מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית- המדינה תשפה את המעסיק עבור 75% מעלות הבידוד למעסיקים עד 20 עובדים, וב-50% מהעלות ליתר.
עובד שנמצא בבידוד לא יקבל שכר על יום הבידוד הראשון בלבד. המדינה תשפה את המעסיק על עלות היום השני לבידוד ולאחר מכן על מחצית מעלות הבידוד למעסיק, כשהשיפוי יינתן באמצעות המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, מעסיקים עד 20 עובדים המדינה תשפה בסך 75% מעלות הבידוד. בקשות המעסיקים לשיפוי יוגשו החל מחודש פברואר, זאת בכדי לתת למוסד להיערך למתן השירות, אולם הזכאות תהיה רטרואקטיבית מיום תחולת החוק.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) ( הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020. מדובר בהצעה ממשלתית אליה הוצמדו הצעות פרטיות של חברי הכנסת קרן ברק, משה ארבל, אוסמה סעדי, מיקי לוי, עודד פורר מתן כהנא, אחמד טיבי וסונדוס סאלח. 24 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים.
עוד מוצע כי בגין הבידוד ינוכו עד 4 ימי מחלה ממכסתו הצבורה של העובד. בשונה ממחלה רגילה, בגין סופי שבוע וחגים שאינם מוגדרים כימי עבודה לא ינוכו ימי מחלה. במצב שבו לעובד נגמרה מכסת ימי המחלה יכנס העובד ליתרה שלילית על חשבון ימי מחלה עתידיים. הסדרים מיטיבים במגזר הציבורי יגברו על נוסח החוק ובשוק הפרטי יוותר הדבר לשיקול המעסיקים.
הצעת החוק הוגשה על רקע החלטת בג"ץ לבטל את תעודת המחלה הגורפת שהוצאה על ידי משרד הבריאות עד שהגורמים הרלוונטיים יבחנו מיהו הגורם שראוי שיישא בנזק הכלכלי שנגרם מחובת הבידוד שהוטלה על עשרות אלפים רבים של ישראלים בתקופת משבר הקורונה. בג"ץ נימק את החלטתו, בראש ובראשונה, בכך שהימצאות בבידוד מכוח הצו אינה מהווה "מחלה" כהגדרתה בחוק דמי מחלה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לא ראוי כי עשרות אלפי עובדים ייפגעו בשכרם ויהיו חשופים לפיטורים בשל הכנסתם לבידוד לשם המאבק הלאומי בהתפשטות הקורונה, מבלי שיש להם זכות בחירה אם להיכנס לבידוד ובעיקר נוכח האינטרס הציבורי בהמשך שיתוף הפעולה עם החקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות. שיתוף פעולה שעשוי להיפגע אם עובדים יחששו לשכרם ולמקום עבודתם.
חששם של המעסיקים בדבר השתת כלל הנזק הכלכלי מהוראות הבידוד עליהם מובן וראוי שבמסגרת התכניות הכלכליות להקל על עצמאים ועסקים ולעודד העסקת עובדים בתקופת משבר הקורונה, תהיה התייחסות נאותה גם לחשש זה באופן שיחלק את הנזק הכלכלי בצורה מושכלת בין המעסיקים למדינה."
יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ חיים כץ הציג את ההצעה ואמר: "הקורונה שנפלה עלינו יצרה מצב שעשרות ומאות אלפי אנשים נכנסו לבידוד והנטל נפל הן על המעסיקים והן על העובדים. ימים אלה ירדו להם כימי מחלה אבל בג"ץ החליט שימי בידוד זה לא מחלה. נותר מתווה של התעשיינים, האוצר וההסתדרות ומי שהובל שם לשחיטה היו העובדים שהיו צריכים לשאת בנטל של כל ימי הבידוד.
גם הקואליציה וגם האופוזיציה הבינו שזה לא מושלם אבל נכנסו לפרטי פרטים. לגבי העצמאים אנחנו צריכים עוד לייצר מתווה שישפה אותם בצורה המתאימה. אנחנו לא רוצים לנצח אותם."
קבינט הקורונה אישר אמש במשאל טלפוני את ההקלות החדשות שאושרו על ידי משרד הבריאות כחלק מהיציאה המתמשכת מהסגר. ההחלטות הן בנושאי פתיחת לימודים במוסדות חינוכיים שלא ניתן לקיים בהם לימודים מקוונים, פתיחת גני החיות ופירוט סדרי פתיחת ה"איים הירוקים" בים המלח ובאילת.
א. חינוך:
ניתן לקיים הכשרה מעשית או לימודים מעשיים במוסד להשכלה או להכשרה מקצועית שלא ניתן לקיים בו לימודים מקוונים בשל צורך בציוד או תשתיות החיוניים ללימודים.
לאפשר לעד 10% מהתלמידים באותם מוסדות גישה לתשתית או ציוד חיוני לצורך השתתפות בלימוד מקוון.
הלימודים יהיו בקפסולות קבועות כאשר אנשי הצוות יוכלו לבצע תחלופה של עד שלוש קבוצות.
קיום פעילות בשטח פתוח של איש צוות עם עד 19 תלמידים, כולל מסייע לתלמיד הזקוק לכך. יודגש: מסייע ייחשב במניין המשתתפים המקסימלי בפעילות.
ב. ניתן יהיה לפתוח את גני החיות ברחבי הארץ.
ג. איים הירוקים באילת ובים המלח:
באזורים אלה יופעלו:
בתי אוכל בשטח פתוח במתכונת של ישיבה במקום, עם מספר אנשים שלא יעלה על 50;
אטרקציות תיירותיות בשטח פתוח, בתנאי "תו סגול" הקבועים בתקנות;
מסחר בחנויות רחוב ומרכזי קניות פתוחים, עם תפוסה של אדם לכל 7 מ"ר ולכל היותר עד 20 אנשים.
2. לעניין הפעלת חדרי אוכל ובריכות במתקני אירוח המיועדים לאורחי מתקן האירוח: תפוסה של עד 50% מהתפוסה המותרת בחדר האוכל ובמי בריכת השחייה – מספר אנשים שלא יעלה על יחס של אדם לכל 6 מ"ר.
3. תקבע עבירה על אי-קביעת מנגנון לוויסות מספר השוהים בעסקים הפועלים באזור תיירות מיוחד (שהקנס בגינה הוא 2,500 שקלים) וכן עבירה על הפעלת בית אוכל במבנה ולא בשטח פתוח (עם קנס של 5,000 שקלים). לגורמים המוסמכים לאכיפה יהיו סמכויות אכיפה גם ביחס לעסקים באזור תיירות מיוחד.
