כלכלני בנק ישראל  סוקרים את המדיניות המוניטרית מתחילת השנה ומספקים תחזית להמשך.

תחזית חטיבת המחקר – התוצר צפוי לצמוח ב-2018 ו-2019 ב-3.7% ו-3.5%, בהתאמה. האינפלציה השנתית צפויה להישאר בתחום היעד במהלך המחצית השנייה של 2018 ולהסתכם ב-1.2% בסופה. האינפלציה בשנת 2019 צפויה להסתכם ב-1.5%. התחזית לגבי ריבית בנק ישראל נשארה ללא שינוי במחצית הראשונה: היא צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית עד לרבעון השלישי של 2018 ולעלות ברבעון הרביעי ל-0.25%.

ביחס למדיניות המוניטרית, מסבירים בבנק ישראל – " דוח זה סוקר את חמש החלטות הריבית הראשונות שהתקבלו בשנת 2018 – ב-10 בינואר, ב-26 בפברואר, ב-16 באפריל, ב-28 במאי וב-9 ביולי. בחמש החלטות אלו הותירה הוועדה המוניטרית את הריבית ברמת השפל ההיסטורי שנקבעה במרץ 2015, 0.1%, ובכך המשיכה לנקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה. ברקע ההחלטות עמדו סביבת האינפלציה הנמוכה, המדיניות המוניטרית המרחיבה ברוב המשקים המובילים, היציבות היחסית בשער החליפין האפקטיבי של השקל, ההתמתנות בשוק הדיור, והשיפור בפעילות הכלכלית בישראל ובעולם. במסגרת ההכוונה לגבי העתיד הצהירה הוועדה כי המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה כל עוד יידרש הדבר כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתחום היעד של יציבות המחירים. במהלך המחצית הנסקרת המשיך בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח, והחל מפברואר הוא התערב במסגרת תוכנית הגז".

"האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה: במרוצת המחצית הנסקרת הצביעו רוב האינדיקטורים על עלייה מתונה בסביבת האינפלציה: האינפלציה השנתית נמצאה במגמת עלייה מיולי 2017, ובתום המחצית הנסקרת היא עמדה על 1.3% וכך נכנסה ליעד לראשונה זה כארבע שנים. גם האינפלציה השנתית בניכוי האנרגיה, הפירות והירקות והפחתות המחירים שהממשלה יזמה נכנסה לתחום היעד בתום התקופה הנסקרת. העלייה בסביבת האינפלציה השתקפה הן בכך שקצב שינוי המחירים עלה במדדים האחרונים והן בכך שציפיות האינפלציה לטווחים הקצר והבינוני הגיעו לחלק התחתון של תחום היעד. חברי הוועדה המוניטרית העריכו שסביבת האינפלציה הנמוכה בישראל אינה משקפת חולשה בביקוש המקומי אלא בעיקר התפתחויות בצד ההיצע.

"הפעילות הריאלית המקומית: הנתונים החיוביים שהתקבלו במחצית הנסקרת על הפעילות הריאלית הובילו את הוועדה להערכה שהמשק צומח בקצב קרוב לקצב הפוטנציאלי. הנתונים העידו כי הרכב הצמיחה מוסיף לנוע לכיוון מאוזן יותר שכן הוא נוטה יותר ליצוא ופחות לצריכה פרטית. האיתנות השתקפה גם בהמשך ההידוק שניכר בשנתיים האחרונות בשוק העבודה: רמה גבוהה של משרות פנויות לצד שיעור אבטלה נמוך, שיא בשיעור התעסוקה ועלייה משמעותית ברמת השכר, בהובלת המגזר העסקי.

"שער החליפין: במחצית הנסקרת נע שער החליפין האפקטיבי של השקל סביב רמה יציבה יחסית, לאחר שגם במחצית השנייה של 2017 הוא הציג יציבות. למרות היציבות בשנה האחרונה העריכו מרבית חברי הוועדה כי שער החליפין הריאלי עדיין מצוי בייסוף יתר. זאת על רקע הייסוף המתמשך והמשמעותי שנוצר בשנים האחרונות".

לגבי שוק הדיור , מציגים בבנק ישראל את התמונה בחודשים האחרונים ואת הסיבה לגישתם –   לאחר שמחירי הדירות עלו במשך כעשור נבלמה עלייתם מאמצע 2017 ועד ינואר 2018, ובתקופה זו הם ירדו ב-2.5% במצטבר. בחודשים פברואר-אפריל נרשמה יציבות במחירים. הוועדה המוניטרית העריכה כי הירידה נבעה הן מכך שהביקוש התמתן והן מכך שההיצע התרחב בשנים האחרונות".

 כלכלני הבנק מתייחסים בסקירתם גם למצב העולמי – "ברוב המחצית הנסקרת נמשך השיפור בפעילות הריאלית בעולם ובסחר העולמי, וגופים בין-לאומיים עדכנו כלפי מעלה את תחזיותיהם לגבי הפעילות הריאלית בעולם. אולם לקראת אמצע המחצית עלו הסיכונים להמשך השיפור בפעילות הריאלית על רקע התגברות החששות למלחמת סחר בין ארה"ב וסין. האינפלציה במרבית המשקים המובילים עדיין נעה מתחת ל-2% אך בארה"ב היא עלתה על 2%. ה-Fed העלה את הריבית פעמיים, ל-1.75%—2%, והשוק צופה עוד שתי העלאות עד תום 2018. ה-ECB דבק במדיניות הריבית השלילית אך החל לצמצם את ההרחבה הכמותית ואף הכריז שבתחילת 2019 הוא יפסיק אותה לחלוטין".

אנחנו באתר הון, כבר כמה שנים מספקים לכם את נתוני האמת על עמלות ניירות ערך – הנה מדריך מקיף על ההעמלות אצל הברוקרים הגדולים והבנקים. אנחנו כבר תקופה ארוכה מסבירים לכם שהבנקים גובים ממכם סכומים אדירים – פי כמה ממה שצריך לשלם.

הבורסה, החלה לספק  טבלת השוואת עמלות בין חברי הבורסה (במסגרת החוק לשינוי מבנה הבעלות). מדובר במידע על עמלות מסחר וסליקה שגובים חברי הבורסה מלקוחותיהם, הדבר יאפשר השוואה בין העמלות שגובים חברי הבורסה השונים.

להשוואת העמלות לחץ כאן

בין העמלות השונות ניתן להשוות דמי ניהול של ני"ע ישראלים וזרים, עמלת קניה ומכירה שלאג"ח, מק"מ וכמובן עלות הקניה והמכירה של מניות, ישראליות וזרות. על פי בדיקה קצרה הפערים בין הבנקים לבתי ההשקעות, לדוגמה ברכישת מנייה בארה"ב עומדת על טווח של בין 8 ל-50 דולר לעסקה אחת.

