קנייה דרך האינטרנט היא כבר לא אירוע חריג. ההיפך – רובנו קונים דרך האינטרנט ומעגל הקונים הולך וגדל. זה נוח, זה מהיר, זה גם זול. אבל, ברכישה דרך האינטרנט צריך להיזהר ולחשוף רק מה שצריך.

אלי קלדרון, הממונה על הפיקוח ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מסביר איך להתנהג נכון ברשת – "אני בטוח שכמוני רבים מכם גם כן עורכים קניות ברשת האינטרנט ובמסגרת הזאת מוסרים פרטים אישיים, כמו שם, כתובת ולפעמים גם פרטים רגישים יותר כמו מספר ת.ז, אולי מספר כרטיסי האשראי.

"חשבתכם מה עושים עם המידע שנאסף עליכם. איך שומרים אותו, איך מונעים מאחרים להגיע אליו. אנחנו ברשות להגנת הפרטיות, חשבנו ויצאנו במסגרת של פעילות אכיפה בינלאומית לבדוק איך חברות ישראליות משקפות ללקוחות שלהם את מה שנעשה במידע האישי שנאסף עליהם.

"לשם כך, ערכנו סקירה מקיפה של 21 אפליקציות ואתרים של הרשתות הקמעוניות הנפוצות בישראל שמאפשרות רכישות און ליין ואפילו ביצענו רכישות און ליין, כל זאת במטרה לעקוב אחר השימוש שהחברות האלה עושות במידע שלכם. מצאנו כי עדיין נדרש שיפור משמעותי בקשר לשקיפות השימוש במידע של החברות הישראליות.

"הפעילות הייתה פעילות אכיפה בינלאומית והמצב בישראל נמצא חמור יותר מאשר הבינלאומי. החברות והעסקים שבדקנו שיתפו ללקוחות בצורה פחות מספקת את האופן בו המידע שלהם נאסף לצורה שבו נעשה בו שימוש, למי הם מוסרים אותו, איך ניתן למחוק אותו וכדומה. כך לדוגמא יותר משני שליש מהחברות שבדקנו, לא נתנו מידע מספק בקשר לאופן שבו המידע נשמר ומאוחסן. ויותר משני שליש לא אפשרו לנו לדעת אם המידע הזה משותף עם גורמים שלישיים".

מדינת ישראל היא אחת מהמובילות בקניות באינטרנט מבין מדינות ה-OCD. מדובר על מאות חבילות דואר בשנה וצמיחה ממוצעת של מעל 20% בשנה. היקף הרכישות מוערך בכ-100 מיליארד שקל.

"זהו מפגש מרתק בין הסטארט אפ ניישן לבין שוק הקונים המוביל בעולם. יש לכך השפעה על תחומים רבים. כלכלה, חברה, תרבות, וגם על הפרטיות שלנו", מוסיפים ברשות להגנת הפרטיות, "וכמו בכל התפתחות במרחב האינטרנטי גם זו מביאה איתה סיכונים חדשים לפרטיות שלנו. אז איך בכל זאת לשמור עליה – הכירו את מדיניות הפרטיות של האתרים שבהם אתם קונים. אל תקנו באתר שבו היא לא קיימת או לא ברורה. הימנעו מלהכניס את פרטי כרטיס האשראי לאתרים חשודים, או שאינם מוכרים. קנו רק ממוכרים אמינים. קבלו חוות דעת מקונים אחרים ובדקו את הדרוג של המוכר. אל תלחצו על קישור שקיבלתם מאנשים שאינכם מכירים. או על קישור חשוד שהגיע לידכם ברשתות חברתיות או במייל. בצעו תמיד בדיקה כפולה אם האתר אליו גלשתם הוא אמיתי לפני שתכניסו פרטים אישיים. בדקו שהאתר מובטח לפני רכישה. התנתקו מהאתר לאחר השלמת הרכישה, ואל תאשרו את שמירת אמצעי התשלום. זכרו כי המסחר האלקטרוני הוא כר נרחב להונאת רשת ולפגיעה בפרטיות. זכרו כי המידע שאתם מוסרים יהיה זמין גם בעתיד".

