בסקירה היומית של אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס הוא מספר על פקק ענק של אוניות מדווח בכניסה לנמלי קליפורניה ומשקף את אחד השיבושים הבולטים באספקה העולמית. לפי הדיווחים בתוך הנמלים 35 אונייות ענק ומחוץ אליו עוד 25, כשחלק מהן מחכות כבר 12 יום להיפרק. להשוואה, בזמן הזה הן כבר היו יכולות לחצות קו נוסף של הפסיפיק. העיכוב מיוחס לזינוק בביקוש למוצרים פיזיים (בין היתר על מעבר מצריכת שירותים לסחורות) יחד עם מצוקת כ"א, בשל מחלה בקורונה. בשל הפקק לא רק מתייקרת ההובלה אלא שבמקומות אחרים האוניות לא מגיעות וזה לא נראה קרוב לסיום:

הכלכלה התנתקה מהשוק – המכירות הקמעונאיות בארה"ב להוציא דלק, מסעדות ורכב זינקו בשנת 2020 בשיעור הגבוה מזה שנים וצפויות להמשיך לזנק גם השנה ב-8.1%, מה שיהיה השיעור החד מזה 20 שנה, כך לפי תרחיש הבסיס של "Consumer growth partners", תחת הנחה שהמגיפה תרוסן עד אמצע הקיץ. הביקושים החזקים באים לידי ביטוי גם בדו"חות החברות וגם בתחזיות הרווח בארה"ב ובאסיה שכבר חזרו לסביב רמתן טרום המשבר (באירופה אגב עדיין נמצאים בבור). התוצאות הטובות גורמות לסגירת מכפילים שתומכת מצידה בעליית סביבת התשואות הכללית. אלה ל-10 שנים בארה"ב עלו בשישי מעל 1.2%.

באירופה מדווח זינוק בתעריפי החשמל בשל עליית ביקוש קיצונית שקשורה לגל קור חריג. ההתייקרות לא תשפיע כנראה על האינפלציה לשנה, כשתתפוגג לכשגל הקור יחלוף, אך אם תתמיד עד סוף החורף היא תוסיף עוד לאפקט הבסיס של הנפט ושל מחירי ההובלה ותביא בחודשים הקרובים לזינוק חד באינפלציה השנתית. סוחרי אינפלציה רבים רצים עם הטרנד, אף שהוא בעל סיכוי גבוה להתפוגג לאחר מכן:

אין ספק שתכניות הסיוע של הממשל האמריקאי, שהגיעו במצטבר ל-5 טריליון דולר (רבע מהכלכלה), דוחפות לביקוש גובר וללחץ אינפלציוני בטווח הקצר. אבל היא גורמת חוץ מזה לעוד כמה דברים: לעסקים לאופטימיות והגדלת השקעות ההון (מה שמתבטא גם בגיוסים) ולחובות ממשלתייים גבוהים, שמבטיחים הוצאה ציבורית עתידית נמוכה יותר. כלומר מצד אחד עליה בכושר הייצור ומצד שני ירידה בביקוש המצרפי, מתכון לסביבת מחירים יורדת בטווח הבינוני, לכשההשפעות יתממשו.

למרות האינפלציה הקצרה המתחממת בנקים מרכזיים ממשיכים להתעקש לבצע הרחבה מוניטירית – הבנק המרכזי במקסיקו הוריד בסוף השבוע את הריבית, למרות שהאינפלציה המקומית עלתה מעבר לציפיות. הבנק אותת על כוונה להמשיך בהפחתות ריבית נוספות לפחות כל עוד האינפלציה לא עולה מעל לגבול העליון שלו 4%. מה שמלמד כי בנקים מרכזיים מתכוונים לנצל את הגבול העליון כדי להמשיך לתמוך בכלכלה.

מחר יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר שצפוי שירד ב-0.3%, על רקע השפעות חיצוניות רבות בניהן עדכוני תעריפי חשמל, ארנונה, מיסי רכבים ועוד. המדד יחושב כזכור על בסיס משקולות חדשות, כשהשינויים הבולטים הם עליה בסעיפי הדיור, התחבורה והבריאות, ומנגד ירידה בביגוד. אנחנו חייבים בהקשר הזה תיקון ביחס להסבר שניתן ביום חמישי – המשקולות נקבעו כאמור על בסיס סקר הצריכה של השנים 2018-19 (ולא של 2020), אך באופן חריג למ"ס ניסו לבצע מספר התאמות לשינוי הצריכה במשבר הקורונה ולצורך כך השתמשו בנתוני הוצאה בכרטיסי אשראי. שם הם זיהו סעיפים שחוו שינוי חריג (סה"כ 12% מהמדד) ובאופן רוחבי התחשבו בשליש מהשינוי בהם לשינוי בר קיימא במשקולות. לפי הלמ"ס המשקולות הללו ייבחנו באופן שוטף ויתכן שיבוצע תיקון משקולות נוסף כבר בשנה הקרובה. רמת משקולות האמת של 2020 תתקבל רק בשנת 2023.

נזכיר כי להערכתנו עדכון המשקולות יביא בהמשך לנתון אינפלציה נמוך מזה שהיה מתקבל אלמלא השנוי.

ביום שלישי יפורסם בישראל נתון הצמיחה לרבעון הרביעי ול-2020 כולה. אנו צופים התכווצות של 2.8% בלבד, למרות שברבעון הרביעי המשק היה תחת החמרת הגבלות, נתון מפתיע חזק כזה יתמוך בשקל.

סקירה יומית- האטה באינפלציה בארה"ב ועליית מחירי הסחורות

סקירה יומית- מדד המחירים צפוי להשאר מחר ללא שינוי

לאן יצעדו השווקים בעולם בשנת 2021?

כפי שדיווחנו בעבר, משרד התקשורת קבע, כי על חברות התקשורת להרחיב את חובת הכיסוי של רשת דור 4 מ-75% ל-95% משטח המדינה כדי לאפשר הרחבת הכיסוי גם למקומות מרוחקים ודלילי אוכלוסין. לצורך כך, המשרד יאפשר לחברות להפעיל 120 אתרים שיתופיים על מנת לאפשר קליטה לכלל האזרחים באחוז ניכר משטחי מדינת ישראל.

