מעודכן ל-02/2019

מהו מידע פנים, מה האיסור על השימוש בו, מי אחראי ומה הענישה

אתם עובדים בחברה. בישיבה האחרונה דיברו לראשונה על תוצאות החברה המצוינות, התקשרתם מיד לחבר והמלצתם להשקיע, ייתכן שאתם עושים שימוש במידע פנים.

מידע פנים הוא מידע על חברה שעלול להשפיע על מחיר נייר ערך בבורסה וטרם פורסם ברבים. מידע זה  חשוף  לאלו העוסקים בעניינים הפנימיים של החברה ולא לכל הציבור.  המשמעות שלו היא שלמי שיש מידע זה יש יתרון על פני כלל הציבור שאינו חשוף למידע.  ולכן הוא נחשב פלילי במדינות רבות, ובהן ישראל.

האיסור על שימוש במידע פנים

האיסור על שימוש במידע פנים החל בארצות הברית בשנות השלושים של המאה העשרים ועם השנים פותח עלי ידי רגולטורים ומשקיעים סביב העולם.

על פי הגדרת רשות ני"ע בישראל:

עשיית עסקה במידע פנים

עושה עסקה הוא מי שעושה  עסקה  בנייר ערך של חברה (למעט נייר ערך של חברה בת או חברה קשורה שאינה נסחרת בבורסה או שלא הנפיקה ני"ע לציבור על פי תשקיף) או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, כאשר חשוף למידע פנים

מסירת מידע או חוות דעת

מוסר הוא מי שמוסרמידע על נייר ערך של חברה, או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס , כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע או שיש יסוד סביר להניח כי יעשה שימוש במידע פנים, או ינצלו לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.

איש פנים

בחוק נקבע כי איש פנים הוא

1. דירקטור, מנכ"ל, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עימה נתנו לו גישה למידע פנים.
2. בן משפחה של אחד המנויים בפסקה 1.
3. תאגיד שבשליטתו של אחד המנויים בפסקאות 1+2.

הציבור

ציבור על פי החוק הוא כלל ציבור המשקיעים ובהם גדולים וקטנים, פרשנים, אנליסטים ואף עובדי בורסה. כלומר, כלל ציבור המשקיעים שיש לו עניין בשוק ההון.

דוגמאות לשימוש במידע פנים

אחת הדוגמאות שנותנת רשות ני"ע היא סמנכ"ל בחברה הציבורית השותף למו"מ לקראת חתימת חוזה בין החברה הציבורית לחברה זרה. החוזה לשיווק והפצה של מוצרי החברה הציבורית בחו"ל ישפיע משמעותית על תוצאותיה הכספיות של החברה בשנים הקרובות. עם סיום המו"מ ולפני החתימה רוכש הסמנכ"ל את מניות החברה הציבורית בבורסה. למחרת לאחר החתימה מפרסמת החברה דיווח מיידי שבו נודע לראשונה לציבור על החוזה.

דוגמאות אחרות יכולות להיות גם לא של עובדים בכירים אלא למשל של פקיד שקיבל הוראה להקליד או להגיה את החוזה והוא מבשר על המידע לבני משפחתו. עוד מידע כזה יכול להיות ניצחון  במכרז, מידע על דוחות כספיים ועוד.

דוגמה נוספת: לאחרונה נחשד רואה חשבון בקשרים ישירים עם אנשי פנים בחברות ציבוריות שונות המחזיקים בעמדות מפתח וכן עם נושאי משרה בכירים באותן חברות.

לפי החשד השתמש באופן שיטתי במידע פנים שקיבל לידיו מאותם אנשי פנים, טרם פרסומם לציבור, וביצע, כשברשותו מידע פנים, עסקאות בהיקף כספי

של מיליוני שקלים בניירות ערך של אותן חברות. עוד לפי החשד, בחלק מהמקרים מס ראת מידע הפנים שקיבל מאותם אנשי פנים לגורמים אחרים.

מה לא נחשב שימוש במידע פנים

 ההגנות קבועות בסעיף 52ז׳ לחוק ניירות ערך  קובעות מי פטור מאחריות לשימוש במידע פנים –

1. המטרה היחידה של העסקה שעשה הייתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למנויו;

2. המדובר בפעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בפשיטת רגל או לשם מימוש בטוחות;

3. ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;

4. מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;

5. הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;

6. המדובר בעסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;

7. העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;

8. בנסיבות העניין היתה הצדקה לביצוע העסקה.

ענישה

החשוד בביצוע עבירת ניירות ערך שכוללת שימוש במידע פנים עלול להיות מואשם באישום פלילי, אשר העונש המקסימלי בגינו הוא עד5 שנות מאסר בפועל וקנס גם של 100 אלף שקל ליחיד. ל״מקבל המידע״ העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, בכל דרך, מאיש פנים בחברה, דינו עד שנתיים מאסר בפועל או קנס בשיעור גבוה.

אם אין  ראיות להרשעה בפלילים, יכולה רשות ניירות ערך לבחור במסלול האכיפה המנהלי ולדרוש תשלומים כספיים ממבצעי העבירות, בסכומי כסף גבוהים אף בסכום גבוה. כמו כן מי שחשוד שביצע את השימוש במידע הפנים כדי להשיג יתרון ועבר עבירה אף יכול להיתבע אזרחית על ידי החברה אשר ממנה השיג את אותו המידע הפנימי.

קשיים בהרשעה בשימוש במידע פנים

קשה מאוד להכריע בסוגיית מידע פנים בשל הרף הראייתי המורכב שנדרש להוכחת כוונה פלילית. מעטים הם תיקי מידע הפנים שבהם מצליחה רשות ני"ע למצוא ראיות לכך שמוסר המידע קיבל טובת הנאה או תמורה כספית למידע שמסר. הרבה פעמים  מדובר בשיחת חברים, יועצים או קרובי משפחה, כך שהטענה החוזרת ונשנית היא שמוסר המידע נתן בשומע אמון ולא חשב שהוא יעשה בו שימוש אסור.

בכיר באפל חשוד שהשתמש במידע פנים לפעולות לא חוקיות

על פי החשד השיל מניות בשווי של יותר מ-10 מיליון דולר לפני פרסום לציבור

על פי החשד ג'ין דניאל לווף, שהיה דירקטור בכיר לחוקים תאגידיים באפל עד פיטוריו בספטמבר, השתמש במידע חשוב שלא הובא לידיעת הציבור, ושאותו השיג בעבודה במטרה לבצע שלוש פעולות סחר לא חוקיות ב-2015 ו-2016,.הרשויות טענו בתביעה כי לווף הרוויח יותר מ-220,000 דולר בעסקאות שביצע לפני פרסומן של חדשות טובות שעליהן נודע לו .

