה ושלישית פה אחד ובהצבעה השתתפו היו"ר כבל, ח"כ פרי, ח"כ מלכיאלי וח"כ יעקב אשר, וההצעה תיכנס לתוקף 30 יום לאחר פרסומה ברשומות.

מוקדם יותר הבוקר עסקה הוועדה גם באכיפה נגד החונים שלא כחוק במקומות מסומנים לחניית נכים, בעקבות טענות על היעדר אכיפה מספקת. היו"ר כבל אמר בעניין זה כי תפיסת מקום חניה של נכה זה דבר מקומם ומחוצף, והודה ליו"ר ארגון אהב"ה, אבנר עורקבי, ונשיא עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר, על הטיפול בנושא. ח"כ פרי סיפר כי הוא עצמו נכה צה"ל, ואמר כי הוא בספק עם חקיקה נוספת בעניין תעזור וכי מה שצריך זה העברת אכיפה. נשיא נגישות ישראל, וגנר, אמר כי חוק חניית נכים הוא מיושן ודורש עדכון. לדבריו בישראל יש מעל 180 אלף תווי חניה וכל שנה מתווספים עוד 30 אלף, כשהיקף הדוחות בשנה עומד על 10,000 שרושמת המשטרה ועוד 10,000 שרושמות הרשויות המקומיות. הוא הוסיף כי צריך לעדכן את החוק ולהכפיל את הקנס מ-1,000 ל-2,000 שקלים, לקבוע שני סוגי תווי חניה כאלה לנכים הנזקקים למעלון וכאלה שלא ולבצע תיקונים נוספים. היו"ר כבל אמר בתגובה כי יגייס את כל חברי הוועדה להצעת חוק משותפת שתטפל בכל הבעיות.

כמה עולה חניה צמודה?

https://www.hon.co.il/%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%A7%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%A8-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%99%D7%AA/

משרדי האוצר והכלכלה סיכמו על הזרמת  מיליארד שקלים למסלולי אשראי חוץ בנקאי לעסקים הקטנים והבינוניים. מדובר בחדשות טובות לעסקים, מכיוון שההזרמה הזו תהיה בתנאי אשראי טובים – מבחינת ריבית ומבחינת העמדת ביטחונות.

על רקע הבשורה אמר שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "מסלולי האשראי החוץ בנקאי החדשים יוזילו את העמלות והריביות בצד אחד, ומן הצד השני, ירחיבו את היקפי האשראי ויגדילו את התחרות באשראי לעסקים הקטנים והבינוניים, דבר שיקל על פתיחתם וצמיחתם. העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה ואנו כאן בכדי להעניק להם את מגוון התמיכה והסיוע להם הם זקוקים בכדי להצליח"

שר האוצר, משה כחלון אמר: "העסקים הקטנים והבינוניים הם קטר הצמיחה של המשק הישראלי ואנחנו פועלים כל הזמן בכדי להקל עליהם. הסיכום אליו הגענו ממשיך את מדיניות הממשלה לגיוון מקורות האשראי והוזלת העלויות המושתות עליהם, הגברת התחרות והפחתת יוקר המחייה".

סגן שר האוצר, איציק כהן: "כחלק ממערך הצעדים שאנו נוקטים להפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות בשוק הבנקאות, נפעל להגדלת האשראי החוץ בנקאי שעתיד לפתוח בפני בעלי העסקים הקטנים והבינוניים מגוון אפיקי אשראי חדשים, להוזיל את עלות האשראי ובכך להפחית מחירים לכלל אזרחי ישראל".

בהתאם לסיכום בין שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן וסגן שר האוצר, איציק כהן, תצא הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה בשבועות הקרובים במכרז לגופים שאינם בנקים, להקמת מערך אשראי לעסקים, בו יינתן סיוע בהיקף כולל של 50 מלש"ח לגופים שיקימו חברות למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. במכרז, יוכלו לזכות שתי חברות אשר התחייבו להעמיד את היקף האשראי הגבוה ביותר אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולא פחות ממיליארד ₪ סה"כ (חצי מיליארד כל גוף).

העסקים הקטנים והבינוניים מהווים 54% מהתוצר העסקי, אך נהנים רק מכ-25% מהאשראי לעסקים במשק. עובדה זו נובעת בין היתר בשל העובדה שכיום שוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים נשלט באופן כמעט בלעדי על ידי המערכת הבנקאית, כאשר שני הבנקים הגדולים שולטים ביותר משני שליש מהאשראי לעסקים. ניתוח שביצעה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מראה כי בהשוואה בין לאומית היחס בין הריבית לסיכון במגזר העסקים הקטנים והבינוניים הינו פי 15 מהממוצע במדינות ה- OECD. כלומר, המחיר שמשלמים עסקים קטנים ובינוניים על הלוואות הינו גבוה משמעותית בישראל ביחס למדינות ה- OECD.

נתונים אלו מצביעים בבירור על הצורך בקידום התחרות מול המערכת הבנקאית בכל הנוגע לאשראי של עסקים קטנים ובינוניים. החשיבות של קידום התחרות עלתה בשורה של וועדות ציבוריות, החל מועדת זקן בשנת 2013 בהיותו המפקח על הבנקים ועד ועדת שטרום בשנת 2016 שעמדו על כך ש"התלות הגדולה של העסקים הקטנים והבינוניים במקורות האשראי של הבנקים מאפשרת לבנקים לנצל את כוח השוק שלהם במגזר זה".

על מנת לקדם את התחרות בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, יש לעודד את הגופים המוסדיים לפעול באופן משמעותי בתחום זה ,הגופים המוסדיים יוכלו לענות על המכרז שתוציא הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שיתמרץ גופים לפתח להקים חברות למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. מערך זה יוכל להוות תחרות משמעותית למערכת הבנקאית.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "מסלולי האשראי החוץ בנקאי החדשים יוזילו את העמלות והריביות בצד אחד, ומן הצד השני, ירחיבו את היקפי האשראי ויגדילו את התחרות באשראי לעסקים הקטנים והבינוניים, דבר שיקל על פתיחתם וצמיחתם. העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה ואנו כאן בכדי להעניק להם את מגוון התמיכה והסיוע להם הם זקוקים בכדי להצליח".

שר האוצר, משה כחלון: "העסקים הקטנים והבינוניים הם קטר הצמיחה של המשק הישראלי ואנחנו פועלים כל הזמן בכדי להקל עליהם. הסיכום אליו הגענו ממשיך את מדיניות הממשלה לגיוון מקורות האשראי והוזלת העלויות המושתות עליהם, הגברת התחרות והפחתת יוקר המחייה".

סגן שר האוצר, איציק כהן: "כחלק ממערך הצעדים שאנו נוקטים להפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות בשוק הבנקאות, נפעל להגדלת האשראי החוץ בנקאי שעתיד לפתוח בפני בעלי העסקים הקטנים והבינוניים מגוון אפיקי אשראי חדשים, להוזיל את עלות האשראי ובכך להפחית מחירים לכלל אזרחי ישראל".

ניגשתם לבנק כדי לקבל משכנתא והיועץ בבנק אמר לכם – "אתם לא יכולים לקבל משכנתא", אז חלק ממכם ידע שזו תהיה התשובה, וחלק הופתע. כך או כך, זו הרגשה לא נעימה – איך תקנו את הדירה שרציתם בלי משכנתא, ולמה בעצם הבנק לא נותן לכם משכנתא. והשאלה אולי החשובה ביותר – מה אפשר לעשות כדי לקבל משכנתא?

ובכן, אם הבנק מסרב לתת לכם משכנתא, אז יש סיכוי טוב מאוד שגם הבנקים האחרים יסרבו לתת לכם משכנתא. הבנקים אמנם שמחים מאוד על כל משכנתא שהם מספקים (הם מרוויחים על זה), אבל יש רשימה מוגדרת של לקוחות שהם לא מוכנים לתת להם משכנתא – לקוחות בסיכון. כאלו שיש להם בעיות עם הוצאה לפועל, פשיטת רגל, חשבונות מעוקלים, וצרות פיננסיות אחרות. הבנקים מספקים הלוואה כאשר הם מניחים בסבירות גבוה (אפילו גבוה מאוד) שהם יקבלו את התשלומים כסדרם. אבל לקוחות שיש להם ניסיון רע עם החזר חובות, מקבלים מהבנקים "ניקוד שלילי" ובמקרים מסוימים פשוט הבנק מסרב לספק להם משכנתא.

למה הבנקים מסרבים לתת משכנתא?

המידע על אותם לקוחות נמצא במאגרי הבנקים, חברות כרטיסי אשראי, רשויות מקומיות, מידע משפטי ועוד, והמאגר הזה בעצם פתוח לכולם, כך שבפועל כל הבנקים מודעים אליו, אם כי יש בנקים שיותר מקלים ומאפשרים לקבל דרכם משכנתא, תחת סייגים מסוימים.

הסירוב של הבנקים למשכנתא מתחלק בפועל לשני סוגים – לקוחות עם עבר בעייתי ולקוחות שהבקשה שלהם נדחתה בגלל שהיתה "מוגזמת" בעיני הבנק, אבל אז אפשר פשוט לתקן את הבקשה. לדוגמה – בקשת משכנתא בשיעור שעולה על המותר – אם מישהו יבקש משכנתא בשיעור של 80% על דירה ראשונה (והוא לא במסגרת תוכנית מחיר למשתכן) סיכוי טוב שהבקשה תידחה, אבל אם הוא יפחית את שיעור המימון, הבקשה צפויה להתקבל.

אם אדם מבקש בסכום גבוה שאינו מתיישב עם יכולת ההחזר שלו, אז כמובן שהבנק ידחה את הבקשה וניתן יהיה לבקש שוב עם סכום משכנתא נמוך יותר. אלו המקרים "הפשוטים", אלו מקרים שזה לא ממש סירוב מוחלט, אלא דחייה, לשם בקשה חוזרת.

הבעיה הגדולה היא כמובן אם כאלו שקיבלו סירוב מוחלט מהבנקים.

מה לעשות אם הבנק מסרב לבקשת המשכנתא שלכם?

אם הבנק מסרב לבקשת המשכנתא שלכם חשוב להבין למה? אם מדובר בסירוב טכני – שיעור מימון גדול מדי, סכום בקשה גבוה מדי, אז תוכלו לתקן את הבקשה ולגיש מחדש, אם בכלל מתאים לכם, או לנסות במקומות אחרים/ בבנקים אחרים כי יש בנקים שמאפשרים קבלת משכנתא בשיעור גבוה יותר או בסכום גדול יותר, אם כי במקרים רבים, תצטרכו להוסיף ערב, או למצוא פתרון יצירתי אחר.

