בשנים האחרונות יש ירידה משמעותית בניהול חשבון בנק (עמלות הבנקים), אם כי במקומות שהבנקים עדיין יכולים לגבות, הם גובים ובגדול – עמלות ניירות ערך לדוגמה בבנקים הם עדיין פי כמה מעמלות בברוקרים הפרטיים, אבל בעמלות ניהול חשבון נרשמה ירידה לאזור ה-25 שקל . זה עדיין לא נמוך, אבל זה משמעותית מתחת למה שהיה לפני כמה שנים. מעבר לכך, יש הרבה מסלולים עמלות שיכולים לחסוך לכם לא מעט כסף. שווה לבדוק – מדריך מסלולי עמלות

המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר, הגישה לוועדת הכלכלה של הכנסת את הדיווח החצי שנתי אודות מחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים למשקי הבית. הדוח מבוסס על דיווח של הכנסות בפועל של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי מעמלות שנגבו במהלך המחצית הראשונה בשנת 2017.

במהלך שמונה וחצי השנים האחרונות חלה ירידה בשיעור של כ- 29% ביחס שבין סך ההכנסות של התאגידים הבנקאיים מעמלות ביחס להיקפי הפעילות. במחצית הראשונה של שנת 2017 נרשמה התייצבות ביחס האמור לעומת שנת 2016.

העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית, למחצית הראשונה של שנת 2017, הסתכמה בכ-25.1 ש"ח, לעומת 24.8 ש"ח בשנת 2016.

הבנק הזול במערכת – בנק ירושלים

הבנק הזול במערכת הוא בנק ירושלים –  ביצוע פעולה על ידי פקיד ובאמצעות ערוץ ישיר (בדיגיטל – אינטרנט, אפליקציה) עומדת על אפס. בנק ירושלים נחשב אטרקטיבי במיוחד כבר כמה שנים בעלויות ניהול החשבון וגם בריבית על הפיקדונות (ראו כאן). שני לבנק ירושלים – בנק יהב.  שהעלות לפעולה בערוץ הדיגיטלי היא 1.25 שקל.

במהלך שש וחצי השנים האחרונות (2011–2017/ 1-6) חלה ירידה של כ-14.6% בסך העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית. עלות זו מורכבת מעלות פעילות העו"ש אשר ירדה בכ-33%, ומעלות כרטיסי אשראי אשר עלתה בכ-27%, עלייה שנובעת ממגמת גידול בכמות הכרטיסים שמחזיקים לקוחות בחשבון בודד.

צעד משמעותי שבוצע השנה להפחתת עמלות: בשנת 2017 נכנסו לתוקפן מספר הנחיות שמשמעותן הפחתה נוספת בעמלות בגין השירות הבנקאי. במסגרת זו, החל מ-1 בנובמבר 2017, עמלות כל השירותים הניתנים באמצעים הישירים הופחתו לעומת העמלות אשר נגבות כשמבוצעות באמצעות פקיד. מטרת הפיקוח על הבנקים בדרישה זו היא להבטיח שהחיסכון מההתייעלות "מגולגל" לצרכנים.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "לרשות הלקוחות עומדים אמצעים רבים להוזלת עלויות ניהול חשבון עו"ש – כך, שימוש בערוצים ישירים (מכשירים אוטומטיים, אינטרנט, אפליקציה בטלפון החכם) זול בכ-75% מהעלות של אותם שירותים באמצעות פקיד, זמין הרבה יותר ללקוח (24/7) ואינו מצריך הגעה פיזית לסניף. הצטרפות למסלולי עמלות יכולה אף היא להביא להוזלה משמעותית – ההצטרפות למסלול הבסיסי, שעלותו החודשית עומדת על 10 ש"ח במרבית הבנקים, כדאית יותר מתשלום בגין כל פעולת עו"ש בנפרד. ההצטרפות קלה ופשוטה ויכולה להתבצע באמצעות הטלפון, אתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי, או באמצעות הגעה לסניף הבנק.

במהלך השנה נקט הפיקוח בצעד משמעותי נוסף אשר ממשיך את מגמת הפחתת עלויות השירותים הבנקאיים למשקי הבית – התאגידים הבנקאיים חויבו להעניק הנחה בתעריף של שירות הניתן באמצעים ישירים, בהשוואה לתעריף הנגבה בגין אותו השירות באמצעות פקיד, עבור כל הפעולות הבנקאיות, ולהציג ללקוחות טבלת השוואה בין תעריפי הפקיד לבין תעריפי הערוץ הישיר עבור כלל השירותים הישירים. להשוואה של תעריפי פעולות נבחרות (לטבלת התעריפים המלאה).

למדריך עמלות – איך חוסכים בעמלות

למדריך עמלות ניירות ערך – ככה תחסכו חצי מהעמלות

הביטוח הסיעודי הוא ביטוח חשוב אבל היה קיים בו מנגנון אבסורדי – כאשר עבדתם קיבלתם ביטוח סיעודי (הסדרים של ההסתדרות, קרנות פנסיה ). אבל את הביטוח הסיעודי דווקא צריך בגילאים מאוחרים יותר, לא בגיל עבודה. על רקע זה נוצר ואקום ענק – רבבות ומאות אלפי עובדים שאין להם ביטוח סיעודי למרות שהם שילמו על ביטוח סיעודי בתקופות קודמות יותר.

והנה נמצא פתרון – הם יוכלו להצטרף ללא בדיקה רפואית לביטוח דרך קופות החולים. הביטוח דרך קופות החולים, חשוב להדגיש הוא הביטוח שנחשב הכי "חזק" כיום – שקורה משהו וצריך את הביטוח, מתחיל בלגן שלם – מסמכים, בירוקרטיה, ובזמנים כאלו קשה להתמודד מול חברות הביטוח שמתעקשות לעשות בדיקות, לקבל מסמכים, לטרטר את הסיעודיים, ובמקרים רבים לא לאשר את המקרה ככזה שמצריך קצבה. בביטוח של קופות החולים יש למבוטחים "אבא", הקופה נלחמת על הקצבה, ולכן גם שיעור האישורים דרך הקופה לעומת ישירות דרך חברות הביטוח, הוא גבוה יותר.

לאחרונה, פרסמה, רשות שוק ההון את ההוראות החדשות שנותנות תוקף רשמי להסכמות לגבי הביטוח הסיעודי הקבוצתי, כפי שהושגו בין הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון דורית סלינגר, שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. על פי ההוראות: בימים הקרובים, כל המבוטחים הזכאים שהם בני 55 ומעלה יקבלו מכתב מחברת הביטוח בה היו מבוטחים בביטוח קבוצתי, עמו ניתן יהיה לגשת לקופת החולים על מנת להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי של הקופה ללא תהליך של חיתום רפואי.

 כלל המבוטחים בביטוח סיעודי קבוצתי שהסתיים לאחר ה-31 באוגוסט 2017, שגילם 55 ומעלה, יוכלו לממש את זכאותם ולהצטרף לפוליסת ביטוח סיעודי בקופת החולים בה הם חברים, ללא בחינת מצבם הרפואי.

בשורה זו אשר מבטיחה ביטוח סיעודי יציב בכיסוי ראוי ובמחיר זמין, היא פרי ההסכמות שהושגו לאחרונה בין הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון דורית סלינגר, שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. נזכיר כי מתן האפשרות למבוטחי ביטוח סיעודי קבוצתי קצר טווח, להצטרף לביטוח הסיעודי בקופות החולים ללא צורך בבדיקה רפואית, הושג לאחר מו"מ ממושך בין הצדדים תחילה למבוטחים בני 60 ומעלה ולאחר מכן, בהסכמה משותפת, הוחלט על הורדת הגיל המזכה בפטור מחיתום מ-60 ל-55, תוך הרחבת הזכאות לאלפי מבוטחים נוספים.

ההוראות החדשות שפרסמה  רשות שוק ההון להסדרת הנושא, נותנות תוקף חוקי להסכמות ומאפשרות למבוטחים לממש את הזכאות בפועל ולהבטיח את המשך הביטוח הסיעודי במספר צעדים פשוטים. בהתאם להוראות החדשות, כל המבוטחים הזכאים, בני 55 ומעלה אשר פוליסת הביטוח הסיעוד הקבוצתית שלהם (לרוב מדובר בפוליסה של מקום עבודה) הסתיימה לאחר ה-31 באוגוסט 2017, יקבלו בימים הקרובים מכתב מחברת הביטוח שבה היו מבוטחים, המודיע להם, באופן אישי, על זכותם להצטרף לביטוח סיעודי בקופת החולים שלהם, תוך פירוט תנאי הזכאות המלאים. מכתב זה יהווה למעשה את האישור שניתן יהיה לגשת עמו לקופת החולים על מנת להצטרף לביטוח הסיעודי ללא תהליך של חיתום רפואי. המבוטחים הזכאים יוכלו להצטרף לפוליסות קופות החולים עד 31 ביולי 2018, או תוך 120 יום מסיום פוליסת הביטוח הקבוצתי שלהם, לפי המאוחר מבין שני המועדים.

חדלות פירעון היא מצב ממש לא נעים לא לאדם שהגיע למצב זה, ובטח שלא לנושים שלו שלא יקבלו את מלוא כספים. חדלות פירעון היא גם סטיגמה – מי שהיה חדל פירעון יתקשה לאושש את חיוו מבחינה כלכלית – יהיה לו קשה לקבל אשראי, לקבל משכנתא, לפתוח חשבונות בנק. מתייחסים אליו אחרת ובצדק. אבל צריך לתת צ'אנס נוסף, וזו מה שהרפורמה בתחום מנסה לעשות.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה לקריאה שניה ושלישית את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (התשע"ו-2016). מדובר בפרויקט דגל חברתי ששרת המשפטים מובילה מאז נכנסה לתפקיד, ושהציבה לעצמה כיעד כבר בשנת 2016.

הרפורמה היא אחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים ביותר שנעשו בשנים האחרונות. הרפורמה כוללת למעלה מ-400 סעיפים, ונוגעת כמעט בכל תחום במשפט האזרחי. מטרתה היא ליצור לראשונה קודיפיקציה המסדירה באופן מלא את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים. זאת, במטרה להביא לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום חדלות הפירעון הנותנת מענה לצרכי המשק ולערכים חברתיים נוספים.

הרפורמה נועדה לתקן את המצב הקיים, אשר היה מוסדר עד כה בחקיקה מיושנת, לא מעודכנת ומפוזרת, שנעדרה ראיה כוללת של התחום. דינים אלה אינם מיטיבים עם החייבים הנושים והמשק כולו.

נוכח החשיבות העליונה לחיי הכלכלה המודרנית בדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי שיתמכו בערכים עליהם בנויה החברה, יקנו ודאות לשוק, וכן יתאימו לסביבה הכלכלית שבה הם פועלים, קודם מהלך כולל בהובלתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, ובסיוע צוות משפטנים בראשות עו"ד ספי זינגר יחד עם עו"ד מיכל אלבז מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, לכתיבת החוק ולניהולם של הליכי החקיקה.

מטרות הרפורמה

לאור החשיבות העליונה לחיי הכלכלה המודרנית, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מציע רפורמה מקיפה במטרה לתקן את המצב הקיים המבוסס על פקודות מנדטוריות ארכאיות ועל פסיקה, ולהביא לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום חדלות הפירעון.

הרפורמה מבקשת ליצור קודיפיקציה ולהסדיר באופן מלא את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים. לצד הסדרת הדין המהותי הרפורמה יוצרת רפורמה מבנית ברשויות האמונות על יישום הדין – בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה. זאת במטרה ליצור הליכים מהירים, יעילים ולצמצם את הביורוקרטיה הקיימת בתחום.