תפקידו היה לאכוף בחברה את התקנות האוסרות סחר על סמך מידע פנים – ולכן הואשם בהפרה פלילית של תקנות אלה באמצעות השלת מניות בשווי של יותר מ-10 מיליון דולר לפני פרסום הכרזת החברה ב-2015 כי לא עמדה בתחזית מכירות האייפון.

רשות ניירות הערך של ארה"ב  הגישה נגדו גם תביעה אזרחית ועתרה לבית המשפט כדי שישיב את כל הסכומים שהרוויח ואת כל הסכומים שהוא נמנע מלהפסיד באמצעות ביצוע העסקאות  בסיס מידע הפנים לכאורה .בעקבות החקירה  אפל פיטרה את לווף.

לווף עבד בוועדה תאגידית שסייעה למנכ"ל וסמנכ"ל אפל לבחון את ציות החברה לחוקי ההגנה על המשקיעים. על פי החוקים חברות נדרשות לחשוף מידע מדויק בעיתוי המתאים. בשל חברותו בוועדה נהנה לווף דרך קבע מגישה למסמכים שהגישה אפל לרשות ניירות ערך לפני פרסומם לציבור. בתביעה ניתן כי לווף חתם לעתים קרובות על מסמכי חשיפת עסקאות סחר עבור מנהלים וחברי מועצת המנהלים, כולל סמנכ"ל השירותים, אדי קיו, וסגן נשיא ארה"ב לשעבר, אל גור, שכיהן כדירקטור במועצת המנהלים של אפל.

קולגות שלו אמרו כי לווף היה בוס תובעני אך הוגן, והוא העפיל בסולם הדרגות במחלקה המשפטית של החברה בעשר שנות עבודה באפל והיו לו תפקדי  מפתח בכל תחום – ובהם בדיקות נאותות, כלה רכישות ומימון באמצעות הנפקת אג"ח.

מידע פנים בנתוני המאקרו – יש דבר כזה?

קבצים מסוכנים – מה חושף עלינו מידע

מפסק הדין עולה שרואי חשבון ועורכי דין אחראים רק על השירות הישיר הניתן ללקוח ולא על כל נזק שנגרם

בית המשפט המחוזי קבע כי יש לבחון את היקף השירות שניתן על-ידי רואי החשבון ועורכי הדין בהסכם מכר ולחייבם בחובה להזהיר את החברה שמייצגים רק במקום שבו יש קשר בין השירות שניתן והמצג שהציגו – לנזק שנגרם.

הכרעה זו הסירה אחריות מפירמת רואי החשבון סומך-חייקין ומפירמת עורכי הדין ש. הורוביץ לנזקים שנגרמו לחברת שאנקול לשיווק. לפני כ-9 שנים  הוגשה נגד המשרדים  תביעה  אבל בית המשפט קבע כי אינן אחראיות לנזקים שנגרמו לחברה בעקבות הסכם המכר, ובהם חיוב מס בהיקף של 2.7 מיליון שקל שאותו נאלצה החברה לשלם.

עד אוגוסט 2000 היו כל מניותיה של התובעת (100%) מוחזקות בידי חברה אנגלית, ושאנקול הייתה בגדר חברה-בת של החברה האנגלית. .

אז נחתם הסכם המכר בין המוכרת, החברה האנגלית, לבין החברה הרוכשת, חברת שאנקול למסחר, הנמצאת בבעלותו המלאה של אנקול, ולבין המנכ"ל. בהתאם להסכם המכר, נמכרו כל מניותיה של שאנקול לשיווק שנמצאו בבעלותה של החברה האנגלית, לחברה הרוכשת – בסכום 973 אלף שקל.

בהסכם המכר נקבע  כי המועד להשלמת ביצוע ההסכם (Closing Date) יהיה באוגוסט 2000, ועד למועד ההשלמה תפרע החברה האנגלית הלוואה שקיבלה שאנקול לשיווק מחברה שנמצאה בבעלותה המלאה של החברה האנגלית (חברה-אחות), כך שההלוואה תוחזר ותיפרע במלואה, וכן במועד ההשלמה תשלם שאנקול לשיווק פיצויי פיטורים לעובדיה בשל הפסקת העסקתם.

לאחר מכן הקצתה שאנקול לחברה האנגלית 200,000 מניות נוספות בפרמיה, עבור  כ-4 מיליון שקל נוספים.  סכום זה יועד לפיצויי הפיטורים לעובדי שאנקול ולהוצאות נוספות.

תביעה על רשלנות

רשות המסים קבעה כי הסכומים ששולמו על-ידי החברה האנגלית בהקצאה הראשונה ובהקצאה השנייה בתמורה להון המניות שהונפק לה – ואשר הסתכמו בסך כולל של כ-6.16 מיליון – הם הכנסה של שאנקול החייבת בתשלום מס הכנסה.

גם לבעלי החברה שלמה אנקול  נקבע כי נוצרה לו הכנסה חייבת נוספת בסך כ-6 מיליון שקל מפיצויי פיטורים.

עוד טען, פיצויי פיטורים אלה היו אמורים להסתכם בשיעור מוגדל שלא יפחת מ-280%, בהתחשב בתפקידו הבכיר של המייסד בחברה התובעת ומשך העסקתו וכן בהתחשב בשיעור פיצויי הפיטורים שניתנו ליתר עובדיה בעת סיום העסקתם על-ידי התובעת.

לאחר הערעורים הוסכם הסדר פשרה – ולפיו  שאנקול תשלם כ-3 מיליון שקל מס סופי.

בעקבות חיוב המס הגישה החברה תביעה בסך 3.6 מיליון שקל נגד משרד רואי החשבון סומך-חייקין ונגד משרד עורכי הדין ש. הורוביץ – סכום שכלל גם את סכום המס הנוסף שלטענתה שאנקול תידרש לשלם לרשויות המס אם תביעתה תתקבל במלואה.

שאנקול טענה כי  העניקו לה שירותים מקצועיים שוטפים במהלך כל התקופה הרלוונטית, תכננו, עיצבו וניסחו את הסכם המכר, לרבות תכנון המס ותשלום המס הנובע מכך. לפיהם, הפעולות הקשורות בהקצאה הראשונה ובהקצאה השנייה הוכתבו לה על-ידי פירמות ראיית החשבון ועורכי הדין, והחברה נהגה לפי הוראותיהן.