"זה שלב נוסף במסגרת המהלך של משרד האוצר ורשות ניירות ערך לשינוי מבנה הבעלות על הבורסה, בדומה לנעשה בבורסות בעולם", ציין מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב. "פרסום השוואת העמלות, יגביר את התחרות על ציבור המשקיעים ויהפוך את הבורסה בתל אביב לדומיננטית ולנגישה יותר לציבור הרחב".

משקיעים בניירות ערך? הנה העמלות בבנקים ובברוקרים הפרטיים

רשות ניירות ערך רומזת – עמלות ניירות ערך גבוהות; בדיקת הון חושפת – הברוקרים זולים ב-60%

רכישת כרטיסי הטיסה דרך אתר באינטרנט היא מגמה שהולכת ותופסת תאוצה – המחירים נמוכים יותר, יש מנועיחיפוש מתקדמים, והכל זמין דרך המקלדת – לא צריך להיפגש עם סוכן נסיעות, לא צריך להרים טלפונים. אבל, מדובר בשפע גדול של חברות תעופה, מנועי חיפוש מתקדמים והצעות של סוכני נסיעות שדווקא עלול לבלבל. הבעיה הגדולה היא שלא כל המידע הזה בר השוואה. אי אפשר להשוות כרטיס בלואו קוסט לכרטיס בחברת תעופה סדירה. מעבר לכך, מדובר בהגדרה על סוגים שונים של כרטיסים, ועל תמחור שונה – אתם מזימנים כרטיסים, אבל חלק גדול ממזמיני הכרטיסים מוסיף אחר כך תשלומים בגין הוספת מטען, מיקום ספציפי ועוד. המחיר שאתם קונים את הכרטיס הוא לא סוף פסוק ולכן צריך לקרוא את האותיות הקטנות, ולפעמים ממש לגשת לאתרים של חברת התעופה שמנפיקה  את הכרטיס כדי להבין מה וכמה תוספות יהיה עליכם לשלם? ולהבין בעצם את התנאים של הכרטיס.

בפועל, חשוב לשים לב לכמה נקודות עיקריות שרוכשים כרטיס דרך האינטרנט, נקודות שיכולות לייקר את העלות הכוללת.

1.מקום הישיבה – רוצים לשבת ליד המשפחה? תוסיפו כסף. כן, זה נראה טריוויאלי שכאשר המשפחה נוסעת היא תישב אחד ליד השני, בפועל, זה אפשרי, אבל כרוך, אצל רוב חברות התעופה,  בתוספת תשלום – זה נע בין 10 דולר ל-15 דולר (בדרך כלל) לטיסה – לא קצת כאשר משפחה נוסעת לטיול.

2 .יש מקום לרגליים? – המטוסים נעשו צפופים יותר בשנים האחרונות בגלל התחרות. פשוט, חברות תעופה שיפצו את המטוסים והוסיפו מקומות ישיבה כדי להרוויח יותר בכל טיסה. הבעיה – אין מקום לרגליים. ובכלל צפוץ מאוד. מה עושים? משלמים. אם תרצו לשבת במקום עם יותר מרווח, תצטרכו לשדרג את כרטיס הטיסה שלכם – משמע עוד כסף. .

3. מזוודות – עוד כסף. כאן נמצא הקאץ' של המחיר הנמוך. מדובר בתוספות משמעותיות לעלות הכרטיס ומדובר גם על טווח רחב מאוד של תוספות – כל חברה וההלכה שלה, ולכן חשוב לבדוק באתרי החברה שבה תטוסו כמה זה יעלה לכם – מדובר על עשרות דולרים למזוודה, הממוצע סביב 40-50 דולר, אבל אם לא דיווחתם על המזוודה הזו תצטרכו לשלם פי 2. כמו כן חשוב לשים לב למשקל המזוודה – כל חברת תעופה והמשקל שהיא מרשה להעלות – זה יכול להיות 6 קילו וגם 12 קילו לנוסע. אם אתם עם מזוודות כבדות יותר, יוטל עליכם קנס.

4. צ'ק אין –  התהליך של הצ'ק אין יכול לגלם הוצאות נוספות. יש חברות שדורשות  מהנוסעים לעשות את הצ'ק אין ישירות באינטרנט בין 24 שעות ועד 30 ימים ממועד הטיסה המתוכנן. אם הנוסע שכח, או בכלל לא היה מודע לכך, הוא עשוי לשלם עשרות דולרים כקנס.

5. בידור – רוצים טלוויזיה, אמצעי בידור? זה עולה כסף. תבדקו אם יש לכם את האפשרות הזו בכרטיס שרכשתם, ואם לא תצטרכו לשדרג כדי לקבל את החבילה הזו.

6. WIFI–  תבדקו אם הכרטיס כולל תקשורת WIFI. זה יכול להיות חבל הצלה לטסים – ככה הם יוכלו להתחבר למיילים, לאתרים, לתקשורת שוטפת ועוד. הבעיה שלפמים זה לא במחיר וצריך להוסיף כדי לקבל את השירות הזה.

7..ארוחות – לא תמיד זה טרייויאלי.  יש חברותשמציעות ארוחה של ממש, יש חברות שמציעות נשנושים, ויש גם כאלו שפשוט לא מציעות אוכל – רוצה אוכל, תרכוש אותו בנפרד, ושוב זה ייקר את מחיר הטיסה

אז אחרי כל הנקודות האלו, אתם כבר מבינים שהמחיר של הכרטיס הוא לא רק מה שאתם משלמים על הרכישה באינטרנט. יש הוצאות נוספות ואתם צריכים לדעת מה הכרטיס כולל – בדיקה במנוע החיפוש, או באתר סוכני הנסיעות או באתר חברת התעופה, ייספק לכם מידע מלא על העניין.

איך לחסוך בטיסה לחו"ל?

1 סוג הטיסה

2 טיסות לואו קוסט – לא כל הזול הוא זול באמת?

3 ישירה, או עם עצירת ביניים?

4 ככה תזמינו טיסות זולות לחו"ל

5 סקיי סקנר – איך זה עובד?

6 טרווליסט – חיפוש טיסות (ועוד)

7 מומנדו – מנוע חיפוש לטיסות ומלונות

איך לחסוך בטיסה לחו"ל?

חברת בירד מסרה  שתציע השכרת קורקינטים חשמליים בארץ לפי שעה. הפיילוט בארץ באוניברסיטת תל אביב הוא בשיתוף עם אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה.

