לאחר רצף עליות מרשים, מדדי המניות בארה"ב רשמו ירידות שערים בשבוע האחרון על רקע אי הוודאות סביב התפשטות נגיף הקורונה בסין. כך עולה מהסקירה השבועית של הראל. מדד ה S&P500 ירד בשבוע האחרון 1%- ומתחילת השנה רשם עלייה של 2%+. מדד הנאסד"ק ירד בשבוע האחרון 0.8%- ומתחילת השנה רשם עליה של 3.8%+. במבט קדימה, כל עוד ארגון הבריאות העולמי לא הכריז על מצב חירום ואין סכנה גלובלית סביר שאי הוודאות תלווה אותנו בטווח הקצר בלבד.

עם זאת, למי שבכל זאת חושש ומעוניין להיערך מראש לתסריטים מורכבים יותר, ניתן להיערך בחלק המנייתי בתיק ההשקעות בשני היבטים – האחד גיאוגרפי (מניות בישראל) והשני סקטוריאלי (ציוד רפואי).  לאור העובדה ששוק המניות הישראלי מצטיין בסטיית תקן נמוכה יותר בהשוואה לשווקים מפותחים אחרים ותמחור זול ביחס לעולם, בתקופות של חששות לעלייה בתנודתיות השווקים הגיוני להגדיל חשיפה לישראל על חשבון שווקים אחרים.

בנוסף, גישת השקעות הגיונית נוספת היא להגדיל חשיפה לתחומים שיש להם יתרונות במיוחד במצבים כמו אלה שנוצרו בעקבות התפרצות השפעת בסין. חברות הציוד הרפואי הן דוגמה לסקטור מתאים לתקופה לא רק בשל המוצרים שמייצרות החברות (למשל ציוד לחדרי ניתוח, מסכות וכו') אלא גם בזכות העובדה שמדובר בחברות שנהנות מביקוש צומח ורגולציה מקלה. מעניין לראות כי בניגוד לירידות במדדים המובילים בארה"ב, סקטור הציוד הרפואי שמר בשבוע החולף על יציבות. לפי הראל.

אחד התחומים המעניינים להשקעה בשוק הישראלי ממשיך להיות מניות הטכנולוגיה. ב-2019 הסתכמו השקעות קרנות הון סיכון בסטארט-אפים ישראלים ב-8.3 מיליארד דולר ואין ספק כי הדבר מהווה קטליזטור מרכזי להתפתחות התעשייה. נראה כי גם בבורסה הסקטור הזה מושפע לחיוב ובשבוע האחרון הוא עלה 3.1%+ נוספים וכ 13%+ מתחילת שנת 2020. העובדה שמניות הטכנולוגיה בת"א נמצאות בחשיפת חסר בתיקי המוסדיים והפרטיים, מעודדת ותומכת בהשקעה באפיק. בנקודת הזמן הנוכחית שווה לבחון ריענון בתיק המניות הישראלי, שממשיך להיות החלק המרכזי בחשיפה המנייתית.

  1. אג"ח בארץ– אפשרות לירידת ריבית תומכת באפיק; הנפקת ה-COCOשל לאומי בחו"ל תומכת בסקטור בישראל;
    אג"ח דולרי–  כל עוד עקום האג"ח האמריקאי שטוח, ישנה עדיפות לפיקדונות וקרנות כספיות דולריות

עקום התשואות בישראל ממשיך לבלוט בתלילותו בהשוואה לעקומים ברוב העולם המפותח. הביקושים החזקים בהנפקת האג"ח הדולרי של ישראל בשבוע שעבר (ביקוש של 20 מיליארד דולר לסחורה בהיקף 1.5 מיליארד דולר), מצביעים על העוצמה והעניין שירכז השוק המקומי עם צירוף ישראל למדד האג"ח העולמי באפריל 2020. גושפנקה נוספת לכך התרחשה בשבוע החולף בהנפקת אג"ח COCO של בנק לאומי בחו"ל שגייס 750 מיליון דולר ל-6 שנים וזכה לביקוש של 4 מיליארד דולר מכל העולם מדובר בבנק הישראלי הראשון שמנפיק חוב סחיר בחו"ל ולכן ניתן לצפות להנפקות דומות של בנקים נוספים. המרווח שבו נסגרה ההנפקה, נמוך מהמרווח של אג"ח דומה בשוק המקומי, תומך בחשיפה לסל של אג"ח בנקים COCO בישראל, המאפשרת ליהנות מהשקעה באותם הבנקים המוכרים בדירוג ממוצע AA-, אך בתשואה גבוהה משמעותית מכפי שניתן לקבל בחשיפה דרך מדד תל בונד צמודות בנקים.

במבט קדימה, אנו מתחילים להיערך לתקופת המדדים הגבוהים שצפויה ממרץ. לרוב, הרבעון השני של השני מתאפיין במדדי מחירים גבוהים יותר עונתית והביצועים של הצמודים בולטים לטובה בתקופות אלה, כאשר לא פעם המשקיעים נזכרים באיחור. אז אמנם מדד ינואר צפוי להיות שלילי (עונתית), אך יחד עם הבחירות שבפתח, שווה להתחיל לבחון כבר עתה את החשיפה של הצמודים בתיק ההשקעות – הן בממשלתי והן באג"ח הקונצרני שבו העדיפות היא לחברות בדירוגים בינוניים-גבוהים, שנהנות מתזרים חזק ולכן גם מסיכון נמוך יותר.

