הציבור חוזר לקנות דירות.  היקף המשכנתאות בחודש יוני 2012 מסתכם ב-4.6 מיליארד שקל, לעומת 4.1 מיליארד שקל בחודש מאי ו-3 מיליארד שקל בחודש אפריל. היקף המשכנתאות ביוני מתקרב לשיא שנרשם במאי 2011 אז לקח הציבור משכנתאות בהיקף כולל של 4.8 מיליארד שקל.

סטנלי פישר מחמם את שוק הדירות

הסיבה להיקף המשכנתאות הגדל והולך היא הריבית הנמוכה – בנק ישראל והעומד בראשו – פרופסור סטנלי פישר, מעודדים את הציבור לקחת משכנתאות זולות ולקנות דירות.   ועל רקע, המשך הורדת הריבית, המגמה הזו עשויה להימשך.

בחודש יוני 60% מהמשכנתאות החדשות היו הלוואות צמודות למדד; 37% הן הלוואות לא צמודות; 3% הן הלוואות צמודות למט"ח. 74% מהמשכנתאות שנלקחו הן בריבית משתנה ו-26% הן בריבית קבועה.

בנק אגוד משיק מבצע ללקוחות חדשים בשם "חשבון הפוך" – "כל שעליכם לעשות" הוא פונה בעיקר ללקוחות בנקים אחרים (וגם ללקוחות הבנק עצמו) , "הוא להעביר משכורת מעל 7,000 שקל , לפתוח חשבון הפוך וליהנות מתנאים הוגנים במיוחד – מקבלים 3% ריבית על הפלוס ומגוון פיקדונות; לא משלמים ריבית על המינוס; פטור מעמלות עו"ש (עמלת פקיד ועמלת ערוץ ישיר)".

תנאי הצטרפות לתכנית – המבצע מיועד ללקוחות חדשים וקיימים, מעבירי משכורת חדשה מעל 7,000 ₪ נטו ליחיד או 9,000 ₪ לזוג נטו.

מה התנאים?

 בשלוש השנים הראשונות, מותנות ההטבות בביצוע של לפחות 8 פעולות בחשבון בחודש או חיוב חודשי של 2,000 ₪ בכרטיס אשראי של בנק אגוד. מהשנה הרביעית ואילך, הטבת ביטול עמלות העו"ש מותנות בביצוע חיוב חודשי של 5,000 ₪ בכרטיס אשראי של בנק אגוד (שימוש של 2,500 ₪ בחודש יעניק פטור של 50% מעמלות העו"ש). הבנק מתחייב להעניק את הטבת ביטול עמלות העו"ש למשך 6 שנים מיום ההצטרפות לתוכנית. הבנק שומר לעצמו את הזכות לשנות או לבטל את ההטבות שבמסגרת מסלול זה החל מתום 6 השנים הנ"ל בהתראה של חצי שנה מראש. במקרה של שינויים מכח הדין, הבנק רשאי, בכל עת, לבטל את ההטבה בהתראה של 14 יום מראש.

הפטור שניתן מעמלות פקיד הוא  עד 10 פעולות בחודש; הפטור מעמלות ערוץ ישיר – עד 30 פעולות בחודש. עמלת כספומט בגין משיכה שלא בסניפי בנק תחויב בעמלה.

באגוד מדגישים שהריבית על הפלוס היא בשיעור שנתי של 3% למשך 3 שנים ועד גובה המשכורת וש- 0% ריבית על המינוס היא למשך 3 שנים ועד גובה המשכורת. הריבית שתשולם על הפלוס או על הפיקדונות חייבת במס כדין.

הרף המקסימלי לקבלת הטבות ריבית זכות וריבית חובה – משכורת עד סך של 30,000 ₪.

חשבון הפוך – האם כדאי? ומתי כדאי?

המבצע הזה של בנק אגוד התחיל כבר ב-2012  ועדיין אחת לכמה חודשים טובים הוא משווק שוב, והאמת שבאופן כללי הוא ממש לא רע, רק צריך לזכור כמה דברים – ההטבות הניתנות במסגרת החשבון הזה הן מדידות – תתרגמו אותן לכסף, ואולי תמצאו שבבנק שלכם או בבנקים אחרים בכלל, ההטבות לא רחוקות מכך (אולי אפילו טובות יותר). הרי ההטבה המפתה כאן היא הריבית על העו"ש בגובה של המשכורת וזה למשך 3 שנים – מדובר בריבית גבוה במיוחד – 3%, אבל חברים, כמה כבר נמצאים בעו"ש בגובה המשכורת וגם אם כן אז מה ההטבה – נניח מקרה של הטבה גדולה – שכר של 20 אלף שקל – ריבית של 3%, מדובר על 600 שקל בשנה, בבנק שלכם, כנראה שהריבית תהיה כמה עשיריות אחוז, כלומר כמה עשרות שקלים. נניח שאפילו אפס מוחלט – כלומר מדובר על הטבה של 600 שקל בשנה שהיא נהדרת, אבל קחו בחשבון שאתם משלמים הרבה יותר מ-600 שקלים לבנק בגין עמלות שנתיות, וההנחות כאן, בחשבון ההפוך הם לא על מכלול העמלות והן גם מוגבלות בזמן – מה יקרה אחר כך.