תגובת הנתבעות: לא התבקשנו

פירמת רואי החשבון טענה כי היא סיפקה לחברה האנגלית שירותי ביקורת, ובין היתר שירותי ביקורת גם לחברות-הבנות שלה, לרבות לתובעת. אך הפירמה לא ביקרה את הדוחות הכספיים של התובעת, לא ערכה את הסכם המכר, לא הייתה שותפה להכנת ההסכם ולא נתנה ייעוץ מיסויי לאף גורם הקשור בהסכם המכר.

עוד קבלה כי  החברה לא פנתה אליה כדי שתפעל לשם תכנון המס הנוגע להסכם המכר, או כדי שתייעץ לה בענייני מיסוי באופן כללי.

פירמת עורכי הדין טענה מצידה כי היא פעלה להכנת טיוטה להסכם המכר לאחר שנתבקשה לפעול בעניין זה על-ידי החברה האנגלית, כאשר עיקר השירות המשפטי שניתן על-ידה בקשר להסכם המכר התמקד בהכללתן בהסכם המכר של תניות שהתבקשו על-ידי החברה האנגלית ועריכת תיקונים שונים בנוסח טיוטת הסכם המכר. וכי לא התבקשה, ולא ייעצה בפועל, לחברה האנגלית בעניינים מיסויים.

לא הוצג מצג כלשהו בפן המיסויי

בפסק דין נקבע "לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הנתבעות הציגו מצג כלשהו בפן המיסויי של העסקה נושא הסכם המכר". "התובעת גם כשלה מלהוכיח שאם אכן הוצג מצג כלשהו על-ידי הנתבעות, היה זה מצג רשלני". עוד נקבע כי מייסד שאנקול התייעץ עם עורך דין אחר.

אני קובע בזאת כי התובעת כשלה מלהוכיח טענתה שלפיה הנתבעות הציגו בפניה מצג רשלני".

עוד כתב:

"לא מצאתי לקבל טענת התובעת שלפיה הנתבעות התרשלו בכך שלא הזהירו אותה מפני האפשרות כי תחויב במס", כי "ראשית, לא מצאתי כי התובעת הוכיחה שהנתבעות ייצגו אותה בהליכים הקשורים בעסקה בנושא הסכם המכר. יתרה מזו: התובעת אף לא הוכיחה כי הסתמכה על השירות שניתן לחברה האנגלית על-ידי הנתבעות באופן שהיה יכול ליצור חובת זהירות של הנתבעות כלפיה".

מכאן עולה כי לא ניתן לתבוע את עורכי הדין או רואי החשבון על כל נזק שנגרם ללקוח. פסק הדין מבהיר כי עורכי דין ורואי חשבון אינם אחראים לכל נזק שנגרם לחברה שאותה ליוו, כי אם לנזקים ישירים בלבד שנגרמו בעקבות מעשיהם או מחדליהם, בנוגע לשירות ספציפי שניתן על-ידם ואינם צריכים להזהיר לקוח על טעות מיסויית אם הלקוח לא התייעץ איתםמראש בנושא.

בסוף פסק דינו חייב השופט  את התובעת לשלם לכל אחת מהנתבעות, סומך-חייקין וש. הורוביץ, שכר-טרחת עורכי דין והוצאות משפט בסך של 110,000 שקל.

מתנה לחתונה תחויב במס?

מהן הטבות המס על אביזרי בטיחות ולמה רשות המסים רוצה לבטל אותן

פסק דין תקדימי קובע כי מס על מתנה לאירוע, הפטורה לרוב ממס, יוטל בהתאם לשווייה ולמקבל המתנה

1500 שקל זה הסף שקבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל-אביב כרף המתנות המקסימלי שיכול רב מקובל, בעל חצר, לקבל מאורחים המגיעים לאירוע שהוא עורך, מבלי שיחויב במס הכנסה. מעל סכום זה נקבע – מדובר בהכנסה של החצר החייבת במס, ולא במתנה עבור האירוע הפטורה ממס.

אומנם לפי חוקי המס בישראל, מתנות אינן חייבות במס. כאשר מתקיימות נסיבות אישיות ופרטיות, בתום לב ובהן מתנת הולדת, מתנת חג, נישואים, אירוע משפחתי או חברתי דומה, והמתנות ניתנות בשל קשר משפחתי, חברי או חברתי – אין מדובר בהתעשרות החייבת במס. .

עם זאת, במקרה מסוים, בית המשפט קבע כי רב ישלם שומה בהיקף של כ-7.7 מיליון שקל לרשות המסים בגין אי-תשלום מס על הכנסות שנצברו בחצרו במשך כשש שנים. משומות המס שהוצאו לרב עלה כי בשנים שבהן לא שילם מס יצאו הוא ובני משפחתו 141 פעם לחו"ל על חשבון "מארחיהם", ורכשו נדל"ן בהיקף של כ-9.2 מיליון שקל ממתנות לכאורה. וכך גם כספים שקיבלת כמתנה מבני משפחה ושימשו  לקניית נדל"ן.

בפסק הדין  נקבע כי בשנות המס הנדונות קיבל הרב מתנות כספיות בחתונות בהיקף של כ-1.5 מיליון שקל בממוצע לאירוע, במטבע חוץ ובשקלים. עוד נמצא עלה כי אורחי הרב היו אורחים שהעניקו לו מתנות כספיות "מכובדות"  לרגל הנישואים של ילדיו. אלו כללו 40 אלף דולר שקיבל הרב כמתנה לאירוע .

בקביעה התקדימית  נקבע כי גם מתנות חתונה יכולות להיות מחויבות במס הכנסה. בלשון פסק הדין, "יש לנטרל את הסכום שהיה מתקבל כמתנות של ממש – דהיינו הסכום שהיה מתקבל אלמלא תפקידו ותוארו של הרב " – וכך שכל סכום מעבר לסכום זה ייחשב הכנסה של חצר הרב שיחויב במס.

לפיכך נוצרת הבחנה בין"מתנות, תרומות וכיוצב' הניתנות בשל מיהותו של מקבלן, בעל תפקיד (או מוסד) המקבל מתנות ותרומות שאלמלא היה בתפקיד לא היו ניתנות או לא היו ניתנות בהיקף המושפע מתפקידו או מעמדו של מקבלן – יכול ואין מדובר בהתעשרות שהיא מתת שמיים, ספונטנית" – ולכן הן אינן נכנסות לאותו פטור ממס הקבוע בחוק.