הבעיה כאמור היא במקרים של סירוב מוחלט. אם הבנק מסרב בגלל "כתם פיננסי" שיש לכם (פשיטת רגל, חשבון מוגבל, הוצאה לפועל ועוד), אז תוכלו לנסות שוב לקבל משכנתא, אבל אם שינוי בביטחונות ובערבים – אם קרוב משפחה ייקח את המשכנתא יחד אתכם (אבא, בן) זה יכול להגביר את הביטחון של הבנק; אם קרוב משפחה יהיה ערב זה גם  יעזור לכם לקבל את המשכנתא. אם יש לכם נכס נוסף שניתן לשעבד, זה גם כמובן עוזר, זה מגדיל את הביטחון של הבנק. אבל במקרים רבים, הבנקים פשוט לא יתנו משכנתא תחת המצבים האלו, ולכן יש לכם אפשרות אחת – מימון חוץ בנקאי

מימון חוץ בנקאי – תחליף למשכנתא

אם לא הצלחתם לקבל משכנתא מהבנק (מסורבי משכנתא), גם לא לאחר שניסתם לצרף קרוב משפחה, ערבות, ביטחונות ועוד, נשארה לכם אפשרות לקבל מימון במקום אחר. אחרי הכל, משכנתא היא הלוואה, אז במקום לקבל הלוואה, תקבלו מימון חוץ בנקאי – זה יכול להיות ערבוב של הלוואות – חברות כרטיסי אשראי, חברות מימון חוץ בנקאיות כמו מימון ישיר, הלוואות חברתיות ועוד. ותתפלאו – אפשר להגיע להלוואות בסר גודל של היקף המשכנתא שביקשתם, כאשר הדירה תשמש כבטוחה, וגם כאן – חלק מהגופים ידרשו שתביאו ערב או מעין שותף לקבלת המשכנתא (מימון חוץ בנקאי – כל מה שצריך לדעת).

מעבר לכך, חשוב שתדעו – יש פקטור של זמן שפועל לטובתכם, ככל שמתרחקים מהנקודה שבה היתה הבעיה הכלכלית/ הצרה הכלכלית, אז מתייחסים אליכם יותר בסלחנות, ונותנים לכם צ'אנס נוסף. כלומר אם עבר זמן מאז הבעיה, ומאז אתם מתנהלים כלכלית טוב מאוד, אז הבנק  יכול להיות סלחן יותר. כאן זה גם תלוי בבנק, בהיכרות שלכם עם הבנק, או בהיכרות של יועץ המשכנתא שלכם עם הבנק. מסתבר שיש יועצי משכנתא שמתמחים בדיוק בסוג הזה של לקוחות – במסורבי משכנתא כשהם יודעים איך לקבל את המקסימום האפשרי (הרחבה: יועץ משכנתא: כדאי או לא כדאי?)

לא קיבלתי משכנתא; הבנק אמר שאני מבוגר מדי

גיל הוא פרמטר חשוב מאוד בנתינת משכנתא. הבנק לא יספק לכם משכנתא אם גילך מבוגר מאוד, וקיים חשש מבחינתו שלא תאריכו חיים עד לסוף תקופת המשכנתא. גם כאן, אתם יכולים לפנות לבנקים אחרים, אתם יכולים להביא ערב, בטוחה, או שותף למשכנתא. כאן גם אפשר עוד לפני שפועלים אחרת לעשות סבב בבנקים אחרים – לכל בנק יש את הנוהל שלו לגבי גיל, כך שיכול להיות שיתמזל מזלכם וכן תקבלו באחד מהבנקים – אחרי הכל, הבנק בפועל מבוטח, גם אם חס וחלילה יקרה לכם משהו, שכן אתם עושים ביטוח משכנתא שכולל בתוכו גם ביטוח חיים.

יש לכם BDI  שלילי? לא תקבלו משכנתא

הבנקים עובדים עם חברות דירוג, ובקרוב חברות דירוג האשראי יהפכו להרבה יותר מסודרות ומשפיעות (הרחבה כאן). בינתיים, הבנקים ברובם נעזרים בחברות דירוג, כשהעיקרית בינהם היא BDI – מדובר בחברה שמספקת מידע ודירוגים והיא מפיקה באופן שוטף רשימה של אנשים שיש להם בעיות פיננסיות ולכן לא מומלץ לספק להם משכנתא. הסיבות לכך מגוונות – חשבון מוגבל, תהליכים של הוצאה לפועל, פשיטת רגל, כינוס נכסים, בעיות בחברות בשליטתו של אותו אדם, וסימנים פיננסים נוספים. הדירוג הזה מתקבל במערכות הבנקים ואז לקוח שמוגדר עם BDI  שלילי מקבל סירוב למשכנתא.

אך אסור לכם להתייאש. ניתן כאמור גם במקרים כאלו לקבל משכנתא עם "גיבוי" של משפחה או נכס נוסף, ואם זה לא עוזר – יש את המימון החוץ בנקאי. גם במימון הזה יבדקו אתכם ויתאימו לכם משכנתא כשהדירה תשמש כביטחון, אך חשוב לדעת שהריבית בגופים האלו היא משמעותית גבוה יותר מהריבית בבנקים למשכנתאות. כלומר, גם אם יש פתרון הוא יקר יותר משמעותית מהפתרון הסטנדרטי. כאן תוכלו לראות את ריבית המשכנתא הממוצעת.

יועץ משכנתא – האם כדאי? ואיך בוחרים? כל מה שצריך לדעת!

משכנתא באזורי עדיפות לאומית – לא באמת מבטאת הטבה.

משכנתא לזכאים היא סוג של הטבה שהמדינה נותנת "לתושבים שמגיע להם", רק שכפי שתוכלו לקרוא כאן, זה לא באמת הטבה. עכשיו מסתבר שגם משכנתאות באזורי פריפריה, עוד סוג של הטבה, הם לא באמת הטבה.

משרד השיכון מעניק לרוכשים באזורי עדיפות לאומית, משכנתא שאמורה להיות בתנאים מועדפים. מסתבר שלא רק שזה לא בתנאים מועדפים זה יקר משמעותית מהמשכנתא שמציעים הבנקים לאותם זכאים.

המשכנתאות לזכאים ניתנות על פי קריטריונים של משרד השיכון. הן ניתנות לחסרי דירה, ומחושבת בהתאם לנוסחה קצת מסובכת שבסופה נקבע ניקוד על פי פרמטרים שונים, לרבות שנות נישואים, שירות צבאי או לאומי, משך השירות, מספר ילדים ומספר אחים. כמו כן, חשוב לצורך הזכאות והיקפה המקום – באזורי עימות שבפריפריה ניתן לקבל משכנתא גדולה יחסית.

הבעיה החלה כאשר הריבית ירדה ולא נעשתה התאמה של הריבית במשכנתאות לזכאים. בעבר המשכנתאות לזכאים היו באמת הטבה גדולה, אבל כבר לפני כחמש שנים, הריבית במשכנתאות לזכאים כבר לא היתה אטרקטיבית. לפני כשנתיים עדכנו את הריבית לזכאים ועדיין היא לא באמת אטרקטיבית – ריבית צמודה למדד של 4%.

עם זאת, לאחרונה הופחתה הריבית במשכנתאות לזכאים – נקבע כי היא תהיה 0.5% פחות מהריבית הממוצעת שניתנת בבנקים, ובכל מקרה לא תעלה על 3% צמודת מדד. אז מה הבעיה?

הבעיה היא במשכנתא לאזורי עדיפות לאומית. בנוסף למשכנתא לזכאים, רוכשי דירה באזור עדיפות לאומית זכאים למשכנתא נוספת בתנאים מועדפים. ביישובים באזור עדיפות לאומית א', כך על פי הוראות משרד השיכון –  תינתן תוספת משכנתא בסך של 100 אלף שקל. באזור עדיפות לאומית ב' תינתן משכנתא בסך של 70 אלף שקל. הריבית המשכנתא הזו (תוספת המשכנתא) נקבעה על 4.5% (צמוד מדד, ל-20 שנה). אבל,  זה הרבה יותר ממה שנותנים הבנקים – ריבית צמודה למדד בתוספת של כ-3.4%. זו אמורה להיות הטבה, אבל היא ממש לא הטבה.

מעודכן ל-06/2022

כמה מרוויח רופא? מצד אחד, הרופאים מתלוננים על שכרם הנמוך, ומנגד באוצר מסבירים שנרשמה עלייה משמעותית בשכרם בשנים האחרונות.

אז כמה באמת מרוויח רופא ? על פי הממצאים – השכר הממוצע לרופא המועסק בבתי החולים הממשלתיים, בעל ותק של לפחות עשר שנים, עמד  על 900 אלף שקל (ברוטו, שנתי), מזה 29 אחוזים נובע מהרפואה הפרטית. כלומר, גם אם מדובר שאינו מועסק ברפואה פרטית הרי שמדובר על שכר משמעותי. אז מה הבעיה? הבעיה שמדובר בממוצע.  ממוצע של 900 אלף בשנה 75 אלף שקל בחודש – הממוצע הזה באמת מרשים, ואכן – רופאים משתכרים הרבה. אבל, יש שונות בין הרופאים. רופאים מתחילים מגרדים את ה-300 אלף שקל בשנה. גם לא מעט, אבל הם עובדים ללא הפסקה (כולל משמרות נוספות, כוננויות ועוד). רופאים ותיקים בעלי שם, מרוויחים בממוצע 2 מיליון שקל בשנה ויש מעל 400 כאלו!

אלו הנתונים – רופאים בתחילת הדרך משתכרים סביר, אבל ממש לא מצויין בעבור השעות שהם עובדים, אבל ככל שהם עולים בוותק, בידע ובניסיון, הם עולים גם בשכר. הממוצע הוא בהחלט ראוי ומכובד – 75 אל שקל בחודש, והבולטים ביניהם מגיעים להרבה יותר מזה.

בסקירה של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, על תחום הבריאות בארץ  נבדק שכר הרופאים על פני זמן, ונמצא שלא רק שהשכר בהחלט ראוי, אלא שהוא זינק מאוד בשנים האחרונות – סדר גודל של 7%-8% בשנה בעשור האחרון.