מדובר בפועל על מודל דומה  למודל האופניים השיתופיים (בדומה למובייק) – ניתן לעקוב, לפתוח ולנעול את הקורקינט באמצעות אפליקציה – ולהשאיר אותם בכל מקום עם תום השימוש. בכל נסיעה יחוייבו הרוכבים בחמישה שקלים, ועל כל דקת נסיעה נוספת בעוד 50 אגורות. לדוגמה – נסיעה של 20 דקות תעלה 15 שקלים;  נסיעה של 30 דקות תעלה 20 שקל – לא זול, ביחס לאופניים השיתופיים ובכלל ביחס לאמצעי התחבורה הקיימים. לדוגמה המחיר של האופניים השיתופיים עולה עד 4 שקל לחצי שעה – חמישית מהעלות בקורקינט.  אז נכון שמדובר בכלי חשמלי, להבדיל מהאופניים השיתופיים שהם לא חשמליים, ועדיין מדובר על מחיר לא נמוך, והשאלה אם הצרכן הישראלי יאמץ את הקורקינטים האלו, היא אמנם פתוחה, אך נראה שבמחיירם האלה זה ממש לא יהיה טריוויאלי.

חברת בירד אימצה מודל של טעינה שיתופית. הקורקינטים הרי צריכים טעינה של סוללה, וכל אדם שירצה להצטרף לצוות המטעינים, כך מוסרת בירד,  יוכל לקחת לביתו בסוף היום את הקורקינט, להטעין אותו ולקבל 20 שקל בעבור כל הטענה. איסוף הקורקינטים, ונראה שזה מרכיב גבוהה בעלות, יעשה על ידי החברה, שבכל סוף יום תאסוף את הקורקינטים למעט אלו שנמצאים אצל המטעינים.

יניב ריבלין, מנכ"ל בירד ישראל, אמר עם ההודעה על השקת המיזם בארץ – "אנחנו משוכנעים שהמוצר שלנו יהווה פתרון מושלם לבעיית הקילומטר האחרון ולנסיעות בתוך העיר. ישראל נבחרה על ידי מנהלי החברה כאחד היעדים הראשונים להתרחבות מעבר לגבולות ארה"ב. תל אביב בפרט וישראל בכלל, מתאימות בצורה יוצאת דופן למוצר ולשירות אותו אנחנו מביאים. אין לי ספק שהצרכנים הישראלים יבינו במהרה שיש כאן פתרון אמיתי, חדשני, שיתופי וידידותי לסביבה".

"חלק מהבנקים לא מפקחים מספיק על פעילות הנגזרים של חדרי המסחר שלהם" – כותבים אנשי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ביחס לביקורת שעשו בחדרי המסחר של הבנקים.  אבל, למרות זאת, בהשוואה עולמית, מסבירה המפקחת – ד"ר חדוה בר, מצבנו טוב.

לאחרונה, פרסמה רשות ניירות, תוצאות בדיקה בזירות המסחר של החברות המפוקחות, ועכשיו בנק ישראל מפרסם בדיקה על חדרי המסחר בנגזרים של הבנקים – בשורה התחתונה הבנקים בישראל כמכלול מקבלים ציון טוב, אבל באופן ספציפי מדווחים בבנק ישראל כי יש בנקים שלא מפקחים כראוי אחרי פעילות הנגזרים הזו, פעילות מסוכנת שעלולה לגרום להפסדים כבדים לבנקים בגלל – הפסדים של לקוחות, טעויות של לקוחות, הונאות, מעילות ועוד.

 ניתוח הנתונים

מניתוח הממצאים העיקריים בדוחות ביקורת של הפיקוח על הבנקים בנושא פעילות בחדרי עסקאות בתחום נגזרים הנסחרים מעבר לדלפק עולים הנקודות הבאות:

•  פעילות הנגזרים בחדרי עסקאות של הבנקים מבוצעת עבור לקוחותיהם ועבור עצמם, והיא מהווה כלי חשוב לחברות עסקיות ולבנקים לגידור סיכונים- כגון סיכונים כנגד שינויים בשערי מטבעות או שינויים בריביות. לעיתים היא גם משמשת לקוחות להפיק רווחים מתנודות במחירים בשוק, כלומר לפעילות ספקולטיבית.
• הפעילות בחדרי עסקאות בכלל ובמכשירים נגזרים בפרט הינה פעילות מורכבת ודינמית מאוד, ובאופן טבעי מהווה מוקד סיכון גבוה.
• בהתאם לכך, הפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים לקיים בקרות הדוקות, גם ברמה יומית ותוך יומית, וניהול סיכונים בלתי תלוי, ומקפיד לבצע באופן שוטף ביקורות ובדיקות בהיבטי סיכון שונים הכרוכים בפעילות זו.
• בסקירה זו נציג את עיקרי פעילות הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות בתחום זה. סקירה זו, בדומה לסקירות קודמות שפורסמו במהלך השנה האחרונה, נועדה להאיר לציבור חלק מפעילות הביקורת ופעילות פיקוח נוספת שמבצע הפיקוח על הבנקים אל מול המערכת הבנקאית באופן שוטף.
• הבדיקות של הפיקוח על הבנקים העלו שככלל היקפי הפעילות של הבנקים בישראל בתחום הנגזרים הינם נמוכים יחסית ורמת חשיפתם לסיכוני שוק בפעילות בנגזרים הינה ברמה שאינה גבוהה. בהיבטים אלה הם מיישמים מדיניות שמרנית וזהירה יותר משל בנקים גדולים רבים בחו"ל.
• עם זאת, מערכי הניטור והבקרה של חלק מהבנקים הישראלים על הפעילות אינם הדוקים במידה מספקת, בהתחשב בסיכונים הפוטנציאליים. סיכונים אלה כוללים בין היתר סיכון להפסדים כתוצאה מטעויות אפשריות של סוחרים, מנהלים ועובדים אחרים ביחידות הבקרה על הפעילות, וסיכון להפסדים ממעילות, הונאות והתנהגות לא אתית של עובדים.
• בהתאם לכך, הפיקוח על הבנקים פועל באופן אינטנסיבי במגוון הכלים שברשותו לחיזוק הבקרות ולצמצום הסיכונים התפעוליים והאחרים הגלומים בפעילות כפי שהיא מתנהלת כיום.

מבוא

הפעילות בחדרי עסקאות של בנקים הינה פעילות מורכבת ודינמית מאוד, אשר מתאפיינת בביצוע נפח גבוה מאוד של עסקאות בפרקי זמן קצרים. באופן טבעי פעילות זו מהווה מוקד סיכון גבוה, והפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים לקיים בקרות הדוקות וניהול סיכונים בלתי תלוי, ומקפיד לבצע באופן שוטף ביקורות ובדיקות בהיבטי סיכון שונים הכרוכים בפעילות זו.