הרפורמה מבקשת להגשים שלוש מטרות עיקריות:

1. שיקום כלכלי של החיים מתוך תפיסה של תועלת משקית וערכים חברתיים: לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. בתחום חדלות הפירעון של תאגידים, מבקשת הרפורמה להעדיף שיקום תאגידים כשהדבר אפשרי, וכך למנוע השמדת ערך מיותרת, לשמור על מקומות עבודה ולצמצם ביצוע "תספורת" לנושים. בכל הנוגע ליחידים, הרפורמה מבקשת להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד כערך מרכזי של הליכי חדלות הפירעון של יחידים. היא אף מבקשת לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע שוב למצב של חדלות פירעון באמצעות הכשרה כלכלית. זאת, במקביל ליצירת מנגנונים שימנעו ניצול לרעה של הליכים אלו.

1. הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים: הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך, תכליתם של הליכים אלו היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין במידת האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון.

1. הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הביורוקרטי.

החידושים העיקריים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

הנה השינויים העיקריים בחוק חדלות פירעון:

א.      חלוקה צודקת יותר של החוב בין הנושים – הרפורמה מפחיתה את היקף דין הקדימה שניתן למדינה בחלוקת נכסי החייב. בנוסף, קובע החוק כי 25% מהנכסים המשועבדים בשעבוד צף יועברו לטובת הנושים הכלליים. מהלכים אלו צפויים להגדיל את חלקם של הנושים ה"רגילים" – ספקים, אנשים פרטיים ונושים אחרים – ולהביא לחלוקה צודקת יותר של קופת הנשייה.

ב.      שיקום יחידים – הליכי חדלות הפירעון יתמקדו בשיקום החייב במידת האפשר. הרפורמה קובעת מנגנון ברור וידוע מראש לחובות החייב בהליכי חדלות הפירעון, שבסופם יזכה החייב להפטר שיאפשר לו לצאת לדרך חדשה. לצד זאת קובעת הרפורמה גם מנגנונים למניעת ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון בידי חייבים שאינם תמי לב. במסגרת זאת אף מקנה הרפורמה לכונס הנכסים הרשמי סמכויות חקירה ואכיפה שיסייעו להתמודד עם חייבים חסרי תום לב.

ג.        שיקום חברות ומשא ומתן מוגן – הרפורמה קובעת עמדה ערכית ולפיה עדיף לשקם חברות מאשר להביא לפירוקן. היא אף יוצרת תשתית לקידומם של הסדרי חוב בשלבים מוקדמים של הקשיים הכלכליים של החברה באמצעות "משא ומתן מוגן" היוצר סביבה בטוחה המאפשרת קידום מהיר ויעיל של הסדרי חוב. כלי זה צפוי לסייע בצמצום תופעת התספורות במשק הישראלי.

ד.      אחריות נושאי משרה בתאגיד הנמצא בהליכי חדלות פירעון – הטלת חובה על דירקטורים בחברה לצמצום היקף חדלות הפירעון ערב פתיחתם של הליכי חדלות הפירעון. גם כלי זה צפוי לסייע  בצמצום תופעת התספורות.

ה.      העברת חלק נכבד מניהול ההליכים של יחידים מבתי המשפט לכונס הנכסים הרשמי ולמערכת ההוצאה לפועל – זאת לשם פישוט וייעול ההליכים. בנוסף, קובעת הרפורמה כי ניהולם של הליכי חדלות הפירעון של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, תיערך במערכת ההוצאה לפועל. מהלך זה יחסוך כפילויות ביורוקרטיות ויאפשר לחייבים להסדיר את ענייניהם תחת מערכת מינהלית אחת.

ו.        הליכי חדלות פירעון בין-לאומיים – הרפורמה קובעת מנגנון חדש להתמודדות עם הליכי חדלות פירעון המתנהלים במספר מדינות בו זמנית. זהו צורך חיוני הנובע משינוי פני הכלכלה והפיכתה לכלכלה גלובלית, שבה גופים רבים מנהלים פעילות עסקית במספר מדינות באופן המחייב תיאום והשלמה.

ז.       שינוי שיטת בחירת הנאמנים – הרפורמה קובעת כי הנאמנים ימונו מתוך רשימת נאמנים שתקבע ועדה ציבורית. הכונס הרשמי יציע לבית המשפט בכל תיק בין שלושה לחמישה מועמדים מתוך הרשימה למינוי כנאמן בתיק, וזאת בהתאם לקריטריונים שוויוניים שיקבע. מנגנון זה יבטיח הליך שקוף ושוויוני לבחירת הנאמנים ויסייע להרחיב את שורת הנאמנים בשוק הישראלי.

ח.      הרחבת גמלת הביטוח הלאומי גם להבראת חברות – הדין הקיים מקנה לעובדים זכות לגמלת ביטוח לאומי רק בהליכי פירוק. לעומת זאת, בהליכי שיקום העובדים אינם זכאים לגמלת ביטוח לאומי. מצב זה פוגע בעובדים ומציב אותם לא אחת בפני ברירה אכזרית – איבוד מקום העבודה ובחירה בפירוק וקבלת גמלת הביטוח הלאומי או שמירת מקום העבודה תוך איבוד הגמלה. הרפורמה מבקשת לשנות מצב זה ולאפשר לעובדים לקבל את גמלת הביטוח הלאומי גם בהליכי שיקום. חלק זה בחוק, שנקבע כהוראת שעה, קודם יחד עם הביטוח הלאומי.

הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) היא אחד מהגופים החשובים בשוק הדיור. המטרה של הועדה הזו היא להאיץ את קצב בניית הדירות. מסתבר וזה לא מפתיע שהוועדות של הרשויות המקומיות "תוקעות" אישורי בנייה, תכנונים , תב"עות משיקולים ונימוקים שונים. על רקע זה היה מקום לגוף אובייקטיבי חיצוני לרשויות המקומיות שיקבע ויאשר בניית מתחמים לדיור, ויהיה חזק מהרשויות, כלומר הוא יכול לתת הוראות מלמעלה לרשויות, שלא תהיה להם זכות התנגדות (משמעותית).

המטרה היתה לשחרר את הפקק ולבנות כמה שיותר דירות בהינתן כמובן האילוצים השונים. אחרי 3 שנים של פעילות אפשר לומר שהותץמל בדרך הנכונה – אבל צריך להאיץ את הקצב. בינתיים אין פתרון רחב לבעיית הדיור (משבר הדיו) ובינתיים למרות הקיפאון המסויים בעסקאות לרכישת דירות, אין ירידות מחירים.

ובכן, הותמ"ל מסכמת שלוש שנים של פעילות עם 105,000 יח"ד מאושרות – זה מספר גדול, זה מספר יפה, אבל האם רואים את זה בשוק? עדיין לא! יש הבדל גדול בין אישור לבין בנייה בפועל, ובין מכירה בפועל. האישורים ההולכים וגדלים זה באמת נחמד, אבל צריך הרבה יותר מזה – צריך לבנות ומהר.

 על רקע "החגיגה" במספר יחידות הדיור המאושרות, ניצל שר האוצר את הבמה – "הותמ"ל משמשת כמכפיל כח משמעותי במאבק להגדלת היצע הדירות ופתרון למשבר הדיור. בזכות הותמ"ל תכננו בשנתיים האחרונות הרבה יותר דירות מבעבר ובכך יצרנו יסודות ותשתיות שיסייעו לפתור את משבר הדיור הנוכחי וימנעו משבר דיור חדש בעתיד. את כל זה הותמ"ל עושה תוך הקפדה יתרה על הליכי תכנון בסטנדרטים הגבוהים ביותר ושמיעת כל הגורמים הרלבנטיים אך בזמן קצר הרבה יותר מבעבר. בעקבות ההצלחה אנחנו מתכוונים להאריך את פעילותה בשנה נוספת ולשם כך פנינו כבר לאישור הכנסת".

 על פי הנתונים של האוצר, במהלך 2017, אישרה הוועדה 18 תכניות הכוללות 41,800 יח"ד. מאז תחילת פעילותה, אישרה הוועדה 105,000 יח"ד המהוות כשליש מכלל יחידות הדיור שאושרו במוסדות התכנון בשנים הללו. פרק הזמן הממוצע לאישור תכנית בוועדה עומד על פחות משנה: קיצור משמעותי של תהליך ייצור הדירה בישראל.  מתוך סך התוכניות שאושרו החל שיווקן של כ-19,000 יח"ד וב-7 תכניות החלו עבודות עפר ופיתוח תשתיות.

 המתחמים שהוכרזו על ידי הממשלה (מתחמים מועדפים לדיור)  כוללים 50,000 יח"ד המיועדות להשכרה ארוכת טווח שזאת בפני עצמה תוכנית מבורכת שעשויה להשפיע לטובה על שוק הדירות.  כ-20,500 מתוכן, כבר אושרו במסגרת תכניות שאישרה הוועדה וכ-750 מהן, שווקו במהלך 2017 על ידי חברת דירה להשכיר, שהיא זרוע ההשכרות ארוכות הטווח של המדינה.

החלוקה הגיאוגרפית של מתחמי הותמ"ל, כך נמסר מהאוצר,  תואמת את מדיניות הממשלה לפיה לצד המענה הנדרש להיקף יח"ד באזורי ביקוש במרכז הארץ, קיימת חשיבות גם לפיתוח יישובים בפריסה ארצית רחבה, יחד עם התמקדות ביישובי מיעוטים ובאוכלוסייה החרדית. על כן, חלוקת המתחמים שאושרו על ידי קבינט הדיור נחלקים כך: 29% במחוז דרום, 24% במחוז דרום, 19% במחוז צפון, 14% במחוז חיפה, 11% במחוז תל אביב ו-3% במחוז ירושלים.

באוצר מעדכנים כי מבין התוכניות שאושרו בוועדה, החל הליך שיווקי ב-16 תכניות באמצעות מכרזים ל-18,998 יח"ד. מרבית יחידות הדיור שווקו במסלול "מחיר למשתכן" וכ-750 יח"ד שווקו על ידי דירה להשכיר לצורך שכירות ארוכת טווח. יחידות הדיור המשווקות מלוות בהסכמי גג ופתרונות לתשתיות שיפותחו במקביל . בתכניות הותמ"ל שאושרו בישובים אור יהודה, אשקלון, באר יעקב, נתניה, שוהם, עפולה וגן יבנה, כבר החלו עבודות עפר ופיתוח תשתיות וחלקן הגדול של יחידות הדיור צפוי להתחיל להיבנות בשנה הקרובה.

ומה זה בעצם הותמ"ל ולמה זה באמת כל כך חשוב? ובכן – לועדה הזו יש כח אמיתי, כח חוצה עיריות ורשויות מקומיות. לותמ"ל סמכויות נרחבות כשל ועדות התכנון המחוזיות והמועצה הארצית. בין היתר בנוגע למתן אישור לתוכנית, בשונה מהקבוע בתכניות המתאר התקפות. עם זאת, ועל אף אותן סמכויות, רוב התוכניות שאושרו בותמ"ל תואמות למדיניות התכנון הארצי והמחוזי שאושר בעבר. עד כה, מתוך 37 תוכניות שאושרו, רק 3 תכניות מהוות שינוי לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35). במהלך 2017 לא אושרו בותמ"ל תכניות שכוללות שינוי לתכנית מתאר ארצית.