על פי סקירת הכלכלן, שיעור ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD (גם בניכוי השפעת גילה הצעיר של האוכלוסיה) .  מנגד, שיעור ההוצאה הפרטית מסך ההוצאה הלאומית על בריאות הוא מהגבוהים ביותר, ונמצא במגמת עלייה בעשור האחרון. בניגוד לרוב משלחי היד במשק, בהם יש הפרדה מאוד ברורה בין עיסוק במערכת הציבורית לבין עיסוק במערכת הפרטית, ואף נמתחת ביקורת על מעברים בין שתיהן (לעיתים אף נדרשת תקופת "צינון" בין מעבר מהמגזר הציבורי לפרטי), עיסוק של רופאים בשתי מערכות בו זמנית אינו דבר חריג, ואף נתפש בציבור כמקובל.

חרף העיסוק הגובר בישראל, כמו גם במדינות רבות אחרות, סביב הנושא של "העסקה כפולה" (Dual Practice), לא התפרסמו  מחקרים אמפיריים שאמדו את היקף ההכנסות של רופאים מרפואה פרטית, ושיעור הכנסות אלו משכרם הכולל. רק בעבודה של הכלכלן הראשי משנת 2018 נחשפו הפרטים. מדובר על נתונים לשנים קודמות (ל-2016-2017 ומאז השכר עלה) אך הם משקפים את הפערים בין האזורים ומאפשרים יצירת בסיס נתונים ייחודי המשלב בין נתוני רשות המסים לבין נתוני משרד הבריאות לצורך הסקת מסקנות על פני זמן. בבדיקה נבחנו השינויים שחלו בתחום זה בעשור האחרון (2016-2007) בקרב רופאי בתי החולים הממשלתיים, תוך פילוח לפי עשירוני שכר, לפי תחומי התמחות ולפי קטגוריות נוספות. העובדה לפיה במהלך התקופה הנסקרת נחתם הסכם שכר עם הרופאים (בעקבות השביתה בשנת 2011) אפשרה לבחון במקביל כיצד בא לידי ביטוי  הסכם זה בשכר הרופאים.

הממצאים הבולטים:

• קרוב לשני-שלישים מהגידול בשכר מרפואה ציבורית התרכז בשנים שלאחר חתימת הסכם השכר האחרון (בשנת 2011). עם זאת, גם בשנים 2011-2007, טרם שביתת הרופאים האחרונה, נרשם גידול ריאלי חד של 21 אחוזים, בשכר הרופאים מרפואה ציבורית, זאת כאשר באותה התקופה נרשמה שחיקת שכר ריאלי בקרב כלל העובדים במשק, כמו גם בשכר עובדי ההיי-טק.
• קיימים פערי שכר חריגים בין העשירון העליון של הרופאים לבין יתר העשירונים, בכלל זה לעשירון שמתחתיו, כאשר פערים אלו מתרכזים בהכנסות מרפואה פרטית. כך, בעשירון העליון עמד השכר השנתי הממוצע של הרופאים בשנת 2016 על 1.9 מלש"ח, מזה 1.1 מלש"ח מרפואה פרטית, בכלל זה 630 אלף ש"ח בממוצע הוא רווח שנשאר ב"חברת הארנק".
• במצטבר, בין השנים 2016-2007, רשמו ארבע מאות הרופאים הנמנים על העשירון העליון של רופאי בתי החולים הציבוריים, גידול נומינלי של 1.3 מיליארד ש"ח בהכנסותיהם מרפואה פרטית בלבד. סכום זה גבוה יותר מסך הרווח שגרפו שלושת בתי החולים הפרטיים הגדולים במהלך אותה תקופה.
• תוספות השכר שניתנו לרופאים בבתי החולים בפריפריה במסגרת הסכם השכר ב-2011 הביאו לסגירת הפער השלילי (שעמד על 14 אחוזים) בשכר הממוצע מרפואה ציבורית ופרטית בין רופאי הפריפריה לבין רופאי בתי החולים במרכז הארץ. בכך פיצה הסכם השכר את רופאי הפריפריה על פוטנציאל השתכרות מוגבלת מרפואה פרטית.
• בשנים שלאחר הסכם השכר האחרון נרשם גידול של 11 אחוזים בהיקף המשרה הממוצעת לרופא במסגרת הרפואה הציבורית, זאת לאחר קיפאון בשנים טרם ההסכם. יתכן כי גידול זה משקף לפחות בחלקו את התמריץ החיובי שנוצר כתוצאה מהעלאת רכיב השכר השעתי בהסכם השכר מ-2011. כמו כן, יתכן והוא מוסבר בחלקו גם בהגברת הבקרה על שעות הנוכחות של רופאי בתי החולים (חיוב ב"החתמת שעון").
• ככל שמשקל ההכנסות מרפואה פרטית, בהינתן תחום התמחות, הינו גבוה יותר, כך נמוך יותר היקף המשרה הציבורית. בולטים במיוחד, עם משקל גבוה של הכנסות מרפואה פרטית, תחומי ההתמחות של רפואת עיניים ותחומי ההתמחות הפרוצדורליים.
• שיעור הנשים הולך ופוחת ככל שעולים לעשירוני שכר גבוהים יותר, עד לשיעור של 9 אחוזים בלבד בעשירון העליון (לעומת שיעור של שליש מכלל הרופאים בבתי החולים הממשלתיים). בהינתן שכל המשתנים האחרים קבועים, שכרן של הרופאות נמוך ב-216 אלף ש"ח בממוצע מזה של הגברים (באחוזים – פער של 29 אחוזים). מנגד, לא נמצאה עדות אמפירית להשפעת המוצא (יוצאי מדינות בריה"מ לשעבר/בני מיעוטים) על השכר.

השכר הממוצע

השכר הממוצע, מרפואה ציבורית ופרטית גם יחד, בקרב רופאי בתי החולים הממשלתיים, בעלי ותק של לפחות עשר שנים, עמד בשנת 2016 על 790.3 אלף ש"ח, ברוטו לשנה. שכר זה גבוה ב-20 אחוזים מהשכר הממוצע של כלל הרופאים בבתי החולים הממשלתיים בשנת 2016. מאחר ובמקביל לניתוח רמות השכר של הרופאים לפי קטגוריות שונות נבחנה גם התפתחות השכר לאורך העשור האחרון, מתמקדת עבודה זו באוכלוסיה קבועה, דהיינו רופאים שהיו מועסקים הן ב-2007 והן ב-2016 (באוכלוסיה משתנה, כזו שלא בהכרח היתה מועסקת בתחילת התקופה הנסקרת ובסיומה, עלולות להתקבל הטיות בתוצאות, זאת כתוצאה משינויים במספר המועסקים המצטרפים לענף בשנה נתונה, או יוצאים ממנו, למשל על רקע פרישה). לפיכך, הגדרתית, מתמקד הניתוח ברופאים בעלי עשר שנות ותק לפחות.

כ-29 אחוזים משכר הרופאים ב-2016 נבע מרפואה פרטית. בהשוואה לשנת 2007 זוהי אמנם ירידה של 4 נקודות אחוז. עם זאת, ירידה זו במשקל הרפואה הפרטית בהכנסות הרופאים, הינה על רקע גידול מואץ בשכר מהמגזר הציבורי (במידה רבה על רקע הסכם השכר מ-2011), כאשר במקביל ההכנסות מרפואה פרטית צמחו אף הן, אך בשיעור פחות חד.

מהנתונים עולה כי בעשור האחרון נרשמה עלייה ריאלית בשיעור חד של 84 אחוזים בשכר הרופאים הנובע מרפואה ציבורית (כולל קרנות מחקר), שיעור גידול גבוה משמעותית מזה של כלל השכירים במשק (עליה ריאלית של 6.3 אחוזים בלבד), כמו גם משיעור עליית השכר של עובדי ההיי-טק (עלייה ריאלית של 15.8 אחוזים). קרוב לשני-שלישים מעליית השכר של הרופאים הנובעת מרפואה ציבורית התרכז בשנים שלאחר הסכם השכר האחרון עימם, דהיינו בשנים 2016-2011.

עם זאת, העובדה לפיה גם בשנים 2011-2007, נרשם גידול ריאלי של 26 אחוזים בשכר מרפואה ציבורית, כאשר בקרב כלל השכירים במשק נרשמה באותה תקופה ירידה ריאלית של 2 אחוזים בשכר הממוצע, כמו גם בקרב עובדי ההיי-טק, מרמזת כי לפחות בכל אשר נוגע לשכר הרופאים בעלי ותק של עשר שנים לפחות, לא היה בסיס אמפירי לטענות על שחיקת שכר. בהקשר זה יש לציין כי עבודה שנערכה בתחילת שנות התשעים, ע"י זוסמן וזכאי (1993) , מצאה אף היא כי בשנים שקדמו ל"שביתה הגדולה" של הרופאים (בשנת 1983) נרשם גידול מהיר בשכרם הריאלי של הרופאים בישראל, כאשר קצב הגידול היה גבוה מזה שנרשם בקרב מקצועות אקדמאיים אחרים.

עוד עולה, כי במקביל לעליית השכר מרפואה ציבורית נרשמה בעשור האחרון עלייה ריאלית של 59 אחוזים בשכר שמקורו ברפואה הפרטית, כאשר בפילוח בין שתי מחציות התקופה, קצב הגידול זהה. למעלה משליש (37 אחוזים) מההכנסות מרפואה פרטית בשנת 2016 "נשארו" כרווח בחברות הארנק של הרופאים, גידול של 11 נקודות אחוז בהשוואה לשנת 2007. בכך בא לידי ביטוי התמריץ החזק שנוצר לפתיחת חברות ארנק בעשור האחרון, לבעלי הכנסות גבוהות.

בעשירון העליון עומד השכר הממוצע (מרפואה ציבורית ופרטית) על 1.9 מלש"ח, גבוה פי 2.4 מהשכר הממוצע של כלל הרופאים וגבוה ב-58 אחוזים מהשכר הממוצע של הרופאים בעשירון התשיעי. אחד הממצאים הבולטים בפילוח מקורות השכר בעשירון העליון הינו המשקל הגבוה של רכיב הרפואה הפרטית בסך הכנסות הרופאים בעשירון זה. כך, בעוד שבקרב כלל הרופאים עומד רכיב זה על 29 אחוזים, בעשירון העליון מגיע משקל הרפואה הפרטית ל-60 אחוזים מסך השכר. דהיינו, חלק הארי של שכר הרופאים בעשירון העליון מתקבל מהרפואה הפרטית (כאשר חלק הארי של הכנסות אלו נשאר כרווח בחברות הארנק). לא רק זאת, אלא שרכיב זה של הרפואה הפרטית הוא זה המבדיל בין שלושת העשירונים העליונים. כך בעוד שהשכר מרפואה ציבורית בעשירונים 8-10 נע בטווח צר של 820-780 אלף ש"ח (יש לשים לב שהשכר מרפואה ציבורית בעשירון העליון אף נמוך במעט מזה של העשירון התשיעי), פערי השכר הכולל בין העשירון העליון לזה שמתחתיו גבוהים מאד.