ראש בראש: איך לקנות בגדים- חנויות מול קניות אונליין

קונים באינטרנט? מדריך המכס המלא לייבוא אישי

אלון בכר, ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. הרשות אחראית על הגנת הפרטיות בישראל. בכר בהרצאה על תחום הגנת הפרטיות הסביר את החשיבות שבפרטיות ברשת, את הסכנה שבחברות האינטרנט הגדולות,  ואת הצורך שלנו – האזרחים לשמור על המידע ברשותנו.

"אני מאמין שבעידן הדיגיטלי שמירה על פרטיות האזרחים היא תנאי הכרחי להיותנו בני אדם חופשיים, באמת. אז בוא נדבר רגע על מה היא בכלל פרטיות. פרטיות היא הזכות הבסיסית שלנו כבני אדם לשמור לעצמנו את עניינו האישיים. שיניחו לנו לנפשנו, ושלא יעשו שימוש במידע האישי שלנו.

"אלא אם בחרנו והסכמנו לחלוק אותו עם אחרים. גם אז ההסכמה שלנו יכולה להיות מוגבלת לבעל תפקיד מסוים. למשל הרופא, המורה, או המטפל שלנו. ההסכמה גם יכולה להיות מוגבלת לצורך שימושים מסוימים. כמו למשל חברות במועדון לקוחות.

"מידע אישי על בני אדם הוא למשל הגיל שלנו, מוצאינו, דתנו, דעתנו הפוליטית, או מצבנו הרפואי והכלכלי, גם מידע על בני משפחתנו והתחביבים שלנו, ותחומי העניין שלנו, חלומותינו, פחדינו, אהבותינו, ואפילו מצב הרוח שלנו, הוא מידע פרטי. מכלול המרכיבים והמאוויים שהופכים אותנו למי שאנחנו. פרטיות משמעה בחירה ושליטה שלי עם מי אני מוכן לחלוק מידע על חיי האישיים. מה יעשו במידע שלי, מי יעשה ומתי. אחת התוצאות של העידן הדיגיטלי והשימוש ההולך וגובר בטכנולוגיות היא שאנחנו חושפים על עצמנו מידע רב ברשת ולמעשה בכל מקום.

כמויות עצומות של מידע נאספות בכל רגע ורגע על ידי גורמים שונים. פרטיים וציבוריים. יש שטוענים שבעידן המידע הזכות לפרטיות כבר לא רלוונטית. הם גם טוענים שאם לא עשית משהו לא חוקי, אז אין לך בעצם צורך בפרטיות אך מדובר בתפיסה מוטעית, מיסודה. שגויה כמו לטעון שחופש הביטוי לא חשוב, ולא רלוונטי יותר אם ברגע נתון אין לי מה להגיד. הפרטיות חשובה לכולנו לא משום שיש לנו מה להסתיר, גם לאדם שומר חוק שלכאורה אין לו מה להסתיר, ישנם דברים שיוצא לחלוק רק עם משפחתו, החברים שלו, המכרים שלו ונכון שכך יהיה. מושג הפרטיות לובש צורות חדשות ומורכבות יותר מבעבר. וההגנה לפרטיות הופכת למאתגרת יותר וחשיבות השמירה עליה הופכת למשמעותית יותר. יש הרבה יתרונות ותועלות בשימוש במידע אישי. טיפול רפואי מותאם אישית, המלצות קנייה רלוונטיות, שמירה על קשר עם חברים רחוקים, אבל יש גם מחירים גבוהים שאנו משלמים גם כפרטיים וגם כחברה. הויתור על הפרטיות שלנו ובחוסר המודעות שלנו.

"בואו נבין אותם. כיום יודעים עלינו יותר, צופים בנו יותר, אוספים עלינו יותר מידע ואפשר לנצל אותו גם לרעתנו למרבה הצער. הפרטיות שלנו היא המטבע החדש בתמורה לקלות, מהירות ונוחות, של השירותים  אינטרנטיים שאנחנו מקבלים כמו גוגל, פייסבוק או וויז.