עוד נכתב "בראי דין המס תוארו, מעמדו ותפקידו של מקבל המתנות הם משלח-ידו או עסקו, והמתנות הן כהכנסה חייבת בידיו, בין אם בנוסף למתנות ולתרומות מופקות הכנסה מעסק או שכר ובין אם לאו"."די בכך כי המתת ניתן בשל מעמדו, תוארו – גם אם ניתן שלא לשם קבלת תמורה ישירה – הרי שהמתת הוא תשואה על הונו האנושי, תכונותיו, שמו, תוארו או תפקידו" – משמע יש למסותו.

איך מחשבים איזה סכום כן חייב במס? על כך כותב השופט "אניח כי סכומי המתנה המקובלים באירועים מסוג זה עומדים בממוצע על 800 שקל. על דרך האומדנה ובחישוב לקולה אניח כי יש לנטרל מן ההכנסה סכום של 1,500 שקל שהיה מתקבל מאורח או זוג אורחים המביא מתנה כספית באירוע שאינו אירוע של הרב. על דרך האומדנה אניח כי בכל אירוע השתתפו 500 נותני מתנות כספיות (שהם קרוב ל 1,000 איש)", נקבע.

"עוד יונח כי הוצאות החתונה עומדות על 400 אלף שקל. הואיל ואירועי החתונה נחשבים כאירועים מפיקי הכנסה דומה שיש להתיר ההוצאות שהוצאו לשם קיומם כחלקם היחסי שהוצא בייצור הכנסה – משמע כי מהכנסות בסך 1.5 מיליון שקל יש לנטרל מתנות בסך 750 אלף שקל ולנכות הוצאות בסך 200 אלף שקל (מחצית ההוצאות הן אישיות ומחצית לצורך ייצור הכנסה). הסכום העודף הוא הכנסה בידי הרב ככספי החצר – דהיינו בכל אירוע שטוען הרב כי התקבל בידו סכום מקורב של 1.5 מיליון שקל, ניתן לקבל כהסבר לתקבולים שאינם חבים במס סכום של 950 אלף שקל".

המשמעות היא כי כל סכום שהתקבל בידי הרב כמתנת חתונה צריך לעבור בדיקת מיסוי, ואם סכום המתנה חורג מהחישוב גם אם בית המשפט פסק כי הוא התקבל כמתנת חתונה – סכום זה חייב במס 'בשל מיהותו של מקבל המתנה' – ככלומר תפקיד המקבל.

נטען מצד פרקליטי הרב כי ההכרעה בעניינו נוגעת ל"סלבס", לאישי הציבור ולכל אדם בעל פרופיל חברתי-ציבורי-תקשורתי גבוה.

אך בענף המסים אומרים כי  בסך-הכול פסק הדין מחזק עמדה קיימת של רשות המסים שכבר יושמה בתיקי מס שונים. המשמעות היא כשתיק כבר יהיה בבדיקה, אז יבדקו שם את הסכומים שהתקבלו גם .

נראה כי הקביעה הזאת של השופט מגן  תעמוד בקרוב למבחן במסגרת ערעור שהרב עתיד להגיש, ורק אז יוחלט אם זו החלטה מחייבת

הנוסחה של השופט

1,500 שקל – שווי מתנה ממוצע "מקובל" לאורח יחיד

400 אלף שקל –  הוצאות חתונה ממוצעות – מחצית הן אישיות ומחצית בייצור ההכנסה

950 אלף שקל – שווי המתנות הפטור ממס: הכנסות של 1.5 מיליון שקל בניכוי 750 אלף שקל ובקיזוז הוצאות בייצור הכנסה של 200 אלף שקל

550 אלף שקל – יתרת שווי המתנות נחשבת להכנסה של החצר החייבת במס

מסים על מתנות – כל השאלות והתשובות

 עד כה הושבו ללקוחות יותר מ-12  מיליארד דולר – כמעט 70% מכל הסכום

19 מיליארד דולר היה היקף הונאת הפונזי שביצע ברנרד מיידוף לפני יותר מעשר שנים. כעת הקורבנות צפויים להחזר בסך 464 מיליון דולר. מהנאמן לנכסים.

הכספים שיקבלו  880 הלקוחות של חברת ההשקעות של מיידוף יגדילו את הסכום הכולל שהוחזר ללקוחות ליותר מ-12 מיליארד דולר, או כמעט 70% מהסכום של כל התביעות המוכרות. הסכומים שיוחזרו ללקוחות יהיו בטווח בין 42 דולרים ל-66 מיליון דולר,.

הסכום שיוחזר  גבוה ב-45 מיליון דולר מהודעת הנאמן שפורסמה בדצמבר,  בזכות הסדרים שאליהם הגיע עם לקוחות שהרוויחו מההונאה..

לקוחות שהפסדיהם הוכרו והסתכמו בסכום של עד 1.49 מיליון דולר, קיבלו חזרה את כל כספם עם השלמת העברת הכספים, נאמר בהודעה. סבב החזר הכספים המתבצע כעת הוא העשירי שביצע הנאמן מאז קריסת קרן ההשקעות של מיידוף בדצמבר 2008.

מיידוף ביצע את הונאת הפונזי בעלת ההיקף הגדול ביותר אי־פעם אשר נחשפה בדצמבר 2008, עם מעצרו של מי שהיה יו"ר נאסד"ק. לאחר שלושה חודשי מעצר,הודה מיידוף בביצוע הונאת הפונזי בתחום ההשקעות בהיקף של כ-50 מיליארד דולר ובמשפט שנערך נגזר עליו עונש מאסר של מאה וחמישים שנה. סכום ההפסדים המוערך "על הנייר" של קורבנות הונאת מיידוף עומד על סך של 64.8 מיליארד דולר וההפסדים הממשיים מוערכים בכ-19 מיליארד דולר. בקורבנותיו היו נוסף לאלפי משקיעים פרטיים גם רבים מבני משפחתו המורחבת, קרנות גידור, ארגוני סעד, קרנות למתן מלגות ללימודים אקדמיים ועוד. להונאת מיידוף קיימות השלכות גם על מוסדות ציבור רבים בישראל (בתי חולים, אוניברסיטאות, מכוני מחקר ועוד

בעקבות המשבר הפיננסי בשנת 2008 ביקשו משקיעים רבים למשוך את כספי השקעותיהם, אך הקרן לא יכלה לשלם להם, דבר שהוביל להתמוטטות החברה ולחשיפת ההונאה, ובהמשכה, להעמקת המשבר העולמי.

