פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מציע להגביר את התחרות בשוק הנדל"ן ולגרום לירידת מחירים דרך  מימון זר וייבוא קבלנים מחו"ל. האם זה יכול לעבוד? האם קבלן מחו"ל יגיע לארץ?

הקבלנים בישראל חושבים שממש לא. ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ אמר כי מדובר בפתרון מגוחך , לא ישים, שמשמעו ייבוא אבטלה מארצות אירופה. הקבלנים גם תהו איזה קבלן מחו"ל יגיע לארץ וישלם מס בשיעור כולל של 70% כפי שקיים כאן לטענתם.

כן, זה נשמע גימיק. ייבוא קבלנים זה לא זבנג וגמרנו, זה פתרון במסגרת פתרון כוללל, הבעיה שאין פתרון כולל באופק.

בנק מזרחי טפחות פרסם תחזית רווחים ותשואה להון לשנים הבאות שבמרכזה יעד תשואה של 14.5% על ההון העצמי. אחת מהדרכים לעשות זאת היא לשמור על מובילות בשוק המשכנתאות (המימון לדיור). במזרחי מובילים את השוק עם 34% מכלל המימון בשוק ועם מרווח של 0.86% – במילים אחרות, הבנק לווה בריבית מסוימת ומלווה בריבית הגבוה ב-0.86%; זה אגב, המרווח הגבוה במערכת המשכנתאות – אין גוף שמתקרב למרווח הזה.

במזרחי סבורים שהם יכולים לשמור ואף להגדיל את נתח השוק שלהם בתחום המשכנתאות והמימון לדיור. אבל, השאלה, איך יראה השוק הזה, ואיך יראה שוק הדירות למגורים בכלל בעוד שנה, שנתיים , שלוש ובטווח האורך יותר. אלי יונס, מנכ"ל הבנק העריך שלא תהיה ירידת מחירים ריאלית בשוק דירות המגורים.   "ענף הנדל"ן סבל מאספקה לא מספקת של  מקורות/ קרקעות; היה שחרור איטי של קרקעות ותכנון איטי להחריד של מעבר מטרשים לבניין. אני מעריך שנראה קיפאון נומינלי במחירי הדירות. הדיבורים על מחנק אשראי – אין בהם אמת ואני כולל את ענף הנדל"ן. אני מצפה לירידת מחירי דירות מבחינה ריאלית".

בקשר לוועדת התחרותיות של דודו זקן, המפקח על הבנקים, ועדה שאמורה להגדיל את התחרות במערכת הבנקאית, אמר זקן – "ועדת התחרותיות בבנקים יוצרת פגיעה מטרידה בפעילות הבנקאית, אך לא חמורה בהכנסות; אני לא אוהב את המחשבה שצריך לפגוע בהכנסות על מנת ליצור תחרות, עם זאת אני מאמין שההמלצות יסייעו למזרחי טפחות מכיוון שכמות האנשים שתשקול מעבר מבנק לבנק. השמרנות לא טובה לנו ולכן אנו יוצאים נשכרים מן הוועדה"

בענייני המקרו כלכלה, לרבות התקציב, הסביר יונס כי להערכתו הגדלת הגירעון שלא לצורך השקעות ספציפיות בעייתית ופוגעת במצב המשק בטווח הבינוני – "הגדלת הגירעון שלא לצורך השקעות מסוימות, היא כמו חברה שנוטלת הלוואות מבלי לערוך להם תוכנית צמיחה. ההאטה נמצאת ברקע של התוכניות שלנו – הקטר של המשק שהוא היצוא נפגע מאירופה וארה"ב ואני מקווה שאלה יתאוששו. מבחינת הממשלה הצורך ביציבות מבחינה סביבה רגולטורית הוא מרכזי לצמיחת המשק"

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להשאיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי בשיעור של 2.25%.  הוועדה התלבטה בין השארת הריבית ללא שינוי לבין הפחתת הריבית, אבל המדד השלילי של החודש שעבר (מינוס 0.3% בחודש יוני) בהמשך למדדים נמוכים, וכן הגידול בהיקף המשכנתאות ועלייה במחירי הדירות, לצד גורמים נוספים הטו את הכף לטובת אלו שהיו בעד השארת הריבית על כנה. אבל אל תתבלבלו – פרופ' פישר וחברי הוועדה הנכבדים (חברי הועדה המוניטרית: פרופ' סטנלי פישר – נגיד הבנק ויו"ר הועדה המוניטרית; פרופ' ראובן גרונאו ;מר בארי טאף; פרופ' רפי מלניק; ד"ר קרנית פלוג; פרופ' אלכס צוקרמן) אחראים לחלק גדול מניפוח בועת הנדל"ן. הריבית הנמוכה מדרבנת את האנשים לקחת הלוואות / משכנתאות ולקנות דירות, ובקיצור – הריבית הנמוכה הביאה לעלייה במחירי הדירות. זו מדיניות בעייתית, התירוץ של פישר והחברים הוא שיש משבר בעולם וריבית נמוכה נועדה להגדיל ביקושים ולהרחיב צמיחה וצריכה גם בזמן משבר. אבל, הם שוכחים שהבעיה הגדולה של האנשים כאן היא מחירי הדירות ובהתאמה מחירי השכירויות. כל משבר גדול התחיל בשוק הנדל"ן, וחבל שזה יקרה גם אצלנו. פישר, אנא התעורר!  

כך או כך, במקביל להודעה  מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה  ומספקים את תנאי הרקע בארץ ובעולם שהניעו את חברי הוועדה להותיר את הריבית ללא שינוי – "נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש יוני ירד ב- 0.3%, נמוך מהתחזיות המוקדמות שנעו בין ירידה של 0.1% לעליה  של 0.3%, ומתחת לתוואי העונתי העקבי עם יעד האינפלציה. הגורמים העיקריים שבלטו החודש הם הירידה בסעיפי התחבורה והתקשורת ומחירי הדלק והעליה המתונה מהצפוי בסעיף הדיור. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים ירדה החודש והגיעה לגבול התחתון של יעד האינפלציה – 1%, לעומת 1.6% בחודש הקודם. 

"תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים, על הציפיות הנמדדות משוק ההון (break even inflation) ועל אלו הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק, המשיכו לרדת גם החודש והן נעות בטווח שבין  1.6%-2% לעומת 1.8%-2.2% בחודש הקודם. ציפיות האינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה הן בטווח שבין 2.3% ל-2.4%, לעומת 2.4%-2.5% בחודש הקודם. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור, לפי עקום המק"ם ולפי ממוצע תחזיות החזאים הוא בין 2.1% ל-2.2%. מרבית החזאים צופים שהריבית בחודש אוגוסט תשאר ללא שינוי, ובשלושת החודשים הקרובים תרד ב-0.25 נקודות אחוז.

"הפעילות הריאלית:  האינדיקאטורים שנוספו החודש מעלים חשש לירידת מדרגה בקצב הצמיחה שממילא היה מתון יחסית בחודשים האחרונים. חשש זה מבוסס על נתוני יצוא חריגים בחולשתם לחודש יוני. מנגד, שילוב האינדיקאטורים החודשיים במדד המשולב והציפיות מסקרים מצביעים על קצב צמיחה דומה לזה שנרשם בחודשים האחרונים. היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) ירד בחודש יוני ב-13% בהשוואה לחודש מאי ובהשוואה לממוצע בחודשים ינואר-מאי. באופן חריג, הירידה ביצוא מקיפה מספר רב של ענפים במשק. לצד האפשרות כי מדובר בנתון חודשי בודד המשקף תנודתיות חריגה, תיתכן גם האפשרות כי ירידה בתחום כה רחב של ענפי יצוא היא תוצאה של ירידה חדה בביקושים העולמיים. מנגד, המדד המשולב למצב המשק בחודש יוני שעלה ב-0.2% מצביע על המשך התרחבות הפעילות במשק, תוך התייצבותה של הצמיחה ברביע השני בקצב דומה לזה של הרביע הראשון של השנה. תמונה דומה עולה גם מסקר "הערכת המגמות בעסקים" של הלמ"ס,  מדד "גוגל" המחושב בבנק ישראל ומהווה אינדיקאטור לביקושים במשק, ומדד מנהלי הרכש. על רקע זה, אומדן ה- Nowcasting לצמיחת התוצר ברביע השני, המחושב בחטיבת המחקר ומתבסס על נתונים כלכליים שוטפים, עומד על 2.8%, קצב צמיחה בפעילות הדומה לזה שנרשם בחודשים האחרונים.

 "שוק העבודה: הנתונים משוק העבודה שנוספו מאז הדיון המוניטרי האחרון מעלים את האפשרות שנבלם השיפור בשוק זה. שיעור האבטלה בחודש מאי עמד על 7.1% לעומת 6.8% באפריל, אך עליית האבטלה התרחשה תוך גידול בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה. בחודשים ינואר-אפריל נרשמה האטה בקצב גידול משרות השכיר המבטאת האטה בקבוצה רחבה של ענפי משק. מנגד, שיעור המשרות הפנויות בסך המשרות במשק עלה ל-3.1% ביוני לעומת 2.7% במאי, ונתוני המועסקים מסקר כוח אדם החדש לחודשים אפריל ומאי מעט חיוביים יותר – מספר המועסקים במאי עלה ב-0.4% לעומת אפריל. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש יוני גבוהים נומינלית ב-6.7% מאשר ביוני אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה) לעומת 5.1% בחודש הקודם. השכר הנומינלי עלה בחודשים פברואר עד אפריל לעומת שלושת החודשים הקודמים ב-1%, והשכר הריאלי עלה באותה תקופה ב-0.2%.

  "הערכות חטיבת המחקר: התחזית האחרונה של חטיבת המחקר הוכנה בחודש יוני. על פי תחזית זו התוצר צפוי לצמוח בשנת 2012 ב-3.1%, ובשנת 2013 – ב-3.4%. לארבעת הרביעים המסתיימים ברביע השני של 2013, התחזית צופה אינפלציה של 2.4%. הסיכונים העיקריים לתחזית נובעים מההתפתחויות בעולם והשפעתם על הביקושים ליצוא הישראלי ועל הביקושים המקומיים, וכן מהשלכות האתגרים הפיסקליים שהמשק ניצב בפניהם.

"נתוני תקציב הממשלה: נתוני הביצוע בפועל מראים שהגירעון המקומי ללא מתן אשראי נטו במחצית הראשונה של 2012 הסתכם ב-7.6 מיליארדי ש"ח, לעומת גירעון של 3.4 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. בהתאם לתחזית הצמיחה המעודכנת הגירעון ב-2012 צפוי להיות גבוה מתחזית הגירעון המעודכנת של משרד האוצר – 3.4 אחוזי תוצר – בעיקר בגלל הכנסות נמוכות משהיו צפויות במחצית הראשונה של השנה. לאחר פרסום החלטת הריבית הקודמת, החליטה הממשלה להעלות את יעד הגרעון לשנת 2013 ל-3% תוצר לעומת 1.5% ביעד הקודם. בינתיים, לא התקבלו החלטות על הדרך בה מתכוונת הממשלה לעמוד ביעד זה. בהינתן תחזית הצמיחה, ובהנחה שיינקטו הצעדים הנדרשים לשמירה על יעד ההוצאה, הגרעון לשנת 2013 צפוי להיות גבוה מ-4%. כדי לעמוד ביעד הגירעון תידרשנה העלאות בשיעורי המס. ההחלטה על העלאת יעד הגירעון ל-3% והאי וודאות לגבי הסיכויים לעמידה בו מעלות את החשש לשחיקה באמינות המדיניות הפיסקלית שהיוותה נדבך מרכזי בהתמודדות המוצלחת של המשק למול המשבר האחרון. 

"שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-24/6/12, ועד 20/7/12 נחלש השקל כנגד הדולר ב-2.6%. נגד האירו התחזק השקל ב-0.5%. היחלשות השקל למול הדולר בלטה ביחס למטבעות העיקריים. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי פוחת השקל בכ-2%.  שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-24/6/12, ועד 20/7/12 עלה מדד ת"א 25 בכ-0.5%, שיעור נמוך בהשוואה למגמה במשקים המפותחים. באג"ח הממשלתיות, הן הצמודות והן השקליות, נרשמה ירידת תשואות של 20-30 נ"ב לאורך רוב העקום, גם עקב כניסת זרים לאג"ח הממשלתיות בהיקף של למעלה מ-600 מיליוני דולר במהלך חודש יולי. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב, הצטמצם ב-16 נ.ב לרמה של כ-262 נ.ב. תשואות המק"ם ירדו לאורך כל העקום, ב-25-35 נ.ב, והתשואה לשנה ירדה במהלך התקופה לרמה של -1.96% בלבד. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה החודש ב-18 נ.ב לרמה של 157 נ.ב, ירידה דומה לזו שנרשמה במדינות אחרות בעולם. מדד התל-בונד 20 ו-40 עלו בכ-2.2% ובכ-2.7%, בהתאמה, וזאת על רקע התקדמות בהסדרי חוב של מספר חברות גדולות.

"כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-2%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8%. ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש מאי עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-0.9%, לרמה של 791 מיליארדי ש"ח. הגידול נבע בעיקר מפיחות השקל, שהעלה את הערך השקלי של החוב במט"ח. מתשובות החברות לסקר "הערכת המגמות בעסקים" של הלמ"ס עולה, כי חברות חשו החמרה בקשיי המימון באשראי החוץ-בנקאי בעוד בהשגת אשראי הבנקאי חלה הקלה. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש מאי ב- 1.1%, ל-373 מיליארדי ש"ח, ומתוכה, יתרת האשראי לדיור עמדה על 265 מיליארדי ש"ח. בסך המשכנתאות שניתנו ב-12 החודשים אשר הסתיימו ביוני נרשמה יציבות לעומת החודש הקודם, ונבלמה הירידה בנתון זה שהחלה במאי אשתקד.  שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה נותר בחודש יוני סביב רמה של 28%. שיעורי הריבית על המשכנתאות במסלולים הצמודים ירדו החודש ב-0.04% בממוצע, ובמסלולים הלא צמודים בכ-0.1%, בהמשך לירידתם בחודשים האחרונים.

"שוק הדיור: סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני ב-0.1%. ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלה סעיף זה ב-3.4%, לעומת 3.8% ב-12 החודשים שהסתיימו במאי. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים אפריל – מאי ב-0.7%, לאחר עליה של 1.3% בחודשים מארס – אפריל. ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלו מחירי הדירות ב- 2.1%, מעט מעל נתון זה בחודש הקודם (2.0%). הפעילות בענף הבנייה מצויה ברמה גבוהה ביחס לרמות בעשור האחרון. אמנם רמת התחלות הבנייה מצויה מתחת לשיא שנרשם בה באמצע 2011, ואולם רמתן עדיין גבוהה וצפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות; מספר התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים עמד בחודש אפריל על 43,952 לעומת 44,411 בחודש הקודם. בחודש מאי עמד מלאי הדירות הפנויות למכירה על רמה של 21 אלף דירות לאחר מגמת עלייה בשנה האחרונה.

"המשק העולמי: גם החודש נרשמה הרעה בהתפתחויות באירופה יחד עם סימני האטה נוספים בקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית. שרי האוצר של גוש האירו אישרו סיוע לבנקים הספרדיים והודיעו על צעדים שבכוונתם לנקוט בעתיד על מנת לסייע למדינות ובנקים המצויים במשבר, אם כי עדין לא ברור האם צעדים אלו אכן יצאו לפועל, ועל רקע זה עלו התשואות על אג"ח של ממשלת ספרד לרמות שיא. נתוני המאקרו מעידים על המשך ההרעה במצב הכלכלה העולמית, כשהרעה נרשמת גם במשקים המתעוררים העיקריים. קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2012 ו-2013 מ-3.6%  ו-4.1% ל-3.5% ו-3.9%. האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית בארה"ב ובאירופה נותרה החודש ללא שינוי ברמה של 1.7% ו-2.4%, בהתאמה, ובסין מגמת הירידה בשיעור האינפלציה נמשכה והגיעה ל- 2.2%. בתוך כך, בניגוד לירידות שנרשמו בהם בחודשים הקודמים, מחירי הסחורות החקלאיות והאנרגיה עלו החודש ב-30% ו-7.5% בהתאמה. הבנק המרכזי האירופאי הוריד את הריבית ב-0.25 נקודות האחוז לרמת שפל של 0.75% מבלי שנקט באמצעי הרחבה נוספים, והבנק המרכזי של סין הוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז, בפעם השניה החודש. הבנקים המרכזיים של בריטניה ויפן הודיעו על הגדלת היקפי רכישות האג"ח" 

הגורמים העיקריים להחלטה, כפי שמסרו בבנק ישראל הם בין היתר מדיניות הריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית –"תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על אחוז אחד. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה משוק ההון ושל החזאים נמצאות בסביבות מרכז תחום יעד האינפלציה. מנגד, העליה במחירי הסחורות והאנרגיה צפויה להשפיע על האינפלציה בתקופה הקרובה ולקרבה אל מרכז היעד.

"בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, חלה התמתנות ואף בלימה בעליית סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (המבוסס על שכר דירה) ובמחירי הדירות. עם זאת, לפי נתוני הסקר של הלמ"ס, בחודשים מארס עד מאי עלו מחירי הדירות, אך מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה.

"החודש עלתה רמת האי ודאות ביחס למידת ההתמדה בקצב הצמיחה של הפעילות הריאלית שאפיין את התקופה האחרונה. אינדיקטורים שפורסמו החודש ממשיכים לתמוך בהערכה כי קצב צמיחת הפעילות במחצית הראשונה של השנה התייצב על מעט פחות מ-3%. מנגד, נתוני הייצוא לחודש יוני שרשמו ירידה חדה אשר הקיפה את מרבית הענפים, מעלים חשש כי המשק נמצא בתהליך של התמתנות נוספת בקצב הצמיחה. האי ודאות ביחס להתפתחויות במשק מושפעת בין השאר מהאי ודאות במדיניות הפיסקלית.