הממצאים לעיל, לפיהם משקל ההכנסות מרפואה פרטית בשמונה העשירונים הנמוכים אינו עולה על 20 אחוזים מסך הכנסות הרופאים בעשירונים אלו, בעוד שבעשירון העליון מגיע משקל זה ל-60 אחוזים, יש בהם כדי לרמז על כך שחלק גדול מההוצאה על רפואה פרטית מגיע לשכבה מצומצמת יחסית של רופאים.

האם לרופאי העשירון העליון מאפיינים יחודיים המביאים לפערי שכר גבוהים בינם לבין יתר העשירונים?

הפער הרחב בין שכר הרופאים בעשירון העליון לבין אלו שמתחתיו, בכלל זה העשירון התשיעי (אף כי השכר בעשירון זה עדיין גבוה כשלעצמו – 1.2 מלש"ח) מעלים את השאלה באשר לסיבות לפערים אלו ביניהם. בפרט, האם ישנם מאפיינים ייחודיים לרופאים בעשירון העליון? ניתן לענות על שאלה זו באמצעות מספר חתכים של משתנים שעשויים להסביר את פערי השכר.

ראשית, לא נמצאו הבדלים מהותיים בהיקף המשרה מרפואה ציבורית (בסיס הנתונים אינו כולל נתונים לגבי היקף שעות העבודה מרפואה פרטית) בין העשירון העליון לבין העשירונים האחרים, למעט העשירון התחתון, בו עומד היקף המשרה הממוצעת על 88 אחוזי משרה

כמה משפיע הוותק על השכר?

משתנה אחר שעשוי להסביר את פערי השכר בין העשירונים הינו שנות ותק. הממצאים אמנם מצביעים, באופן לא מפתיע, כי ככל שעולים לעשירונים גבוהים יותר, עולה הותק, אבל לא ניתן להצביע על פערים משמעותיים דיים כדי להסביר את השונות הגבוהה ברמות השכר בין העשירון העליון לזה שמתחתיו. כך, בעוד שבעשירון העליון עומד הותק הכולל על 26 שנים, בעשירון התשיעי הוא נמוך בשנתיים בלבד. תוצאות הניתוח האקונומטרי מלמדות כי כל שנת ותק תורמת בממוצע כ-14 אלף ש"ח לשכר השנתי (כאשר התוספת השולית ברמות ותק גבוהות הינה אפסית).

משתנה נוסף שעשוי להסביר את פערי השכר בין העשירון העליון לעשירון מתחתיו הינו תחום ההתמחות.  הממצאים מצביעים על כך שהפערים בשכיחות היחסית של תחומי ההתמחות השונים בין העשירון העליון לתשיעי מתרכזים בעיקר בשלושה תחומי התמחות: הרדמה (שכיחות יחסית נמוכה בעשירון העליון), כירורגיה פלסטית וכירורגיה אורתופדית (שכיחות יחסית גבוהה בעשירון העליון). ניתוח רמות השכר הממוצעות לפי התמחות מלמד כי למעט כירורגיה פלסטית, המתאפיינת ברמות שכר הגבוהות משמעותית מיתר ההתמחויות, לא ניתן לזהות תחום התמחות נוסף שניתן לקשור אותו באופן ברור לעשירון העליון (פירוט רמות השכר לפי תחומי התמחות מופיע בהמשך).

פערים מהותיים, בין רופאי העשירון העליון לבין הרופאים הממוקמים בעשירון התשיעי, נמצאו בשכיחות היחסית של תפקידי ניהול ובתואר פרופ'. כך, כ-70 אחוזים מהרופאים בעשירון העליון הינם בעלי תואר מנהל יחידה/מחלקה או סגן מנהל, לעומת שיעור של 43 אחוזים בלבד מרופאי העשירון התשיעי . בנוסף, שליש מהרופאים בעשירון העליון מחזיקים בתואר פרופ' לעומת שיעור של 17 אחוזים בלבד בעשירון התשיעי. אף כי במונחים יחסיים פער זה גבוה יותר מהפער במשרות הניהול, בולטת העובדה שבעוד שחלק הארי של הרופאים בעשירון העליון מחזיקים בתפקידי ניהול, רק מיעוט יחסי מתוכם (שליש) מחזיק בתואר פרופ'. ממצא זה עשוי לרמז על "תרומה" גבוהה יותר של משרת הניהול לפערי השכר בין העשירון העליון לאלו שמתחתיו, ביחס לתרומת התואר פרופ' .

פילוח נוסף שנערך במטרה למצוא מאפיין ייחודי לרופאים הנמצאים בעשירון העליון הינו לפי מיקום בית החולים, תוך הבחנה בין בתי חולים בפריפריה לבין אלו במרכז. בניתוח זה נמצא כי  בקרב רופאי בתי החולים במרכז הארץ קיימים פערי שכר גבוהים, בין תל השומר לבין יתר בתי החולים במרכז. כך, בעוד שבקרב כלל רופאי בתי החולים (העשרה שנבחנו) מהווים רופאי תל השומר כ-16 אחוזים בלבד, בעשירון העליון מהווים הם 27.4 אחוזים מכלל הרופאים בעשירון זה. מנגד, יתר בתי החולים הממשלתיים הממוקמים במרכז הארץ (איכילוב, אסף הרופא וולפסון), מהווים ביחד כ-31 אחוזים מהרופאים בעשירון העליון, שיעור הנמוך בארבע נקודות אחוז ממשקלם היחסי בקרב כלל בתי החולים הממשלתיים שנבחנו. פער שלילי דומה, נמצא גם בקרב רופאי בתי החולים הפריפריאליים (ברזילי, נהריה, זיו ופוריה).

לכאורה, ניתן היה לצפות כי השכיחות היחסית הגבוהה יותר של רופאי תל השומר בעשירון העליון, תהיה מוסברת רובה ככולה בפערי שכר הנובעים מהרפואה הפרטית. עם זאת, ניתוח הממצאים מלמד שלא כך הם פני הדברים. אמנם, אכן קיים פער שכר של 38 אחוזים מרפואה פרטית בין רופאי תל השומר לרופאי בתי החולים האחרים במרכז, אולם קיים בנוסף פער של 16 אחוזים בשכר מרפואה ציבורית. לא רק זאת, אלא שהיקף שעות העבודה במגזר הציבורי בקרב רופאי תל השומר נמוך מזה של יתר רופאי בתי החולים הממשלתיים במרכז (ממוצע משרה של 0.96 בתל השומר, לעומת 1.14 בקרב יתר בתי החולים במרכז). יודגש כי פער השכר מרפואה ציבורית נובע מהשכר בבית החולים עצמו (ולא למשל מעבודה נוספת של הרופא במרפאות קופות החולים).

ניתוח הממצאים מלמד כי פערי השכר מרפואה ציבורית בין רופאי תל השומר לבין יתר בתי החולים במרכז נוצרו בעיקר בעשור האחרון, ואף לפני הסכם השכר האחרון בשנת 2011. עובדה זו פוסלת את האפשרות שפערי השכר אלו מוסברים לפחות בחלקם בסוגיות מסוימות הקשורות להסכם השכר עצמו (אף כי לא ניתן לזהות גם לא באופן תיאורטי גורם כזה). הנתונים הכלולים בבסיס הנתונים אינם מאפשרים להסביר צמיחתו של פער זה, אבל בהנחה לפיה לא חלו שינויים  משמעותיים בכישורי הרופאים בתל השומר לעומת אלו של יתר רופאי בתי החולים הממשלתיים במרכז, נדרשים נתונים מפורטים יותר של דרגות הרופאים וכדומה, על מנת לנסות ולהסביר פער זה.

כפי שצוין, בשלהי 2011, לאחר שביתה ממושכת של  הרופאים נחתם עימם הסכם שכר (העומד להסתיים ב-2018) במסגרתו ניתנו מענקים ותוספות שכר שונות, בפריסה עד דצמבר 2018. תוספות השכר חלו בין היתר על מרכיבים בסיסיים כמו "שכר משולב" ושכר שעתי, אך בנוסף ניתנו תוספות על בסיס התמחות ומיקום גיאוגרפי של בית החולים. על רקע הסכם זה נבחנה התפתחות שכר הרופאים בין השנים 2016-2007, תוך התייחסות נפרדת לתקופה שלאחר הסכם השכר.

כצפוי – עליית שכר במעבר מרפואה ציבורית לרופאה פרטית

הממצאים מלמדים כי עליית השכר הגבוהה ביותר נרשמה בעשירונים 9-7, אשר הכפילו את שכרם הריאלי מהרפואה הציבורית בעשור האחרון. עליות שכר משמעותיות נרשמו גם ביתר העשירונים, אולם שני העשירונים הנמוכים בולטים עם שיעורי הגידול הנמוכים ביותר (אם כי מעל גידול השכר הממוצע במשק). חשוב לציין כי גידול השכר המתון יחסית בעשור האחרון בעשירון התחתון אינו מוסבר בשינויים שחלו בהיקפי המשרה בעשירון זה ביחס ליתר העשירונים. שכן, בין השנים 2016-2007 התרחב ב-6 אחוזים בממוצע היקף המשרה בסקטור הציבורי של הרופאים הנמנים על העשירון התחתון, נמוך אך במעט מהממוצע בקרב כלל הרופאים (גידול ממוצע של 9 אחוזים בהיקף המשרה הציבורית). בהקשר זה מעניין לציין כי הגידול הנמוך ביותר בהיקף המשרה הציבורית נרשם דווקא בעשירון העליון (גידול של 2 אחוזים בלבד). ממצא זה קשור בין היתר לגידול החד בהיקף ההכנסות מרפואה פרטית בקרב רופאי העשירון העליון (פירוט בהמשך), גידול אשר סביר להניח כי לפחות בחלקו הוא מוסבר בגידול בהיקף שעות העבודה במסגרת הרפואה הפרטית (בחלקו האחר עשוי להיות מוסבר גם בעלייה בערך התפוקה לשעת עבודה במסגרת זו).