לדברי המשרד, "לנוכח הצורך בשיפור איכות השירות הסלולרי הניתן ביישובים מרוחקים מחד גיסא והקשיים בתכנון ורישוי לעניין אתרי סלולר חדשים מאידך גיסא, המשרד יאפשר יישום ההוראות תוך שנתיים, למעט כיסוי ב-5% משטח אזור השירות ו-5% משטח של כביש ארבע ספרתי ותוואי מסילת-ברזל לרכבות משא – אשר לענינם יינתנו שנתיים נוספות. באופן זה, תשתפר נגישות וזמינות שירות דור 4 באופן מדורג: בטווח זמן הקרוב תשתדרג הרשת ביישובים, בצירי תנועה מרכזיים וברוב השטח הפתוח; ולאחר מכן תשתדרג הרשת בצירי תנועה שוליים וביתרת השטח הפתוח".

המשרד רואה חשיבות רבה באספקת כיסוי סלולרי לכל תושבי ישראל בכל רחבי המדינה, וסבור כי בעת הזו נכון להפעיל את סמכות המשרד לחייב את חברות הסלולר להרחיב את הכיסוי הסלולרי של רשת דור 4. שלב "אבן דרך ד'" הוא השלב האחרון באבני הדרך שהתווה המשרד במכרז הדור ה-4 לכיסוי סלולרי מדורג של חברות התקשורת, שיביא לעלייה בחובות הכיסוי הסלולרי מ-75% ל-95% מכלל שטח המדינה בטכנולוגיה זו.

במסגרת הצעדים שהמשרד מבצע לשיפור הכיסוי הסלולרי חשוב לציין את מכרז התדרים אשר הסתיים לאחרונה, וצפוי לשפר את זמינות הכיסוי לפחות ב-15%, לעומת המצב טרום המכרז.

המהלך הוצג לשר התקשורת, בני גנץ, שבירך עליו וביקש ממנכ"לית המשרד לוודא שהמהלך מתייחס גם לכיסוי הנדרש בכבישים עם ריבוי תאונות דרכים ובאזורים ללא קליטה באיו"ש, מאחר שבמקומות אלו הצורך בקליטה הוא חיוני בהיבט הביטחוני והבטיחותי.

לצד זאת, החליט המשרד לאפשר לחברות הסלולר באופן וולונטרי ובמתכונת מצומצמת ונקודתית (120 אתרים), לספק כיסוי בעזרת מפעיל אחר באזורים הספציפיים הבאים: אזור החרמון, עמק החולה, גולן צפוני, גולן תיכון, גולן דרומי, גליל עליון מזרחי, אזור אילון, אזור יחיעם, גליל תחתון מזרחי, אזור חצור, אזור כרמיאל, אזור שפרעם, הרי נצרת, רמת כוכב, אזור ים המלח, הר הנגב צפוני, הר הנגב דרומי, אזור הבשור ואזור הערבה, כהגדרתם במפת האזורים הטבעיים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

כיסוי נקודתי במתכונת זו יעמוד לצד האפשרויות הקיימות כיום לביצוע שיתוף פסיבי של אתרים ותרנים בלבד, ולביצוע שיתוף רשתות בהתאם למדיניות השיתוף המאושרת של המשרד, זאת במטרה להרחיב את הכיסוי הכולל של רשתות הסלולר ומבלי לפגוע באיכות השירות המסופקת למנויים.

מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן חורין: "כל אזרח ישראלי בכל מקום זקוק לכיסוי סלולרי- תכלית המהלך היא להרחיב משמעותית לכל חלקי הארץ את פרישת רשת הדור ה-4 לישובים, נתיבי תחבורה, מנהרות, ובשטחים פתוחים כגון אזורי טיולים. המשרד יוודא שהנושא נאכף ומבוצע בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בהחלטה. רשת דור 4 תהיה רשת העוגן המרכזית במדינת ישראל לשירותי סלולר באופן המאפשר את סגירת הרשתות הישנות והמשך פיתוחה של רשת הדור החמישי"

עם כניסת דור 5- משרד התקשורת מעוניין לסגור את רשתות דור 2 ו-3 בסלולר

ועדת הכלכלה אישרה הטבה של 700 מיליון שקל לחברות הסלולר

משרד התקשורת דורש: 95% כיסוי סלולרי

מהסקירה היומית של אמיר כהנוביץ, הכלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס, עולה כי נתוני האינפלציה שפורסמו אתמול בארה"ב הפתיעו למטה, כשמדד הליבה האט מקצב שנתי של 1.6% ל-1.4%. המדד האמריקאי משקף כמה תופעות מעניינות. אחת מהן היא שעליית מחירי הסחורות החקלאיות, שנמשכת כבר מעל חצי שנה, לא משתקפת במחירי המזון, כשאלה ירדו גם בינואר, ב-0.3%. בגדול, מחירי השירותים לוחצים ברובם להתמתנות האינפלציה, בניהם בולטים סעיפי הדיור והחינוך. מצד שני מושכים להאצת מחירים מחירי המוצרים הפיזים, כמו דלק וביגוד, שמושפעים מעליית מחירי הסחורות וההובלה. סביב מאי האינפלציה השנתית בארה"ב צפויה לעלות טכנית מעל 3%, בשל אפקט בסיס זמני ולהתפוגג ברובה עד סוף השנה, הפד כבר הודיע שיתעלם מהקפיצה הזאת.