"גם החודש נרשמה הרעה בהתפתחויות באירופה יחד עם סימני האטה נוספים בקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית. תחזיות קרן המטבע הבינלאומית לצמיחה העולמית ובכלל זה לצמיחת המדינות המפותחות והמתעוררות, וכן של היקפי הסחר, עודכנו כלפי מטה. רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם עקב ההתפתחויות באירופה נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית.

"מספר בנקים מרכזיים בעולם הורידו ריבית החודש. שרי האוצר של גוש האירו אישרו סיוע לבנקים הספרדיים והודיעו על צעדים שבכוונתם לנקוט בעתיד על מנת לסייע למדינות ובנקים המצויים במשבר, אם כי עדין לא ברור האם צעדים אלו אכן יצאו לפועל. הבנקים המרכזיים של בריטניה ויפן הודיעו על הגדלת תכנית רכישות האג"ח שלהן. שיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים והשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות.

"על רקע הפחתת הריבית בחודש הקודם והחלשות השקל בתקופה האחרונה שצפויים לסייע למשק הישראלי להתמודד עם הקשיים העומדים בפניו, שקלה הועדה המוניטרית את הגורמים שפורטו לעיל ובחרה להותיר החודש את הריבית ללא שינוי.

"בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגוברת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור".

שוק השכירות לטווח ארוך אמור להיות אחד מהכלים למלחמה במחירי הדירות שממשיכים לעלות. לשוק הזה אמורים להיכנס הגופים המוסדיים שבמקביל לפטור ממיסים יוענק להם, הם יצליחו לייצר משהכירות תשואה גבוהה – לפחות 7%, אבל מסתבר שהדרך לדיור בשכירות ארוכת טווח, היא ארוכה.
לשכת שמאי המקרקעין בישראל בדקה את ההשלכות של החוק לעידוד בנייה להשכרה ומצאה שהחוק ממש לא מעודד בנייה להשכרה, אפילו ההיפך. אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל, הסביר שהחוק הוא מורכב הכולל בתוכו סייגים רבים שמפחיתים את הכדאיות הכלכלית בצורה משמעותית. להערכתו, הסיכוי היחיד להוציא לפועל בנייה להשכרה ארוכת טווח הוא יישום של המתווה של שר השיכון והבינוי. דונס מסביר שאין כיום מכרזים מפתים לבניית דירות להשכרה ארוכת טווח. הסיבה – אין יזמים שמסכימים למתווה שמוצע בחוק, ולכן טוען דונס יש הגיון בהצעה של שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס להקצות 5% בכל מכרז לדיור בר השגה. בדרך זו, הוא מסביר יהיה פיזור של זכאי הדיור הציבורי בכל רחבי הארץ ולא דווקא במקום אחד.
שוק השכירות כיום מוערך בכ-700 אלף דירות , כל הדירות בידיים פרטיות. אך במקביל לבניית דירות להשכרה ארוכת טווח, הגופים המוסדיים כאמור אמורים להיכנס לשוק ולשנות את התמונה.

עד תחילת השנה לא היה כדאי לקחת משכנתא במסגרת הזכאים לדיור. איך זה ייתכן? הרי, המדינה עוזרת לכאלו שמתקשים , היא מגדירה אותם (חלקם, ליתר דיוק) כזכאים לדיור (זכאים לקבל סיוע במשכנתא לדיור), ובכל זאת – המשכנתא שהמדינה הציעה לאותם זכאים היתה יקרה יותר מהריבית שהציעו הבנקים למשכנתאות. אבסורד, אבל כך זה היה במשך שנים – הריבית לזכאי דיור היתה 4% , ב-1% לפחות מעל הריבית שניתן היה לקבל דרך הבנקים למשכנתאות (ריבית צמודה).
האבסורד הזה נפתר לפני כחצי שנה, במקביל להורדת הריבית לזכאים, ואלו שוב חזרו לבקש ולקבל מימון מסובסד. אבל, בינתיים הצטברו כמיליארד שקל לזוגות צעירים ואחרים שאין להם דירה ושהוכרו כזכאי דיור על פי הפי הקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון. הסכום הזה, שמוגדר כחלק מתקציב משרד השיכון, המיועד למתן הלוואות לזכאים, גדל בפועל מדי שנה במאות מיליוני שקלים, והשאלה – מה עושים איתו, וליתר דיוק מה עושים עם התקציב הלא מנוצל? ועדת הכספים אישרה להעביר חלק מהסכום לסעיפים אחרים,אך מכיוון שמדובר בכספי הלוואות, ניתן היה להעביר את הסכום הזה לסעיפים שקשורים להלוואות ומימון, לרבות – אשראי למשרד הביטחון, לרשויות מקומיות ולמועצות דתיות.
הבעיה כאמור נפתרה (לפחות בינתיים – ככל שהריבית יורדת כך האטרקטיביות של המשכנתא המסובסדת לזכאים, יורדת), וכיום הזכאים לדיור יכולים לקבל משכנתא בריבית של 3% (צמודה). על רקע זה, נרשם גידול של קרוב ל-90% בביקושים למשכנתאות של זכאי דיור. הריבית המעודכנת לזכאים רלבנטית עד אמצע 2013.
בממוצע רב שנתי, כ-40 אלף דירות נרכשות מדי שנה על ידי זוגות צעירים. זוג צעיר לוקח בממוצע משכנתא של בין 650 ל-700 אלף שקל, מתוך סכום זה, בממוצע כ-100 אלף שקל במסגרת הלוואה של משרד השיכון והבינוי (לזכאי דיור) .

