מענק פרישה – מתי מקבלים מענק? למי מגיע? מה המס על המענק? ומה הוא כולל?

מענק פרישה הוא סכום כספי שניתן בהתאם להסכמי עבודה בחלק ממקומות העבודה. במקרים רבים ניצנים מענקי פרי/שה לכאלו שמתפטרים במסגרת תוכנית התייעלות – האינטרס של המעסיק לפטר עובדים והוא "מפתה" אותם לעשות את דרך מענק הפרישה.

מענק הפרישה ניתן יחד עם פיצויי הפיטורין. מדובר בסכום שמוגדר כסכום הוני – מענק חד פעמי (להבדיל מקצבה שוטפת) שניתן עם סיום העבודה.  כספי המענק, וזה חשוב מאוד להבין, מוגדרים כחלק מסכום הפיצויים.

מחשבון פיצויי פיטורין

מחשבון תכנון פרישה

פיצויים הם סכום שמגיע לעובד שפוטר ממקום העבודה. המעסיק חייב לשלם פיצוי לעובד שפוטר על ידו, בהתאם לתקופה בה עבד. סכום הפיצויים נקבע על  המשכורת החודשית האחרונה של העובד כפול מספר שנות הוותק שלו בעבודה, ולהמחשה – נניח שהשכר החודשי האחרון הוא 15 אלף שקל ברוטו, והעובד הועסק בחברה 7 שנים, מכאן שסכום הפיצויים המגיע ל- 105 אלף שקל (וותק של 7 שנים כפול  שכר חודשי של 15 אלף שקל).

הפיצויים פטורים עד תקרה של 12 אלף שקל לשנה (נכון לשנת 2016), כלומר, בהמשך לדוגמה – לעובד  פטור של 84 אלף שקל ל-7 שנים (12 אלף שקל כפול וותק של 7 שנים), ומכאן שהעובד יהיה חייב  על ההפרש – 21 אלף שקל (105 אלף שקל פחות 84 אלף שקל). סכום המענק נכלל במסגרת סכום הפיצויים. אם לדוגמה בנוסף לפיצויים, מקבל העובד מענק של 50 אלף שקל, אזי הסכום הכולל שהוא מקבל מסתכם ב-155 אלף שקל (105 אלף פיצויים ו-50 אלף שקל מענק), והסכום החייב יסתכם ב-71 אלף שקל (155 אלף שקל פחות 84 אלף שקל של סכום פטור).

את הסכום החייב אפשר לדחות (לפרוס על פני כמה שנים) – ראו כאן במדריך על פיצויים – כמה מקבלים? ומה המס על פיצויים?, או שאפשר להעביר לקצבת פנסיה –(דחייה כקצבת פיצויים)  כלומר להפוך את הסכום לקצבה בעת הפנסיה, ובהתאם ניתן ליהנות ממס שנמוך בקצבה (אבל, צריך לוודא מה גובה הקצבה, כי היא עלולה להיות ממוסה בשיעור מס גבוה).

אם אתם מעוניינים כי הפיצויים ומענק הפרישה יוגדרו (במלואם או בחלקם) כרצף פיצויים צריך במסגרת טופס 161 (החשוב) , להגדיר בסעיף 5 את היעוד כרצף פיצויים. בסעיף זה תעדכנו מה יעבור לרצף פיצויים (כספי פיצויים שהופקדו על ידי המעסיק בתקופת העבודה בקופת פיצויים אישית, כספי פיצויים בקופה מרכזית, כספי מענק פרישה). כדי לעשות כך, צריך לפנות לקופת הגמל ולקבל את אישורה להפקדת כספי המענק בקופה ועל הכספים שיופקדו בקופה יחול גם "רצף פיצויים".

החלק הפטור במענק פרישה הוא בדומה לפיצויים – עד גובה של כ-12 אלף שקל כפול מס השנים, ובמקרים מסוימים ניתן להעלות את שיעור השכר הפטור ל-150% מהשכר הפטור המקורי – צריך כמובן אישור של מס הכנסה.

קיימת תקרה של הסכום הניתן להפקדה כמענק פרישה לטובת רצף פיצויים  –  ארבע פעמים  השכר הממוצע במשק, ומדובר על סכום הקרוב ל-38 אלף שקל (נכון ל-2016) כפול מס' השנים/ הוותק, והמשמעות הפרקטית לרוב השכירים שהם לא יגיעו לזה.

מענק פרישה – מה הוא כולל?

כספים שמוגדרים כחלק ממענק הפרישה הם – ימי מחלה שלא נוצלו, תשלום עבור העדר הודעה מוקדמת, מענק הסתגלות,  פיצוי עקב הפרת חוזה עבודה (אבל, זה בתנאי שהתשלומים ניתנים בגין תקופה שלאחר ניתוק יחסי עובד-מעביד).

מנגד, פדיון כספי של ימי חופשה אינו מוגדר כחלק ממענק פרישה, אלא כהכנסת עבודה שתמוסה בעת קבלת הכספים (לרוב בחודש האחרון לעבודה שבו נעשית התחשבנות כוללת עם העובד).

מחשבון פיצויי פיטורין

מדריכים קשורים:

ככה תתכננו את הפרישה שלכם

פיצויים – מי מקבל? כמה מקבלים? כמה מס משלמים?

לא למשוך את הפיצויים – למה בעצם לא למשוך? 

מחשבון גיל פרישה – באיזה גיל תוכלו לפרוש…

פיצויים – למי מגיע? כמה מגיע? האם יש פטור ממס על פיצויים?  ואיך סעיף 14 פגע בעובדים המפוטרים ועזר לעובדים המתפטרים

פיצויים הם סכום כסף שמגיע לעובד שפוטר ממקום העבודה. על פי החוק המעסיק חייב לשלם פיצוי לעובד שפוטר על ידו, כפיצוי על אובדן מקור ההכנסה. עם זאת, יש מקרים שבהם לא מגיעים פיצויים לעובד שפוטר, למשל אם התנהג בצורה בעייתית, עבר על החוק, פגע במקום העבודה ועוד.

 הפיצויים מגיעים לעובד בהתאם לתקופה שבה עבד אצל המעסיק, כאשר הם נזקפים החל מהשנה הראשונה. מבחינת החוק, עובד שעבד פחות משנה לא זכאי לקבל פיצויים. אך בית המשפט מכיר בכך שעובדים עשויים להיות מפוטרים לקראת השלמת שנה בעבודה, במטרה להימנע מתשלום פיצויים, ולכן, במקרה שתוכח כוונה כזו של המעביד (וזה לא פשוט), בית המשפט יקבע פיצויים גם לעובד שפוטר לפני שהשלים שנת עבודה.

סכום הפיצויים מחושב על פי המשכורת החודשית האחרונה של העובד כפול מספר שנות הוותק שלו בעבודה, ולהמחשה – נניח שהשכר החודשי האחרון הוא 12 אלף שקל ברוטו, והעובד הועסק בחברה 3 שנים, מכאן שסכום הפיצויים המגיע ל- 36 אלף שקל (ותק של 3 שנים כפול שכר חודשי של 12 אלף שקל).

מחשבון פיצויי פיטורין

המעסיקים "חוסכים" את התשלום לפיצויים באופן שוטף – הם מפרישים (מחויבים להפריש) 8.33% משכר העובד לקרן הפיצויים. הפרשה כזו בשנה מבטאת שכר של חודש (8.333% כפול 12 חודשים שווה – 1 – משכורת אחת בשנה).

האם יש פטור ממס על פיצויים?

הפיצויים פטורים ממס עד תקרה מסוימת – 12,340 אלף שקל בשנה (נכון ל-2021), והמשמעות היא שאם השכר לא עולה על התקרה הזו , אז אין תשלום מס במשיכת פיצויים. אבל אם השכר גבוה מסכום זה, ההפרש יחויב במס על פי המס השולי של הנישום. עם זאת, העובד יכול שלא למשוך את הכספים שמעבר לתקרה, וכן הוא יכול לבקש פריסה של המס על פני כמה שנים (עד 6 שנים). פריסה משמעותה שמכירים בהכנסה (מפיצויים) על פני כמה שנים ולא בשנה ספציפיית אחת, ואז שיעור המס השולי האפקטיבי צפוי להיות נמוך יותר.

 את הפריסה אגב אפשר לבקש קדימה (רוב המקרים) וגם לאחור. ולהמחשה – נניח שקיבלתם 300 אלף שקלים של פיצויים ואתם חייבים במס על 200 אלף שקל – אתם יכולים לבקש לפרוס את הסכום לכמה שנים (מס' השנים תלוי בוותק שלכם – כל ארבע שנים של ותק זו שנת פריסה) , ונניח שקיבלתם פריסה ל-4 שנים, אזי כל שנה תתווסף לכם הכנסה של 50 אלף שקל (200 אלף שקל של פיצויים שנדחו חלקי 4 שנים) שעליהם יחושב המס השולי.

בנוסף לפיצויים, מקבלים עובדים רבים (במיוחד במקומות מסודרים ובעת הפעלה של תוכניות פרישה מרצון) מענקי פרישה. סכום המענק מתווסף לסכום הפיצויים, ונחשב כחלק ממנו לצורך חישוב הפטור והמס. כלומר, אם בהמשך לדוגמה, נניח שהתקבל גם מענק פרישה של 50 אלף שקל,   אזי הסכום שיש לפרוס הוא 250 אלף שקל (200 אלף שקל של פיצויים ועוד 50 אלף שקל של מענק פריסה).

 הטבה לבעלי שכר נמוך

הפיצויים כאמור מסתכמים עד תקרת שכר של 12,340 שקל כפול מס השנים (במספר השנים יש לנכות חל"ת – חופשה ללא תשלום). מכאן שעובד יהיה חייב במס אם השכר שלו עולה על 12,340 שקל או אם הוא מקבל מענקי פרישה.  ולהמחשה – העובד יכול להרוויח בדיוק 12,340 שקל ואז לכאורה הוא פטור, אבל אם הוא מקבל מענק של 100 אלף שקל כל המענק יהיה חייב.

מעבר לכך, חשוב לדעת שאם השכר נמוך מ-12,340 שקל, אזי ניתן לקבל ממס הכנסה (אבל חייבים לפנות ולקבל אישור) פטור מוגדל לפיצויים בשיעור של 150% אך עד לתקרה של 12,340 אלף שקל. זאת הטבה משמעותית והנה הדגמה – נניח שהשכר של עובד הוא 9,000 שקל, והוא עבד 10 שנים, פוטר וקיבל פיצויים של 90 מאלף שקל ומענק פרישה של 30 אלף שקל,  לכאורה כל  ה-90 אלף שקל פטורים וה-30 אלף שקל חייבים במס. בפועל, מאפשרים (ברוב המקרים) פטור מוגדל לפיצויים של 150% מ-9,000 שקל, אלא שזה 13.5 אלף שקל, ויש להגביל את התקרה ב-12,340 שקל. ומכאן שהפטור יהיה 124 אלף שקל (10 שנים כפול התקרה – 12.4 אלף שקל) ומכאן שכל הסכום שהעובד קיבל – 120 אלף שקל, פטור ממס.

סעיף 14 – טוב למתפטרים; רע (במקרים רבים) למפוטרים

בעשור החולף, בהמשך לסעיף 14 לחוק הפיצויים,  גם מתפטרים רבים מקבל את סכם הפיצויים –  חברות שהחליטו לפעול בהתאם לסעיף זה, מתחייבות, במקביל להתחייבות מקבילה של העובדים,  כי הסכום שהחברה הפרישה לעובד, הוא הסכום שישמש לפיצויים, ולא יהיה צורך בהתאמות. כלומר, אם הסכום הוא מתחת למה שמגיע לעובד, אבל החברה הפרישה באופן שוטף כנדרש, אז היא לא תצטרך לעשות התאמה, וזה כמובן נהדר לחברה, שיכולה למצוא את עצמה עורכת התאמות גדולות, במקביל לכך ששוק ההון היה חלש והכסף בקופת הפיצויים אינו  מספיק; או כתוצאה מכך שהשכר עלה ובהתאמה היקף הפיצויים גדל.

ומול ההטבה הזו שמוענקת לחברה, סעיף 14, מספק הגנה טובה לעובד – לא משנה אם מדובר בהתפטרות, גם אז מגיע כסף לעובד, וזה להבדיל ממה שהיה בעבר ובשונה מהגופים שעדיין לא פועלים לפי סעיף 14 בהם עובד שהתפטר לא זכאי לכספי הפיצויים מהחברה.

והנה המחשה ליישום של סעיף 14. נניח שעובד השתכר 9,000 שקל במשך 5 שנים ולאחר מכן השכר עלה ל-14 אלף שקל למשך 5 שנים נוספות. בסך הכול עבד העובד 10 שנים.