באג"ח הדולרי, התנודתיות החדה של עקום התשואות ובמיוחד בחלק הבינוני והארוך כפי שראינו השבוע, ממחישים כי אחזקת אג"ח דולרי במח"מ בינוני ומעלה לא מתאימה לרוב הלקוחות הסולידיים. במצב הנוכחי, נכון עבור מרבית המשקיעים להמשיך להתמקד באג"ח קצרצר ושילוב פיקדונות וקרנות כספיות דולריות.

  1. תיק השקעות– לא ממהרים לבצע שינויים על רקע ההתפתחויות בסין

למרות התנודתיות בשווקים בטווח הקצר על רקע ההתפתחויות בסין, תיק ההשקעות כיום צריך להיות ערוך בעיקר למגמות המרכזיות בשווקים – הצפי להמשך ריביות נמוכות בעולם, אפשרות שהריבית בישראל תרד וכן את ההערכות כי לפי שעה לא צפוי מיתון בישראל ובארה"ב. המשמעות הנגזרת מהערכה זו היא כי בעת הזו עדיין ראוי לשמור על חשיפה מלאה לאג"ח ומניות בפיזור רחב מאוד.

הסקירה השבועית של הראל: מי ישאיר ומי יוריד את הריבית

איפה אפשר לשכור או להשאיל ציוד עזר רפואי?

מהן הזכויות הרפואיות של ילדים ובוגרים בספקטרום האוטיסטי?

 חברות המעליות, שינדלר, קונה, אלקטרה, צום, כפיר ועלרד  חשודות בתיאום מחירים. רשות התחרות הודיעה כי  שוקלת להגיש נגד החברות ונושאי משרה בכירים בהן כתב אישום, בכפוף לשימוע, בגין הסדר חלוקת שוק ותיאום מחירים ממכתבי השימוע עולה כי בין שינדלר, קונה, אלקטרה, כפיר לבין עלרד היו הסדרי אי-תחרות על לקוחות שאחת מהן סיפקה להם שירות.

רשות התחרות זימנה לשימוע לפני הגשת כתבי אישום, את המנכ"לים של החברות קונה, אלקטרה מעליות, כפיר ועלרד ואת המנכ"ל הקודם של חברת שינדלר. בנוסף, הוזמנו לשימוע גם סמנכ"לים שונים בחברות ונושאי משרה נוספים.

על פי כתב החשדות שנשלח אתמול היו הסדרי אי תחרות בין שינדלר לעלרד, בין קונה לעלרד, בין אלקטרה וצום לעלרד, בין כפיר לעלרד ובין כפיר לשינדלר.

ההסדרים האסורים נמשכו בין החברות שנים ארוכות. כך לדוגמה, ההסדר בין קונה לחברת עלרד נמשך כבר משנת 2013. וההסדר בין עלרד לאלקטרה נמשך לכל המאוחר משנת 2015. הסדרים אלו לא נפסקו לכל הפחות עד לפתיחה בחקירה בשנת 2019.

כתב החשדות מייחס למעורבים הסדרים של אי תחרות שבמסגרתם הסכימו החברות ומנהליהן שלא להתחרות על לקוחות קיימים זו של זו. נציגי החברות השתמשו בקודים כדי להסוות את התיאום. בנוסף תיאמו החברות את הצעות המחיר שיגישו ללקוח שמקבל שירות מחברה מתחרה, ולעיתים אף נתנו הנחיות פנימיות לעובדיהן שלא להגיש כלל הצעה מתחרה. הנציגים השונים הגיעו להסכמות בפגישות, בשיחות ובהודעות ששלחו זה לזה.

הפרשה נחקרה על ידי מחלקת החקירות של רשות התחרות כאשר החקירה הגלויה נפתחה בחודש מרץ 2019. בתום הליך השימוע יוחלט סופית אם להגיש נגד החשודים כתבי-אישום.

למה חלקי החילוף בארץ כה יקרים? רשות התחרות החלה לחקור

רשות ני"ע והממונה על ההגבלים – אלו הצעדים להגברת התחרות בשוק הברוקראז/;

 

 רשות ניירות ערך מנסה להוזיל ולהסדיר את ניהול התיקים בישראל. בהמשך להסדרת שירות "ניהול תיקים 2.0", שהושלמה לאחרונה, מפרסמת הרשות נתונים על תביעות שהוגשו נגד חברות בעלות רישיון ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקים.

זאת, בנוסף להצעה לשינויים בביטוח של בעלי רישיון אלו. סגל רשות ניירות ערך בחן את חובת הביטוח החלה על בעלי רישיון. בדיקה זאת בוצעה נוכח ההתייקרות העקבית של פרמיות הביטוח המקצועי, שעל בעל רישיון לרכוש, למרות מיעוט הגופים המבטחים המציעים ביטוח לענף זה.

