בית ההשקעות כלל פיננסים מעריך כי המדד בחודש יולי 2012 עלה ב-0.2%. אמר כהנוביץ', כללכם המאקרו של בית ההשקעות מסביר שתחזית האינפלציה לשנה הקרובה עלתה מ-1.8% ל-2.2% על רקע עלייה מתמשכת במחירי הסחורות, התייקרות ירקות ופירות, החלשות השקל, העלאות מיסים (בעיקר מע"מ, סיגריות ובירות) ומדיניות מוניטארית מרחיבה של בנק ישראל. מצד שני, יש תופעות שמרסנות את עליית המחירים – תחרות גוברת בענף הרכב והתקשורת הסלולרית, הפחתות מכסים, התמתנות עליות המחירים בסעיף הדיור והאטת המשק בכלל שגוררת ציפיות לירידת ביקושים.

"בדומה לציפיות, הותיר בנק ישראל את ריבית חודש יולי ברמתה על 2.25%", כותב כהנוביץ, "להערכתנו, לאור מדד אוגוסט הגבוה, עליות מחירי הסחורות והחלשות השקל עשוי בנק ישראל להמתין חודש נוסף עם המשך הפחתות הריבית, זאת למרות ציפיות של שוק המק"מים להפחתת ריבית כבר בהחלטה הבאה בסוף אוגוסט. עם זאת, במתווה הכללי אנו עדיין מעריכים כי נראה במהלך השנה הקרובה עוד שתי הפחתות ריבית עד לרמה של 1.75%

כהנוביץ' מעריך כאמור שמדד יולי 2012 יעמוד על 0.2%; להערכתו בסעיף ירקות ופירות תרשם עליה משמעותית; בסעיף הדיור תרשם עליה משמעותית; בתחום הלבשה והנעלה תהיה בחודש יולי ירידה עונתית; בתחום האינטרנט עלייה על רקע ייקור קווים של בזק; בחינוך ותרבות עליה משמעותית; בתחום שירותי תקשורת תרשם המשך ירידה בשל התגברות התחרות.

מעבר לכך, מעריך כהנוביץ' כי ההוצאה על בריאות עלתה ביולי  ב-0.5%, והוא מדגיש כי הדלק ירד ביולי ל-7.27 שקל. המים התייקרו ביולי ב-1.7% אך מנגד ניתנה הנחה ל-200 אךף נכים וגמלאים של כ-9%.

כהנוביץ סבור שמדד אוגוסט יהיה גבוה – עלייה של 0.6%בעיקר בגלל עליית המע"מ (שעשויה להידחות לספטמבר) ועל רקע עלייה משמעותית הצפויה בדיור.  המדד ב-12 החודשים הקרובים, מעריך כהנוביץ' יעלה ב-2.2% לעומת תחזית קודמת לעלייה בשיעור 1.85, וזאת בעיקר בשל עליית המע"מ.

חברות הביטוח מעדכנות את הלקוחות בשינויים הצפויים בשוק ביטוח החיים/ ביטוחי המנהלים; חלקם מפתה מאוד את הלקוחות להצטייד בביטוח מנהלים עד שההוראות החדשות של האוצר שמבטלות את הפנסיה המובטחת לחוסכים בביטוחי חיים/ מנהלים יכנסו לתוקף (תחילת 2013), וחלקם פשוט מעדכן את הלקוחות. בביטוח ישיר העבירו ללקוחות את המסמך הבא –  

האוצר משנה את כללי המשחק בביטוח המנהלים איך זה משפיע עליך?

מה זה תכנית לקצבה?

תכנית קצבה הינה תכנית חסכון המאפשרת לחוסך לקבל קצבה )תשלום חודשי( לכל ימי חייו החל מהגיעו לגיל 60 ולא יאוחר מגיל 70 . בשוק משווקים כיום שני סוגים של תכניות קצבה:

• קרן פנסיה

• ביטוח מנהלים לקצבה

איזה גורמים משפיעים על גובה הקצבה שאקבל?

• סכום החיסכון שהצטבר בתוכנית נכון ליום תחילת קבלת הקצבה

• התשואה שתשיג חברת הביטוח מהשקעת הסכום הנ"ל

• תוחלת החיים של החוסך – תוחלת חיים ארוכה פירושה יותר חודשי תשלום וההיפך

מה זה מקדם קצבה?

מקדם קצבה הינו מספר שנקבע ע"י חברות הביטוח ומשמש לצורך המרת סכום החיסכון המצטבר לקצבה חודשית. למעשה המקדם קובע כמה קצבה יקבל החוסך על כל שקל חסכון. המקדם מגלם את תוחלת החיים הצפויה של מקבל הקצבה. ככל שתוחלת החיים גדולה יותר גדלה תקופת תשלום הקצבה.

מה זה מקדם קצבה מובטח ובאיזו תכנית קצבה ניתן להבטיח מקדם?