עליית מחירי הסחורות ממשיכה לרכז עניין רב. הכלכלן מרקו קולאנוביץ, מ JPM, כתב אתמול שבמאה שנה האחרונות העולם חווה ארבעה "מחזורי על" במחירי סחורות והעריך שכעת אנחנו בפתחו של החמישי. המחזור האחרון החל להסברו בשנת 1996 והסתיים ב-2008, במשבר הכלכלי, והונע ע"י שלושה גורמים עיקריים: עלייתה של סין, היחלשות הדולר והכנסת סחורות לתיקים הפיננסים של הציבור. כעת להערכתו ישנם גורמים פוטנציאליים חדשים לאינפלציית סחורות:

  1. שנות ה-20 יהיו עשור ההתאוששות ממשבר הקורונה.
  2. מדיניות מוניטרית ופיסקלית מתמרצת במיוחד.
  3. מחזור חדש של היחלשות הדולר.
  4. אינפלציה גבוהה שתתבטא גם בסחורות.
  5. השלכות לא מכוונות של מדיניות סביבתית, שפוגעת בהשקעות הון בתחומי האנרגיה והייצור.

לעומת קולאנוביץ, יו"ר קרן המטבע, ג'ורג'יבה רואה דווקא סכנות לשנות ה-20 שעשויות להוביל ל"עשור אבוד" עם "דור אבוד". היא טענה בסוף השבוע האחרון כי בזמן שהמדינות המפותחות מטפלות בעצמן הן משאירות מאחור לא מעט מדינות חלשות. לפי נתוני הקרן מדינות מפותחות הגדילו את ההוצאה הציבורית בשנה החולפת בשיעור של 24% מהתמ"ג בעוד מדינות מתפתחות 6% ועניות רק 2%. מדינות חלשות לא מצליחות לחסן את האוכלוסיה ובאפריקה רק ד.אפריקה ומרוקו התחילו בכלל לחסן. בנוסף, מדינות עניות לא השתתפו בחגיגת הטכנולוגיה ולא במהפכה הירוקה. לטענתה אם שנת 2020 היתה שנת סגר עולמי אז שנת 2021 היא שנת ההתנתקות שההשלכות שלה עשויות להגיע בהמשך בדמות חוסר יציבות בכלכלה העולמית ותסיסה חברתית.

סקירת נפט שבועית- לאור עמידה במכסות הנפט לא צפוי לעבור את 60 הדולר לחבית

סקירת שווקים שבועית- המשקיעים ממתינים לפרסום תוכנית ההנפקות האג"ח בארה"ב

מנהל רשות המסים, ערן יעקב, הודיע כי מתוך רצון לסייע לעסקים בישראל המתמודדים עם ההשלכות הכלכליות של נגיף הקורונה ובכלל זה, ההגבלות שהוטלו כחלק מהסגר האחרון, נערכה רשות המסים לביצוע מהלך מרוכז במערכי מס הכנסה ומע"מ במסגרתו, שוחררו במהלך השבוע האחרון החזרי מס בהיקף של כ- 511 מיליון שקל. עיקר הסכום הועבר הלילה והעסקים יוכלו לראות כספי ההחזר בחשבונות הבנק שלהם בימים הקרובים.

במסגרת המהלך המרוכז, הועברו יתרות זכות במס הכנסה בסכום כולל של כ- 250 מיליון שקל ששולמו ל- 3,000 עסקים שהיו להם החזרים בהליך בדיקה.

במהלך מקביל במערך מע"מ הועברו במסגרת המהלך המרוכז לחשבונות הבנק של העוסקים במע"מ כ-34 אלף החזרי עודף מס תשומות בסכום כולל של כ- 261 מיליון שקל.

כזכור, רשות המסים נקטה במהלך דומה בחודשים מרץ ואוקטובר אשתקד כאשר, במסגרת זו, הועברו במרץ החזרים בהיקף של 1 מיליארד שקל ובאוקטובר בהיקף של 345 מיליון ש"ח.

בדיקת זכאות להחזר מס – זכותך!

מבצע מע"מ ארצי חשף העלמת הכנסות בסך כ-70 מליון שקל

החלה הגשת הבקשות באתר רשות המסים לקבלת המענק בשל פגיעה ממושכת כתוצאה מנגיף הקורונה, שניתן במסגרת התוכנית 'מבלימה לצמיחה'.

למענק זה זכאים להגיש בקשה עצמאים וחברות/שותפויות עם מחזור פעילות מעל 18 אלף שקל ועד 400 מיליון שקל שקל בשנת 2019 וכן עסקים שנפתחו בינואר ובפברואר 2020, שמחזור פעילותם נפגע בשל התפרצות נגיף הקורונה. סכום המענק נע בין 3,000 שקל ל-50,000 שקל. המערכת להגשת בקשות לעצמאיים עד 300,000 שקל נפתחה, המערכת לעצמאיים מעל 300,000 שקל ולחברות תיפתח בשעות הקרובות.

עצמאים עם מחזור של 18 אלף שקל עד 300 אלף שקל יכולים להגיש בקשה למענק אם חלה ירידה של לפחות 25% במחזור הפעילות העסקית שלהם ושסכום המחזור המוצהר למע"מ (אצל עוסק פטור שנת 2020 ואצל עוסק מורשה בתקופות הזכאות בשנת 2020) בתוספת כל סכומי מענקי הוצאות ששולמו לעוסק עבור שנת 2020 נמוך מ- 90% מסכום המחזור העסקי המוצהר למע"מ בתקופת ההשוואה.

סכום המענק לעסקים אלה הוא בגובה של עד 9,000 שקל כמפורט:

עצמאים עם מחזור של 300 אלף שקל וכן חברות ושותפויות עם מחזור של 18 אלף שקל ועד 400 מיליון שקל יכולים להגיש בקשה למענק אם היו זכאים לשלושה מענקי הוצאות לפחות עבור שנת 2020, וסכום מחזור העסקאות שלהם בחודשים מרץ-דצמבר 2020, בתוספת כל סכומי מענקי הוצאות קבועות ששולמו לעוסק עבור שנת 2020, אינו עולה על סכום מחזור העסקאות בחודשים מרץ-דצמבר 2019. סכום המענק יהיה בשיעור של 60% מהמענק הממוצע בשנת 2020 וינוע בין 9,000 שקל ל-50,000 שקל.

יצוין כי עסקים שמחזור עסקאותיהם בתקופת הזכאות בתוספת מענקי הוצאות קבועות עבור 2020 הם בין 90%-100% מהמחזור שלהם בתקופה המקבילה בשנת 2019, זכאים למענק חלקי של 65% מגובה המענק.