בחלוקה בין התקופה שלאחר הסכם השכר לזו שלפניה נמצא כי בכל העשירונים שיעור עליית השכר בשנים שלאחר ההסכם מהווה כשני שלישים משיעור העלייה הכולל בעשור האחרון. גם בניתוח זה נמצא כי עליית השכר הגבוהה ביותר נרשמה בעשירונים 9-7, אם כי מצטמצמים הפערים בקצב הגידול בין עשירונים אלו לבין עשירונים 6-3. מנגד, שיעור עליית השכר של שני העשירונים הנמוכים בשנים שלאחר ההסכם נותר בקצב נמוך משמעותית ממקצב עליית השכר ביתר העשירונים. הממצאים לעיל, לפיהם אין עשירון בו היתה שחיקת שכר ריאלית בשנים

2011-2007 (בעוד שחלה שחיקת שכר ריאלית בקרב כלל השכירים במשק באותה תקופה, בכלל זה בקרב עובדי ההיי-טק) יש בהם כדי להעמיד בסימן שאלה את טענות הרופאים (בכל הקשור לשכר) ערב השביתה. לא רק זאת, אלא שקבוצת האוכלוסיה מקרב הרופאים שעשויה היתה להרגיש עצמה מקופחת (ביחס לעמיתיה האחרים), אלו הנמנים על שני העשירונים הנמוכים, זכו לתוספות הנמוכות ביותר (לא רק באחוזים, אלא כמובן עוד יותר במונחים כספיים). בהקשר זה יודגש כי אמנם שיעור הרופאים המומחים בעשירון התחתון נמוך מזה שבעשירונים הגבוהים יותר, אולם עדיין חלק הארי (74 אחוזים) של הרופאים בעשירון התחתון הינם רופאים מומחים.

כפי שצוין, בתקופה שלאחר הסכם השכר עם הרופאים, בשנים 2016-2011 נרשמה האצה בקצב גידול השכר מרפואה ציבורית, כאשר עובדה זו מוסברת בעיקר בתוספות השכר שניתנו לרופאים. גורם נוסף שתרם לגידול זה, גם אם במידה פחותה, הינו העלייה שחלה בהיקף המשרה הממוצעת  במסגרת הרפואה הציבורית. כך, בעוד שבשנת 2011 עמד היקף המשרה הממוצעת בקרב רופאי בתי החולים הממשלתיים על 95 אחוזי משרה, עלה שיעור זה ל-105 אחוזי משרה בשנת 2016. בהקשר זה יצויין כי בשנים טרם חתימת הסכם השכר, 2011-2007, נותר ללא שינוי משמעותי היקף המשרה הממוצעת (נרשמה אף ירידה של 1 אחוז). יתכן כי הגידול בהיקף שעות העבודה של הרופאים בשנים שלאחר ההסכם משקף לפחות בחלקו את התמריץ החיובי שנוצר כתוצאה מהעלאת רכיב השכר השעתי. עם זאת, העובדה לפיה שיעור הגידול הממוצע בהיקף המשרה הציבורית לא היה דרמטי (באופן יחסי לתוספות השכר שניתנו במסגרת הסכם השכר החדש), נעוצה ככל הנראה בתופעה של dual practice. דהיינו, בשל העובדה שפתוחה בפני הרופאים האופציה של תעסוקה פרטית במקביל לציבורית, ובשל הסבירות להכנסה גבוהה יותר (לשעת עבודה) במרבית ההתמחויות במסגרת הרפואה הפרטית, התמריץ של הרופאים המומחים להרחיב משמעותית את שעות העבודה שלהם במסגרת בית החולים אינו גבוה. השערה זו מקבלת חיזוק מהממצא לפיו שיעור הגידול בהיקף המשרה הציבורית בקרב העשירון העליון היה הנמוך ביותר מבין כל העשירונים, בעוד עשירונים 5-2 רשמו את שיעורי הגידול הגבוהים ביותר. גורם נוסף שיש בו כדי להסביר את הגידול בהיקף שעות העבודה במסגרת הרפואה הציבורית נעוץ בבקרה הגבוהה יותר על שעות העבודה של הרופאים, אשר חויבו "בהחתמת שעון" במסגרת אותו הסכם שכר. ככל שאכן לחיוב ב"החתמת שעון" היתה תרומה לעלייה בהיקף המשרה הציבורית, זהו הישג עבור מי שהתעקשו לכלול סעיף זה בהסכם השכר האחרון (יש לשים לב שהיקף המשרה ב-2016 הינו מעל 100 אחוזי משרה. דהיינו, בממוצע, הרופאים נשארים מעבר לשעות העבודה "הרגילות", בעוד שקודם לכן, עפ"י דיווחי השעות שלהם, היו בהיקף של 95 אחוזי משרה).

אם בכל הקשור לצמיחת השכר מהרפואה הציבורית מתקבלת תמונה ברורה של עליית שכר ריאלית בכל עשירוני ההכנסה, הרי שבבחינת התפתחות השכר מרפואה פרטית בלבד, השונות בין העשירונים ניכרת באופן בולט. כך בעוד שבעשירון העליון נרשמה עליית שכר ריאלית של 88 אחוזים בעשור האחרון (במונחים כספיים עלה השכר הממוצע מרפואה פרטית בעשירון זה בחצי מיליון ש"ח) בשישה העשירונים הנמוכים עליית השכר מרפואה פרטית היתה זניחה במונחים כספיים, כאשר בשני העשירונים הנמוכים היא אף היתה שלילית (ירידה של 32 אחוזים בעשירון התחתון ושל 13 אחוזים בעשירון השני).

מה זה שב"ן, ואיך הוא משפיע על שכר הרופאים?

במונחים נומינליים מצטברים, סך תוספת ההכנסות מרפואה פרטית בעשור האחרון של 223 הרופאים הנמנים על העשירון העליון בעשרת בתי החולים הממשלתיים שנבחנו, עומדת על 0.7 מיליארד ש"ח, גבוה יותר מסך תוספת ההכנסות מרפואה פרטית בתשעת העשירונים הנמוכים גם יחד.

בהנחה שהתפלגות השכר בעשירונים בקרב בתי החולים הממשלתיים דומה לזו של כלל הרופאים בבתי החולים הציבוריים (בכלל זה של קופת חולים כללית ובתי החולים שערי צדק והדסה), אזי מתקבל שארבע מאות הרופאים הנמנים על העשירון העליון מקרב בתי החולים הציבוריים נהנו בעשור האחרון מתוספת מצטברת של כ-1.3 מיליארד ש"ח (במחירים שוטפים) הנובעים מהרפואה הפרטית בלבד.

לשם השוואה, סכום זה גבוה יותר מסך הרווח (ולא רק הגידול ברווח) לפני מס  שגרפו בעשור האחרון שלושה בתי החולים הפרטיים הגדולים גם יחד. מוקדם לקבוע האם בלימת הגידול המהיר בהכנסות מרפואה פרטית של רופאי העשירון העליון בשנת 2016 הינה בעלת אופי פרמננטי, אולם יש לזכור כי גם אם אכן חלה התייצבות ברמת ההכנסות מרפואה פרטית, זו התייצבה על רמה גבוהה כשלעצמה, של 1.1 מלש"ח בעשירון העליון. בהקשר זה יש לציין כי במחצית השניה של 2016, נכנסה לתוקף רפורמת "הסדר-החזר" של קופות החולים, זאת בהתאם להוראות חוק ההסדרים 2016. במסגרת רפורמה זו נקבע, בין היתר, כי החל מאחד ביולי 2016, יוכל מבוטח בביטוח משלים (של קופות החולים או חברות הביטוח) לבחור רופא מנתח מתוך רשימת מומחים הנמצאים בהסדר עם הקופה במסגרת שב"ן (למעט חריגים שיאושרו מראש ע"י משרד הבריאות). כל זאת תוך תשלום השתתפות עצמית אחת בגין כל רכיבי הניתוח. יודגש כי בעקבות הרפורמה לא ניתן לקבל החזר בגין ניתוח שבוצע ע"י רופא שאינו בהסדר (למעט חריגים). לפיכך, לא מן הנמנע כי לרפורמה זו היתה השפעה על ההאטה בקצב הגידול של ההכנסות מרפואה פרטית בעשירון העליון בשנת 2016.

הרפואה הפרטית משגשת

במחקר שנערך בבריטניה ב-2008 נמצא כי תחומי ההתמחות הפרוצדורליים (כגון כירורגיה פלסטית ואורתופדית), רפואת אא"ג ורפואת עיניים מובילים בהיקף הרפואה הפרטית. ממצאים דומים עולים גם מהניתוח שנערך בעבודה זו, ומוצגים בתרשים ש10. כך, בעוד שבכירורגיה פלסטית עומד משקל השכר שמקורו ברפואה הפרטית על 74 אחוזים מסך שכר הרופאים, ברפואת עיניים על 63 אחוזים וברפואת אא"ג ובכירורגיה אורתופדית על 50 אחוזים, במרבית תחומי ההתמחות האחרים לא עולה משקל השכר שמקורו ברפואה הפרטית על 30 אחוזים מסך השכר. בולטת במיוחד ההתמחות בהרדמה (מקצוע שהוגדר בהסכם השכר כמקצוע במצוקה אקוטית), בה עומד משקל הרפואה הפרטית על 6 אחוזים בלבד מסך השכר, שהוא כשלעצמו בין הגבוהים בתחומי ההתמחות (פועל יוצא של המחסור במרדימים). בהקשר זה יש לציין, כי אמנם בניגוד לתחומי התמחות אחרים, בהם יש לרופא אפשרות להפיק הכנסה פרטית גם במסגרת מתן שירותי יעוץ (ולא רק ע"י ביצוע ניתוחים במסגרת הפרטית), אפשרות זו אינה קיימת למעשה בתחום ההתמחות של הרדמה. אולם, עדיין יש דרישה למרדימים גם ברפואה הפרטית (במסגרת ניתוחים המתקיימים בבתי החולים הפרטיים).

הסיבה לכך שבכל זאת שיעור ההכנסות מרפואה פרטית בקרב מרדימים המועסקים בבתי החולים הממשלתיים הינו נמוך נעוצה בעובדה לפיה בדר"כ בתי החולים הפרטיים מעסיקים מרדימים באופן ישיר (לפיכך למרדים המועסק בבית חולים ממשלתי אין אפשרות מעשית לעבודה בהיקף משמעותי במסגרת הרפואה הפרטית).