"בואו נדגים. תארו לכם מצב שבו אתם מזמינים כרטיס טיסה לברצלונה, ומגלים שחבר שלכם הזמין את אותה טיסה באותו זמן ממש, בעלות הנמוכה ב-20% מהסכום שאתם שילמתם. או שחבר מארץ אחרת שילם 70% פחות. אולי עד היום סברתם כי זה לא מקריות. כי זה תוצאה של חיפוש מעמיק יותר, של אתר דילים טוב יותר, אבל מה תרגישו אם תדעו כי ההצעה שניתנה לכם התבססה על פילוח מעמיק ומכוון של נתוני הגלישה שלכם. נתונים כמו עד כמה אתם רוצים לטוס ליעד הזה. מה רמת הגמישות שלכם להחליף יעד. מה הטווח העליון של המחירים שתהיו מוכנים לשלם ומה מצבכם הכלכלי. בכלכלה התחרותית של ימנו כל המפרסמים בזירה  דיגיטלית מבינים שפרסום ומחיר מותאמים אישית, מביאים לתוצאות הטובות ביותר לבעלי עסקים. הבנה זו גורמת לחברות לאסוף מידע עלינו. לצור פרופילים ולנתח נתונים אישיים. הפרטיות שלנו מחייבת שנדע ונבין זאת ושנסכים לאיסוף ולשימוש.

"הרי אף אחד לא יסכים שישתמשו במידע האישי שלו כדי למכור לו ביוקר, ולנצל את צרכיו. אך כמה מאיתנו באמת מבינים ויודעים את זה. כמה מאיתנו מסכימים לזה שיוצע לנו המוצר או השירות שאנו מבקשים לרכוש במחיר הגבוה ביותר שאלגוריתם סבור שנסכים לשלם. הגנה על מידע אישי צריכה להיות בנפשנו משום שאנו מסתכנים בכך שנהפוך להיות עולם שקוף המתנהל על ידי מכונות. לאנשים שמתועלים לפעול ולחשוב מכוח אלגוריתם שזיהה אותנו ובנה לנו פרופיל.

"אנו צועדים בעיניים פקוחות אך מבלי לראות לעבר עולם שבו big data is the big new brother. גם רשויות המדינה עושות שימוש במידע האישי שלנו. המידע נצבר במרשם האוכלוסין, בביטוח הלאומי, בקופות החולים, ברשויות המקומיות ובגופי הרווחה. בבתי הספר ובעצם בכל מקום כמעט. לרשויות אסור לפרסם מידע פרטי שלנו וגם אסור להן להעביר אותו לגורמים אחרים. אנחנו מפקידים את המידע שלנו בידיהן כדי שיספקו לנו שירותים טובים ואיכותיים יותר. למשל פרסום על כך שמכרתי דירה, ומחיר העסקה יכול להצביע על מצבי האישי והכלכלי. מידע כזה יכול להשפיע לרעה על הלוואות שאקבל, על פרמיות הביטוחים שאשלם, ועל פניות מכל מיני גורמים שיבקשו למכור לי דברים. לכן חשוב לדאוג שפרסום מאגרי מידע ציבוריים יקדם את השירותים והתחרות ויוזיל את יוקר המחייה והכל תוך פגיעה ינימאלית בפרטיות שלנו. עלינו להבין שהמידע האישי שלנו הוא יותר מאוסף של נתונים עלינו. המידע האישי שלנו הוא עתידנו וגורלנו.

אלה החיים שלנו, הסיפורים האישיים שלנו, החברים שלנו, המשפחות שלנו ובדרכים רבות גם התקוות, החלומות והשאיפות שלנו. הבנה זו מחייבת שינוי רגולטורי ותפיסתי באופן בו אנו מטפלים בנושא. ללא שינוי מחשבתי ומבט ישיר וצלול במציאות, מנגנוני המדינה עלולים להתערער ואיתם גם החיים האנושיים, הדמוקרטים והחופשיים, כפי שהכרנו אותם בעבר הלא רחוק. על מנת להתמודד עם האח הגדול החדש, עלינו בראש ובראשונה להיות מודעים לקיומו, ולהשלכותיו על כל חלק וחלק, מחיינו והתנהלותנו והחשוב מכל הוא להבין כי הגנת הפרטיות תלויה בכל אחד ואחת מאיתנו, עלינו להגן על זכותנו לחלוק ולשתף מידע רק עם מי שבחרנו".

הדור הבא של הפרטיות

לאן הפרטיות הולכת?