הונאת פונזי

הונאת פּוֹנזי, או תרמית פונזי, היא הונאה כספית, שבה המשקיעים מקבלים הבטחה לרווחים גבוהים מואד על הכסף שהם משקיעים, לרוב בזמן קצר. אך ה רווחים שמוצגים כפירות ההשקעה משולמים מהכסף של משקיעים חדשים שמצטרפים למעגל המשקיעים.

סוג הונאה זה נקרא על שם צ'ארלס פונזי, מהגר איטלקי שהרוויח סכומים גדולים בארצות הברית, לאחר שגילה שניתן לרכוש קופונים בינלאומיים, שוברי משלוח בספרד, בשישית ממחירם בארה"ב. הוא החל בגיוס כספים ממשקיעים ושילם להם פי שישה, אך בשלב מסוים החל להונות אותם ולשלם מהכספים של החדשים שהצטרפו. יתר על כן, הוא שכנע את המשקיעים שקיבלו את כספם, להשקיע את הרווחים מחדש.. בשיאו הוא הרוויח סכומי עתק שמקבילים ליותר ממיליון דולר של ימינו בכל יום.

הפונזי הגדול ביותר  

איך לזהות הונאת פונזי? או…איך לזהות פירמידה?

החברה רכשה 6,300 דירות במרילנד ובווירג'יניה

חברת הנדל"ן של משפחתו של ג'ארד קושנר, חתנו ושל דונלד טראמפ, רכשה נדל"ן להשכרה לדיור תמורת 1.15 מיליארד דולר, הרכישה הגדולה ביותר שביצעה החברה זה עשור.

החברה רכשה 6,030 דירות ב-16 נכסים שונים במדינות מרילנד ווירג'יניה מחברת ההשקעה הפרטית לון סטאר פאנדס (Lone Star Funds), אמר נציג מטעם מייקל קמפבל מקבוצת קרלטון, שסייעה בהסדרת המימון לעסקה.

חברות קושנר ולון סטאר סירבו להגיב על הדיווח על העסקה שפרסם "וול סטריט ג'ורנל".  החברה מתחילה בהדרגה להעביר את פעילותה החוצה מהעיר ניו יורק וחוזרת למתחמי המגורים הרב-משפחתיים לאחר שעסקה בתחום המשרדים.

לפני פחות משנה קושנר מכרה את חלקה במגדל המשרדים, בשל חובות ענק שנבעו מעסקה שבוצעה במחיר שיא של 1.8 מיליארד דולר.

 בהקשר הישראלי חברת קושנר נעזרה בבית ההשקעות הישראלי פסגות במימון רכישתו של קומפלקס הדירות קווייל רידג' בפליינסבורו שבניו ג'רזי, שבו 1,032 יחידות דיור, ושהיה בבעלות המשפחה עד המכירה  ב-2007.

בזמן שג'ארד קושנר החל לעבוד בבית הלבן ב- 2017, המשפחה היתה במגעים עם חברת הביטוח הסינית אנבנג בעסקה שבה המגדל בן 41 הקומות היה נהרס ובמקומו היה נבנה מגדל גבוה כפליים. אלא שהעסקה נכשלה. המכירה לברוקפילד כיסתה הלוואה בסך 1.1 מיליארד דולר שהיתה אמורה להיפרע החודש.

בסוף השנה  חברת הנדל"ן של המשפחה הסכימה לשלם פיצויים של 100 אלף דולר לחמישה דיירים בבניין דירות שבבעלותה בניו יורק, בגין גבייה מופרזת של שכר דירה וביטול בלתי חוקי של מעמדן של יחידות דיור שהיו בשכירות מוגנת.

טראמפ הסכים לדחות את הפסקת האש, אך בארצות הברית אומרים שנותרו עוד כמה מכשולים

סין וארה"ב הביעו בסוף השבוע אופטימיות לגבי התקדמות שיחות הסחר בין המדינות. בסוף השבוע חלה פגישה של הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן עם סגן נשיא סין, ליו הי, ואחריה דיווחו כי שתי המדינות שוקלות לקיים פגישת פסגה נשיאותית בסוף חודש מרץ.

לפי אתר CNBC, הנשיא שי ג'ינפינג כתב לטראמפ מכתב ובו קריאה לשתי הכלכלות הגדולות בעולם להכפיל את מאמציהן פשרה בנוגע להטלת המכסים ההדדית בין המדינות. טראמפ ביותר זהירות – "מי יודע?". אבל לכתבים אמר כי כנראה ייפגש עם עמיתו הסיני בחודש הבא. לדבריו, "אני חושב שהשגנו התקדמות רבה, ויש סיכוי טוב מאוד שתושג עסקה". הוא גם אמר שיסכים לדחות את תאריך "הפסקת האש" במלחמת הסחר, שנקבע ל-1 במרץ. עד תאריך זה הסכימו המדינות לא להטיל מכסים הדדיים על סחורות מיובאות, וזאת "אם אראה שהושגה התקדמות משמעותית. אם נצליח, אני רואה אפשרות לבצע הארכה".

ליו אמר שיש אפשרות "סבירה מאוד" לעסקה מצד סין.  אך נציב הסחר האמריקאי, רוברט לייטייזר, שנכח אף הוא בפגישה, אמר שנותרו "כמה מכשולים מאוד גדולים".

במסגרת המשא ומתן, מנוסחים שישה מזכרי הבנות בנושאים מבניים: חיוב להעברת טכנולוגיה וגניבות סייבר, זכויות קניין רוחני, שירותים, מט"ח, חקלאות וחסמים על סחר שאינם קשורים במכסים, כך לפי שניים מהגורמים המקורבים למשא ומתן. בפגישות שנערכו בשבוע שעבר בין גורמים רשמיים מארה"ב ומסין, החליפו הצדדים הצעות נוסח על התחייבויות בנושא.

בעוד נציב הסחר טען שמזכר הבנות משמש חוזה לכל דבר בין מדינות בשל הבדלים משפטיים, טראמפ התנגד ואמר שהוא מעוניין בחוזה לכל דבר.