בעיקרון הפיצויים שמגיעים לו במקרה שפוטר הם – 10 כפול 14 אלף – 140 אלף שקל. אבל החתימה וההסכמה על סעיף 14 אמנם מאפשרת לו להתפטר ולקבל את הכסף (מיד החישוב), אבל בפועל, אם הוא פוטר הוא מקבל פחות מסכום הפיצויים שהיה אמור להיות משולם לו במידה והוא לא היה חותם על סעיף 14.

הכסף בקופה שמגיע לו מתבסס על 5 שנים שבהם הופרשו 8.33% משכר של 9,000 שקל ועוד 5 שנים של הפרשות בשיעור זהה (8.33%) על שכר של 14 אלף שקל. מדובר בסך הכול בהפרשות של 115 אלף שקל – נמוך משמעותית מהסכום שמגיע לעובד – 140 אלף שקל, וזה בגלל העלאת השכר שהייתה באמצע התקופה. המעביד הפריש על חלק גדול מהתקופה לפי שכר נמוך.  ומכאן, שאם שוק ההון לא יספק תשואה מרשימה (והוא מספק תשואות נמוכות במיוחד החל משנת 2014), הרי שעובדים יקבלו, בגלל סעיף 14, פחות ממה שהיו מקבלים במצב הרגיל אם היו מפוטרים. זאת ועוד – כאשר עליית השכר (וזה המצב הטבעי) היא זוחלת, אז הפיצויים אמורים להיות מחושבים לפי השכר הגבוה האחרון, אך ההפרשות נעשו בעבר לפי שכר נמוך יותר, כך שקשה להאמין שהסכום שנצבר בקופה יגיע לסכום הפיצויים התיאורטי.

מחשבון פיצויי פיטורין

מדריכים קשורים:

ככה תתכננו את הפרישה שלכם

מענק פרישה – למי מגיע? והאם ניתן להפחית את המס?   

לא למשוך את הפיצויים – למה בעצם לא למשוך? 

הרחבה על סעיף 14

אחזקת רכב – כמה בעצם עולה אחזקת רכב, ומהם ההוצאות העיקריות?  

רכב הוא הנכס השני בחשיבותו אצל רוב המשפחות, אחרי הדירה, למרות שיש (לא מעט) שהנכס העיקרי שלהם הוא רכב – צעירים וצעירות, משפחות ששוכרות דירות ועוד.  עלות רכב חדש היא לפחות 100 אלף שקל, ובאופן גס ניתן להעריך כי רכב במשפחה "ממוצעת" שווה 50-70 אלף שקל, אך בממוצע יש למשפחה יותר מרכב אחד, כך שמדובר בנכס שווה למשפחה "ממוצעת" יותר מ-100 אלף שקלים.

החישוב הגס הזה (והשמרן – בפועל, הסכום עשוי להיות גבוה בכמה עשרות אחוזים), הוא לא סוף הסיפור. האחזקה של הרכב יקרה, ומדובר בממוצע בכמה אלפי שקלים בחודש, ברוב המקרים האחזקה השוטפת וההוצאות על רכב בכלל (דלק, ביטוחים, טיפולים ועוד) היא ההוצאה המשמעותית ביותר אחרי ההוצאות על דירה (משכנתא או שכר דירה ואחזקת הדירה).

אחזקת רכב –   הוצאות קבועות ומשתנות

אחזקת הרכב כוללת הוצאות קבועות – כאלו שצריך לשלם אותם בכל מצב, והוצאות משתנות שתלויות בהיקף השימוש ברכב, ככל שתיסעו יותר כך ההוצאה השוטפת שלכם תהיה גדולה יותר.

לדוגמה – ההוצאות הקבועות הן אגרת הטסט והביטוחים, וההוצאות המשתנות הן דלק וטיפולים שוטפים. נתחיל בהוצאה העיקרית – דלק.

דלק – כשאתם ממלאים דלק לרוב אתם משלמים סדר גודל של 250 עד 350 שקל, והפעולה הזו נעשית בממוצע 4 פעמים בחודש. כן, ההוצאה שלכם על דלק היא מעל 1 אלף שקל , וזה אם אתם לא משתוללים, אלא נוסעים סדר גודל של 1,000 קילומטר בחודש – 1-1.4  שקל לקילומטר ואפילו יותר – זה תלוי בצריכה של הרכב (כמה ליטר דלק לקילומטר), זה תלוי בסוג הנסיעה (בינעירונית או בעיר) ובפרמטרים נוספים – מחיר הדלק, סגנון ואופי נהיגה (פרמטר מאוד קריטי) תחזוקת הרכב, משקל עודף  ועוד.

ההוצאה על דלק היא ההוצאה הכבדה ביותר (לרוב) מבין כל ההוצאות על הרכב ולכן חשוב לדעת עוד בשלב שמתכננים לקנות רכב, מהי צריכת הדלק של הרכב בעיר ומחוץ לעיר – בעיר הצריכה גבוה יותר כי יש עצירות, פקקים, שינויים בכיווני הנסיעה, בעוד שנסיעה מחוץ לעיר, בדרכים ראשיות, אמורה להיות מעין נסיעת שיוט שבה הצריכה השוטפת של הדלק, נמוכה יותר.

צריכת הדלק של רכבים היא נתון ידוע – החברות מפרסמות את המידע, נעשים מבחני דרכים שבהם המידע נמסר, אם כי חשוב לזכור שהנתונים האלו לא בהכרח יהיו תקפים לכם, לאור סגנון הנהיגה שלכם ופרמטרים אחרים שמשפיעים על צריכת הדלק.

דלק היא הוצאה שוטפת עיקרית. הוצאות שוטפות נוספות הן הטיפולים שתלויים בהיקף הנסיעה – טיפולים תקופתיים ותחזוקה שוטפת.

  מחשבון אחזקת רכב

טיפול תקופתי – בפועל, לכל רכב יש הנחיות לטיפול תקופתי. מדובר בהנחיות של היצרן, ובתחילת הדרך, בעלי הרכב שומרים על ההנחיות האלו, בהמשך, הם שומרים פחות. אם אין לכם את ההנחיות אז ניתן לקבל אצל היבואן או במוסך שירות.

כלל האצבע, אבל כל רכב וההנחיה שלו, הוא שבממוצע יש לטפל ברכב פעם בשנה. עם זאת, יש כיום רכבים שהנחיית היצרן היא טיפול פעם בשנתיים. כמו כן, מקובל לעשות טפול אחרי כמות נסיעה מסוימת. כלומר, יש לעשות טיפול תקופתי פעם בשנה או כאשר מגיעים ל-15 אלף קילומטר (עוברים 15 אלף קילומטר מהבדיקה הקודמת). אבל, יש מודלים של רכבים שבהם הכללים האלו שונים לגמרי. בקיצור, יש יותר מדי יוצאים מהכלל כדי שיהיה אפשר לדבר על כלל מסוים.

מה שברור שחשוב לעבוד לפי הספר (ספר ההנחיות). טיפול תקופתי מסתכם בכ-700 שקלים באם אין בעיות מיוחדות, אבל במקרים רבים על הדרך יש תיקונים נוספים שמעלים את עלות הטיפול. בממוצע עלות טיפול שנתית במוסך, עם פה ושם תיקון של בלמים או משהו אחר, מגיע ל-12.-1.5 אלף שקל. זה תחת טיפול תקופתי, יש טיפולי מוסך של אחת לכמה שנים שבהם ההוצאה כבדה הרבה יותר

הטיפולים יקרים במיוחד במוסך המורשה, אם אתם בעניין של לחסוך, אתם יכולים לטפל ברכב במוסך שמורשה על ידי משרד התחבורה (ולא בהכרח מורשה על ידי היבואן), ואז צפוי מחיר נמוך יותר, ובכלל – חשוב לבדוק את המחירים בכמה מחירים (לקבל הצעות מחירי מכמה מקומות)

ביטוחים

העלויות הקבועות השוטפות מסתכמים באלפים רבים. נתחיל בהוצאה הגדולה על ביטוח הרכב  (חובה ומקיף).

ביטוח חובה – ביטוח חובה הוא הוצאה שהיא חובה. המשמעות שלו לבטח במקרה תאונה נזקי גוף (פציעה או מוות) שעלולים להיגרם לנהג, לנוסעי הרכב או לאנשים שמחוץ לרכב. ביטוח החובה מכסה הוצאות רפואיות, פיצוי על אבדן השתכרות (עד לגובה של פי שלושה מן השכר הממוצע במשק) וכושר השתכרות פיצויים על סבל וכאבים כתוצאה מן התאונה (עד לגובה של כ-150 אלף שקל).

ביטוח החובה היא הוצאה שתלויה ברכב, במבוטח (הנהג), בכמות הנהגים, בהיסטוריה של הנהגים (אין תביעות, היו תאונות בעבר), בוותק ובגיל הנהג. העלות יכולה להסתכם ב-1 אלף שקל וגם, במקרה של נהג חדש להגיע ל-4 אלף שקל. כדי לדעת מה סכום הביטוח חובה שתצטרכו לשלם, תיכנסו לאתר משרד האוצר – למחשבון ביטוח חובה – במחשבון תקבלו מס' הצעות וכך תוכלו לבחור את ההצעה הזולה מכולן.

ביטוח מקיף – ביטוח מקיף (כולל ביטוח צד ג') הוא ביטוח שמכסה את הנהג במקרה שהוא אשם בתאונה. מדובר בעצם בכיסוי ביטוחי על נזק שהנהג גורם באשמתו. במקרים רבים אנשים חושבים שלא כדאי לעשות ביטוח מקיף כי הרכב שלהם זול, אבל מה יקרה אם תעשו לרכב יקר נזק? העלות יכולה להיות עשרות אלפי שקלים ויותר מכך – האם זה שווה את הסיכון? ובכן, יש אפשרות לעשות ביטוח צד ג' בלבד – זול יותר משמעותית והוא מבטח אתכם על הנזקים שעשיתם לרכב אחר. זה מתאים במיוחד לכאלו שהערך של הרכב שלהם נמוך במיוחד, או שבמכלול השיקולים שלהם (וההוצאות) הם מוכנים לקחת את הסיכון על הרכב שלהם (אבל לא של צד ג).

ביטוח מקיף כולל בתוכו ביטוח צד ג', והוא מכסה בנוסף לנזקים שעלולים להיגרם לצד ג', גם   נזקים לרכב שלכם.  כאן, מדובר על טווח עלויות גדול – זה תלוי בסכום השתתפות עצמית שלכם – ככל שתגדילו את סכום ההשתתפות העצמית כך אתם יותר משתתפים בסיכון, ובהתאמה הסכום שתשלמו לביטוח יקטן.  בהערה מאוד גסה הביטוח המקיף (כולל חלונות , וחילוץ) מסתכם בסדר גודל של 2.5-3.5 אלף שקל. עם זאת, זה משתנה באופן משמעותי בין רכב לרכב ונהג לנהג.

 טסט –  הוצאות בגין טסט, משמע תשלום על אגרת הרכב, תלויה בגיל הרכב ומסתכמת עד 1.6 אלף שקל (כולל אגרת רדיו).  מדובר על הוצאה שנתית (במסגרת חידוש רישיון רכב/ טסט לרכב). בנוסף – עלות הטסט עצמו – כ-100 שקלים (ברכבים ישנים שצריכים אישור תקינות בלמים, העלות גבוה יותר בעד 200 שקל).

אם הבוחנים מוצאים ליקויים תצטרכו לתקן אותם, ולכן מומלץ לעשות את הטיפול השוטף/ השנתי רגע לפני הטסט ולבחון את האורות.

בלמים – החלפת בלמים היא הוצאה גדולה, אך היא לא שנתית כמובן. החלפת הבלמים תלויה במצב בפועל של הבלמים, כאשר זה יכול להיות בין 30 אלף קילומטר ל-50 אלף קילומטר ויותר. ככל שהרכב יותר בנסיעה עירונית עם פקקים והשימוש בבלמים יותר גדול, כך טווח הנסיעה עד להחלפת בלמים מתקצר.

החלפת בלמים מלאה כוללת גם את החלפת הרפידות הדיסקים (או תופים, תלוי ברכב), ועלותה לרוב מעל 2 אלף שקל.

חשוב להדגיש, המוסכניקים, במקרים רבים מחליפים בלמים גם אם עדיין הם לא שחוקים, בטענה שעוד כמה אלפי קילומטרים בודדים, צריך להחליף ואין לכם טיפול במוסך בתווך הזמן הזה. כלומר, כדי שלא תיסעו בלי בלמים טובים, הם מעדיפים להחליף בטיפול הנוכחי. אבל, אתם ממש לא חייבים להחליף, אתם יכולים לברר מתי להגיע (בעוד כמה אלפי קילומטר) ולהגיע במיוחד להחלפת הבלמים. ככה תחסכו כמה חודשים טובים של הוצאה גדולה.