לפעילות בתחום הנגזרים יש חשיבות רבה מבחינת הלקוחות, ובעיקר היכולת של חברות עסקיות לגדר ודרך כך לצמצם את החשיפה לסיכונים פיננסיים כגון שינויים בשערי-חליפין, שינויים בריביות בשווקים, שינויים במחירי חומרי הגלם, שינויים בשערי מניות ועוד. פעילות בנגזרים מאפשרת גם לגופים מוסדיים שמנהלים את החיסכון הפנסיוני של הציבור להשקיע חלק מהכספים בחו"ל, ובמקביל לגדר את ההשקעה כנגד סיכוני שערי חליפין. כמו כן, פעילות בנגזרים מאפשרת לבנק לבצע את תפקידו כמתווך פיננסי שמגשר בין פיקדונות הציבור שהנם לטווח קצר לאשראי שניתן לטווח יותר ארוך. בנוסף לאמור התועלת של פעילות הנגזרים למשק מתבטאת בתרומתה לפיתוחו של שוק כספים והון נזיל. עם זאת, לצד יתרונות אלו, גלומים בפעילות סיכונים מסוגים שונים ללקוחות ולבנק – סיכון להפסדים בגין תנודות בשווקים (סיכוני שוק וסיכוני אשראי), וסיכוני מעילות והונאות- שמתאפשרים לנוכח המורכבות הרבה בפעילות האמורה.

בסקירה זו נציג את עיקרי פעילות הפיקוח על הבנקים בתחום זה, את התובנות שלנו ואת המגמות הפיקוחיות בתחום זה, כפי שעולות בין היתר מביקורות שביצע הפיקוח על הבנקים בתחום במספר בנקים במהלך השנים. סקירה זו, בדומה לסקירות קודמות שפורסמו במהלך השנה האחרונה, נועדה להאיר חלק מפעילות הביקורת ופעילות פיקוח נוספת שמבצע הפיקוח על הבנקים אל מול המערכת הבנקאית באופן שוטף.

 רקע

המשבר הפיננסי הגלובלי בשנת 2008 חשף את הסיכונים ואת הרגישות הרבה של בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים בפעילות במכשירים נגזרים מעבר לדלפק (קרי, שאינם נסחרים בבורסה אלא מבוצעים בהתקשרות בין הצדדים לעסקה). מאז אירעו בעולם מספר מקרים שבהם כתוצאה מפעילות במכשירים נגזרים נגרמו למוסדות פיננסיים הפסדים כבדים ביותר, ונמחיש בכמה אירועים בולטים: ההפסד שנגרם לחברת הביטוח AIG בגין כתיבת נגזרי אשראי באופן שחשף את החברה להפסד בהסתברות שנראתה בזמנו זניחה אבל התממשה בזמן המשבר העולמי; אירוע "הלווייתן" מלונדון בבנק J.P MORGAN שבמהלכו הצליחו סוחרים לקשור את הבנק לפוזיציות עתק בנגזרים, תוך חשיפתו לסיכונים ניכרים, אשר הוערכו בחסר בזמן אמת והוצגו באופן מוטעה לדירקטוריון ולציבור; והמניפולציות בשערי הלייבור ושערי החליפין אשר תואמו על-ידי סוחרים בבנקים מובילים בעולם, תוך ניצול פיקוח לקוי על פעולתם, ואשר בגינם הוטלו על אותם מוסדות קנסות עתק.

אירועים אלו שהתממשו בעולם הביאו להפקת לקחים ולשינויים מהותיים ברגולציה העולמית בתחום הפעילות בנגזרים ובמערכות הבקרה והניהול שבהן מתבצעת הפעילות. דוגמה בולטת לרגולציה החדשה כאמור היא מסמך משותף של בנקים מרכזיים ומשתתפים בשוק מהמדינות המפותחות ברחבי העולם, אשר פורסם בשנת 2017 תחת השם FX Global Code, ואשר מפרט את הפרקטיקה המיטבית לגבי ההתנהלות בחדרי עסקאות מט"ח, החל מאתיקה וממשל תאגידי וכלה באופן ביצוע העסקות והניטור עליהן. נעיר כי הפיקוח על הבנקים מבצע בימים אלה סקר פערים אל מול העקרונות המתוארים במסמך, במטרה לקדם את המערכת הבנקאית הישראלית ליישום העקרונות המפורטים בו, בשינויים המחויבים.

פעילות נגזרים במערכת הבנקאית בישראל ביחס לעולם

היקף החשיפה של הבנקים בישראל לפעילות נגזרים עבור לקוחותיהם ועבור עצמם נמוך ביחס לנהוג בעולם. במיוחד, הבנקים הישראלים פועלים בהיקפים נמוכים מאוד בנגזרי אשראי (כדוגמת CDS), מהם נגרמו הפסדים רבים לבנקים בעולם במשבר ולאחריו. יחד עם זאת, בשנים האחרונות היקף הפעילות בנגזרים במערכת הבנקאית בישראל עלה באופן משמעותי[1]. הגידול האמור נבע בעיקרו מהצורך של פירמות עסקיות ושל משקיעים מוסדיים (בראשם קופות גמל ופנסיה), אשר הגדילו בשנים האחרונות באופן משמעותי את השקעותיהם בחו"ל, לגדר את סיכוני המטבע והריבית הכרוכים בהשקעות אלה. גידור אשר מתבצע באמצעות עסקאות בנגזרי מט"ח וריבית עם הבנקים ומהווה אמצעי חשוב לצמצום הפסדים אפשריים ללקוחות.

הבדיקות של הפיקוח על הבנקים העלו שככלל המדיניות של הבנקים בישראל היא להיחשף לסיכוני שוק בפעילות בנגזרים ברמה שאינה גבוהה. מדיניות זו שמרנית וזהירה יותר משל בנקים גדולים רבים בחו"ל והיא משפיעה לחיוב באופן משמעותי על פרופיל הסיכונים הכולל של הבנקים הישראליים, שהנו נמוך יותר מאלה של מקביליהם בעולם. מצד שני, וכנראה שבמידה רבה כתוצאה מכך, הבנקים הישראלים נוטים להשקיע הרבה פחות במערכות ניהול ובקרה מתקדמות בתחום חדרי עסקות ופעילות נגזרים בפרט. פועל יוצא מכך הוא שבזמן שרמת סיכוני השוק היזומה הינה נמוכה יחסית, רמת הסיכונים התפעוליים בפועל הינה גבוהה. סיכונים תפעוליים אלה כוללים בעיקר סיכון לכשלים שונים כתוצאה ממגוון טעויות אפשריות (למשל טעויות בתום לב של סוחרים, עקב מורכבות גבוהה של הפעילות והאינטנסיביות שבה פועלים חדרי עסקות), לרבות טעויות בחישוב החשיפות בפועל והחשיפות הפוטנציאליות, וסיכונים להפסדים ממעילות, הונאות והתנהגות לא אתית של עובדים ומנהלים, כפי שאירעו בשנים האחרונות במספר מקרים בעולם וגם בחדרי עסקות של גופים חוץ-בנקאיים בישראל.

סיכונים אלה עלולים לגרום להפסדים משמעותיים לבנק, ולכן הפיקוח על הבנקים ביצע ביקורות מעמיקות של פעילות הבנקים בחדרי עסקות והנחה בבדיקות אלה את הבנקים השונים לפעול לצמצומם, כל אחד בהתאם למאפייני הפעילות שלו ובהתאם לנקודות התורפה שהתגלו במערכי הבקרה, הפיקוח והשליטה שלו.