ברשות סבורים כי ההתייקרות בפרמיות הביטוח אינה קשורה ישירות לסיכון הטמון בפעילותם של בעלי הרישיון, שכן לא חל שינוי במצבם במהלך השנים האחרונות. לאור זאת, במטרה להתאים בין הסיכון בפעילות של בעל הרישיון לבין סכום הביטוח שיידרש להעמיד לטובת לקוחותיו גיבש  סגל הרשות תכנית המורכבת משלושה מהלכים:

  1. פורסם חוזר (7 באוקטובר 2019) שצמצם את החובה המוטלת על חברות ניהול תיקים לעדכן באופן שוטף את סכומי הכיסוי בפוליסת הביטוח שלהן, בכפוף לעמידה בתנאים. מהלך זה נועד להעניק מענה לטווח הזמן הקצר.

 

  1. פרסום נתונים בדבר אירועי ביטוח שהתרחשו בשנים 2019-2015 – בשיח שקיים סגל הרשות עם גורמים מענף הביטוח, נשמעו הטענות כי העדר שקיפות בתחום הוביל לכך שמעט מאוד חברות ביטוח מעוניינות לבטח בעלי רישיון. היעדר מידע על הסיכונים הטמונים בפעילות בעלי הרישיון פוגע ביכולתם של המבטחים לאמוד נכון את הסיכון הטמון בפעילות, עובדה המביאה להתייקרות הפרמיה על ידי המבטחים או ליציאתם של המבטחים מתחום ביטוח זה ובעקבות כך, קטנה התחרות. הנתונים שיפורסמו נאספו ורוכזו על ידי סגל הרשות מתוך הדיווחים שהגישו חברות בעלות רישיון.
  2. הצעה לתיקון חובת הביטוח הקבועה בתקנות – כיום סכומי הביטוח קבועים בתקנות ואינם נתונים לשיקול דעתו של בעל הרישיון. המתווה המוצע עדיין יחייב את בעל הרישיון בביטוח אחריות מקצועית עבור לקוחותיו, אולם גבול האחריות המקצועית יהיה נתון לשיקול דעתו של בעל הרישיון, בהתאם להיקף פעילותו ומאפייניה. העברת האחריות לבעל הרישיון תדרוש ממנו, בין היתר, לשקול את סוג כרית הביטחון שעליו להעמיד לשם הבטחת זכויות לקוחותיו ואת היקפה. אם יימצא שכרית הביטחון שבעל הרישיון העמיד עבור לקוחותיו לא הייתה סבירה הוא או הדירקטוריון שלו, אם מדובר בתאגיד, יהיו חשופים לתביעות אישיות ולאכיפה מצד הרשות.

רשות ניע תגביר את הרגולציה על זירות הסוחר ותגביל את המינוף

רשות ני"ע מעלה סרטונים שבודקים כמה אנחנו יודעים על שוק ההון

 

המגזר העסקי התרחב בשנת 2019 בקצב מעט נמוך מקצב ההתרחבות בשנה הקודמת. כך עולה מסקר החברות של בנק ישראל.

כמו כן התרחבה פעילות המגזר העסקי גם ברבעון האחרון של 2019. מאזן הנטו בסך המגזר העסקי התייצב ברבעון האחרון, אך נותר נמוך ממאזן הנטו שאפיין את השנתיים הקודמות.    מאזן הנטו שווה להפרש בין שיעור החברות והעסקים שדיווחו על עלייה בפעילות לבין שיעורם של אלה שדיווחו על ירידה, לאחר שקלול המתאים לכל ענף.

הממצאים מסקר החברות לרבעון האחרון של 2019 מבוססים על תשובותיהם של 303 עסקים וחברות מענפי המשק השונים. החברות והעסקים מתבקשים לדווח על כיווני השינוי של המשתנים השונים (עלייה, ירידה או יציבות) ולציין את עוצמתו (רב או מועט).  בדרך כלל נמצא כי הנתונים מסקר החברות מתואמים עם מגמות הנתונים המקרו-כלכליים של המשק, ויתרונם נעוץ בכך שהם זמינים ומספקים מידע במהירות יחסית למקורות הנתונים האחרים.

לפי ענפים מאזן הנטו של התפוקה בתעשייה ברבעון האחרון מוסיף להיות שלילי אך בלתי מובהק, ומשקף הערכה לגבי ירידה במכירות ובשיעור הניצול של המכונות והציוד. על יסוד ההזמנות לרבעון הבא צופים בענף שהמכירות יתייצבו. לעומת זאת, מאזן הנטו של הפדיון בענף השירותים מוסיף להיות חיובי ומובהק, והוא מעיד על גידול במכירת השירותים ועל גידול במספר העובדים. בענף צופים כי ברבעון הבא תתרחב הפעילות ויגדלו ההזמנות מחו"ל.

מאזן הנטו של המכירות ברבעון האחרון בענף המסחר חיובי אך בלתי מובהק. בענף צופים כי ברבעון הבא יתייצבו המכירות.

בענף השירותים והמסחר חסרים יותר עובדים מקצועיים

בשאר הענפים מספר התשובות קטן מכדי להעניק לממצאים תוקף סטטיסטי ברמת הענף. כאשר בוחנים את מגבלות הביקוש וההיצע, מוצאים כי עוצמת המחסור בעובדים מקצועיים עלתה בשנה האחרונה בענפי השירותים והמסחר וירדה בענף התעשייה. כמו כן, במגבלת הביקוש מחו"ל הסתמנה בשנה האחרונה הקלה בענף התעשייה והחמרה בענף השירותים. כאשר בוחנים את המגבלה שמציבים קשיי המימון, מוצאים כי רמתה נמוכה כבר שנים אחדות; בשנה האחרונה  היא התייצבה תוך החמרה בקרב החברות הבינוניות.