"מאוד מקובל היה לטעון בפרטיות בדור הקודם שאם אין לך מה להסתיר, אז פרטיות זה לא דבר שחשוב לך. כי פרטיות זה לאנשים רעים. זה לאנשים שעושים דברים לא יפים. זה לאנשים שלא רוצים שיידעו מה הם עושים. מה שלמדנו בכלל ובשנים האחרונות במיוחד והטכנולוגיה המתפרצת ודברים אחרים שתיכף נדבר עליהם, לקחו אותנו לשם במהירות שיא, זה שהפרטיות הפכה מחדש להיות מלכת הזכויות כי הפרטיות היא בעצם שומרת הסף של כל שאר הזכויות.

"ללא פרטיות, ללא שמירה על המידע האישי שלנו, גם הזכויות המאוד, מאוד בלתי ניתנות לערעור כמעט, כמו חופש ביטוי ושוויון ויכולת לשמור על הקניין שלך, והיכולת שלך לעסוק במה שאתה רוצה, ולא להיות מתויג ולא להיות מופלה, דברים מהסוג הזה ללא פרטיות בעידן טכנולוגי דיגיטלי מחובר לא יהיו קיימות. לא יוכלו לצאת לפועל.

"המעמד המיוחד והחדש והחזק מאוד של הפרטיות,  הוא בכל מדינה מתקדמת דמוקרטית בעולם המערבי. אנחנו רואים מה קורה באירופה כיום. המגמה הזאת להגן על הדברים האלה שלנו המידע האישי הזה שלנו, נובעת בדיוק מההבנה שללא הגנה על המידע האישי הזה שלנו, שום זכות אחרת לא תישאר לנו בעצם ואנחנו נחייה באיזה שהוא עולם שאף אחד מאיתנו לא רוצה להיות בו.

"אז פרטיות זה לאנשים טובים. פרטיות זה לאנשים שאין להם מה להסתיר מבחינת מה הם עושים בטוב וברע אבל לכל אחד מאיתנו יש סודות, לכל אחד מאיתנו יש את העניינים האישיים שלו, לכל אחד מאיתנו יש דברים שהוא לא רוצה שנדע, הוא רוצה לחלוק עם אנשים מסוימים דברים מסוימים. הוא רוצה לא לחלוק עם אף אחד דברים אחרים. ובמובן הזה אנחנו נמצאים בעולם שבו היכולת להגיע למקום הזה היא מאוד לא פשוטה.

"מה קורה בעצם כרגע בדור הבא של הטכנולוגיה, בדור הבא של החיים שלנו המודרניים, כשאנחנו בעצם מוצאים את עצמנו ברצוננו או שלא ברצוננו, מתועדים, מתויגים, נעקבים, ומנותחים בכל רגע נתון. יש איזה שהוא כשל בסיסי בהבנה של הרבה מאוד אנשים, כולנו בלהבין שהאינטרנט שאנחנו חיים בו בעצם כל הזמן אם אנחנו רוצים או לא רוצים כי כל דבר שאנחנו עושים מחובר וכל דבר שאנחנו עושים הוא דיגיטאלי להבין שהאינטרנט הוא לא מקום פרטי, גם אם אתה עושה בו משהו פרטי לכאורה. אם אתה מעביר מסר רק לאדם אחד או רק לגורם אחד, או ממלא טופס רק בשביל לקבל שירות בשביל עצמך.

"בעיית ההבנה הזאת שהאינטרנט הוא לא מקום פרטי ומה שקורה באינטרנט, מייצרת לנו קושי מאוד גדול. התיעוד האינסופי הזה שמתבצע עלינו, כל אחד מאיתנו, העקבות האלה, שובל המידע הדיגיטאלי שאנחנו בעצם מייצרים בעצמנו, ומייצרים עבורנו, הוא משהו שההשלכות שלו הן קיצוניות, הן מסוכנות, פה אנחנו באזור המפחיד, אנחנו אני תיכף אגיד גם דברים לא מפחידים.

"אבל חשוב לדעת מה הסכנות לפני שאתה הולך על הדברים החיוביים והפרודוקטיביים, צריך לקחת בחשבון שהמיקום שלנו, הנתונים שלנו, האפליקציות שלנו, הטלוויזיה החכמה שלנו, מכשיר העיקוב ומכשיר המחשוב רב העוצמה שיש לכל אחד מאיתנו בכיס, הסמרטפון, הם יצרני מידע אינסופיים. כמויות המידע האינסופיות האלה נאגרות בכל מיני מקומות ומנותחות באופן מאוד, מאוד, מאוד חכם, עוצמתי, בדרך כלל למטרות יותר שיווקיות מסחריות, אנחנו שומעים יותר ויותר על המטרות הפוליטיות ועל המטרות הביטחוניות ואנחנו מבינים שפרטיות במילה אחת, זה הרבה יותר מזה.