אריאל אטיאס, שר השיכון והבינוי תקף בתכנית "סדר יום" ברשת ב' את אנשי משרד האוצר עקב התנגדותו של האוצר להצעת החוק להקצאת 5% מהדירות בפרויקטים שנבנים על קרקעות מדינה לדיור ציבורי. אטיאס מנהל בחודשים האחרונים מאבק מול שטייניץ, שר האוצר שמטרפד יוזמות שלו שאמורות להביא לקיפאון ואף ירידה במחירי הדירות. אטיאס מנסה להרחיב את היצע הדירות, דרך הגדלת המכרזים לקרקעות. אך, מישהו צריך לטפל גם בביקושים, למצוא פתרונות לאותם זוגות צעירים ואנשים שרוצים לקנות דירה. הפתרון צריך להיות כוללני שמאחד מספר משרדים בממשלה, אך לאוצר יש בו מרכיב וחשיבות גדולה.
על כל פנים, נראה שאת המאבק הגדול ביותר של אטיאס הוא מנהל מול נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר שדרך הריבית הנמוכה שהוא מקבע, גורם לביקושים הולכים וגדלים למשכנתאות ולדירות. אטיאס מתלונן על כך שפישר דואג בעיקר לבנקים וליציבותם; הוא סבור שמחנק האשראי, וחוסר הנכונות של הבנקים לספק אשראי לחברות נדל"ן, פוגע בצורה קשה בשוק הדירות (דרך הקטנת היצע הדירות) והוא סבור שזה בתחום אחריותו של פישר.
כך או כך, בתוכנית הכל דיבורים תקף אטיאס את האוצר על בנודע לדיור הציבורי – "מדינת ישראל לא רוצה היום דיור ציבורי. זאת מדיניות של שר האוצר שמתנגד לכך. הם לא מתכחשים לזה. הבאתי הצעה לוועדת השרים לפיה 5% מכל פרויקט יילך לדיור ציבורי, זה כסף קטן ליזם, ולא יכביד על תקציב המדינה. אנחנו נעלה את זה שוב פעם, וננצח את האוצר. עכשיו שומעים סיפורים על סיוע בשכר דירה, אבל מורידים את ההיקפים כל הזמן. אני נגד יצירת סלאמס".

התמונה העולה מהסיקרה של דש איפקס, מבתי ההשקעות הגדולים בארץ, היא כישלון מוחלט בהתמודדות עם הבעיות הכלכליות הגדולות כאן – מחירי הדירות ממשיכים לעלות, תוך זינוק בהיקף המשכנתאות. ורגע לפני שנביא לכם מהסקירה עצמה, כמה שאלות ותובנות – איפה סטנלי פישר כשצריך אותו. פישר דאג לתדמית נקייה, תדמית האחראי המבוגר , אבל הריבית הנמוכה שהוא מקבע כאן, גורמת לעלייה במחירי הדירות – בנק ישראל והעומד בראשו, על הוועדה המוניטרית שמחליטה על הריבית, הם האשמים הגדולים במצב שוק הדירות.
ונחזור לסקירה של דש – אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של דש ברוקראז' מקבוצת דש איפקס מעריך כי – "הטיפול בתקציב יוכל להתחיל רק לאחר הבחירות. הגענו לסוף יולי במצב של חוסר בהירות הן לגבי התקציב והן לגבי מועד הבחירות.השנה תהיה כבר אבודה עם גירעון שיגיע ל-4% ואף יותר, ויתכן שניכנס גם לשנת 2013 בלי פתרונות בתחום הכלכלי והתקציבי…נמשך ומעמיק הקיפאון באשראי של הגופים הבנקאיים (המוסדות הבנקאיים) הניתן לפירמות המקומיות. לעומת זאת, האשראי לפרטיים עלה בחודשים האחרונים בקצב גבוה, ככל הנראה כתוצאה מהגידול במתן המשכנתאות. יש לציין שבחודשים האחרונים הושלם 'המהפך' שהתרחש בתחום האשראי הבנקאי בעשור האחרון. לראשונה, היקף האשראי הכולל שנתנה המערכת בנקאית, ליחידים עלה על האשראי הכולל שניתן לפירמות. עובדה זו אמנם, מצביעה מצד אחד, על הקטנת סיכון האשראי של הבנקים. אולם, מצד שני צריכים לקחת בחשבון שמרבית הגידול באשראי ליחידים נובע מגידול במשכנתאות שהסיכון בו ממוקד בענף אחד".

הקרנות הוותיקות יקבלו תמיכה מהמדינה (שוב). מטיוטת הצעת חוק ממשלתית עולה כי המדינה מתכוונת לפרוס רשת ביטחון לקרנות הפנסיה הוותיקות על רקע פער גדול בין ההתחייבות שלהם כלפי העמיתים לבין הנכסים בקרנות. הפער הזה הולך וגדל על רקע העלייה בתוחלת החיים. 

המדינה שכבר פרסה רשת ביטחון לקרנות הוותיקות לפני כ-9 שנים,  מתכוונת לפרוס רשת ביטחון בהיקף של עד 2.5 מיליארד שקל. יש להדגיש כי רשת הביטחון נובעת גם מעלייה בתוחלת החיים אך גם מהתשואות הנמוכות שמפיקים מנהלי הקרנות על רקע סביבת הריבית הנמוכה. בד בבד עם פריסת רשת הביטחון יעלה בהדרגה גיל הפרישה בקרנות הוותיקות לנהוג במשק – 62 לנשים ו-67 לגברים. 

דוח ביקורת של רשות ניירות ערך על תפקודם של יועצי ההשקעות בבנקים מציג את הקושי המוטבע בתפקיד היועץ  – יועצי ההשקעות נמצאים בניגוד עניינים בין  טובת הלקוח לטובת הבנק. הבעיה הזו ידועה כבר שנים רבות וברשות מנסים לחסום את האינטרסים של הבנק על ידי הגברת הפיקוח, השקיפות והאכיפה על יועצי ההשקעות. אלו נדרשים למלא טפסים רבים בעת המלצות וייעוץ ללקוחות על הרכב תיקים ועל השקעות שונות בשוק ההון. 