פעילות הפיקוח על הבנקים בתחום מסחר במכשירים נגזרים

מעבר למעקב השוטף אשר הפיקוח על הבנקים מבצע אחר התפתחויות ואירועים מהותיים בכל אחד מהבנקים, ובהמשך לביקורות משנים קודמות בנושא זה, הפיקוח ביצע בין השנים 2013 ועד 2017  סדרה של 7 ביקורות ייעודיות בבנקים השונים בתחום פעילות בנגזרים בחדרי העסקאות.

בנוסף, הפיקוח הוציא בשנת 2017 הוראה לבנקים בדבר ניהול סיכון אשראי הטמון בפעילות מסחר של לקוחות במכשירים נגזרים וניירות ערך. ההוראה מגדירה דרישות חדשות שמטרתן צמצום החשיפה של הבנקים לסיכונים מפעילות זו. כמו כן, הפיקוח העלה בפני הנהלות הבנקים את המודעות לגבי הצורך לפעול לצמצום הסיכונים התפעוליים והאחרים הגלומים בפעילות בחדרי העסקות כפי שהיא מתנהלת כיום, והחל לבצע  סקר פערים מערכתי לגבי התנהגות בחדרי עסקאות, אל מול הפרקטיקות המיטביות שפורטו במסמך ה-FX code שכאמור פורסם בשנת 2017.

תובנות עיקריות מדוחות הביקורת

בבדיקות שנערכו הושם דגש על אופן הניהול והבקרה שהבנק מבצע על הפעילות בחדרי העסקות. הבדיקות בחנו האם חלוקת האחריות הארגונית בבנק נאותה- לדוגמא, האם קיימת בקרה מקצועית שוטפת בלתי תלויה על פעילות הסוחרים בחדרי העסקאות; האם קיימת מעורבות אפקטיבית של חטיבת ניהול סיכונים (כ"קו הגנה שני"); האם הגורמים הרלוונטיים[2] מבינים ברמה הנדרשת לתפקידם את הסיכונים הגלומים בפעילות; האם הם מאתגרים את המודלים ואת המידע עליו הם מסתמכים; האם מערך המגבלות, הסמכויות והדיווחים על פעילות המסחר בחדרי עסקות הוא מקיף ותואם לתיאבון הסיכון של הבנק; האם הבנק מאתר התפתחויות ואירועים במועד התרחשותן, מדווח עליהן באופן נאות ומטפל בהן במהירות הנדרשת למניעת היווצרות הפסדים מהותיים.

להלן מפורטות חלק מהתובנות המרכזיות שהבדיקות הללו העלו.

חשוב להדגיש שהבדיקות נעשו בבנקים שונים, בנקודות זמן שונות, הנושאים הנבדקים אינם אחידים וגם הממצאים, במהותם ובעוצמתם, שונים בין בנק לבנק. עם זאת, לצורך הכנת תמונת המצב ריכזנו להלן את המאפיינים העיקריים שחזרו בכמה בנקים ואשר לפיכך לדעתנו משקפים ככלל את מצב המערכת, גם אם לא את המצב של בנק זה או אחר.

 חישוב גודל החשיפות לסיכונים וקביעת מגבלות לחשיפות המירביות 

חיוני לוודא שחישוב החשיפות נעשה באופן שלם, אמין ומדויק. לנוכח מורכבות הפעילות בחדרי העסקות, הבנקים בארץ, כבעולם, מתבססים על מודלים סטטיסטיים שונים לצורך חישוב גודל החשיפות לסיכונים הגלומים בפעילות ורגישותם לשינויים שונים. השימוש במודלים מורכבים לצורך זה הינו בלתי נמנע, אך יוצר כשלעצמו סיכונים חדשים. למשל, סיכון שההנחות שבבסיס המודל יהיו לא מדויקות, או שיהיו לא רלבנטיות לשינויים גדולים, כך שהמודל לא יעריך באופן אמין את ההשפעה של אירועים חמורים על הבנק.

הביקורות העלו שבחלק מהבנקים נדרש חיזוק ושדרוג של איכות המודלים המשמשים לניהול הסיכונים בפעילות. נדרש חיזוק של התיקוף המקצועי הבלתי תלוי, אשר לפי הוראות המפקח על הבנקים יש לבצע על המודלים שהבנקים מפעילים, ונדרש לקבוע מגבלות נוספות על הפעילות בהינתן תרחישים של שינויים קיצוניים בשערי מטבע, בשיעורי הריבית והתנודתיות (סטיות תקן). להמחשה, בדיקות בבנק מסוים העלו שתרחישי קיצון על הפעילות בחדר עסקאות אינם מבוצעים באופן שוטף, כך שלא נעשה בהם שימוש בקבלת ההחלטות השוטפת, וכן שהמודל עליו הוא מסתמך למדידת הסיכונים אינו מקובל, ונדרש לבצע בו שינויים מהותיים.  הבנקים נדרשו לשפר את המדידה ולקבוע מגבלות מתאימות.

 ניתוח וניטור שוטף של הרווח מפעילות חדר העסקות 

אחת הבקרות המשמעותיות אחר הפעילות בחדר עסקאות היא ניתוח שיטתי של הרווחיות שלו וסבירותו. ניתוח זה מחייב קודם כל ביצוע מדידה אמינה ותכופה של הרווח, על בסיס יומי, וביצוע מעקב אחר המתאם בין הרווח שנוצר ובין רמת הסיכון של הפעילות, כפי שהיא עולה מהדיווחים ומהמערכות. מעקב כזה חיוני על מנת לוודא שהפעילות המתבצעת בפועל בחדר העסקות תואמת את אופי הפעילות המתוכנן, ועל מנת לאתר התפתחויות חריגות או סיכונים גדולים, שכן אי התאמה מהותית יכולה להיגרם מקיום חשיפות לא מדווחות או מהערכה לא נכונה של רמת הסיכון.

בביקורות שבוצעו עלה כי בחלק מהבנקים נדרש שיפור באופן המדידה והניתוח של מקורות הרווח שחדר העסקות מפיק, נדרש שיפור בבדיקת המתאם בין הרווח האמור לרמת הסיכון המדווחת ונדרש שיפור בביצוע ההתאמות בין דיווחי הרווחיות במערכות השונות, למשל מול הרווחיות המדווחת בדוחות הכספיים. להמחשה, בדיקות בבנק מסוים העלו כי אין ביכולתו להבחין בין רווחיות שהפיק מפעילות לקוחות לבין רווחיות שהפיק מנטילת פוזיציות שוק, כאשר באותו בנק נמצא כי מתבצע מעקב אחר הרווח לעומת היעדים בתכנית העבודה, אך כלל לא מתבצעת התאמה בין הרווח לבין הסיכון שנלקח. במקרים אלה נדרשו הבנקים לתקן את החולשות שנמצאו ולשפר את יכולות המעקב והניתוח של מקורות הרווחיות.