ברבעון האחרון של 2019 הוסיף לרדת (ל-1.4%) ממוצע הציפיות של החברות לגבי האינפלציה ב-12 החודשים הבאים; כן ירד (ל-73%) שיעור החברות הצופות שהאינפלציה תימצא בתחום היעד, ועלה (ל-23%) שיעור החברות הצופות שהאינפלציה ב-12 החודשים הבאים תימצא מתחת לתחום היעד. הצפי לגבי שער הדולר ברבעון הבא וב-12 החודשים הבאים ירד לרמה של 3.53 ו-3.58 שקלים לדולר, בהתאמה.

נציין כי ברביעון הראשון של 2019 היה גידול משמעותי בתמ"ג המוסבר על יד הקדמת רכישת מכוניות, על רקע יישום התקנות במיסוי הירוק. מנגד, נצפתה האטה של שיעור הצמיחה ברבעון השני עקב ההקדמה של רכישות אלה לרביע הראשון. מאחר שסקר החברות מבוסס על התשובות של הפירמות,בבנק ישראל  מעריכים כי גורם זה לא נתפס  באופן ממצה.

החוב של המגזר העסקי גדל ב-20 מיליארד שקל

הראל פיננסים: ";הציבור לא מפנים את סיכון הריבית כמו המגזר העסקי";

ניכר שיפור בענף הבנייה והמשך צמיחה נמוכה בענף המסחר.  כך עולה מהסקירה השבועית של בית ההשקעות מיטב דש. מדד הייצור התעשייתי מצביע על האצה בייצור השבבים, שצפוי לתרום לגידול היצוא.

במיטב מציינים שנמשך שיפור בנתוני התעשייה באסיה ובאירופה. עם זאת נתוני הצמיחה ברבעון הרביעי בארה"ב עלולים לאכזב. כמו כן ניכר המשך האטה בענף התעשייה, לעומת שיפור בנדל"ן למגורים. הירידה החדה במחירי הגז עשויה להאט עוד יותר השקעות החברות שכבר נמצאות די בקיפאון. ה-FED עשוי להודיע השבוע על המשך רכישות האג"ח וצמצום מכרזי ה-repo.

על הווירוס "קורונה", אומרים במיטב, בדרך כלל הייתה בעבר השפעה חולפת על הכלכלה והשווקים. אולם, הוא מהווה הזדמנות טובה "להוציא קיטור" משוק המניות שהתנתק מרוב הפרמטרים הכלכליים. כלומר להוריד מנפח הבועה.

לפי מרבית הסימנים, כניסת ישראל ל-WGBI עדיין לא הביאה את כספי הזרים לישראל. הירידה במרווחים של האג"ח הקונצרניות בישראל בחודשים האחרונים, במיוחד באג"ח בדירוגים נמוכים ובפרט באג"ח הארוכות, התרחשה על רקע הגדלת משקלם של "הידיים החלשות" בשוק הקונצרני.

רמת הסיכון בתיקים של המשקיעים המוסדיים עלתה בשנה האחרונה.

לכן במיטב ממליצים לעבור למח"מ בינוני באפיק הממשלתי.כמו כן ממשיכים להמליץ על הטיה לאפיק השקלי. לעומת זאת  ממליצים לצמצם חשיפה לאפיק הקונצרני וכן על הקטנת משקל שוק המניות האמריקאי על חשבון השווקים האחרים. כמו כן ממליצים להעדיף את הסקטורים הדפנסיביים, למעט מניות הטכנולוגיה

מיטב דש חתם עם סוויס רה, מבטחת משנה מהגדולות בעולם

מהן מניות דפנסיביות

מגדת עתידות מרמלה, שלא צפתה את הביקור של מס הכנסה, טענה: "אני מקבלת סכומים נמוכים ועושה את זה בשביל המצווה".

הביקורת נערכה ביום שישי האחרון, שבו ערכו מבקרי מס הכנסה ביקורת ניהול ספרים ברמלה ובסביבה, והתרכזו בערים רמלה ומודיעין. המבצע, שנוהל על-ידי עובדי משרד פקיד שומה רמלה, כלל 20 ביקורות, ומהן עלה כי בקרב 25% מבתי עסק שנבדקו לא נרשמו הכנסות כדין.

המידע שהתקבל במשרדי מס הכנסה הראה שבעבור פעילותה המגדת  גובה  אלפי שקלים מלקוחותיה ולמרות שהיא עוסקת בתחום כבר למעלה משנה, מעולם לא פתחה תיק במס הכנסה.

בנוסף  בחנות מחשבים במודיעין לא הוצאה קבלה בגין תשלום ששולם באשראי. בעל העסק טען: "אתמול היה פה עובד והוא לא יודע להוציא חשבוניות.  זו הפעם הראשונה שזה קורה". ביקורת שנעשתה באטליז ברמלה לא נרשמה בספרי העסק כנדרש, זאת בנוסף להכנסות שלא נרשמו ותועדו בתצפית שערכו המבקרים על האטליז. הקצב טען להגנתו: "היה לחץ של קונים ואחיין שלי שם את הכסף בקופה". תצפית נוספת שנעשתה על חנות לממכר מוצרי קוסמטיקה, העלתה שהתשלומים שמשלמים הלקוחות בחנות מועברים למגירה צדדית ולא נרשמים בקופה. בעלת החנות הסבירה ואמרה למבקרים: "הקופה הרושמת מקולקלת. אנחנו עסק חדש, נזמין טכנאי לתיקון הקופה".