באוצר מסבירים כי על רקע  התכנית האסטרטגית לדיור, המצביעה על התחדשות עירונית כצורך ראשון במעלה של שוק הדיור בישראל, במהלך 2017 אושר תיקון לחוק הותמ"ל המאפשר להעביר לידיה טיפולו מתחמי פינוי בינוי. מדובר על פוטנציאל של רבבות דירות נוספות, ועד לאחורנה הנושא היה תקוע בוועדות של הרשויות המקומיות.

מתחם הפינוי – בינוי הראשון שהוכרז כמתחם מועדף לדיור, נמצא בשכונת קריית משה שברחובות וכולל כ-9,500 יח"ד. השנה עד כה הוכרזו על ידי הקבינט שני מתחמים נוספים בלוד ונתניה. בשנת 2018 עיסוק הוועדה בנושא התחדשות עירונית צפוי לגבור ויחד עם הרצון לקדם תכניות פינוי – בינוי, חרט צוות הותמ"ל על דגלו קידום תכנון איכותי תוך התייחסות מעמיקה להיבטים חברתיים, וכלכליים בתכניות.

חוק מתחמים מועדפים לדיור, חוקק בשנת 2014 אלא שרק עכשיו הוא נכנס להילוך משמעולי (עדיין לא גבוה). מטרתו העיקרית של החוק – קיצור ההליך התכנוני ומתן אפשרות לקידום יעיל של תכניות בניה למגורים במתחמי קרקע שהממשלה הכריזה עליהם כמתחמים מועדפים לדיור. חוק זה, מהווה נדבך נוסף במסגרת צעדי הממשלה להגדלת היצע הדיור, התמודדות עם עליית המחירים וכן פיתוח שוק דיור להשכרה. החוק הורה על הקמת הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), שמטרתה אישור תכניות נרחבות למגורים בלוח זמנים קבוע וקצר. בתאריך ה-29.9.14 קיימה הותמ"ל את ישיבתה הראשונה בה גובשו עקרונות וקווים מנחים לעבודת הוועדה, והוצגו המתחמים שהוכרזו על ידי הממשלה כמועדפים לדיור. . מיום הקמתה ועד היום אושרו במסגרת הועדה מעל 100 אף יח"ד, והיא מהווה גורם מכריע בפעילות מוסדות התכנון להגדלת היצע הדיור.

מנהלת מינהל התכנון, דלית זילבר: "עבודת הותמ"ל מהווה נדבך חשוב בהגדלת היצע יחידות הדיור.  במסגרת עבודת הותמ"ל,  לצד הגדלת ההיצע הושם דגש על הקמת שכונות מגורים איכותיות, לרבות הקמת תשתיות נלוות בהן תשתיות חשמל, מים, גז, מערך תחבורתי, נגישות לתחבורה ציבורית, ריאות ירוקות ועוד. כמו כן יקדם הותמ"ל תוכניות איכותיות של התחדשות עירונית בתיאום עם הרשויות המקומיות והתושבים".

יו"ר הותמ"ל, אריאל יוצר: "פעילות הוועדה בשנה האחרונה מדגישה שוב את חשיבותה לפתרון משבר הדיור. הותמ"ל הוכיחה שניתן לקדם תכנון איכותי, בזמן קצר: השנה אישרנו 41,800 יח"ד בפרק זמן ממוצע של פחות משנה. גם בשנת 2018 הוועדה תמשיך להגדיל את מלאי יחידות הדיור בדגש על קידום ההתחדשות העירונית כמטרה מרכזית שהצבנו לעצמנו לשנה הקרובה. תכניות הוועדה מקודמות בשיתוף פעולה מלא של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות כדי להביא לתוצר תכנוני מיטבי תוך מתן פתרונות לכלל התשתיות הנדרשות ".

מתכננת הותמ"ל, דקלה פרסיקו: "הועדה אישרה מיום הקמתה מעל ל-100 אלף יח"ד בפריסה ארצית נרחבת ומסכמת 3 שנות פעילות מאומצות בהיקף חסר תקדים, על מנת לעמוד במדיניות הממשלה וביעדיה. בכל תכנית שמקודמת בוועדה ניתן דגש לתכנון שכונות מגורים איכותיות, פתרונות תשתית שונים, שילוב מסחר ותעסוקה וכל זאת תוך שיתוף מלא עם ראשי הרשויות המקומיות עבורן נערכות התכניות. כבר היום יש ניצנים לפעילות הועדה וכ-20% מיח"ד נמצאות בשלבי מימוש שונים. השנה תרחיב הועדה את פעילותה לתחום החשוב בשוק הדיור – והוא ההתחדשות העירונית. צוות הועדה נערך לקליטת תכניות וקידומן לכדי מימוש".

תב"ע – איך היא עוזרת לנו להחליט ברכישת דירה

מחירי הדירות – לאן?

מימון ישיר הפכה בשנים האחרונות לחברה העיקרית שפועלת בשוק המימון החוץ בנקאי מול הצרכנים הסופיים, לצד חברות כרטיסי האשראי. זה אפילו לא יפתיע אם החברה תהיה זו שתשתלט על אחת מחברות כרטיסי האשראי המוצעות כעת (מתוקף הרגולציה) למכירה.

מימון ישיר מגדילה את הרווחים באופן שוטף, כשברבעונים האחרונים קצב הרווחים מתקרב ל-80 מיליון שקל בשנה. החברה עובדת בצמוד ללאומי קארד, והיא פעילה מאוד במימון רכבים. המימון של מימון ישיר מגיע בין היתר משוק ההון דרך גיוסי חוב. אגב, יש הערכות שהחברה תגייס הון (הנפקת מניות) בשנה הקרובה לפי שווי של קרוב ל-1 מיליארד שקל – אירוע שצפוי להציף ערך לבעלת השליטה ביטוח ישיר, וגם לאלטשולר שחם ולאומי פרטנרס שמחזיקים בנתחים משמעותיים בחברה (קרוב ל-20%).

כך או אחרת, החברה מדווחת כי  השלימה גיוס אג"ח בריבית צמודה למדד של 2.35%. הרייבת ללווים נזכיר היא בין 6% ל-10%.

מדריך – הריבית על הלוואה – בכמה לקחת?

החברה מדווחת כי במהלך המכרז נרשמו ביקושי יתר בסך של כ-435 מיליון שקל  והיא תגייס כ-250 מיליון שקל. מחיר ההנפקה משקף תשואה צמודת מדד של 2.35% לעומת ריבית המקסימום שעמדה על 3.15%.

המחיר במכרז נסגר על 1,029 שקל לכל 1,000 שקל ערך נקוב ומייצג תשואה ברוטו צמודת מדד של 2.35%. מחיר המינימום במכרז עמד על 1,007 שקל. קרן אג"ח סדרה א' עומדות לפירעון בין השנים 2018-2023 עם מח"מ של כ-2.8 שנים והן מדורגות על ידי מדרוג בדרוג של A2 עם אופק יציב. סדרה א' מובטחת בשעבוד קבוע בדרגה ראשונה על תיק הלוואות.

מימון ישיר עוסקת במתן אשראי צרכני למגוון מטרות ביניהן הלוואות לרכישת כלי רכב ,הלוואות צרכניות לכל מטרה, הלוואות לרכישות בסכומים גדולים בבתי עסק ולאחרונה גם הלוואות לעסקים קטנים. נכון ליום 30.9.2017 מימון ישיר מנהלת כ-5.2 מיליארד ש"ח הלוואות פעילות (כולל צדדים שלישיים).

אורן שקדי סמנכ"ל הכספים של מימון ישיר מסר: "אנו שמחים על תוצאות המכרז ואמון המשקיעים בחברה. אנו פועלים בעשור האחרון למיצובה של מימון ישיר כחברה המובילה בשוק האשראי החוץ בנקאי בישראל וגאים לראות כי מימשנו בהצלחה גדולה אסטרטגיה זו. אנחנו רואים בגורמים המוסדיים שותפים עסקיים מרכזיים של החברה ומודים להם על השתתפותם בגיוס. מימון ישיר נמצאת במגמת צמיחה עקבית ומתמשכת ובכוונתנו להמשיך בגיוון מקורות האשראי למימון הפעילות."

את ההנפקה הובילו לאומי פרטנרס חתמים. עוה"ד אודי אפרון ועומר טיקולסקי ממשרד מ.פירון ושות' ליוו את ההנפקה.

מימון ישיר הינה חברה פרטית מקבוצת ביטוח ישיר והינה החברה המובילה בשוק האשראי החוץ בנקאי בישראל. החברה פעילה משנת 2007 ועוסקת במגוון פעילויות בתחום האשראי הצרכני: הלוואות לרכב, הלוואות לכל מטרה הלוואות ללקוחות המבצעים רכישות בסכומים גבוהים בבתי עסק והלוואות לעסקים קטנים. נכון ל-30.9.2017 קצב העמדת הלוואות חדשות השנתי של מימון ישיר מסתכם בכ-4 מיליארד ש"ח. מימון ישיר מנוהלת ע"י ערן וולף ומוחזקת על ידי ביטוח ישיר – השקעות פיננסיות (61.54%), אלטשולר שחם (19.23%) ולאומי פרטנרס (19.23%).

מעודכן ל-03/2018

דמי הניהול בקרנות נאמנות בסה"כ במגמת ירידה – 0.83% לעומת 0.86% ב-2016, אבל בינואר 150 קרנות נאמנות מעלות את דמי הניהול. ינואר הוא החודש היחיד שמותר להן להעלות דמי ניהול, הן אמנם מפחיתות דמי ניהול בקרנות במהלך כל השנה, אבל גם ההעלאה הזו ברובה מיותרת – מדובר בעליית דמי ניהול בקרנות רבות שהסיכוי לשחזר בהן תשואה טובה, הוא נמוך. אז למה מעלים? כי אפשר.

דמי הניהול הממוצעים בקרנות הנאמנות במגמת ירידה. הסיבות ברורות – התחרות מול המכשירים הפסיביים, תעודות הסל וקרנות הנאמנות המחקות שמספקות למשקיעים הצמדה למדדים מסוימים בעלויות נמוכות (דמי ניהול נמוכים), כשעבר לכך – קיימת תחרות בין הקרנות האקטיביות בינם לבין עצמן.

במילים פשוטות – יש מלחמה מחוץ, מול תעשייה של מכשירים פסיביים שהרציונל שלה הוא פשוט – לא ניתן להכות את המדדים ולכן כדאי להשקיע במכשירים עוקבי מדדים (ובדמי ניהול נמוכים) וכן יש מלחמה בבית – בין מנהלי הקרנות שמנהלים באופן אקטיבי את ההשקעות. התחרות הזו בריאה לצרכנים, היא חוסכת להם הרבה דמי ניהול. עם זאת, הירידה בדמי הניהול מיוחסת גם לריבית האפסית. כשהקרנות הסולידיות משיגות תשואה של עשיריות בודדות, לא נכון, לא ראוי ולא מוסרי, לקחת דמי ניהול של 1%, שמעביר בעצם את הקרן להפסד. זה עדיין קיים, ואפילו לא מעט, אבל דמי הניהול זוחלים כלפי מטה. בין השורות כדי לכם לבדוק אם אתם משקיעים בקרנות נאמנות סולידיות, ואם כן, סיכוי טוב שאתם משלמים יותר מדי למנהל קרן הנאמנות. תשקלו אלטרנטיבות אחרות.