מקורות שונים אישרו ל-CNBC אבל נציין כי  שני הצדדים רחוקים מיישוב המחלוקות בנוגע להאשמות ארה"ב כי סין מבצעת גניבות בתחום הקניין הרוחני, אך הכלכלה השנייה בגודלה בעולם מחויבת להצעתה לרכוש סחורות אמריקאיות בסך 1.2 טריליון דולר. בנוסף, משרד החקלאות האמריקאי מסר כין סין התחייבה לרכוש עוד 10 מיליון טונה של פולי סויה מארה"ב, ומדובר בצעד המראה על רצון טוב.

ארהב וסין – השווקים מזנקים; מה האנליסטים אומרים?

הבנק  הואשם שסייע ללקוחותיו להעלים מס

בית משפט בצרפת גזר על הבנק השוויצרי UBS קנס של 3.7 מיליארד יורו משום שסייע ללקוחותיו להתחמק ממס.

זה הקנס הגבוה ביותר שפסק בית משפט צרפתי אי-פעם, והקנס הגבוה ביותר שהוטל על בנק שוויצרי. בנוסף הורה בית המשפט-UBS לשלם לממשלת צרפת פיצויים של 800 מיליון יורו.

"ההתנהלות הפלילית של UBS היתה חמורה במיוחד",  נכתב  בגזר הדין. המשפט נמשך כבר שמונה שנים, ובהן סירב UBS לעסקת טיעון מהפרקליטות הצרפתית, בתואנה שאין ראיות לכך שהבנק סייע ללקוחות צרפתים אמידיים להסתיר הכנסות בחשבונות בשוויץ.

עוד נכתב בגזר הדין:  "הסתרת נכסים והמסים שלא שולמו עקב כך גרמו נזקים פיננסים בעלי אופן יוצא דופן לנוכח משך וגודל ההונאה".

מהתביעה עולה כי, UBS שלח בנקאים מטעמו לקונצרטים של מוזיקה קלאסית, תחרויות גולף ואירועי ציד, כדי לפתות לקוחות אמידים להעביר את כספיהם אליו ולהסתיר הכנסות. הבנק הורשע גם בסיוע להלבנת הכספים של הלקוחות שהתחמקו ממס.

מניית UBS הגיבה בצניחה של ותר מ-3% במסחר בשווייץ ובוול סטריט, לאחר שמוקדם יותר כבר צללה בכמעט 5%.

UBS הודיע שיערער על ההחלטה, ועקב כך יידחה מועד תשלום הקנס והפיצויים עד להכרעה סופית בערכאות משפטיות גבוהות יותר.

"הבנק הכחיש בעקביות כי ביצע עבירה פלילית כלשהי בתיק זה לכל אורך החקירה ובמהלך המשפט", נאמר בהודעה שפירסם UBS. "האישומים של הלבנת כספים מהונאת מס חסרי בסיס".

האישומים נגד UBS מהווים חלק ממהלך רחב היקף של הרשויות בצרפת לעצור את התופעה של הונאות מס המתבצעות באמצעות חשבונות בשווייץ, מהלך שכבר הוביל להרשעתו של שר לשעבר בממשלת צרפת ולהסדר בסך 300 מיליון יורו עם בנק HSBC הבריטי.

גם בהקשר הישראלי  הסגירה ישראל לצרפת את  אבי בן-עזרא שהורשע לאחרונה בצרפת בהונאה בקשר לתשלומי על מכסות פחמן דו-חמצני ונידון ל-4 שנות מאסר.

חשוד בניכוי מס תשומות בסך 15 מיליון שקל – משרד מעמ מבקש את מעצרו

מהן חשבוניות פיקטיביות ואיך נלחמים בהן

התביעה בעקבות חידוש חוזה שהוצע להן, השופט קבע כי אולגה בחרה לעזוב את המועדון ואילו אצל אמה חלה הרעת תנאים המהווה פיטורין

בית המשפט הכריע בתביעת פיצויים של האתלטית אולגה לנסקי ואמה. אולגה ואמה, מאמנת האתלטיקה אירנה לנסקי, תבעו את מועדון מכבי ראשל"צ שאותו עזבו לפני כשנתיים וחצי. השופט  קיבל באופן חלקי את טענות האם ובתה וחייב את המועדון לשלם להן כ-100 אלף שקל.

בתביעה סיפרו השתיים שהאם אירנה הועסקה כאתלטית מן המניין ואחר כך העסיקו אותה כמאמנת ובפרט כמאמנת של בתה. הבת הועסקה במועדון בשנים כשהייתה תלמידת תיכון בת 15 בלבד. עם סיום לימודיה ושירותה הצבאי עברה לאימונים כפולים, בבוקר ובערב.

גם טענו כי לבת אולגה לא הוצע כלל לחדש את החוזה, אבל  לאמה הוצע לחדשו בתנאים פחותים,   המהווים הרעת תנאים המאפשרת התפטרות שדינה כפיטורים. הן הבהירו כי ההצעה לחידוש החוזה מול אירנה כללה הורדה בהיקף המשרה ממשרה מלאה לחצי משרה. והן ביקשו לחייב את המועדון בפיצויי פיטורים, הפרשי שכר מינימום וזכויות סוציאליות נוספות שלטענתן לא שולמו להן.

מצד  מכבי ראשון לציון נטען שהקבוצה רצתה להמשיך להעסיק אותן.  אבל הן החליטו להתפטר לאחר שהגיעו להסכמות עם מועדון ספורט אחר שהבטיח  שכר גבוה יותר. הקבוצה טענה כי הבת לא הסכימה לדון בחידוש החוזה, ואילו את אירנה ניסו לשכנע להישאר ולאמן אתלטיות אחרות. אך זו סירבה

בית המשפט קבעה שהבת אולגה בחרה לעזוב את המועדון ולא מגיעים לפה פיציים. "מחומר הראיות עולה שאולגה נישאה זמן קצר לפני שעזבה את המועדון. בעלה, אתלט אף הוא, החל להתאמן במועדון "ידר ירושלים", שהסכים לקלוט גם אותה ואת אמה תוך שהוא מציע להן תנאי העסקה משופרים ואף מגורים חינם."

אך על האמה קבע השופט שזכאית לפיצויים. נכתב כי הוכח שהמועדון בראשל"צ לא הציע לה להמשיך לעבוד במשרה מלאה, וכל שהוצע לה היא חצי משרה בלבד. הצעה זו מהווה הרעת תנאים ולכן אפשרה לה להתפטר בדין מפוטרת.

עוד נקבע בגזר הדין כי הבת אולגה זכאית לפיצוי בגין היעדר הפרשות לפנסיה והשלמות לשכר מינימום. המועדון חויב לשלם לתובעות פדיון דמי הבראה ופדיון חופשה עבור תקופת העסקתן האחרונה שהחלה בינואר 2015.