ודוגמה נופסת ריאלית יותר – נניח שאתם במינוס והבנק גובה מכם ריבית של ונגזים 4% ובחשבון הפוך זה יהיה אפס (עד גובה המשכורת), כאן אתם חוסכים כבר 800 שקל בשנה (4% על 20 אלף שקל גובה משכורת), אבל תבדקו מסביב – עמלות הקצאת אשראי ועמלות נוספות, ותזכרו שמדובר בתקופת זמ מוגבלת. רק אחרי שתחשבו ותראו שהבנק שלכם לא יכול לעמוד בתנאים הכלכלים האלו, תעשו את המהלך.

 תזכרו שברגע שאתם מתכוונים לעזוב את הסניף שלכם, ירדפו אחריכם (טוב, לא אחרי כולם, אבל כנראה שרובכם יזכו לשיחות שימור) ויציעו לכם הטבות שוות. ועניין נוסף –  יש גם נושאים אחרים שצריך לקחת בחשבון שהם לא מתורגמים לכסף – שרות של העובדים, ניסיון של העובדים בסניף ועוד. כאן, זה כבר תלוי בסניף עצמו.

הנה מדריך – איך לעבור בנק?

הנה ביקורת על מבצע חשבון הפוך

דמי הניהול על קרן הנאמנות מגדל (4A) מניות דיבידנד מחלקת (מספר – 5131214 ) הם 2.52% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. בנוסף, יש דמי נאמן (שכר נאמן) בשיעור של 0.06% משווי נכסי הקרן.
המטרה של קרן מגדל מניות דיבידנד מחלקת היא לנסות להשיג תשואה עודפת על שיעור השינוי במדד תל דיב, בניכוי המס שיחול על הכנסותיה של הקרן עקב היותה קרן נאמנות חייבת.

קרן חייבת – כך מנצלים הפסדים
קרן נאמנות חייבת היא קרן שמשלמת מיסים באופן שוטף על רווחיה והמחזיקים בה לא משלמים. כיום, אין בבורסה הרבה קרנות נאמנות חייבות – רוב הקרנות הן קרנות פטורות, הן לא משלמות מיסים על רווחיהן, מי שמשלם הוא המחזיק בקרן. אז למה בכלל להשאיר קרנות במסלול של קרנות חייבות. ובכן, יש קרנות שיש להם יתרת הפסד לא מנוצלת לצורך מס. אם הקרנות האלו יעברו למסלול של קרנות פטורות הן מוותרות למעשה על ההפסדים לצרכי מס.
לקרן מגדל מניות דיבידנד מחלקת יש הפסד לצורך מס בסך של מעל 14 מיליון שקל, בעוד שסך נכיסה כ-16 מיליון שקל, כך שהיא יכולה להרוויח (במידה ולא יהיו יצירות ופדיונות) כ-80% וללא לשלם מס. למה לאבד את הנכס הזה? ולכן היא נשארת במסלול החייבת (קרנות חייבות).

דמי ניהול גבוהים!
היתרון הזה, מתבטא בדמי הניהול – 2.52% – מצד אחד, אפשר להגיד שמדובר בדמי ניהול מופרזים, אחרי הכל על מה ולמה לשלם דמי ניהול כאלו? המטרה היא להיות מעל מדד התל דיב' ולמרות שבשנה האחרונה, הקרן לא הצליחה, בשנים קודמות דווקא היא עמדה בזה יפה. כלומר, יש תשואה עודפת, וזה מסביר, בצורה מסוימת, את דמי הניהול. מה שמחזק עוד יותר את דמי הניהול זה היתרון המיסוי.הקרן פשוט גובה דמי ניהול (בעקיפין) על החיסכון המיסוי שלה למשקיעים. משקיע יכול לקנות קרן פטורה ואז הוא ישלם את המס על הרווחים, והוא יכול לקנות קרן חייבת שיש לה הפסדי הון, ואז אף אחד לא משלם את המס על הרווחים; ועל היתרון הזה / הנכס הזה יש לשלם.
על כל פנים, הקרן פרסמה תשקיף לפיו – יחידות הקרן מוצעות החל מיום 29.6.2012 ועד ליום 28.6.2013 ללא תוספת הוספה. היחידות האמורות תימכרנה, בדרך כלל, בימים ראשון עד חמישי, שהינם ימי מסחר; השעה היעודה להגשת הזמנות: 15:00.
מנהל הקרן – מגדל קרנות נאמנות, מפרט את מדיניות הקרן להשגת המטרה – "החשיפה למניות של חברות דיבידנד לא תפחת מ 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן; החשיפה למניות לא תעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ- 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן; החשיפה למטבע חוץ לא תעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-10% (מינוס) מהשווי הנקי של נכסי הקרן; החשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה לא תעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-120%- (מינוס).כמו כן, השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, אופציות חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, שיוחזקו בקרן, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל, לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
ומעבר לכך, מתכוון מנהל הקרן לחשוף את הקרן מעת לעת לסחורות;2. מניות הנסחרות בחו"ל שהתנודתיות שלהן עלולה להיות גבוהה וזאת, בין היתר, בשל מאפייני השווקים בהם הן נסחרות לרבות מניות הנסחרות בשווקים מתעוררים; מטבע חוץ שהתנודתיות שלו עלולה להיות גבוהה, לרבות מטבע חוץ של שווקים מתעוררים. בכוונת מנהל הקרן לבצע מעת לעת עסקות באופציות ובחוזים עתידיים, עסקות מכירה בחסר ועסקות השאלת ניירות ערך בעבור הקרן.