מקדם קצבה מובטח פירושו הבטחת קצבה למבוטח במסגרת תנאי הפוליסה בעת רכישת הפוליסה, על סמך תחזית של חברת ביטוח לגבי תוחלת החיים שתהיה בפועל בעת שהמבוטח יפרוש ויתחיל לקבל קצבאות גם אם בעת פרישתו, בעוד שנים רבות, תוחלת החיים תהיה גבוהה משמעותית מתוחלת החיים שחזתה החברה בעת רכישת הפוליסה.

המקדם המובטח מאפשר למבוטח גם בגיל צעיר ביותר לחשב במדויק את גובה הקצבה שיקבל בעת פרישה בגין כל שקל שנצבר בחסכון מקדם קצבה מובטח ניתן רק במסגרת ביטוחי המנהלים לקצבה המשווקים ע"י חברות הביטוח.

קרנות הפנסיה אינן מבטיחות את מקדם הקצבה והמקדם עשוי להשתנות מעת לעת בהתאם לתוחלת החיים.

מדוע המפקח החליט לאסור על הבטחת מקדם קצבה?

ההתפתחות המואצת בתחום הרפואי והשינויים באורח החיים בעולם המערבי הגדילו משמעותית את תוחלת החיים של האוכלוסייה בעשורים האחרונים. מחקרים רבים בתחום צופים כי מגמה זו תימשך ואף תתעצם הרבה מעבר לתחזיות בעשורים הבאים.

היעדר היכולת להעריך במדויק את תוחלת החיים של החוסך בעת פרישתו, בעיקר של מי שהיום הינו בשנות ה – 30 ו ה – 40 לחייו וצפוי לפרוש בעוד 30-40 שנים עשויה לחשוף בעתיד את חברות הביטוח, שמבטיחים היום לחוסכים אלה קצבה, לגירעונות עצומים שעלולים לסכן את יציבותן.

לכן המפקח דורש מהחברות להתחיל לשווק למי שטרם מלאו לו 55 , תכניות קצבה שאינן מבטיחות את מקדם הקצבה ולמעשה המקדם יחושב סמוך למועד תחילת תשלום הקצבה בהתאם לתוחלת החיים שתהיה ידועה באותה עת.

כיצד ההוראה הזו משפיעה עליי?

חשוב להבהיר כי ההוראה אינה פוגעת בזכויות מבוטחים שרכשו , או שירכשו פוליסה עד יום 31/12/2012 . החל מיום 1/1/2013 לא תוכל לרכוש פוליסה המבטיחה מקדם קצבה מובטח, אלא אם ביום 1/1/2013 ימלאו לך לפחות 55 שנים, פירושו של דבר שהקצבה החודשית לה תהיה זכאי בעת פרישתך תקבע בהתאם לתוחלת החיים הידועה ביום פרישתך.

בנק דיסקונט מציע ללקוחותיו פיקדון שקלי בריבית קבועה ל-8 חודשים בלבד. ההפקדה בפיקדון זה היא רק דרך האינטרנט (הפקדה דרך אתר בנק דיסקונט באינטרנט), והריבית לתקופה היא 0.75%. סכום המינימום להפקדה 10 אלף שקל.

בדיסקונט מציעים פיקדונות שקליים נוספים בריבית קבועה  (למגוון של תקופות), בין היתר, פיקדון שקלי בריבית קבועה לשנה. למפקידים דרך האינטרנט הריבית תהיה בין 0.8% ל-1.5%, תלוי בסכום ההפקדה עד 10,000 שקל (פחות מ-10 אלף שקל) הריבית לשנה תהיה 0.8%; מעל 10 ופחות מ-50 אלף שקל הריבית תהיה 0.95%; מעל 50 אלף שקל ומתחת ל-100 אלף שקל הריבית תהיה 1.3%.  על הפקדה מעל 500 אלף שקל הריבית השנתית תהיה 1.5%. 

ביוני 2012 עמדה הכמות המבוקשת של דירות חדשות על כ-3,050 יחידות, מתוכן כ-1,960 דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב וכ-1,090 דירות שלא למכירה (שימוש עצמי של בעל הקרקע,  במסגרת 'בנה ביתך',  קבוצות רכישה,  השכרה ועוד. כך עולה מנתונים מוקדמים של סקר התחלות בנייה וסקר מכירת דירות חדשות בבנייה ביזמה פרטית (הנתונים לחודשים מרס-יוני 2012 חלקיים), הנערכים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביזמת ובמימון משרד הבינוי והשיכון, ומסקר התחלות בנייה ומכירת דירות חדשות בבנייה ביזמה ציבורית, הנערך על ידי משרד הבינוי והשיכון.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס מלא טענות כלפי העלאת המע"מ ומס הכנסה, ובכלל כלפי ההתנהלות הכלכלית של הממשלה, במיוחד בתחום הנדל"ן."הממשלה באה ואמרה, 'יש לנו בור גדול ויש לנו חוסר של בערך 15 מיליארד שקלים'. מה אפשר לעשות? הדברים הכי פשוטים הם להעלות מע"מ באחוז, ולקחת עוד אחוז במס הכנסה", אומר אטיאס, "אבל, יש כאן מס הרבה יותר צודק חברתית וכלכלית שהוא מס הרכוש. לא ניתן שהקיצוצים יפגעו בסיוע בשכר דירה, בדיור הציבורי ובתקציבים החברתיים במשרדי. קיצוץ רוחבי הוא לא צודק חברתית, הוא לא נכון לכלכלה הישראלית, הוא מונע צמיחה ופוגע בכולם. יש להפעיל שוב, להחזיר את מס הרכוש, החל על קרקע פנויה שאינה קרקע חקלאית. וזאת, על מנת לעודד בעלי קרקעות ויזמים לבקש היתרי בנייה ולבנות דירות למגורים. אחרת, יש למסות אותם ב-2.5%, ולא באפס אחוז כמו היום".