פעילות ביקורת זו נערכה כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסיםכנגד מעלימי מס והון שחור. זאת, במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור  ושימור יכולת ההרתעה, הרחבת המודיעין, בין היתר על ידי עריכת מבצעי שטח, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.

יועץ מס מראשון לציון חשוד בהעלמת מס וניהול ספרים כוזבים

רופא נשים מבית החולים הדסה עין כרם חשוד בהעלמת מס

רופאה מואשמת בהעלמת מס בשווי חצי מיליון שקל

חברת  י.א towers  של היזמים יניב בל  ואלי גניש וחברת עמרם אברהם, המחזיקות בה בחלקים שווים, קיבלו השבוע היתר בנייה לפרויקט פינוי בינוי הראשון בעיר חדרה – על מגרש בשטח 2.5 דונם שאוחד מתוך שלושה מגרשים.  התוכנית היא לאיחוד וחלוקה ברחוב הנשיא פינת ששת הימים במרכז העיר.  בקבלת היתר הבנייה, ההתקשרות מול וועדות התכנון, הדיירים והרשות המקומית סייעה ליזם מינהלת ההתחדשות העירונית החברה הכלכלית חדרה.

בפרויקט ייהרסו שלושה מבני רכבת ישנים בני 3 קומות  ובמקומם על  המגרשים המאוחדים ייבנה מגדל בן 21 קומות בשימושים מעורבים של מסחר, תעסוקה ומגורים.  בעלי הדירות הוותיקים יפנו 29 דירות בשטח ממוצע של כ 70 מ"ר ויקבלו במקומן דירות בנות כ 85 מ"ר + 21 מ"ר  מרפסת וכן חניה,  תת קרקעית ומחסן.

בפרויקט החדש, שהקמתו צפויה להתחיל על פי היזמים בשבועות הקרובים, יהיו  שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של 2,600 מ"ר על שלוש הקומות הראשונות ומעליהן 18 קומות של מגורים עם 120 דירות. תמהיל הדירות בפרויקט  יכלול דירות  2-5 חדרים והשייוק החל. כמו כן, בהתאם לדרישות התכנית, היזם מקצה לרשות המקומית שטח למבנה ציבורי של  120 מ"ר . כמו כן יקים חמישה מרתפי חניה תת קרקעית.

דירות 4 חדרים של 106 מ"ר  + 21 מ"ר  מרפסת נמכרת  במחיר של החל ב-1.38 מיליון שקלים ודירת 3 חדרים בשטח של 85 מ"ר + 21 מ"ר מרפסת נמכרת החל ב-1.19 מיליון שקלים.

השקעה של 100 מיליון שקל

פרויקט הפינוי בינוי הראשון של י.א towers  ועמרם אברם , הנמצא בלב המרכז המסחרי של חדרה [המע"ר],  ייבנה על הרחוב הראשי של העיר, בקרבת בניין העירייה בקרבה לקניון חדרה כמו כן בקרבת בית משפט השלום החדש שנבנה בימים אלה במרכז העיר בהשקעה של 100 מיליון שקלים. בעתיד מתוכנן לקום באזור גם קומפלקס מרכז אזרחי שיכלול בניין משולב לעירייה ולקריית ממשלה, וכן היכל תרבות   בשטח של כ-45,000 מ"ר. כל זאת בהשקעה מתוכננת של כ360- מיליון שקלים. המכרז להקמת הקומפלקס צפוי לצאת במהלך 2020.

גולת הכותרת בתכנון פיתוח המע"ר של חדרה הוא העתקת תחנת האוטובוסים ממרכז העיר למתחם  תחבורה מרכזי וחדש בשילוב עם  תחנת הרכבת "חדרה מערב'" הסמוכה לכביש החוף , אשר תאפשר הקמת כ-200 יח"ד במיקום מבוקש במרכז העיר מכוח תכנית מאושרת.

צביקה גנדלמן, ראש העיר חדרה: "הפרויקטים המקודמים כיום במרכז העיר חדרה בכלל ופרויקטים בהתחדשות עירונית בפרט הם עוגן חשוב בחיזוק השכונות והקהילה במרכז העיר , שצפוי לעבור מתיחת פנים משמעותית בשנים הקרובות.  אנו צופים כי בעשור הבא תכפיל העיר חדרה את האוכלוסייה שלה מ 100,000 תושבים כיום ל כ 200,000 תושבים".

נדב הדר, מהנדס העיר חדרה : "בכל מרכז העיר מגובשת בימים אלה תכנית מיתאר להתחדשות עירונית במימון הרשות להתחדשות עירונית ומול הוועדה המחוזית חיפה. תכנית זו מתווה את הפיתוח העתידי של לב העיר תוך הגדלת זכויות הבניה למסחר תעסוקה ומגורים בתחום שבין רח' הנשיא בצפון לרח' ביאליק בדרום, וכן יוצרת את הקישור למערב העיר באמצעות טיפול ברח' שמעוני עד תחנת הרכבת. פרויקט פינוי הבינוי ברחוב הנשיא פינת ששת הימים תואם את עקרונות תכנית המתאר להתחדשות עירונית ואנו סבורים כי הוא הראשון מני פרויקטים רבים מסוג זה במרכז העיר".