החיסכון הפנסיוני הוא אצל רובנו החיסכון המשמעותי ביותר שלנו; הוא ההשקעה הגדולה ביותר (כן, במקרים רבים יותר מדירה), ובכל זאת – אנחנו מזלזלים בו. אנחנו לא ממש יודעים איפה הכסף מושקע, אנחנו לא בדיוק יודעים כמה דמי ניהול גובים מאיתנו, אנחנו לא יודעים מה התשואה של הקופה / הקרן. אנחנו (אולי בכוונה) מתעלמים מזה – זה לא ממש נוח לחשוב על גיל פרישה ועל החיים שאחרי העבודה.

תדאגו לכסף שלכם

אבל, זה הכסף שלכם; אם לא תדאגו לו היום, אם לא תפקחו היום, אולי תתעוררו בזמן אמת (בפרישה) עם סכום לא מספק. עכשיו, זה הזמן להתעורר!
אחת הבעיות הקשות בתחום החיסכון הפנסיוני הוא התווך – מי מוכר לכם בעצם את החיסכון. נתחיל בזה שיש שלוש אפשרויות לחיסכון לפנסיה – קופות גמל (נכון לעכשיו, פחות אטרקטיבי, אבל שוקלים להחזיר לקופות הטבות מס ואז הן יהפכו לאטרקטיביות); קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים. לכל מסלול יש את היתרונות והחסרונות שלו (כתבנו כאן – על ההבדלים בין סוגי החיסכון הפנסיוני).

סוכן פנסיוני לעומת יועץ פנסיוני
אתם נחשפים לסוגי החיסכון האלו דרך מתווך מסוים. לרוב זה במקום העבודה ואז מדובר בסוכן ביטוח, סוכנות ביטוח, סוכנות הסדרים, משווק פנסיוני, שהוא מטעמו של המעסיק, וזו בעיה גדולה – כי למרות שאין לכם חובה לקבל את ההצעה שלהם, בפועל זאת כפיה – מי יגיד לבוס שלו, אני לא רוצה את הפנסיה הזו? אני רוצה סוכן אחר? המעסיק, אגב, במקרים רבים, מעודד מאוד את ההתקשרות מול הסוכן שלו, כי כך הוא מקבל הטבות והנחות ממנו בדברים אחרים – הוא פשוט נותן לון קהל לקוחות (העובדים) ובתמורה מקבל עמלות נמוכות בהתקשרויות מול הסוכן.
ומה הבעיה לעבוד מול הסוכן? סוכן פנסיוני (משווק פנסיוני; סוכן ביטוח פנסיוני) עוסק בייעוץ לפרטים (לציבור) בנושאי חיסכון לפנסיה ובשיווק של מוצרים שיש לו זיקה אליהם; הוא לא אובייקטיבי, הוא ימכור לכם את המוצר שעליו הוא מקבל את הכי הרבה עמלה ולא את המוצר שהוא הנכון ביותר בשבילכם. הוא מוטה, הייעוץ שלו יכול להיות מוטה. כיום, כמעט כל סוכנויות ההסדרים המובילות (סוכנויות ביטוח שעוסקות בהסדרי פנסיה וחיסכון פנסיוני) נמצאות בידי חברות הביטוח שהן בעצמם גם גוף שמנהלך כספים (שמחזיק בניהול קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל) – וברור שהם אינטרסנטים – הם ידחפו ללקוחות את הסחורה שלהם. בבדיקות שנעשו בעבר על ידי הפיקוח על שוק ההון והביטוח נמצא שסוכני ההסדרים מוכרים קרוב ל-90% מהביטוחים של החברה האם (חברת הביטוח השולטת בהם). עם זאת, יש להדגיש כי סוכנות קלי, סוכנות ההסדר הפנסיוני, אינה בבעלות חברת ביטוח, כך שהיא אובייקטיבית יותר, אבל גם במקרה שלה לא ברור מה האינטרסים מתחת לפני השטח – כלומר, מי משלם לה עמלה גבוה יותר ואז היא תהיה מוטה כלפיו.
ועל רקע חוסר האובייקטיביות של הסוכנים הפנסיונים / משווקים פנסיונים, צריך להגיע ליועצים אובייקטיבים, ליועצים פנסיונים (להבדיל מסוכן פנסיוני/ משווק פנסיוני. יועץ פנסיוני מייעץ בנושאי החיסכון לפנסיה ואין לו זיקה ותלות במוצרים ובגופים מסוימיים. הוא אובייקטיבי לחלוטין, הוא לא מקבל עמלה מגוף כלשהו, הוא משרת אתכם באופן מקצועי ואובייקטיבי. השכר שלו מגיע מעמלה שהוא מקבל על שיווק המוצר, וזו עמלה זהה לכל המוצרים – אין לו העדפה איזה מוצר למכור ולכן הוא ימכור את המוצר הטוב.
ובכל זאת – מעטים פונים ליועצים הפנסיונים. ייעוץ כזה ניתן בבנקים. היועץ הפנסיוני בבנק מתאים לכם בשלב הראשון את תמהיל החיסכון הפנסיוני הנכון לכם. בהמשך, הוא בודק באופן שוטף את התאמת החיסכון הפנסיוני לצרכים המשתנים. הייעוץ בבנקים הוא אובייקטיבי – הבנקים לא משווקים תוכניות ומוצרים של חברות הביטוח. הייעוץ בבנקים ניתן, בין היתר, בבנקים הגדולים – בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות, הבנק הבינלאומי וגם בבנקים בינוניים וקטנים, לרבות – בנק אגוד, בנק אוצר החייל ובנק מרכנתיל דיסקונט.