מס רכוש, נזכיר, בוטל לפני למעלה מעשר שנים. אטיאס ניסה להחזיר אותו לחיים לפני שכנה ורשות המס התנגדה."מס רכוש הוא מס הגיוני, צודק ונכון, זה מס צודק שלוקח מהחזקים ומגדיל את התחלות הבנייה", אומר אטיאס, "הצעד צפוי להגדיל את הכנסות המדינה במיליארדי שקלים – או מהמיסים שיתקבלו או מהתחלות הבנייה כתוצאה ממס הרכוש. הגדלת התחלות הבנייה היא מהיעדים המרכזיים של הממשלה, וממש לא מובנת ההתנגדות של רשות המיסים לצעד זה".

מס הרכוש, מסבירים במשרד השיכון, מעודד מכירת קרקעות זמינות לבנייה באזורי הביקוש, מכיוון שבמרכז הארץ יש משקל ניכר לקרקעות בבעלות פרטית. המס צריך להיות מוטל רק על קרקעות זמינות לבנייה ולא על קרקעות חקלאיות או קרקעות שיש עליהן חסמים לבנייה.

בחודשים האחרונים נרשמת התעוררות בקרנות המחקות, קרנות שעוקבות אחר מדד ייחוס מסוים במטרה לספק למשקיעים את תשואת המדד. מדובר במוצר פסיבי, בדומה לתעודות סל (ETN ) וקרנות סל (ETF ), אך קיימים הבדלים בין כל המוצרים האלו (על ההבדלים ניתן לקרוא כאן), כאשר הקרנות המחקות אמורות להפוך בטווח הבינוני לקרנות סל שנסחרות באופן שוטף על פני כל היום (בדומה לתעודות הסל), בעוד שכיום הקרנות המחקות הן בדיוק כמו כל הקרנות נאמנות  לא נסחרות באופן שוטף, אלא נקבע להם מחיר יומי שלפיו נעשות העסקאות.

המוצרים הפסיביים, במובן הרחב, נועדו לספק את המדד, להבדיל מניהול אקטיבי שנועד להשיג תשואה עודפת. המוצרים האלו, צומחים בשיעורים ניכרים ברחבי העולם (וגם אצלנו) על רקע מחקרים והערכות שלא ניתן להכות לאורך זמן את השוק, ואם כך אז עדיף להסתפק בתשואת השוק שניתן לקבלה דרך המוצרים הפסיביים. זאת ועוד  דמי הניהול במוצרים האלו יחסית נמוכים.

על רקע זה תעשיית תעודות הסל בארץ מסתכמת בכ-58 מיליארד שקל (כולל תעודות הפיקדון), ובמקביל הקרנות המחקות צמחו מתחילת השנה ב-85% ל-5.5 מיליארד שקל. רוב הסכומים בקרנות המחקות שמונות כ-70 קרנות, נמצא בקרנות על מדדי אג"ח שונים (בעיקר תל בונד צמוד ושקלי).

את תעשיית הקרנות המחקות מובילה מגדל קרנות נאמנות שמנהלת קרנות מחקות בהיקף של 2.9 מיליארד שקל. מגדל היתה הראשונה שנכנסה לתחום ב-2008 עם סדרת קרנות מחקות תחת המותג MTF והיא מנהלת כיום 16 קרנות מחקות,15 מתוכם ללא דמי ניהול. דמי ניהול נמוכים הם כאמור אחד היתרונות של הקרנות המחקות על פני המוצרים שדורשים ניהול אקטיבי ובהתאמה גם דמי ניהול משמעותיים יותר.

לאחרונה אושר התיקון לחוק ההשקעות המשותפות בנאמנות לפיו תעודות הסל עוברות לפיקוח של רשות ניירות ערך בדומה לתחום קרנות הנאמנות. כמו כן, מסדיר התיקון את תחום קרנות הסל (ETF ) ומאפשר להפוך את הקרנות המחקות לקרנות סל סחירות ונזילות על פני כל היום.