שכונה חדשה צפויה לקום בחדרה -שכונת הפארק;

 

 

 

הבורסה לניירות ערך פרסמה בסוף השבוע את רשימות החברות המרכיבות את שלושת מדדי הנדל"ן החדשים אשר ייכנסו לתוקף ב-  בפברואר, 2020: מדד ת"א-בנייה, מדד ת"א-מניב ישראל ומדד ת"א-מניב חו"ל. שלושת המדדים יצטרפו למדד ת"א-נדל"ן הוותיק ובסה"כ תמנה משפחת מדדי הנדל"ן של הבורסה 4 מדדים רציפים.

התשואה הגבוהה של מדד ת"א-נדל"ן בשנה האחרונה עוררה בשוק ביקוש למוצרים פיננסים נוספים המבוססים על מניות מענף הנדל"ן. השקת המדדים החדשים נועדה לאפשר למשקיעים המבקשים להשקיע בחברות נדל"ן מניב, הבחנה גיאוגרפית בין נדל"ן מניב בישראל לבין נדל"ן מניב בחו"ל וכן לאפשר השקעה בסל של חברות בנייה. המדדים החדשים יושקו במסגרת הרחבת סל השירותים והמוצרים – אחד היעדים האסטרטגיים של הבורסה לניירות ערך.

בסוף 2019 נכנס לתוקף שינוי סיווג ענף נדל"ן ובנייה הכולל שני תתי ענף חדשים – האחד, תת ענף שבו ייכללו חברות נדל"ן מניב שעיקר עסקיהן בישראל, והשני, תת ענף שבו יכללו חברות נדל"ן מניב שעיקר עסקיהן בחו"ל. (במקביל בוטל תת-הענף הקיים – נדל"ן מניב). במדד זה יוכלו להיכלל גם חברות נדל"ן מניב שעיקר עסקיהן בחו"ל, אף אם ועדת מדדים קבעה שלחברה אין זיקה של ממש לישראל.

למעשה מדובר בעוד פיצול של מדד הנדל"ן, שבשנה שעברה פוצל לנדל"ן מניב ולבנייה. מדד הנדל"ן ביצע מאז את הביצועים הטובים ביותר מבין המדדים.

להלן רשימת הרכבי המדדים החדשים:

ת"א-בניה: https://www.tase.co.il/he/market_data/indices/updates/components/indices?category=1&objId=181&updType=0&dType=1&View=0&d=2020-01-23

ת"א-מניב ישראל:  https://www.tase.co.il/he/market_data/indices/updates/components/indices?category=1&objId=182&updType=0&dType=1&View=0&d=2020-01-23

ת"א-מניב חו"ל: https://www.tase.co.il/he/market_data/indices/updates/components/indices?category=1&objId=183&updType=0&dType=1&View=0&d=2020-01-23

 

 

 

שיעור החזקות הציבור ממשיך לעלות באופן רציף מאז 2010 ומגיע השנה לכ-63.5%. לפי קובי אברמוב , מנהל יחידת המחקר בבורסה, בשנת 2019 מכרו בעלי עניין לציבור מניות בשווי של יותר מ-5.5 מיליארד שקל אשר הביאו לעלייה בשיעור אחזקות הציבור במניות לכ-63.5%.

מאז שנת 2010 התגברו מכירות מניות מצד בעלי עניין, כך ששיעור החזקות הציבור במניות עולה בהתמדה. שיעור החזקות הציבור בשנת 2010 עמד על כ-55% ובסוף שנת 2019 הגיע, כאמור,לכ-63.5%.

בשנים הקודמות בלטו מכירות בעלי העניין בשל הרפורמה במדדי הבורסה, שהשלב האחרון בה הושלם בפברואר 2018 ומכירות בעלי העניין הגיעו לשיא עם כ- 13 מיליארד שקלים. השנה רוב המכירות נבעו מחוק הריכוזיות, כלומר עד סוף 2019 היו חייבים בעלי השליטה והחברות לעמוד בדרישות השלב האחרון שלו.

המכירות הבולטות השנה היו:

דוד ורטהיים מכר כ-14% ממניות אלוני חץ בשווי כ-1,123 מיליון שקל. המכירה התבצעה בעקבות חוק הריכוזיות שמחייב בעלי הון להפריד אחזקות ריאליות מפיננסיות, שכן ורטהיים מחזיק בשליטה גם בבנק מזרחי-טפחות. בהמשך, לאחר שהון המניות של החברה גדל, ורטהיים חדל להיות בעל עניין באלוני חץ.

"נכסים ובניין" מכרה כ- 16.8% ממניות גב-ים בשווי של כ-680 מיליון שקל. נכסים ובניין היתה חברת שכבה שנייה בפירמידת דיסקונט השקעות, וגב ים חברת שכבה שלישית, ועל הקבוצה היה לפרק את השכבה השלישית בפירמידה (שכללה גם את מהדרין-שחולקה כדיבידנד בעין, וישפרו שביצעה פדיון מוקדם לסדרת האג"ח האחרונה שלה ונמחקה מהבורסה). כיום מחזיקה נכסים ובניין בכ-35% ממניות גב-ים. יש לציין כי בינואר 2020 הודיע משרד המשפטים לנכסים ובניין כי הוא סבור כי החברה עשויה להיחשב כמפירה את "חוק הריכוזיות"- משום שהיא ממשיכה לשלוט לכאורה בגב-ים כחברה שכבה אחרת.