עניין נוסף מול המוסכניק הוא החלפת רפידות, במקביל להחלפת הבלמים – במוסך מחליפים את הרפידות כמעט באופן אוטומטי, לפעמים שלא לצורך. תבדקו שאכן זה כך, שהמוסכניק יבדוק שהרפידות אכן לא שמישות. במקרים רבים הרפידות לא צריכות החלפה.

רצועת טיימינג / רצועת תזמון – מדובר ברצועה במנוע שצריך להחליפה אחת ל-3 עד 5 שנים או כאשר נוסעים כ-60-80 אלף קילומטר – המספרים האלו הם לא מדע מדויק, ויש מצבים שרכב גם נוסע 90 אלף קילומטר ויותר ואינו זקוק לרצועת טיימינג חדשה. העלות של הרצועה גבוה – בין 1 אלף שקל ל-4 אלף שקל ויותר בדגמים מסוימים

צמיגים –  צמיגים הם המגע של הרכב עם הכביש ולכן הם חשובים מאוד לבטיחות. צמיג לא מנופח, יבש מדי, חתוך, יכול להפוך את הנסיעה ללא מאוזנת ומסוכנת. כדאי ומומלץ להחליף את הצמיגים בזוגות (כדי שבכל סרן יהיו צמיגים דומים), ועדיף להחליף את כל הצמיגים במקביל.

קשה לקבוע כל כמה זמן יש להחליף צמיגים כי זה תלוי בסגנון ואופי הנהיגה של הנהג, אם כי, בגלל שגומי נשחק ומתבלה, חשוב להיות ערים לעניין, ולבדוק אחת לתקופה את מצב הצמיגים.

מחיר הצמיגים תלוי מאוד – חדש, מחודש, מה רוחב הצמיג ועוד – כאן, תוכלו לראות את המחירים. מדובר על הוצאה של בין כמה מאות שקלים לצמיג ליותר מ-1 אלף שקל.

מצבר –  לרוב מצבר נגמר אחרי 3 שנים, אבל יש מצבים שכל שנתיים צריך להחליף מצבר. עלות המצבר בין 500 ל-1 אלף שקלים.

הוצאות נוספות – מעבר לרשימה הזו, ישנם כמובן הוצאות נוספות על תחזוקת הרכב – טיפולים אחרים במוסך, שטיפת הרכב באופן שוטף, מגבים, תיקונים של חשמל, פחחות וצבע, תיקוני מזגן ורדיאטור, החלפת לוחית מספר,  תאורה בתוך הרכב, פנסים, ועוד. קשה להעריך את ההוצאות האלו כמכלול ואת תדירותן, אבל מדובר במקרה המינימלי ב-1-2 אלף שקל בשנה.

ירידת ערך – הוצאה אחרת, סוג של הפסד שוטף, היא ירידת הערך של הרכב. אין כאן מספרים מדויקים וברורים, ולא ניתן לדעת מה יהיה שווי הרכב בעוד מספר שנים, אך ברור שבעל הרכב מפסיד עליו – ערך הרכב הולך ונשחק (כאשר ככל שהרכב חדש יותר כך השחיקה גדולה יותר), ומעבר לכך – בכסף הזה, בעל הרכב היה יכול לייצר תשואה (ריבית על הכסף). אם ניקח את הרכב המשפחתי הממוצע – 60-80 אלף שקל, אזי בהערכה גסה מאוד ההפסד השנתי הממוצע הוא כ-6 אלף שקל (וזה יכול להיות גבוה יותר).

אז כמה עולה לנו הרכב בשנה?

סיכום כל הסעיפים למעלה –  הוצאה של 27-30 אלף שקל בשנה, אבל חשוב שוב להבהיר  – זאת הערכה גסה, תחת הנחה של רכב "ממוצע", אך בפועל כל רכב וכל נהג, נמצאים במקום "אחר" בסטטיסטיקה. יש רכבים ש"לא רואים מסך", ויש רכבים שכל שנה וחצי הולך להם המצבר, והמזגן מתקלקל.

וכאן תוכלו לבדוק בצורה מדוייקת כמה עולה לכם אחזקת הרכב? 

  מחשבון אחזקת רכב

למדריכים קשורים:

כל מה שצריך לדעת על רכישת רכב יד שנייה

האם כדאי לקנות רכב אפס קילומטר מליסיגנ?

איך קונים רכב משומש מחברת ליסינג

מתכננים לרכוש רכב? אל תפספסו:  לקבלת הצעה לרכב חדש אפס קילומטר מחברת ליסינג גדולה – הבטחה למחיר הנמוך ביותר!

רכישת רכב משומש מחברת ליסינג היא אופציה מועדפת על חלק גדול (כנראה רוב) רוכשי הרכבים המשומשים. אבל יש לה חסרונות לא מעטים.

ככלל, הבדיקות שאתם עושים ברכב משומש, מפורטות במדריך לרכישת רכב משומש (רכישת רכב יד שנייה כל מה שצריך לדעת).  כאן, יש התייחסות לשלב שמעבר לבדיקות (בדיקות צבע, פח, מנוע, קילומטראז', צמיגים, בדיקת מכון ועוד…) ובעיקר על היתרונות והחסרונות שבקנייה מחברת ליסינג וחברות טרייד-אין.

רכישת רכב יד שנייה יכולה להיות מאדם פרטי ויש לזה יתרונות גדולים – לרוב בעל הרכב הפרטי שומר ומטפח את האוטו, וזאת לעומת רכבים בליסינג שלא ממש אכפת לנוהגים בהם, מה מצב הרכב.  מעבר לכך, בעל הרכב הפרטי, במקרים רבים, צריך את הכסף, והוא גמיש יותר במחיר (לא תמיד).

אך, בפועל מגוון האפשרויות שיש בחברות ליסינג לצד רכבים שהיא מקבלת במסגרת טרייד-אין, הופכים רכישה מחברת ליסינג כמאוד נוחה – לא שורפים זמן על חיפושים, מגיעים למקום אחד שיש בו מבחר ענק. הרכבים בחלקם היו בליסינג אך בחלקם היו של אנשים פרטיים שרכשו רכב במודל מתקדם יותר וחלק מהתמורה שלומה בהעברת הרכב שלהם לחברה. כלומר, הרכב היה אצל אדם פרטי, והוא לא סובל מתסמינים של רכב ליסינג – השקעה נמוכה בטיפול שוטף. זה גם יתרון לרוכש רכב שרוצה לעשות טרייד-אין לרכב שלו (אין לו זמן וכוח למכור את הרכב שלו באופן עצמאי). ואז הוא בעצם מקבל מחיר על הרכב שלו שמהווה זיכוי לרכישת הרכב במודל מתקדם יותר – רבים תופסים זאת כיתרון של חברת הליסינג, רק צריך לזכור שהכל זה כסף – אתם משלמים על היתרון הזה – המחיר  שתקבלו על הרכב שלכם צפוי להיות נמוך מהמחיר שהייתם מקבלים אם הייתם מוכרים אותו בשוק החופשי , וגם אם נראה לכם שאתם מקבלים מחיר טוב, בשקלול של כל החבילה – רכישת הרכב בליסינג וקבלת זיכוי על הרכב שלכם, אתם נפגעים. אחרי הכל, אין קסמים, ואין ארוחות חינם, בטח לא מול חברת הליסינג.

  מחשבון אחזקת רכב

  רכישה מחברת ליסינג  הדרך הנוחה, אבל…

 בפועל, חלק עיקרי מהרכבים המשומשים הנמכרים כיום הם של חברות הליסינג (רכבי ליסינג ורכבי טרייד אין). מעבר לכך, יש חברות שמתמחות בטרייד-אין ויש יבואנים שמספקים גם הם שירותי טרייד אין (אם במישרין ואם דרך חברת בת), כך שיש היצע מאוד גדול של רכבים משומשים מחברות ליסינג וחברות מתמחת בתחום הרכב (היבואנים, חברות טרייד-אין ועוד).

במקרים רבים מדובר בחברה מכובדת וגדולה, אבל זה לא צריך לגרום לכם שקט נפשי – עדיין, לא נעים להגיד, במקרים לא מעטים, ינסו במילים עדינות – לדחוף לכם את הרכב, גם אם הוא לא מי יודע מה.  אתם צריכים עדיין לבחון את הרכב בקפידה, לא פחות (ואפילו יותר) מאשר אתם בודקים רכב משומש מאדם פרטי.

ואם אתם בעניין לקנות רכב משומש מליסינג, אז כעיקרון עדיף לקנות ישירות מחברות הליסינג, ולא מאינסוף המתווכים וגוזרי הקופון (סוחרים למיניהם).

אתם צריכים לזכור שזה באמת נוח לקנות בשיטה הזו, אבל במקרים רבים, כלי הרכב מליסינג והשכרה עוברים התעללות (תלוי בנהגים) שפשוט לא אכפת להם מהרכב – זה רכב חברה, זה לא שלהם.

הרכבים האלו מטופלים בחברות הליסינג עצמה, וזוכות לטיפול מינימלי, ובעלות מינימלית, המבוססת על חלפים לא מקוריים. כמו כן, האזור נחות ומינימלי ביחס לרכבים אחרים (פרטיים).מול זה צריך לדעת שבליסינג, אתם לרוב מקבלים תנאי תשלום טובים וגם תנאי מימון נוחים ?(למי שמעוניין).

ואם בכל זאת אתם מעוניינים לרכוש בדרך הזאת, ובפועל חלק הולך וגדל מהציבור פועל כך, אתם צריכים לעשות בדיקה של הרכב. בפועל, חברות הליסינג (או החברות המוכרות האחרות) עושות בדיקה, אבל, זו בדיקה של מכון מטעמם. זו עשויה להיות בדיקה אובייקטיבית, אבל למה לקחת סיכון – כדאי לעשות בדיקה בעצמכם.

יתרון נוסף ברכישה מחברת ליסינג – יש אחריות.  תעדיפו רכבים עם אחריות יצרן (שהאחריות עדיין בתוקף), זה עדיף על אחריות של חברת הליסינג, אבל בכל מקרה זה טוב יותר מרכישה של רכב משומש מאדם פרטי.

ובעת קבלת הרכב תבדקו שיש הכל – שכל הציוד שהובטח לכם נמצא – זה יכול להיות ארוך, אבל קחו את הרשימה ותעברו אחד אחד כדי לוודא שלא חסר כלום. אחר כך, זה יהיה מאוחר.

וחשוב לזכור שהמחיר גמיש. תעשו בדיקת שוק בין חברות הליסינג, תבדקו בחברות הטרייד-אין, ותתמקחו, כי היצע הרכבים ענק, והחברות האלו מאוד רוצות למכור, אז תנצלו את זה.

סיכום בנקודות:

יתרונות ברכישת רכב משומש מליסינג:

1. מגוון רחב של רכבים

2. תנאי מימון נוחים

3. מחיר נוח (אפשר להתמקח)

4. פחות כאב ראש מרכישה מאדם פרטי – פחות טרטורים, טלפונים, מפגשים וכו'

5. אפשרות לעשות טרייד-אין עם הרכב הישן (בחלק מהחברות)

חסרונות ברכישת רכב משומש מליסינג:

1. רכבים פחות מטופלים (נהגים ברכב מליסינג, לא דואגים ומשקיעים ברכב כמו בעלי רכב פרטי).

  גם הטיפולים השוטפים הם מינימליים וזולים (חלפים לא מקוריים).

 אם מדובר ברכבים שחברת הליסינג קיבלה בטרייד-אין, זה כבר סיפור אחר (יכולים להיות רכבים מטופלים היטב)

2.  רכבים בדגמים הסטנדרטיים ובאבזור המינימלי (לרוב)

3. סוחרים מנוסים

   מחשבון אחזקת רכב

למדריכים קשורים:

כל מה שצריך לדעת על רכישת רכב יד שנייה

האם כדאי לקנות רכב אפס קילומטר מליסיגנ?

אחזקת רכב – כל ההוצאו וכמה זה עולה? 

קניית רכב יד שנייה יכולה להיות עסקה מוצלחת במיוחד – אם רק עושים את זה נכון, בודקים מה שצריך ונמנעים מטעויות ■ המדריך המקיף שהכנו ידריך אתכם צעד צעד, כל הדרך עד מסירת המפתח

רכישת רכב יד שנייה אמורה להיות עסקה כלכלית נכונה יותר מרכישת רכב חדש. בכל רגע נתון מוצעות רבבות מכוניות במחירים נוחים מאשר רכבים חדשים – רכישת רכב יד שנייה מונעת מכם הפסד גדול בשל שחיקת ערך של מכונית חדשה. אז נכון, רבים קונים רכב חדש כי אפשר (יש כסף), כי לשכן יש רכב חדש, כי הכי כיף זה חדש, וגם כי אין תקלות – רכב חדש מהניילון, בלי בעיות מכניות, בלי "עיזים" שעוד יתגלו ברכב הישן. אומנם זה ללכת על בטוח, אבל האם זה שווה את זה?