קבלנים פנו לשר הפנים אלי ישי, בטענה שאין כוח אדם בענף הנדל"ן ולכן הוא קורס. לטענתם ענף הבנייה והתשתיות נמצא במשבר גדול בגלל שלא מגיעים עובדים זרים בתחום. לפני כשנה אישרה הממשלה הגעתם של 6,800 עובדים זרים בתחום הבנייה והתשתיות, אבל בפועל הגיעו, לטענת הקבלנים 50 עובדים בלבד.
המחסור בכח אדם, לטענתם, משפיע באופן ישיר על היצע הדירות ועל מחירי הדירות.
בין הקבלנים שפנו אל שר הפנים, ישי היו המנהלים של החברות – דניה סיבוס, מנרב, בוני התיכון, מצלאווי (חברות ציבוריות) ועוד. מדובר בסה"כ ב-15 מנהלים של חברות קבלניות בתחום הבנייה והתשתיות.

רשות ניירות ערך עומדת לשנות את כללי המשחק בשוק תעודות הסל. הרשות מתכוונת לספק למשקיעים בתעודות הסל את הביטחון שחסר להם ולחייב את התעודות לספק חשבון ביטחון, ערבויות, ולמעשה לדאוג שהכסף של המשקיעים ישאר ברשותם גם אם יקרה משהו לחברה עצמה. זאת בעצם הבעיה הגדולה של תעודות הסל – יש להן את סיכון המנפיק – אם קורה משהו למנפיק, או משהו לגוף שמבטח אותו, הכסף לא מובטח.
ועל הרקע הזה, רשות ניירות ערך, ברשות פרופסור שמואל האוזר, מתכננת מהפכה – גם להגדיל את הביטחון של המחזיקים בתעודה (בדומה למצב בקרנות הנאמנות – שם יש חשבון נאמנות נפרד של הכספים המנוהלים) וגם להכניס לארץ את קרנות הסל.
בינתיים, מסתבר יש תעודות סל שעדיין מגובות בהתחייבויות של בנקים זרים. זה יכול להיות מסוכן – המקרה של ליהמן ברדרס' , בנק ההשקעות האמריקני שהתמוטט בספטמבר 2008, הוא דוגמה טובה – הבנק התמוטט והשאיר אחריו חובות גדולים, בין היתר כהתחייבויות בגין תעודות סל ואג"ח מובנות של גופים מקומיים.
אקסלנס ופאי פיננסים שהנפיקו אגרות חוב מובנות – מטבעות עולם, קשת ועוד, היו מגובים דרך ליהמן ברדרס' וכזה התמוטט לא היה מי שיחזיר את הכסף – המשקיעים איבדו עד 50% מכספם.
ועדיין, מסתבר שיש גופים מקומיים שכאמור יש להם התחייבויות של בנקים זרים.
כ-330 מיליון שקל מכספי תעודות הסל של פסגות והראל סל מגובים בהתחייבויות (NOTE ) של בנקים זרים – סיטיגרופ, גיי.פי מורגן ועוד. התעודות האלו עוקבות אחרי מדדים בחו"ל ולכאורה טבעי שהמגבה שלה יהיה גוף זר. אבל, זה ממחיש את הסיכון של המנפיק. תעודות סל, עדיין, לא בטוחות לחלוטין, ולכן, ההתערבות של רשות ניירות ערך מבורכת