ועדת הכספים אישרה את ביטול עדכון משכורתם של נושאי משרה ברשויות השלטון לשנת 2021. האמור הוא בנשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים, סגני שרים ונושאי משרה שיפוטית.
עפ"י ההחלטה, שהתקבלה במסגרת בקשת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, לא יעודכן שכר היסוד של נושאי משרות אלה לפי השינוי בשכר הממוצע במשק. בהמשך לכך, לעדכון שכרם בשנת 2022 יובא בחשבון השכר הממוצע האחרון שפורסם בשנת 2020.
עדכון השכר מתקבל במסגרת החלטת ועדת הכספים, שבגדר חקיקת משנה, ולכן אינו מצריך אישור נוסף, והוא נכנס לתוקף עם פרסום החלטת הוועדה ברשומות.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: ההחלטה היא לא לעדכן את שכר נושאי התפקידים הללו נוכח המצב, כדוגמא לציבור. רציתי להוריד את זה מסדר היום, כי הבנתי מהאוצר שהולכים להביא לממשלה קיצוץ בשכר הנבחרים, אמרתי למה שנצביע פה פעמיים? ואז התברר לי שהם לא מביאים את הקיצוץ הזה לממשלה, כי יש בעיה, ויכוח בין כחול לבן לליכוד ולא מביאים את זה לוועדת השרים, ולכן הקיצוץ לא על סדר היום. לכן אנחנו לא יכולים לחכות. יש אנשים שלא יכולים להביא לחם לשולחנם, לא יכול להיות שיגיע ראשון בינואר, ונבחרי הציבור, מקבלים תוספת גדולה, בגלל שחלק גדול מהעובדים בחל"ת, זה גובל במידת סדום".
ההחלטה מצטרפת להחלטה שעברה אתמול בועדת הכנסת, בראשות ח"כ איתן גינזבורג, לדחיית עדכון שכר חברי הכנסת בשנת 2021 כהצעת חוק מטעם ועדת הכנסת. בנוסף, ההצעה אישרה לקריאה שנייה ושלישית ובנוסף מיזגה את הצעת החוק של חה"כ יאיר לפיד ומיקי לוי להצעת החוק של הוועדה.
כזכור, שכר חברי הכנסת, העומד כיום על מעל ל-45 אלף שקל ברוטו לחודש, צפוי היה להתעדכן בינואר 2021 בהתאם לשכר הממוצע במשק שעלה בצורה חדה, בין היתר בעקבות משבר הקורונה, אשר הוביל למפוטרים רבים בעלי משכורות נמוכות. הצעת החוק קובעת בהוראת השעה כי ההצעה תקפיא את העלאת שכרם של 90 חברי כנסת.
רשות המסים פרסמה השבוע הנחייה מקלה, במסגרת שיפור השירות ללקוחותיה, לפיה מקבלי קצבה בכלל זה קצבה לגימלאים, בהתקיים התנאים המפורטים בהנחיה, לא ידרשו למלא את טופס 101 מידי שנה. ברשות המסים מציינים כי הקלה זו תיטיב עם עשרות אלפי מקבלי קצבאות.
בהתאם לתקנות, עובד חייב למלא טופס 101 עם התחלת עבודתו אצל מעסיק חדש ובכל תחילת שנה וכן לעדכן בעת שינוי בפרטיו. כעת, קובעת הרשות כי מעסיקים המשלמים קצבה כהגדרתה בסעיף 2 (5) לפקודת מס הכנסה, יוכלו לפטור את מקבלי הקצבה ממילוי טופס 101 מידי שנה, ובלבד שהם עומדים בכלל התנאים המפורטים בהנחייה, כגון: המעסיק הגיש את דוחות 126, הוא מנהל באופן ממוכן את חישובי המשכורת והניכויים ועוד.
להלן האוכלוסיות שלא ידרשו למלא את הטופס מידי שנה:
גימלאים אשר חלפו 3 שנים מהגיעם לגיל זכאות, ובלבד שהצהירו בטופס 101 בהגיעם לגיל זכאות ובשנתיים לאחר מכן, שאין להם הכנסה חייבת נוספת מלבד הקצבה, וכן הם אינם דורשים הטבות מס ייחודיות כמו הטבת יישוב, אלה יידרשו להגיש למשלמים טופס 101 אחת לחמש שנים. כמו-כן, גימלאים עם פטור בשל נכות צמיתה או עיוורים לא ידרשו במילוי הטופס בשנים הבאות.
מקבלי קצבת שארים ובלבד שהקצבה אינה עולה על תקרת קצבה מזכה ומקבל הקצבה הצהיר עם קבלתה לראשונה ובשנתיים לאחר מכן שאין לו קצבאות שארים נוספות.
מקבלי קצבאות המוגדרים כסיעודיים בשיעור של 100% ומעלה (לפי קביעת חברת הביטוח המשלמת או כהגדרתם בתקנון קרנות הפנסיה), ימלאו את טופס 101 פעם אחת במועד תחילת הקצבה אם הצהירו בטופס שאין להם הכנסות נוספות והם אינם דורשים הטבות מיוחדות כמו יישובים.
מקבלי קצבאות אובדן כושר עבודה/נכות, ימלאו את טופס 101 אחת לשנתיים ובלבד שבמילוי הטופס הצהירו שאין להם הכנסות נוספות והם אינם מבקשים הטבות מס מיוחדות כמו יישובים.
גימלאים אשר מלאו להם 80 שנה ולא חל שינוי מאז מילוי הטופס האחרון שמילאו, יהיו פטורים לחלוטין ממילוי טופס 101 ובלבד שהצהירו שאין להם הכנסות נוספות.
כל אדם עובד מכיר את תחושת המיאוס אשר נעה בתוכו כאשר הוא נחשף לסכומי המיסים הגבוהים שאזרחים במדינת ישראל נאלצים לשלם לרגולטור. בין אם מדובר במס בריאות, מס הכנסה, מס רווח הון או ביטוח לאומי, נדמה כי בכל שעל ושעל מדינת ישראל מבקשת נתח מהכנסותינו השונות. עם זאת, האם ייתכן כי לעתים דווקא זו המדינה אשר צריכה לשלם לנו האזרחים? התשובה ככל הנראה תותיר אתכם מופתעים.