רכב מאבד מערכו בין 10% ל-20% בשנה, תלוי בדגם ובשנת הייצור. זה לא תמיד נכון, כשטסלה דווקא מוכיחה ההיפך. מאז השקתה בארץ ב-2021, המחירים של הרכבים דווקא עלו. זו תופעה יחסית נדירה וסביר שבהמשך גם המחירים של הטסלות יירדו, אך במשך תקופה ארוכה המחירים עלו בגלל ביקוש גדול לטסלה והיצע קטן. אלא שטסלה היא היוצאת מהכלל. לרוב, רכבים מאבדים מערכם הרבה וככל שהם חדשים כך זה משמעותי יותר. המשמעות היא שאחרי 5-3 שנים אתם קונים את הרכב בחצי מחיר מעלות רכב חדש – במקום 120-140אלף שקל לרכב משפחתי חדש, תשלמו 60-70 אלף שקל – זה הבדל ענק, והרכבים ברובם (כמובן שחשוב לבצע בדיקה) במצב מכני תקין.

אלא שרכישת רכב יד שנייה היא לפעמים פרויקט לא קטן – אז איך עושים את זה נכון? ממה להיזהר (יש נוכלים)? איפה לקנות? באיזה מחיר (ביחס למחירון), וכל מה שצריך בעצם לדעת על קניית רכב משומש.

שלב ראשון – מגדירים תקציב ודרישות

השלב הראשון בתהליך של רכישת רכב יד שנייה, הוא בעצם נכון לכל פרויקט גדול שאתם נדרשים לממן – תגדירו תקציב. כלומר תחליטו מה הגבול שלכם, ואל תחרגו – יהיו מספיק כלי רכב טובים בתקציב שלכם, ולמה להיכנס לעוד חובות/ הלוואות? מסגרת זו מסגרת, והמשמעת חשובה, כי חריגה אחת תגרור חריגות נוספות.

כשאתם מגדירים מסגרת, אתם צריכים להפנים שיש הוצאות נלוות לשלב הרכישה, לרבות בדיקת הרכב. כמו כן, הביאו בחשבון את ההוצאות השוטפות – רכב זו הוצאה שוטפת גדולה מאוד – יש טסט, ביטוח, טיפולים , דלק כמובן, ואלו בקלות מגיעים לכמה עשרות אלפי שקלים בשנה. אז אל תוציאו את הגרוש האחרון שלכם על הרכב עצמו, כי אז לא יהיה לכם כסף לביטוחים (חובה ומקיף).

מיד לאחר הגדרת התקציב יש להגדיר גם מהו הרכב המתאים לכם. את הגודל – אם הרכב מיועד לנהג יחיד, לזוג או למשפחה, במיוחד כשמדובר בתינוקות ובילדים קטנים שנדרשים לשבת בכיסא בטיחות; את המטרה – אם הרכב מיועד בעיקר לנסיעות קצרות מפעם לפעם בתוך העיר, או לנסיעות ארוכות יומיומיות. זו לא חייבת להיות קביעה מוחלטת, אתם יכולים להגדיר כמה דגמים שמתאימים לכם – מבחינת ביצועים, סגנון, מראה, גודל וכדומה, להבין את המודל והדגם שעומדים בתקציב שלכם, ואז לעבור לשלב החיפוש.

  מחשבון אחזקת רכב

שלב שני – החיפושים

איפה מחפשים רכבים? פעם אנשים היו קמים מוקדם בבוקר בימי שלישי ושישי, הימים שבהם התפרסם בעיתונות מוסף לוחות המודעות, וקונים את העיתון ראשונים; או (והרוב פעלו כך) שהם היו "מפלחים" את מוסף הלוחות עוד לפני שהמכולת התחילה לעבוד (מפיץ העיתונים היה זורק את חבילת העיתונים ליד פתח המכולת/קיוסק). זה היה בעבר שלב חשוב ואפילו קריטי בתהליך רכישת רכב יד שנייה.

זה היה מקור האינפורמציה העיקרי על כלי רכב משומשים. היום, בעידן הדיגיטלי, זה כמובן הרבה יותר פשוט ונוח – באינטרנט יש לוחות מלאים ברכבים למכירה.  אפשר גם למצוא היצע גדול של רכבים משומשים באתרי חברות הליסינג (מדובר ברכבים שחזרו לחברה אחרי שהיו כמה שנים אצל הלקוח, או רכבים שהועברו לחברה במסגרת טרייד-אין – רוכש רכב מהחברה העביר את הרכב שלו בתמורה לזיכוי מסוים), ויש גם סוכנויות, סוחרים וגורמים נוספים שמתמחים במכירת כלי רכב יד שנייה. המגוון מאוד רחב, ואתר יד 2 עדיין שולט בשוק יד שנייה, לצד komo ופלטפורמות חדשות דוגמת CARWIZ.

בנוסף, יש את מה שתמיד היה הדרך האופטימלית – רכישת רכב דרך קשרים – קרוב משפחה שמוכר רכב, השכן שרוצה למכור רכב וכו'. היום בעידן הרשתות החברתיות זה אפילו פשוט ונגיש יותר, כשמי שרוצה למכור פשוט מעלה פוסט – שיגיע מיד גם לבת הדודה מירושלים וגם לחבר הילדות מאשקלון.

אם אתם מכירים את בעל הרכב, אז אתם יודעים אם מדובר באדם אמין ואתם גם יודעים, במקרים רבים, את  ההיסטוריה של הרכב פחות או יותר – נסיעות בשטח, נסיעות פשוטות לעבודה ובחזרה. כן, זה מזכיר את המשפט הידוע – "לקנות רכב מרופא", אז אולי לא תצליחו להגיע לרכב של הרופא, אבל היכרות עם בעל הרכב יכולה כמובן לעזור להבין מה אתם קונים – למרות, ואת חזה חשוב להדגיש, שאין כאן תעודת ביטוח. גם רכב של רופא יכול להתקלקל, ולהזדקק פתאום באופן תדיר לרופא (מוסכניק).

נוסף לכך, אפשר לחפש רכב בחברות הליסינג. החברות האלו מחזיקות מגרשים רחבי ידיים עם מכוניות משומשות רבות, ומפרסמות באינטרנט ובעיתונות רכבים במבצע, וזו בהחלט יכולה להיות עסקה טובה.

ואם אתם כבר עושים סיבוב אצל חברות הליסינג, יש עשרות רבות של מגרשי רכב של חברות מסחר ברכבים, וכדאי גם לראות מה הן מציעות.

נראה שהמקור הכי טוב לעסקאות של רכישת רכב,  הוא היכרות אישית, ואחר כך זה כבר תלוי – רכישת רכב מאדם פרטי יכולה להיות עסקה טובה. במקרים רבים לא יתמקחו אתכם על מחיר המחירון, אלא יפחיתו ממנו כמה אחוזים טובים (לרוב בין 5% ל-10%).

המטרה של המוכר היא לסגור עסקה כמה שיותר מהר – זמן שווה כסף, אין לו כוח לכאב הראש הזה, ואדם שמוכר רכב, במקרים רבים, נמצא בשלב של הנמאס, הוא כבר לא רוצה את הרכב הזה, הוא קיבל או הזמין רכב אחר (חדש יותר), והוא רוצה להיפטר ממנו כמה שיותר מהר. אם הוא מוכר את הרכב בשוק החופשי, משמע אינו יכול לחברת הליסינג (כזיכוי בעת רכישת רכב), ולכן הוא אולי לחוץ על הכסף או להיפטר מהרכב שסוחב הוצאות שוטפות.

רכישה מאדם פרטי עדיפה  כי אין לו את יכולת המיקוח שיש לחברת הליסינג. אם תרכשו מחברת ליסינג, היא אמנם תרד ממחיר מחירון (ברוב המקרים), אבל אם זה היה מאדם פרטי הייתם מקבלים הנחה גדולה יותר. אחרי הכול, מישהו מכר לחברה כי הוא לא רצה להתעסק עם המכירה השוטפת, הוא היה מוכן לוותר על כמה אלפים ולהעביר את האוטו לחברת הליסינג (תמורת זיכוי ברכב חדש יותר). ומכאן, ברור שמכירה לאדם פרטי עדיפה ברוב המקרים, אך לא תמיד. יש אנשים שיתווכחו אתכם על כל גרוש ולא יזוזו מילימטר מהמחיר, ויש כאלו שיהיו מוכנים להוריד הרבה כדי שתיקחו את הרכב הישן שלהם.

בחרו את הרכב הנכון

חשוב גם לדעת לבחור את הרכב המתאים לכם. זה תלוי כמובן בתקציב שלכם, וזה גם תלוי בצרכים – כמו מספר הנפשות במשפחה, טעמים אישיים (אני רוצה רק רכב בצבע אדום!) ובעוד פרמטרים. עדיף לכם למשל שהרכב שייבחר יהיה רכב שיש לו היצע וביקוש גדולים, כדי שבבוא היום כשתרצו למכור אותו, יהיה לכם יחסית קל. רכבים עם שוק קטן נמצאים יותר זמן על המדף עד שהם נמכרים. אם מכירה ממוצעת לוקחת בין שבועיים לשלושה שבועות, רכב עם שוק קטן יכול להימכר רק אחרי חודש-חודשיים, ויש מצבים גרועים יותר, והכל גם תלוי כמובן במחיר (ברגע שמורידים את המחיר הסיכוי לסגור עסקה גדל).

נוסף לכך, חשוב לדעת גם מה השחיקה במחיר. יש רכבים שמחירם יורד משמעותית (שחיקה שנתית בערך הרכב), ויש כאלו (לרוב גם הדגמים הפופולריים) שהשחיקה בהם איטית יותר. זה תלוי בפרמטרים רבים שלא כולם יודעים, למשל השקה של דגם חדש – השקה כזו לרוב פוגעת במחיר הדגם הישן. זה גם תלוי במצב שוק, ובקטגוריה של הרכב המסוים, לפעמים זה ממש סוג של נבואה, אבל יש בכל זאת  רכבים שמחירם  נשמר יותר לעומת רכבים אחרים.

כמו כן, עדיף כמובן שתבחרו ברכב שעלותו השוטפת נמוכה יותר – הן בצריכת הדלק, הן בטיפולים השוטפים – זה עניין של העדפה אישית כמובן. אם אתם לא מוכנים לשמוע על רכב מסוים, אז לא יעזור שתדעו שהוא חסכוני בדלק. אבל זה קריטריון שצריך להביא בחשבון כשרוכשים רכב.

כמו כן, כדאי לשים דגש על אמינות ובטיחות – עד כמה הרכב אמין, כלומר מה שקניתם זה מה שקיבלתם, ולא יהיה מצב שפתאום הרכב "רואה מוסך" כל שבועיים. כמו כן, ודאו שהרכב בטוח, חזק, ולא "עף ברוח" – והכול יחסי כמובן. בנוגע לבטיחות יש מבחני בטיחות של יצרן הרכב, יש תקנים מקובלים, ויש אביזרי בטיחות שמוטמעים ברכב (כריות אוויר, מערכות בקרה ושיווט, זיהוי וגילוי שטח מת ועוד), ובנוסף יש חשיבות לעד כמה הרכב בטוח לנסיעה בעת התהפכות ותאונה. במקרים אלו יש משקל לסוג החומר ועמידות החומר, לאחר שהרכבים נבחנים במבחני ריסוק. יחד עם זאת, קשה מאוד להשוות בין רכב לרכב. יש הנחת בסיס שהרכבים האירופאיים חזקים ומקנים ביטחון רב יותר לעומת רכבים יפניים ומהמזרח הרחוק. מנגד, הרכבים היפניים ובכלל מאזור המזרח הרחוק נחשבים אמינים וחסכוניים יותר. כל מקרה לגופו.

ובהינתן כל הקריטריונים הכלליים והאישיים, יוצאים לחיפושים וצריך לשאול שאלות.

מה חשוב לשאול?

בשלב החיפושים, אתם עוברים בין מגרשי מכוניות, חברות ליסינג, נפגשים עם מוכרי רכבים, או מתקשרים ומבררים פרטים מאנשים פרטיים ומחברות הליסינג והסוחרים. רצוי לבדוק את ספר הטיפולים של הרכב – בדקו מתי בוצע הטיפול האחרון, מתי הוחלפו חלקים כגון המצמד, הבלמים ורצועת הטיימינג, ומהו מספר הקילומטרים שעבר הרכב.

אם ספר הטיפולים אינו נמסר לכם, יכול להיות שיש בעיה. אתם צריכים להתמקד במספר שאלות ולקבל תשובה ברורה – נתון חשוב למשל הוא הקילומטראז' של הרכב, שכן הנתון הזה מרמז על מצבו של הרכב, ככל שהוא עשה מרחק גדול יותר, איכותו ותקינותו נמוכות יותר. זה לא מדע מדויק, אבל יש מתאם בין השימוש ברכב (קילומטראז') לבין איכותו ותקינותו.