פעילות ספקולטיבית של לקוחות 

חלק מרכזי מהפעילות בחדרי עסקות נעשית בעבור לקוחות הבנק. על פי רוב, לקוחות פועלים בנגזרים על מנת לגדר סיכוני מטבע, או ריבית שנוצרים בפעילותם העסקית ובדרך זו לצמצם את הסיכונים באותן חברות. לצד זאת, קיימים גם לקוחות אשר פועלים בנגזרים על מנת להפיק רווחים מתנודות במחירים (להלן – פעילות ספקולטיבית).

מכיוון שאופי פעילות זו חושף את אותם הלקוחות לסיכון גבוה, הפיקוח על הבנקים דרש בעבר מהבנקים לקיים מנגנוני בקרה מתאימים ושוטפים אשר יצמצמו את הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם לבנק מפעילותם של הלקוחות. כך, פעילות זו צריכה להיות מנוטרת באופן יומי וככל שנוצר ללקוח הפסד יש לוודא שהביטחונות הנזילים שלו מספקים לכיסוי ההפסד, ואם לא – לדרוש ביטחונות נזילים נוספים (margin-call) או לסגור את החשיפה (close out).

עם זאת, בדיקות שנערכו בשנת 2017 העלו שני מקרים שבהם בנקים אפשרו פעילות ספקולטיבית של לקוחות מול חדרי עסקאות, מבלי לקיים מנגנון שמגדר באופן אפקטיבי את ההפסד המירבי ומבלי לקבל מהם ביטחונות נזילים. בשני המקרים הפיקוח וידא הפסקת הפעילות האמורה. במקרה שלישי, הורה הפיקוח לבנק אשר אפשר ללקוח אשר סוחר לחשבון עצמו בניירות ערך ובנגזרים בהיקפים גדולים, לצמצם את החשיפה ללקוח עד שיבצע שדרוג במערכי הבקרה והמעקב אחר פעילות הלקוח. 

כאמור לעיל, לצד ביקורת ואכיפה ברמה פרטנית במקרים כאמור במהלך שנת 2017 הפיקוח על הבנקים עיגן את הדרישות הללו של טיפול בלקוחות העוסקים בפעילות ספקולטיבית בהוראת ניהול בנקאי תקין חדשה שמחייבת את כל הבנקים בפעילותם בתחום הנגזרים. 

מעקב אחר ערוצי תקשורת עם הלקוחות

בשנים האחרונות, לרבות בגין אירועים אשר צוינו בפתיח, עלתה בעולם החשיבות של ביצוע ניטור אפקטיבי אחר התקשורת שמתנהלת בין הסוחרים בחדר העסקות ובין לקוחות וגורמים אחרים, לרבות תקשורת טרם ביצוע ההתקשרות, במטרה לצמצם סיכוני מעילות והונאות. גופים פיננסיים בעולם משקיעים מאמצים רבים בהטמעת ובהפעלת כלים מתקדמים אשר יאפשרו זאת.

בביקורות שנערכו נמצא כי המערכות הטכנולוגיות לניטור הפעילות בבנקים הישראליים הינן חלקיות וגם המערכות המופעלות בחלק מהבנקים במידה רבה אינן אפקטיביות. למשל, במקרים מסוימים עלה כי זירות שיח מסוימות כלל לא נוטרו וקווי טלפון מסוימים אף לא הוקלטו באופן שמאפשר ניטור בדיעבד של פעילות סוחרים. זאת בעת שכלים מתקדמים מאפשרים למשל איתור והצפת שיחות לפי מילות מפתח לאיתור התנהלות פוטנציאלית בעייתית של סוחרים.

נציין כי נושא זה הינו מורכב במיוחד לנוכח היבטים משפטיים, בעיקר מכח הגנת הפרטיות, בניטור שבשגרה אחר חלק מערוצי התקשורת של עובדים (כגון: מכשירים סלולריים). עדיין, מעבר לתיקון הליקויים שנמצאו, הפיקוח מעודד את הבנקים לעשות שימוש בכלי ניטור טכנולוגיים מתקדמים. לאחר השלמת סקר הפערים המערכתי אל מול הסטנדרטים המקובלים בעולם, כפי שצויין בפתיח, הפיקוח יבחן את הדרכים להמשך קידום ניטור אפקטיבי אחר ערוצי התקשורת השונים.

מעורבות פונקציית ניהול הסיכונים והציות הבלתי תלויה

הוראות הפיקוח על הבנקים מחייבות את הבנקים לפעול בשלושה קווי הגנה (ראה הערת שוליים 2). תפקיד קו ההגנה השני, אשר כולל את פונקציית ניהול הסיכונים והציות, הוא לוודא קיום מערך בקרה אפקטיבי ולאתגר מקצועית ובאופן בלתי תלוי את הגורמים העסקיים (המהווים את קו ההגנה הראשון בניהול ובקרת הסיכונים). בחלק מהבנקים שנבדקו עלה כי הבקרה העיקרית נעשית ע"י החדר האמצעי (Middle office), הכפוף ארגונית לחטיבה העסקית, בדומה לחדר העסקות, וכי מעורבות פונקציות ניהול הסיכונים והציות (הקו השני) והשפעתן על הנעשה בחדר הינה דלה ונעשית מרחוק. בין היתר עלה למשל שבחלק מהבנקים פונקציות אלה נאלצות להסתמך על דיווחי הבקרים בחטיבות העסקיות, וזאת בהיעדר גישה ישירה ועצמאית למערכות. עמדת הפיקוח היא שלנוכח אופי הפעילות המיוחד של חדר העסקות, תנאי לפיקוח אפקטיבי ולהבנת הסוגיות והסיכונים היא נוכחות שוטפת ומקרוב. במקרים אלו נדרשו הבנקים הרלוונטיים להגביר מעורבות פונקציות הסיכונים והציות, בבקרת פעילות חדרי עסקאות.

אתיקה

כפי שצוין בפתיח, בעולם התממשו בשנים האחרונות מספר אירועי הפסד גדולים כתוצאה מפעילות לא אתית מצד סוחרים בחדרי עסקות. כדי לוודא שאירועים כאלו לא יקרו בישראל יש חשיבות רבה להתוויה של קוד אתי ייעודי בתחום הפעילות בחדרי עסקאות ולהטמעה אפקטיבית שלו. זאת, בנוסף לבקרה שוטפת כאמור.

הבדיקות העלו כי הגדרת המותר והאסור בפעילות בחדרי עסקאות בחלק מהבנקים אינה מפורטת דיה בקוד האתי הקיים או בנהליו ואינה מותאמת לפעילויות המורכבות המתבצעות בהם.

במקרים אלה הבנקים נדרשו לחידוד הקוד האתי והכללים, להגביר המודעות של הסוחרים והבקרים להתנהגויות פסולות ולוודא קיום סנקציות אפקטיביות לפי העניין.