נפח התופעה אשר גדלה מדי יום
הסיבה לייתכנותה של קבלת תשלום מן המדינה, היא שכיום הערכות שמרניות מדברות על כך כי במדינת ישראל 80% מהשכירים העובדים זכאים להחזר מס מן המדינה בעקבות גביית שווא. כמו כן, הסכומים מסתכמים לכדי אלפי שקלים רבים עבור כל שכיר כשלעצמו, בעודם חוצים מגזרים וקבוצות אוכלוסייה שלמות.
בנוסף לכך, מדובר בעובדה אשר חומקת מעינם של אזרחים עובדים רבים אשר לא מודעים לעצם קיומה של אפשרות שכזו, אפשרות אשר שחקן חדש בשוק הפיננסים מצליח להפוך לעובדה קיימת.
לפיכך, במאמר הקרוב נדון בהרחבה בפועלו של אותו שחקן, כאשר אנו מדברים על חברת רואי חשבון בשם "אינדיגו פיננסים", אשר סייעה לעשרות אלפים להשיב את ממונם האבוד, היישר מידיו הנוקשות של הרגולטור.
קבוצת אינדיגו פיננסים, היא חברת רואי חשבון אשר חרטה על דגלה את מלאכת הטיפול בהחזרי מס במקביל לפועלה במגוון תחומים נוספים. מלאכה אשר בה היא עוסקת במשך כ- 20 שנה, ושהשיבה לידי אזרחים לא פחות מעשרות מיליוני שקלים. כחלק מהפעילות השוטפת אל מול הרגולטור למען השבת מיסים אשר נגבו שלא כחוק ותכנון מס עתידי.
הסיבה לצורך הקרדינלי בהיעזרות בשירות אשר מעניקה אינדיגו פיננסים, הוא שבעודנו משלמים מדי חודש מיסים לרשויות השונות, איננו מבינים באמת את טיבם או הצדקתם של הסכומים אשר נגבים מאיתנו.
כלומר, בעוד שישנם אנשים שהתרגלו לשלם סכומים קבועים עבור הגופים הממשלתיים השונים, הם אינם מודעים כלל כי שינויים תכופים אשר חלים על נסיבות חייהם, יכולים במידה רבה להצדיק הפחתת מס משמעותית אשר מתגלמת באלפי שקלים רבים.
זאת ועוד, כי במידה ובוצעה גבייה שלא כצורך מצד גוף ממשלתי, ניתן לגבות את הכסף בחזרה באמצעות הצגת סימוכין מתאימים, סכום אשר משתוכח הזכאות יוחזר לידיכם – בצירוף ריבית.
מדוע יש צורך להסתייע בשירות כמו של אינדיגו פיננסים?
בעוד כי ייתכן שישנם כאלו אשר יעדיפו לצאת בגפם לקרב הרואי וסיזיפי אשר נלווה לדרישת החזרי מס מהמדינה, אשר אינה ממהרת להשיבם לכל דורש בהינף יד, מרביתנו שבעים די והותר מעול הבירוקרטיה הישראלית, כמו גם מכמות הזמן אשר נדרש להליך שכזה.
לעומת זאת, לאור ניסיונה הרב של אינדיגו פיננסים, כחברה אשר עוסקת מזה תריסר וחצי שנים בסוגיה, כמו גם העסקתה של מספר רב של אנשי מקצוע אשר בקיאים בכלל החידודים והתקנות השונות אשר נלוות להטלת עררי מס, באמצעות פניה לגוף חיצוני שכזה לרוב מובטחות תוצאות טובות יותר, ובזמן קצר יותר.
הצורך ההכרחי מתוקף צו השעה
בהמשך לכך, משבר הקורונה גרם לפגיעה חסרת תקדים בכושר ההשתכרות של מיליוני בתי אב בישראל, כאשר נבצר מאזרחים רבים לעבוד או להתפרנס בשל הנגיף. למרות זאת, שטף תזרימי ההוצאות ובתוכם תשלומי המיסים, המשיך כסדרו.
לנוכח זאת, התגברה ההבנה אשר הפכה לכדי קונצנזוס כלכלי, כי יוטב לאדם אילו יקפיד לצמצם את הוצאותיו, ולממש את כלל הזכויות אשר הרגולטור העמיד לטובתו לעשות זאת.
לכן, אף על פי כי ראשיתו של המשפט ברורה ואינו מהווה בשורה חדשה של ממש, חלקו האחרון דווקא מסקרן יותר, כאשר הוא מגולם באמצעות חברה כמו אינדיגו פיננסים, אשר ביכולתה לחסוך לכם אלפי שקלים רבים, מבלי שתיאלצו לעשות דבר בנידון.
כלומר, במידה והנכם כרגע חווים את השלכותיו של המשבר הכלכלי הגרוע ביותר שפקד את מדינת ישראל מאז נוסדה, ייתכן ובעודכם קוראים שורות אלו המרחק בינכם לבין מענק אשר עלול להיות גבוה כמה מונים משהעניקה לכם המדינה בכל פרק הזמן הזה, הוא שיחת טלפון אחת.
זמן כפקטור מגביל אשר מצריך פעולה מהירה
כמו כן, בטרם נחל בחלוקת שבחים לגופי המס בישראל שכן הם מוכנים להודות בטעותם ולהשיב כספים אשר נגבו שלא כדין, חשוב לציין כי לטובת משלם המיסים עומדות אך ורק 6 שנים ממועד הטעות להשיב את שנלקח ממנו שלא בצדק.
לפיכך, לפניה מהירה לעבר רשות המיסים משמעות מכרעת במאבק שכזה, משמעות אשר מתבטאת גם בעובדה כי בעודכם פונים לשירות חיצוני כפי שאינדיגו פיננסים מעמידה, הנכם מקטינים את הסיכוי כי עד אשר יושלם ההליך, הזמן אשר הוקצה עבורכם יפקע, ועימו הכסף אשר עמלתם עבורו.
לקנות את השחת במקום לחפש את המחט
יתרונה הניכרה של אינדיגו פיננסים על פני מתחריה בשוק החזרי המס, הוא האופן בו היא מאתגרת את רשויות המס ושיטות הגבייה שלהן.
כלומר, אינדיגו פיננסים מורכבת ממחלקות רבות של עורכי דין ורואי חשבון, כמו גם יועצי מס ועובדים אשר להם היסטוריה ארוכת שנים וניסיון רב עם האופן בו רשויות המס פועלות. ניסיון אשר נרתם לזכותכם כאשר מתבצעת פנייה בעניינכם, אשר נעשית בכמה מישורית וכמה זוויות במקביל.