גם אם בכירורגיה פלסטית, השיעור הגבוה של היקף העבודה הפרטית אינו מהווה בעיה למערכת הציבורית, הרי שבתחומי התמחות אחרים עלול היקף הרפואה הפרטית לגרום לתורים ארוכים במערכת הציבורית. עדות אמפירית לכך נמצאה במחקר שנערך ע"י Morris . ללא נתונים על זמני ההמתנה לניתוח ברפואה הציבורית, לא ניתן להשתמש בפרמטר זה כעדות אמפירית לקשר השלילי בין היקף ההכנסה מרפואה פרטית לזמינות הרופא במערכת הציבורית. עם זאת, ניתן ללמוד על קשר זה באופן עקיף באמצעות בחינת התפלגות הניתוחים בהתמחות מסוימת, בין אלו הנעשים במסגרת המערכת הציבורית לבין אלו הנעשים במסגרת הרפואה הפרטית. כך למשל, אחד הניתוחים השכיחים ברפואת עיניים הינו ניתוח קטרקט. עפ"י נתוני משרד הבריאות, נמצא כי בין השנים 2011-2007 (הנתונים העדכניים ביותר המצויים ברשותינו) הוכפל שיעור ניתוחי הקטרקט המבוצעים במימון פרטי. במונחים כמותיים, המוצגים בתרשים ש11, נמצא כי בעוד שמספר הניתוחים במימון ציבורי נותר ללא שינוי משמעותי, שולש מספרם של הניתוחים שהתבצעו במימון פרטי. לאור העובדה כי במהלך אותן שנים (2011-2007) גדלה האוכלוסיה בשיעור של 8 אחוזים, יש בממצאים אלו כדי לרמז על ירידה בזמינותם של ניתוחי הקטרקט במסגרת הרפואה הציבורית .

ממצא נוסף שיש בו כדי לרמז על התארכות התורים ברפואה הציבורית כתוצאה משגשוגה של הרפואה הפרטית ניתן למצוא בתרשים ש12, המתאר את הקשר השלילי בין ההיקף הממוצע של  משרה במסגרת הרפואה הציבורית לבין שיעור ההכנסות מרפואה פרטית בסך ההכנסות של הרופאים, לפי תחום התמחות. כך, בעוד שברפואת עיניים למשל, בה נמצא שיעור גבוה מאד של הכנסות מרפואה פרטית (63 אחוזים – הגבוה ביותר, למעט כירורגיה פלסטית), עומד היקף המשרה הממוצעת בסקטור הציבורי על 81 אחוזים בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מבין כלל ההתמחויות, למעט דרמטולוגיה. מנגד, בתחום ההתמחות של הרדמה, בו משקל ההכנסות מרפואה פרטית הינו בין הנמוכים מבין כלל ההתמחויות (28 אחוזים), זאת על רקע יכולת מוגבלת להכנסות מרפואה פרטית, נמצא היקף המשרה הציבורית על אחת הרמות הגבוהות ביותר מבין כלל ההתמחויות (136 אחוזים) . בהנחה לפיה מידת החופש הניתנת לרופאי עיניים בבתי החולים הממשלתיים לקבוע את היקף שעות העבודה שלהם בבית החולים אינה שונה מהותית ממרבית תחומי ההתמחות האחרים, אזי יש בממצאים לעיל כדי להעיד על התמריץ הנמוך יותר בקרב רופאי העיניים לעבוד במשרה מלאה בבית החולים הממשלתי, לנוכח יכולת ההשתכרות הגבוהה יותר הפתוחה בפניהם במסגרת הרפואה הפרטית.

בניתוח נוסף שנערך נבחנה התפתחות השכר של הרופאים בבתי החולים בפריפריה לבין אלו שבמרכז. בהקשר זה יש לציין כי בדוח ה-  OECD מצוין כי אפשרות ל"העסקה כפולה" הינה אחד הגורמים המרכזיים להעדפה של רופאים להיות מועסקים באזורי המרכז/מטרופולין במדינות השונות. זוהי גם אחת הסיבות לכך שבמסגרת הסכם השכר של 2011 נקבע בין היתר כי רופא המועסק בית חולים בפריפריה ישתכר 20 אחוזים יותר מרופא בעל אותו הפרופיל המועסק בבית חולים במרכז הארץ. ניתן למצוא ביטוי לכך בתרשים להלן.

כך, בעוד שבשנת 2007, היה השכר הממוצע (מרפואה ציבורית ופרטית) של רופא בבית חולים בפריפריה נמוך ב-14 אחוזים מזה של רופא בבית חולים במרכז, הרי שבשנת 2016 השתווה שכר רופאי הפריפריה לרופאי המרכז. מעבר לכך, כאשר מפלחים את רכיבי השכר נמצא כי השכר מרפואה ציבורית של רופא בפריפריה היה גבוה ב-22 אחוזים מזה של רופא במרכז. זאת כאשר

ב-2007 היה פער שלילי של 4 אחוזים ביניהם. לא רק זאת, אלא שהיקף המשרה הציבורית הממוצעת בקרב רופאי בתי החולים בפריפריה נמוך מזה של רופאי בתי החולים במרכז (91 אחוזי משרה, לעומת 112 אחוזי משרה). ניתוח הממצאים מלמד כי פער זה נעוץ בהיקף משרה נמוך יחסית של הרופאים בפריפריה העוסקים גם בפרקטיקה פרטית, כאשר זו אינה זמינה באופן משמעותי בפריפריה עצמה.

אחד הנושאים הנמצאים במרכז הדיון בכל הקשור לאי שוויון בשכר, נוגע לעניין אי השוויון המגדרי, בכלל זה גם בענף הרפואה. מספר מחקרים שנערכו בתחום זה בעולם לא סיפקו תשובה חד משמעית למידת קיומם של פערי שכר מגדריים במקצוע הרפואה. רוב המחקרים בתחום מתקשים להפריד בין החלק בפערי השכר המוסבר ע"י העדפות שונות של עיסוק לבין החלק המוסבר ע"י מגדר בלבד ומשקף הפליה על רקע מגדרי.

כאשר בוחנים את פערי השכר המגדריים (לפני נטרול מאפיינים אחרים, כמו תחומי התמחות) בקרב הרופאים המועסקים בבתי החולים הממשלתיים נמצא כי בשנת 2016 היה שכר הגברים גבוה משכר הנשים בשיעור של 50 אחוזים. עיקר הפער מוסבר בהכנסות מרפואה פרטית (פער של קרוב ל-300 אחוזים), כאשר ברכיב השכר מרפואה ציבורית עומד הפער על 15 אחוזים (בהקשר זה יודגש כי לא נמצאו פערים בהיקפי המשרה הציבורית ובשנות הותק בין גברים לנשים). בהשוואה לשנת 2007 הצטמצם פער השכר הכולל (כמו גם זה הציבורי) בעשר נקודות אחוז. עם זאת, כפי שצוין, שיעור הנשים בעשירון העליון דווקא ירד.

הפערים בין רופאים לרופאות

הפערים בשכר הממוצע בין גברים לנשים מקרב הרופאים באים לידי ביטוי גם בשכיחות היחסית של הנשים מבין הרופאים בעשירוני השכר (דהיינו, פערי השכר הממוצע אינם כתוצאה מפערים בקצה העליון של התפלגות השכר). כך, בעוד ששיעור הנשים בקרב כלל הרופאים בניתוח זה עמד על 31 אחוזים, משקלם בעשירון העליון עומד על 9 אחוזים בלבד. אחד ההסברים האפשריים לפערי שכר אלו, מעבר לפערים אפשריים בהיצע שעות העבודה במגזר הפרטי, עשוי להיות מיוחס לבחירת התמחויות שונה בין נשים לבין גברים.

בולטת השכיחות היחסית הנמוכה של נשים בתחומי התמחות פרוצדורליים (אלו שגם מאופיינים בפוטנציאל השתכרות גבוה ברפואה הפרטית). עם זאת, גם כאשר מפלחים את תחומי ההתמחות ובוחנים את פערי השכר המגדריים, נמצא כי בכל ההתמחויות קיימים פערי שכר בין גברים לנשים, כאשר המשמעותיים ביותר הם בתחום היילוד והגניקולוגיה .

סיכום

לסיכום, הממצאים בעבודה זו, המבוססים על בסיס נתונים ייחודי המכיל מידע אודות ההכנסות משכר ברפואה הציבורית וברפואה הפרטית של כל אחד מהרופאים המועסקים בבתי החולים הממשלתיים, כמו גם מידע על תחומי ההתמחות שלהם ועל שנות הותק, מצביעים על עליית שכר חדה של 76 אחוזים (ריאלית) בעשור האחרון בשכר הרופאים, מזה גידול של 84 אחוזים בשכר מרפואה ציבורית, וגידול של 59 אחוזים בשכר מרפואה פרטית. כשני שלישים מהגידול בשכר מרפואה ציבורית התרכז בשנים שלאחר הסכם השכר האחרון (ב-2011), אם כי העובדה לפיה גם בשנים שלפני חתימת ההסכם (והשביתה שקדמה לו) נרשמה עלייה ריאלית בשכר הרופאים, מעבר לעליית השכר במשק (כמו גם מעבר לגידול בשכר עובדי ענפי ההיי-טק) יש בה כדי להציב בסימן שאלה את טענות השכר של הרופאים. עוד נמצא כי הסכם השכר היטיב במידה פחותה עם הרופאים בקרב שני העשירונים הנמוכים.

ממצא בולט נוסף העולה מעבודה זו הינו פערי השכר הגבוהים בין הרופאים בעשירון העליון לבין יתר הרופאים. בפרט בולטת בקרב רופאי העשירון העליון, אשר שכרם הממוצע עומד על קרוב ל-2 מלש"ח, העובדה לפיה חלק הארי (60 אחוזים) של השכר נובע מהרפואה הפרטית, גבוה משמעותית מיתר העשירונים. עובדה זו יש בה כדי לרמז על היותה של קבוצת רופאים זו הנהנית העיקרית מהגידול בהוצאה הפרטית על בריאות.

יועץ השקעות בבנק –  מה העבודה? כמה מרוויחים? והאם כדאי?

כמה מרוויחים סוכני הנסיעות? לא מה שחשבתם

כמה מרוויח רואה חשבון?

הבורסה משיקה שישה מדדי אג"ח חדשים (מדדי  תל בונד חדשים) ארבעה מדדים לפי דירוג ושניים ענפיים – למטה תוכלו לראות סימולציה (בטבלאות) שמפרטות מה יכלול כל מדד, מה היקפו, מח"מ ותשואה פנימית.

ההשקה הזו מגיעה אחרי שבשנת 2017 השיקה הבורסה מספר שיא של 16 מדדים חדשים, וב-2018 כבר הושקו 7 מדדים חדשים (הרחבה על מדד סקטור באלאנס) –  ואיזה מדדי אג"ח יושקו?

ובכן, דירקטוריון הבורסה לניירות ערך אישר השקת ארבעה מדדי אג"ח  חדשים לפי דירוג וכן השקת שני מדדי אג"ח תאגידיות לפי ענפים – תל בונד שקלי בנקים וביטוח ותל בונד

צמודות נדל"ן.