מערך הדיווחים להנהלה הבכירה ולדירקטוריון

קיומו של מערך דיווחים אפקטיבי על פעילות חדר העסקאות לגורמי ההנהלה הבכירה והדירקטוריון חיוני על מנת לוודא פיקוח אפקטיבי על הפעילות וקבלת החלטות הולמת לנוכח התפתחויות ואירועים. האמור מחייב הצגה בהירה, מקיפה ובתדירות מתאימה של מדדים מתאימים אשר נבחרו בקפידה בהתאם לאופי ורמות הפעילות בכל בנק. מכיוון שכאמור חלק מהותי מהסיכון בפעילות חדר העסקות הוא תפעולי, וככזה אינו נוח לכימות, הקמת מערך דיווח אפקטיבי הינו אתגר מקצועי מורכב.

אכן הבדיקות בנושא העלו חולשות בחלק מהבנקים באיכות הדיווח, למשל בחלקם האינדיקטורים לסיכון (Key Risk Indicators) לא הוגדרו באופן שלם, וגם במקומות שבהם הוגדרו לא היה דיווח על רמתם.

בעקבות הבדיקות שנערכו הבנקים הרלוונטיים הונחו לשפר את המדיניות והנהלים ואת איכות מערך הדיווחים, באופן שיגרום להם להוות בסיס טוב יותר למעקב ולקבלת החלטות מושכלות של הדירקטוריון וההנהלה הבכירה. בנוסף, בנקים אשר לא קיימו ניתוח ודיון בהפקת הלקחים מאירועי הכשל המשמעותיים בעולם, נדרשו לעשות זאת בהקדם. 

[1] הגידול בשנים 2013-2017 בהיקף הפעילות במונחי סכום נקוב עמד על שיעור שנתי של כ- 7%  (מ-1,684 טריליון ₪ ב-12/12 ל-2,387 טריליון ₪ ב-12/17).

[2] מערכים אלה כוללים את הדירקטוריון וועדותיו, ההנהלה הבכירה, החטיבה האחראית לחדר העסקות, חדר העסקות עצמו, החדר האמצעי לבקרה (Middle office), החדר העורפי (Back office), פונקציית ניהול הסיכונים והציות ופונקציית הביקורת הפנימית. במונחים מעולם ניהול הסיכונים, מהוות היחידות הכפופות לחטיבה המבצעת את הפעילות את קו ההגנה הראשון, פונקציית ניהול הסיכונים והציות, בהיותה בלתי תלויה בחטיבה המבצעת, מהווה את קו ההגנה השני ופונקציית הביקורת הפנימית את קו ההגנה השלישי, אשר תפקידו לבדוק את תפקוד שני קווי ההגנה הקודמים.

בנק ישראל בדק האם תמרור הזהרה שמציבה הרשות בפני המשקיעים, גורם להם לשנות את הטעמים. בשפה המקצועית/ אקדמית מדובר על – בחינת בולטות הסיכון וזרמי ההשקעות בקרנות הנאמנות בישראל וזאת בהמשך להוספת סימן הקריאה לקרנות נאמנות מסוימות (מסוכנות).

ב-2010 דרש הרגולטור בישראל להוסיף סימן קריאה מוסגר – (!) – לשמותיהן של חלק מקרנות הנאמנות מתוך מטרה להבליט את הסיכון בהן. בעקבות שינוי חזותי קל זה ירדו זרמי ההשקעות לקרנות אלה באופן משמעותי, הן סטטיסטית והן כלכלית, יחסית לזרמים לקרנות האחרות. בקיצור הציבור ברח מהן – אבל האם זה הציבור והאם זו התוצאה הרצויה? הציבור ברח מהן כי יועצי ההשקעות בבנקים נמנעו מלהשקיע בהן – למה הם צריכים לקחת סיכון? אם רשות ניירות ערך אומרת מסוכן, אז יועצי ההשקעות (ובצדק מבחינתם) לא יתקרבו למוצר הזה – אם הקרן הזו תעלה, אף אחד לא יהלל אותם (אולי כמה לקוחות), ואם הקרן תניב תשואת חסר יבואו אליהם בטענות – "למה המלצתם על קרן מסוכנת?". אז הבחירה של היועצים ברורה וטבעית, גם אתם ככל הנראה הייתם בוחרים כך.

הבעיה עם הבחירה הזו שהיא פחדנית ולא לוקחת סיכונים – מי אמר שלא צריך לקחת סיכונים? סיכונים זה לא בהכרח רע. סיכונים צריכים להילקח בידיעה ובהבנת גודל הסיכון, אבל סיכון הולך יחד עם סיכוי. ככל שהסיכון גדול יותר כך גם הסיכוי לרווח גבוה יותר. אין כאן טוב או לא טוב, נכון או לא נכון – יש משוואה שוטה של סיכון וסיכוי. ברגע שהיועץ בבנק לקח לכם את האפשרות הזו הוא בעצם חיסל אפיק השקעה מסויים – מסוכן אבל עם יכולת תשואה נאה – זה מה שהרגולטור רצה? לחסל את הקרנות האלו, או לגרום להם להיות פחות מסוכנות? לא בטוח.

כך או אחרת, מבדיקת בנק ישראל עולה כי  רגולציה שמתמקדת בהצגת המידע יכולה להשפיע על התנהגות המשקיעים, לפחות בטווח הקצר, גם אם היא אינה מטילה מגבלות על הגופים הפיננסיים או מרחיבה את המידע שעליהם לגלות לציבור. הממצאים רלוונטיים לרפורמות רגולטוריות שונות בישראל ובעולם, בפרט לאלה שמתמקדות בסימון כדי להביא למודעות הציבור סיכונים במוצרים פיננסיים.

מסתבר שאנחנו טובים בסיסמאות, אבל כשהדברים מגיעים לכסף, אנחנו די חלשים. יש תמיכה ואהדה גורפים במילואימניקים, אז לה הם צריכים לרדוף אחרי הכסף שלהם?

מילואימנקים שעושים שירות תעסוקה ויש להם מקום עבודה פעיל, מקבלים את ההחזר מביטוח לאומי דרך השכר – כאן התהלך יחסית פשוט. אבל מיילואימניקים  שהם סטודנטים, או מובטלים או עצמאיים, לא מקבלים את התשלום בגין מילואמים באופן אוטומטי.

על רקע זה, נצברו 55 מיליון שקל שלא שולמו למילואימניקים, ועכשיו ביטוח לאומי עושה סדר ומשלם להם. כמו כן, הוחלט על תשלום כמעט אוטומטי בלי צורך בניירות רבה ומסועפת.

המוסד לביטוח לאומי יעביר עד סוף השנה 55 מיליון שקל עבור – 170 אלף  ימי מילואים שלא שולמו לסטודנטים, מובטלים ועצמאים(בשנים 2017-2013).