על כל פנים, הדוח חושף שעדיין המצב הבעייתי קיים, כנראה שאחד המקומות הבעייתיים הוא בפיקדונות המובנים. בפיקדונות מורכבים אלו צריך לספק ללקוח תמונה מלחאה ושקופה, וברשות מצאו ליקויים במקרים מסוימים בהעברת המידע המלא ללקוחות.

בין הממצאים הבולטים של דוח רשות ניירות ערך – חלק מהבנקים במערכת המקומית מעמידים את יועצי ההשקעות בניגוד עניינים לטובת הבנק; קיימת אי התאמה בין הגדרת מדיניות ההשקעות של קרן נאמנות במערכת הדירוג של הבנק לבין מדיניות ההשקעות שלה בפועל. כמו כן כאמור נמצא שלא הובהרו תמיד ללקוח תנאים של פיקדון מובנה (סטרקצ'ר), הסיכון בפיקדון המובנה והקשר של אותו בנק לפיקדון המובנה.

ממצאים נוספים – נעשה ייעוץ ללקוחות מבלי שהיועץ ידע את היסטוריית הייעוץ של לקוחות אלו; למנהלי השקעות בקרנות נאמנות ניתנה אפשרות לשערך נכסים, למרות שעל דירקטוריון הקרן לבצע זאת – זו בעיה של הקרנות עצמם ולא של יועצי ההשקעות, אך מדובר באחד הממצאים בביקורת המקיפה של רשות ניירות ערך. 

חברת שיכון ובינוי נדל"ן פרסמה מבצע מכירות יחד עם מועדון 'בהצדעה' למשך חודשיים עד אמצע ספטמבר. במסגרת המבצע מציעה החברה שמנוהלת על ידי תמיר דגן, הנחות של עד 13% במחירי הדירות בארבעה פרויקטים ברחבי הארץ – רחובות, תלמי מנשה, אשקלון וכרכור. בחלומות כרכור, לדוגמה מציעה שיכון ובינוי  דירת 4 חדרים בשטח 104 מ"ר עם מרפסת בשטח 12 מ"ר ב-1.15 מיליון שקל (מחיר התחלתי) וזאת לעומת מחיר מחירון של 1.26 מיליון שקל – הנחה של כ-9% על מחיר המחירון. עם זאת, צריך לזכור שבמקרים רבים המחיר מחירון הוא רק מחיר התחלתי לצורך משא ומתן והקבלנים נוהגים לרדת ממנו בכמה אחוזים טובים.

מועדון 'בהצדעה'  שהוקם לפני כשנתיים, מונה מעל 160 אלף חברים. מדובר במועדון שהוקם על ידי הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון ואגף כוח אדם בצה"ל. עם פרסום המבצע עם שיכון ובינוי, אמרה חמדה מרק, מנכ"לית הקרן לקליטת חיילים משוחררים והכוונתם במשרד הביטחון: "מבצעי הדיור של מועדון 'בהצדעה' זכו בפעמים הקודמות להצלחה גדולה ולביקוש רחב, ולכן החלטנו לצאת במבצע אטרקטיבי חדש עם חברות נדל"ן מובילות. המועדון רואה חשיבות רבה בהענקת הטבות והנחות בשוק הנדל"ן לשכבת הביניים, אשר נושאת בנטל הביטחון לאורך כל השנה, במטרה להקל ולהציע פתרונות ברכישת דירה. מערכת הביטחון ממשיכה לפעול למען אוכלוסיית המשוחררים והמילואימניקים המהווים את ליבת החברה הישראלית".

בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על האירו. הפיקדון המובנה משלם ריבית שנתית בשיעור ריבית היוריבור ל-3 ודים, עם מינימום ומקסימום. הריבית משולמת בכל רבעון.

הפיקדון המובנה יחל ב-2 באוגוסט 2012 ויסתיים ב-2 באוגוסט 2017. סכום ההפקדה יניב כאמור את ריבית היוריבור ל-3 חודשים, אך עם אפשרות לאפסייד, ועם הגבלת התשואה המינימלית והמקסימלית. אם שיעור היוריבור לתקופת הריבית הרלבנטית יהיה נמוך או שווה ל-1.6% בשנה, אזי סכום ההפקדה יישא בתקופה האמורה, ריבית בשיעור של 1.6% בשנה (ריבית מינימום). אם שיעור ריבית היוריבור לתקופה הרלוונטית יהיה גבוה מ-5% או שווה לשיעור זה, אזי סכום ההפקדה יישא בתקופת הריבית האמורה, ריבית בשיעור של 5% בשנה. ריבית היוריבור ל-3 חודשים הרלבנטית לפיקדון המובנה היא ריבית כפי שתתפרסם 2 ימי  עסקים לפני תחילת כל תקופת ריבית.

תדירות תשלום הריבית כאמור כל 3 חודשים; קרן הפיקדון מובטחת – 100% מובטחת באירו בתאריך הפירעון. סכום המינימום להפקדה – 10 אלף דולר.

הפיקדון ניתן לשבירה רק בהסכמת בנק לאומי; ובמקרה של שבירה, הלקוח יקבל סכום נמוך מההשקעה ההתחלתית.

היתרונות של הפיקדון המובנה על האירו, מדגישים בלאומי – "המוצר מציע תשואה הגבוהה כיום מהריבית על השקעות מקבילות; ריבית מינימלית מובטחת לאורך כל תקופת הפיקדון; קרן ההשקעה מובטחת בפירעון", ומנגד החסרונות והסיכונים של הפיקדון המובנה על האירו – "עלייה בשיעור האינפלציה בגוש האירו עשויה להוביל לעלייה מהירה בשיעור הריבית באירו לרמה הגבוהה מזו המוצעת בפיקדון; למרות שהמוצר משלם ריבית מובטחת, אין ודאות כי ריבית זו תהיה גבוהה מריבית השוק לאורך כל תקופת הפיקדון; היעדר נזילות לתקופת הפיקדון".

הפיקדון על האירו מתאים ללקוחות של לאומי המעוניינים בתשואות גבוהות בהשוואה להשקעה סטנדרטית, ומעריכים כי במהלך תקופת הפיקדון, ריבית היוריבור ל-3 חודשים תעלה מעבר לריבית המינימלית.