זאת ועוד – נכון שדמי הניהול במגמת ירידה כבר כמעט 10 שנים. דמי הניהול למעשה ירדו ב-40% בעשר שנים, ועדיין, יש מקומות שדמי הניהול גבוהים ולא מוצדקים ביחס למה שאנחנו נותנים. אגב, דמי הניהול בקרנות הפנסיה הם 0.5%, אז למה בעצם במכשיר לטווח קצר ובינוני – קרנות נאמנות, שמי הניהול יקרים ב-60%. ההשוואה אולי לא מדויקת, כי קרנות הפנסיה גובות גם דמי ניהול שערורייתיים בשם דמי ניהול על ההפקדות, ועדיין קיים פער גדול לטובת החיסכון הפנסיוני (הרחבה כאן)

כך או אחרת, לפחות בעיה אחת נפתרה. כתבנו כאן פעמים רבות בשנים האחרונות על העלאות דמי הניהול השוטפות של קרנות הנאמנות. נוצר מצב, שמשקיע הלך לישון עם קרן שגובה דמי ניהול של 0.5%, וקם בבוקר עם קרן שגובה 1%. הקרנות העלו דמי ניהול על ימין ועל שמאל, והלקוח לא תמיד היה מודע לכך. ואגב, זו היתה רק חלק מהבעיה – במקרים מסוימים הלקוח יכל ללכת לישון עם קרן אג"ח ולהתעורר עם קרן ששינתה מדיניות לקרן שמשקיעה במניות בנאסד"ק (הרחבה – מדריך קרנות נאמנות)

אבל גם הביקורת כאן, וגם במקומות אחרים עזרה, וקרנות הנאמנות רשאיות להעלות דמי ניהול רק פעם אחת בשנה – בחודש ינואר. זה התחיל ב-2017, אז 190 קרנות נאמנות דיווחו על העלאת דמי הניהול, ועכשיו בינואר 2018 דיווחו 150 קרנות נאמנות על העלאת דמי הניהול.

אז חשוב להדגיש – להעלות מותר רק בינואר, להפחית אפשר במשך כל השנה, כך שזה עדיין לא מבטא בהכרח העלאה שנתית בדמי הניהול, אבל לפחות בהתבסס על העליות האלו הרי שמדובר על תוספת של כ-60 מיליון שקל בדמי הניהול השנתיים שגובות הקרנות.

הגופים הבולטים בהעלאת דמי ניהול הם – פסגות, מיטב-דש ואי.בי.אי. העלאות דמי הניהול מעבר לנזק לכיס שלנו, בעייתיות בנקודת הזמן הזו. הסיבה היא שקרנות רבות שהעלו דמי ניהול הן קרנות אג"ח, קרנות סולידיות. הקרנות האלו יתקשו להשיג תשואה טובה בשנת 2018, אז להעלות דמי ניהול שאתם יודעים שהולכת להיות שנה מאתגרת בהשגת תשואה, זה לא ממש הוגן כלפי המשקיעים. אבל, לא בטוח שבסופו של חום, זה משנה לקודקודים של בתי ההשקעות.

מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%94%D7%9D-%D7%93%D7%9E%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9D-%D7%9B%D7%9C-%D7%9B%D7%9A-%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D/

מדד סקטור באלאנס – מה זה? וכל מה שצריך לדעת

בבורסה לניירות ערך הרחיבו את מגוון אפשרויות ההשקעה של הציבור, על רקע האכזבה מהמדדים המובילים.

בשנים האחרונות מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 מספקים תשואה מאכזבת לעומת הניהול האקטיבי (ניהול דרך מנהלי השקעות) וזאת מכיוון שמדדים אלו מוטים לחברות הפארמה הגדולות. מנהלי השקעות שבחרו לצמצם את החשיפה לחברות הפארמה (טבע, מיילן, פריגו) שסבלו מרידה משמעותית בערכן, השיגו תשואות מרשימות לעומת התשואות במדדים האלו.

התוצאה היתה בריחה מעבר של מיליארדים מהמכשירים הפאסיביים – תעודות הסל והקרנות המחקות (העוקבים אחרי המדדים המובילים) למנהלי ההשקעות האקטיביים. ולכן – החליטו בבורסה על השקת המדד – ת"א סקטור־באלאנס. המדד הזה עשוי להחליף את מדדי הדגל של הבורסה – מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125.

ת"א סקטור באלאנס – ממה הוא מורכב?

 הפרמטרים למדד החדש הם פרמטרים כמותיים. המדד כולל 100 מניות גדולות בפיזור ענפי רחב (להבדיל מהמדדים המובילים כיום שמוטים כאמור למניות הפארמה, וגם למניות הבנקים). המטרה של המדד היא לבטא את הכלכלה הישראלית על מגוון תחומי הפעילות גם הפעילות הריאלית וגם הפעילות הפיננסית, כאשר ההערכה היא שהמדד הזה יהיה אלטרנטיבה ראויה למדדי הבורסה המסורתיים.

במדד סקטור באלאנס יהיו 100 מניות שיבחרו באופן פשוט על ידי עמידה בשני תנאים – הראשון והמשמעותי, המניה תהיה מ-100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין אלה הנכללות במדדים ת"א־125 ות"א־SME60 (מדד מניות היתר הגדולות) ותנאי נוסף –  שמחזור המסחר היומי הוא לפחות 300 אלף שקל (בממוצע).

אוקיי, זה עדיין לא אומר הרבה כי זה יכלול את רוב החברות הגדולות שנמצאות במדדים המובילים המסורתיים, ההבדל נעוץ במשקל של כל מניה וכל ענף. המדד מבוסס על שיטה שמגבילה את "הכוח" של כל מניה ספציפית וכל ענף, כדי למנוע הטיות למניות מסוימות ולענפים מסוימים.

משקל כל מניה – עד 2%

תקרת המשקל של מניה במדד סקטור באלאנס תהיה 2%, וייכללו במדד הזה לכל היותר 15 מניות מאותו ענף. בדרך הזו בעצם מגבילים (מאוד) את ההטיה של המדד לכיוון מסוים, ומפזרים אותו על פני מספר גדול של מניות, ומתגברים על משקל יתר לענף ולמניות מסוימים. אבל צריך לזכור שאליה וקוץ בה – במשך שנים רבות נהנו המחזיקים בתעודות הסל והמכשירים עוקבי המדדים בכלל מכך שיש משקל יתר למניית טבע בפרט ולמניות הפארמה בכלל. אז עכשיו מתלוננים – כשהמצב הפוך, ומה יקרה שאם (אם בכלל) מניות הפארמה ישנו כיוון, ובגלל המשקל הנמוך שלהם במדד החדש הם לא ישפיעו מאוד על המדד סקטור באלאנס  כפי שהיו משפיעים על המדדים המסורתיים. זה נשמע כמו עניין של אופנה, ולא כך צריכה הבורסה להחליט על המדדים המובילים שלה. יש נוסחה, יש שיטה – פעם זה טוב למשקיעים, פעם פחות, אבל מי שרוצה תמהיל אחר, תמהיל שונה, מוזמן לעשות זאת דרך מכשירים אקטיביים או דרך מדדים מסוגים שונים (דרך קרנות סמארט בטא).

אז נכון, שבהגדרה הבסיסית של המדד יש בעיות, אבל לשנות כל תקופה קצרה את הנוסחא, זה מצחיק – השקת מדד סקטור באלאנס מגיעה רק שנה אחרי רפורמת מדדים כוללת שבה הורחבו המניות במדדים המובילים ושונתה השיטה של בחינת המשקל של המניות.

במדד הסקטור באלאנס יש גם תקרת משקל נמוכה למניות בענף שיש בו ייצוג מרבי של מניות במדד. אפקטיבית מדובר על ענף הנדל"ן – 15 מניות ממנו כלולות במדד ומשקלן יוגבל ל־1% לכל מניה מהענף (במקום 2% ביתר הענפים).

על פי נתוני הבורסה שווי השוק הצפוי של המדד יהיה 530  מיליארד שקל. הענף בעל המשקל הגדול ביותר במדד הוא הנדל"ן – 14%,  הבנקים יהיו עם 11%; הביטוח עם קרוב ל-9%, מזון כ-6.8%, חיפושי נפט וגז 6.7%, תקשורת ומדיה 6.3%, מסחר – 6%, תוכנה ואינטרנט – 5.4%, אנרגיה 5%, מוליכים למחצה – 4%, פארמה 4%, וחברות ביטחוניות – 2.3%. המדד לא יכלול מניות ביומד ומניות השקעה ואחזקות, הנחשבות תנודתיות.

כפי שניתן להיווכח המשקל של מניות הפארמה צונח לעומת משקל במדדים הקודמים – אחרי הרפורמה במדדים, משקלם ירד ל-10%-14% כשבעבר הן היו 25% .

מדד סקטור באלאנס כולל 31 מניות הנכללות גם במדד ת"א־35 ו־96 מניות ממניות ת"א־125, ועוד ארבע מניות ממדד ת"א־SME 60, כלומר סה"כ 131 מניות, במשקל שונה לחלוטין מהמדדים המסורתיים. האם זה יספק ייצוג טוב יותר ונכון יותר של הכלכלה הישראלית ושל הבורסה הישראלית? ימים יגידו.

השקעה במניות או בדירה – מה עדיף?

השקעה בתעודות סל

מדד הפחד – מה זה? ומדוע צריך להיזהר מתעודות הסל שעוקבות אחריו (VXX)?

קרן קריפטוס – קרן סל על מדד המטבעות הקריפטוגרפיים מאפשרת למשקיעים חשיפה על מטבעות דיגיטליים.

קרן קריפטוס היא יצירה של צוות של אקדמאים, אנליסטים כמותיים ומומחים לניירות ערך מובילים שבסיסם בצוג, שווייץ. היא מיועדת לעקוב באופן פסיבי אחרי המדד CCI30 ((www.cci30.com, אינדיקטור של השווי של מטבעות קריפטוגרפיים ומדד הייחוס של המגזר.

קרלו שבולה, אחד ממנהלי הקרן, אמר עם השקת קרן הסל: "קרן קריפטוס נוצרה בתחילה כאמצעי להשקעות פרטיות. קניתי לראשונה ביטקוין ב-2011, וכשהשווי שלו נעשה משמעותי, רציתי להתגוון למטבעות קריפטוגרפיים אחרים עם גישה מדעית קפדנית. שום אופציה מתאימה לא הייתה קיימת, אז יצרתי קרן משלי". קרן קריפטוס היא גם תגובה גם לביקוש גדול מצד משקיעים: "היא מגשרת על הפער בין המערכת הפיננסית המסורתית ומגזר המטבעות הקריפטוגרפיים. משקיעים צריכים להשתתף בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים דרך גורם מאוסדר, שלא היה קיים עד עכשיו".

קרן קריפטוס היא קרן הסל (ETF) המאוסדרת היחידה שמציעה אסטרטגיית השקעה של מעקב פסיבי אחרי מדד של מטבעות קריפטוגרפיים ולא גובה עמלות ביצועים.

מדריך ביטקוין – כל מה שצריך לדעת? לרבות סקר – מה יהיה שער המטבע עוד שנה

מה זה בלוקצ'יין?  

מדד CCI30 מאפשר יצירת תיק מאוזן שממקסם תשואות תוך מזעור הסיכון והתנודתיות. הקרן משכפלת את מדד CCI30 באופן פסיבי על ידי השקעה ברכיבים של המדד (30 המטבעות הקריפטוגרפיים עם שווי השוק הגדול ביותר).