"פרטיות היא התשלום החדש שאנחנו משלמים רק שיש לפעמים לחלקנו נטייה לחשוב, שהתשלום הזה הוא תשלום ערטילאי, זכויותי, כזה שצריך לערער עליו אולי, אבל לא. התשלום הזה שאנחנו משלמים על השירותים החינמיים באינטרנט, הוא מאוד, מאוד יקר.  בתמורה לנוחיות, המהירות והחיים שמותאמים לנו אישית, אנחנו משלמים ביוקר ולא רק בהיבט זכויותי. אלא גם בהיבט פיננסי ואחר.

"אז איך בעצם איך זה משפיע עלינו בעצם הפרטיות הזאת, השימוש הזה במידע שלנו. כל אחד מאיתנו היום כשהוא רוצה לנסוע לחו"ל, לקנות משהו, נכנס לאינטרנט, משווה מחירים, בודק איזה הצעות הכי טובות יש כרגע למה שהוא רוצה לקנות או להתעניין בו. ויש לכולנו נטייה לחשוב שהמידע הזה שאנחנו מקבלים הוא מידע אובייקטיבי, הוא מידע שנועד רק לעשות לנו טוב, ולמכור לנו בזול מוצרים, רק מה שהמציאות מוכיחה שזה לא המצב.

"המצב הוא קצת אחר.  העובדה שבעצם אנחנו חיים בעולם מותאם אישית ובאינטרנט מותאם אישית, מביא אותנו למצב שבו בכל רגע נתון, אם נבדוק אותו דבר במקומות שונים, על ידי אנשים שונים, נקבל תשובות שונות. התשובות האלה לא יהיו שונות רק כי בודקים אותם אנשים אחרים סתם רנדומאלית או ממקום אחר. הם יהיו שונות כי התשובות שאנחנו מקבלים לכל דבר שאנחנו עושים ברשת.

"חיפוש חופשה, שאלה על מידע, שימוש במנוע, כל דבר כזה שאנחנו עושים הוא מותאם אישית. הוא מאוד, מאוד פרסונאלי והוא מאוד, מאוד מה שהרשת האלגוריתם, החברות המסחריות רוצות שנקבל באותו רגע נתון. על מה מבוסס, על מה מבוססות התשובות האלה. התשובות האלה מבוססות על ניתוח, על מעקב מאוד, מאוד מפורט, על אלגוריתם מאוד, מאוד מתוחכמים שלוקחים את כל מה שאפשר לדעת עלינו. ואפשר לדעת עלינו המון ומגיעים לאיזה שהיא מסקנה בכל רגע נתון לגבי מה שאנחנו בודקים או שואלים מה הכי נכון להציע לנו או להגיד לנו, או למכור לנו לצורך העניין.

"כשחשבנו שאנחנו משווים מחירים ורואים מה הכי זול ואז מזמינים את ההצעה הטובה ביותר שיש, אנחנו מגלים שהאלגוריתם כשאנחנו בודקים את הדברים האלה, מציע לנו את המחיר הגבוה ביותר האפשרי, שהוא כאלגוריתם, אם אנחנו מנסים להעניש אותו, חושב שאנחנו נשלם. זה יבוא לידי ביטוי בשאלה, מי אנחנו, כמה כסף יש לנו, באיזה סמרטפון אנחנו גולשים לבדוק את הבדיקה הזאת. האם כבר ממילא אנחנו באיזה שהוא מקום, ולכן אפשר להציע לנו ביוקר יותר מאשר אם עוד לא בחרנו את הבחירה. ועוד הרבה מאוד דברים. כך שאנחנו קודם כל צריכים להבין ולהפנים, זה עולה לנו הרבה כסף. אנחנו לא מקבלים את ההצעה הזולה ביותר, אנחנו משווים אבל אנחנו לא באמת מקבלים איזה שהוא משהו אובייקטיבי ומה שיותר מטריד, זה שזה לא מתבטא רק בכסף.