עסקים חדשים שנפתחו בחודשים ינואר-פברואר 2020יכולים להגיש בקשה למענק אם מחזורם החודשי בחודשים הללו עלה על 1,500 שקל והיו זכאים לפחות לשני מענקי הוצאות עבור שנת 2020. אצל חברות ושותפויות חדשות נדרש גם שמחזור העסקאות לשנת 2020 הוא מ-18 אלף שקל ועד 100 מיליון שקל. סכום המענק לעוסק מורשה חדש עומד על 4,000 שקל ולעוסק פטור חדש על 3,000 שקל.

את הבקשה למענק ניתן להגיש החל מה-10 בפברואר 2021, ועד ליום ה-10 במאי 2021. להגשת הבקשות ופרטים נוספים על המענק ותנאי הזכאות ניתן להיכנס לאתר רשות המסים.

נפתחה האפשרות להגשת תביעות למענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל עבור החודשים נובמבר-דצמבר

נפתחה האפשרות להגשת בקשות למענקי נובמבר-דצמבר לעצמאים ועסקים קטנים

ועדת השרים להתמודדות עם נגיף הקורונה אישרה כי גם מחוסנים ומחלימים שנכנסים לישראל יחוייבו בביצוע בדיקת קורונה והצגת תוצאה שלילית לבדיקה שנערכה 72 שעות לפני ההמראה, וכן בדיקה נוספת בזמן הנחיתה. יודגש כי לאחר בדיקות אלו המחוסנים והמחלימים יהיו פטורים מבידוד.

ההנחיה תחול על כל הנכנסים לישראל ללא קשר למדינה ממנה הגיעו החל מיום ראשון, ה-14.2.21. נוסע שלא יבצע בדיקה לפני הטיסה לארץ צפוי לקנס בסך 2,500 שקל.

כמו כן, אושר כי כל הנכנסים לישראל יחויבו לבצע בדיקה לאחר כניסתם. במעבר גבול שאין בו מקום לבצע בדיקה, תבוצע הבדיקה במקום הבידוד מטעם המדינה. על הפרת הוראה זו יינתן קנס בגובה 3,500 ש״ח. התקנה תיכנס לתוקף בתוך 24 שעות.

כמו כן, תתאפשר עליה למטוס של אדם שבא במגע עם חולה מאומת רק לאחר שסיים בידוד של 10 ימים ושביצע שתי בדיקות קורונה שתוצאותיהן שליליות במועדים הקיימים בחוק כיום.

בנוסף אישר הקבינט את מתווה משרד הבריאות לפתיחה הדרגתית של מערכת החינוך, בשתי פעימות.

פעימה ראשונה 11.2.21 (למוסדות שמוכנים לפתיחה ביום חמישי):

פעימה שנייה 23.2.21 (משוער):

פעימה שלישית 9.3.21 (משוער):

התקנות הסופיות יובאו לאישור הקבינט.

יותר רכבים פרטיים, מקררים וטבק, פחות טלוויזיות ומכונות כביסה: נתונים שמפרסמת רשות המסים חושפים את השינויים ביבוא מוצרי בני-קיימא בינואר האחרון לעומת זה של 2020, טרם משבר הקורונה. בסך הכל, הסתכם יבוא זה בינואר בכ-6.3 מיליארד דולר – עליה של 5.3% לעומת ינואר 2020.

לפי הרשות, החל מיולי האחרון ניכרת עליה ביבוא של כלי רכב פרטיים, ובינואר שזה עתה הגיע לסיומו יובאו כ-18 אלף כאלה, לעומת 15.5 אלף בינואר אשתקד, עלייה של 16.7%. יבוא הרכב מסחרי הסתכם בכ-1,100 כלי רכב לעומת 728 לפני שנה, עליה של 47.1%.

ברשות מסבירים כי העלייה ביבוא כלי רכב הפרטיים בינואר, גם לאחר יבוא גבוה במיוחד בדצמבר (ערב השינוי במיסוי כלי רכב היברידיים  ועדכון נוסחת מיסוי ירוק) נובעת בין היתר מירידה בשערי המטבע וממחסור כלל עולמי בייצור חלקים לרכב, בעקבות המשבר, שמלכתחילה הביאו לעיכובים באספקת כלי הרכב ב-2020. קרי ללא המחסור הנתונים הנתונים היו גבוהים יותר בחודשים הקודמים ולא מיוחסים לינואר האחרון.

ביבוא מוצרי החשמל "לבנים" ואלקטרוניקה בידורית נרשמה מגמה מעורבת: במקררים ומדיחי כלים חלה עליה של 49.2% ו-78.5% בהתאמה, בעוד שבמכונות כביסה ומייבשי כביסה חלה ירידה של 35.9% ו- 37.0% בהתאמה. ביבוא טלוויזיות נרשמה ירידה בשיעור של 1.4%.

באשר ליבוא הסיגריות, בסעיף זה נצפתה עלייה, בהתאם למגמה קודם לכן, בשיעור של 19.4%. לפי רשות המסים חלק מכך מיוחס לסגירת השמים שהביאה לכך שישראלים לא רכשו סיגריות בחו"ל או בדיוטי פרי. בהכנסות המדינה ממס קניה על יבוא סיגריות נרשמה עליה בשיעור דומה של 19.1%.

עליה גבוהה יותר נרשמה בערך יבוא "טבק אחר", קטגוריה הכוללת טבק לעישון/נרגילות/מקטרת וכן  סיגרים ויחידות טבק לחימום. העלייה הגיעה לשיעור חד של 76.8% לעומת ינואר 2020, אולם זאת לא גולמה במלואה בהכנסות ממס קניה בקטגוריה, שעלה ב-37.9%. לפי ההערכות, העלייה ביבוא בקטגוריות הסיגריות והטבק מיוחס גם לסחר הבלתי חוקי שנפגע בצל המשבר.

עוד מציינים ברשות כי מנתוני דצמבר האחרון עולה כי נמשכת ירידה של 7.1% בכמויות שיווק הבנזין, הנובעת מצמצום פעילות המשק מאז מרץ בעקבות משבר הקורונה. בכמויות שיווק הסולר נצפית ירידה דומה של 7.5%, וזאת דווקא לאחר עליה בנובמבר.