ולכן כבר בשלב השיחות המוקדמות, צריך להציב גבול – אנחנו לא רוצים (לדוגמה) רכב עם יותר מ-100 אלף קילומטר.

כמו כן, אתם צריכים להבין כמה בעלויות היו על הרכב, ככל שהיו יותר בעלויות, כך המחיר צריך להיות נמוך יותר. ככל שיותר נהגים רכבו ברכב כך יותר פעמים מכרו אותו – שזה בפני עצמו מדליק נורה אדומה (במיוחד אם מדובר על מספר רב של בעלויות). כמו כן, מספר רב של נהגים זה דרך טיפול שונה ברכב – הן בנהיגה השוטפת, הן בתחזוקה ובטיפולים, וזה בפני עצמו די "משגע" את הרכב. כל נהג והשיגעונות שלו, לכל נהג דרך נהיגה אחרת, כל נהג משתמש אחרת בברקסים, כל נהג נוסע במהירות אחרת ועוד.

חשוב לדעת כמה זמן החזיק המוכר את הרכב, ואם מדובר בפרק זמן קצר, אתם צריכים לבדוק אם מדובר בתרגיל – המוכר פשוט גילה משהו על הרכב והוא מנסה להיפטר ממנו. נסו לחלץ מהמוכר את סיבת המכירה, בשחה ישירה או בשאלות עקיפות.

בשיחה עם המוכר, בררו מה מצב הרכב מבחינה מכנית, איפה מטופל הרכב (מוסך מרכזי?) ובאיזו תדירות. כך תבינו עד כמה היה המוכר רציני עם האוטו, כמה הוא טיפח את האוטו, וכמה הוא השקיע. רכב שלא מטופל בעקביות, ומזגזג בין מוסכים שונים, מאבד נקודות בשלב הזה, אלא אם יש התגמשות במחיר.

כבר בשלב השיחה הראשונה תבררו את המחיר ואת הגמישות בו. אם אתם נתקלים באדם שמראש אתם מבינים שהוא לא גמיש, והמחיר לא מתאים לכם, חבל על הזמן. תסננו בשלב הזה את הרכבים לפי מחיר, קילומטראז', בעלויות ופרמטרים נוספים (צבע, הרכב עבר תאונה?  כמה זמן נותר לטסט ועוד), ורק אז תצאו לבדוק את אלו שמתאימים לכם.

בשיחה הראשונה צריך להיזהר מנוכלים ויש הרבה כאלו. אתם צריכים לוודא שאם פניתם למוכר פרטי זה אכן מוכר פרטי ולא מדובר בסוחר רכב. זה לא אומר שסוחרים הם  נוכלים, אבל זה אומר שהשיחה היא לא מול אדם פרטי, אלא מול סוחר ממולח שמכיר את כל השטיקים והטריקים, וכן, מה לעשות – חלק מהסוחרים (אפילו חלק גדול) מסוגל לספר סיפורים ומעשיות על הרכב, שהמרחק בינם לבין המציאות הוא גדול.

בשלב החיפושים, אל תתעייפו מהר מדי – אל תחליטו על סמך בדיקה של רכב אחד, עדיף לעשות סיבוב על כמה רכבים, ובדיקה של כמה רכבים כדי להגדיל את הסיכוי למצוא את הרכב המתאים לכם בעלות המתאימה לכם. תשאפו כמובן לרכב כמה שיותר מאובזר, ותשוו בין הרכבים בהתאם לרמת האבזור, לצד השלדה והבדיקה המכנית.

רוב הרכבים נמכרים מתחת למחיר מחירון

מחיר הרכב תלוי במודל, בתחזוקת הרכב ועוד, כאשר כל שינוי מהנורמה מחייב התאמה. אם לדוגמה האוטו דפוק מכל הכיוונים והוא צריך עבודת פחחות מקיפה, זה צריך להיות מתומחר ברכישת הרכב (הפחחות הצפויה אמורה להפחית את מחיר הרכב). מנגד, אם הרכב מאובזר במכשור מודרני ביותר ויקר, זה צריך להתווסף למחיר הסטנדרטי. ועדיין  – חשוב להבהיר שוב, רוב הרכבים נמכרים בפחות ממחיר המחירון.

והנה סיכום ביניים בנקודות עיקריות. השלבים העיקריים:

1. קביעת תקציב
2. הגדרת סוגי הרכב ומודל הרכב שמתאים לכם
3. פנייה למוכרי רכב (פרטיים, חברות ליסינג, סוחרים – עדיף בסדר הזה, אך כל אדם והעדפותיו)

ומה שואלים את המוכר (שאלות עיקריות)?

1. כמה קילומטר עשה הרכב?
2. כמה בעלויות הוא עבר?
3. האם עבר תאונות ומכות קשות?
4. מה מצבו המכני?
5. היכן הרכב מטופל ובאיזו תדירות?
6. מה המחיר ועד כמה הוא גמיש?

איך בודקים רכב משומש?

ובכן, הגעתם לשלב שבו אתם נפגשים עם המוכר. חשוב להיפגש בביתו (אם זה אדם פרטי), שכן מתברר שיש הרבה סוחרים, הרבה שרלטנים שיספרו לכם שהם לא סוחרים, אבל הם כן. ואם תיפגשו בביתו של המוכר, זה מגביר את הסיכוי שאכן מדובר באדם פרטי. מעבר לכך, אם הולכים לרמות אתכם, בטח שהמוכרים לא ירצו שתדעו איפה הם גרים.

חשוב גם לראות את הרכב באור יום – זה טריוויאלי, אתם לא תקנו רכב בחושך, כאשר לא ניתן לראות את השלדה, את הפגיעות והמכות בה.

חשוב לראות את רישיון הרכב של המכונית, ככה תוכלו לבדוק  את מספר הבעלויות על הרכב (כמה ידיים הרכב העביר). הנתון הזה מופיע תחת סעיף "מספר בעלים קודמים". ברכב מיד ראשונה יופיע בסעיף הזה המספר 0 (ליתר דיוק – 00), ובהתאמה ברכב יד שנייה יופיעו המספר 01, רכב יד שלישית 02 וכן הלאה.

תוודאו גם אם הרכב היה בידיים פרטיות או שמא חברה או ליסינג. אם הרכב היה בידי חברה או ליסינג ביד ראשונה, זה לא מופיע ברישיון הרכב. כן, זה מפתיע, אבל אפשר לבדוק זאת במשרד הרישוי. רכב שהיה בידי חברה או ליסינג כיד שנייה יירשם ברישיון כרכב חברה/ליסינג. זה חשוב כי רכב ליסינג ורכב חברה שווים פחות, הבלאי עליהם גבוה יותר, ובכלל – ברגע שעוברים כמה ידיים, או ברגע שמדובר בנהג שלא אכפת לו מהרכב כמו אדם פרטי, הנזקים ברכב רבים יותר. על רכב חברה וליסינג יש הנחה של 10%-20%, ביחס לרכב מאדם פרטי.

רכישת רכב משומש מחברת ליסינג יכולה להיות מאוד נוחה למרות כמה חסרונות. בכל מקרה, לא משנה ממי אתם רוכשים רכב משומש, אתם צריכים לעשות את הבדיקות שמפורטות כאן בהמשך (בדיקות מכניות, נסיעת מבחן, בדיקות של ניירת וטפסים, קילומטראז', בעלות ועוד), ואם אתם מחליטים בסוף לרכוש רכב משומש מחברת ליסינג, מומלץ מאוד לקרוא – רכישת רכב משומש מליסינג – יתרונות וחסרונות.

בדיקת רישיון רכב

חשוב שתבדקו אם ברישיון הרכב (בתחתית הרישיון) יש הערה – "הפקדת סוחר – רישיון לטסט, היו בעלים קודמים". מה זה הפקדת סוחר? משרד הרישוי מאפשר לסוחרי רכב להעביר בעלות על כלי רכב מבלי שההעברה תירשם כיד נוספת ברישיון הרכב. אבל הוא כן דורש את ההערה הזו – הפקדת סוחר. משמעות ההערה היא שהרכב נמכר/הועבר לסוחר שרוצה להעביר אליכם רכב, וכך לחסוך ביד/בבעלות. ונדגים – נניח שמשה (יד ראשונה) מכר את הרכב לסוחר והסוחר רוצה למכור לכם. ברישיון הרכב יהיה רשום –  01 (יד שנייה) כי הרכב עבר לסוחר, אבל ברגע שהסוחר יעביר אליכם, לא תתווסף יד נוספת – הרכב יישאר ברישום של 01 (יד שנייה). זה מבלבל ומטעה, וחשוב מאוד להבין את העניין – אם רשום הפקדת סוחר, אז לא תתווסף יד/ בעלות , אבל יש כאן בעיה – ראשית, מדובר בסוחר רכבים, ושנית – מי יודע מי היה יד ראשונה? המוכר נעלם, הוא העביר את הרכב לסוחר שכאילו מנהל את המכירה בשבילו, אבל לכו תדעו – אולי זאת הייתה חברת ליסינג או חברה בכלל, ואז אתם לא יכולים לדעת. אז בדיוק כפי שהצגנו למעלה – ברגע שמדובר ברכב יד ראשונה, כדי לדעת אם מדובר ברכב מחברה או מליסינג אתם צריכים לפנות למשרד  הרישוי,  עם הסוחר ותעודת הזהות שלו, וכך לקבל את ההיסטוריה (היד הקודמת) – אל תוותרו על הבדיקה הזו, אל תיפלו בפח של סוחרי הרכב!

עוד טריק בעיקר של סוחרים (גלויים וסמויים) הוא רישיון רכב בלוי או מטושטש. אם זה כך, ייתכן שמדובר בהשחתה של הרישיון כדי שלא תוכלו לזהות  מה כתוב בו, או כדי שיהיה ניתן יותר בקלות לשנות ולזייף נתונים מסוימים.

בצד שמאל למעלה ברישיון כתוב תאריך הבעלות על הרכב. ככה תוכלו לדעת אם הרכב נמכר בזמן קצר לאחר שנרכש , ואם כך, אז חשוב לדעת למה.

ברישיון הרכב תבדקו גם את תאריך הדפסת הרישיון. אם מדובר בהפקה חדשה יחסית, תשאלו למה יצא רישיון חדש, כבר היו מקרים של זיופי רישיון.

ברישיון צריכה להיות חותמת מוטבעת של הטסט (חותמת כשירות תנועה) – אם אין, זו נורה אדומה, ואולי האוטו לא עבר טסט?

בדיקת קילומטראז' – איך בודקים אם הנתון נכון?

אתם צריכים להצליב את הנתונים ברישיון עם נתוני המוכר. בקשו תעודת זהות של המוכר ובדקו אם אכן הוא הבעלים של הרכב. בהרבה מקרים הוא יגיד לכם – זה של אשתי, של אחותי, של השכן שלי – אבל, אולי הוא פשוט סוחר סמוי, ואגב יש סוחרי רכב ברישיון (של משרד התחבורה) ויש כאלו שלא ברישיון. אם כבר קונים רכב מסוחר אז כמובן שיהיה מסוחר ברישיון. מכירה מאדם שמוכר בשביל אחותו, השכן או בשביל כל אדם אחר, עדיין לא אומרת שהרכב לא מתאים לכם, אבל היא כן אומרת שאתם מנהלים מו"מ מול אדם בקיא וממולח, ושרב הנסתר על הגלוי, ולכן צריך לבדוק בשבע עיניים – נציג של אדם אחר זו בהחלט נורת אזהרה מבחינתכם, הרוכשים.

וגם אם מדובר בנציג של המוכר, אל תוותרו על לראות את המוכר עצמו ולוודא שהוא אכן הבעלים של הרכב (הצלבת תעודת הזהות עם נתוני רישיון הרכב). אתם יכולים לדחות את השלב הזה, אבל זה תמיד יהיה תנאי לעסקה.

בבדיקה שלכם גם חשוב לקבל את ספר הטיפולים של הרכב, ספר שבו מידע מתי הרכב עבר טיפול ואיזה. בספר אמורה להיות בצמוד לכל טיפול כזה חותמת – אם אין חותמת זה לא תקין ואולי פשוט לא היה טיפול כזה.

ברכבים חדשים תקבלו את ספר הטיפולים, ולרוב הרכב מטופל כיאות (וצריך לוודא זאת), אך ככל שהרכב יותר זמן על הכביש, הבעלים מתייאש מהמוסך המרכזי (שלרוב יקר יותר) ופונה למוסכים אחרים, ואז הרישום הולך לאיבוד, והרבה פעמים פשוט כבר אין ספר. במצב כזה, אתם צריכים לדרוש  מהמוכר להגיע אתכם למוסך שבו הרכב מטופל ושם תקבלו תדפיס של כל הטיפולים.