"כל המידע שאנחנו מקבלים ברשת מתקבל באופן כזה. בעצם החיבוריות הזאת, הדיגיטליות המלאה הזאת שבה עכשיו כולנו נמצאים וזה רק ילך ויתגבר כרגע, זה הרי, המגמה היא מאוד, מאוד ברורה היא בכל מקום ובכל דבר. אנחנו מפולחים, אנחנו מתויגים ואנחנו מטופלים על ידי המידע האישי שלנו בכל דבר שאנחנו עושים. זה בא לידי ביטוי במחירים שנקבל. זה בא לידי ביטוי בשאלה האם יזמינו אותנו לראיון עבודה. זה בא לידי ביטוי בקניות שאנחנו עושים. זה בא לידי ביטוי כשאנחנו רוצים לצאת לדייט עם מישהו שלא מכיר אותנו והוא בא לבדוק את זה.

"אבל אני מכוון יותר לא לאזורים שבהם אדם בודק או שואל על חברו, אלא על הענקיות. על הגורמים שמפעילים אמצעים טכנולוגיים רבי עוצמה ממניעם. לא כדי לעשות טוב, אלא כדי לעשות טוב לתאגידים, לגורמים שעושים את זה. היקפי המידע שענקיות האינטרנט וחברות שעוסקות בזה, מרכזות עלינו כבני אדם בכל העולם הוא עצום. אנחנו מגלים שאם חשבנו שזה משפיע רק על המחיר שלנו ורק על הפרסומות הממוקדות, אנחנו מגלים שזה בעצם משפיע על שיטת ממשל, זה משפיע על עתיד החברה. זה משפיע על השאלה האם אנחנו חיים במדינה דמוקרטית חופשית או האם מישהו מנהל אותנו, ומשפיע עלינו ואנחנו אפילו לא יודעים את זה.

"יש השלכה לפרטיות ולמידע האישי שלנו על עצם קיומה של דמוקרטיה פעילה ותקינה. על עצם היכולת שלנו לבחור בחירות באמת חופשיות ובאמת אמיתיות, על ההבנה שלנו את העולם ואת המציאות כפי שהיא. מה אנחנו יודעים. מה באמת קרה. מה באמת נכון. עוד דבר שהוא בהקשר הזה מאוד, מאוד חשוב וחשוב לי מאוד להגיד אותו, הוא העובדה שבעצם שהאון ליין והאוף ליין, שפעם היו מאוד, מאוד נפרדים, היו בעצם שני עולמות וכבני אדם שגדלו בהפרדה הזאת, יש לנו עדיין נטייה לחשוב שזה עדיין ככה, הם לחלוטין, מעורבים זה בזה, מחוברים זה לזה, אין יותר און ליין ואוף ליין, מה שכן אני מציע כבר עכשיו כחומר למחשבה שהחינוך שקיבלנו באוף ליין, מאוד, מאוד צריך להישאר לנו בתודעה כשאנחנו באזור האון ליין, משום שאם משהו באוף ליין היה נראה לנו לא לגיטימי, לא בסדר, לא הוגן, מוזר, מפחיד, אין שום סיבה שכשנעבור לרשת, לאון ליין, פתאום זה יראה לנו בסדר.

"אם נכנסנו לחנות לקנות מוצר והמוכר בטרם ההסכמה שלו להראות לנו מוצר, ולהגיד כמה הוא עולה, ישאל אותנו מאה וחמישים שאלות על מי אנחנו, איפה אנחנו, כמה אנחנו מרוויחים, מי כל החברים שלנו, איפה היינו בשנתיים האחרונות, אולי גם לראות את כל התמונות שלנו. מאז שהם עלו לרשת, רק אז יציע לנו את המוצר ויגיד לנו גם כמה הוא עולה ואם הוא מוכן בכלל למכור לנו אותו. ואיך. הרי היינו נמלטים מהחנות הזאת באותו רגע ואומרים השתגעת? למה כשאנחנו עושים את זה באון ליין זה פתאום נראה לנו בסדר.