קרנות מחקות החלו להופיע בשוק המקומי בשנת 2008, כמענה של החברות המנהלות קרנות נאמנות למכשירים הפסיביים – תעודות הסל (ETN ) עוקבות המדדים. הרציונל כאמור של המכשירים עוקבי המדדים היה שרק מעטים מהמנהלים מצליחים בניהול אקטיבי להשיג את תשואת המדד ואם כך עדיפה ההשקעה במדד עצמו. תעודות הסל הבטיחו את תשואת המדד (בניכוי עלויות ודמי ניהול); הן נסחרות על פני כל היום (מסחר תוך יומי), להבדיל מהקרנות נאמנות שנסחרות פעם אחת ביום, ודמי הניהול עליהן נמוכים מאוד. על רקע זה נקלטו בארץ תעודות הסל באהדה רבה. בעולם, יש לציין, המכשיר עוקב המדדים הפופולארי הוא קרנות הסל – ETF.

החיסרון הגדול של תעודות הסל היא שקיים סיכון שנובע ממצבו הפיננסי של מנפיק התעודה. הנפקת תעודה שקולה להנפקת אגרות חוב. מנפיק התעודה מנפיק אותה למחזיק והוא חייב לו את המדד עצמו. זה כמו אגרת חוב, ואם המנפיק נקלע לבעיות פיננסיות וקושי להחזיר חובות, הבעיה הזו מתגלגלת למחזיקי החוב, מחזיקי התעודות. קרנות הסל פועלים אחרת – יש חשבון נאמנות של המחזיקים שבו מנוהל הכסף, והקרן רק מנהלת את חשבון הנאמנות הזה. אם מנהל הקרן בבעיה פיננסית, לא ניתן לגעת בחשבון הנאמנות.

ולמרות החיסרון הזה של תעודות הסל, הן הפכו לדומיננטיות מאוד בארץ בשנים האחרונות, כשבמקביל חברות ניהול קרנות הנאמנות החלו לייצר מוצרים דומים – הקרנות המחקות. קרנות מחקות עוקבות אחרי מדדים, הן לא מבטיחות את תשואת המדד, הן שואפות להיצמד למדד (בתעודות יש התחייבות, בקרנות המחקות יש שאיפה לביצועים הקרובים ביותר). הקרנות המחקות יכולות להיות על כל סוגי המדדים – מדדי מניות, מדדי אג"ח ומדדים אחרים. היקפם הכספי של הקרנות האלו גדל בשנים האחרונות והם מהוות באמצע 2012 כ-5.4 מיליארד שקל (תעשיית הקרנות מסתכמת ב-155 מיליארד שקל ותעשיית תעודות הסל כ-58 מיליארד שקל).

אחד החסרונות הבולטים של הקרנות המחקות הוא שהן אינן נסחרות במשך כל היום (מסחר תוך יומי), אלא נסחרות פעם אחת ביום לפי שער הסגירה. המשקיעים  לא יכולים לפעול אם יש אירועים מסוימים במהלך היום; הם מוגבלים להעברת הוראות עד שעה מסוימת. מנגד, בתעודות סל יש כאמור מסחר שוטף.   רשות ניירות ערך מתכוונת לאפשר לקרנות המחקות להפוך לקרנות סל – כך הן יוכלו להיסחר במהלך כל היום; וכך לא תהיה בתעודות סיכון המנפיק.

היתרונות של קרנות מחקות – דמי הניהול על קרנות מחקות נמוכים ביחס לקרנות האקטיביות;  מדובר בהשקעה נזילה (להבדיל ממניות או נכסי הבסיס האחרים שלא תמיד נזילים). יתרון נוסף של הקרנות המחקות ביחס לתעודות הסל הוא במחיר בשוק – מחיר קניה ומכירה ביחס למחיר ההוגן.  בתעודות סל לא בהכרח מקבלים את המחיר ההוגן/ המחיר הכלכלי, המחיר בשוק של התעודה נקבע בין צד הרוכשים לצד המוכרים, כאשר מנפיק התעודה הוא עושה השוק והוא מספק ציטוטים (למכירה וקנייה). בפועל מי שרוצה לקנות, קונה לרוב במחיר מעט גבוה ממחירה ההוגן של התעודה וההיפך – מי שמעוניין למכור מוכר במחיר מעט נמוך מהמחיר ההוגן –  מי שמרוויח מההפרש בין המחיר בפועל למחיר ההוגן הוא לרוב עושה השוק (וזה הרווח הגדול של מנפיקי  התעודות). בקרנות המחקות מקבלים תמיד את הערך הנכסי הנקי, את המחיר ההוגן של התעודה.

מעבר לכך, בקרנות מחקות  אין עמלת הפצה לבנקים; הדיבידנדים בקרנות מחקות מושקעים בחזרה ולכן אין מס על המשקיע (יש דחיית מס). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי יתרת החוב של משקי הבית עמדה בחודש מאי על סך של כ-373 מיליארדי ש"ח. יתרת החוב לדיור מסך החוב של משקי הבית גדלה ב-2.8 מיליארד ש"ח (1.1%) ועמדה בסוף מאי על כ-265.5 מיליארדים. מתחילת השנה גדלה יתרת החוב לדיור ב-6.9 מיליארדי ש"ח (2.7%).