ספר טיפולים/תדפיס טיפולים חשוב גם לאימות הקילומטראז' של הרכב. יש אינסוף מקרים של זיוף הקילומטראז', ואתם בטח לא רוצים ליפול בפח הזה. ולכן, השוואת נתון הקילומטרים על צג הרכב לעומת הנתון (נתונים) בספר הטיפולים/תדפיס הטיפולים, תיתן לכם מושג אם יש כאן בעיה, והנה המחשה – אם הרכב עשה 45 אלף קילומטרים במשך 3 שנים, אבל בספר הטיפולים אתם רואים שהטיפול האחרון לפני שנה היה ב-40 אלף קילומטרים זה חשוד – איך פתאום מקצב של 20 אלף קילומטרים בשנה, זה יורד ל-5 אלף קילומטרים? ויש מקרים ברורים (אלא אם מדובר בטעות בנתון שבספר) – אם הרכב עשה 30 אלף קילומטר בשלוש שנים על פי צג הרכב, אבל בספר טיפולים כתוב שבטיפול לפני חצי שנה היה 40 אלף קילומטרים, סביר להניח שטיפלו בקילומטראז' ברכב.

נתון הקילומטראז' רשום גם במחשבי המוסך וההשוואה בין המספר ברכב למחשב חשובה (יותר מאשר בתדפיסים ובספר שלפעמים לא ממלאים את הנתון הזה). בדיקה נוספת של הקילומטראז' היא פשוט להסתכל – אם אתם רואים קילומטראז' נמוך, אבל שני צמיגים שחוקים, טיפולים רבים, אז זה פשוט לא מסתדר – לרוב קילומטראז' נמוך, משמע צמיגים תקינים, טיפולים בתדירות יחסית נמוכה.  זאת ועוד – תסתכלו במושב, בדוושות, בהגה, בכל האזור של הנהג. רכב עם קילומטראז' נמוך יתבטא גם בדוושות לא שחוקות, ריפוד ואזור נהג יחסית תקין ולא שחוק. פערים בין הקילומטראז' לבין המצב בפועל, עלולים להעיד על זיוף.

במוסך צריך לבדוק את הטיפולים האחרונים של הרכב, את הצמידות שלהם – אם פתאום הרכב התחיל להגיע כל חודש למוסך בחצי השנה האחרונה, אזי יש בעיה. אם אין טיפול בשנה האחרונה – בעיה, הרכב פשוט לא מטופל, והבעיות שיצוצו בהמשך ייפלו עליכם.

חשוב לבדוק מתי הוחלפו חלקים חשובים כמו – המצמד (אם מדובר בגיר רגיל/ ידני), רצועת הטיימינג והבלמים. זה חשוב כי אם הם לא הוחלפו בטווח מסוים של שנים (כל דגם וההחלפה הממוצעת שלו) אז צפו להחלפה בקרוב – כלומר, עוד עלויות.

ברכבים אוטומטיים מומלץ לבדוק מתי הוחלפה התיבה האוטומטית. לרוב התיבה מחזיקה 200 אלף קילומטר (ויותר), ואם היא לא הוחלפה, ואתם בסדרי הגודל הללו  בקילומטרים, זה אומר שמאוד סביר שבקרוב תצטרכו להחליף את התיבה וומדובר בהוצאה משמעותית.. כמו כן, בדקו אם הגיר שופץ – זה נעשה בערך כל 130-150 אלף קילומטרים, וגם זו הוצאה שעלולה ליפול עליכם.

כאמור, הבדיקה שלכם צריכה להיות באור יום, ועדיף בשמש כי אז תוכלו לאתר הפרשי צבע בפח של הרכב, או חלקי פח בולטים. השיטה לאתר הפרשי צבע ופח בולט היא להסתכל על המכונית מהצד: ברכב שנצבע מחדש ייתכן שתמצאו שאריות צבע מסביב לחלונות (לרוב בגומיות) ובידיות של הדלתות. תיקוני פח לפעמים מתגלים בתא המטען – בדקו מתחת לשטיח, ואם יש שם עיוותים בפח או סימני תיקון, כנראה עליתם על תיקון פח.

בשלב הבא בדקו את הצמיגים – האם הצמיגים סדוקים, שחוקים? מתי הוחלפו? ברכב עם הנעה כפולה יש להחליף צמיגים במקביל (כל הארבעה יחד), אם ברכב כזה אתם מגלים שזה לא כך, אז עלולה להיות בעיה במנגנון הדיפרנציאלי  – כאשר הצמיגים לא מוחלפים במקביל, אז יש לחץ מוגבר/ משקל מוגבר במקום מסוים, וזה משליך ושוחק את מנגנון הדיפרנציאל והסיבוב של הרכב. כלומר, בעל הרכב חסך בצמיגים – וזו הוצאה שתיפול עליכם, ומעבר לכך המוכר הזיק לאוטו.

בקשר לצמיגים, צריך לבדוק שמידת הצמיגים ברכב אכן תואמת לרישיון הרכב – כלומר שאתם נוסעים עם צמיגים מורשים. אגב, צמיגים שונים מהמותר, הם עבירה, והרכב יורחק מהכביש.

איך בודקים מנוע?

נתחיל בזה שבכלל בבדיקת רכב צריכים להיות חשדנים. מה לעשות – יש פשוט יותר מדי מקרים שעבדו על אנשים, ואתם בטח לא רוצים להיות אלו שעבדו עליהם. זה נכון לגבי כל הבדיקות שהצגנו וגם ביחס לבדיקת המנוע. תא מנוע נקי מעורר חשד. זה טוב מדי מכדי להיות אמיתי. מוכר הרכב פשוט שטף וצחצח את הרכב לפני שהציג לכם אותו. זו טכניקה ידועה של סוחרים, חברות ליסינג וגם אנשים פרטיים עושים זאת – אז לא להתרשם מתא מנוע נקי.

בדקו את צבע השמן על המדיד (אותו גוף שנכנס לתא השמן) – צבע שחור וריח שרוף עלולים להעיד על צורך בהחלפת שמן, ושאלו מתי נעשה טיפול אחרון. בדקו אם יש מים בשמן – איך בודקים? אם יש משקעים לבנים או בועות זה מעיד על מים מעורבבים בשמן ואז המשמעות היא שצריך בקרוב לשפץ את ראש המנוע – שזה עסק יקר.

חשוב לדעת אם המנוע מקורי. ככל שהרכב ותיק יותר כך הסיכוי שמדובר במנוע מחודש או משופץ, גדול יותר. בררו מתי המנוע הוחלף, ובמה הוא הוחלף – מנוע מקורי, מפירוק של רכבים אחרים, מייבוא. צריך לבדוק את המספר הסידורי של המנוע ולוודא שהוא רשום ברישיון הרכב, וכן צריך להבין אם המנוע עדיין תחת אחריות.

אם מדובר במנוע יד שנייה, צפוי שהמנוע לא יהיה נקי ומצוחצח, אם כן, אז המוכר יצא מגדרו כדי לשפר את ההופעה.

בדקו את הרדיאטור – צריך להיות נוזל קירור קצת ירקרק. אם יש מי ברז, זה עלול להיות בעייתי למנוע, ולגרום לנזק לראש המנוע. תבדקו את הצינורות ותראו שהם תקינים.

בדקו את המצבר – אם המצבר בן 2-3 שנים, אז ייתכן מאוד שהוא לקראת הסוף, ותצטרכו מצבר חדש. התאריך של המצבר אמור להיות כתוב עליו. במקרים מסוימים יש עדיין אחריות בתוקף על המצבר, בדקו אם זה תקף למצבר שלכם.

בדקו את בלמי הזעזועים – כאשר אתם נשענים עם משקלכם על צד אחד של הרכב הוא מעט שוקע (תלוי כמה אתם כבדים), תנסו ללחוץ כמה שאפשר בצד אחד ותשחררו  – אם הרכב חזר וזהו – נראה, על פניו, שבלמי הזעזועים תקינים. אם הוא חזר ועוד פעם ירד (מעט), אז ייתכן שבולם הזעזועים כבר לא תקין. תעשו את הבדיקה הזו בכל הגלגלים.

כל הבדיקות האלו הן בהחלט אפשריות. חלק גדול ממחפשי רכב יד שנייה, מחפשים רכב עם קרוב משפחה, שכן שמבין עניין ברכבים, אבל האמת שאם אתם קוראים ומפנימים מה צריך לעשות זה יכול לספק (למרות שעדיף ללכת עם בעל ניסיון).

הנה ריכוז הבדיקות העיקריות, עד כאן (לפני שלב נסיעת המבחן); הבדיקות מוצגות כאן רק בנקודות (למעלה מוסבר איך לבדוק והיכן "המוקשים"):

1. כמה "ידיים" עבר הרכב (כמה בעלויות). דגש מיוחד על כך שיש מניפולציות שמסתירות את העובדה שהרכב היה רכב חברה או רכב מליסינג (למעלה הסבר איך לעלות על זה)

2. כמה קילומטראז' עשה הרכב ואיך לאמת זאת

3. בדיקת ספר טיפולים או תדפיס טיפולים והבנה של מצבו המכני של הרכב והעלויות שבדרך (חלקים וטיפולים בהמשך)

4. בדיקת צבע ופח

5. בדיקת צמיגים

6. בדיקת מנוע – מקוריות המנוע, רישום המנוע

7. בדיקת רדיאטור

נסיעת מבחן ברכב יד שנייה

השלב הבא ברכישת רכב הוא כמובן הנסיעה עצמה. לא מספיק שהתרשמתם מהבדיקות עד כה (וגם אם לא ממש התרשמתם – זה מתאים לכם, בהינתן החלופות והמחיר), הרי שחשוב מאוד לנסוע ברכב, "להרגיש" אותו. רבים מוותרים על נסיעת המבחן ורוכשים רכב בלי שהתנסו באמת בנהיגה עליו ובלי שהרגישו אותו בשטח, וזה חבל.

אז איך עושים את זה? בהתחלה פשוט תיסעו בלי רעשי רקע (בלי רדיו או שיחה בסלולרי למשל), כדי לשמוע את הרכב עצמו, כדי להתרכז בבדיקות. תבדקו שהנורות פועלות – נורות חיווי ה-ABS, כריות אוויר (הנורות נדלקות עם ההתנעה וכעבור כמה שניות נכבות). חשוב מאוד לבדוק את נורות החיווי, כי אם יש תקלה, בעל הרכב יכול פשוט לנתק את הנורות ואז לא תדעו עליה. אם נורות החיווי עובדות, אז התקלה מהבהבת. אם יש נתק חשמלי, לא תדעו על הבעיה.

מה לבדוק בזמן הנסיעה?

תבדקו אם יש עשן לבן או עשן כחלחל/אפרפר הנפלט מהאגזוז. עשן כחלחל כזה עלול להעיד ברכב עם מנוע בנזין על שריפת שמן במנוע. זאת יכולה להיות תקלה פשוטה וזולה (שסתומים או גומיות), אבל זו יכולה להיות גם בעיה גדולה – אוברול כללי. תשימו לב – עשן לבן נפלט כמעט בכל הרכבים, בימים קרים מיד לאחר ההתנעה, ולכן אל תקפצו למסקנה חפוזה. רק אם זה ממשיך מעבר לשלב ההתנעה והנסיעה הראשונית, זו אינדיקציה לבעיה.

אם יש עשן שחור זה לרוב מעיד על שריפת דלק בקצב מוגבר (שריפה מוגזמת) וכנראה בעיה במערכת הדלק. זו יכולה להיות בעיה בעלות נמוכה (החלפת חיישנים) וזו יכולה להיות בעיה בעלות גבוהה (החלפת מחשב מנוע).

וביחס לרכבי דיזל – חשוב לבדוק כי בזמן האצה מהירה, הרכב לא פולט הרבה עשן שחור, כי אז יש תקלה.

במהלך הנסיעה תבדקו אם ההגה חופשי מדי, ותנסו לשמוע אם יש רעשים כלשהם – חריקות ונקישות – ואת מקורם. כמו כן, חשוב בנסיעה לבדוק את המצמד, זה עובד כך – שלבו להילוך רביעי בנסיעה במהירות סבירה/ נמוכה (סל"ד נמוך = סיבובים לדקה בקצב נמוך), והחלו להאיץ. אם המצמד מחליק, תהיה עלייה בסל"ד כאשר לא תהיה במקביל עלייה במהירות. אחר כך, העבירו הילוכים באופן מהיר מהרגיל, כדי לבדוק חריקות ובעיות במעבר הילוכים.

כאשר מדובר ברכב אוטומטי (ואלו רוב הרכבים בשוק) – בדקו אם ההילוכים מתחלפים באופן סביר ומהיר,  או שהרכב כאילו נתקע בהילוך מסוים. כמו כן, בדקו את ההילוך האחורי (רוורס) – שלבו להילוך אחורי ובדקו אם ההשתלבות מתבצעת בזמן סביר וללא מעין מכה (צליל של מכה שנשמעת לפעמים כשמעבירים הילוך).