עם השקת מדד האג"ח החדשים יסחרו בבורסה 28 מדדי תל בונד, מהם 10 הושקו ב- 2017 ו-6 נוספים מושקים כעת.

מדדי תל בונד לפי דירוג – להלן פירוט ארבעת המדדים החדשים:

מדדי אג"ח בבורסה הם בעיקר מדדי תל בונד, וגם כעת ההשקה מתרכזת במדד תל בונד. מדד אחד שיושק – מדד תל בונד  צמודות A ; מדובר במדד  שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד צמודות, אשר דורגו בדירוג מדרוג בטווח דירוגים שבין (A3) לבין (A1) או שדורגו בדירוג מעלות בטווח דירוגים שבין (A-) עד (A+).

 מדד תל בונד צמודות AAA-AA; מדד שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד צמודות, שדורגו במינימום דירוג מדרוג של (Aa3) או שדורגו במינימום דירוג מעלות של (AA-).

 מדד תל בונד שקלי A; מדד שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד שקלי, אשר דורגו בדירוג מדרוג בטווח דירוגים שבין (A3) לבין (A1) או שדורגו בדירוג מעלות בטווח דירוגים שבין (A-) עד (A+).

מדד תל בונד שקלי AAA-AA; מדד שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד שקלי, שדורגו במינימום דירוג מדרוג של (Aa3) או שדורגו במינימום דירוג מעלות של (AA-). המדדים החדשים ישלימו את מגוון מדדי תל בונד, בחתכי דירוג גבוהים יותר ויאפשרו למשקיעים לפלח את תיקי ההשקעות לפי רמת סיכון. פעילי שוק העריכו כי צפוי ביקוש למדדים אלה שנחשבים למדדי מיינסטרים קלאסיים.

הבורסה מזכירה כי השקת מדדי התל-בונד החלה בשנת 2013. אז השיקה הבורסה  את מדד תל בונד-תשואות בו נכללות אג"ח צמודות למדד המחירים לצרכן, בחתך דירוג נמוך, בין (-BBB) לבין (A). בנובמבר 2015 השיקה הבורסה את מדד תל בונד-תשואות שקלי בו נכללות אג"ח שקליות, בחתך דירוג זהה לזה הקיים במדד תל בונד.

היקף ההשקעות באמצעות מכשירים עוקבי מדד תל בונד-תשואות, מעדכנת הבורסה, הוא כ–1.7 מיליארד שקל ובתל בונד-תשואות שקלי הוא כ-0.7 מיליארד שקל.

מדדי תל בונד ענפיים

להלן פירוט שני המדדים החדשים:

– מדד תל בונד שקלי-בנקים וביטוח – במדד יכללו סדרות אג"ח של בנקים וחברות ביטוח שנכללות במדד תל בונד-שקלי.

– מדד תל בונד-שקלי ומדד תל בונד צמודות-נדל"ן;  במדד יכללו סדרות אג"ח של חברות נדל"ן שנכללות במדד תל בונד-צמודות. מדדים אלה משלימים את תל בונד צמודות-בנקים ואת תל בונד-גלובל (שמאופיין באג"ח שקליות של חברות בענף הנדל"ן).

סדרת מדדי תל-בונד הענפיים שתכלול 3 מדדים, תאפשר למשקיעים חשיפה לחוב המונפק בענף הנדל"ן ובענפי הבנקים והביטוח. כ-70% מסדרות האג"ח הנכללות במדדי תל בונד הונפקו על ידי חברות מענפי הנדל"ן, הבנקים והביטוח. משיחות עם פעילי שוק עולה כי, ככל שמדובר בהשקעה בתיקי אג"ח, אלו רואים מכנה משותף בין בנקים לחברות ביטוח, בעיקר בהיבט הפיקוח הרגולטורי המחמיר על ניהול הסיכונים הפיננסים בשני הענפים. לאור זאת, הפתרון המוצע על ידי הבורסה משפר את פיזור המנפיקים במדד.

להלן נתונים על פילוח הסדרות (נכון לפי 26.10.17):

מועד השקת המדדים:

המדדים החדשים יושקו ב-25 בפברואר 2018, כאשר המועד הקובע לצורך קביעת הרכב המדדים נקבע ליום 11 בפברואר 2018.

להלן מאפיינים ונתונים עיקריים לגבי המדדים:

מדדי תל בונד לפי דירוג:

מאפיינים מרכזיים:

במדדים יכללו אג"ח צמודות בריבית קבועה

תקרת המשקל לסדרת אג"ח שתיכלל בכל מדד – 3%, אולם במדד תל בונד שקלי AA-AAA תוגבל תקרת המשקל ל-6%

מספר הסדרות לכל מנפיק יוגבל ל-6 (תקרת משקל למנפיק – 18%) בכל מדד, אולם מספר הסדרות למדד תל בונד שקלי AA-AAA יוגבל ל-3 (תקרת משקל למנפיק – 18%)

 תל בונד צמודות A

– שווי שוק – כ-43 מיליארד שקל.

– מספר הסדרות – 66.

– מספר המנפיקים – 36.

– משקל המנפיק הגדול (קבוצת דלק) – 7.02%.

– תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 1.54%

– מח"מ משוקלל – 3.82 שנים.

תל בונד צמודות AA-AAA

– שווי שוק – כ-115.7 מיליארד שקל.

– מספר הסדרות – 82.

– מספר המנפיקים – 29.

– משקל המנפיק הגדול (פועלים) – 16.85%.

– תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 0.94%

– מח"מ משוקלל – 4.13 שנים.

תל בונד שקלי A

– שווי שוק – כ-41.3 מיליארד שקל.

– מספר הסדרות – 76.

– מספר המנפיקים – 58.

– משקל המנפיק הגדול (אשטרום) – 5.17%.

– תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 2.95%

– מח"מ משוקלל – 3.76 שנים.

תל בונד שקלי AA-AAA

– שווי שוק – כ-40.9 מיליארד שקל.

– מספר הסדרות – 45.

– מספר המנפיקים – 30.

– משקל המנפיק הגדול (מזרחי) – 17.59%.

– תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 1.7%

– מח"מ משוקלל – 4.49 שנים.

מדדי תל בונד ענפיים

תל בונד שקלי-בנקים וביטוח

מאפיינים מרכזיים:

– במדד יכללו אג"ח לא צמודות בריבית קבועה.

– אג"ח שיכללו במדד יהיו בעלות דירוג (-A) בדירוג מעלות או (3A) בדירוג מדרוג, לפחות.

– תקרת המשקל לסדרת אג"ח שתיכלל במדד – 6%.

– מספר הסדרות לכל מנפיק יוגבל ל-4 (תקרת משקל למנפיק – 24%).

נתונים נוספים:

– שווי שוק – כ-22 מיליארד שקל

– מספר הסדרות – 24.

– מספר המנפיקים – 12.

– משקל המנפיק הגדול (מזרחי) – 18%.

– תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 1.6%

– מח"מ משוקלל – 4.78 שנים.

 תל בונד צמודות-נדל"ן

מאפיינים מרכזיים:

– במדד יכללו אג"ח צמודות בריבית קבועה.

– אג"ח שיכללו במדד יהיו בעלות דירוג (-A) בדירוג מעלות או (3A) בדירוג מדרוג, לפחות.

– תקרת המשקל לסדרת אג"ח שתיכלל במדד – 3%.

– מספר הסדרות לכל מנפיק יוגבל ל-5 (תקרת משקל למנפיק – 15%).

נתונים נוספים:

– שווי שוק – כ-63 מיליארד שקל.

– מספר הסדרות – 76.

– מספר המנפיקים – 33.

– משקל המנפיק הגדול (גזית גלוב) – 11.6%.

– תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 1.42%

– מח"מ משוקלל – 4.47 שנים.

סימולציה מפורטת של הרכבי מדדי תל-בונד לפי דירוג – נכון ל- 26.10.17

השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת

השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת

מדד הפחד (VIX) הוא מדד מקובל למדידת הפחד של המשקיעים. המדד הזה נשען על מדד ה-S&P והוא עולה כאשר החששות בשוק עולים, וההיפך – יורד כאשר החששות בשוק קטנים. מדובר במוצר מתוחכם ומסוכן, ועכשיו מנסים לייבא אותו לבורסה המקומית.

הבורסה מתכוונת להשיק בשנה הקרובה את מדד הפחד בבורסה בת"א – "זה לא עניין פשוט"" אומר מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, "אבל אנחנו בוחנים את זה לעומק ומקווים שנצליח להשיק אותו בקרוב. מעבר לכך,  אנחנו עובדים על מדדים חדשים נוספים. כמו כן צפוי בקרוב השלב האחרון ברפורמה לגבי שיעור אחזקות הציבור שעולה מ25% ל-35%. אנחנו גם בוחנים שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות בנושא המדדים. המוצר שלנו הוא מוצר טוב, הכלכלה שלנו היא כלכלה חזקה ומעט מאוד כסף זר נמצא בתוך הבורסה. כל גוף כזה יביא הרבה מאוד כסף זר שייכנס וזה אומר שהחברות שנמצאות במדדים ייהנו מזה".

https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%93/

ניהול תיקים נעשה לרוב בסכומים משמעותיים של מאות אלפי שקלים, אחרת, בית ההשקעות לא "מקבל" אתכם. הטענה של בית ההשקעות היא שמשקיעים בתיק משאבים רבים ולכן הכדאיות הכלכלית היא רק לתיקים גדולים יחסית – 200 אלף ומעלה, אם כי בשנים האחרונות הרף ירד ל-150 אלף וגם ל-100 אלף שקל.

בתיקים הקטנים, מנהל התיקים יבחר לכם קרנות נאמנות של הבית, יגוון את התיק בהתאם לסיכון שלכם, ויעקוב אחרי הביצועים ואחרי תמהיל המוצרים. זה מוצר פשוט, אפשר עקרונית לעשות לבד, אבל מי שלא מתכוון להקיע זמן ואנרגיה בתיק שלו, יכול בהחלט לעשות זאת דרך ניהול תיקים – חשוב להדגיש כי אין כפל דמי ניהול, בעיקרון משלמים דמי ניהול על תיק ההשקעות, ואם הבית קונה לכם קרנות נאמנות מקזזים/ מחזירים את הדמי ניהול האלו, כך שבפועל משלמים פעם אחת.