כמו כן מפרסם בנק ישראל נתונים רשמיים על ביצועי המשכנתאות –  בחודש יוני הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות) ב-3.9 מיליארדי ש"ח, לעומת 4.1 מיליארדי ש"ח בחודש מאי. נתון זה גבוה מממוצע ביצועי המשכנתאות החודשי מתחילת השנה (3.4 מיליארדים). החודשים מאי – יוני מתאפיינים בדרך כלל בעלייה בהיקף נטילת המשכנתאות.

רשות ניירות ערך מקדמת מהלך להפחתת שיעור ההפצה של הקרנות לבנקים (המפיצים) ובהתאמה להביא להפחתה בשיעור דמי הניהול השוטפים שמשלמים המחזיקים בקרנות הנאמנות. הרשות תחייב את הקרנות להפחית בהתאמה לירידה בשיעור ההפצה, את דמי הניהול על הקרנות, למשך חצי שנה, ומשם ואילך היא מצפה שהשוק התחרותי והמושכלל יגרום לכך שדמי הניהול ישארו נמוכים (לעומת מצב הבסיס). אז זהו – מי אמר שיש שוק משוכלל? מי הבטיח שבשוק שהוא אמנם תחרותי, בעלי הבית לא יחזירו את דמי הניהול לרמה גבוהה? וצריך לזכור – שני הגופים הגדולים במערכת ניהול ההשקעות (לאו דווקא בקרנות נאמנות) – פסגות של אייפקס ודש-מיטב (שעומד לקום ממיזוג בין השתיים בחודשים הקרובים) הם גופים שחייבם להביא תוצאות, גופים שחייבים להציף דיבידנדים לבעלי המניות שלהם; קשה לראות אותם סופגים ירידה בדמי הניהול ונשארים  אדישים.

על כל פנים, הרשות כאמור מקדמת מהלך בכיוון הנכון, והיא מאפשרת לכל הגורמים (לרבות הציבור) לפנות עד ל-19 באוגוסט 2012 ולהעיר על ההוראה המתוכננת. הרשות מספקת למעוניינים להגיב רקע ואת עיקר ההמלצות לרבות הביצוע – "מוצע להפחית את עמלות ההפצה המרביות הנגבות ממנהלי הקרנות על ידי המפיצים שאינם משווקי השקעות (בעיקר בנקים) ולהפחית בהתאמה, לתקופה קצובה בת ששה חודשים, את דמי הניהול הנגבים מבעלי היחידות (המשקיעים) ע"י מנהלי הקרנות.

"מהלך משולב זה נועד להפחית את עלויות ההשקעה של הציבור בקרנות הנאמנות.  אימוצו של המהלך יתרום אף להשגתן של שתי מטרות נוספות:הראשונה –  הסרת חסם בפני מנהלי קרנות שמבקשים להציע קרנות עם דמי ניהול נמוכים במיוחד ביחס למקובל היום ונדרשים לשלם עמלת הפצה בשיעור גבוה עוד לפני שיש להם הכנסה ו/או רווח כלשהם; השנייה –  נוכח העובדה שמוצע לאחד את הקרנות מסוג 2 ('קרנות מנייתיות') והקרנות מסוג 3 (קבוצת סעיף הסל של הקרנות – אלה שאינן מנייתיות, 'סולידיות קצרות' או כספיות) לסוג אחד יצומצם פוטנציאל ניגוד העניינים הנובע מפער של 100% בין הכנסות הבנק מקרנות משני הסוגים האמורים, שלעיתים עשויות להיות מאופיינות בפרופיל סיכון דומה.

"בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל  (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 (החוק ליישום המלצות ועדת בכר) נקבע מודל תגמול בתחום הפצת קרנות הנאמנות, המבוסס על תשלום עמלות הפצה בידי היצרנים למפיצים, בשונה ממודל התגמול הנהוג לגבי ניירות ערך, המבוסס על תשלום בידי המשקיעים. עיקר הפצת הקרנות נעשית בידי הבנקים.  בהתאם, תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס"ו- 2006 תקנות עמלות הפצה( נועדו, בין השאר, לקבוע את עמלות ההפצה המרביות שרשאים מפיצים לגבות ממנהלי קרנות נאמנות עבור הפצת קרנות. נקבעו ארבעה שעורים שונים כנגזרת לפילוח שנעשה לקרנות לארבע קבוצות, כאמור לעיל, כאשר השיעורים הינם ממחיר הפדיון היומי של היחידות. השיעורים המרביים הקבועים היום הם כדלקמן: קרן מסוג 1 – "קרן אג"חית/סולידיות קצרות – 0.25%; קרן מסוג 2 -קרן מנייתית – 0.8%; קרן מסוג 3 סעיף סל – 0.4% וקרן מסוג 4 – קרן כספית 0.125%.