רשות המסים שלחה לכ-330,000 שכירים הארכות תוקף לאישורי לתיאום מס לשנת 2021

רשות המיסים פרסמה את נתוני יבוא מוצרי צריכה השנה והנתונים מעניינים

אחד התחומים החמים ביותר בענף הנדל"ן בשנים האחרונות הוא ענף המשרדים להשקעה. מרבית יזמי הנדל"ן המתחילים הולכים על רכישת דירות למגורים וזאת מכיוון שהם מרגישים יותר בטוחים בתחום זה. קהל היעד הוא שונה, התחום מוכר להם מעצם העובדה שבעבר גם הם היו שוכרים דירה והם בטוחים שלדירות למגורים יש ביקוש גבוה יותר מאשר שטחים מסחריים כמו משרדים למשל. יזמים מנוסים יותר וכך יזמים מתחילים הנצמדים לחברה מנוסה, יחפשו בדרך כלל השקעה משתלמת יותר וכאשר מדובר בישראל לפחות הרי שהשקעה במשרדים לרוב תהיה משתלמת יותר מדירה למגורים ומסוגי השקעות אחרות.

מדוע רבים מעדיפים את הנדל"ן המסחרי על פני נדל"ן למגורים?

כמה נתונים שכדאי להכיר:

מחיר ממוצע של משרד בישראל עומד על בערך 15 אלף שח למ"ר. זהו ממוצע ארצי כאשר באזור המרכז טווח המחירים עשוי להיות מעט יקר יותר (אך גם שכירות גבוהה יותר) ואילו באזורים אחרים בארץ מחירים אפילו נמוכים יותר. דמי השכירות נעים בערך בין 70 ל-90 ₪ למ"ר. כלומר משרד של 50 מ"ר יהיה בשכירות ממוצעת של 3500-4500 ₪. לפני 20-30 שנה לצורך העניין דמי השכירות היו שליש מהסכום הזה. כך שהענף כל הזמן בצמיחה.

כמה דברים שחשוב לבדוק לפני שאתם רוכשים משרד להשקעה:

רגע לפני שאתם חושבים על קניית משרד להשקעה ולפני ביצוע העסקה כמובן יהיה עליכם לבצע מספר בדיקות. ראשית בדיקה על הנכס ובעליו. לבדוק את נסח הטאבו של הנכס, לוודא שאין לו עיקולים או הגבלות כלשהן ועוד. אתם רוצים גם לבדוק את מיקום המשרד. לוודא שאכן מדובר במקום שיש אליו גישה נכונה מבחינת תחבורה פרטית וציבורית, שיש ביקוש גבוה לעסקים ומשרדים באזור ועוד. בדקו את דמי השכירות הצפויים שתוכלו להרוויח לא רק בהתאם לממוצע הארצי אלא בהתאם לעסקים אחרים הנמצאים במקום וכמה גובים מהם. בצעו סקר שוק קטן בעניין הזה. לבסוף בדקו את כדאיות העסקה: כמה תשלמו על הנכס, האם תמצאו שוכר במהירות, מה גובה התשואה הצפויה ומהן ההוצאות השוטפות הצפויות על הנכס ביחס להכנסה ממנו.

רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות כותב בסקירת המאקרו השבועית כי המעורבות של בנק ישראל בשוק המט"ח רשמה שיא נוסף בינואר, אך לא פחות חשוב מהיקף המעורבות הוא שינוי הגישה של בנק ישראל. ניסיון העבר מציב את תוכנית הרכישות הנוכחית כרף התחתון של הרכישות הפוטנציאליות לשנה הקרובה, וכל עוד תישמר גישה זו מצד הבנק, הפוטנציאל להמשך היחלשות של השקל נותר גבוה.

השווקים הפיננסים מחקו בשבוע האחרון את הירידות החדות שנרשמו בשבוע הקודם. המפנה החיובי המהיר נשען בעיקר על התפוגגות החששות מפני זליגה של השינויים החדים במניות הקטנות לכדי פגיעה רחבה יותר בשווקים, והדבר קיבל ביטוי גם בירידה מהירה בסטיות התקן, עם ירידה ב-VIX ל-20 לעומת כ-33 בסוף השבוע הקודם. מעבר לכך, הסנטימנט החיובי נתמך בהתגברות הסיכויים להעברת תוכנית תמריצים נוספת בארה"ב, במקביל לכך שעונת הדוחות בארה"ב עד כה טובה מהצפוי.

השבוע האחרון התאפיין בעליות חדות במדדי המניות המובילים בשיעורים של סביב 5%, וזאת במקביל לעלייה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות. העלייה בתשואות אירעה למרות האכזבה מנתוני התעסוקה לחודש ינואר, שהצביעו על איבוד המומנטום בשוק העבודה האמריקאי כתוצאה מהעלייה בתחלואה. תוספת המועסקים הסתכמה בינואר בכ-50 אלף בלבד, מרביתם בסקטור הציבורי, וזאת לאחר עדכון כלפי מטה של כ-160 אלף לנתוני החודשיים הקודמים. כך, העלייה החדה בתחלואה שצברה תאוצה בחודשים דצמבר-ינואר, נתנה אותותיה בשוק העבודה עם ירידה של כ-180 אלף מועסקים בחודשים אלה, והיא למעשה מותירה את מספר המועסקים שנפלטו משוק העבודה, סביב כ-10 מיליון מתחילת המשבר לפני כשנה.