את נסיעת המבחן תעשו גם בדרך רגילה ובינעירונית וגם במגרש/חניון עם שטח גדול, ואז תוכלו לבדוק את ההגה בצורה מיטבית – להגיע איתן לשני הקצוות תוך כדי הנסיעה ולבחון את הנסיעה בפניות חדות. כך גם תוכלו לעשות פרסה, וכך תוכלו לקבל אינדיקציה על תקינות ההגה וההילוכים. נקישות במעבר הילוכים ובסיבובים יכולות להעיד על בעיה.

בדיקה נוספת היא של הבלימה של הרכב – פשוט תבלמו את הרכב במהירות גבוהה, לא בפתאומיות, אלא בהדרגה ותבדקו אם ההגה רועד – רעידות ירמזו כי צלחות הבלימה התעוותו ודורשות החלפה.

בזמן הנסיעה בדקו את המזגן – קירור וחימום. אם הקירור לא פועל זה יכול לנבוע ממחסור בגז, אבל גם מבעיה גדולה יותר (ויקרה יותר), ולכן כדאי לבדוק את המזגן לעומק (אם יש בעיה).

צריך גם לבדוק שיש צמיג רזרבי וצריך לבדוק שהצמיג תקין. צריך לוודא שהרכב מצויד במגבה (ג'ק) ומפתח לפתיחת האומים.

במהלך הנסיעה תבדקו שמד המהירות/ספידומטר תקין. כמו כן חשוב לבדוק את תקינותם של כל  האביזרים במכונית –  חלונות חשמליים, מגבים, מראות, גג (אם יש), נעילה מרכזית, אורות ברכב ועוד.

זו אולי לא בדיקה פשוטה, אבל בהחלט אפשרית, ואז אתם מוכנים לשלב הבא – בדיקה במכון מוסמך.

הנה \ריכוז תמציתי של הבדיקות בשלב הנסיעה:

1. האם הרכב "מעשן"?

2. בדיקת ההגה – האם הוא חופשי מדי?

3. בדיקת הבלמים

4. בדיקת הילוכים – שילוב הילוכים ונקישות

5. חלונות חשמליים, מגבים, מראות – האם הכל עובד?

בדיקה במכון

למרות הבדיקות שאתם עשיתם, בדיקה במכון היא מאוד חשובה, כי יש מקרים שבמכון עולים על בעיות ותקלות שלא צפו בבדיקה שלכם, ומעבר לכך – הבדיקה הרבה יותר מדויקת ואמינה; רק קחו בחשבון – שכמו כל בדיקה, אין תעודת ביטוח על המכלול, יש תקלות ובעיות שהבדיקה לא תעלה עליהן, ומעבר לכך הבדיקה עולה כסף. לכן, אם מדובר ברכב זול, אולי אין מקום לבדיקה.

לפני הבדיקה, החתימו את המוכר כי הוא מתחייב שאם תימצא פגיעת שלדה בבדיקה הוא ישלם על תיקונה, ויש גם כאלו שמחתימים על כך שהמנוע והגיר מקוריים (בהמשך לכך שהמוכר  הצהיר כי הרכב לא עבר תאונות ושאין פגיעה בשלדה). אם זה רכב מיד ראשונה הוא יודע בדיוק מה קרה, והוא יחתום, אחרת הוא כנראה מסתיר משהו. אם עברו כמה ידיים, הוא אולי פשוט לא יודע.

אל "תקנו" את השיטה של מוכרים להתחמק מבדיקה – "יש לי קונים בלי בדיקה, אני אמכור להם" – ת'פדל, תמכור להם – תתעקשו על בדיקה, ועדיף במקום שאתם מכירים וסומכים עליו. אל תלכו למכון שהמוכר ממליץ לכם.

ולגבי תוצאות הבדיקה חשוב להדגיש – טופס הבדיקה במקרים רבים יראה מצב רע יותר מהמצב בפועל (סוג של מרווח ביטחון של המכון בדיקה; סוג של 'כסת"ח' למכון). תבינו מהבוחן את הסעיפים שמופיעים בבדיקה ועד כמה הם חשובים וקריטיים.

אחרי הבדיקה תעשו נסיעת מבחן נוספת "ותחפשו" את התקלות שעלו במכון הבדיקה. בנסיעה שנייה תגלו, מן הסתם, בעיות נוספות וזה טבעי  – תמיד בבדיקה חוזרת מתגלים דברים נוספים.

בירורים אחרונים

ואם אחרי הנסיעה השנייה, אתם מעוניינים לרכוש את הרכב, והגעתם עם המוכר לעמק השווה, אז יש עוד כמה עניינים לברר לפני שממש סוגרים עסקה.

למרות שלכאורה אם ניתן להעביר רכב (להעביר שם בעת מכירה) אז אין שעבוד או משכון על הרכב, זה לא בדיוק כך. רכב ממושכן ורכב משועבד ניתן להעביר. ולכן, צריך לבדוק ברשם המשכונות אם הרכב ממושכן או משועבד. זה לא מסובך – הכי פשוט דרך האינטרנט (אתר רשם המשכונות) ואז משלמים בכרטיס אשראי; ואפשר לפנות לאחד הסניפים (בערים הגדולות), משלמים אגרה (סכום קטן) ומקבלים מיד את המידע.

אפשר גם  לקבל את המידע דרך מוקד  רשות הדואר. כאן, לרוב זה מהיר, אך יש עמלה של קרוב ל-100 שקל. כמו כן, יש חברות פרטיות/אתרים פרטיים שקיבלו זיכיון לספק את המידע הזה בתשלום – בקיצור, תוך דקות אתם יכולים לקבל את המידע.

התשלום למוכר

ואם הכול תקין עד עכשיו, הגעתם לשלב העברת הבעלות והתשלום. אל תעבירו את התשלום במלואו לפני העברת הבעלות על הרכב. כאשר אתם מעבירים את הרכב (בבנק הדואר או במשרד הרישוי), חשוב לבדוק שרישיון הרכב שמוצג הוא אותו רישיון שהוצג לכם בעבר. תדרשו מהפקיד לעשות  השוואה בנתוני מספר השלדה והמנוע הרשומים ברישיון הרכב לאלו המופיעים במחשב משרד הרישוי. אם יש אי התאמה במספר השלדה אז יש בעיה (אולי טעות, ואולי רכב לא חוקי ) ואז פשוט תעצרו את העסקה, עד לבירור העניין. אם יש אי התאמה במספר המנוע זה מעיד כי המנוע הוחלף והמספר החדש לא עודכן – זה קורה לא מעט, ועדכון המספר הוא תהליך בירוקרטי ארוך ומייגע, ולא תמיד אפשרי. אז אולי תתפשרו על העניין (וזה לא מומלץ – מה יקרה שתרצו למכור את הרכב?), ואולי, תלוי ביתר השיקולים והנסיבות, תפוצצו את העסקה, במיוחד אם לא ידעתם על עניין המנוע המוחלף לפני כן – המוכר לא סיפר לכם וזה מערער את אמינותו. אפשרות נוספת היא להסדיר את העניין – מעבירים אישורים למשרד הפנים כדי לשנות את המספר.

המועצה לצרכנות – ממה אתם צריכים להיזהר?

המועצה הישראלית לצרכנות, מציינת אחת לתקופה את התלונות שיש לצרכנים כשהם רוכשים רכבים. ריכזנו כאן את התלונות הגדולות –  פערים בין המידע שניתן בעל-פה לבין המידע הנמסר בכתב. מסתבר שיש , כפי שהצגנו לעיל, אי התאמות במקרים לא מעטים בין הרשום בחוזה רכישת הרכב או בטופס הבדיקה – לגבי מספר הקילומטרים שהרכב נסע, מספר הבעלים הקודמים, זהות הבעלים הקודמים וכו'.

כמו כן, יש תלונות על מסירת מידע חלקי, חסר ומוטעה לגבי הרכב (לאחר זמן מה מתגלה שהרכב עבר תאונות, שיש ליקויים ופגמים שלא נמסר עליהם מידע טרם הקנייה, שהרכב מתצוגה וכו'); תלונות על  מסמכים מזויפים לגבי מצבו של הרכב.

תלונות חוזרות ונשנות כפי שהצגנו למעלה – סוחרי רכב המתחזים למוכרים פרטיים, ולמעשה הם אינם הבעלים של הרכב. בדרך הזו הם מוכרים לכם את הרכב במחיר מלא למרות שמדובר ברכב שעבר דרך סוחר רכב על כל המשתמע – סודר-שופץ לקראת המכירה, "התייפה" לקראת המכירה וגם – אולי היתה עוד יד בדרך שנעלמה מהמסמכים.

לסיכום, הצגנו כאן את המוקשים העיקריים, את התקלות, את הרמאויות, את התלונות של הציבור, אבל במקרים רבים זה פשוט עובד חלק וטוב – רכישת רכב יד שנייה עשויה להיות, במיוחד אם עובדים לפי השלבים, תהליך מהיר וטוב שבסופו  אתם זוכים ברכב טוב במחיר נוח יחסית.

  מחשבון אחזקת רכב

למדריכים קשורים:

האם כדאי לקנות רכב אפס קילומטר מליסינג?

איך קונים רכב משומש מחברת ליסינג

אחזקת רכב – כל ההוצאות וכמה זה עולה? 

מעודכן ל-07/2023

רכב חדש אפשר לרכוש מהיבואן הרשמי ואפשר לרכוש (במקרים רבים) דרך חברות הליסינג. התופעה הזו – רכישת רכב חדש עם אפס קילומטר מחברת ליסינג, צוברת תאוצה מרשימה בשנים האחרונות, ואם תפתחו את הדוחות של חברות הליסינג (שרובן מפרסמות דוחות לציבור מאחר שהן גייסו אגרות חוב), תגלו שהמכירות האלו מזנקות והופכות את התחום הזה למשמעותי מאוד עבורן, כשחלק גדול מאוד מהרווחים מגיע מהפעילות הזו. ובכלל – חברות הליסינג כיום, הן לא רק חברות ליסינג. לחברות האלו יש ארבעה תחומי פעילות – ליסינג (השכרה ארוכת טווח), השכרה (לזמן קצר יחסית); מכירה של רכבים משומשים ומכירה של רכבים חדשים (רכבי אפס קילומטר).

מנוע הצמיחה של רכבי האפס קילומטר

רכבי האפס קילומטר מהווים על פי הערכות בשוק למעלה מ-10% מהיקף מכירות הרכבים החדשים, והנתח הזה הולך וגדל מדי שנה. הרכבים האלו נרכשים על ידי חברות הליסינג מהיבואנים, והשאלה – איך הן – חברות הליסינג הגדולות, קונות בזול, מוכרות בזול (ומן הסתם גם מרוויחות בדרך)? ובכן, הסיבה מתחילה בעובדה פשוטה – השקל שלנו חזק, ושקל חזק משמעו מטבעות אחרים חלשים – הין היפני והאירו חלשים בשנים האחרונות מול השקל, והמשמעות  היא שהחברות המייבאות רכבים (רוב היבוא מיפן, קוריאה ואירופה) יכולות לספק הנחות, כי הן מגדילות את הרווחיות שלהן כתוצאה מהתחזקות השקל (השאלה כמה זמן זה יימשך).

את ההנחות האלו חברות הרכב לא נותנות לכם (לרוב), הן נותנות אותן ללקוחות הגדולים שלהן – חברות הליסינג. החברות האלו רוכשות כמויות גדולות של רכב לשימוש תפעולי – להשכרה לחברות (ליסינג לחברות שונות ), ועל הדרך הן קונות גם רכבים שמשמשים למכירה בשיטת אפס קילומטר. בעבר זה היה בהיקף יחסית זניח, אבל זה כאמור הולך וגדל.

למעשה, השיטה של אפס קילומטר, נולדה כתוצאה מהתחייבות של חברות הליסינג לרכוש בהיקף מסוים מהיבואן (אחרת לא תהיה הנחה),  משהו בסגנון – "תרכשו 10 אלף יחידות ותקבלו הנחה של 8%", אז כמובן שהחברה תעשה הרבה כדי להגיע ליעד הזה, וגם אם היא תרכוש יותר מאשר היא צריכה לליסינג השוטף, לא נורא – היא תמכור את זה לצרכן הסופי בהנחה. כך בעצם הצטברו מלאים אצל חברות  הליסינג והן מוכרות אותם ללקוחות פרטיים.