"בפועל – הבנקים נוהגים לגבות את השיעורים המרביים שנקבעו, ומשכך התקנות קובעות הלכה למעשה את שיעורי העמלות הנהוגים בענף. ההיגיון באפיון סוגי הקרנות בהתאם למדיניות ההשקעות כבסיס לקביעת מדרג שיעור העמלה המרבי נעוץ בזיקה שבין מדיניות ההשקעות לדמי הניהול הנפרעים מנכסי הקרן. מאחר ומנהל הקרן משלם את עמלות ההפצה מאמצעיו, טבעי היה ליצור זיקה בין גובה דמי הניהול לעמלת ההפצה המרבית. מדיניות ההשקעות מכתיבה את רמת דמי הניהול  הנהוגים, בין השאר בשל רמת התשואה הפוטנציאלית של ההשקעות במסגרת אותה מדיניות,  ורגישותה לעלויות דמי הניהול. כך לדוגמא, בקרנות כספיות שהתשואה הפוטנציאלית שלהן נמוכה, רמת דמי הניהול הנהוגה נמוכה, ועל כן מתבקש היה לקבוע שיעור עמלת הפצה מרבי נמוך, המשקף את יכולת התשלום של מנהל הקרן בשל קרנות מסוג זה. קרנות מנייתיות הן  בקצה הגבוה של הסרגל.  העובדה שכל המפיצים גובים את עמלות ההפצה בשיעורן המרבי יצרה חסם בפני הפחתת דמי ניהול.

"מצב זה הביא את הרשות ליזום מהלך של הפחתת עמלות ההפצה המרביות, כשבצידו מהלך משלים של חיוב מנהלי הקרנות, בהוראת שעה לתקופה מוגבלת, להפחית את  דמי הניהול בקרנות בניהולם, בשיעור שישקף את מלוא ההפחתה בעמלות ההפצה ממנה ייהנו בפועל. מהלך משלים זה מיועד להבטיח כי ההפחתה בעמלות ההפצה תגולגל למשקיעים שיהינו מהפחתה מיידית בדמי הניהול שישלמו.מהלך זה נבחר על ידי הרשות לאחר שבחנה חלופות שונות שפניהן אל אותה מטרה.

"אופן ההפחתה ושיעורי ההפחתה המוצעים הם כדלקמן:הקטגוריה של קרנות מנייתיות סוג 2, שכיום משולמת בגינה עמלה של 0.8% תמוזג עם הקטגוריה השיורית, סוג 3, שכיום משולמת בגינה עמלה בשיעור 0.4% לקטגוריה אחת, שיורית, שהעמלה המרבית בגינה תעמוד על 0.35%. העמלה על קטגוריה של קרנות סולידיות קצרות תופחת מ-0.25% ל-0.2%; העמלה על קרנות כספיות תופחת מ-0.125% ל-0.1%.

"כידוע, למעלה מ-90% מבעלי רישיון ייעוץ ההשקעות פועלים במסגרת המערכת הבנקאית. הפער הגדול הקיים היום בין שיעור העמלה המשולם בשל קרן מסוג 2 לבין קרן מסוג 3, מקים סיכון לייעוץ מוטה לעבר הקרנות המכניסות יותר מבחינת הבנק. החוק אוסר הטיות אלה כמובן גם כיום (איסור העדפה), ואולם עצם קיומו של פוטנציאל מובהק כאמור מדאיג. איחוד שני סוגי הקרנות הללו המאופיינות לעיתים בסיכון ובפוטנציאל רווח דומה, כמוצע כעת, יצמצם משמעותית ניגודי עניינים אלה. כדי להביא לכך שהפחתת העמלות תתבטא בהפחתה מיידית של דמי הניהול, מוצע לחייב את מנהלי הקרנות, במקביל לכניסתו לתוקף של התיקון בעניין עמלות ההפצה, להפחית את דמי ניהול בשיעור שישקף את מלוא התשלומים שיחסכו מהם בפועל כתוצאה מהפחתת עמלות ההפצה שהם משלמים לבנקים. על אף האמור התיקון המוצע יאפשר למנהלי הקרנות לגבות דמי ניהול, באופן שאינו מגלם את מלוא ההפחתה כאמור, במקרים בהם דמי הניהול הנגבים אינם עולים מעבר ל-10% מעל לעמלות ההפצה המרביות, בשיעורן המוצע החדש. ההפחתה תהיה בתוקף לתקופה של  ששה חודשים שבמהלכה לא יהיה ניתן להעלות שכר. לאחר מכן תוסר המגבלה מתוך הנחה שהתחרות חופשית תעשה את שלה ושדמי הניהול יתייצבו על רמה נמוכה משמעותית מזו המקובלת היום".

בנק אוצר החייל השייך לבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה ל-25 חודשים. הפיקדון אינו נושא ריבית שוטפת, אך הלקוח  עשוי ליהנות ממענק הקשור בהתחזקות מדד המניות האמריקאי  ה-S&P500 (בהתאם לעלייה ממוצעת רבעונית) בשנתיים הקרובות, וזאת מבלי לסכן את קרן ההפקדה בשקלים.