בסיכומו של דבר נקבע כי המועדון ישלם לאולגה פיצוי בסך 14,406 שקל ולאירנה פיצוי של 78,784 שקל. עוד חויב בהוצאות משפט בסך כולל של 12,500 שקל.

מחשבון פיצויי פיטורין

אומרים לכם לא למשוך את הפיצויים, אבל יש מצבים שדווקא…כדאי למשוך!

הוועדה לשמירה על החופים דחתה את בקשת היזמים לאשר בנינים בני 40 והותירה את התוכנית הקודמת ל-25 קומות

הוועדה לשמירה על הסביבה החופית החליטה להותיר את התכנון במתחם כיכר אתרים בגובה 25 קומות, כפי שכבר נקבע בהוראות התוכנית המופקדת, ולא תתאפשר הקמת מגדלים של 40 קומות לבקשת היזמים. אבל הוועדה השאירה פתח ליזמים להגיש לוועדה המחוזית תוכנית לבניית מגדלים בהיקף גדול יותר מהקבוע במסגרת התוכנית.

הדיון בתוכנית הוא המשך להוראת בית המשפט  לאור השינויים שחלו בין התוכנית המופקדת שאישרה הוולחוף לבין תוכנית שאושרה בוועדה המקומית, שלא נדונה בוולחוף. בתוכנית שאושרה בוועדה מקומית מתחם כיכר אתרים הוחרג מכלל קו הבינוי הראשון של העיר שנקבע בתוכנית המתאר לעיר תא/5000, והתאפשרה בו בנייה עד 40 קומות ונוסף שימוש למגורים. ואילו התוכנית שהופקדה ושכן אושרה בוועדה קבעה גובה בינוי של עד 25 קומות ושימוש מלונאי בלבד ללא מגורים, הוראות שתואמות כאמור לתוכנית המתאר לעיר.

ההחלטה שהתקבלה כעת הפחיתה את עקרונות המתווה לתכנון כיכר אתרים שאישרה הוועדה לפני כחצי שנה, ושהרשו בניית שני מגדלים בגובה של עד 40 קומות, 30% מהם למגורים ו-70% למלונאות.

בסופו של דבר החליטה הוועדה להשאיר את התכנון במתחם בהתאם להוראות התוכנית המופקדת, וכל שינוי מעבר לגובה זה ותוספת מגורים יידרשו בהליך תכנוני מוסדר בוועדת התכנון המחוזית. כלומר, הוועדה לא פסלה לחלוטין בינוי מגדלים בהיקף גדול יותר מהקבוע במסגרת התוכנית המופקדת ובהתאם לתוכנית המתאר, וכן תוספת של מגורים – במסלול אישור של הוועדה המחוזית.

בהחלטה נכתב: "הוועדה סבורה שתוכנית בעלת השפעה ציבורית רחבת היקף, הכוללת שינוי נקודתי ומהותי ביחס לכלל החזית העירונית הראשונה אל החוף ללא מסד נתונים מספק, ראוי שתקודם במסגרת הליך סטטוטורי מסודר, שייבחן תחילה על ידי הוועדה המקומית. ככל שהוועדה המקומית תחליט כי התכנון המוצע במתחם נדרש להעלות מעל 25 קומות ולהוסיף שימושים נוספים – הנושא ייבחן גם על ידי הוועדה המחוזית".

עוד ביקשה הוועדה מהוועדה המקומית להכין מסמך מדיניות לכלל המרחב החופי, שעליו יתבסס התכנון המפורט. מסמך המדיניות החופי ייתן מענה לנושאים הבאים: הבטחת תועלת הציבור והנאתו מהסביבה החופית, שמירה על ערכי טבע ונוף, הבטחת מבטים מהעיר לחוף ולים, שמירה על צירים ירוקים ורציפות לאורך החוף, ועדיפות לשימוש קרקע לטובת הציבור תוך מתן דגש  על תכנון החזית העירונית.

תוכנית שדה דב: יוספו עוד 1700 חדרי מלון

אם אתם לא חולים, לא כדאי לכם לשקר לעבודה:

כך נודע לעובדי מדינה שדיווחו על ימי מחלה אך בילו בחופשה בחו"ל או בארץ. בחוזר שהפיץ עו"ד גיא דוד ראש אגף משמעת בנציבות שירות המדינה למשרדי הממשלה ויחידות הסמך נכתב כי המקרים האלה טופלו משמעתית.

חלק מהעובדים הועמדו לדין משמעתי וננזפו. ואצל חלק העניין נסגר בתוך המשרד הממשלתי בהערה בלבד. בכמה מקרים התברר כי העובד היה בחופשה שבסופה חלה ואז הוציא ימי מחלה. מקרים כאלה תקינים.

בעקבות התגובות הוציא חוזר נוסף ובו הבהרה: "מטרת ההנחיה להדגיש כי כאשר עובד נמצא בחופשה, עליו לדווח על חופשה ואינו יכול לעשות שימוש לרעה בדיווח על ימי מחלה במקום ימי החופשה הצבורים לזכותו. דיווח על ימי מחלה כאשר העובד בפועל אינו חולה הוא דיווח כוזב, אשר עלול לעלות לכדי עבירת משמעת:.

"לעומת זאת, במידה ועובד נמצא בחופשה ותוך כדי החופשה לקה בבריאותו, ובגין כך ניתן לו אישור רפואי לימי מחלה – הוא רשאי לדווח על מחלה בגין ימים אלו בכפוף להוראות התקשי"ר, ואין בכך כדי עבירת משמעת".

סקרים שנערכו בקרב מועסקים, מעלים כי 1 מכל 4 עובדים מסר דיווחי מחלה כוזבים במהלך השנתיים האחרונות. 1 מ- 14 עובדים, הודה שעשה זאת למעלה מ- 3 פעמים במהלך התקופה. והתופעה אינה ייחודית למקומות עבודה עם מדיניות נוכחות קשוחה.

מחקר של קהילת ניהול משאבי האנוש (Society of Human Resource Management) מצא כי עלות ההיעדרויות (מתוכננות ובלתי מתוכננות) עומדת על 20.9-22.1% מעלויות השכר. וזאת מבלי להביא בחשבון את הירידה בפרודוקטיביות, השפעת ההיעדרות על עבודתם של אחרים בארגון, עלות עובדים זמניים ממלאי מקום ועוד.