ההפקדות הרטרואקטיביות יהיו  בשלוש פעימות. בפעימה הראשונה יועבר תשלום למילואימניקים סטודנטים בסך 28.2 מיליון שקל. הפעימה השנייה, בחודש אוגוסט לעצמאיים ושכירים שהגישו תביעה לביטוח לאומי,בסך של 7 מיליון שקל. התשלום השלישי עד דצמבר 2018 למשרתי המילואים, שכירים ועצמאים, שלא הגישו כלל תביעה לביטוח לאומי בין השנים 2017-2013.כאן מדובר על תשלום בסך 20 מיליון שקל. כל הסכומים הם הערכות.

מילואאימניקים שלא עדכנו את ביטוח לאומי במס חשבון הבנק שלהם (כמה אלפים טובים) יקבלו מסרון עם הודעה, ימלאו פרטים, והעדכון יושלם.

במסגרת מכרזי מחיר למשתכן שווקו 2 מתחמים לבניית 450 יחידות דיור למגורים בבנייה רוויה ברמת גן. במכרז התקבלו שלוש הצעות. ההצעות הזוכות הן של רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ אשר זכו בשני המתחמים. 

 להלן ניתוח מחירי דירות לפי שטחי דירות שונים:

מחירי הדירות ברמת גן  מבטאים הנחה של 19-20% ממחיר דירות דומות בשוק:

המחיר התחלתי לדירת 85 מ"ר יעמוד על  1,461,281 ₪.

המחיר התחלתי לדירת 100 מ"ר יעמוד על  1,688,659  ₪.

המחיר התחלתי לדירת 120 מ"ר יעמוד על 1,991,830  ₪.

הדירות כוללות מרפסת, מחסן וחניה.

מטרת התכנית היא יצירת מסגרת תכנונית להקמת אזור מגורים, שטח בנייני ציבור, שטח ציבורי משולב בשטחים ציבוריים פתוחים ודרכים להולכי רגל.

הזוכים במכרז:

רמת גן, תל השומר –

 מגרשים 101-102 360 יח"ד

מגרש 103 90 יח"ד

במסגרת מכרזי מחיר למשתכן שווק מתחם אחד לבניית 136 יחידות דיור למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית ברעננה.

במכרז לחכירת מתחם אחד למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית בשכונת "נאות שדה" ברעננה התקבלו שלוש הצעות. ההצעה הזוכה היא של שגראוי ייזום ובניה (אס.בי.סי.) בע"מ, שגראוי ליבוביץ החזקות בע"מ.

להלן ניתוח מחירי דירות לפי שטחי דירות שונים:

מחירי הדירות ברעננה מבטאים הנחה של 16% ממחיר דירות דומות בשוק:

המחיר התחלתי לדירת 85 מ"ר יעמוד על 1,322,017ש"ח.

המחיר התחלתי לדירת 100 מ"ר יעמוד על 1,532,529₪.

המחיר התחלתי לדירת 120 מ"ר יעמוד על 1,813,212 ₪.

הדירות כוללות מרפסת, מחסן וחניה.

מטרת התכנית היא יצירת מסגרת תכנונית להקמת אזור מגורים, מסחר, שטח בנייני ציבור, שטח ציבורי פתוח, סלילת כבישים ודרכים להולכי רגל.

הזוכים במכרז:

במסגרת מכרזי מחיר למשתכן שווקו בהצלחה 2 מתחמים לבניית 114 יח"ד למגורים בבנייה רוויה בבית שאן.

במכרז לחכירת 2 מתחמים בבנייה רוויה לבניית 114 יח"ד בשכונת האקליפטוס בבית שאן התקבלו ארבע הצעות. ההצעות הזוכות הן של י.ס.ד. בעמק יזמות ובניין בע"מ ושל רונידן חברה לבנין בע"מ.

להלן ניתוח מחירי דירות לפי שטחי דירות שונים:

מחירי הדירות בבית שאן מבטאים הנחה של 35-37% ממחיר דירות דומות בשוק:

המחיר התחלתי לדירת 85 מ"ר יעמוד על 363,109 ₪.

המחיר התחלתי לדירת 100 מ"ר יעמוד על 431,870 ₪.

המחיר התחלתי לדירת 120 מ"ר יעמוד על 523,551 ₪.

הדירות כוללות מרפסת, מחסן וחניה.

בשכונה ישנם מגורים, מבני ציבור וחינוך, שטחים ציבוריים פתוחים, מבני מסחר ומשרדים. הדגש בשכונה הוא על שמירת חורשת האקליפטוס הקיימת בה כנפח ירוק, בעיקר באזורים המעובים שלה, תוך מניעת חלוקתה ככל הניתן.

הזוכים במכרז:

במכרזים שנערכו בג'סר א-זרקא ובדימונה מאחר שלא התקבלו הצעות, אין הוועדה דנה במכרזים.

נירה שמיר, כלכלנית המאקרו של בנק דיסקונט סבורה שהריבית בארץ תעלה כבר השנה – "בראשית השנה הערכנו כי שנת 2018 תהיה שנת המפנה במדיניות המוניטרית של בנק ישראל, ואכן בחודשים האחרונים אנו רואים שגם בנק ישראל משדר שהוא יותר נכון להתחיל בהעלאות הריבית. בין היתר, לאור גישתו החדשה ביחס ל"סביבת האינפלציה" ולא רק לאינפלציה בפועל", כותבת שמיר, וממשיכה – ""למעשה, בחודש האחרון אנו רואים תמחור של תחילת העלאת ריבית הן בשוק האג"ח הממשלתי והן בשוקי הריבית האחרים. שילוב של התאוששות של האינפלציה בפועל והעלייה בציפיות האינפלציה הן שהובילו לשינוי בגישה בשוק.

"להבנתנו, התאוששות מוגבלת של סביבת האינפלציה בישראל וחלון הזדמנויות שהולך ונסגר, מבחינת המדיניות המוניטארית הגלובלית, עשויים להגביל את בנק ישראל במאמציו לבסס תהליך של העלאות ריבית. על כן, עליו לשאוף לכמה שיותר העלאות ריבית כבר ב-2019.

"להערכתנו, האיזון שבין חלון הזדמנויות שנסגר לבין התמונה המאקרו כלכלית בישראל (צמיחה, שע"ח ושוק הדיור) יובילו את בנק ישראל להעלאת ריבית ראשונה כבר במהלך הרבעון האחרון (ל-0.25%) השנה, ושלוש העלאות נוספות בשנה הבאה – כלומר, בסוף 2019 ריבית בנק ישראל תעמוד על 1%.

"תחזית זו אגרסיבית ביחס למתומחר בשוק ולתחזיות אחרות. עם זאת, ביומיים האחרונים אנו עדים לעליית תשואות בשוק האג"ח הממשלתי, כאשר השוק הולך ומתקרב לתחזית שלנו. כמו כן, סביר להניח שגם בנק ישראל יעדכן את תחזית הריבית שלו בישיבתו הקרובה ב-9 ביולי".