כאמור , למרות האכזבה מנתון התעסוקה, שבעבר הייתה מתורגמת לירידת תשואות, נרשמה עליית בתשואות לטווח ארוך בארה"ב, של כ-10-15 נ"ב בשבוע האחרון, תוך עלייה בתלילות העקום, כאשר התשואה ל-30 שנה נושקת ל-2%. עלייה זו נתמכה בעיקר בציפיות ליישום תוכנית הרחבה פיסקאלית נוספת מצד הדמוקרטים בהיקף של כ-1.9 טריליון דולר. הדמוקרטים הכריזו כי הם עומדים להעביר את התוכנית גם ללא תמיכת הרפובליקנים, אם כי ייתכן ואיום זה מהווה חלק מהמו"מ, שבסופו התוכנית תהיה אמנם מצומצמת יותר, אך תזכה לתמיכה רפובליקנית. תמיכה נוספת לעליית התשואות, שגם ממחישה את הפער בין המצב הנוכחי לבין הציפיות להתאוששות, נרשמה במדדי מנהלי הרכש לחודש ינואר. מדדי ה-ISM לפעילות התעשייה והשירותים עמדו בינואר ברמה גבוהה של 58.7, ומשקפים ציפות להתרחבות בקצב גבוה של הפעילות במהלך החודשים הקרובים.

כפי שציינו בסקירות הקודמות, עליית התשואות משקפת נירמול של פרמיית הסיכון, על רקע הצפי להתאוששות במקביל למדיניות המוניטארית (כולל שינוי יעד האינפלציה של ה-FED) והפיסקאלית המרחיבות. בשלב זה נירמול זה משקף בעיקר עלייה בפרמיית האינפלציה, שכן הריבית הריאלית הארוכה נותרת ללא שינוי, אך סביר כי ככל שהציפיות להתאוששות יתגברו, תחול גם עלייה בריבית הריאלית. בכל אופן, אנו מצפים כי בשלב ראשון, חזרת ה-Term premium לטריטוריה חיובית תוביל לעליית בתשואות ל-10 שנים לטווח של 1.25%-1.5%.

מבחינת התמחור בשוק המניות, שילוב של ציפיות לתהליך לחיסון יעיל במקביל למדיניות מוניטארית ופיסקאלית מרחיבות מאוד תומך בהמשך מגמה חיובית, במקביל לעליית תשואות בשוק האג"ח. כל עוד עליית התשואות משקפת ציפיות להתאוששות בפעילות הכלכלית, תיתכן שחיקה נוספת של פרמיית הסיכון, אך עליית תשואות ממושכת צפויה לאתגר בהמשך את שוקי המניות. על רקע רמת המכפילים הגבוהה, תהליך התרחבות המכפילים קרוב למיצוי, כך שהתלות של מדדי המניות המובלים בשיפור בפעילות וברווחיות החברות, בפרט בענפים המחזוריים, גבוהה מאוד, כאשר גורם הסיכון העיקרי לתרחיש זה הוא יעילות נמוכה של תהליך החיסון.

הניהול הבעייתי של משבר הקורונה מחדד את התלות הגבוהה של המשק הישראלי ביעילות החיסון

נתוני התחלואה בישראל בגל הנוכחי מפתיעים לרעה עד כה, למרות מגבלות הפעילות שהוטלו במהלך ינואר וההתקדמות בתהליך החיסונים. כך, בהשוואה לגלים התחלואה הקודמים, רמות התחלואה ירדו עד כה בשיעור מתון בלבד, וזאת לעומת צניחה משמעותית לאחר למעלה מחודש של מגבלות בגל הראשון והשני. היציאה מהסגר הנוכחי, על אף רמות התחלואה הגבוהות, שיעור מאומתים גבוה וההערכה כי מקדם ההדבקה הוא סביב 1, ממחישה את כישלון ניהול המשבר וזאת בעיקר בשל השיקולים הפוליטיים הרבים שליוו אותו ופגעו באמון הציבור, המהווה גורם קריטי במשבר מסוג זה. כמו כן, היציאה מהסגר ברמות התחלואה הנוכחיות ללא אסטרטגיה ברורה מעלה את הסיכון לעלייה מחודשת ומואצת בתחלואה (כאשר כישלון הסגר הנוכחי בהורדת התחלואה מעלה סימן שאלה לגבי היתכנות שימוש חוזר בכלי זה), ובמבט רחב יותר מחדדת את התלות הגבוהה של המשק הישראלי ביעילות החיסון.

בהיבט זה, נמשכה ההתקדמות בחיסון האוכלוסייה, עם דגש על האוכלוסיות בסיכון, והיא מגיעה לכ-37% ומתוכם כ-22% עם כולל מנה שנייה. במבט קדימה, קיים סימן שאלה לגבי קצב ההתחסנות העתידי, וזאת בהתחשב בהרכב הדמוגרפי (כ-35% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 17) ובאוכלוסיות שטרם החליטו/לא מעוניינות להתחסן.

מבחינת שוק העבודה, בדומה לסגרים הקודמים, נרשמה בינואר עליית מדרגה נוספת באבטלה, כך ששיעור האבטלה הרחב טיפס ל-16.7% במחצית הראשונה של ינואר.

העלייה המתונה יחסית לסגר הקדום קיבלה חיזוק מנתוני המוביליות של גוגל שהצביעו על ירידה פחותה בהגעה למקומות העבודה ביחס לסגר השני. מעבר לכך שהווריאנט הבריטי מדבק יותר, והוביל לעלייה בתחלואה, ניראה כי הציות לסגר האחרון היה נמוך יותר, וזאת כחלק מהאמון הנמוך המיוחס לניהול המשבר.

הצד החיובי של הסגר הפחות הדוק הוא פגיעה פחותה בפעילות ביחס לסגרים הקודמים, והדבר בא לידי ביטוי בירידה מתונה יותר, של כ-7%, בהוצאות בכרטיסי אשראי בינואר, וזאת לעומת ירידה חדה של כ-25%-20% בגלים הקודמים.

הנחישות של בנק ישראל תוביל להמשך ההיחלשות של השקל

המעורבות של בנק ישראל בשוק המט"ח עלתה מדרגה בינואר, עם שיא רכישות חודשי בהיקף של כ-6.8 מיליארד דולר וזאת לאחר ההכרזה על תוכנית רכישות מצטברת של 30 מיליארד דולר בשנת 2021. נזכיר כי במהלך 2020 רכש הבנק 20 מיליארד דולר, כולל רכישות של כ-4.4 מיליארד דולר בדצמבר, מה שלא מנע מהשקל להמשיך ולהתחזק עד לשיא (בשקל-סל) במהלך ינואר האחרון. ההתערבות כך שבסיכום שנה זו יוסף השקל מול הסל, מגמה שהגיעה לשיא במהלך ינואר.