"אי.די.בי. פיתוח" מכרה כ-21% ממניות כלל ביטוח בשווי של כ-551 מיליון שקל בהמשך למכירות בשווי של כ-500 מיליון שקל וכ- 318 מיליון שקל בכ"א מהשנתיים הקודמות. בעקבות מכירות אלה מחזיקה אי.די.בי כ-8.5% ממניות החברה (מזה כ-4.4% ע"י נאמן). כלל ביטוח הודיעה כי הפכה לחברה ללא גרעין שליטה.-  משפחת פתאל מכרה מניות פתאל החזקות בשווי של כ-550 מיליון שקל (כ-6.5% מהחברה).

משפחת גזונדהייט מכרה כ-24.5% ממניות ערד השקעות בשווי כ-510 מיליון שקל. – במליסרון  מכרו אבי לוי, (המנכ"ל הפורש של החברה) וקבוצת עופר (בעלת השליטה בחברה),  מניות בשווי של כ-280 מיליון שקל  ו- 150 מיליון שקל, בהתאמה.

– קבוצת דלק מכרה את כל אחזקותיה – 22.5% ממניות דלק רכב, כאשר מניות בשווי של כ-269 מיליון שקל נמכרו למשקיעים מוסדיים. (יתרת המניות בשווי של כ-135 מיליון שקל נמכרו לגיל אגמון-בעל השליטה בחברה, מכירה שאינה כלולה בסקירה זו, מכיוון שאינה מגדילה את החזקות הציבור בחברה).

– קרן ההשקעות "פימי"  מכרה השנה מניות בשווי של  כ- 482 מיליון שקל: מניות המלט בשווי 251 מיליון שקל, יתרת אחזקותיה במניות אינרום בשווי של כ-131 מיליון שקל, ומניות מנועי בית שמש בשווי של כ- 100 מיליון שקל.

קרנות נאמנות: הציבור עובר מאג";חים ושקלים למניות והשקעות בחו";ל

46 ביקורות נערכו על ידי פקיד השומה של אזור נצרת. הביקורת כללה עסקים מענפי המסחר באזורים כפריים ועירוניים. ב 26% מהעסקים שנבדקו לא רשמו הכנסות כנדרש לפי החוק. נערכו גם  27 ביקורות להסברה ולאכיפה של החוק לצמצום השימוש במזומן שבמהלכן נמצאו 7 הפרות

בין המפרים בעליה של מסעדת שווארמה  שלא רשם הכנסות וטען: "היה לחץ באותו יום ואני לא יודע מה קרה". לעומתו, בעל חנות צעצועים שלא רשם הכנסות מאשראי מיהר להסביר: "את האשראי לא רשמתי כי קיבלתי אותו לפני מספר דקות". הגדיל לענות בעל חנות לפירות וירקות מטמרה, שלא רשם הכנסות כנדרש, כשאמר למבקרים: "לא יודע", ולא הוסיף.

ביום הביקורת ובמהלך מספר ימים לפניה נערכו תצפיות וקניות סמויות בבתי העסק השונים.  בחנות למכירת מזון וציוד לבעלי חיים נמסר למבקרים: "אני לא זוכר שקנו אצלי". בעליו של בית קפה בנצרת מיהר להבטיח: "מבטיח לתקן את הליקויים", המוכרת בחנות לבגדי נשים אמרה: "לא יודעת מה קרה" וממאפייה משפרעם נמסר: "אולי העובדת התבלבלה ולא רשמה".

פעילות הביקורת נערכה כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור. זאת, במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור  ושימור יכולת ההרתעה, הרחבת המודיעין, בין היתר על ידי עריכת מבצעי שטח, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.

יועץ מס מראשון לציון חשוד בהעלמת מס וניהול ספרים כוזבים

רופא נשים מבית החולים הדסה עין כרם חשוד בהעלמת מס

חברת החשמל סיימה לאחרונה לפנות את שטח תחנת הכוח הישנה באילת, הנמצא ליד חוף הדקל. החברה  הסירה את כל המבנים והמתקנים במתחם והעבירה את הקרקע לציבור .המעבר נובע מהסדר הנכסים שעליו חתמה החברה עם מדינת ישראל ורשות מקרקעי ישראל בינואר 2018 .

בשטח המפונה יתוכנן אזור משולב מגורים, נופש ותעסוקה בהיקף של 400 יח"ד ו 400 חדרי מלון. הפינוי נעשה כאמור  כחלק מיישום הסדר הנכסים שעליו חתמה חברת החשמל עם המדינה, רשות מקרקעי ישראל ורשויות מקומיות ערב אישור הרפורמה במשק. ההסכם ממצה את התועלות המשקיות מנכסיה של חברת החשמל ובכך מקל על החסמים לפיתוח ולדיור בכל רחבי הארץ.