צמצום עלויות היקפי בשלל תחומים
פרט להחזרי מס, החברה מבצעת סריקות על סמך אורח החיים ונסיבות חייו של הלקוח, אשר מתבטאות גם באיתור כפלי ביטוחים ו/או פוליסות, כמו גם יידוע אותו אזרח אודות תקנות חדשות אשר פורסמו בעניין מטעם הרגולטור, אשר האדם הפשוט מהיישוב אינו מודע להן כלל.
המשמעות הישירה של כך היא שלמעשה אדם אשר מבצע פניה לאינדיגו פיננסים משול לרכב אשר נכנס לקראת טסט. בו הוא עובר את כלל הבדיקות הרלוונטיות להתנהלותו הכספית, בדיקה אשר בידה לחשוף ליקויים ומחדלים רבים אשר נעשו בעניינו, אשר מזכים אותו בפיצוי כספי משמעותי של אלפי שקלים.
כמה משמעותי? לפי נתונים אשר נגישים לכל באתרה של אינדיגו פיננסיים, מדובר בסכומים אשר בממוצע מוערכים בכ- 8,430 ש"ח עבור כל שכיר. כאשר מצרפים לנתון הזה את העובדה כי 4 מכל 5 שכירים בישראל זכאיים להחזר מס ברמה כזו או אחרת, מגיעים לכדי משוואה אשר מצדיקה את טרחתכם בנושא.
בשורה גם לעצמאיים
ספק אם יש אוכלוסייה אשר זקוקה לשירותי ייעול ו/או ייצוג אל מול רשויות החוק בישראל כמו אוכלוסיית העצמאיים, אשר נוטלים בגפם על כלל ההוצאות ומחויבים במידה יתרה על כלל הרווחים. בנוסף לשירות החזרי המס אשר רלוונטי במידה רבה לעסקים עצמאיים אשר משלמים אותו חדשות לבקרים, אינדיגו פיננסים גם פועלת לביצוע תכנית הבראה מקיפה עבור עצמאיים ועסקיהם השונים.
כלומר, שירותי החברה מכילים גם חיסכון מיסוי, תכנון מיסוי, כמו גם שירותי ראיית חשבון סטנדרטיים אשר בידם להוציא ולהחריג עסקים מן הסטטיסטיקה העגומה, אשר קובעת כי למעלה מ- 75% מהעסקים החדשים בישראל נסגרים בטרם השלימו את שנתם הראשונה.
לסיכום – הוצאה למען חיסכון
לבסוף, כיום במציאות הווירטואלית בה אנו חיים מתאפשר לכל אדם באשר הוא להיוודע ולהגיב בצורה טובה יותר לכלל ההתקשרות הפיננסית אשר הוא מקיים עם רשויות המס, התקשרות אשר לא ניתן או מומלץ להתכחש לה מתוקף עיסוקיו.
עם זאת, במידה ולא ישכיל כל אדם, בין אם הוא בעל מפעל גדול אשר מעסיק עובדים רבים או שמא הוא שכיר פשוט אשר דואג רק לד' אמות ביתו, להתעמק ולטפל במחדלים ובליקויים אשר נגרמו בעניינו, הוא עלול להקשות על עצם יכולתו להתנהל בצורה תקינה כלכלית, ובוודאי שלהגיע לכדי הגשמת החלום הישראלי – הלוא הוא עצמאות כלכלית.
לפיכך, במידה וטרם ביארתם את הנושא, מומלץ במידה רבה לעשות פנייה לכדי אינדיגו פיננסים על מנת לבדוק האם הינכם זכאים להחזרי מס משמעותיים, כמו גם בכדי להיעזר בשירותים השונים, אשר בידם לשנות במידה רבה את האופן בו אתם מתנהלים כלכלית.
רשות המסים פרסמה היום את ניתוח נתוני מע"מ על סמך דיווחי העוסקים המורשים לחודשים יולי אוגוסט 2020, תוך השוואה לנתוני מרץ-אפריל ומאי-יוני 2020 וכן לנתוני שנה שעברה. ניתוח הנתונים מצביע על מגמת שיפור ניכרת בפעילות העוסקים בחודשים יולי-אוגוסט, לעומת התקופות הקודמות. ניתן לראות בנתונים אלה סממן לאיתנות העסקים בישראל וליכולתם להתמודד עם אתגרי התקופה. ליכולת התמודדות זו של העסקים, תרם גם הסיוע הממשלתי שהביא לשיפור בנזילות של העסקים ולהגדלה של הפעילות המשקית.
מהנתונים עולה כי ישנה פגיעה גדולה בסך מחזורי העסקאות בחודשים מרץ-אפריל, התמתנות הפגיעה בחודשים מאי-יוני והמשך התאוששות במחזורי העסקאות ביולי-אוגוסט. אם במרץ-אפריל, ראינו ירידת מחזורים גדולה יחסית בקרב עוסקים קטנים בעלי מחזור עסקאות שנתי עד 1 מיליון שקל, הרי שביולי-אוגוסט עוסקים אלה הציגו צמיחה ביחס לשנה שעברה.
בחינת המחזורים לפי ענפים מראה כי קיימת עקביות במידת הפגיעה, ואלה שנפגעו בתחילת המגפה ממשיכים לחוות ירידה בפעילות, אם כי, בדרך כלל, מתונה בהרבה ביחס למרץ-אפריל. עם זאת, ענפי האמנות והבידור ממשיכים לסבול משיעור פגיעה שנותר גבוה מאד. במבט על שיעורי השינוי של המחזור החציוני לפי ענפים ניכרת תופעה של ירידה משמעותית במחזור החציוני, זאת בשל הפגיעה הרבה יותר בעוסקים קטנים אשר מהווים רוב בכל קבוצות הענפים.
בחודשים יולי-אוגוסט מצבם של העוסקים, בכל קבוצות הגודל, היה חיובי יותר בהשוואה לתקופות הקודמות (מרץ-אפריל ומאי-יוני). עדיין, בעלי עסקים קטנים יותר נפגעו יחסית יותר, אך הפער ביניהם לבין שאר הקבוצות פחות בולט. ביולי-אוגוסט עסקים רבים הצליחו לצמוח ביחס לתקופה המקבילה ב- 2019. למעלה משליש מהעוסקים היו בצמיחה של 10% או יותר, ועוד כ- 8% צמחו בשיעור מתון של עד 10%.