"בעיקר כי אנחנו לא חושבים על זה. בעיקר כי יש לנו נטייה לחשוב שביטויים שהושרשו, הם אמיתיים. המידע שאמור בענן, איפה הענן הזה, אין ענן, זה לא בשמיים. זה פה. זה בשרת, שיושב על הקרקע בחברת אינטרנט חזקה. אין באמת עננים, אין באמת עולם וירטואלי, זה העולם שלנו, זה החיים שלנו ובהקשר הזה אם אנחנו מבינים שמהפצת מידע ממוקד לצורך פרסומות ממוקדות אנחנו מקבלים גם היום עקב יכולת לעשות ניתוח פרופילים פסיכולוגיים, מאוד, מאוד מפורט שלנו. באופן שיודע עלינו כבני אדם בגלל המידע האישי שלנו, האין סופי שנאגר, יודע עלינו המון יותר מאשר אנחנו יודעים על עצמנו, כי אנחנו עדיין בהדחקה.ואנחנו גם בבעיית זיכרון.

"הזיכרון שלנו לא כזה חזק. אנחנו לא זוכרים מה עשינו לפני עשר שנים ביום ראשון בבוקר בעשר וחמישה. אבל האינטרנט זוכר. ומי שניתח אותנו זוכר וכשעושים לנו בהקשר הזה פרופיל פסיכולוגי ועל בסיסו מייצרים איתנו את התקשורת, כולל באופן תפיסת המציאות שלנו, כמו חדשות מזויפות, מניפולציות פוליטיות, יצירת איזה שהוא צורך שלא קיים, הטעיות בתפיסה, בהבנה, בהחלטה כשאנחנו מבינים שזה העולם החדש. זה הדור הבא של הפרטיות, אז אנחנו מבינים למה הפרטיות היום תנאי מוקדם לכל דבר אחר, כי אם אתה לא מבין שאת החדשות שאתה צורך קיבלת משהו לא נכון, רק אתה רואה אותו, אתה תופס מציאות באיזה שהיא אופן, אבל כל האחרים רואים משהו אחר לגמרי. אתה מקבל החלטות ואתה לא יודע שאתה קיבלת אותם, על בסיס משהו שהוא בכלל לא נכון או על בסיס איזה שהוא תפיסה של חולשה שלך שהמערכת הגדולה הזאת והחזקה, יודעת לזהות ועל בסיסה היא מעבירה לך איזה שהוא מסר, או משנה את דעתך.

"אז בהרבה מובנים העתיד כבר כאן. הדור הבא הוא בעצם כבר עכשיו. פרטיות שתיים נקודה אפס, היא כבר פה, אנחנו כבר מסתכלים על פרטיות שלוש נקודה אפס. ולמה אנחנו צריכים קצת לחשוב לאן העולם הזה הולך, ולמה אנחנו חייבים לנתח את הסוגיות האלה כבר עכשיו ולא להדחיק אותם ולא לחשוב שזה משהו לפריקים של פרטיות או לטכנולוגים. העתיד הוא כבר כאן. מכוניות אוטונומיות זה לא משהו שהוא יהיה עוד המון זמן.

"בהרבה מקומות כבר חלק מהמכוניות הן כבר אוטונומיות. עוד מעט יהיו מכונות אוטונומיות. ומה זה מכונית אוטונומית. רק כדוגמא, זה רובוט על גלגלים שמסיע אותנו. הרובוט הזה הוא מקבל החלטות בכל רגע נתון. הוא עוצר באדום. הוא נוסע מהר, הוא נוסע לאט. איזה שאלות בפרטיות של הדור הבא אנחנו פתאום צריכים לשאול את עצמנו, שלא העלנו על דעתנו שאני צריך לשאול. שאנחנו נכנסים לתוך רכב כזה שאין לו נהג ואין לו הגה. אנחנו בעצם לא נוהגים בו. אנחנו נוסעים בו. מה אנחנו רוצים שהרובוט הזה יעשה כשהוא מנהל את האירוע הזה. מה אנחנו רוצים שהוא יחליט ואיך אנחנו רוצים שהוא יחליט. מה קורה כאשר פתאום יש תקלה. נוסעים ברכב ויש עץ שנפל על הכביש והרכב חייב לקבל החלטה מה הוא עושה עם הדבר הזה. הוא צריך לסטות בחדות, הוא צריך לבלום. לכל אחת מההחלטות האלה תהיה השלכה מאוד קיצונית, על מישהו, על משהו, האם אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו ההחלטה הזאת של האלגוריתם שמפעיל את הרובוט תהיה מבוססת נתונים אישיים.