ומה זאת בכלל ריבית היוריבור? בלאומי מספקים הסברים – "ריבית היוריבור (Euribor -Euro InterBank Offered Rate) הינה אחת ממדדי הייחוס העיקריים בעולם, ממנו נגזרות שיעורי רביות קצרות טווח שונות המהוות בסיס לתמחור של הלוואות ומכשירים פיננסים שונים. גובה ריבית ה-Euribor נמצא בקורלציה ישירה עם מספר גורמים עיקריים ובהם: גובה הריבית המוניטארית באיחוד האירופאי, ומצבה של המערכת הפיננסית האירופאית הקובע את מוכנות הבנקים להלוות כסף מוסדות פיננסיים אחרים.

"בעשר השנים האחרונות, המרווח הממוצע בין ריבית ה- Euribor לשלושה חודשים לבין הריבית על העקום הממשלתי לטווח זהה (מחושבת כאן על פי המרווח בין ה-Euribor לריבית הנגזרת מה-SWAP על האירו בטווח זהה), עומד על כ-30 נ.ב. (%0.3). החל מהמחצית השנייה של שנת 2007, עלה באופן משמעותי פער זה, וכן עלתה התנודתיות בו, לאור החרפת המשבר הכלכלי באיחוד, והחשש ליציבותם של בנקים באיחוד האירופי. בשיא הפאניקה, לקראת סוף שנת 2008, עמד הפער על 207 נ.ב. (%2.07). על מנת להקל על המערכת הפיננסית המקומית ביצע ה- ECB הזרמת כספים מאסיבית לבנקים המקומיים במספר אמצעים, ורמת הנזילות של הבנקים האירופים השתפרה. התפתחות זו, יחד עם ירידה בחששות לגבי יציבותם של הבנקים באירופה, הביאה לירידה בפער, שעומד כיום על 35 נ.ב בלבד.

"בהסתכלות קדימה אנו מעריכים כי לאור המצב הריאלי הקשה באירופה, ולאור רמת האינפלציה שאינה גבוהה, הריבית המוניטארית צפויה להמשיך להיות נמוכה בתקופה הקרובה, וכך גם הריבית לטווח של שלושה חודשים. בנוסף, קובעי המדיניות הכלכלית באירופה נחושים להמשיך ולתמוך במערכת הפיננסית, ולספק לה נזילות, כך שלהערכתנו המרווח בין ריבית ה-Euribor לעקום הממשלתי בטווח של שלושה חודשים – לא צפוי לעלות בצורה ניכרת בטווח הקרוב".

מעודכן ל-06/2023

מלווה קצר מועד (מק"מ) הוא תחליף לפיקדונות שקליים. המק"מ הוא סוג של איגרת חוב ממשלתית – התחייבות של הממשלה כלפי מחזיק החוב/מחזיק המק"מ. המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל, שבין היתר משמש כזרוע של הממשלה בשוק החוב. על רקע עליית הריבית במשק, שנמצאת כבר ברמה של 4.75% ועל פי כל הסימנים עומדת להמשיך לעלות, המק"מ לשנה מספק תשואה נאה של סביבות 4.8%. 

מה זה מק"מ?

בנק ישראל משתמש במק"מ ככלי מוניטרי – כלי להשפעה על כמות הכסף ואמצעי הכסף, להבדיל מכלי פיסקלי, שהוא כלי תקציבי. דרך שליטה על היקף סדרת המק"מ מדי חודש בנק ישראל יכול להזרים כספים לשוק או לספוג כספים מהשוק בהתאם לנזילות שבה הוא מעוניין – אם הוא מעוניין לספוג עודפי נזילות במשק, כלומר מעדיף פחות נזילות, הוא יגדיל את סדרת המק"מ, וההיפך – אם הבנק מעוניין להגדיל נזילות, הוא יקטין את סדרת המק"מ.

שערים של סדרות מק"מ

המק"מ מונפק לזמן קצר, לרוב לשנה אחת, כאשר מדי חודש יש הנפקה חדשה; כך למעשה נוצר מכשיר השקעה סולידי ומשמעותי, נזיל וסחיר לטווחים של עד שנה. ככלל, בכל נקודת זמן יש 12 סדרות של מק"מ סחירות לטווחים של עד שנה. הנה השערים המעודכנים ונתונים על כל סדרות המק"מ.

המק"מ הוא סוג של אג"ח שקלית שאין עליה קופון/ריבית. המק"מ נפדה בסוף התקופה ב-1 שקל, והמחיר בשוק, וכך גם המחיר במכרז/בהנפקה, הוא נמוך יותר מ-1 שקל והוא מגלם את התשואה שהמשקיעים בשוק דורשים. במילים אחרות, המק"מ מונפק בניכיון (בהנחה ביחס לערך הנקוב – 1 שקל), והפער בין הערך הנקוב לניכיון מבטא את התשואה.

בשוק האמריקאי קיימות איגרות החוב הממשלתיות מסוג  Treasury bill שהן סוג של מק"מ.

סדרת מק"מ חדשה מונפקת כאמור בכל חודש בתחילת כל חודש. סדרות המק"מ ממוספרות לפי מועד הפדיון שלהן. המספר האחרון בסדרה מבטא את השנה שבה המק"מ ייפדה; הספרה הלפני אחרונה מבטאת את השבוע בחודש שבו המק"מ ייפדה; הספרה הראשונה (או הראשונה והשנייה) מבטאת את החודש שבו הסדרה תיפדה. בהנפקות של בנק ישראל משתתפים בעיקר גופים מוסדיים שמתמודדים לפי מכרז ריבית – הם מציעים מחיר ואחרי "פתיחת המעטפות" נמסר להם אם הם זכו או לא. לאחר ההנפקה נסחרות סדרות המק"מ באופן שוטף בבורסה, וכולם יכולים לסחור בהן ולבצע באופן שוטף עסקאות קנייה ומכירה. שער המק"מ מצוטט באגורות (עד 100 אגורות). חשוב לציין שעלויות קנייה ומכירה במק"מ אמורות להיות נמוכות משמעותית מעלויות קנייה ומכירה של ניירות הערך האחרים – כל מקרה וכל משקיע לגופו, אבל בעיקרון, במיוחד כשהריבית אפסית, זה לא כלכלי להיכנס למק"מ אם העלויות הן לא כמה מאיות בודדות. רוב הבנקים נותנים למשקיע ממוצע עמלת קנייה ומכירה של 5-7 מאיות האחוז.