בדומה לתקופות הניתוח הקודמות, שיעורי הפגיעה החמורה (מעל 80%) הולכים ויורדים ככל שהוותק של העסק עולה. עם זאת, גם שיעור העסקים שצמחו היה גבוה יחסית בקרב העסקים ה"צעירים".
האם השקל חזק מדי ונסחר "ברמה בועתית" ביחס לתנאי השוק הנוכחיים? שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים מחדר העסקאות של דיסקונט משיב.
"השקל מנותק מהמצב הגרוע בכלכלה המקומית", "לא יתכן שהדולר-שקל נסחר מתחת ל-3.4". אלו חלק מהכותרות שעלו בהקשר המטבע הישראלי בחודשים האחרונים. לכאורה טענות אלו נכונות. הדולר-שקל נסגר בסוף המסחר ב-17/11 ברמה של 3.35 ובכך נרשמה הפעם ה-35 השנה שבה השקל נסחר מתחת לרמה של 3.4, מספר שיא של ימים מאז 2008.
מגמות אלו התרחשו לצד חולשה חדה בכלכלה המקומית. לפי תחזית קרן המטבע מאוקטובר התוצר הישראלי ירשום ב-2020 נסיגה ריאלית של 5.9%- נתון שהינו גרוע יותר מהצפי הגלובלי (4.4%-). הצמיחה ברבעון השלישי היתה אומנם חזקה יחסית, אך היא די דומה לצמיחה במדינה כמו גרמניה ונמוכה ביחס למדינות הגדולות האחרות בגוש האירו. אם נוסיף לכך את חוסר היציבות הפוליטי על רקע התקציב ומספר גבוה יחסית של מאומתי קורונה בישראל (ביחס לגודל האוכלוסייה)- הרי שלכאורה התחזקות השקל נראית מוגזמת מדי. אולם כאשר בוחנים לעומק אינדיקטורים שונים נראה כי רמתו של השקל כיום די סבירה ביחס לסביבת השוק וסביבת המאקרו.
ראשית נציין כי המגמה האחרונה של השקל מול הדולר איננה מצביעה על מגמה "יוצאת דופן" של המטבע הישראלי.
ב-2019 השקל התחזק מול כל מטבעות המערב וכמעט מול כל מטבעות השווקים המתפתחים.
השנה השקל היה רק "במקום טוב באמצע" מבחינת הביצועים שלו אל מול הדולר האמריקאי. העובדה שסל המטבעות שאותו בוחן בנק ישראל נסחר בסוף אוגוסט בשפל מול השקל (וכיום נסחר קרוב לרמה זו) נבעה בעיקר מהחולשה של הדולר בעולם, כשהדולר מהווה כ-26% ממשקל סל המטבעות. למעשה בשבועות האחרונים השקל נסחר בקורלציה דומה ואפילו גבוהה במעט מול המגמה של הדולר מול מטבעות המערב, בהשוואה לקורלציה הממוצעת בשנים האחרונות. במצב כזה קשה לטעון כי "השקל מתנהג באופן חריג".
הסיפור של התחזקות השקל מול הדולר הוא למעשה הסיפור של היחלשות הדולר מול מרבית מטבעות המערב.
נקודה שניה היא הערכתנו כי הרמה של הדולר-שקל כיום תואמת את תנאי המאקרו והשוק המקומיים והגלובליים, כל עוד הם לא ישתנו לרעה.
הערכה זו נתמכת על ידי מספר ניתוחים שונים. ראשית בחנו את השווי של רמת הדולר-שקל אל מול השווי הנגזר מכח הקניה של מטבעות אלו. לפי מודל זה (הנקרא PPP)- שער החליפין אמור להשוות בין כח הקניה של המטבעות במדינות השונות. מודל PPP איננו משמש למסחר לטווח קצר ואינו מיועד להמלצת BUY או SELL, אך הוא יכול לתת אינדיקציה מסוימת בכדי לבחון האם השקל נסחר ברמה קיצונית מדי.
בשל סיבות מבניות (כמו יצוא שירותי ההייטק של ישראל) השקל נסחר כמעט תמיד ברמה חזקה מדי (כלומר דולר –שקל נמוך) לעומת הערך הנגזר מכח הקניה. במקרים שבהם השקל נסחר באופן "זול באופן קיצוני" – כלומר ללא פרמייה כלל, השקל נטה היסטורית להתחזק בחודשים שלאחר מכן. כך היה למשל סביב אמצע מרץ 2020 (שיא משבר הקורונה בשווקים), סביב אמצע דצמבר 2018, או סביב המחצית השניה של ינואר 2016.
מאידך במקרים שבהם השקל נסחר באופן יקר מאוד – השקל נחלש (כלומר הדולר התחזק) בחודשים שלאחר מכן, כפי שהיה לאחר יוני 2017 או לאחר ינואר 2018.
כיום למרות שהשקל נסחר בשיא מול הדולר (מאז 2008) , חוזקו היחסי רחוק מערכי הקיצון שהיו בסוף ינואר 2018, או בסוף יוני 2017.
במילים אחרות: גם אם לפי מודל כח הקניה השקל יקר יחסית להיסטוריה – לא ניתן לומר שהשקל נסחר באופן קיצוני מדי , אפילו בהשוואה לערכי הקיצון בשנים האחרונות.
ניתוח שני שביצענו הוא ניתוח המגמות בחשבון השוטף ובהשקעות הישירות (נטו) בישראל לעומת המגמה הכללית של הסל-שקל. נזכיר כי העודף בחשבון השוטף עמד ברבעון השני ברמה של 4.4 מיליארד דולר, אחת הרמות הגבוהות ביותר בשנים האחרונות. ההשקעות הישירות בישראל (FDI) עמדו על 10.8 מיליארד דולר, הרמה הגבוהה ביותר מאז סוף 2018. מגמת השינוי בחשבון השוטף +השקעות הישירות נטו (בניכוי השקעות ישראלים בחו"ל) די מתיישבת עם מגמת השינוי בשקל מול סל המטבעות. נתוני התוצר שפורסמו השבוע מצביעים על סבירות גבוהה להמשך העלייה בחשבון השוטף גם ברבעון השני, עניין שתומך בהתחזקות של השקל. במילים אחרות: חוזקת השקל נובעת מ-Flow כלכלי אמיתי של כסף שנכנס לישראל.