עובדה נוספת שמתדלקת בדרך כלל את מכירות הרכבים עם אפס קילומטר מחברות ליסינג, היא הריבית. הריבית היתה אפסית במשך שנים רבות ואיפשרה לקבל מימון זול, אפילו זול מאוד (כאשר הרכב משמש כבטוחה), אבל בשנה האחרונה הריבית נמצאת במגמת עלייה והגיעה כבר לרמה משמעותית. במקביל גופי האשראי השונים מגדילים את אחוזי המימון בשנים האחרונות, כך שקניית רכב חדש כמעט ולא מצריכה הון עצמי, וזאת בעיה – נוצרת לאט לאט בועת אשראי צרכני בתחום הרכב. פשוט – כולם קונים רכבים. הריבית מגבירה את מכירות כל כלי הרכב החדשים לא רק את רכבי האפס קילומטר מחברות ליסינג, אבל כשזה בא ביחד – גם מחיר נוח וגם מימון נוח, הסיכוי לעסקה גדל. לאחרונה חברות האשראי מגבילות את המימון לרכבים, אבל זה עדיין בשוליים, ועדיין גופי האשראי מספקים מימון זול לרכישת רכבים.

  מחשבון אחזקת רכב

רכב חדש מליסינג – הנחה של 15%

בזכות ההנחה (הנחת כמות) שחברות הליסינג מקבלות, הן יכולות למכור את הרכבים לצרכן בהנחה, שלרוב מסתכמת סביב 15%, אך היא יכולה גם להגיע ל-25%. אז האם זה כדאי? האם משתלם לרכוש רכב חדש עם אפס קילומטראז' מחברת ליסינג? יש לכך יתרונות וחסרונות, נתחיל בכך שאם אתם מעוניינים ברכב חדש בלבד, והמחיר הוא הפקטור העיקרי בשיקולים שלכם, אז בטח שאתם צריכים לבחון את הרכבים האלו. רק צריך לזכור – אין מתנות חינם.

רכב חדש מליסינג – החסרונות

רכישת רכב אפס קילומטר מחברת ליסינג מחביאה כמה חסרונות ובעיות –

1. הרכבים הנמכרים במסגרת אפס קילומטר, הם לרוב רכבים בדגמים נפוצים שנמכרים לחברות הליסינג באופן שוטף, כך שהמגוון מצומצם
2. הרכבים האלו לרוב מגיעים בסטנדרט מאוד בסיסי (שמסביר חלק מהפער במחיר)
3. הרכבים האלו בחלק מהמקרים "שוכבים" במלאי של היבואן ולא מצליחים להימכר, ואז מגיעה עסקה עם חברת הליסינג והיבואן "מתפטר" מהרכבים.
4. חלק מהרכבים הם בדגמים ותיקים שעומדים להתרענן. ריענון של דגם, במקרים רבים, מפחית את ערך הדגם הקודם.
5. ברוב המקרים אתם תהיו יד שנייה אחרי שהיד הראשונה היא ליסינג. כלומר, אתם אולי קונים בהנחה את הרכב החדש, אבל כשתרצו למכור אותו תצטרכו להפחית במחיר (כי זה רכב ליסינג). ההפחתות האלו מסתכמות ב-10%-15% בשנה, אז הרווח כתוצאה מההנחה ברכישה כבר לא כזה גדול אם מתייחסים להפסד במכירה. עם זאת, ההפסד במכירה הוא ממחיר נמוך יותר (הרכב מאבד מערכו כל שנה), ולכן, עדיין כלכלית – ההנחה אמורה לעלות על ההפסד בעת המכירה.

כך או אחרת, אי אפשר להתעלם מהיתרון הגדול – רכב חדש בהנחה משמעותית ויש כאלו שפשוט רוצים רכב חדש, אז למה לא לחסוך ביום הרכישה 15-20 אלף שקל –זה הרי חיסכון מיידי, ואף אחד לא יודע מה יהיה בהמשך בשלב המכירה – האם במחיר נמוך, ועד כמה נמוך? בינתיים הרוכש נהנה מרכב חדש.

את הרכבים האלו ניתן לרכוש דרך חברות הליסינג עצמן ויש רבות כאלו וגם דרך מספר רב של אתרים שמשמשים כמעין משווקים של הרכבים האלו ומציעים עשרות הצעות מדי יום. כאן תוכלו לקבל הצעה אטרקטיבית מחברה גדולה  (התחייבות לזולה ביותר)

  מחשבון אחזקת רכב

למדריכים קשורים:

איך קונים רכב משומש מחברת ליסינג

אחזקת רכב – כל ההוצאו וכמה זה עולה? 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש אפרילב-0.3% – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.  

למחשבון מדד תשומות הבניה

מדד תשומות הבנייה,  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במקביל למדד המחירים לצרכן , הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

מדד תשומות הבנייה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הצרכן, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

יחד עם זאת, נתונים נוספים שחשובים מאוד לציבור רוכשי הדירות קשורים בנתונים המתייחסים למשכנתא: ריבית בנק ישראל, מדד המחירים לצרכן וגובה ריבית המשכנתא.

מהפרוטוקולים של החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל עולה כי הם אופטימיים בנוגע לאינפלציה בשנת 2015, לכן סביר להניח שבנק ישראל ינסה להימנע  ככל האפשר משינויים בריבית בנק ישראל בתקופה הקרובה.

כדי שרוכש הדירה מקבלן יוכל לבדוק איזה צעד יהיה רווחי יותר עבורו, עליו להכיר את המדדים השונים. כך יוכל להחליט באיזה מועד לקחת את המשכנתא או האם כדאי לחכות ולהישאר צמוד למדד תשומות הבנייה. מדובר בהערכות ותחזיות שכל אחד צריך לעשות בעצמו, אם כי בעוד שאת הריבית אנחנו יודעים בבירור, את ההצמדה (החיסכון בהצמדה) אנו מעריכים, גם בהסתמך על כלכלנים (הראל פיננסים הוא מהגופים היחידים שמספקים תחזית למדד תשומות הבנייה).

למדריכים לרכישת דירה

היכנסו כאן למדד תשומות הבנייה

מעודכן ל-03/2018

מדי חודש מפרסמת  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) את מדד מחירי דירות (מדד הדיור).  המדד הזה (שמתפרסם ברציפות מאז ינואר 1999 ) אינו חלק ממדד המחירים לצרכן, הוא משמש כאינדקציה למחירי הדיור. בינואר 2011 נערכו שינויים במדד אשר כללו: עדכון משקלות הגושים, הוספת יישובים ועדכון נוסחת החישוב.      

מדד מחירי הדיור – נתונים

מדד מחירי דירות מחושב על סמך נתוני הכרמ"ן (כרטסת מחירי נדל"ן). המידע על רכישת דירות נאסף באופן שוטף במשרדי מס שבח ברחבי הארץ באמצעות מערכת הכרמ"ן. הקובץ הארצי מופק על-ידי שע"מ(שירות עיבודים ממוחשבים), יחידת מחשב של משרד האוצר על שלוחותיו לרבות  רשות המיסים וגופים ממשלתיים כוללים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

החל מינואר 2011, המדגם כולל 67 יישובים עירוניים בהתאם לקריטריונים הבאים:  ישובים בהם מספר התושבים הוא 20,000   ומעלה;  ישובים בהם מספר הדירות הוא 5,000 ומעלה, על פי מצבת הדירות בישראל שמקורה בקובץ מרשם הארנונה; ישובים שבהם מספר העסקאות סביר ביחס למספר הדירות. המדד אינו כולל דירות אשר נבנו בבנייה עצמית ועסקאות שנעשו באמצעות קבוצות רכישה, עסקאות מחברות ציבוריות ודירות ללא שווי שוק.  

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מנפים תצפיות חריגות, כאשר הבקרה של התצפיות נחלקת לשניים: ביקורות אוטומטיות וביקורות ידניות. במסגרת הביקורות האוטומטיות נבדק האם הדירות בסקר הן  דירות בבעלות, דירות בבעלות כפופה לחכירה, או דירות שנחכרו ממנהל מקרקעי ישראל.  כמו כן, נבדק  שדירות נרכשו על ידי אנשים פרטיים בלבד, ושנמכרו על ידי אנשים פרטיים, חברות או גופים ממשלתיים. נבדק שמדובר רק על  עסקאות שמדווחות תוך שישה חודשים מביצוע העסקה, ושלדירות יש שטח מוגדר. תנאים נוספים להיכללות בסקר "הנאכף" אוטומטית הוא שהדירות נבנו משנת 1900 שהדירות בין 1.5 חדרים ל-5 חדרים ושלדירות יש מחיר מכירה (מחיר מוצהר, מחיר מוערך). כאמור, דירות אשר לא עומדות בקריטריונים אלה אינן נכנסות לחישוב המדד. 

בשלב של הביקורת הידנית נבדקות דירות חריגות שטח: דירות אשר שטחן נטו חריג ביחס למספר החדרים בהם. כן נבדקות דירות חריגות במחיר, דירות שמחירם המוצהר שונה מהמחיר הכלכלי.

את כל הדירות האלו מכניסים לנוסחא וכך מתקבל השינוי במדד מחירי הדיור בחודש מסוים לעומת חודש קודם.  הלמ"ס מפרסמת גם בהסתמך על מאגר המידע הזה, מחירים ממוצעים של דירות.

מדד מחירי הדיור לעומת מדד מחירי הדירות – מה ההבדלים בינהם?

מחשבון מדד מחירי הדירות

הנתון הזה עשוי להפתיע אתכם – שכר של עובדי בניין ישראליים עם ניסיון של שנה עשוי להגיע ל-15-20 אלף שקל.  כך עולה מנתוני הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, וממידע שנמסר מקבלנים ויזמים.

מדובר בשכר ברוטו הכולל שכר בסיס, שעות נוספות ופרמיות. עם זאת, ממוצע השכר בענף נמוך בעשרות אחוזים, ועל פי ההערכות מסתכם ב-12-14 אלף שקל ברוטו. הסיבה היא שהענף מורכב מסוגים שונות של עובדים וסוגים שונים של עבודות. עובדי השטחים לדוגמה, משתכרים נמוך יחסית. גם בגלל אי הוודאות לגבי העסקתם, ואילו עובדים סינים מרוויחים יותר – מעל 20 אלף שקל בחודש.

מדובר בשכר נאה, אבל הישראלים לא מגיעים. מספר פועלי הבניין הישראלים נמוך – מאות בודדות, מתוך כ-5,000 פועלי בניין.

כמות הפועלים לא מספקת. הקבלנים סבורים שהכמות צריכה להיות קרובה ל-20 אלף.

אז למה הישראלים לא באים לעבוד בבניין?

יש כמה סיבות – ראשית, ישראלים רוצים לנהל ופחות לעבוד, בטח לא לעבוד קשה. שנית – התדמית של פועלי הבניין היא "לא משהו" בלשון עדינה, ושלישית – זה מסוכן. עשרות פועלי בניין נפצעים מדי שנה בעבודה. הבטיחות והמשמעת לא חזקים מספיק באתרי הבנייה, ולמרות הקנסות, מספר הנפגעים עדיין גדול.  אף אחד לא רוצה לקחת סיכונים כאלו.

כמה מרוויחים סוכני הנסיעות? לא מה שחשבתם

יועץ השקעות בבנק –  מה העבודה? כמה מרוויחים? והאם כדאי?

האם מחירי הדירות יורדים? אחת לכמה שנים קורה משהו בשוק הדירות ויש תחושה של ירידות מחירים – זה קרה בתקופת המחאה החברתית. אז, אחרי שלוש שנים של עליות מחירים תלולות בדירות למגורים, הגיע אפקט המחאה ובסוף שנת 2011 נרשמו ירידות מסוימות במחירי הדירות. אבל מהר מאוד השוק חזר לעלות.

מחירי הדירות – לאן? מה אומרים המומחים (מאמר מתעדכן)

ואז הגיע לפיד עם תוכנית מע"מ אפס, והתוכנית הזו גרמה לרבבות רוכשים פוטנציאלים לשבת על הגדר, וכך בעצם הוציאה אותם משוק הדירות – הביקושים ירדו, וזה גרם לקיפאון וירידת מחירים מסוימת. בסוף התברר שהכל פלופ – אין תוכנית מע"מ אפס, והרבבות האלו חזרו לשוק והעלו את מחירי הדירות.

בשנה האחרונה התוכנית של כחלון, מחיר למשתכן הולכת ומתעצמת ובמקביל יש מעל 100 אלף איש שנרשמו לתוכנית ומחכים לדירה בהנחה. מתוכם מעל 30 אלף זכו בדירה, והיתר מחכים. הם לפחות רובם יצאו משוק הדירות, וזה אומר שהביקוש ירד, וזה מסביר את הקיפאון בזמן האחרון בשוק, אם כי אנחנו עדיין לא רואים ירידה במחירי הדירות.

אז האם התוכנית הזו תצליח ואכן תספק דירות לזכאים? והאם התוכנית תביא לירידת מחירים? נחכה ונראה.

מה יהיו מחירי הדירות בעוד שנה?