"בהתאם לנתונים כיום אנו מעריכים כי בנק ישראל יותיר את ריבית אוגוסט על כנה (2.25%), אך ימשיך להוריד את הריבית פעם נוספת עוד השנה לרמה של 2.00%", כך כותב אמיר כהנוביץ' כלכלן המאקרו של כלל פיננסים. להערכתו, ברמת ריבית של 2.00% יעדיף בנק ישראל להמתין עד לקבלת אינדיקטורים כלכליים נוספים, הן לגבי סביבת המחירים במשק והן לגבי היציבות הכלכלית בעולם והמדיניות המוניטארית בארה"ב ובאירופה".
"השיקולים העיקריים להמשך הפחת הריבית יהיו להערכתנו- המדדים נמוכים יחסית בפרסומים הקרובים, במיוחד לאור הירידה במחירי התקשרות והדלק. הימשכות אי הוודאות מאירופה שלא צפויים להעלם בשבועות הקרובים, גם לאחר פסגת ראשי המדינות באירופה ביום חמישי הקרוב. אנו רואים סבירות גבוהה להודעות חדשות בנושא המדיניות המוניטארית המרחיבה של הבנק המרכזי באירופה (יתכן בנושא רכישות אג"ח נוספות) ובארה"ב מעריכים כי הפד עדיין לא אמר את המילה האחרונה שלו בנודע לתוכנית QE3. הירידות האחרונות בשוק המניות מדאיגות להערכתנו את בנק ישראל, כשהוא ציין בהחלטת הריבית הקודמת כי יתן לשוק הנכסים משקל בהחלטות הריבית הבאות".
אבל, למה להסתמך על כלכלני המאקרו בלבד כשרוצים לדעת ולחזות מה יקרה לריבית בתקופה הקרובה. כלכלני חטיבת המחקר של בנק ישראל כתבו לאחרונה סקירה ולפיה הריבית לא צפויה לעלות עד 2014 – "ריבית בנק ישראל צפויה להישאר ברמתה הנוכחית בשנה הקרובה, כך שהיא תעמוד על 2.25% ברבעון השני של 2013", כותבים הכלכלנים, "התחזית לתוואי הריבית מעט נמוכה בהשוואה לתחזית מהרביע הקודם. כמו כן, בתחזית הקודמת הערכנו שהריבית תתחיל לעלות במחצית השנייה של 2013, בעוד שבתחזית הנוכחית אנו מעריכים שעל רקע ההשלכות של החרפת משבר החוב יידחה מועד המעבר לתוואי ריבית עולה לתחילת 2014 .
"הערכות האינפלציה והריבית של חטיבת המחקר של בנק ישראל דומות לאלו של החזאים הפרטיים ולציפיות הנגזרות משוק ההון. ביחס לריבית, השוק והחזאים צופים כי הריבית תופחת ל-2.25% ותישאר ברמה זו במהלך השנה הקרובה. באשר לאינפלציה, בשונה מהערכת החטיבה, השוק והחזאים עדכנו את הערכותיהם כלפי מטה וכעת הם צופים לשנה הקרובה אינפלציה בקרבת מרכז היעד".

אמיר כהנוביץ, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים סבור שלא יהיו שינויים דרמטיים בשוק האג"ח בעקבות העלאת הגירעון "אמנם מעלים את הגרעון בישראל – אבל זה לא יזעזע את האג"ח", הוא מעדכן בסקירה על ההתפתחויות במקארו כלכליות, "ראש הממשלה, נתניהו, החליט לקחת אחריות על בעיית הגרעון והחליט שאת העליה בהוצאות הממשלה והירידה בהכנסות ממיסים לא יממנו ב-2013 באמצעות העלאות מיסים, אלא בהעלאת יעד הגרעון מרמה של 1.5% לרמה של 3%. מי ישלם, הדור הבא?
"ההשפעה על אגרות החוב: מצד אחד העלאת מיסים הייתה מקשה על הפעילות הכלכלית כעת, מצד שני הגדלת הגרעון תכביד על הצמיחה העתידית ותעלה את סיכון המשק, מה שעלול גם הוא להקשות על הצמיחה הנוכחית.
"להערכתנו, במידה וההחלטה כוללת הגדלת גרעון זמנית לתקופת המשבר בלבד, השוק לא יראה בכך עליית סיכון משמעותית ופרמיית הסיכון של ישראל תעלה ברמה מתונה בלבד. במקביל, השוק יצפה שלנוכח החוב הגבוה יותר יפגע פוטנציאל הצמיחה העתידי של המשק ולכן יצפה גם לסביבת ריבית נמוכה יותר בעתיד, מה שיתמוך בירידת תשואות האג"ח. סיבה נוספת לדחיפה לירידת תשואות יכולה להגיע גם מביטול העלאת המע"מ ל-17%. אי העלאת המע"מ תוריד את ציפיות האינפלציה ותתמוך גם היא בהפחתת ריבית שתוריד תשואות.
"כלומר, ההשפעות המנוגדות האמורות, עליית סיכון מול סביבת ריבית נמוכה יותר, יקזזו אחת את השנייה ולכן בסופו של דבר אנו לא צופים לראות תגובה חריגה מידי באגרות החוב הישראליות לעומת מקבילותיהן בעולם. זאת כאמור כל עוד הממשלה תחזק את אמון המשקיעים כי מדובר בהגדלת חוב זמנית לצורכי עידוד לנוכח המשבר העולמי ולא עבור הוצאות פופוליסטיות לקראת הבחירות.
"ולמה נראה לכם שהילדים שלנו יצטרכו לשלם על החובות שלנו?יש גישה כזאת שהצעירים יצטרכו לשלם במיסים על החובות שלקחו המבוגרים. לא רק שזה לא נכון, זה גם לא מציאותי לחלוטין.
בתרחיש הראשון גם בדור הבא ימשיכו לגלגל את החובות, כמו שעשינו אנחנו, וכל דור ימשיך לשלם רק ריבית, להחזיר חלק שותף ממנו ולהמשיך לקחת חוב נוסף בקצב העליה בתמ"ג. הם לא יהיו היחידים, גם הדורות הקודמים עשו כך וחיו בשלום עם עצמם. למען האמת עבור הדור הבא הריביות שידרשו לשלם יהיו נמוכות יותר. בעוד הדור הקודם שילם על החובות ריביות של מעל 10% עבור הדור הבא יהיה מדובר בריבית נומינאלית ממוצעת של 5.5% בלבד (עפ"י המדולם באג"ח ל-30 שנה).
בתרחיש השני, בו הם יגיעו למצב שהם לא מצליחים לגלגל את החובות וידרשו לפרוע אותו באופן מיידי, הניסיון ההיסטורי מראה שכנראה אף אחד לא ישלם אותו בצורה המסורתית. כלומר, תהיה חדלות פרעון, הסדר חובות כלשהו או סתם אינפלציה שתשחק אותו.
במצב כזה הדור הבא אומנם לא ישלם במיסים על החובות של הדורות הקודמים אלא בהחמצת היכולת לקיים כלכלה יציבה, באיבוד צמיחה ובהעדר יכולת למימוש עצמי".

הפחתת הריבית מ-2.5% ל-2.25% צפויה להשפיע גם על החזרי המשכנתא. החזר משכנתא בהיקף של 600 אלף שקל (היקף המשכנתא הממוצעת) בהנחה ששליש ממנה בריבית פריים, למשך תקופה של 20 שנה, ופחת בסכום של 20-30 שקלים. לא בהרבה, אבל גם זה משהו. עם זאת, משכנתאות וותיקות שבהם לא היתה הגבלה של שליש על מרכיב הפריים, ומרכיב הפריים היה גבוה יותר, יחסכו יותר – עד 90 שקלים תחת הגודל הזה של המשכנתא.
כזכור, בנק ישראל הורה לפני כשנתיים לבנקים למשכנתאות להגביל את מרכיב הפריים במשכנתאות לשליש מהיקף המשכנתא הכולל. בנק ישראל חשש מכך שהלווים שלקחו משכנתאות בריבית פריים נמוכה יתעוררו יום אחד לעולם אחר עם ריביות גבוהות יותר. היתרון של הפריים הוא אמנם בכך שהריבית נמוכה ביחס לריבית הקבועה, אבל מדובר בריבית משתנה שתלויה בריבית בנק ישראל, ואז חששו שהריבית תעלה ואתה גם החזרי המשכנתא. מאז, קרה בדיוק ההיפך – הריבית יורדת, והלווים שהוגבלו בשליש משכנתא פריים מסך המשכנתא הפסידו והרבה.
הירידה בריבית, הופכת את ריבית הפריים לאטרקטיבית עוד יותר לעומת הריביות הקבועות. הפער הזה רק הלך וגדל בשנה האחרונה, אבל הבעיה היא שמתישהו הריבית אמורה לחזור ולטפס ואז ההחזרים על המרכיב המשתנה (הפריים) יילכו ויגדלו. במשכנתאות בריבית קבועה, אין את הבעיה הזו – שם תמיד יודעים מה משלמים לאורך כל חיי המשכנתא. הבעיה ששם, הריבית נכון לעכיוש גבוה משמעותית מריבית הפריים.

יש עוד דרך ארוכה, אבל בינתיים אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק של ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ אמנון כהן, שמקלה על המיסוי בעת ביצוע תמ"א 38 סעיף 2. תמ"א 38 סעיף 2 היא תוכנית להריסת הבניין הקיים ובניית בניין חדש תחתיו במקביל לניצול הזכויות המתאפשרות במסגרת תמ"א 38.
ההצעה היא לתת פטור ממס שבח על הדירות שיתווספו לבניין לאחר בנייתו מחדש וזאת בדומה לעסקאות רגילות של תמ"א 38 שבהן לא הורסים את הבניין הקיים ובונים מחדש בניין עם מספר דירות גדול יותר.
תמ"א 38 סעיף 2 נולדה למעשה בשנת 2010 על רקע בעיות הנדסיות כבדות בחיזוק מבנים ישנים. במקרים רבים, כך החליטו מהנדסים, עדיף להרוס את הבניין הקיים ולבנותו מחדש. השינוי הזה מחייב התאמה גם מבחינת רשויות המס ובינתיים זה לא עודכן. הצעת החוק מנסה לתקן את הכשל הזה – העיוות המיסוי בין שתי התוכניות. כך או אחרת, תוכנית תמ"א 38 סעיף 2 היא מורכבת יותר ולרוב כדאית פחות (כלכלית חות מהתמ"א 38 הרגילה) וזאת בעיקר מכיוון שבמקביל לחתימה על העסקה (להריסה ובנייה מחדש) הדיירים למעשה מוכרים את הדירות ליזם והם מחויבים לשלם מס שבח. הדיירים מגלגלים את המס על היזם (אחרת לא תהיה עסקה), וזה מפחית מאוד את כדאיות העסקאות, ובמקרים רבים כאמור הופך את העסקאות ללא כלכליות.

למדריך פינוי בינוי

מדריך מס רכישה

מדריכי דירה ומשכנתא

בפאנל בנושא החיסכון הפנסיוני שבמסגרת פורום קיסריה, אמר פרופ' איתן ששינסקי "צריך שהאוצר יטפל במהרה בעניין פיצויי פיטורים. משיכת פיצויי פיטורים, בעיקר על ידי השכבות החלשות, מפחיתה את התמורה לעובדים. המשיכה 'מגלחת' בערך מחצית מהפנסיה של העובד. מדובר באחת הסוגיות הקריטיות בתחום של החיסכון הפנסיוני, ויש לטפל בדחיפות בבעיה הזו, שכן בעת פיטורים, החוסכים, בעיקר אלו שמשתייכים לשכבות החלשות וצפויים להתקשות למצוא עבודה אחרת, מושכים את פיצויי הפיטורים ומקבלים מחצית מהסכום של החיסכון הפנסיוני שהם חסכו במשך שנים רבות".
פרופסור עודד שריג, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר חיזק את ששינסקי ואמר "אנחנו צריכים להגביל את יכולת המשיכה של פיצויי פיטורים כי זה אכן מגלח חלק ניכר מהפנסיה בסוף הדרך. אני מקבל את ההמלצה הזו, זה לא יהיה נכון שעובדים יישארו עם מחצית מהחיסכון הפנסיוני שלהם".
משתתף נוסף בכנס, פרופ' רפי מלניק, שהוא גם חבר בוועדה המוניטארית של בנק ישראל, הדגיש את חשיבות פנסיית החובה וביטוח פנסיית חובה; יו"ר קבוצת הביטוח מגדל, אהרון פוגל הסביר "שערך הפנסיה תלוי בתוחלת החיים והריבית. סוגיית העלאת התוחלת חיים והירידה החדה בריבית הם הדברים החשובים בפנסיה, הם משפיעים על ערך הפנסיה בצורה משמעותית. חברות הביטוח צריכות לקחת על עצמם את עניין תוחלת החיים ולהכניס אותו לחישובים , ולהתייחס אליו בקביעת הפנסיה. לגבי הריבית, אם מצפים לפנסיה של 4% צמוד, זה מעלה את הדילמה של הסיכונים, כי מדובר בתשואה גבוה ותשואה גבוה כזו יכולה להתקבל רק עם לוקחים סיכונים".
ראובן גרונאו, גם הוא חבר בוועדה המוניטארית של בנק ישראל, תקף שרוב התשואה של קרנות הפנסיה והחיסכון הפנסיוני הולכת לדמי ניהול וזה בשעה שהביצועים של תחום החיסכון הפנסיוני לא טובים יותר ממקומות אחרים.

מה הקשר בין הריבית לדולר? לכאורה מדובר על קשר הפוך – ככל שהריבית גבוהה יותר, כך הדולר חלש יותר, אבל המציאות עשויה להראות תמונה אחרת. למשל, לפני כחודש העלה הבנק המרכזי האמריקאי את הריבית בארה"ב לראשונה מאז 2018, ואילו הריבית בישראל עדיין ברמה אפסית. הדולר הגיב למהלך בהתחזקות מסוימת, אבל אחר כך חזר להיחלש.

הדולר נמצא כיום באזור 3.5 שקלים לאחר שהתחזק ביותר מ-10% מתחילת 2022 (הדולר – לאן?). ב-2021 בנק ישראל ניסה להילחם בחולשה המתמשכת שהיתה במטבע באמצעות רכישות דולרים בסך של יותר מ-100 מיליארד דולר, אך אלה התבררו כלא אפקטיביות במיוחד, ומסוף 2021 צמצם הבנק המרכזי את רכישות המט"ח.   

שער הדולר וחישובי הצמדה על הדולר

בבנק ישראל השתמשו בריבית כדי להילחם בספקולנטים. בתקופה שהריבית ירדה טענו הכלכלנים והאנליסטים שאחת הסיבות המרכזיות להתחזקות המסוימת של הדולר היא מגמת הפחתת הריבית של בנק ישראל. כאשר הריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה אז האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת, ולכן ערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). בשנים האחרונות הפחית בנק ישראל את הריבית בצורה משמעותית והפך את השקל למטבע פחות אטרקטיבי בעיני משקיעים זרים. אבל מתישהו התהפכו היוצרות (בערך ב-2013-2014), ופער הריביות הפך את השקל לאטרקטיבי – כלומר השקעה בשקל עם ריבית שקלית מספקת יותר מאשר השקעה בדולר עם ריבית דולרית, ומכאן ועד חולשה של הדולר ביחס לשקל הדרך קצרה, אבל  בשנת 2017 הגלגל התהפך שוב – הריבית בארה"ב עלתה והפכה את ההשקעה המטבעית שם לאטרקטיבית יותר מאשר ההשקעה בשקל, ועדיין – השקל מתחזק, ואפילו מאוד – בפועל, השקל התחזק במהלך שנת 2017 במעל 10%. 

כאמור נכון להיום, אמצע 2022, הריבית בארה"ב גבוהה מהריבית בישראל, מה שגרם לדולר להתחזק אבל רק במעט.

ואז עולות תיאוריות חדשות ישנות – ישראל חזקה כלכלית ולכן המטבע שלה חזק; תנועות ההן ממשיכות לבטא נטו של מכירת דולרים וקניית שקלים ועוד. בינתיים שני הכלים המשמעותיים במלחמה בשער השקל הגבוה כמעט ולא קיימים – הריבית לא אפקטיבית, ורכישות הדולרים לא עוזרות. 

אז אמנם אף אחד לא יודע מה יהיה מכאן והלאה; ניסיון לחזות שערי חליפין זה הימור מוחלט. אבל לאלו שמעוניינים לדעת כיצד להשקיע בדולר, כיצד להיחשף לדולר, הבאנו בחודשים האחרונים מספר אלטרנטיבות; אנחנו חוזרים על עיקרי האפשרויות. 

מדריך פורקס – כל מה שצריך לדעת על שוק המט"ח

אפשר להשקיע בדולר  דרך פיקדונות בבנקים לרבות פיקדונות מובנים (סטרקצ'רים) שצמודים לדולר. באתר תוכלו למצוא פרק גדול על פיקדונות ובו ריכוז של הצעות הבנקים. 

מעבר לכך, ניתן פשוט לרכוש דולרים, אלא שאז יש עלויות יחסית גדולות של המרות מטבע כשהריבית הדולרית השוטפת שמקבלים על הדולר היא נמוכה מאוד.

אפשרות נוספת היא לרכוש אגרות חוב צמודות לדולר – יש איגרות חוב קונצרניות (של חברות) רבות שצמודות לדולר ונותנות תשואה שתלויה בסיכון הספציפי של החברה. אלא שאז אתם צריכים להבין משהו בשוק ההון ולהבין ולהכיר את החברה ואת אגרות החוב שלה – זה יכול להיות משחק מסוכן –  לא כל החברות מחזירות את הכסף; יש כאלו שמגיעות להסדרי חוב (וגם חברות גדולות שהיו חזקות פיננסית).

אפשרות נוספת היא לרכוש קרנות נאמנות שמשקיעות באפיק הדולרי – מי שמעוניין בחשיפה נוספת מעבר לחשיפה לדולר, יכול לדוגמה להשקיע בקרנות שחשופות לשוקי המניות בחו"ל; לאיגרות חוב בחו"ל; ומי שמעוניין להקטין את החשיפה ולהיות חשוף רק לדולר יכול למצוא גם קרנות נאמנות סולידיות כאלו.

דרך אחרת שהפכה למאוד פופולרית בשנתיים האחרונות – תעודות סל שנסחרות בבורסה המקומית ועוקבות אחר שער הדולר (חלק מקבוצת תעודות הפיקדון). כאן אין צורך בהמרת מטבע, אם כי ברכישת תעודות סל יש עמלות (עמלות קנייה ומכירה) וכן יש פער בין המחיר ההוגן של התעודה למחיר בשוק (הציטוט בשוק) שלרוב מגלם הפסד / עמלה יחסית נמוכה.

איך משקיעים בדולר – כל הדרכים, יתרונות וחסרונות!