ניהול תיקים – יתרונות וחסרונות

לאחרונה יצא בית ההשקעות ​פסגות שמנוהלע"י ברק סורני במוצר חדש – פסגות פרו. הרעיון הוא שניתן לנהל כספים בתיק השקעות בסכום נמוך (החל מ-50 אלף שקל) ובאופן דיגיטלי. בפסגות מסבירים שהניהול של התיק יהיה שקוף לחלוטין, בדמי ניהול אטרקטיביים, ואתם תוכלו לעקבו אחרי התיק בכל רגע ומכל מכשיר. גם המשיכה, אם תרצו תהיה מידית.

השלב הראשון – שאלון

השלב הראשון בהשקעות הוא שאלון שדרכו בית ההשקעות (כמו יועץ ההשקעות בסניף) יודע להגדיר את רמת הסיכון שמתאימה לכם. בשאלון שאלות על המאפיינים האישיים, מטרת ההשקעה, טווח ההשקעה, סגנון ההשקעה ועוד. האלגוריתם של פסגות משקלל את התשובות ומתאים תיק השקעות אופטימאלי לרמת הסיכון שלכם, להעדפות שלכם, ולצרכים שלכם.

בשלב הבא, תקבלו שיחה – שיחת היכרות, ומרגע זה התיק לכם ינוהל באופן שוטף ודיגיטלי. אז למי זה מתאים?

למי שיש לו מעל 50 אלף שקל פנויים להשקעה. אתם יכולים לבחור בשיטות השקעה שונות – להשקיע ישירות במניות ואג"ח, להשקיע בקרנות נאמנות, להשקיע בתעודות סל וקרנות מחקות – מכשירים פסיביים עוקבי מדדים, ולהשקיע דרך ניהול תיקים. בניהול תיקים זה אמור להיות יותר צמוד, ומישהו עוקב ומפקח על הכסף שלכם. יש בזה יתרונות, ומעבר לכך אתם לא חייבים לתת תשומת לב לתיק ההשקעות שלכם. בהשקעה במכשירים פסיביים או במניות ואג"ח ישירות, אתם תצטרכו עקוב בעצמכם אחרי התיק שבנינתם.

.

איך נרשמים לפסגות פרו?

כדי להתחיל להשקיע, יש להיכנס לדף הייעודי  באתר פסגות ולענות על שאלון היכרות מקיף, המרכז בתוכו פרמטרים חשובים כגון: מטרת ההשקעה, טווח ההשקעה, מאפיינים אישיים ועוד. האלגוריתם החכם של פסגות ישקלל את תשובותיכם ויתאים לכם אונליין את תיק ההשקעות האופטימלי עבורכם, בו נקבעת רמת הסיכון המתאימה לכם על פי צרכיכם והעדפותיכם.

כך למעשה, מומחי פסגות ינהלו את הכסף שלכם ואתם תוכלו לעקוב אחריו צעד אחר צעד, בפשטות ובשקיפות מלאה מכל מכשיר ובכל זמן. אם תחליטו למשוך את הכסף, מכל סיבה שהיא, תוכלו לעשות זאת עצמאית אונליין, בכל זמן, והכסף יועבר לחשבונכם תוך 3 ימים עסקים.

אם רוצים להיות מעודכנים, מה צריך לעשות?

לאחר ההצטרפות תוכלו לקבל  משירות מלא הכולל עדכונים במצב התיק 24/7 באזור האישי באתר פסגות. באזור האישי תוכלו לעקוב אחר חלוקת הנכסים, התשואה שנצברה, שווי התיק ועוד. כמו כן, ניתן ליהנות מסקירות מאקרו מקצועיות שוטפות וכן מסקירות אודות אירועים משמעותיים בשוק בכפוף לקבלת הסכמות לפי החוק, ליצור קשר ולעקוב אחרי פניות.

מי מנהל את תיק ההשקעות ומאילו נכסים הוא מורכב?

תיק ההשקעות מנוהל על ידי מנהלי ההשקעות המקצועיים והמנוסים של פסגות ניירות ערך, ומורכב ממגוון קרנות הנאמנות של פסגות . מומחי פסגות עוקבים באדיקות אחר שוקי ההון בארץ ובעולם, ומקבלים החלטות על פי ניתוחי שוק מעמיקים, תוך עבודה לצד גופי המחקר המובילים בעולם. ניהול התיק באמצעות קרנות נאמנות מאפשר פיזור רחב בארץ ובעולם בהתאם לצורכי הלקוח, וכן חיסכון בעלויות השקעה כתוצאה מתנועות נדרשות בתיק.

ניהול תיקים דרך קרנות נאמנות – מה זה? והאם כדאי?

משכנתא זה עניין רציני מאוד – זאת ההלוואה הגדולה ביותר שתקחו ולכן כל פיפס של ריבית חשוב לכם, כל החלטה שקשורה לתמהיל המשכנתא – האם זו תהיה משכנתא בריבית קבועה או ריבית משתנה חשובה לכם. זו הסיבה שחלק גדול והולך מרוכשי הדירות לוקח יועץ משכנתא (הרחבה כאן), אבל יש כאלו שיודעים לעשות זאת לבד – השאלה אם הם מספיק מבינים את החומר (המורכב). בשביל זה צריך להבין לעומק את נושא המשכנתא, הריבית, התמהיל, לעשות סקר שווקים ועוד (הרחבה כאן)

חוץ מזה אפשר להיעזר ביועצי המשכנתא/ מומחי המשכנתא של הבנקים – הבעיה שהם עלולים להיות מוטים, אבל אתם יכולים לבחון את ההצעות שלהם. לאחרונה גם יש אפשרות חדשה – משכנתא דרך האינטרנט של בנק ירושלים.

תהליך בקשת המשכנתא בבנק ירושלים עובר לדיגיטל – כל תהליך הגשת בקשת משכנתא וכל המעקב אחר התהליך יהיה באתר האינטרנט. האם מדובר במהפכה? האמת שכן, ככה תוכלו לקבל מהר משכנתא, והכל בדיגיטל. מה זה ואיך זה עובד?

• לקוחות כל הבנקים יוכלו להגיש בקשה לקבלת משכנתא ולקבל הצעה באתר האינטרנט של בנק ירושלים מבלי להגיע לסניף
• מעקב מלא ודיגיטלי מכל מקום ובכל זמן אחר תהליך בקשת המשכנתא באמצעות שם משתמש וסיסמא
• מוקד מומחים של יועצי משכנתאות יעניק תמיכה טלפונית וילווה את מגישי הבקשות לאישור עקרוני למשכנתא

• פישוט תהליך מורכב ובירוקרטי ללקוח 

  ---

• כמה הון צריך למשכנתא?

• מדריך יועץ משכנתא – האם כדאי?

בנק ירושלים משיק שירות חדש בשם "משכנתא "Go ומכריז על מהפכה צרכנית בתחום המשכנתאות. "משכנתא GO", אתר האינטרנט של בנק ירושלים מאפשר ללקוחות כל הבנקים להגיש בקשת משכנתא באתר בנק ירושלים בקלות, דרך העלאה מרחוק של המסמכים הנדרשים לקבלת המשכנתא באמצעות אתר האינטרנט של הבנק ועד קבלת האישור העקרוני בדיגיטל. מעבר לפתרון פינטק מתקדם, בנק ירושלים מציע תהליך משכנתא הכולל שקיפות מלאה ויכולת מעקב מלא בדיגיטל אחר התקדמות בקשת המשכנתא.

לקוחות כל הבנקים בישראל יוכלו להגיש בקשת משכנתא באתר בנק ירושלים ולעקוב אחר כל תהליך קבלת המשכנתא מכל מקום ובכל זמן, באמצעות כניסה מאובטחת באתר בנק ירושלים – במחשב ובמובייל. במסגרת הגשת בקשת המשכנתא, יוכלו הלקוחות לקבל חיווי דיגיטלי לגבי סטטוס

הטיפול בבקשה ולקבל הודעות טקסט לטלפון הנייד, ובכך לדעת אם חסרים מסמכים בבקשת המשכנתא. במידה וחסרים מסמכים יקבל מגיש בקשת המשכנתא הודעת טקסט ישירות לטלפון הנייד עם לינק לאזור המשכנתא האישי שלו, שם יוכל להתעדכן במסמכים שיש להשלים.

בכך מצליח "משכנתא "GO של בנק ירושלים לפשט עד כמה שניתן, תהליך מורכב של קבלת אחת מההחלטות הכלכליות הכי קריטיות בחייה של משפחה בישראל.

את הפלטפורמה הדיגיטלית ילווה מוקד מומחים למשכנתאות  – בנקאי אישי ומקצועי שייצור קשר עם מגיש בקשת המשכנתא וילווה אותו במהלך כל התהליך עד לחתימה על מסמכי המשכנתא בסניף. במסגרת התהליך, הבנקאי יבנה יחד עם הלקוח את הצעת המשכנתא, כולל בחירת תמהיל המשכנתא ויסביר על גובה הריבית בכל אחד מהמסלולים, גובה ההחזר בכל אחד ממסלולי המשכנתא וגובה ההחזר החודשי הכולל.

גיל טופז, מנכ"ל בנק ירושלים: "אחרי שהנגשנו בהצלחה, באמצעות הדיגיטל, את האשראי הצרכני ללקוחות כל הבנקים, עכשיו אנחנו מביאים את הבשורה לענף המשכנתאות. אנו מאפשרים ללקוחות כל הבנקים לקבל אישור עקרוני למשכנתא בדיגיטל יחד עם מוקד מומחים למשכנתאות שהקמנו, שיסייע ללקוח בבחירת  התמהיל הנכון עבורו. בכך אנחנו מצליחים  לפשט תהליך מורכב של קבלת אחת מההחלטות  הכלכליות הכי משמעותיות  בחייה של משפחה  בישראל – משכנתא. במהלך זה יצרנו מכפיל כוח לסניפי הבנק והנגשנו את הפתרונות שלנו  לאוכלוסיות נוספות.

הגר פרץ דיין, מנהלת האסטרטגיה, השיווק והדיגיטל בבנק ירושלים מסרה: בכל מה שקשור ללקיחת משכנתא בדיגיטל, אנחנו הצרכנים בישראל, עדין לא נהנים ממה שקורה בעולם, שם יותר ויותר צרכנים לוקחים משכנתא בדיגיטל. במהלך הזה בנק ירושלים מביא עמו חדשנות נוספת לצרכן הישראלי אך שומר על חשיבות הקשר האישי בתהליך ולכן התהליך בדיגיטל מלווה על ידי בנקאי משכנתאות מומחה שהנו חלק ממוקד המומחים שהקים הבנק לטובת הפרויקט".

מדריך משכנתא – כל מה שצריך לדעת!

מחשבון משכנתא

יועץ משכנתא – האם כדאי? ואיך בוחרים? כל מה שצריך לדעת!