השער יסודי לצורך בדיקת המענק הוא  שער הסגירה של המדד בגין יום 14.8.12. מועדי המדידה יהיו 8 בתדירות רבעונית, החל מהתאריך 14.11.12 ועד התאריך 14.8.14. השער הקובע יהיה על פי ממוצע חשבוני של שערי הסגירה, בגין כל מועדי המדידה  (כלומר, המנה המתקבלת מחלוקת סכום שערי הסגירה ב-8). שיעור שינוי המדד: יחושב כשיעור השינוי בין השער הקובע לבין השער היסודי.

והכי חשוב – מתי מקבלים את המענק וכמה?  במידה ושיעור שינוי המדד כפי שפורט לעיל הינו חיובי (גבוה מאפס)  הלקוח מזוכה במענק בשיעור של 55% משיעור השינוי שנמדד. במידה ושיעור שינוי המדד כפי שפורט לעיל הינו שלילי (נמוך מאפס) ייפרע הפיקדון בתום 25 חודשים ללא מענק.  יש לשים לב שהפיקדון מופקד ל- 25 חודשים ואילו המענק מחושב על פני 24 חודשים.

סכום המענק צמוד לשער היציג של הדולר, ולכן במידה ושער הדולר ביום 14.8.14 יהא גבוה משער הדולר ביום 14.8.12, סכום המענק יגדל בהתאם. במידה ושער הדולר ביום 14.8.14 יהא נמוך משער הדולר ביום 14.8.12, סכום המענק יפחת בהתאם. עם זאת, יש להדגיש שהפיקדון הוא בשקלים, כלומר ההתחשבנות והעברת הכספים – הפקדה ומשיכה בסיום התקופה, היא בשקלים.

ניתן להצטרף לפיקדון עד 13 באוגוסט 2012; תאריך הפירעון עד 13 בספטמבר 2014 (לאלו שהפקידו ב-13 באוגוסט 2012; מי שיפקיד לפני יקבל את הכסף לפני המועד האמור). משך הפיקדון 25 חודשים, לא קיימת אפשרות למשיכה לפני מועד הפירעון. בבנק אוצר החייל מדגישים כי סכום ההפקדה המינימלי הוא 10 אלף שקל וסכום ההפקדה המקסימלי הוא 50 אלף שקל.

הלקוחות יחויבו במס  – על לקוחות תושבי ישראל יש מס במקור בשיעור של 25% , אבל יש להתעדכן ולבדוק את שיעור החל על המתעניינים באופן ספציפי.

חודש יולי 2012 היה חודש טוב לקרנות הנאמנות הסולידיות. הקרנות הסולידיות גייסו כ- 2.5 מיליארד שקל, בעוד הקרנות המנייתיות סבלו מפדיונות של כ-300 מיליון שקל.

הקרנות הכספיות המשיכו את המומנטום החיובי של החודשים האחרונים וגייסו במהלך יולי כ-1 מיליארד שקל, ובסה"כ גייסו מתחילת השנה כ-2 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות נכון לסוף יולי מנהלות כ-36 מיליארד שקל והן מהוות כ-23% מתעשיית קרנות הנאמנות. קרנות הנאמנות הכספיות הן קרנות  סולידיות שמהוות , בעיני המחזיקים,  תחליף לפיקדונות השונים בבנקים ולמק"מים. קרנות כספיות מחזיקות בנכסים סולידיים עם אורך חיים קצר  וסיכון אשראי נמוך מאוד. התשואה בקרנות הכספיות לא מובטחת, אבל אופי הנכסים מניב לרוב תשואה סולידית סבירה, ומעבר לכך – לרוב בגלל יתרון הגודל של הקרן הכספית, מול החוסך הקטן, היא מקבלת על הפיקדונות ריבית גבוה יותר מאשר "המשקיע הקטן" ולכן  התשואה של הקרנות הכספיות , ברוב המקרים, עולה במעט על התשואה בפק"מ או מק"מ.

מכשיר סולידי נוסף, דומה באופיו לקרנות הכספיות הוא תעודות הפיקדון (היכנסו כאן למדריך תעודות פיקדון )

על כל פנים, חודש יולי היה כאמור חודש טוב לתעשיית הקרנות הסולידיות. מעבר לגיוסים בקרנות הכספיות, נרשמו גיוסים גם בקרנות הנאמנות בקטגוריית אג"ח בארץ – שקליות. קרנות אלו  גייסו סכום מרשים ביולי – כ-900 מיליון שקל, כשמתחילת השנה מגייסות קרנות הנאמנות בתחום כ-1.1 מיליארד שקל. סה"כ הכספים המנוהלים בקטגוריה זו מסתכמים ב-34.6 מיליארד שקל (הקטגוריה השנייה בגודלה אחרי הקרנות הכספיות).

הקטגוריה השלישית – קרנות נאמנות אג"ח מדינה , גייסה בחודש יולי 2012 כ- 1.5 מיליארד שקל ובסה"כ גייסה מתחילת השנה סכום עתק של 7 מיליארד שקל. קרנות אג"ח מדינה הן המגייסות הגדולות ביותר מתחילת השנה, כאשר היקפן הכספי מסתכם בכ-27 מיליארד שקל (17.3% מהתעשייה).  