ההשתתפות בקרן מחייבת השקעה מינימלית של 100,000 דולר.  דמי הניהול השנתיים של הקרן – 0.99%, ואפס עמלות ביצועים. לטענת מנהלי הקרן  זאת הקרן הכי זולה במגזר בהפרש גדול. "אף משקיע בודד לא יכול באופן מציאותי להיות בעלים של מטבעות קריפטוגרפיים רבים באופן ישיר. זה מצריך זמן וניסיון לקנות 30 מטבעות קריפטוגרפיים שונים ולשמור על תיק מאוזן. יש גם דרישות טכניות ואבטחה שרק מבנה מקצועי ייעודי יכול לעמוד בהן", אומר שבולה. "באמצעות קרן קריפטוס, כל אחד יכול לקבל חשיפה למטבעות הקריפטוגרפיים העיקריים תוך הקטנת התנודתיות של ההשקעה".

הפעלת קרן מדד מצריכה מגוון של מיומנויות פיננסיות וכמותיות, יחד עם פעילות ניירות ערך ברמה עולמית. שלושה שותפים הקימו את קרן קריפטוס ואחראים על הניהול שלה: איגור ריבין, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת טמפל ופרופסור רגיוס בסנט אנדרוז, אחד המתמטיקאים הכי מכובדים בעולם. הוא זוכה להערכה בגלל הכישורים שלו בהצטלבות של המתמטיקה והפיננסים, ואחראי על המחקר והבסיס התיאורטי של קרן קריפטוס.

קרלו שבולה, ספק מוערך של שירותי ייעוץ משפטי ופיננסי, כלכלן ומשקיע. שבולה אחראי על הארגון של הקרן.

ג'ף זורן, מומחה לניירות ערך גלובליים. זורן, בעבר עוזר צבאי של נשיא ארה"ב שהיה אחראי על נשיאת ה"פוטבול" הגרעיני, מייעץ עכשיו לממשלות ולחברות על אבטחת סייבר וזיהוי וניטרול איומים. הוא אחראי לכל היבטי הביטחון של הקרן.

בייקר טילי, חברת ראיית חשבון גלובלית עם מלוא השירותים, היא המבקרת שמונתה לקרן. טריידנט טרסט, אחת החברות המובילות בעולם, היא המנהלת הבלתי תלויה. "אין מיתאם בין המטבעות הקריפטוגרפיים וסוגי נכסים אחרים", אומר פרופסור ריבין. "לכן קרן קריפטוס היא האמצעי המושלם להוספת גיוון לתיק. אפשר גם לראות בקרן אמצעי בטוח לאחסון הון. דמי הניהול הנמוכים שלה הופכים אתה לאופציה מעשית עבור מי שרוצה להשאיר את כספו מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית, אבל להרוויח מהיתרונות של גורם מאוסדר ורמת הביטחון הגבוהה שמעניק המבנה שלה".

הפעילות התחילה עם הון של 12 מיליון דולר ומשקיעים מוסדיים כבר התחייבו על 100 מיליון דולר נוספים.

עד איזה גיל ניתן לעבוד? האם חייבים לצאת לפנסיה בגיל 67 (לגברים)? ומה אם אדם בן 80 מתפקד ורוצה לעבוד?

גיל פרישה מוגדר לגברים -67 ולנשים 62 עם מדרגות לקראת העלאה. אחרי הפרישה אנחנו בעצם משתמשים בקרן הפנסיה שלנו ומה שחסכנו במשך עשרות שנות עבודה. אבל בעולם המודרני יש שני תופעות שיש להם פתרון – הראשונה, תוחלת החיים עולה, ובהתאמה יכולות העבודה של האנשים בגילאים האלו עולה. הם גם יכולים וגם רוצים לעבוד. עניין שני – הכסף לפרישה לא מספיק. ולכן, ניתן בקלות יחסית לבוע גיל פרישה גבוה יותר וכך לפתור את שתי הבעיות האלו.

לא לכולם זה מתאים. יהיו כאלו שירצו לפרוש מוקדם/ רגיל; יהיו כאלו שזה יפגע להם בתוכניות וגם בכסף – הם רוצים לפרוש היום ולקבל קצבה ולא עוד 3 שנים. אבל הרעיון הזה כבר מתחיל ליצור באז, והאמת שנראה שמדובר בפתרון כלכלי לבעיה של מבוגרים רבים – אין מספיק כסף בפנסיה.

על רקע זה,  השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל טוענת –  "צריך להעלות את גיל הפרישה מבחירה לנשים ולגברים כאחד ל- 70"

     "חייבים לצאת מהקיבעון בנושא גיל הפרישה, אנשים חיים היום יותר ורוצים לעבוד יותר", כך אמרה השרה  חברתי, גילה גמליאל, בדיון על תקציב משרדה לשנת 2019 בוועדת הכספים. השרה הוסיפה: "יש להפסיק עם החלוקה המגדרית בין נשים לגברים ולעבור לחלוקה לפי מקצועות. נשים רבות וגם גברים רבים מעוניינים להמשיך לעבוד גם אחרי גיל 67, שזה הגיל שאחריו אין אפשרות חוקית להמשיך לעבוד. אז במקום לחלק מגדרית, יש להפריד בין מקצועות שוחקים ליתר המקצועות. במקצועות שוחקים יש להותיר את גיל הפרישה על 62 ולא להעלותו אצל נשים ל- 64 וביתר המקצועות להעלות לגיל 67 עם אפשרות של המשך עבודה מבחירה עד גיל 70. אני מאמינה שבעתיד הגיל יעלה אף מעבר לכך. הזמנים השתנו ורבים מעדיפים להמשיך לעבוד". את הדברים השמיעה גמליאל לאור שאלה בעניין שהפנה אליה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "ועדת הכספים יושבת כבר זמן רב על המדוכה הזאת של גיל הפרישה לנשים ועמדתך בנושא חשובה". הדיון היום בוועדה, היה הדיון הראשון על תקציבי משרדי הממשלה לקראת תחילת הדיונים על תקציב המדינה ל- 2019 בוועדת הכספים.

     יו"ר הוועדה גפני בירך את השרה גמליאל: "את השרה הראשונה שמגיעה לכאן להצגת תקציב משרדך, אף שטרם הופצו ספריי התקציב. את עוסקת בנושא חשוב ומהותי של סגירת פערים בחברה הישראלית ואני רואה חשיבות רבה בעבודת משרדך ובכך שיועמדו לרשותו התקציבים הדרושים להשגת היעד הזה של צמצום פערים". במהלך הדיון התברר שהשרה מתקשה להאריך את כהונתו של המשנה למנכ"ל למגזר הערבי, איימן סף, שכל הגורמים, כולל היא עצמה, מאוד מרוצים מתפקודו ומעבודתו. "מדובר באדם בעל ניסיון ויכולת מוכחים ולצערי, מרוב החששות ממינויים פוליטיים הכהונה שלו ושל רבים אחרים קצובה ולא ניתן להאריך. הנושא נתון לפתחה של נציבות שירות המדינה" אמרה. גפני וחברי ועדה נוספים הביעו תסכול מכך.

     ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): מדובר בעובד מעולה שאכן הצליח לקדם דברים חשובים, צריך לדאוג שימשיך בעבודתו. גפני אמר לשרה, כי "בוועדת הכספים מיוצגות כל המפלגות. יחד עם כל חברי הוועדה ניכנס לעובי הקורה בעניין ונפעל על-מנת לאפשר הארכת קדנציות ולחילופין, מתן אפשרות לשרים להאריך את כהונתם של פקידים מצויינים על-מנת שלא לתקוע תכניות עבודה. הלכו לקיצוניות בעניין הזה ובסוף זה פוגע באיכות השירות לציבור".

     בעניין גיל הפרישה לנשים, אמר גפני לגמליאל: "הבעיה שהאוצר מסרב להכיר במקצועות שוחקים". השרה השיבה, כי "מתן אפשרות הבחירה לנשים ולגברים לעבוד עד גיל 70, אופציה שרבים מאוד ייבחרו בה, היא זו שתממן את אי העלאת גיל הפרישה לנשים במקצועות שוחקים". גמליאל סיפרה שהיא מקבלת פניות מנשים רבות שמגיעות לגיל 67 ונאלצות לפרוש, כי כך מחייב החוק ואמרה: "אנשים היום רוצים להמשיך לעבוד ולא מעוניינים לפרוש בגיל 67 ולכן צריך לצאת מהקיבעון בנושא. אלו שיעבדו עד גיל 70 יממנו את אי העלאת גיל הפרישה לנשים מ 62 ל 64 במקצועות שוחקים. תוחלת החיים עולה כל הזמן וכבר מדברים על-כך שבעוד כמה שנים תוחלת החיים הממוצעת תעמוד על 100 ולכן, אין לי ספק, שגיל הפרישה יעלה אף מעבר ל- 70. הגישה חייבת להשתנות".

     השרה הציגה סקירה על עבודת משרדה ב- 2017 – 2018 ואת תכניות המשרד ל- 2019. לדבריה התקציב ב- 2019 יגדל ולראשונה יעבור את רף מיליארד השקלים עם 540 מיליון ₪ תקציב מזומן ועוד 525 מיליון ₪ תקציב הרשאה להתחייב ובסה"כ: 1.065 מיליארד ₪. זאת לעומת 866 מיליון ₪ ב- 2018 ו- 826 מיליון ₪ ב- 2017. "הדבר משקף את האמון שנותן משרד האוצר במשרד ובעשייתו. אנחנו מנצלים את התקציב שעומד לרשותנו והוא לא כתוב לפרוטוקול בלבד".

     במסגרת הסקירה, הציגה השרה, שורה ארוכה של פרויקטים ותכניות עבודה שכבר החלו להתממש בשנים האחרונות ושתכליתן; סגירת פערים בין המגזרים השונים, בין המרכז לפריפריה, בין צעירים לוותיקים וכד'. בין השאר, דיברה על סגירת הפער הדיגיטלי, נושא שהמשרד הקצה לו תקציבים ניכרים ובאופן ממוקד ב- 2019; 45 מיליון ₪ במישרין ובנוסף עוד תקציבים לנושא במסגרת פרויקטים אחרים. כחלק מהכוונה לצמצם את הפער הדיגיטלי המשרד לשוויון חברתי משקיע באוריינות דיגיטלית לאוכלוסיות יעד, בין אם בקרב אזרחים ותיקים לצורך שיפור איכות חייהם, בין עם בקרב מגזרים שונים, במגזר הערבי ובמגזר החרדי, ובין אם בקרב רשויות מקומיות שעד היום לא מספקות שירותים דיגיטליים לתושביהן.

     השרה גמליאל הציגה תכניות לאומיות רוחביות שהן בהובלת המשרד; התכנית לפיתוח המגזר הערבי בכ- 15 מיליארד ₪, פיתוח כלכלי לבדואים בצפון ב- 900 מיליון ₪, ישראל דיגיטלית; 1.5 מיליארד ₪, תכנית לאומית למאבק בהטרדות המיניות; 10 מיליון ₪ ועוד. המשרד משקיע באופן ישיר בפעולות ברשויות המקומיות של מעורבות חברתית ומרכזי צעירים ב- 35 מיליון ₪, פעילויות לרווחת האזרחים הוותיקים ב- 30 מיליון ₪, פעולות להעצמת מעמד האישה; 28 מיליון ₪, פיתוח תשתיות דיגיטליות; 45 מיליון ₪.

     בשורה חשובה לאזרחים הוותיקים, שבשלבים הבאים תורחב לכלל האזרחים, הינה פרויקט להקמת 'מנוע חיפוש לאומי למיצוי זכויות', עם תקצוב ראשוני ב- 2019 של 30 מיליון ₪. מטרת מנוע החיפוש הינה, לרכז את כל הפרטים האישיים והזכויות של כל אזרח ותיק, כך שבלחיצת כפתור, הוא יוכל לברר מה מגיע לו מרשויות השלטון וממשרדי הממשלה. גמליאל: "כל אזרח ותיק יוכל לקבל בלחיצת כפתור פלט שבו יפורטו כל זכויותיו, החל מביטוח לאומי וכלה ברשויות אחרות".      מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן, הסביר: "כיום אין אפשרות כזו ולגבי כל דבר, כל בעיה או כל בירור לגבי זכויות, אזרחים צריכים להתגבר על הביורוקרטיה ולפנות באופן נפרד לכל משרד ולכל גורם. מנוע החיפוש שאנחנו פועלים להקמתו, יאפשר להם לקבל סטטוס מעודכן בכל רגע נתון מכל יחידה או רשות ממשלתית. כלומר, אזרח יוכל לדעת מה מגיע לו מהביטוח הלאומי, ממשרד השיכון או מרשות מקומית, הכל בפלט אחד. באמצע פברואר יפורסמו המכרז בעניין ובתוך חודשים ספורים נדע עם מי נעבוד בעניין הזה. השאיפה בהמשך, היא להרחיב את מנוע החיפוש לכלל האזרחים".

     בשורה נוספת לאזרחים הוותיקים אותה הציגה השרה היתה – הקמת 'מרכזי טיפות זהב' (מול טיפות חלב ומרכזים לצעירים (א"ק)). תכליתו של הפרויקט; להקים מרכזים עבור אזרחים ותיקים שירכזו ביצוע בדיקות ע"י צוות רפואי, דברים שלא מצריכים נוכחות רופא, לצורך ביצוע כל הבדיקות השגרתיות, מרכזים שיאפשרו תזונה והכוון תעסוקתי ומכלול שלם של שירותים. "יצאנו בעניין לפיילוט בשמונה רשויות מקומיות" אמרה.

     עבור הצעירים אמרה השרה גמליאל, כי "החלום שלי להיות שרת חינוך ואז אבטל את המבחן הפסיכומטרי. מדובר בחסם משמעותי, במיוחד עבור צעירים מהמגזרים הערבי והחרדי. בינתיים, אנחנו מקדמים קורס פסיכומטרי חינם לצעירים באינטרנט, קורס מקוון בעברית ובערבית, שכל אחד יוכל לעבור אותו בקצב שלו על-מנת שתהיה לו האפשרות להגיע ללימודים אקדמיים".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, קרא לשרה ולמנכ"ל, "להמשיך בעבודתם המבורכת" וכן "להרחיבה לעוד מגזרים בחברה הישראלית. תיכנסו לכל המגזרים כפי שעשיתם עד עכשיו במגזר הערבי. יש עוד אזרחים שמחכים לשוויון חברתי, אם כי לא באותם ממדים כמו האזרחים הערבים. אתם מקדמים תכניות טובות שלא היו בעבר ואני מברך אתכם על-כך. ועדת הכספים תסייע לכם ככל שהדבר יידרש על-ידיכם".

הוועדה הציבורית המייעצת בנושאי בינוי, דיור ונדל״ן שמונתה מטעם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה פעלה בשנה האחרונה לגיבוש המלצות במגוון היבטים, סטטיסטיים ואחרים, שיש בהם כדי לשפר את המידע המתפרסם לציבור הרחב, מקבלי ההחלטות בשוק הדיור וציבור החוקרים. עוד בתחילת עבודת הוועדה נקבע כי בשלב הראשון תעסוק הוועדה במכלול הנתונים הקשורים במחירים בשוק הדיור ותדחה את הטיפול בנתונים האחרים לשלב מאוחר יותר. לפיכך, דו״ח הביניים מתרכז רובו ככולו במחירים בשוק הדיור.

הוועדה הציגה את ממצאי דו"ח הביניים, בהשתתפות ד"ר דני בן-שחר ראש מכון אלרוב לחקר  הנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ויו"ר הוועדה המייעצת בנושא בינוי דיור ונדל"ן, פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי ומנכ"ל הלמ"ס, ודורון סייג, מנהל תחום מקצועי בלמ"ס המשמש גם מרכז עבודת הוועדה.

לדברי ד"ר דני בן-שחר "המלצות הוועדה, אשר התקבלו פה אחד על ידי כל חברי הוועדה, מהוות מהפכה בכל מה שנוגע לנתונים והממצאים אודות המחירים בשוק הנדל״ן בישראל. מדובר ברפורמה מעמיקה ומקיפה בשיטות המדידה של השתנות מחירי הנדל״ן בישראל ובמידע שייחשף לציבור על אודות מחירי הדירות בישראל״.

במסגרת זו, המלצות הוועדה בדו"ח הביניים, שעיקריו מוצגים כאן, נחלקות לשניים:

(1) המלצות שמטרתן לשפר את האיכות והדיוק של האינדיקטורים המרכזיים בענף הנדל״ן: מדד מחירי הדירות ומדד שכר-דירה. כפי שיפורט בהמשך, שיפורים אלה יושגו הן באמצעות בניית תשתית נתונים טובה יותר והן באמצעות שינויים בשיטות האמידה;

(2) המלצות שמטרתן להוסיף מידע, אשר ירחיב את התמונה הנחשפת על מצבו השוטף של שוק הדיור.

קישורים

להלן תמצית ההמלצות:

1. טיוב והעשרת המידע הגולמי שמתקבל מרשות המיסים לצורך חישוב מדד מחירי הדירות – הוועדה ממליצה על צעדים לשיפור והעשרת המידע הנאסף ברשות המיסים, המשמש לחישוב מדד מחירי הדירות.
2. שינוי מודל האמידה למדידת השתנות מחירי הדירות – הוועדה ממליצה על אימוץ משוואת האמידה לחישוב מדד מחירי הדירות אשר פותח על-ידי הלמ"ס והוועדה המייעצת. המדד יחושב מרמת המחוז וישוקלל לרמה הארצית, תוך הכללת משתנים מסבירים חדשים במשוואת האמידה.

3. שיפור הדיוק של האומדנים הארעיים של מדד מחירי הדירות ביחס לאומדן הסופי – הוועדה ממליצה על אימוץ מודל לחיזוי האומדן הסופי, אשר פותח בלמ"ס על-מנת למזער את התיקון הנדרש בין הדיווח הראשוני על אודות השתנות מחירי הדירות לבין התוצאה הסופית המחושבת לאחר הגעתם של נתוני עסקאות המתקבלים באיחור.

4. הרחבת התוצרים הסטטיסטיים המתפרסמים לציבור בנושא מחירי הדירות בישראל –

(א)  הוועדה ממליצה על התוצרים הסטטיסטיים החדשים הבאים לגבי מחירי הדירות:

• פרסום חודשי של מדד מחירי דירות עבור כל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום);
• פרסום רבעוני של מדד מחירי דירות עבור כל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• פרסום חודשי של מדד מחירי דירות ארצי עבור דירות חדשות בלבד;
• פרסום חודשי של מדד מחירים דירות ארצי עבור דירות ״יד-שנייה״ בלבד;
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת ברמה הארצית ועבור כל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום). פרסום זה יכלול פילוח לפי קבוצות גודל של דירות;
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת עבור כל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת עבור עסקאות בשוק החופשי ועסקאות בתמיכה ממשלתית, בפילוח לפי מחוזות וגודל דירה.
• פרסום רבעוני של רמת מחירי דירות לדירות בעלות איכות קבועה לפי ששת המחוזות בישראל.
• פרסום שנתי של שווי למ״ר של דירות לפי אזור סטטיסטי בישובים עירוניים נבחרים.

(ב)  הוועדה ממליצה על התוצרים הסטטיסטיים החדשים הבאים לגבי מחירי שכר-דירה:

• פרסום חודשי של מדד שכר-דירה לכל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום);
• פרסום רבעוני של רמת שכר-דירה ממוצעת לכל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום) – במקום תשעת האזורים הגיאוגרפיים שפורסמו עד כה – וכל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• שיפור באופן המעקב אחר הדירות המשתתפות במדגם מדד שכר-דירה.

קישורים

1. דו"ח הוועדה הציבורית המייעצת בנושאי בינוי, דיור ונדל"ן – דו"ח ביניים.
2. מצגת: הצגת דו״ח (ביניים) של הוועדה המייעצת בנושאי מחירים בשוק הנדל״ן.
3. מצגת: מודל לחיזוי האומדן הסופי במדד מחירי הדירות.

דיור בר השגה זה עניין מורכב – האם הציבור צריך לממן דיור בר השגה לכאלו שאין להם? זה לא ממש בטוח, זה ממש לא מובן מאליו. ואיזה דיור בר השגה – שכירות , שכירות מוזלת, דיור קבע? הנחה על דירת מגורים? מדובר בסכומים גדולים שעולים לקופה הציבורית הרבה מאוד כסף, והשאלה הגדולה – האם הציבור אמור לממן לציבור אחר דירות. אחרי הכל, רוב הציבור מתקשה לרכוש דירה, ועובד כל חייו כדי להגיע לדירה. אז למה שהם – אלו שגם כך מתקשים – יעזרו למישהו אחר?

כך או אחרת, הממשלה שלנו כבר קבעה בשבילנו והיא מקדמת כמה מסלולים של דיור בר השגה. הצעת החוק לקידום דיור בר השגה אושרה לקריאות שניה ושלישית בוועדת הרפורמות. על רקע האישור אמרה, יו"ר הוועדה, ח"כ עזריה: "לראשונה בישראל הסדרנו בחוק מנגנון של שכירות במחיר מופחת".

ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה אישרה (שימו לב), פה אחד, לקריאות שניה ושלישית, את הצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן לתיקון חוק התכנון והבנייה, שמטרתה לעודד בנייה של דיור בהישג יד.

הצעת החוק מבקשת לאפשר לוועדות מקומיות ומחוזיות להעניק תוספת שטח בנייה ליזמים ובתנאי שהדירות שיתווספו לפרויקט יוקצו לשכירות ארוכת טווח, למשך 20 שנה. בנוסף קובעת ההצעה כי 25% מתוך דירות אלה יושכרו במחיר מופחת, למי שיימצא זכאי, ולפי סדר שיעלה בהגרלה. כל דירה במחיר מופחת תושכר לזכאים לתקופה של עד חמש שנים, במטרה להבטיח חלוקה של ההטבה בין מספר משקי בית, ובתום 20 השנים יוכל היזם למכור את הדירות בשוק החופשי.

דיוני הוועדה בהצעת החוק עסקו רבות בשאלה מהו מחיר מופחת, ולבסוף הנוסחה שהתקבעה היא שהמחיר יהיה 20% מתחת למחיר השוק לפי השמאי הממשלתי הראשי, ובלבד שלא יהיו מעל תקרה, שנקבעה גם היא בחוק (עד 10% מעל המחיר הממוצע הארצי לשכר דירה בדירת 4.5-5 חדרים לפי פרסומי הלמ"ס). הצעת החוק גם הוסיפה אפשרות לרשות מקרקעי ישראל להגדיל את אחוז ההפחתה בקרקעות שבבעלותה, ולרשויות המקומיות, לקרקעות שבתחומן, להקטין או להגדיל את שיעורי ההפחתה, בהחלטה מנומקת ועל פי קריטריונים המפורטים בחוק.

מי זכאי לדיור בר השגה?

הוועדה אף דנה רבות בשאלה מיהו זכאי לדיור בהישג יד, והאם נכון ללכת למבחן לפי בעלות על דירה, מבחן הכנסה או מבחן הון. לבסוף, הוחלט כי זכאי יהיה מי שעומד בתנאי הסף לפי  החלטת הממשלה לעניין "מחיר למשתכן", למעט במקרה של יחיד שיכול להיות זכאי כבר מגיל 26, ובנוסף שר האוצר יהיה רשאי לקבוע תנאים נוספים בתקנות, לאחר התייעצות עם שר השיכון ונציגות הרשויות המקומיות, אשר יועברו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

שר האוצר אף יתקין עד חצי שנה מיום פרסום החוק תקנות לאופן עריכת ההגרלות ע"י הרשות המקומית, או היזם, אם הרשות המקומית לא תרצה לערוך אותן,  אשר הפרתן תגרור ענישה – הן מאסר והן עיצומים כספיים – על מי שיעבור על תקנות אלו.

הוועדה שמעה היום כי ח"כ פולקמן גיבש הסכמות עם פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי, הן לגבי קביעת הזכאות בתקנות, והן לגבי האפשרות של השמעת עמדת הוועדה המקומית או הרשות המקומית בפני ועדת התכנון המחוזית, בעת שהיא מחליטה על מתן התוספות לפי החוק.

לאור ההסכמות, ולאחר דיונים רבים, אישרה הוועדה, כאמור, פה אחד, את הצעת החוק לקריאות שניה ושלישית. לאחר ההצבעה אמר ח"כ פולקמן: "כחלק מהמענה הכולל למשבר הדיור וכן לשם צמצום הפערים החברתיים על ידי מתן אפשרות לחסרי דירה לשכור יחידות דיור במחירים נורמליים, הצעת החוק הזו מהווה המשך ישיר לחוקים המהווים שורה של הסדרים בעולם השכירות, ביניהם גם חוק עידוד השקעות הון".

"מטרת החקיקה לייצר אלפי דירות מוזלות. ולא לייצר אפליה בין מגזרים או בין יישובים. יש מקום לדיון בזכאות ונקבע לכך מנגנון בחוק. עכשיו על ראשי הערים להרים הכפפה ולייצר פתרונות מוזלים לצעירים. נמשיך לעשות למען הצעירים ולמען שכירות ארוכת הטווח".

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה, סיכמה את הדיון ואת תהליך אישור הצעת החוק: "סללנו פה את תחילת הדרך ליצירתו של שוק שכירות ארוכת טווח במדינת ישראל, במסגרת הפתרונות למשבר הדיור, ובה בעת חוקקנו אפשרות בחוק לקיומו של שכר דירה מופחת, לראשונה."

"עשינו עבודה רבה בחוק הזה להביא עוד פתרון לצעירים, שייתן להם יציבות לטווח ארוך, וכמובן שהמבחן יהיה בביצוע, ולכן במושב הבא גם נקיים ישיבת מעקב על התקדמות התקנות. השלטון המקומי ומשרדי הממשלה השונים עברו איתנו תהליך ארוך פה בוועדה, ואני מבקשת להודות להם על תרומתם הרבה לעיצובו של החוק".

במקביל לדיור בר השגה דרך שכירות בהנחה, יש שאלה גדולה סביב דיור בר השגה בכלל. מדובר על בנייה של דירות שיימכרו בהנחה לזכאים בדיוק בר השגה. אז נכון, יש את הזכאים למחיר למשתכן, יש את הזכאים שישכירו דירות בדיור בר השגה, ויש עוד רבבות ואפילו יותר שאין להם דירות.

על פי דו"ח של מרכז אדווה בעניין הדיור, ההוצאה המשפחתית על דיור, במיוחד בששת העשירונים הראשונים עלתה משמעותית. עוד עפ"י הדו"ח, בנייה מסיבית של דיור ציבורי ע"י המדינה, עשויה לקדם פתרון בר השגה של משבר הדיור. על רקע זה מתקיימים דיונים שוטפים בוועדת הכספים.  הציבור הזה, לצד חברי כנסת רבים קראו לממשלה לזנוח את התכניות הקיימות, כגון מחיר למשתכן, ולעבור לבנייה ישירה של עשרות אלפי יחידות לדיור הציבורי לצורך השכרה לטווח ארוך, לא רק כמענה למחוסרי דיור נזקקים, אלא גם לכאלו שידם אינה משגת רכישת דירה. חברי הכנסת היו תמימי דעים בכך, שפתרון אמיתי ניתן להשגה רק באמצעות תקצוב ישיר של בנייה ולא באמצעות יזמים פרטיים.

   במהלך הדיון התפתח עימות מילולי בין יו"ר סיעתו של שר האוצר, ח"כ רועי פולקמן, לבין ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שניהם מבין יוזמי הדיון. בשלב מסוים, הרחיק מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יצחק וקנין את ח"כ לוי-אבקסיס, שתקפה בחריפות את ח"כ פולקמן בטענה, כי הממשלה שבה חבר שר האוצר מסיעתו לא עושה דבר לפתרון משבר הדיור. לאחר שפולקמן השיב לה, כי היא היתה חברת קואליציה בכל הממשלות האחרונות וחרף זאת, לא עשתה דבר בנדון, הוויכוח ביניהם התלהט. את הדיון יזמו חברי הכנסת: אורלי לוי (אבקסיס), רועי פולקמן, דב חנין (הרשימה המשותפת), קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), עיסוואי פריג' (מר"צ).

      ח"כ רועי פולקמן: "יושבים פה אנשים שהיו בממשלות הקודמות שלא בנו דירה אחת ומתלוננים בזמן שאנחנו עובדים לתקן טעויות עבר. שמח על מסקנות דוח מרכז אדוה, שכן המשימה המרכזית מבחינתנו היא לטפל במחסורי הדיור. היכולת לייצר דיור ציבורי באזורי ביקוש היא מוגבלת שכן אין הרבה קרקעות של המדינה באזורי ביקוש. אחד הכשלים המרכזיים עד היום הוא שאין כלים לעודד את השוק הפרטי כדי ליצור דיור מוזל ולהוריד את מחירי הדיור. על-כן, אנחנו מקדמים את חוק 'דיור בהישג יד' שנועד לתת זכויות בניה בכפוף לבניית דירות במחירים מוזלים ובנוסף, חוק עידוד השקעות הון שמטרתו לתת הטבות מס ליזמים שיבנו דיור בר השגה. הפתרון ברוב המדינות בעולם הוא דיור בהישג יד לטווח ארוך וגם בישראל זו המטרה שלנו כדי שירדו המחירים באזורי הביקוש. גם לגבי דיור בקרקעות ציבוריות אנחנו מטפלים באמצעות תכנית 'מחיר למשתכן' ונותנים לקבלנים פרטיים את האפשרות לבנות בתנאי שיענה על קריטריונים של דיור מוזל".

     ח"כ אורלי לוי: "אין ממש בתכניות שעל הפרק. 22 מיליארד ₪ מסתובבים כיום בשוק הפרוע של השכירות, כסף של אנשים שלא יכולים לרכוש דירה וזה כלי להעצמת הפערים במדינה שלנו. זו העברת ההון מאוכלוסייה חלשה לחזקה, זה הולך לשלושת העשירונים העליונים. עד שנת 2000 היו 107 אלף דירות בדיור הציבורי והיום כ- 60 אלף בלבד. הגיע הזמן שהמדינה תתחיל לשלוט במה שקורה בשוק. בהתנהלות נכונה של המדינה יש אפשרות לשלוט בכשלים של השוק החופשי. כיום משכירי דירות דורשים ערבויות אותן ניתן לממש בכל רגע נתון. המדינה צריכה לבנות בעצמה. כיום המדינה מוציאה כמעט 2 מיליארד ₪ להשתתפות בשכר דירה, זה יוצא 800 ₪ בממוצע לאדם וזה כלום. קשיש שמקבל כזה סכום צריך למצוא בשוק הפרטי מי שישכיר לו דירה והוא עצמו ישלים את הפער. מאיפה בדיוק, מקצבת הזקנה? בגלל שיש רק 2% דירות בדיור הציבורי מעלים את הקריטריונים למיטת סדום ורק מישהו רגע לפני הקבר יכול לזכות בה. צריכים להתחיל בתכנית ארוכת טווח שהמדינה צריכה להחזיק לפחות 50% משוק הדירות לשכירות. לא רק דיור ציבורי לנזקקים אלא תמהיל שגם כאלה צעירים שלא משיגים".

     ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "הדיור הציבורי עבור הממשלה הוא ילד חורג שלא רוצים לטפח אותו ורוצים לצמצמם אותו ובטח ובטח שלא להרחיב אותו. הממשלה פועלת לצמצום הדיור הציבורי. הקונספציה הבעייתית פה – שלכל אחד צריך שתהיה דירה פרטית זו הבעיה. דיור ציבורי באירופה וארה"ב זה לא רק לנזקקים אלא גם אפשרות להתרומם לזוגות צעירים וכד'. גם למי שלא עונה על ההגדרה המדוייקת של הממשלה מיהו עני".

     ח"כ אילן גילאון (מר"צ) החליף את ח"כ פריג' בדיון ואמר: "יש תפיסות עולם מיושנות-קפיטליסטיות בראייה של מהי דירה. פעם חשבו שקורת גג היא זכות יסוד שאנחנו צריכים לספק אותה. הבעיה שכיום דירה הפכה להיות סמל סטטוס והשקעה. אך קורת גג היא חלק מחרדת הקיום במדינת ישראל. 50% מאזרחי ישראל צריכים להשקיע יותר מ- 30% על קורת הגג שלהם זה דבר בלתי אפשרי. יש איזו אי הבנה שכל מה שציבורי גרוע. זה עניין של תעמולה קפיטליסטית של אנשים שרוצים לנהל את המדינה באמצעות חברת קבלן ובשיטת ה- BOT.

כל אזרח במדינה זכאי לדעת שלא יהיה לו יותר מדי קר בחורף או חם בקיץ וקצת אוכל במקרר זה העניין של בית ולא של השקעות. נדרש שינוי תפיסתי".

     ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "הדוח של אדוה מציע תפיסה אחרת. דיור ציבורי לא רק לשוליים, אלא פתרון חברתי כמו בעולם שצריך להיות לעשרות אחוזים מהחברה, שהמדינה לא תשקיע את הכסף בפתרונות מוטעים אלא באחוזים ניכרים אחרת לא תיפתר הבעיה".

     ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "מילת המפתח; שינוי קונספציה, אחרת אין פתרון. בשנות ה- 60 היו כאן 206 אלף דירות בדיור הציבורי. כיום כ- 60 אלף, כשני אחוזים מהדירות במדינה. בהולנד למשל, 35% מהדירות הן דיור ציבורי. בבריטניה, אפילו אחרי תאצ'ר, מדובר ב- 20%. בצרפת 18.5% דירות דיור ציבורי. אכן נדרש שינוי קונספציה, אחרת אין על מה לדבר. מחיר למשתכן לא נותן מענה מלא, רחוק מזה, כי עדיין צריך הון עצמי וגם לקחת משכנתא. הגיע הזמן ששר האוצר יאמר: נטו דיור ציבורי".

     ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "מחיר למשתכן זה ישראבלוף. הפתרון הוא בבנייה תקציבית, כך למשל עשו בשכונת קריית שרת בחולון שנבנתה מכספיי מדינה ולא באמצעות קבלנים פרטיים. אלו האחרונים צריכים לשמש קבלני ביצוע בלבד ולא כיזמים. במחיר למשתכן, בסוף אנשים זוכים ומוותרים על זכאותם כי הבנייה לא טובה, כי עדיין יקרה וכד'. פשוט צריך שהמדינה תבנה".

     חוקר במרכז אדוה, ירון הופמן-דישון: "הוצאה ממוצעת בעשירון התחתון של 60% על דיור וכ- 40% בעשירון השני. וכל הציבור כולו מוציא מעל שליש מהכנסותיו על דיור.  1.5 מיליון משפחות שלא מסוגלות לקנות דירות גם באמצעות מחיר למשתכן, כל השיטות כל עוד מתבססות על השוק הפרטי יקרות מדי ובשורה התחתונות לא נותנות מענה לששת העשירונים הראשונים. כל עוד התפיסה הזו נמשכת שמי צריכים לתת פתרונות שכירות לטווח ארוך הם יזמי נדל"ן הם אומרים לא משתלם לנו תסבסדו לנו. אז אנחנו אומרים שזה כבר לא יקרה מעצמו מהשוק הפרטי והמדינה כבר מבינה שצריכה להשקיע כסף, אז אנחנו אומרים תסתכלו בעולם – מדינות כבר בונות בעצמן ופותרות בעיות של משבר דיור ונותנות מענה ל- 60% מהאוכלוסייה. כשמדינה בונה דירות לא משלמת על הקרקע, לא משלמת מע"מ ולא צריכה להרוויח מזה ולשווק ולא פרסום הדירות האלה ישווקו במחירים מצחיקים – דירות במרכז יכולות להיות משווקת ב- 2,400 ₪. על אותן קרקעות שמשווקים היום מחיר למשתכן".

     מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יצחק וקנין, סיכם: "גם כששר השיכון היה ממפלגתי אמרתי שמחיר למשתכן, שהחלה כבר אז, לא תעזור. כיום כל הנושאים באותה מפלגה. האוצר, שיכון וכד' ועדיין לא מצליחים לפתור את המשבר. אם רוצים באמת לפתור את הבעיה צריכה להיות בנייה של המדינה, אחרת לא יהיה פתרון. ישראל כץ לא קוסם – פה בוועדה לפני 6-8 שנים שמנו 30 מיליארד ₪ לפיתוח תשתיות לתחבורה. וככה צריך לעשות לבניית דיור ציבורי. אמרתי אז, היה צריך לקחת כפרוייקט לאומי כמו בתחבורה ושימו כסף כדי לפתור את מצוקת הדיור".       וקנין: "בכל אחת מהשנים הקרובות המדינה צריכה להקצות 4-5 מיליארד ₪ לדיור, כמו שנעשה בתחבורה והבעיה תיפתר. כל הפתרונות שבוצעו ומקודמים עד היום לא מספקים את הפתרון למצוקה"

מעודכן ל-09/2018

פוקס ולאומי קארד חתמו על הסכם להקמה ותפעול של מועדון לקוחות משותף, הכולל, בין היתר, פעילות אשראי לרבות הנפקת כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים אשר יונפקו ויתופעלו על ידי לאומי קארד ויעניקו הטבות לחברי המועדון של פוקס. היתרונות לפוקס בהסכם כזה הם ברורים – החיבור ללאומי קארד יספק לחברי המועדון של פוקס הטבות נוספות, ויספק לפוקס הכנסות שוטפות נאות. היתרנות ללאומי קארד שאיבדה לאחרונה את שופרסל גם ברורים – כניסה למועדון חזק מאוד בצרכנות עם שורה ארכוה של מותגים.

DREAM CARD – טוב לצרכנים?

וברקע – הצרכנים. אז למרות שבמקרים רבים העסקאות האלו עושות טוב לגופים הגדולים ופחות לצרכנים, הרי שכאן דווקא התמונה אחרת – גם הצרכנים מחזיקי כרטיס המועדון – DREAM CARD ייהנו – הם יקבלו הטבות מעצם היותם חברי מועדון והם יקבלו הטבות בלאומי קארד בזכות היותם חברים במועדון של פוקס. השאלה מה עלות הכרטיס (מיד תשובה)

פוקס דיווחה על סגירת ההסכם באמצע 2018 והדגישה את עיקרי ההסכמות שהושגו בין הצדדים בנוגע להקמת מועדון הלקוחות:

1. חברי המועדון ייהנו ממלוא ההטבות הניתנות במועדון הלקוחות של החברה, דרים קארד, וכן ממגוון הטבות נוספות ייחודיות שיוענקו על ידי החברה וכן הטבות ומבצעים הניתנים על ידי לאומי קארד לכלל מחזיקי כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים. מועדון הלקוחות יכלול את כל מותגי החברה (בעצמה ו/או באמצעות חברות המוחזקות על ידה) הכלולים כיום או שיכללו במועדון דרים קארד של החברה.
2. ההסכם בין הצדדים יסדיר בין היתר הוראות הנוגעות לגיוס לקוחות, תקציבי שיווק ופרסום וכן מנגנון התחשבנות בין הצדדים בדבר חלוקת ההכנסות בניכוי ההוצאות בפועל בגין פעילות המועדון, בחלקים שווים.
3. כחלק ממנגנון ההתחשבנות בין הצדדים, ישולמו לחברה סכומים מינימאליים, בסך כולל מצטבר של כ-165 מיליוני ש"ח (צמוד למדד המחירים לצרכן) לתקופת ההסכם שישולמו לחברה גם במקרה בו לא יווצרו רווחים במועדון, כמפורט להלן.

לאומי קארד תשלם לחברה בשנת הפעילות הראשונה סך של 45 מיליוני ש"ח, כמפורט להלן: תשלום חד פעמי בסך של 35 מיליוני ש"ח, בתוספת מע"מ, מתוכו סך של 25 מיליוני ש"ח ישולם לחברה יום קודם להשקת המועדון, והיתרה תשולם בסמוך לאחר קיומו של מספר מינימלי של כרטיסים פעילים כפי שסוכם בין הצדדים, וכן סכום מינימאלי מובטח של 10 מיליוני ש"ח בגין חלקה של החברה ברווחי המועדון בשנת הפעילות הראשונה.

החל מהשנה השנייה ועד השנה החמישית (כולל), לאומי קארד תשלם לחברה בגין חלקה של החברה ברווחי המועדון סך של 10 מיליוני ש"ח, ובחמש השנים האחרונות בתוספת של 2 מיליון ש"ח בכל שנה (קרי, 12 מיליון עד 20 מיליון לשנה, בהתאמה).

ההסכם יהיה בתוקף למשך עשר שנים (להלן: "תקופת ההסכם"), כאשר ללאומי קארד זכות לסיים את ההסכם ככל שלא יתקיים מספר מינימלי של כרטיסים פעילים בתום ארבע וחצי שנים ממועד השקת המועדון, בהודעה של שנה מראש (במקרה זה ההסכם יבוא לסיומו לאחר 5 וחצי שנים). בתום תקופת ההסכם, יחודש ההסכם באופן אוטומטי ל-5 שנים בכל פעם בכפוף לעמידה ביעדי רווחיות כפי שיקבעו בהסכם. במקרה בו לא חודש ההסכם באופן אוטומטי כל צד יהא רשאי לבטל את ההסכם בהודעה של שנה מראש.

מועדון וגם כרטיס

במקביל וכחלק מההסכם לאומי קארד וקבוצת FOX משיקות כרטיס אשראי חדש מבוסס על מועדון DREAM CARD

כרטיס האשראי החדש יציע לציבור ערך מוסף ייחודי מעבר להטבות שניתנות היום במסגרת מועדון ה- DREAM CARD. חברי המועדון ייהנו ממלוא ההטבות הניתנות במועדון הלקוחות של החברה וכן ממגוון הטבות נוספות ייחודיות וכן הטבות ומבצעים הניתנים על ידי לאומי קארד לכלל מחזיקי כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים. מועדון הלקוחות יכלול את כל מותגי קבוצת פוקס הכלולים כיום או שיכללו במועדון DREAM CARD של החברה.

קבוצת פוקס, קמעונאית האופנה מהמובילות בארץ, עם  550 חנויות בפריסה ארצית בעלת מותגי האופנה: FOX , FOX HOME, AMERICAN EAGLE OUTFITTERS, MANGO, FOOT LOCKER, NIKE, THE CHILDREN'S PLACE, LALINE, BILLABONG, YANGA, SACK'S, AERIE ולאחרונה השיקה הקבוצה את TERMINAL X פלטפורמת הסחר האלקטרוני של הקבוצה שכוללת מעל 50 מותגים בינלאומיים וישראלים מובילים ביניהם גם מותגי הקבוצה. בנוסף קיבלה הקבוצה את הזיכיון להפעלת רשת חנויות שלURBAN OUTFITTERS:  , ANTHROPOLOGIE ו – FREE PEOPLE. החנות הראשונה של URBAN OUTFITTERS עתידה להיפתח במרץ 2018.

מחזור המכירות הכולל של הקבוצה הוא מעל 2.25 מיליארד שקל לשנה והיא מחזיקה במועדון לקוחות אטרקטיבי, עם למעלה מ- 1.4 מיליון חברים, שמשלב הטבות למותגי הקבוצה.

מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרו, מסר, "אני שמח מאוד שקבוצת פוקס בחרה בלאומי קארד כשותפה אסטרטגית להשקת כרטיס האשראי של הקבוצה. הוכחנו בעבר שלאומי קארד יודעת לבנות מועדני לקוחות מפוארים וחזקים ואני בטוח שיחד עם פוקס נייצר ערך מוסף אמיתי למיליוני ישראלים שבוחרים בפוקס ומותגיה מדי יום. מעבר לכך, אני מאמין שזה מנוע צמיחה נוסף עבור לאומי קארד שיאפשר לנו להגדיל את בסיס הלקוחות שלנו בצורה משמעותית".

מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס, הראל ויזל, הוסיף "אני שמח ונרגש מהשותפות החדשה, בחרנו בלאומי קארד כשותף אסטרטגי בשל הידע והניסיון הרב שלהם בשיווק ותפעול מועדוני לקוחות. אנחנו עולים מדרגה ומרחיבים את פעילות מועדון הלקוחות הגדול והמצליח שלנו DREAM CARD גם לתחום השירותים הפיננסים. במסגרת כרטיס האשראי החדש אנו נציע ללקוחותינו מוצרים משלימים והטבות חדשות שיביאו לגידול בפעילות החברה ויתרמו לשביעות רצון לקוחותינו"

ההסכם מתייחס להקמה ותפעול של מועדון לקוחות משותף, הכולל, בין היתר, פעילות אשראי לרבות הנפקת כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים אשר יונפקו ויתופעלו על ידי לאומי קארד. במסגרת תנאי ההסכם נקבע שקבוצת פוקס תקבל בשנת ההשקה תשלום חד פעמי של כ- 35 מיליון שקל וכן סכום של 10 מיליון שקל נוספים בגין חלקה של החברה ברווחי המועדון. סוכם כי חלוקת הוצאות והכנסות תהיה משותפת במסגרתה התחייבה לאומי קארד לשלם לקבוצת פוקס תשלומים מינימליים של 10 מיליון שקל לשנה, החל משנה שניה ועד שנה חמישית (כולל) ובחמש השנים האחרונות בתופסת של 2 מיליון שקל בכל שנה (קרי, 12 מיליון שקל עד 20 מיליון שקל בהתאמה).

המועדון של פוקס הוא אחד המועדונים הגדולים במשק, אם כי הוא לא בגודל של – מועדון חבר (הרחבה כאן), חברי ההסתדרות (ביחד בשבילך) והמועדונים של המורים, השוטרים והגופים הגדולים במשק (וועדי העובדים הגדולים במשק).

כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת!

כרטיסי אשראי נטענים – כל מה שרציתם לדעת