גם בחינה לטווח הקצר של רמת השקל מול פרמטרים שונים לא מצביעה על עיוות חזק מדי ברמתו של השקל.
בחינה זו מאפשרת ניתוח לטווח זמן קצר יחסית (רמה יומית) והיא מאפשרת לבחון האם נוצר עיוות מסויים ברמתו הנסחרת של השקל לעומת פרמטרים שונים בשוק כמו הדולר בעולם, שערי המניות ועוד מגוון פרמטרים.
נכון לסביבת השוק כעת נראה כי הפער מול הערך ההוגן מתון יחסית. במילים אחרות: באם לא יהיה שינוי בתנאי השוק וברמת הדולר בעולם, או התערבות של גורם חיצוני (בנק ישראל) אין סיבה מיוחדת שהשקל ירשום היחלשות ניכרת בטווח הקצר.
ומה צפוי קדימה?
בראיה לשנים הבאות נראה כי החשבון השוטף ימשיך להיות ברמה גבוהה בהשוואה למדינות אחרות בעולם, כך שה- Flow הכלכלי ימשיך לתמוך בשקל חזק. כך למשל תחזיות קונצנזוס הכלכלנים בעולם מראות כי החשבון השוטף בישראל הינו גבוה יותר מאשר בכל אחד מגושי המדינות בעולם. עובדה מעניינת עוד יותר היא הצפי "לעליית מדרגה" בעודף בחשבון השוטף של ישראל ב-2021+2022 (לעומת השנתיים הקודמות), לעומת שינוי מתון יותר/ שלילי הצפוי במדינות אחרות.
בדקנו את המצב גם ברמה של מדינות בודדות שמייצגות מטבעות מוכרים. מבין 22 המדינות שבדקנו ישראל היא בין 5 המדינות היחידות שבהן החשבון השוטף חיובי ובנוסף קיים גם צפי להתחזקותו בשנתיים הבאות.
הצפי לעלייה בחשבון השוטף של ישראל הגיוני ונתמך במספר מגמות יסוד בטווח הארוך. ראשית נציין כי כלכלת השירותים תמשיך לתפוס חלק ניכר יותר בכלכלה הגלובלית מאשר "כלכלת הסחורות". עניין זה ימשיך לתמוך ביצוא השירותים הישראלי (בהובלת יצוא ההייטק). יתר על כן, "בעולם שאחרי הקורונה" תחומים כמו עבודה ותקשורת מרחוק, Telemedicine ("רפואה מרחוק"), אבטחת סייבר וכו' יקבלו האצה ותקציבים רבים ויתפסו נפח גובר במסחר הגלובלי. לישראל יש לא מעט יכולות בתחום, עניין שיתמוך ביצוא המקומי.
נקודה נוספת היא הסכמי השלום שנחתמו, וככל הנראה עוד יחתמו בעתיד עם מדינות המפרץ. הסכמים אלו יגבירו את היחסים הגלויים של ישראל עם מדינות אלו ויתמכו בגידול ניכר של יצוא אזרחי -טכנולוגי וכנראה גם יצוא ביטחוני. לפי הערכות של גורמים מתחום הייצוא קיים פוטנציאל להגדלת ייצוא ההייטק בעשרות אחוזים. גם זרם תיירים שיגיע לישראל על רקע דתי יהיה להערכתנו חזק יותר מהתיירות היוצאת של ישראל למדינות המפרץ (למעט אולי ההתלהבות הראשונית של הישראלים…). יתכן גם שישראל תוכל לייבא חלק ממקורות הנפט שלה מחלק ממדינות המפרץ, עניין שייעל ויוזיל חלק מהעלויות של יבוא האנרגיה. לגבי שוק האנרגיה נציין כי השנה צפוי יצוא גז מלוויתן בהיקף שנתי של כמיליארד דולר. יצוא הגז צפוי לעלות בשנה הבאה.
ומה הצפי לטווח הקצר?
אישור דירוג האשראי של ישראל וצמיחה חזקה מהצפי ברבעון השני תמכו ככל הנראה במגמת ההתחזקות של השקל בימים האחרונים. הגירעון הממשלתי יעלה אומנם בחדות על רקע משבר הקורונה, אולם מדובר בתופעה הקיימת במדינות רבות בעולם, כך שההשפעה על השקל מתונה יחסית (אם בכלל..). המשקיעים הזרים בוחנים בעיקר את רמת החוב-תוצר וזו צפויה עדיין להיות ברמה נמוכה יחסית למדינות רבות במערב. בנק ישראל עשוי להתערב מדי פעם במסחר , אולם בסופו של דבר, וכפי שציינו, המגמות המבניות יקבעו את מגמת המסחר בשקל מול המטבעות השונים בעולם.
ברמה הגלובלית המגמה של הדולר בעולם והמגמה בשוק המניות הגלובלי (שמתואם עם חוזקת השקל) תשפיע כמובן גם כן על המגמה בדולר-שקל.
מאז הבחירות לנשיאות (3/11) הדולר נחלש כמעט מול כל המטבעות העיקריים בעולם וכך היה גם מול השקל.
הבנקים המרכזיים בעולם עשויים להשפיע גם הם על המסחר בדולר בעולם (ולכן גם מול השקל). המדיניות עליה יכריז ה- ECB ב-10/12 (האם יצליח להחליש את האירו?) , מדיניות הפד- כל אלו עשויים להשפיע על המגמה בדולר בעולם ולכן אולי גם על השקל.
בשורה התחתונה: בראיה לטווח הארוך אנו בדיסקונט ממשיכים להעריך (בדומה להערכתנו בפברואר) כי קיים לחץ מבני להתחזקות השקל מול סל מטבעות העיקריים במערב.
בהתאם להסכם שנחתם בין ממשלת ישראל למוסד לביטוח לאומי אתמול, ינתן מענק חד פעמי בסך 2,000 שקלים לאזרחים ותיקים שקיבלו מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה למשך 100 ימים ומעלה, רצופים או לא רצופים, בין התאריכים 1.3.20 עד 17.10.20.
מי שבמהלך התקופה הרלוונטי חצה את גיל 67 ולכן עבר מדמי אבטלה למענק הסתגלות, המוסד לביטוח לאומי יספרו גם את הימים שבהם שולמו דמי אבטלה וגם את הימים שבהם שולם מענק הסתגלות בחישוב 100 הימים.
המענק ישולם למי שחזר לעבוד וגם למי שלא חזר לעבוד, ואין צורך להגיש בקשה כלשהי המענקים יחולקו על פי המידע שנמצא במוסד לביטוח לאומי והמענק ישולם באופן אוטומטי לחשבון הבנק שאליו משולם מענק ההסתגלות.
בני זוג ששניהם זכאים למענק – יקבלו תוספת למענק בסך 500 שקל כל אחד, כלומר מענק בסך 2,500 ש"ח לכל אחד מבני הזוג.
לפרטים נוספים ניתן לפנות למוקד פניות האזרחים הוותיקים 8840* במשרד לשוויון חברתי.
שר האוצר, ישראל כ"ץ, אישרר היום את ההרחבה של הסיוע לעסקים לפיה לצורך זכאות למענק השתתפות בהוצאות קבועות לחודשים נובמבר דצמבר 2020 תידרש ירידה במחזורים של 25% לפחות לעסקים שמחזורם עד 100 מליון שקל, במקום 40%. כמו כן, תינתן הקלה גם לעסקים עם מחזור גבוה יותר. בכך הלכה למעשה, ניתן יהיה להמשיך את הסיוע לעסקים רבים.
ההחלטה על הפחתת הרף לזכאות למענק התקבלה בהמלצת כלל הגורמים המקצועיים בהנהלת האוצר וברשות המסים.
שר האוצר ישראל כץ: "החלטתי הערב להמשיך ולהוריד את הרף לקבלת מענקי הוצאות קבועות לעסקים שמחזורם נפגע בהיקף של 25% ומעלה, גם בחודשים נובמבר-דצמבר. זוהי בשורה גדולה שתאפשר לעוד עסקים רבים לקבל מהמענקים על פי הקריטריונים. היקף המענקים מגיע עד ל-500 אלף שקל בחודשיים בנוסף להחזר הוצאות הארנונה. נמשיך לסייע למשק הישראלי עד להגעת החיסונים וסיום משבר הקורונה."
בהתאם להחלטה, ההקלה בתנאי הסף לקבלת מענק השתתפות בהוצאות קבועות תוארך גם לתקופת נובמבר-דצמבר תוך דרישה להוכחת ירידת מחזור של 25% בלבד לעסקים עם מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל. יש לציין כי 99% מהעסקים שהגישו בקשות למענק הוצאות קבועות בחודשים הקודמים היו עסקים שמחזורם נמוך מ-100 מיליון שקל בשנה.
כמ כן, בהתאם להחלטה שהתקבלה, תחול הקלה בתנאי הסף למענק גם לעסקים עם מחזור שנתי של מעל 100 מיליון באופן הבא: עסקים עם מחזור שנתי של 200-100 מיליון ש"ח יצטרכו להראות ירידת מחזור של 40% (לעומת 60% ברשת הביטחון המקורית) עסקים עם מחזור שנתי של 400-200 מיליון ש"ח יצטרכו להראות ירידה של 60% (לעומת 80% ברשת הביטחון המקורית). הרציונל העומד מאחורי ההפחתה המדורגת הוא, בין היתר, להקל את המעבר של העצמאיים והעסקים מתקופת הסגר לקראת פתיחה רחבה יותר של המשק הישראלי.
משרד התרבות והספורט יחל כבר בשבוע הקרוב בהעברה תקציבית לגופי התרבות שנפגעו ממשבר הקורונה. מבחן תמיכה של כ-200 מיליון שקל יוצא לדרך. התקציב יחל לעבור על פי הכללים המחייבים לגופי התרבות על מנת לייצר וודאות תקציבית בתקופה זו.
משרד התרבות והספורט יעביר לגופי התרבות הנתמכים, סיוע כלכלי בגובה של כ-200 מליוני שקלים כתוצאה מפגיעתם המשמעותית בהכנסות ממכירת כרטיסים בתקופת הקורונה.
ועדת התמיכות במנהל התרבות אישרה למעלה מ- 350 בקשות שהוגשו על ידי הגופים הזכאים. בעקבות תוספת תקציבית זו, רשויות רבות הגדילו את תמיכתן בגופי התרבות שלהן בסכום כולל של כ- 22 מליון שקלים. בין הרשויות המשתתפות: עיריית תל אביב יפו , ירושלים, חיפה, וראשון לציון.
הזכאות לתמיכה מותנית בזכאות לתמיכה בתקנת האם בשנת 2020 או שנת 2021, לפי העניין, עמידה בדרישות נוהל שר אוצר, החלטות מינהל תרבות או ועדת התמיכות. לעניין זה, העמידה בהוראות נוהל שר אוצר בכל הקשור לשיעור התמיכה המירבי והיקף המימון העצמי הדרוש ממוסד נתמך ייבחנו כמקשה אחת על בסיס דו-שנתי לגבי השנים 2020 ו-2021 יחדיו.
טרם התקבלה החלטה פרטנית בנוגע לסכום שיועבר עוד השנה וזו תתקבל בהתאם לדוחות הביצוע שיוגשו על ידי הגופים עמידה בכללי נוהל שר האוצר והיכולת התזרימית של המשרד.
ככלל, התמיכה עפ"י מבחן זה הינה דו-שנתית ויתרת התמיכה שלא תשולם ב-2020 תועבר לתשלום ב-2021 בהתאם לדוחות הביצוע שיועברו.
שר התרבות והספורט חילי טרופר: "הבטחנו וקיימנו. התמיכה הכלכלית שאנו מעבירים למוסדות התרבות חשובה והכרחית. התקציב שיועבר ישמור על יציבותם של מוסדות התרבות ויסייע גם בפרנסתם של עשרות אלפי עובדים. נמשיך להיאבק על פתיחתו של עולם התרבות ולצד זאת לסייע כלכלית ככל שניתן. לא נשאיר את התרבות מאחור."
מנכ"ל משרד התרבות, רז פרוייליך: "אני שמח לבשר לגופי התרבות, שמימשנו את הבטחתנו להם, בתקופה כה מאתגרת ומורכבת זו. אני מאמין, כי סיוע כלכלי זה, שהוא דו שנתי, יאפשר למוסדות התרבות שלנו לאזור כוחות ולהמשיך ליצור ולהיות בעשייה פעילה. התרבות, היא מנשמת אפה של החברה שלנו, ואנו, במשרד התרבות , נמשיך לעבוד על מנגנונים, שיאפשרו קיומה ושגשוגה על אף האתגר שמציב לנו נגיף הקורונה והריחוק החברתי שנדרשנו אליו. התרבות כאן- ולעד תישאר"
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז, אישרה אתמול תכנית בנין עיר בהובלת רשות מקרקעי ישראל, להקמת שכונת מגורים הכוללת 3,097 יחידות דיור ו- 400 יחידות דיור מיוחד, שטחי מסחר, מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים הגובלת בפארק אזור נופש מטרופוליני אילנות במזרח נתניה.