תעודות פיקדון מובילות בגיוסים – למה? והאם כדאי?

מדברים בלי הפסקה על הכוונה והצורך להוריד את מחירי הדירות. ראש הממשלה ביבי נתניהו, אומר מעל כל במה שהוא נלחם במחירי הדירות והוא לא לבד – שר האוצר יובל שטייניץ מדבר על החשיבות הגדולה בריסון מחירי הדירות והורדתם; נגיד בנק ישראל הזהיר  מפני עלייה  במחירי הדירות וסיפר שכל המשברים הגדולים של הזמן האחרון הגיעו משוק הנדל"ן. זה לא מפריע לו להוריד בחודשים האחרונים את הריבית ולהשאיר אותה נמוכה במיוחד. בריבית כזו, מר פישר, אנשים מצביעים ברגליים – הם רוכשים דירות. גם אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון מדבר בלי סוף על מלחמתו במחירי הדירת, ולזכותו יאמר שאצלו זה מלווה בביצועים, אם כי עדיין לא מספקים.

ולמרות שכל הקודקודים האלו מדברים , לא רק שהם לא ממש מבצעים (לפחות לא רואים את זה בשטח), הם עכשיו גורמים לעלייה במחירי הדירות -העלאת שיעור המע"מ באחוז, מהלך שהממשלה אמורה לאשר בקרוב, צפויה לייקר את מחירי הדירות. הרי כשקונים דירה מקבלן משלמים גם מע"מ, כשהמע"מ עולה מ-16% ל-17%, זה הרבה כסף, זה מתבטא בכ-0.9% מערך הדירה. כן, מדברים על הורדת מחירי הדירות, בפועל מעלים אותם.

נכון, מדובר על מחירי דירות מקבלן, אבל ברגע שתרשם עליה במחירי הדירות מקבלן (דירות יד ראשונה), מחירי הדירות יד שנייה לא יעלו? בכלכלה, הכל אפשרי, אבל סביר שתהיה התאמת מחירים כלפי מעלה.

עדכון ספטמבר 2017 – היכנסו כאן  לכתבה על פיקדון ליצ'י עם הריבית המעודכנת – פיקדון ליצ'י ל-4 ו- 5 שנים – האם כדאי?  

המידע בהמשך לא רלבנטי לפיקדון שמשווק עכשיו (ספטמבר 2017), פרטים על הפיקדון המעודכן בלינק למעלה!

בנק מזרחי טפחות מציע ללקוחותיו את פיקדון ליצ'י ל-4 שנים, פיקדון מדורג שבו הריבית עולה על פני התקופה . מדובר בפיקדון שקלי, בריבית קבועה, המאפשר לחוסכים ליהנות מריבית גבוהה יותר בכל שנה, לאחר השנה הראשונה עם תחנות יציאה בכל שנה. "בפיקדון בריבית קבועה", מסבירים במזרחי ניתן לדעת בוודאות מהו הסכום שיתקבל במועד הפירעון וליהנות מיציבות וחסכון ללא הפתעות".

סכום המינימום להפקדה הוא 50 אלף שקל (ככל שחוסכים יותר/ מפקידים יותר הריבית עולה עד למקסימום אפשרי של 9.62% בכל התקופה). בשנה הראשונה (תחת הפקדות המקסימום) הריבית מסתכמת ב-1.65%; בשנה השנייה 1.85%; בשנה השלישית 2.45%; בשנה הרביעית 3.35% .

פיקדון שקלי שהמחזיקים בו מקבלים פי 2 על הכסף תוך 13 שנה (תשואה של 5.47% בשנה), משיקים עכשיו במזרחי טפחות פיקדון המשך –  פיקדון קוקוס  ל-9 שנים שהמחזיקים בו יקבלו פי 1.5 על הכסף. התשואה השנתית שנגזרת מהתנאים האלו – 4.61%  (ריבית שקלית של 4.61%).

לאחרונה השיקו במזרחי טפחות את פיקדון קוקוס (ובכלל במזרחי יש סדרה של פיקדונות עם שמות אקזוטיים).  בבנק  מסבירים שכמו שהקליפה הקשה של הקוקוס גם מגינה על הפרי מבחוץ וגם מבטיחה שיישאר מתוק ועסיסי מבפנים, כך חיסכון קוקוס גם שומר על הכסף שלך וגם מבטיח תמורה עסיסית ומתוקה לטווח ארוך – קבלת פי 1.5 מהסכום הראשוני שהפקדת, בסוף התקופה – לאחר 9 שנים. המפקידים ן זכאים לקבל הלוואה בתנאים אטרקטיביים עד לסכום הפיקדון החל מתום חצי שנה ממועד ההפקדה ולכל אורך חיי הפיקדון.

היכנסו כאן  לפיקדון ליצ'י עם הריבית המעודכנת