המק"מ – סולידי, נזיל, סחיר

המק"מ נחשב להשקעה מאוד סולידית מאחר שהוא התחייבות ממשלתית, כלומר הסיכון שהחוב לא ייפרע, נמוך ביותר. מעבר לכך המק"מ לא נתון לחשיפות מטבע כי הוא שקלי, כלומר אין סיכון/חשיפה למט"ח, וכן המק"מ נזיל מאוד – ניתן בכל רגע נתון להנזיל את ההשקעה – פרמטר קריטי בתקופות של משבר. כמו כן, המק"מ  סחיר מאוד, והיקף המסחר היומי השוטף מסתכם במאות מיליונים ואף מגיע למיליארדי שקלים. כל הגורמים האלו מציבים את המק"מ כנכס הסולידי הראשי מבין כל הנכסים הנסחרים.

המק"מ מול אג"ח ממשלתית

כאשר משווים את המק"מ לאג"ח ממשלתית, אז צריך לזכור שלרוב איגרות החוב נסחרות לתקופה ממושכת יותר, ולכן הן חשופות לסיכון ריבית שלא קיים במק"מ. ליתר דיוק, קיים אבל בצורה מופחתת. למה הכוונה? סיכון הריבית מתבטא בהפסד פוטנציאלי אם הריבית תעלה. ככל שאורך חיי האיגרת גדול יותר, כך ההפסד הפוטנציאלי גדול יותר. איגרות החוב פשוט מתיישרות לריבית החדשה (אחרי העלייה) והמשמעות היא ירידה בערכן. ככל שצריך להתיישר על פני תקופה ארוכה יותר, הירידה תהיה כמובן חזקה יותר. מק"מ בהגדרה הוא לזמן קצר, ולכן הסיכון מוגבל יחסית ונמוך לעומת האג"ח הממשלתית הארוכה יותר.

המק"מ מול הפיקדונות בבנקים

המק"מ גם מהווה אלטרנטיבה טובה לפיקדונות השקליים בבנקים. למעשה, ההבדלים הגדולים בין המק"מ לפיקדון השקלי הם בכך שהמק"מ סחיר והפיקדון בבנק לא סחיר; המק"מ עשוי לרדת במהלך התקופה, אם הריבית במשק עולה, כך שמחזיק שרוצה לממש תוך כדי תקופה יכול להפסיד. מי שמחזיק עד הסוף – ירוויח את התשואה שגילם המק"מ ביום הרכישה. בפיקדון אין ציטוטים על פני התקופה, וברוב המקרים לא ניתן לשבור את הפיקדון על פני התקופה. הבדל נוסף – במק"מ יש עמלות מכירה וקנייה שמפחיתות ואפילו "מחסלות" את התשואה למשקיעים, במיוחד בעולם של ריביות נמוכות. בפיקדונות העמלות האלו לא קיימות. מעבר לכך, התשואה/ריבית בפיקדונות סגורים לתקופה (נניח לשנה) עשויה להיות גבוהה יותר. כאן תוכלו לקרוא עוד על פיקדון בבנק. (הרחבה על פיקדונות עדכניים – ריביות ומבצעים)

המק"מ נסחר במרווח מחירים צר בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, וככל שקרב מועד הפדיון המחיר בשוק מתקרב למחיר הפדיון. באתר הבורסה לניירות ערך תוכלו למצוא את רשימת כל המק"מים הנסחרים כיום – מחירים, תשואות אפקטיביות לפדיון ומחזורי מסחר.  

קרנות מחקות מק"מ

המעוניינים להשקיע במק"מ יכולים לעשות זאת בכמה דרכים. הראשונה והטריוויאלית לכאורה היא לרכוש מק"מ באופן ישיר. אבל אפשר גם לקנות קרן מחקה מק"מים או קרן כספית (שכדאיות ההשקעה בה היתה מוטלת בספק כל עוד הריבית היתה נמוכה, אבל עכשיו זאת אופציה מעניינת) או תעודות פיקדון. קרן מחקה היא פשוט קרן שעוקבת אחרי תשואת המק"מים; קרן כספית היא קרן שמיועדת להשקעה במק"מים ומכשירים סולידיים נוספים לפירעון בטווח קצר מאוד, ותעודת פיקדון היא מכשיר עוקב השקעות סולידיות, ובאופן ספציפי יש גם תעודות עוקבות מק"מים. לגבי כל המכשירים האלו, חשוב לראות מה דמי הניהול. הם אמורים להיות סביב האפס, אחרת לא בטוח שיש כדאיות כלכלית למכשירים האלו, במיוחד בעידן של ריבית אפסית.

מק"מ או פיקדון שקלי – בדיקה

מה עדיף – מלווה קצר מועד או פיקדון קצר מועד? מדובר בשני מכשירים סולידיים דומים, אך ממש לא זהים – המק"מ נסחר באופן שוטף, הפיקדון לא סחיר. הפרמטר העיקרי שלפיו יש לקבל החלטה הוא הריבית – הריבית על המק"מ לעומת הריבית על הפיקדון. את הריבית על המק"מ אתם תראו באתר הבורסה באופן שוטף, ואת הריבית על הפיקדונות אתם תקבלו מיועץ ההשקעות בסניף הבנק שלכם (וכאמור יש מידע גם באתר). חשוב להדגיש כי המיסוי בשני האפיקים האלו הוא זהה – 15% מס על הרווח הנומינלי. מדובר במכשירים שקליים ובהתאם להוראת מס הכנסה המיסוי הוא על הרווח הנומינלי. באפיקים הצמודים המס הוא 25% על הרווח הריאלי.

 

 

השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת

 

השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת