מחקר חדש שמפרסם בנק ישראל ובדק את היקפי התעסוקה במהלך משבר הקורונה ועד תום הרבעון השני של 2021 מראה פגיעה חמורה במיוחד בשיעורי התעסוקה של האוכלוסייה בטווח הגילים 71-67

בנק ישראל מפרסם היום את תוצאותיו של מחקר חדש שעניינו היקפי התעסוקה בקרב אנשים ונשים בסביבות גיל הפרישה במהלך משבר הקורונה ועד תום הרבעון השני של 2021. המחקר שנערך על ידי אדית זנד, תמר רמות-ניסקה ועדי גלמן מחטיבת המחקר של בנק ישראל, סוקר את התפתחות שיעורי התעסוקה על פי חתכים של גיל, מין, השכלה, משלח יד וענף כלכלי ערב משבר הקורונה, במהלכו ובחודשים מרץ עד יוני 2021, לאחר מבצע החיסונים.

מתוצאות המחקר עלו כי בקרב הגברים שמעל גיל 62 והנשים שמעל גיל 67, שיעור התעסוקה עדיין לא התאושש במלואו בסוף הרבעון השני של 2021, והדבר בלט בעיקר בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה. במהלך משבר הקורונה אף נרשמה ירידה חדה יותר בשיעורי התעסוקה (באחוזים) של קבוצות אלו בהשוואה לצעירים מהם, בפרט של אלו בעלי השכלה נמוכה ועובדי "ענפי הקירבה".

הואיל ובמשברים קודמים חזרתם של מבוגרים לתעסוקה הייתה איטית מזו של צעירים, ומבוגרים גם נוטים לפרישה מוקדמת, עורכות המחקר מעידות על אי-ודאות סביב המשך ההתאוששות של שיעורי התעסוקה בקבוצות הגיל המבוגרות (נשים בנות 67+ וגברים בני 62+), שטרם חזרו להיקפם ערב המשבר. זאת בפרט על רקע התפשטותה המחודשת של התחלואה בקורונה לאחר התקופה הנסקרת.

הפערים בשיעורי התעסוקה לפי הגיל בולטים בנתונים ערב משבר הקורונה. ככל ששכבת הגיל גבוהה יותר שיעורי התעסוקה נמוכים יותר, ובפרט בולט הפער בשיעורי התעסוקה של גברים ונשים בין הגילים שלפני גיל הזכאות לקצבת זיקנה (67 ו-62, בהתאמה) לגילים שלאחר מכן.

משבר הקורונה אמנם פגע בשיעורי התעסוקה של כל קבוצות הגיל, אך ניתוח התוצאות מצביע על פגיעה חמורה במיוחד, באחוזים, בשיעורי התעסוקה של האוכלוסייה שמעל גיל 67 (בני ובנות 67–71). הדינמיקה של השתנות התעסוקה במהלך תקופת משבר הקורונה הייתה דומה בין הנשים והגברים ובין קבוצות הגיל השונות: שלוש תקופות הסגרים התאפיינו בירידות חדות של שיעורי התעסוקה – בפרט החודשים מרץ-אפריל 2020, ובמידה פחותה הסגרים האחרים: בספטמבר 2020 ולבסוף בחודש פברואר 2021. בין הסגרים, ובפרט בחודשי הקיץ יולי-אוגוסט 2020, התאוששה התעסוקה בכל קבוצות הגיל: היא התקרבה לרמתה הממוצעת ב-2019, אך נותרה נמוכה ממנה.

בהתמקדות בגיל המבוגר, לקראת סוף התקופה הנסקרת, בחודשים מאי-יוני 2021, נותרו עדיין פערים ניכרים בשיעורי התעסוקה של נשים בנות 67–71 וגברים בני 62–71, בפרט לרעתם של בעלי השכלה נמוכה ושל המועסקים ב"ענפי הקירבה".

מוקדם לאפיין את קבוצות האוכלוסייה שהתעסוקה שלהן תתקשה להתאושש בטווח הארוך, אך נראה כי מבוגרים מתקשים יותר מצעירים לשוב לתעסוקה לאחר תקופות אבטלה, בפרט כאשר הביקוש לעבודה נמוך, זאת ממספר סיבות כלכליות: (1) פריון עבודה (פוטנציאלי) נמוך של מובטלים בסביבות גיל הפרישה, בגלל שחיקה במיומנויותיהם; (2) אופק תעסוקתי קצר יותר, שמעלה את עלויות הגיוס וההכשרה של עובדים אלו ביחס לתועלתם העתידית; (3) אפליה על רקע גיל.

בד בבד, הפנמת הביקוש הנמוך לתעסוקה יכולה להרתיע מובטלים מבוגרים מחיפוש עבודה מלכתחילה ולפגוע בהיצע העבודה שלהם.  עם זאת, הניתוח הנוכחי מראה כי השפעות אלו ממוקדות כנראה, לפחות בישראל במשבר הנוכחי, בעיקר בקבוצת הגיל שקרובה מאוד לגיל הפרישה או מצויה מעליו, במיוחד בקרב הגברים.

מפרסמי המחקר מסכמים בהמלצה זו: "מכיוון שבנוסף לגידול בהכנסה, לתעסוקה בגיל מבוגר יתרונות נוספים רבים, כגון תרומתה לאינטראקציה החברתית ולשמירה על הבריאות הפיזית והנפשית, חשוב לחזק את המדיניות שמסייעת למבוגרים אשר נפלטו מתעסוקה ומעוניינים לשוב לעבוד. בין אמצעי המדיניות רצוי להגדיל את היצע ההכשרות המקצועיות המתאימות לאוכלוסייה המבוגרת, ולסייע בתהליכי החיפוש וההשמה.

תקופת הזכאות לדמי אבטלה הסתיימה? כדאי שתכירו את הזכויות שלכם!

קידום אתרים אורגני – ובקיצור המוכר, SEO (ראשי תיבות של המונח Search Engine Optimization שכבר אינו מדויק אבל בכל זאת השתרש) – הוא תהליך שאורך מספר חודשים ולפעמים גם יותר. באופן טבעי כל עסק ששוקל לצאת לדרך הזו מבקש לדעת מהן העלויות הצפויות לו, ומהי התועלת שתניב ההשקעה. בכתבה זו תמצאו מידע שיעזור לכם להבין למה משמש התקציב שמוקדש לקידום אורגני ואיך אפשר למדוד את הרווחים מהתהליך.

מה כולל הקידום האורגני?

כל תהליך קידום אורגני מותאם באופן ספציפי לאתר שאותו רוצים להזניק אל החלק העליון של דפי החיפושים הרלוונטיים – אבל ככלל יש 3 מרכיבים עיקריים ל-SEO: אופטימיזציה טכנית של האתר, יצירת קישורים אליו מאתרים איכותיים והוספת תוכן, גם כן איכותי, לאתר.

המרכיב הראשון כולל בדיקה של פרמטרים רבים: זמן הטעינה של כל עמוד, תגיות מטא (הכותרת והתיאור שמופיעים בתוצאות החיפוש), תגיות של תמונות ו-וידאו באתר עצמו, מפת האתר, הגדרת כותרות נכונה בכל עמוד כדי שתהיה בו היררכיה ברורה, לינקים שבורים ועוד. זהו מרכיב יחסית קבוע שהעלות שלו לא גבוהה.

מחיר הקישורים לאתר

המרכיב השני, בניית פרופיל קישורים שיובילו אל האתר, עשוי להיות יקר יותר. חשוב להדגיש שהלינקים עצמם לא עולים כסף – על-פי החוקים של גוגל אסור לקנות קישורים – אבל עבור התוכן שבתוכו נמצא כל קישור לאתר יש כמובן צורך לשלם.

בנוסף, ככל שרוצים לינקים מועילים יותר, כך חשוב לבחור אתרים סמכותיים יותר (מבחינת גוגל). אתרים אלה באופן טבעי מפרסמים אצלם רק תוכן איכותי, ותוכן כזה יהיה יקר יותר.

שדרוג חוויית המשתמש באתר עצמו

בנוסף לתוכן שאותו מפרסמים באתרים אחרים, קידום אורגני כולל כאמור גם הוספת תכנים לאתר עצמו כדי להבטיח חוויית משתמש אופטימלית. גם לתכנים אלה יש כמובן עלות בלתי מבוטלת. המשוואה פשוטה: ככל שנקודת המוצא של האתר מבחינת הדירוגים שלו בגוגל נמוכה יותר, וככל שהתחום שבו הוא פועל תחרותי יותר (מבחינת הנוכחות במרחב הדיגיטלי) – כך נדרשים תכנים רבים יותר וטובים יותר, והמחיר של התהליך יהיה גבוה יותר.

תועלת ארוכת טווח שניתנת למדידה

כשמפקידים את מלאכת הקידום האורגני בידי חברה מנוסה, כמו למשל משרד פרסום ירדן דיגיטל, מובטחת לכם תועלת גבוהה – ובהתאם יחס עלות-תועלת אופטימלי.

עוד חשוב לציין שאחד המאפיינים הבולטים של קידום אורגני, ובעצם של השיווק הדיגיטלי באופן כללי, הוא היכולת לקבל תמונת מצב מדויקת באופן שוטף, כך שהתועלת ניתנת למדידה. לשם כך יש להגדיר עוד לפני היציאה לדרך את המדדים הרלוונטיים – למשל נפח התנועה לאתר בכל חודש, מספר הגולשים שממלאים טופס יצירת קשר באתר בפרק זמן מסוים, היקף המכירות כשמדובר על חנות אינטרנטית וכו'. אנשי מקצוע מיומנים יודעים להפיק דוחות מפולחים היטב ולהנגיש אותם ללקוח – כך שהוא יוכל לדעת בדיוק מה הניב ה-SEO.

לרבים מאיתנו יש חלומות על בית פרטי, רכב מפואר, טיסות לחו"ל, חופשות ונופשים בבתי מלון ביעדים שונים בעולם, מוצרי אלקטרוניקה הכי משוכללים ועוד. מרביתנו לא נוכל ליהנות מכל זה אך ורק דרך הכנסות מעבודה. השכר שלנו לא יספיק לנו בשביל לממן את איכות החיים שאנחנו חולמים עליה.

לכן, יש מי שמחפש אפשרויות שונות לייצר מקורות הכנסה נוספים. כלומר, לא להסתפק אך ורק בשכר החודשי או בהכנסה החודשית שהם מרוויחים מהעסק שלהם. מדובר על מקורות הכנסה חיצוניים המבוססים על השקעות. למשל, השקעות בנדל"ן, השקעות במוצרים פיננסיים, בורסה ועוד.

יש לכך יתרונות מסוימים, אך יש לכך גם חסרונות שיכולים להשפיע על כל התהליך ולהביא למצב בו היכולת לייצר מקור הכנסה נוסף נפגעת באופן משמעותי. ראשית, יש חסרון בכך שזה דורש זמן, ידע ומשאבים אחרים. לא כל אחד פנוי לכך ולא כל אחד בנוי לתהליך שכזה. שנית, ישנן השקעות בעלות סיכון גבוה לכן לא תמיד משתלם להשקיע את הכסף בהן. הפתרון הוא למצוא השקעות סולידיות, חכמות ויציבות.

זה אחד היתרונות של השקעות חברתיות. הרעיון הוא פשוט, במקום להשקיע את הכסף במוצרים פיננסיים בבורסה או במקומות אחרים, משקיעים אותו דרך חברות שמתמחות בהשקעות אשראי ומקבלים אותו בחזרה עם ריביות שיוצרות רווח מסוים. כך חברת טריא עובדת עם מנגנון של הלוואות חברתיות.

מה זו הלוואה חברתית ואיך עובדים עם חברת טריא

הלוואות חברתיות הן הלוואות בין אנשים, הניתנות באמצעות פלטפורמה מוסדרת, מבלי שנדרשים להשתמש בשירותי הבנק. למשל, אם אדם מסוים זקוק להלוואה לצורך רכישת דירה ניתן לפנות לטריא שבוחנת את הצרכים והיכולות של הלווה בתהליך חיתום קפדני. מרבית ההלוואות ניתנות  כנגד בטוחות עוד  חשוב לציין שההלוואה לא תינתן ממשקיע בודד, אלא סכום ההשקעה יתחלק בין הלוואות רבות כדי להפחית את הסיכון למשקיע של חשיפה ללווה בודד

כמה עולה להעסיק עובד זר? איזה תשלומים יש לקחת בחשבון ומה חשוב לדעת?

בעקבות העלייה בתוחלת החיים, עשרות אלפי אנשים בישראל נזקקים לשירותיהם של מטפלים זרים באופן יומיומי. העסקת עובדים זרים היא נושא מורכב, המצריך התנהלות בירוקרטית לא פשוטה וכרוך בהוצאות כספיות גבוהות המגיעות לאלפי שקלים בחודש. בדרך כלל הצורך מתעורר באופן פתאומי למדי, כך שהמטופל ומשפחתו מוצאים עצמם אבודים בסבך החוקים, הפרוצדורות האפשרויות והתשלומים המוטלים עליהם. אולם, בעזרת מעט ידע והתעמקות בנושא, ניתן להפוך את תהליך העסקת המטפל הזר לפשוט יותר וכן גם לזול יותר.

אפשרויות העסקה

העסקה במקביל

הזכאים לגמלת סיעוד יכולים להעסיק מטפל זר, במקביל לחברת הסיעוד. במצב כזה, המשפחה מתנהלת מול 3 גורמים שונים – תאגיד העובדים הזרים, חברת הסיעוד שבאמצעותה היא מעסיקה את המטפל הזר והמטפל הסיעודי עצמו. כך למשל, במקרה של משפחה המעסיקה מטפל זר בהעסקה משותפת עם חברת הסיעוד לזכאי ברמה 6, חברת הסיעוד תממן 26 שעות שבועיות (שהן למעשה מספר השעות המקסימלי להעסקת עובד זר ברמה 6, ואילו משפחתו של המטפל תממן באופן פרטי כ-16 שעות שבועיות, המשלימות למשרה מלאה בת 42 שעות שבועיות. אם ממירים זאת לאחוזים, המשפחה אחראית על 38% מתשלומי ההעסקה של המטפל, כולל כל התשלומים הנלווים, כדוגמת הפרשה לפנסיה, דמי הבראה וכדומה.

העסקה ישירה

הזכאים לגמלת סיעוד יכולים לבחור לקבל את מלוא גמלת הסיעוד לחשבון הבנק שלהם ולהעסיק עובד זר בצורה ישירה ומלאה, ללא שילוב חברת סיעוד כלשהי בתהליך. לכל משפחה המעסיקה מטפל/ת זר/ה יש זכות לבקש לקבל את מלוא גמלת הסיעוד מהביטוח הלאומי בכסף.

כלומר, אם אתם זכאים להיכלל בחוק סיעוד ובחרתם בגמלה בשירותים ולא בכסף, לעובד/ת שלכם יש שני מעסיקים – המשפחה וחברת הסיעוד. חברת הסיעוד משתתפת בתשלום עבור התנאים הסוציאליים על חלקה בהעסקה – על פי השעות במסגרת חוק סיעוד.

אם בחרתם בגמלה בכסף, הכספים עבור שכר העובד – כולל התנאים הסוציאליים בחישוב יחסי – יועברו ישירות לחשבון הבנק של בעל ההיתר מדי חודש.

העלויות הכרוכות בהחזקת עובד זר

מבחינת החוק בישראל, אין הבדל בין עובד שהוא אזרח ישראלי לבין עובד זר. משכך, כאשר שוכרים את שירותיו של מטפל סיעודי זר, יש לקיים את כל האמור בחוק בנוגע להעסקת עובד, ומדובר בסכומי כסף לא קטנים כלל.

שכר – השכר הבסיסי נכון להיום עומד על 5,300 שקל ברוטו, לפי חוק שכר מינימום. במקרים רבים העובדים דורשים שכר גבוה יותר, מאחר שההיצע נמוך מהביקוש – וזאת בנוסף לשכר עבור עבודה בסופי שבוע וחג שעומד נכון להיום על 361.68 שקל ליום בסופי שבוע ובחגים.

העלות החודשית הממוצעת של התשלומים הנוספים והתנאים הסוציאליים, על בסיס שכר מינימום של 5,300 שקל מסתכמת בתוספת של כ-25% על השכר.

בהנחיות הנוהל ניתן לקזז מהשכר הנ"ל סכום של עד כ-25% – בעבור כלכלה, ביטוחים, מגורים ועוד – מותנה באזור המגורים, אבל בפועל, בשל הביקוש הרב וההיצע הנמוך, הניכויים המותרים לרוב לא מיושמים בשטח, או שהמשפחה מקזזת רק חלק מהניכויים המותרים. במקרי העסקה לא מועטים העובדים דורשים ומקבלים 5,300 שקל נטו.

פדיון ימי חופשה – אין לשלם לעובד/ת פדיון ימי חופשה במתווה חודשי בתוך השכר, או מידי שנה, אלא רק בתשלום מרוכז בסיום יחסי עובד-מעביד. מעסיק אשר יישלם פדיון ימי חופשה במהלך העסקה ולא בסופה, מסתכן ועלול לשלם כפול במקרה של תביעה, מאחר שהדבר מנוגד לתכלית החוק.

בין אם יממש העובד או יפדה בכסף בסיום העסקה, החישוב דומה: ב-5 שנים הראשונות הזכאות היא ל-14 ימי חופשה בפדיון של 212 שקל ליום (לפי שכר חודשי של 5,300 שקל) – סך הכול 2,968 שקל שהם 247.3 שקל לחודש.

הבראה – בתום השנה הראשונה זכאי העובד ל-5 ימי הבראה בשווי של 382 שקל ליום – סך הכול 1910 שקל שהם 159 שקל לחודש. חשוב לדעת כי הבראה הוא הרכיב היחיד שאותו ניתן לשלם במתווה חודשי לעובד.

עבודה בסופי שבוע ובחגים – התשלום עבור עבודה בסופי שבוע עומד על 361.68 שקל ליום, כפול 4.3 שבועות בחודש, ובסך הכול – 1555.2 שקל לחודש בממוצע. נהוג לתת לעובד מקדמות לשכר מידי שבוע – 100 שקל אשר נחשבים כחלק מהשכר ולא כתוספת.

התשלום עבור עבודה בחגים זהה לתשלום עבור עבודה בשבת – 361.68 שקל כפול 9 ימי חג – סך הכול 3,255 שקל לשנה, שהם 271.25 שקל לחודש.

הפרשות לפנסיה ופיצויים מצד המעסיק – כיום חובה להפריש 6.5% מהשכר עבור פנסיה ו-6% עבור רכיב הפיצויים בגמל, כלומר 12.5% משכר הברוטו – 662.5 שקל בכל חודש.

ביטוח לאומי – 2% מהשכר – 100שקל בכל חודש – בתשלום שכר של מעל 5,500 שקל לבעל ההיתר.

ביטוח בריאות – נהוג לקזז משכר העובד מחצית מהסכום, עד לתקרה של 143.24 שקל, תלוי בגובה התשלום עבור הביטוח.

שכר עובד מחליף – בדרך כלל לעובד מחליף משולם שכר גבוה יותר מזה של העובד הקבוע, אולם הדבר נתון לשינויים.

מחלת העובד – עובד זר זכאי על פי החוק לדמי מחלה עבור 1.5 ימים בחודש. התשלום עבור ימי המחלה משולם החל מהיום השני למחלה וכנגד הצגת אישור רפואי. על ימי המחלה השני והשלישי זכאי העובד לקבל 50% מסך השכר היומי. עבור כל אחד מימי המחלה הבאים ישולמו 100%, עד לתקרה של 90 יום (תלוי בוותק).

תשלומים נוספים

אגרות למשרד הפנים – רשות ההגירה והאוכלוסין
היתר העסקה – אגרה בגובה 310 שקל לקבלת היתר העסקה לעובד זר סיעודי. אגרת הבקשה לא תוחזר גם אם בקשתו של המטופל תידחה. החקיקה הרלוונטית אינה מאפשרת מתן הנחות ופטורים מאגרה זו, גם לא מטעמים הקשורים במצבו הכלכלי של המבקש.

אגרת השלמה – מבחן תלות. אגרה בסך 290 שקל, המיועדת עבור מטופלים מעל גיל פרישה שאינם זכאים לגמלת סיעוד מחמת גובה הכנסותיהם ועליהם לבצע מבחן תלות.

חידוש ויזה – אם תוקף הוויזה של העובד פג, יש לשלם 180 שקל עבור חידושה.

אגרת הארכת רישיון עבודה לעובד זר בענף הסיעוד. עלות האגרה: 175 שקל.

עמלה לחברת כוח אדם על תיווך והבאת עובד זר

דמי תאגיד – יש לשלם לחברת ההשמה דמי תאגיד בסך 70 שקל מדי חודש, וזאת בנוסף לדמי השמה חד-פעמיים בסך 2,000 שקל. אם החברה גבתה דמי השמה בסך 2,000 שקל היא לא תוכל לגבות מהמעסיק תשלום נוסף מעבר לתשלום החודשי במשך שנה מיום ההשמה, גם אם השימה אצל המעסיק עובדים אחרים באותה התקופה.

איך אפשר לחסוך?

במציאות שבה הביקוש עולה על ההיצע, נוצר מצב שבו העובדים מכתיבים בפועל את הדרישות שלהם לקבל שכר גבוה יותר – שמגיע היום ל-5,500-5,000 שקל נטו, ועבור עבודה בשבת וחג 361.68 שקל, כך שהעלות מגיעה ל-7,000-6,500 שקל בחודש נטו, ולכך כמון יש להוסיף את התשלומים עבור התנאים הסוציאליים – תוספת של 25% – דמי חופשה, הבראה, מחלה, גמל ופיצויים.

העסקה ישירה של העובד יכולה לחסוך למטופל או למשפחתו סכומים משמעותיים של כסף, וזאת משום שחברות הסיעוד מקבלות מהביטוח הלאומי 'עמלה' גבוהה, אשר נחסכת במקרה של העסקה ישירה. מדובר בחיסכון כספי של מאות שקלים בחודש, העשוי להסתכם בעשרות אלפי שקלים לאורך השנים. לאחרונה אף פותחה מערכת טכנולוגית חכמה שמסייעת למטופלים הסיעודיים ולמשפחותיהם בהעסקת מטפל זר, ומבצעת את כל החישובים הנדרשים.

מעבר לכך, להעסקה ישירה יש יתרון נוסף: כאשר המטפל הקבוע נעדר בשל מחלה, חופשה או כל סיבה אחרת, ויש צורך למצוא לו מחליף, המשפחה אינה תלויה בזמינות של המטפלים המשתייכים לחברת הסיעוד (זמינות שהיא בעייתית לרוב) אלא יכולה לאתר בעצמה מטפל מחליף, באופן גמיש הרבה יותר וללא מגבלות.

איך לגייס עובד זר בסיעוד ?

מערכת המולטי קלאוד סיילספורס שהוטמעה מאפשרת שליטה מלאה על האופרציה, המכירות והשיווק והשירות ללקוחות

חברת אברא ABRA)) המתמחה בפתרונות טכנולוגיים בתחומי מערכות מידע, הטמיעה במכללת ליאן מערכת מולטי קלאוד סיילספורס – מערכת CRM לניהול המערך הכולל של המכללה – כולל קשרי לקוחות, שיווק, מכירות ושירות. היקף הפרויקט כ-100 אלף שקלים.

מכללת ליאן היא מכללה מקצועית הנמצאת בשנים האחרונות בצמיחה מהירה. המכללה מקיימת קורסי הכשרה לקהל הרחב וקורסים לגמול השתלמות עבור עובדי מדינה, ומטפלת במאות סטודנטים ברבעון. כמו כן, המכללה מספקת פיתוח מקצועי לארגונים שונים עבור עובדי הארגון ומעניקה תעודות מטעם משרד החינוך ומשרד העבודה. לאחרונה הקימה מכללת ליאן מחלקת אונליין ומפתחת קורסים מקוונים, אשר עתידים להביא לצמיחה נוספת.

עד כה השתמשה המכללה במערכת CRM מיושנת וכעת כחלק מתהליך של טרנספורמציה דיגיטלית שעוברת המכללה, הוטמעה מערכת סיילספורס, עם מגוון מודולים שיאפשרו לארגון לנהל את מערך המכירות, השיווק והשירות בצורה יעילה וחכמה יותר. הפרויקט כלל אינטגרציה למערכת הנהלת החשבונות ולאתר המכללה כך שכל תהליך הרישום – החל מרגע התעניינות הסטודנט, דרך הרישום ועד לשיבוץ בכיתה, נעשה באמצעות תהליך מעקב יעיל וחכם.

בנוסף, הוטמעה מערכת שיווק אוטומטית – Pardot  של סיילספורס אשר מאפשרת למכללה לשפר תהליכים שיווקיים על מנת לעקוב אחר לקוחות פוטנציאליים ושיפור הקשר עם לקוחות קיימים.

המערכת מאפשרת למשתמשי הקצה (עובדי המכללה) לשפר את תהליכי המכירה ושימור הלקוחות וכן מאפשר למנהלי הארגון לקבל תמונה רחבה ממבט על – לבדוק ביצועים של אנשי מכירות ושירות, להעריך את מאמצי השיווק והפרסום בהיבטים של עלות מול תועלת ועוד.

אסף אלסידווי, חטיבת סיילספורס באברא,, אמר: "מטרת הפרויקט הייתה לייצר פלטפורמה אחת שתשמש את מגוון המחלקות במכללת ליאן כדי לשפר ולהעצים את חווית הלקוח. חשיבות הפרויקט היא בראש ובראשונה היכולת שלנו להוביל את מכללת ליאן לתהליך של טרנספורמציה דיגיטלית מקצה לקצה, תוך מתן ייעוץ ושימוש ב-Best Practice של Salesforce: משלב אפיון ותכנון המערכת ועד לשלב ההטמעה וההדרכה שבה הנגשנו ופישטנו את המערכת לכלל עובדי הארגון, כך שהשימוש במערכת תהיה נוחה וקלה.. סייענו למכללה להבין מהם הדרישות העסקיות על מנת לייעל את התהליכים הקיימים כדי לקבל את התוצאות הטובות ביותר עבורה ולאפשר לארגון לצמוח תוך הגדלת הרווחים ושביעות רצון הלקוח. המערכת שאנחנו מציעים היא מתוך ראייה אסטרטגית הודות לעובדה שאברא הינה גוף גדול ומקצועי, המשלב בין ייעוץ ופיתוח ויישום פרויקטים".

ברקן לב-רן, מנהלת שיווק ופיתוח ארגוני במכללת ליאן, מסרה: "המעבר לסיילספורס הייתה ההחלטה הכי חכמה שעשינו בשנה האחרונה. אברא עזרו לנו להתאים את המערכת לצרכים שלנו באופן המדויק ביותר ואין ספק שההשקעה השתלמה, גם מבחינת ייעול דרכי העבודה בתוך הארגון ושיפור התקשורת הפנים ארגונית, וגם ובעיקר מבחינת שיפור ודיוק התקשורת עם הלקוח".

גל אביב מנכ"ל בלנדר – צילום: סיון פרג'

לאחר קבלת הרישיון תהפוך החברה לפינטק הישראלי הראשון שמקים בנק דיגיטלי באירופה

בלנדר טכנולוגיות פיננסיות הודיעה היום (ה') על הגשת הבקשה הרשמית לקבלת רישיון בנק דיגיטלי כלל-אירופי. מדובר באבן דרך משמעותית לאחר תהליך ארוך ומקיף של כשנתיים, שבמסגרתו עברה החברה הערכה מקדמית של הבנק המרכזי והוכיחה את עמידותה בכל התנאים הנדרשים לקבלת רישיון להקמת בנק דיגיטלי כלל אירופי לגיוס פיקדונות ומתן אשראי.

הרישיון הבנקאי צפוי להתקבל בשנת 2022. עם קבלת הרישיון תהפוך בלנדר לחברת הפינטק הישראלית הראשונה שמקימה בנק דיגיטלי ייעודי באירופה לאשראי ופיקדונות. בכך תרחיב החברה באופן משמעותי את פעילות הליבה שלה, הכוללת מתן אשראי לרכישת מוצרים ואשראי לרכישת רכב וכן תרחיב את פעילות BlenderPay לאתרי e-Commerce אירופים.

החברה תוכל לספק אשראי ולגייס פיקדונות מכלל השוק האירופי, המונה כחצי מיליארד איש. מדובר במודל בנקאי חדש, המאפשר לפעול בכלל רחבי השוק האירופי המשותף ללא סניפים, תחת דירקטיבת ביטוח הפיקדונות הבנקאים האירופאית (עד 100 אלף אירו ללקוח) והעמדת אשראי באופן דיגיטלי מלא.

בלנדר היא חברת פינטק בינלאומית המספקת אשראי ופתרונות מימון חדשניים לכ-41 אלף לקוחות משלמים בישראל ובאירופה. החברה מתמחה במתן אשראי לרכב ובנקודות מכירה (BNPL), בישראל ואירופה באמצעות שיטות וכלים שפיתחה.

פעילות בלנדר באירופה נמצאת בתהליך התרחבות משמעותי. החברה מתמקדת בשוק האירופי כחלק מאסטרטגית הצמיחה שלה, ובאוגוסט האחרון הודיעה על כניסתה לפעילות בפולין, המדינה הרביעית שבה פועלת החברה, בנוסף לישראל, ליטא ולטביה. פולין מהווה עבור החברה יעד אסטרטגי לאור העובדה שמדובר במדינה גדולה מאוד שבה שוק האשראי מוערך בכ-170 מיליארד אירו. כמו כן, הציגה החברה בדוחות החציון הראשון של 2021 צמיחה חדה בפעילות באירופה של כ-67% בסך ההלוואות שמומנו וכן הציגה צמיחה דו ספרתית בשאר מגזרי הפעילות.

בלנדר הובילה את בשורת ההלוואות בין אנשים כשהוקמה בשנת 2014. כיום היא מובילה את מהפיכת Buy Now Pay Later , שמסגרתה היא מאפשרת לשלם בתשלומים בעזרת אשראי חוץ בנקאי באופן דיגיטלי ופשוט באתרי e-commerce  ובנקודות מכירה.

מנכ"ל קבוצת בלנדר טכנולוגיות פיננסיות, ד"ר גל אביב, אמר: "הקמת בנק דיגיטלי באירופה מהווה מנוע צמיחה משמעותי שיאפשר לבלנדר לגייס פיקדונות כמקורות אשראי כחלק מהתכנית האסטרטגית לצמיחה והתרחבות של החברה בשוק האירופאי. קבלת הרישיון תמקם את בלנדר לצד מספר מועט של חברות בינלאומיות דוגמת Affirm, Klarna ו Revolut שמוערכות בעשרות מיליארדי דולרים ונמצאות בצמיחה אדירה כחלק ממודל ה- NeoBanking. מדובר בעולם פיננסי חדש שבלנדר היא חלק ממנו הודות לטכנולוגיה הייחודית שלה. אין ספק שאנחנו בליבה של מהפיכה שתשנה את הדרך בה אנשים צורכים ומנהלים את כספם".

זירות להלוואות חברתיות – בלנדר, eLoan ,BTB, Tarya – כל השאלות החשובות (לפני שאתם בוחרים זירה) וכל התשובות

לאחר עלייה של 8 אגורות, מחירו של ליטר בנזין 95 נטול עופרת יעמוד באוקטובר על 6.39 שקלים ■ התייקרות הדלק תביא לגל של עליות מחירים

מחירי הדלק בישראל יעלו הלילה בחצות, במקביל להתייקרות הדלק והנפט בעולם כולו.

החל ממחר, המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי, כולל מע"מ, יעמוד על 6.39 שקלים לליטר, עלייה של 8 אגורות לעומת המחיר בספטמבר. התוספת עבור שירות מלא תהיה 21 אגורות, ותעמיד את המחיר הכולל על 6.60 שקלים לליטר.

באילת, שבה לא נגבה מע"מ, מחיר הדלק יהיה זול הרבה יותר – ויעמוד על מקסימום 5.47 שקלים לליטר 95 אוקטן בשירות עצמי. התוספת בעד שירות מלא באילת תעמוד על 18 אגורות בלבד, והמחיר כולל שירות יסתכם ב-5.65 שקלים לליטר.

יש לציין כי התייקרות הדלק לא משפיעה רק על אוכלוסיית בעלי הרכבים, מכיוון שהזינוק במחירי הדלק גורר אחריו עליות מחירים בכל התחומים כמעט.

מדובר במחיר שיא חדש מזה שנתיים וחצי – אך השיא של כל הזמנים נרשם ב-1 בספטמבר 2012 – אז עמד מחיר הדלק על 8.26 שקלים לליטר בנזין 95 אוקטן. מנגד, המחיר הנמוך ביותר של הדלק מאז שהוחל בפרסום המחיר ב-2006 היה במאי 2020, בסיום הסגר הראשון – 4.79 שקלים.

מדצמבר 2020 ועד לספטמבר 2021, עלה מחיר הדלק במשך תשעה חודשים ברציפות. בספטמבר הנוכחי ירד המחיר ב-5 אגורות, אך הלילה הוא יעלה שוב והפעם כאמור לשיא של שנתיים וחצי.

כיצד ניתן לשלם פחות?

משרד האנרגיה ממליץ לבעלי רכב להשוות מחירים ולבחור בתחנה הכדאית להם ביותר. תחנות דלק רבות מקיימות מבצעים, ולמי שנוסע הרבה ברכב כדאי לבדוק ולעקוב, שכן מדובר בחיסכון של עשרות שקלים בחודש.

חשבון משותף לשני בני הזוג – האם הוא בהכרח כלכלי יותר? מתי הוא יכול לפגוע בזוגיות? ומה עושים אם הבנתם שזה כבר לא מתאים?

בשלב כלשהו של מערכת היחסים – בדרך כלל בסמוך להחלטה להתמסד – נדרשים בני הזוג לאחת ההחלטות הכלכליות הגורליות ביותר – האם לאחד את חשבונות הבנק שלהם לחשבון אחד משותף או להשאיר שני חשבונות נפרדים.

מדובר בהחלטה רבת משמעות שפעמים רבות מתקבלת באופן אוטומטי כמעט. למחרת החתונה, כשהזוג המאושר מתייצב בבנק להפקיד את כספי המתנות שקיבלו מהאורחים, ומתעוררת השאלה היכן להפקיד אותם – כ-75% מהזוגות מחליטים שהתחלת חייהם כזוג נשוי מחייבת פתיחת חשבון בנק משותף שבאמצעותו ינהלו את התא המשפחתי. ורק כרבע מהזוגות בוחרים לנהל את חייהם הזוגיים בשני חשבונות נפרדים.

מהו חשבון משותף?

חשבון שבו שני בני הזוג הם בעלי החשבון ויש להם הרשאות לביצוע פעולות בחשבון.

חשבון משותף יכול להיות חשבון חדש שנפתח על ידי השותפים מלכתחילה ואף יכול להיות חשבון קיים של אחד מבני הזוג שאליו מצרפים את בן הזוג השני. בדרך כלל, שני בני הזוג מפקידים את משכורותיהם בחשבון המשותף, וההוצאות הכרוכות בניהול משק הבית והמחייה יורדות מחשבון זה.

על פניו, כמעט "מתבקש" שבני זוג המנהלים מערכת זוגית ומשפחתית משותפת ינהלו גם חשבון בנק משותף. עבור רוב הזוגות ההתנהלות הכלכלית הזו מסמלת זוגיות בריאה, אמון הדדי ואחריות משותפת – שהרי בסופו של דבר משפחה היא מעין "עסק", שגם אם מטרתו אינה רווח כלכלי לשותפים המנהלים אותו, הוא עדיין כולל הכנסות קבועות והוצאות שוטפות שאותן יש לכלכל בתבונה – ורצוי מאוד שגם בהסכמה הדדית.

היתרונות בחשבון משותף

פחות עמלות – ניהול חשבון אחד משותף מביא לחיסכון בעמלות שוטפות וריביות כפולות, שיכול להסתכם במאות שקלים בשנה.

הנחות והטבות – כששני בני הזוג מעבירים את משכורתם לאותו החשבון, ההכנסות מצטברות לסכומים שמאפשרים לשפר את יכולת המיקוח מול הבנק ולבקש הטבות שונות, כגון הנחות, פטור מעמלות מסוימות וכדומה. כמו כן, בחשבון משותף תנאי האשראי הצפויים טובים יותר, הלוואות זולות יותר ומסגרת האשראי גמישה יותר.

מעקב ופיקוח פשוטים יותר – בחשבון משותף קל יותר לבני הזוג לעקוב אחרי ההוצאות וההכנסות ולנהל את התקציב המשפחתי במקום אחד ובאופן מרוכז – כאשר כל ההכנסות מגיעות אליו וכל ההוצאות יוצאות מאותו המקור.

יחסים ותקשורת – ניהול חשבון משותף תורם לשקיפות ואמון הדדי, המקדמים תקשורת כלכלית זוגית טובה.

החסרונות בחשבון משותף

קושי במעקב אישי – ניהול חשבונות בנק נפרדים מאפשר לשמור על הפרדה של תזרים המזומנים הפיננסי, ובכך לשלוט באופן הדוק יותר על ההכנסות וההוצאות של כל אחד מבני הזוג.

חיכוכים על רקע התנהלות כלכלית – כשקיים שוני מהותי בתפיסת העולם ובגישה הכלכלית של בני הזוג, למשל כאשר אחד מבני הזוג פזרן והשני מחושב יותר בהוצאותיו, או כשהאחד רגיל להתנהל עם מינוס גדול בחשבון הבנק ולא חושש להגדיל את התחייבויותיו, לעומת האחר שחרד מכניסה לחובות – הדבר יכול להוות קטליזטור לאי הסכמות, ויכוחים ומתיחויות.

מקרים מיוחדים שיש להביא בחשבון

בעלות על עסק עצמאי – כאשר אחד מבני הזוג עצמאי (או שניהם) חשוב לנהל חשבון בנק נוסף, שהוא החשבון העסקי, אליו יוזרמו ההכנסות מהפעילות העסקית וממנו יצאו ההוצאות הקשורות לעסק, כגון משכורות, תשלומים לספקים וכדומה. ניתן כמובן גם להחזיק במקביל חשבון משפחתי משותף שאליו תועבר הכנסה מהעסק באופן קבוע.

זוגיות שנייה – אצל זוגות הנמצאים בפרק ב’, כל אחד מביא עימו נכסים והתחייבויות מפרק א’, ולכן חשוב להקפיד לתאם ציפיות – תוך בקרה שוטפת ווידוא שהגישה הכלכלית דומה. לכן, המודל המתאים במקרים רבים הוא שמירה על חשבונות נפרדים, ובמקביל, החזקת ניהול חשבון משותף, שבו שני בני הזוג מגדירים מראש במשותף כיצד לחלק את התשלומים והחשבונות, כמה כל אחד מעביר לחשבון המשותף, מה תהיה תרומתו של כל אחד מהם ועוד.

חוב קודם – אם אחד מבני הזוג מגיע עם חוב כלשהו (הלוואה, הוראות קבע, תשלומים, מינוס וכדומה), לא כדאי למהר לאחד כוחות. אם החשבון המשותף שלכם יתאחד, עלול להיווצר מצב שבו הגבלות בנקאיות שרק אחד מבני הזוג סבל מהן, יוטלו מעתה על שני בני הזוג.

מות אחד השותפים – במקרה כזה החשבון ייחסם לפעילות השותף שנותר בחיים אלא אם כן חתמו השותפים מבעוד מועד על טופס "אריכות ימים", שמאפשר לכל אחד מהם להמשיך לפעול בחשבון גם אחרי פטירת השותף

בנוסף, כדאי לדעת ולזכור שהפרדת חשבונות אינה מגינה בזמן פרידות וגירושים. בתי משפט רואים גם בחשבון על שם אחד מבני הזוג נכס משותף, למעט מקרים שבהם הכסף הושג לפני הנישואים או התקבל בירושה.

פיצול חשבון משותף – מה כדאי לדעת?

לאחרונה, מדווחים במערכת הבנקאית על גל של פניות לבנקים בבקשות הנוגעות לחשבונות משותפים; הן עסקיים והן חשבונות של בני זוג שמבקשים להיפרד ומבררים איך ניתן "להפריד כוחות" ולסגור חשבון בנק משותף, או לגרוע את עצמם מחשבון משותף. ישנן שאלות החוזרות על עצמן, כגון לקוחות שתוהים כיצד ישפיעו עליהם פשיטת רגל של אדם שהוא שותף בחשבון שלהם או הליכי הוצאה לפועל שננקטים כנגד אותו אדם, והאם יוכלו להטיל עיקול על החשבון המשותף, גם אם לאחד השותפים אין קשר לחוב.

כדי לענות על השאלות הללו, חשוב להבין ראשית כל – מי הם השותפים בחשבון; שותפים פרטיים? חברה בע"מ? האם מדובר בשותפים עסקיים או בבני זוג? כמו כן, חשוב לדעת מהן זכויות החתימה בחשבון המשותף, והאם ישנה הרשאה הדדית בחשבון – המאפשרת לכל שותף לפעול באופן עצמאי גם ללא הסכמת השותף האחר.

פיצול חשבון עם חוב

כאשר לאדם יש חוב בחשבון משותף – בין שמדובר בשותפות עסקית ובין שמדובר בבני זוג, לעיתים אחד השותפים בחשבון רוצה לפרוע מחצית מהחוב ולהיגרע מהחשבון, אך הבנק אינו מאפשר לו לעשות כן, ודורש ממנו כתנאי לגריעה מהחשבון לפרוע את החוב כולו.

חשוב לדעת, שכשמנהלים חשבון משותף – כל אחד מהשותפים חייב ב-100% מהחוב – אלא אם כן ישנו הסדר אחר מול הבנק.

אם אחד מהשותפים בחשבון עומד על כך שהוא חייב רק בחלק יחסי מהחובות בלבד ורוצה שקביעה זו תחייב את הבנק, הוא יכול לנקוט בהליך משפטי מתאים שיחייב גם את הבנק בנוגע לאופן חלוקת החובות בין השותפים בחשבון.

במקרה של שותפים עסקיים המנהלים חשבון משותף ומעוניינים לבצע "הפרדת כוחות" בחשבון משותף עם הרשאה הדדית, הבנק לא יאפשר רק לאחד מהם לפרוע מחצית מהחובות ובכך להיגרע מהחשבון המשותף. רק אם תהיה הסכמה של שני השותפים ושניהם יפרעו את החובות וההתחייבויות כלפי הבנק במלואם – רק אז יוכל הבנק לאפשר גריעה מהחשבון או סגירה של החשבון.

כך למשל, במקרה שאחד השותפים החשבון פתח בהליך של פשיטת רגל, השותף שאיננו החייב יוכל להגן על כספו במסגרת הליך משפטי, ולשם כך רצוי שיפנה לקבלת ייעוץ משפטי מבעוד מועד מעו"ד מומחה בתחום.

האם ניתן לעקל חשבון עו"ש משותף בשל חוב של אחד השותפים, כשהשותף השני אינו אחראי לחוב?

כאן התשובה תלויה בזכויות החתימה בחשבון המשותף:

במקרה של זכות חתימה "ביחד", כל הוראה לביצוע פעולה בחשבון צריכה להינתן על ידי כל השותפים יחד. כלומר, שותף אחד לא יכול לחייב את השותפים האחרים לבדו. במקרה של זכות חתימה ביחד לא ניתן לעקל כספים בחשבון המשותף עקב חוב שצבר רק אחד מהשותפים בחשבון, בשל חשש לפגיעה בזכויות השותפים האחרים.

בחשבון שבו זכות החתימה היא "בנפרד", כלומר, קיימת "הרשאה הדדית בחשבון משותף" / חשבון עם "זכויות חתימה ביחד ולחוד" – כל אחד מהשותפים בחשבון יכול לתת הוראות לביצוע פעולות בחשבון לבדו, וללא צורך בהסכמת השותף/ים האחר/ים. לכן במקרה כזה יכובד שיק שנמשך מהחשבון גם אם רק אחד השותפים חתום עליו.

עקרונית, במקרה של זכות חתימה בנפרד ניתן לעקל אפילו את כל הכספים בחשבון המשותף, גם אם מדובר בחוב שצבר רק אחד מהשותפים בחשבון. בכל מקרה – גם אם יש הרשאה הדדית בחשבון המשותף, ניתן להתנגד להטלת עיקול הליך משפטי.

יש לכם חשבון בנק משותף והשותף נפטר? זה הטופס שתצטרכו כדי לפעול בחשבון

מעבר בין בנקים בלחיצת כפתור

הרובוט AT 2.0 Tracker  – צילום: אלי דסה

מדובר במכירה מסחרית ראשונה של רובוט ה'טראקר' של איירטאצ' ■ החברה תתקין את המוצר על חלקה בגודל 5  MW; לאנלייט שמורה הזכות להטמיע את הפתרון בכל שטח הפרויקט שהינו בהיקף של כ-55 MW

חברת איירטאצ' סולאר מדווחת היום (ד') על הסכם מכירה ראשון של הרובוט AT 2.0 Tracker שפיתחה. החברה התקשרה עם אנלייט בהסכם למכירה והתקנה של רובוטים מסוג טראקר לניקוי יבש של פאנלים סולאריים בשדה פוטו-וולטאי וכן בהסכם תפעול ותחזוקה. ההסכם נחתם לאחר שני פיילוטים שערכו החברות לבחינת הטכנולוגיה, ראשונה מסוגה בעולם שפיתחה איירטאצ', לשינוע רובוטים בין שולחנות סולאריים ללא מגע אדם (אוטונומי).

במסגרת ההסכם, החברה תתקין את מוצריה על חלקת שדה בגודל של 5 MW, כאשר לאנלייט שמורה הזכות להטמיע את הטראקר בכל שטח הפרויקט שהינו 55  MW. למיטב ידיעת איירטאצ', מוצר החברה לשדות הטראקר הינו פיתוח טכנולוגי ייחודי. הפתרון כולל שימוש ברכב אוטונומי המשנע רובוטים משולחן סולארי לשולחן אחר, ובכך מאפשר לכל מערכת הכוללת רכב אוטונומי ו-3 רובוטים לנקות מעל 100 שולחנות בשדות פוטו-וולטאים (במקום 100 רובוטים ל-100 שולחנות).

במסגרת ההסכם החברה תמכור לאנלייט ותתקין בפרויקט רובוטים מסוג טראקר ותספק שירותי הפעלה ותחזוקה לתקופה בת 14 שנים. התקנת הרובוטים צפויה להסתיים לא יאוחר מחודש פברואר 2022, בתמורה לכ-220 אלף דולר. בתמורה לשירותי התפעול והתחזוקה תשלם המזמינה לחברה סך של כ-20 אלף דולר בשנה.

איירטאצ' סולאר השלימה במרץ השנה הנפקה ראשונית לציבור (IPO)  וגייסה כ-61 מיליון שקל. החברה הוקמה על ידי יניר אלוש המכהן כיו"ר החברה, והחלה את פעילותה ב-2017. החברה עוסקת בפיתוח, ייצור, שיווק, תפעול ותחזוקה של פתרונות רובוטיים לניקוי יבש (ללא מים) של פאנלים פוטו-וולטאים, המשמשים את שוק האנרגיה הסולארית. מטה הפעילות של החברה ומפעל הייצור הישראלי ממוקמים באזור תעשייה הר טוב א'  בבית שמש, והיא פעילה ומוכרת את מוצריה ושירותיה בישראל ובהודו.

יניר אלוש, יו"ר דירקטוריון, איירטאצ' סולאר, מסר: "אנחנו שמחים לעדכן על הסכם עם אנלייט שתטמיע את פתרון הטראקר שפיתחה איירטאצ' לניקוי פאנלים סולאריים. אנלייט בחרה בפתרון החדשני לאחר ביצוע שני פיילוטים מוצלחים במוצר ותוך בחינת חלופות אחרות. הטכנולוגיה שפיתחנו הינה ייחודית בכך שהיא פותרת את בעיית ריבוי השולחנות בשדות סולאריים מסוג טראקר ומייתרת את הצורך במגע אדם לשנע את הרובוטים משולחן לשולחן. פתרון הטראקר מבוסס על טכנולוגיות עילית הכוללות רכב אוטונומי לשינוע רובוטי הניקוי במהלך ביצוע עבודות בשדות סולאריים.  איירטאצ' רואה בפתרון זה כמוצר משלים לפתרון הקיים של החברה לשדות בעלי פאנלים סטאטיים וכבעל פוטנציאל עסקי משמעותי".

מלבד התשלומים, שייפרסו על פני 18 שנה, תספק החברה תרומה של תרופות לטיפול  במכורים לאופיודים

Teva Pharmaceuticals, חברה בת של טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, הגיעה אתמול (ג') לסיכום עם התובע הכללי של מדינת לואיזיאנה, המסדיר את תביעותיה של המדינה העוסקות באופיודים. ההסכם כפוף לאישור סופי של המדינה עד 2 בנובמבר, 2021, שעל פיו כל המחוזות במדינה משחררים את טבע מהתביעות כחלק מההסדר.

על פי תנאי ההסדר, טבע תשלם ללואיזיאנה 15 מיליון דולר על פני 18 שנה, ותספק תרומה נוספת של תרופות מצילות חיים, המוערכות ב-3 מיליון דולר (על פי המחיר הקמעונאי), במטרה לסייע בהתמכרות לאופיודים ובהתאוששות. טבע ממשיכה לנהל משא ומתן ארצי ובמקביל פתוחה לקדם הזדמנויות עם מדינות פרטניות ברוח ההסדר שפורסם היום, כל עוד הסדרים כאלה עולים בקנה אחד עם המתווה הארצי. החברה גם תמשיך להגן על עצמה בבית המשפט במדינות כמו ניו יורק וקליפורניה, שם טרם הגיעה להסדר.

טבע מאמינה שההסדר המפורסם היום עם לואיזיאנה הוא צעד חיובי קדימה לקראת הבאת תרופות מצילות חיים לאנשים הסובלים מהתמכרות לאופיודים.

טבע צנחה ל-9 דולר; באופנהיימר מציבים יעד של 12 דולר

הגשת הבקשות תתאפשר מ-3.10.21 ועד ה-17.10.21 ■ עדיפות תינתן לחברות בבעלות אוכלוסיות ממגזר המיעוטים, לחברות הממוקמות בעוטף עזה ולחברות מאזור אילת

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מודיע על פתיחת מקצה שני לשנת 2021 של תוכניות כלי סיוע לתעשייה – "כסף חכם" ו-שער ליצוא בין לאומי (של"ב), במסגרתן יקצה מיליוני שקלים, על מנת לסייע לחברות יצואניות הפועלות בשווקי העולם לחדור לשווקים נוספים ולסייע לחברות שאינן יצואניות לבסס דרכן בשווקים הגלובליים. בשתי התכניות תינתן העדפה לחברות בבעלות ישראלים מקרב אוכלוסיית המיעוטים וחברות הממוקמות באזור עוטף עזה והעיר אילת.

במינהל סחר חוץ מציינים כי עד היום נהנו מעל 1,300 חברות מתמיכת מערך כלי הסיוע של מנהל סחר חוץ בסכום כולל של למעלה מ- 400 מיליון שקל.

תוכנית "כסף חכם"- מיועדת לחברות בעלות היקף מכירות של עד 200 מיליון שקל וניסיון קודם ביצוא, המעוניינות לחדור לשווקים נוספים ולהשיג גידול במכירות. הסיוע ניתן באמצעות השתתפות במימון של ההוצאות השיווקיות וליווי מקצועי של יועצים המתמחים בשוק היעד, עד לחצי מיליון שקל, ולשווקים מועדפים (יפן, סין והודו) עד ל-750 אלף שקל, המהווים עד 50% מהתכנית השיווקית.

תוכנית "שער לשיווק בינלאומי" (של"ב) – מיועדת לחברות בעלות היקף יצוא נמוך המעוניינות להרחיב את פעילותן, או לחברות שלא ייצאו בעבר ומעוניינות להתחיל לייצא ולשווק מוצרים או שירותים ולחדור לשווקים הבינלאומיים. הסיוע ניתן באמצעות השתתפות במימון הוצאות השיווק וליווי מקצועי של יועצים המתמחים בשיווק בינ"ל. ניתן לקבל במסגרת התוכנית מענקים עד גובה 300 אלף שקל, המהווים 50% מהתכנית השיווקית.

מינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה והתעשייה מגבש ומוביל את מדיניות סחר החוץ של ישראל, במטרה להגביר את כושר התחרות של התעשייה הישראלית, להגדיל ולגוון את היצוא הישראלי ולמשוך השקעות זרות באמצעות מערך של כ-50 נספחויות כלכליות, ייזום וכינון הסכמי סחר, כלי סיוע ממוניים לשיווק בין-לאומי ופיקוח על הייצוא הדו שימושי והאב"כ.

על פי נתוני המינהל, טיפל מערך הנספחויות הכלכליות בשנת 2020 בלמעלה מ- 4,000 פניות יצואנים, ארגן למעלה מ- 650 משלחות עסקיות נכנסות ויוצאות (מרביתן וירטואליות לאור משבר הקורונה) ורשם כ-350 סיפורי הצלחה בערך צבור מאומת בהיקף של כמיליארד דולרים.

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, מסרה: "במיוחד בעת הזו, חשוב לנו לחזק את ידיהם של תושבי עוטף עזה. משרד הכלכלה והתעשייה ימשיך להרחיב את ההזדמנויות ויקדם צמצום פערים לצמיחת הכלכלה בישראל"

משרד הכלכלה: נפתחה תוכנית הסיוע ליצואנים ולחברות המשווקות לחו"ל

התחזית ל-2021: יצוא בהיקף של 135 מיליארד דולר – גידול מוערך של קרוב ל-20% לעומת אשתקד ■ לראשונה יצוא השירותים עלה על יצוא הסחורות ■ לאור הביקוש – מסלולי הסיוע ליצואנים נפתחים שוב להגשה

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה פרסם את נתוני החציון הראשון של 2021, המראים צמיחה של 24% ליצוא. על פי הנתונים, לראשונה, יצוא השירותים עובר את יצוא הסחורות. עוד דווח כי על פי תחזית היצוא העדכנית ל-2021, היצוא הישראלי יסתכם בהיקף של 135 מיליארד דולר – כלומר, גידול מוערך של קרוב ל-20% לעומת אשתקד.

יצוא הסחורות והשירותים הישראלי בחציון הראשון של השנה הסתכם בכ-67.6 מיליארד דולר – צמיחה של כ-24% לעומת חציון ראשון 2020. בעוד גם ברבעון הראשון נרשמה צמיחה נאה מאוד של כ-11%, הרבעון השני של השנה, הציג צמיחה חסרת תקדים של כ-38% לעומת הרבעון השני 2021. על אף שהרבעון השני אשתקד סימן את שיא המשבר הכלכלי שהביאה מגפת הקורונה, מדובר בצמיחה מרשימה מאוד נוכח העובדה שסקטור יצוא שירותי התיירות טרם חזר לשגרה נוכח ההגבלות על כניסת תיירים לישראל.

בתוך כך, לראשונה יצוא השירותים עלה על יצוא הסחורות בחציון הראשון של השנה וביתר שאת ברבעון השני של השנה, בו היווה כ-51.4% מהיצוא הכולל של ישראל לעומת 48.6% ליצוא הסחורות, זאת על אף המשך הגידול ביצוא הסחורות. עיקר שינוי מאזן הכוחות בין הסחורות לשירותים נובע מהצמיחה המהירה של סקטור השירותים ביצוא הישראלי לעומת שיעורי הצמיחה הצנועים יותר של סקטור הסחורות. עם זאת, שניהם צמחו בחציון הראשון באופן משמעותי ביותר – יצוא השירותים צמח בכ-30% ויצוא הסחורות צמח בכ-18% במהלך החציון הראשון של 2021 לעומת החציון הראשון אשתקד.

בשל הביקושים, מסלולי הסיוע ליצואנים לשיווק לחו"ל נפתחים שוב להגשה – העדפה לחברות בבעלות אוכלוסיות ממגזר המיעוטים, חברות הממוקמות באזור עוטף עזה וחברות באזור אילת.

בגזרת השירותים, ממשיכים להוביל שני מנועי הצמיחה המשמעותיים של השנים האחרונות – שירותי התוכנה והמחשוב ושירותי המו"פ המדעי, המהווים את ליבת תעשיית ההייטק הישראלי, אשר צמחו בשיעור של 29% ו 48% בהתאמה. לצדם, גם שירותי התחבורה מראים התאוששות מהירה עם צמיחה של כ-110% בחציון לעומת חציון ראשון אשתקד וגידול נרשם גם בגזרת יצוא שירותים כחלק מפעילות מכירת חברות הזנק אשר צמחו בכ-77%.

בגזרת הסחורות, ניכר המשך ההתאוששות מתחילת השנה ומגמת הצמיחה חוצה מגזרים וסקטורים. צמיחה משמעותית של כ-13% נרשמה בחציון ביצוא הסחורות ללא יהלומים ובשונה מהמגמה בשנים האחרונות, יצוא היהלומים מתאושש באופן מרשים עם צמיחה של כ-111% בחציון הראשון לעומת חציון ראשון 2020. בהסתכלות על יצוא הסחורות ללא יהלומים בחלוקה גיאוגרפית, ניתן לראות כי בחציון הראשון של 2021, עיקר היצוא (40%) מופנה לשווקי אירופה, 33% לשווקים באמריקה וכ-25% לשווקי אסיה.

 היצוא לאיטליה הוכפל

בחציון האחרון, שווקי יצוא רבים חוו צמיחה מרשימה, ביניהם ניתן לציין את היצוא לאיחוד האירופי  אשר צמח בכ-17%, במסגרתו חווה צמיחה היצוא לאיטליה (+95%), בלגיה (+50%), ספרד (+43%), היצוא לארצות הברית שצמח בכ-23%, היצוא לאסיה שצמח בכ-15% במסגרתו חווה צמיחה היצוא לסין (+5%), הודו (+70%), דרום קוריאה (+68%) וטאיוואן (+12%) וצמיחה יפה הראה גם היצוא לטורקיה (+23%), ברזיל (+15%) ורוסיה (+21%).

בעקבות התוצאות החיוביות של היצוא בחציון הראשון של 2021, ובהנחה שהמגמה הנוכחית תימשך, במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה מעריכים כי היצוא לשנת 2021 יסתכם ב-135 מיליארד דולר, היקף חסר תקדים ביצוא הישראלי וכ 15 מיליארד דולר מעבר ליעד המקורי.

האלופה (במיל') אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה והתעשייה, מסרה: "אנו מלאי גאווה בתעשייה הישראלית, הסקטור העסקי, מגזר ההייטק והיזמים הטכנולוגיים בישראל שמוכיחים פעם אחר פעם שאין דבר העומד בפני הנחישות הישראלית לפרוץ ולנצח. אנו, במשרד הכלכלה והתעשייה – באמצעות מינהל סחר חוץ ומערך הנספחויות הכלכליות – נמשיך לפעול להסרת חסמי סחר, פתיחת דלתות לשווקים חדשים עבור התעשייה הישראלית ומתן תמיכה וליווי מקצועי לחברות המעוניינות להרחיב פעילותן בשווקים קיימים או לחדור אל שווקים חדשים".

אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ – משרד הכלכלה והתעשייה, אמר: "על פי כל ההערכות שלנו, עתיד היצוא הישראלי לשבור שיא של כל הזמנים ולעבור את רף 130 מיליארדי הדולרים בשנת 2021. הישג זה של היצוא הישראלי, משקף עיכוב של שנה אחת בלבד ביחס ליעד המקורי אותו קבע משרד הכלכלה והתעשייה, שפעל בכל הכלים על מנת לעמוד ביעד ולשבור שיא זה עד תום 2020. אנו תולים את העיכוב בהשגת היעד  במשבר הקורונה שפגע ביצוא הישראלי ב-2020 וגאים בהישגי התעשייה הישראלית, מינהל סחר חוץ ומערך הנספחים הכלכליים שלנו ברחבי העולם, שהצליחו לייצר התאוששות מהירה ביצוא, לתמוך בפעילות השיווק הבינלאומית של התעשייה, לעמוד ביעד הממשלה ולהביא את היצוא הישראלי להישג חסר תקדים".

יצוא היין מישראל הוכפל תוך עשור: בשנת 2020 עמד על כ-50 מיליון דולר