לאחר ההכרזה על השקת תוכנית הרכישות באמצע ינואר הערכנו כי התשובה לשאלה "האם מדובר בצעד מספיק משמעותי שיצליח לבלום את התחזקות השקל?" היא חיובית כל עוד תישמר המחויבות הגבוהה של הבנק למנוע את המשך התחזקות השקל. זאת בניגוד למעורבות הגבוהה במהלך 2020 שהייתה נקודתית במידת הצורך, ולא במסגרת מחויבות לסכום מינימאלי. למרות שהבנק לא פרסם את היקף הרכישות מאז ההודעה על תוכנית הרכישות, סביר שהסכום הנרכש מנקודה זו נמוך מהסכום הכולל של 6.8 מיליארד דולר (שכן סביר שהבנק התערב כבר קודם לכן במהלך החודש), וההצלחה להוביל להיחלשות מהירה של השקל לרמות של סביב 3.30 שקל לדולר, משקפת את האמינות שהשוק מעניק למהלך של הבנק.

תמיכה נוספת מגיעה גם מבלימת ההיחלשות של הדולר בעולם. הצפי שנוצר לאחרונה לביצועים עודפים של הכלכלה האמריקאית על רקע התקדמות בחיסונים ומדיניות מאוד מרחיבה הוביל לעליית תשואות שתמכה בדולר. כמו כן, עד כה כפי שעולה מהפוזיציה המצטברת של מטבעות מובילים מול הדולר, הסנטימנט מול הדולר בעולם נותר שלילי מאוד, ובמידה והוא יהפוך לניטרלי, על רקע הגורמים שצוינו, הדבר יתמוך בהתחזקות מסוימת נוספת של הדולר בעולם.

אנו ממשיכים להעריך כי תוכנית רכישות החדשה של בנק ישראל משמעותית מבחינת מאזן הכוחות בשוק המט"ח, אך לא פחות חשוב מהיקפה הוא שינוי הגישה של בנק ישראל, שלפי ניסיון העבר מציב את התוכנית הנוכחית כרף התחתון של הרכישות הפוטנציאליות לשנה הקרובה. כל עוד תישמר מחויבות, הפוטנציאל להמשך היחלשות של השקל נותר גבוה.

 סקירת נפט שבועית- לאור עמידה במכסות הנפט לא צפוי לעבור את 60 הדולר לחבית

סקירת המאקרו השבועית של לאומי- ההכרזה של הבנק האירופי המרכזי היא בעיקר מהלך סמלי

ענקית הרכב החשמלי טסלה (TSLA) של האיש העשיר בעולם אילון מאסק, דיווחה לרשויות בארה"ב כי רכשה ביטקוין בלא פחות מ-1.5 מיליארד דולר כדי "לאפשר גמישות, גיוון ולמקסם את ההחזרים על מזומני החברה", ושהחברה תאפשר בעתיד הקרוב ללקוחות לרכוש את מכוניותיה באמצעות המטבע. בתגובה הביטקויין עלה בכ-20% לשיא הסטורי של 47 אלף דולר.

מדובר כנראה באחת ההודעות החשובות למטבע הדיגיטלי מאז ומעולם, כשהמטבע הדיגטלי מקבל "הכרה" מחברה כמו טסלה, ששוויה גבוה מ-10 יצרניות הרכב הגדולות בעולם. בעקבות טסלה, ההנחה היא שבעתיד חברות נוספות יאפשרו זאת, בעיקר לנוכח העובדה שמדינות חושבות כעת על הקמת מטבע דיגיטלי עצמאי במקום המטבעות הקיימים בשוק.

המשקיעים אוהבים את המהלך ובטרום המסחר עולה מניית טסלה ב-2.7%, לאחר שמתחילת השנה כבר עלתה בקרוב ל-17%. ב-12 החודשים האחרונים המניה עלתה בלא פחות מ-470%.

ידוע שאלו מאסק חובב את המטבע, ובתקופה האחרונה משפיע בדרכים שונות על עלייתו, אף שינה את הביו שלו בטוויטר למילה "ביטקויין", מה שהקפיץ את המטבע ב-14% בתחילת החודש.

מנגד, בבנק המרכזי של אירופה (ECB) אמרו כי משקיעי ביטקוין צפויים לאבד את כל כספם. "המשקיעים בביטקוין צריכים להתכונן להפסיד את כל כספם", אמר גבריאל מכלוף, חבר מועצת הנגידים של הבנק לבלומברג.

"באופן אישי אני לא מבין למה אנשים משקיעים בסוגים כאלה של נכסים. ברור לכל שהם רואים בהם כנכסים, אבל התפקיד שלנו הוא להגן על המשקיעים ואני דואג שאנשים לא עושים את הבחירה הנכונה", המשיך.

הביטקוין שובר שיאים- עבר לראשונה את רף ה-20,000 דולר למטבע

שוב הביטקוין מגיע ל-10,000 דולר – האם הפך לבטוח יותר?

פייפאל תאפשר מכירה, קנייה ואחזקה של ביטקוין

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2021. בקריאה שלישית תמכו בהצעה 12 חברי כנסת ללא מתנגדים.

חוק הסליקה האלקטרונית אשר אושר בכנסת  בשנת 2016, אפשר לעבור מסליקה ידנית של שיקים בין הבנקים לסליקה אלקטרונית, וכן אפשר הפקדת שיקים באמצעות צילומם וללא צורך להגיע לסניפים. כעת מוצע לבצע בו מספר תיקונים, בהם התאמתו לרפורמה בבנקים שאמורה להקל על המעבר של לקוחות בין בנק לבנק והוספת מנגנון שיאפשר הטלת עיצומים כספיים על מפרי החוק.

כמו כן, מוצע לבצע תיקונים לחוק שיקים ללא כיסוי, שמסדיר את ההוראות להגבלת חשבון שחזרו בו שיקים, על מנת להסדיר את הנעשה במקרה של העברת החשבון מבנק לבנק. בנקים שלא יקיימו את הוראות חוק הסליקה האלקטרונית יהיו חשופים לעיצום כספי בסך 50 אלף שקלים, שיוכל להטיל עליהם המפקח על הבנקים.

 יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ יעקב מרגי אמר: "מדובר בהצעת חוק חשובה ביותר המשלימה רפורמה מיטיבה עם ציבור הצרכנים בעלי החשבונות הפרטים בבנקים, שתאפשר כוח מיקוח אל מול הבנקים הגדולים."

חזר לכם צ'ק בגלל המצב הכלכלי הנוכחי? חשבונכם לא יוקפא

צ'קים חוזרים – מה עושים?

ניכיון צ'קים הוא מעין צורת מימון, שאפשר למצוא במגזר העסקי, כמו גם המגזר הפרטי – מסיבות שנסביר בהמשך. חלק מהסיבה שעושים שימוש כיום בניכיון צ'קים, כשיטת מימון – היא כי המגזר העסקי עובד, בחלק מהמקרים, בשיטת שוטף פלוס – כלומר, בדרכים של תשלומים דחויים. כאשר הכוונה בכך, היא בין השאר – לצ'קים עם תאריך פירעון דחוי, למועד מאוחר יותר. על כן, במצבים בו רוצים לממש את ערך הצ'ק באופן מידי, ניתן לבצע ולהחיל את פעולת הניכיון, כדי לקבל את ערך הצ'ק באופן "מידי", או לפחות, באופן שיכול להתקבל ללא דיחוי, במובן הפיננסי וההפקדתי של הביטוי.

מה שמתרחש בתהליך זה של ניכיון צ'קים, הוא זה שמניב לבעל העסק – זה שמבקש לבצע את פעולת הניכיון – לקבל את ערכו הכספי של הצ'ק הדחוי. כלומר, במקום להמתין למועד פירעון הצ'ק, ניתן יהיה, למעשה, לקבל את ערכו הכספי של הצ'ק, מבלי לחכות לתאריך הפירעון. המחיר עבור הפעולה הזאת, היא תשלום ריבית. תשלום הריבית, נקבע, בין השאר על בסיס תקופת הזמן שנותרה למועד הפירעון.

איך ריבית נקבעת?

הסיבה לכך יכולה להיות מובנת בפשטות יחסית, באם נשקול שמוסד כלכלי, או ישות כזו או אחרת – אשר "רוכש" מבעל העסק המדובר לעיל, את הצ'ק הדחוי – לוקח, קונה ורוכש גם את "הסיכון" שהצ'ק הדחוי, לא יניב תנובה כספית ברגע הפקדתו, במועד הפירעון. כלומר, אם יש צ'ק שדחוי הוא לעוד חצי שנה, מי יודע מה יהיה בעוד חצי שנה – ואם לזה שכתב את הצ'ק, יהיו את הכספים ההולמים לביצוע ההפקדה. על כן, הסיכון שכותב הצ'ק מוסר למקבל הצ'ק – דהיינו, שבעוד תקופת זמן מהיום תתרחש ההפקדה – נרכש ומתקבל על ידי "רוכש הצ'ק", זה שמאפשר מצידו את ניכיון הצ'ק. כלומר, כאשר מישהו קונה מבעל העסק שבדוגמה את הצ'ק, הוא רוכש גם את הצ'ק, את האפשרות לקבל כסף, וגם את האפשרות שהצ'ק לא יכובד. על כן, ככל שיש יותר סיכוי שהצ'ק לא יכובד, כך יש יותר ריבית, כדי "לכסות" על האפשרות שכך יהיה.

במקרה שיש ריבית, בעת ניכיון הצ'ק – הריבית יכולה להיות סכום כסף המקוזז מגובה הסכום שהצ'ק יכול להיפרע עבורו. לדוגמה, באם מדובר ב-1%, אזי שצ'ק על סכום של 100 ₪, יזכה את המנכה אותו בתשלום ריבית של שקל אחד. באם מדובר ב-5% ריבית, כדי לנכות את הצ'ק, יהיה עניין לנכות חמישה שקלים חדשים מסכום פרעונו. על כן, עבור המקרה הראשון, בעל העסק שבדוגמה יקבל 99 ₪ כדרך ניכיון הצ'ק שברשותו, ועבור המקרה השני, בעל העסק שבדוגמה יקבל 95 ₪ עבור ניכיון הצ'ק שברשותו, אותו "מכר", למי שאפשר לו לבצע ניכיון צ'קים, שכזה. הריבית, אם כך, היא התשלום, או עמלה מסוימת – עבור "המרת" הצ'ק, מפירעון בזמן מאוחר, לפירעון בזמן הווה.

מה שיכול להשפיע על הריבית, כאמור, זה משך הזמן שנותר עד לפירעון הצ'ק, כמו גם מידת האמון שניתן לתת בפירעון מוצלח של הצ'ק, באפשרות האמיתית שהבנק יכבדו במועד הפירעון.

למי זה מתאים?

מי שעושה שימוש בשירות זה של ניכיון צ'קים, הוא אדם שרוצה לממש את הכספים "העומדים" שלו, כדי להפוך אותך לזמינים. במקום "שיעמדו בתור בדרך לפירעון", שיהיו זמינים כעת לשימוש, ככספים נזילים. על כן, מדובר באפשרות לקבל כספים "שחיכו בתור", בטווח זמן קצר, תוך תשלום ריבית מסוימת. זה יכול לעזור לאנשים פרטיים או לעסקים, שמלאי זמין של מזומנים יכול לעזור להם לקדם תהליכים עסקיים, או לקבל שלל החלטות שמרגישות להם רלוונטית בשלב זה או אחר של חייהם.

וכמובן, גולת הכותרת – ניכיון צ'קים יכול להיות מוכר כהוצאה מוכרת, משמע זו שניתן לקזז מהמיסים ששולמו על מע"מ, עבור בית עסק (עוסק מורשה וחברה בע"מ), ובכך לקבל החזרי מס. יועץ מס מתאים במקצועו יכול לסייע בכך.