השכונה תכלול מבנים בני 6-9 קומות היוצרים חזיתות רחוב רציפות בהם משולבים בניינים רבי קומות בגובה של 20 עד 25 קומות לאורך הכביש העוקף המזרחי המאפשרים צפייה לנוף הפתוח של פארק אילנות.
התכנית חלה על שטח של כ- 935 דונם מתוכם כ- 63 דונם של שטחים ציבוריים פתוחים בלב המתחם, וכ- 137 דונם של פארק אינטנסיבי בהמשך רחוב האלונים.
התכנית המהווה חלק מהסכם הגג שבין עיריית נתניה למדינת ישראל, מתחברת למרקם העירוני הקיים במזרח העיר בצמוד לשכונות הוותיקות עמליה ונאות גנים ושכונת קריית השרון, ולאורכה הכביש העוקף המזרחי לעיר נתניה המחבר את כביש 57 מצפון לכביש 561 הנמצא לקראת בצוע מדרום.
התכנית קודמה ע״י רשות מקרקעי ישראל בשיתוף פעולה מלא עם עיריית נתניה והמועצה האזורית לב השרון, באמצעות החברה המתכננת בוכמן קורן הורביץ בניהולו של אינג׳ אורי הורביץ ועורך התכנית אדר׳ דורון צוף.
רפי אלמליח, מנהל בכיר אגף לתכנון ופרויקטים ברמ"י, בירך על ההחלטה לאשר את התכנית וציין כי מדובר בתכנית חשובה אשר מטרתה הקמת שכונת מגורים הכוללת בתוכה מספר רב של יח"ד ודיור מיוחד, שטחי מסחר ומבני ציבור לכלל האוכלוסייה, ביניהם שטחים ציבוריים פתוחים ופארק רחב ידיים, בתי ספר וגני ילדים, מתנ"ס, מתחמי ספורט ונופש, כל אלו ישרתו את תשבי השכונה ואת תשבי השכונות הסמוכות והעיר כולה.
בימים אלו, כשמגפת הקורונה מכה גלים ברחבי העולם, הולכת וגוברת המודעות בקרב עסקים לגבי האופן שבו עליהם להיות ערוכים למצבי חירום. אמנם, חלק מהגזרות הכלכליות הנובעות מהמגפה היו בלתי נמנעות, אך בתי עסק רבים היו יכולים להתמודד עם המשבר, להתאושש מהר יותר ולצמצם את נזקים, אם היו ערוכים מראש לתרחישי קיצון.
כך למשל ההגבלות החדשות וכללי הריחוק החברתי שמטו את השטיח מתחת לעסקים רבים, אשר מצאו את עצמם ללא נהלים לעבודה מרחוק וללא ציוד והגדרות רשת המאפשרים עבודה רחבת היקף מהבית.
כעת, כשהתעשיות השונות מסתגלות אט אט ל"כללי המשחק" החדשים שהכתיבה מגפת הקורונה, עסקים רבים מוצאים את עצמם מחשבים מסלול מחדש בנוגע להיערכות למצבי חירום פוטנציאליים על מנת שלא למצוא את עצמם שוב חסרי אונים ברגע האמת.
המשכיות עסקית
ישנם תרחישי קיצון רבים המהווים איום פוטנציאלי להשבתת העסק – החל מנזקים מקומיים כגון שריפה או הצפה ועד לאסונות טבע, דוגמת רעידת אדמה, ואירועים ביטחוניים. האספקט החשוב ביותר בכל הנוגע להתמודדות עם מצבי חירום הוא שמירה על המשכיות עסקית.
ברגע האמת קיימת חשיבות מכרעת לכך שהעסק יהיה ערוך לתרחישי קיצון עם תכנית להמשכיות עסקית – תכנית פעולה המכילה את כל הנהלים והמנגנונים השונים שנועדו לשמר את הרציפות התפקודית בזמן אסון או מצב חירום.
התגובה הראשונית היא הקריטית ביותר
השעות הראשונות החל מתחילת האירוע הן אלו היכולות להכריע בין המשך הפעילות העסקית לבין השבתת העסק, עם כל ההשלכות הנגזרות מכך.
לפיכך, חשיבותה של תכנית המשכיות עסקית היא בין היתר בכך שהיא מניחה את התשתית מראש להתמודדות מהירה ויעילה במקרה של אסון, ללא השבתה, או עם השבתה מינימלית ככל האפשר, של הפעילות העסקית.
שירות ®RedAlert של בלפור ישראל – המשכיות עסקית בכל מצב
על מנת להכין תכנית מקיפה ואפקטיבית להמשכיות עסקית, מומלץ להיעזר בחברה המיומנת בסיוע לעסקים במקרי אסון ותרחישי קיצון. בדיוק לשם כך הוקמה תוכנית ®Red Alert של חברת בלפור ישראל, הסניף הישראלי של קונצרן BELFOR הבינלאומי, המספקת היערכות מוקדמת למקרי קיצון ומוקד חירום 24X7 למתן סיוע מידי ואפקטיבי לעסקים שנפגעו.
שירות ®RedAlert מבטיח כי ברגע האמת יעמדו לצד העסק צוותים מיומנים, עם מירב הידע והציוד, ותוכנית סדורה המבוססת על היכרות מוקדמת של העסק, לבלימת הנזקים ושיקומם במהירות האפשרית.
מוכנות לשעת חירום יכולה להציל את העסק
אם יש דבר אחד שעסקים רבים למדו על בשרם עם התפשטות הקורונה, הוא כי בכל הנוגע להתמודדות עם אסונות – עלינו לקוות לטוב ביותר ולהתכונן לגרוע מכל. אין לנו את המותרות לשבת על מי מנוחות ולהסתמך על המזל הטוב – על כל עסק, חברה או ארגון חלה האחריות לוודא כי יש באפשרותם להתמודד בצורה מיטבית עם כל צרה שלא תבוא, ויפה שעה אחת קודם.