בהתאם להסכם העבירה כבר החברה נכסים רבים למדינה, לעיריית אילת ולעיריית תל אביב. בהם  75 דונם ברמת החייל בתל אביב, מגרש בירושלים המיועד למגורים, אתרי הדלק שבסביבת תחנת הכוח רדינג ושטח של כ 200 דונם באשדוד.

לדברי עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל : "מדובר בשטח בעל פוטנציאל תכנוני משמעותי, הקרוב לחוף הים ולכביש 90, וכן בעל נגישות לשכונות המגורים שרמי מקדמת בתיאום עם עיריית אילת. שטח זה חלק מהסדר נכסים נרחב, שבמסגרתו נמסרו לידי המדינה נכסים של חברת חשמל. שיתוף הפעולה בין רשות מקרקעי ישראל וחברת החשמל, יאפשר פיתוח משמעותי כמו גם שימוש יעיל ונכון יותר בקרקע, לרווחת העיר אילת".

אלוף במיל. יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל, הוסיף: "חברת החשמל מפנה אתרים לטובת הציבור, ובכך יתאפשר פיתוח הטיילת בעיר אילת. זאת, כחלק ממדיניות דירקטוריון חברת החשמל להשבת כספים ושטחים שאין בהם יותר שימוש לחברת החשמל ואשר יביאו תועלת לציבור בכלל ולתושבי העיר אילת בפרט.

"החתימה על הסדר הנכסים הושגה באמצעות המחויבות והנחישות של אנשי רשות מקרקעי ישראל, הנהלת חברת החשמל, משרד האוצר, רשות החברות והרשויות המקומיות . ההסדר יאפשר לחברה ודאות גבוהה וחיונית בניהול נכסיה, וכן יכולת להסדיר את כלל צורכי הציבור לאור השינויים הארגוניים הנעשים בחברה במסגרת הרפורמה, ובעיקר ישפר  מאוד את האיתנות הפיננסית של החברה. מדובר בצעדים אסטרטגיים-ניהוליים מתבקשים בעידן של הרפורמה במשק האנרגיה".

בחודש שעבר פינתה החברה 60 דונם בסמוך לחוף אילת. השטח כולל תאי שטח המיועדים לשטחי ציבור ותשתיות וכן מאפשר הקמת מבנים ושימושים לצורכי מסחר, תיירות וכל שימוש אחר הנדרש על פי צרכי המדינה ועיריית אילת.

פאנלים סולאריים יוצבו בצמתים ו10% מהחשמל בארץ יהיה אנרגיה ירוקה

עוד חברת קורקינטים שיתופיים – הפעם באילת ובים המלח

 

סייברארק, חברת הסייבר הישראלית הנסחרת גם בנאסד"ק, תקים  מרכז פיתוח בבאר שבע. תחילה יעסיק המרכז 20 עובדים בלבד ובהמשך רוצה החברה להגדיל  לכ-100 עובדים. השטח ששכרה החברה נמצא  בפארק ההייטק 'גב ים נגב' בקרבת קמפוס התקשוב החדש של צה"ל ואוניברסיטת בן גוריון.

החברה נוסדה בשנת 1999 בידי אהוד מוקדי ואלון (ניסים) כהן. מוקדי שימש מאז ייסוד החברה ועד 2005 כמנהל תפעול ראשי (COO), מאז 2005 הוא נשיא ומנכ"ל החברה, ומיולי 2016 הוא גם יו"ר החברה. בשנותיה הראשונות שימש כהן מנכ"ל החברה ויו"ר מועצת המנהלים שלה, עד שהחליט בשנת 2004 על סיום תפקידו כמנכ"ל החברה ונותר יו"ר מועצת המנהלים שלה בלבד. החברה מפתחת ומשווקת סדרה של מוצרי אבטחת מידע המבוססים על הפטנט של "חדר כספות לרשת תקשורת" (Network Vault), שאותו המציא ופיתח כהן במרתף ביתו.

בפארק כמה חברות סייבר כמו קריית הסייבר של ישראל, מרכז ה-CERT של מערך הסייבר הלאומי ויותר מ-70 מרכזי פיתוח וסטארט-אפים. החברה מעסיקה כיום 1,300 עובדים ומהם  500 בישראל. ההסכם בין חברת סייברארק לגב ים עדיין לא נסגר סופית ואמור להיחתם בימים הקרובים. המרכז החדש של סייברארק צפוי להיפתח בחודש אפריל השנה.

העובדים הראשונים יהיו ו כ-20 מהנדסים, והיעד הוא לגייס כ-100 מהנדסים סה"כ בטווח של שלוש שנים. את הסניף הדרומי של סייברארק ינהל שי סאפר, אשר ניהל את מרכז Pay Pal בבאר שבע במשך שנתיים, לאחר שכיהן כמנהל המו"פ של הסטארט-אפ CyActive אשר נמכר לפייפאל. המרכז בבאר שבע יפעל תחת מסלול "מפעל טכנולוגי מועדף" של רשות ההשקעות במשרד הכלכלה.

"כחברה גלובלית הפועלת ב-90 מדינות, אנו גאים על בזהות הישראלית שלנו כחברת סייבר שמייצאת חדשנות כחול-לבן לעולם כולו", אומר אודי מוקדי, מנכ"ל, יו"ר ומייסד סייברארק. "95% מהפיתוח של סייברארק יושב בארץ, לכן היה לנו ברור שאת הסניף הנוסף נפתח פה, בנגב בפרט".