ימי מחלה – האם מגיע לכם תשלום? וכמה?

מחשבון ימי חופשה

ירושלים שנתיים  בראש, רמת גן אחריה ותל אביב מחוץ לעשירייה בזכות משרדים, חניונים ומלונות

הלמ"ס פרסמה את נתוני חיוב הארנונה ברשויות המקומיות לפי סך הסכומים שחויבו בכל רשות בשנת 2017, בחלוקה להיקף השטחים שחויבו ולסוגי הנכסים (מגורים, משרדים, תעשייה, בנקים וחברות ביטוח, חניונים, מבנים חקלאיים ועוד). במאמר  מחולק  סך הכסף שחייבה כל רשות מקומית בסך השטחים שחויבו בה בארנונה למגורים. על בסיס החיוב השנתי למ"ר מחושבת במאמר העלות הדו-חודשית לדירת 100 מ"ר בכל רשות.

לפי הנתונים עיריית ירושלים חייבה בשנת 2017 סכום של כמעט 1.33 מיליארד שקל על ארנונה למגורים, אבל בפועל הכניסה מהם רק 891.7 מיליון שקל. בתל אביב חייבה העירייה 836.3 מיליון שקל, אך בפועל הכניסה מתוכם 793.7 מיליון שקל.

ירושלים ורמת גן בראש

ירושלים בראש טבלת המחייבות, בשנת 2017 עם ארנונה בסך כ-1.33 מיליארד שקל על 17.7 מיליון מ"ר של שטחי מגורים, כלומר 75 שקל למ"ר בשנה. לפי החישוב, סכום החיוב הממוצע שנדרשו לשלם בעלי או שוכרי דירת 100 מ"ר בעיר עמד על 1,250 שקל בתלוש הארנונה הדו-חודשי. ירושלים שומרת על מעמדה בראש טבלת חיובי הארנונה, כך הייתה גם בשנה שעבה עם סכום חיוב של 1,233 שקל לדירת 100 מ"ר בתלוש הדו-חודשי – כלומר  עלייה של כ-17 שקל .

במקום השני רמת גן עם חיוב של 1,100 שקל לדירת 100 מ"ר בתלוש הארנונה הדו-חודשי. חיוב ארנונה למגורים בשנת 2017 הסתכם ב-350.2 מיליון שקל על 5.29 מיליון מ"ר של שטחים למגורים, ולכן נגזר מחיר של 66 שקל למ"ר לשנה.

במקום השלישי מתחלקות  בני ברק, גבעתיים, פתח תקווה, חיפה ורמת השרון.  בבני ברק תלוש ארנונה דו-חודשי היה 1,050 שקל לדירת 100 מ"ר. זאת לפי חיוב ארנונה של 217.4 מיליון שקל בשנת 2017 על 3.47 מיליון מ"ר למגורים, המביא את סכום החיוב לארנונה למ"ר ל-63 שקל בשנה.

גם בגבעתיים, בחיפה, בפתח תקווה וברמת השרון המחיר למ"ר למגורים לשנה היה 63 שקל, כך שבתלוש ארנונה דו-חודשי על דירת 100 מ"ר החיוב הסתכם ב-1,050 שקל.

במקום הרביעי חולון וקריית אונו. שתיהן מחייבות 62 שקל למ"ר לשנה, כך שעל דירת 100 מ"ר הדרישה לחיוב בתלוש הדו-חודשי הייתה בסך 1,033 שקל.

במקום החמישי רחובות ומבשרת. שתיהן גובות ארנונה של 1,017 שקל בתלוש הדו-חודשי לדירת 100 מ"ר, ומכאן חיוב של 61 שקל למ"ר למגורים לשנה.

בת ים, הרצליה ונתניה מדורגות במקום השישי עם חיוב ארנונה של 1,000 שקל בתלוש הדו-חודשי לדירת 100 מ"ר, ומכאן שתשלום השנתי  שם למ"ר הוא 60 שקל.

עומר, נציגת הנגב, במקום השביעי.  על דירת 100 מ"ר חייבו ב-2017 983 שקל, המחושבים לפי חיוב של 59 שקל למ"ר למגורים לשנה.

גבעת שמואל במקום השמיני עם חיוב של 56 שקל למ"ר למגורים לשנה, וסכום החיוב בתלוש הדו-חודשי של דירת 100 מ"ר הוא 933 שקל.

ראשון לציון  תשיעית עם חיוב של 917 שקל לדירת 100 מ"ר בתלוש הדו-חודשי,  והחיוב השנתי למ"ר למגורים הוא 55 שקל.  איתה  המועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל, שגם בה החיוב השנתי למ"ר למגורים הוא 55 שקל.

במקום העשירי יש שלוש: כפר ורדים שבצפון, המועצה המקומית מיתר שבדרום והמועצה המקומית כפר שמריהו, שבשלושתן על דירת 100 מ"ר עמד החיוב הדו-חודשי על 900 שקל, והתשלום השנתי למ"ר למגורים עמד על 54 שקל.

תל אביב במקום ה-13 בזכות המשרדים

תל אביב רק במקום ה-13 אותו ושם גם יהוד, נהריה והמועצה המקומית כפר תבור שבצפון. בערים אלה החיוב בתלוש הארנונה הדו-חודשי לדירת 100 מ"ר היה 833 שקל בשנת 2017. ברשויות אלה החיוב למ"ר למגורים עמד על 50 שקל לשנה.

בתל אביב סך החיוב לארנונה למגורים בשנת 2017 הסתכם ב-836.3 מיליון שקל עבור 16.6 מיליון מ"ר של שטחי מגורים. אולם היא אינה מדורגת במקומות הראשונים בחיובי ארנונה למגורים מאחר שהם נמוכים יותר – הודות להכנסות הגבוהות שיכולה העירייה לגבות משטחי המסחר והמשרדים הרבים שבשטחה, שמקלים על נטל התושבים בחיוב ארנונה.

תל אביב גבתה בשנת 2017 ארנונה על 5.71 מיליון מ"ר משרדים, שירותים ומסחר; 1.08 מיליון מ"ר תעשייה ומלאכה; 374 אלף מ"ר בנקים וחברות ביטוח; 524 אלף מ"ר שטחי מלונות; ולא פחות מ-1.11 מיליון מ"ר של שטחי חניונים.

ארנונה במשרדים – איפה הכי כדאי ומה המחירים בערים שבדקנו

למה הארנונה בתל אביב נמוכה?