"האם אין לנו מה להסתיר. האם אנחנו בכלל רוצים להיות בעולם שבו המידע האישי שלנו הזה, שהיום הוא לא רלוונטי, אבל עוד דקה הוא כן. הוא יהיה הבסיס להחלטה? הרי כבר היום טכנולוגית, כשרכב אוטונומי עם כל המצלמות והחיישנים שלו ייסע הוא יכול הוא לא עושה את זה כרגע, אבל הוא יוכל לעשות את זה בקלות רבה. הוא יוכל לדעת מי נוסע ברכב, הוא יוכל לדעת מי הנוסעים ברכבים האחרים, הוא יוכל לדעת מי ההולכים בדרך, הוא יוכל לדעת עליהם המון דברים, לא רק מה השם שלהם, או לפי זיהוי פנים אלא מי הם. מה הם, בני כמה הם, מה הם תרמו לחברה. מה מצבם הבריאותי, אינסוף מידע יכול להיות לרובוט הזה כאשר הוא צריך לקבל החלטה.

"האם אנחנו רוצים עולם שבו אפשר לעשות שימוש במידע האישי הזה. האם אנחנו רוצים שהרובוט כאשר תהיה כמעט תאונה הוא יחליט אם לסטות ימינה או שמאלה האם בסיס השאלה, האם בצד ימין יש איש מבוגר שתוחלת חייו קצרה, ומצד שמאל תינוק. מצד שמאל יש ספורטאי מצטיין שעתידו לפניו, ומצד ימין יש מישהו שיש לו עבר פלילי עשיר, ואנחנו לא ממש אוהבים אותו. אז פרטיות הדור הבא. זה ממש לא, אין לי מה להסתיר, זה ממש לא, אני לא רוצה שידעו איפה אני, זה ממש לא מה אכפת לי שנותנים לי פרסומות ממוקדות. פרסומות ממוקדות זה פרטיות ישנה. אנחנו מדברים בעצם על התלבטויות אתיות ומוסריות מהמעלה הראשונה. אנחנו מדברים בעצם על איך החיים שלנו יראו, ואנחנו מדברים על וסליחה שאני מפחיד. על דיסטופיה. הדיסטופיה יכולה להיות מאוד, מאוד קיצונית, מאוד, מאוד מהר אם אנחנו לא נשים מגבלות. ולכן אנחנו אומרים ואנחנו חובבי טכנולוגיה. אנחנו לא נגד טכנולוגיה. שטכנולוגיה זה דבר נטרלי. טכנולוגיה זה דבר נפלא אם מוצאים באמצעותה תרופה לסרטן ואם עושים באמצעותה דברים טובים לאנושות. טכנולוגיה יכולה להיות הרסנית. היא יכולה להיות, יכולים להיות בה שימושים נוראיים, היא יכולה להיות כזאת שאם משלבים את העוצמה שלה עם נתונים אישיים מאוד, מאוד משמעותיים, יכולה להפוך את החיים של כולנו לסיוט כחיים אנושיים.

"ולכן אנחנו אומרים, טכנולוגיה כן בהחלט. מגבלות על השימושים אתיקה של שימוש, בהחלט. רכב אוטונומי היה רק דוגמא אחת, כל נושא שנחשוב עליו יהיה כזה באותה מידה. ואם אנחנו מדברים על דיסטופיה אז לא צריך ללכת רחוק ולא צריך לחשוב על הרבה מאוד שנים קדימה. אנחנו מדברים על סין מחוז קטן בין, אני חושב עשרים, שלושים מיליון איש, שיש בו עכשיו ניסוי חברתי. דירוג חברתי מבוסס נתונים אישיים. הסינים באזור הפיילוט הזה נותנים ציון לאזרחים בכל רגע נתון וזה גם משהו שהוא חי ומשתנה. לפי איזה סוג של אנשים הם על בסיס איזה שהוא מישהו שהחליט, מה זה, איזה סוג איש אתה. מה מצבך הכלכלי, איזה קניות אתה עושה, מי החברים שלך, האם היית ילד טוב בבית הספר או לא. האם יש לך ציונים גבוהים. האם אתה מציית לחוקים, האם אתה עובר באדום ברמזור במעבר חציה. עכשיו הציון הזה שניתן בפיילוט הזה במחוז גדול מאוד בסין שמספר התושבים שלו הוא גדול בהרבה מאזרחי ישראל. הוא יקבע כל מיני דברים. איפה אתה יכול לגור. האם אתה יכול לעבוד בשירות המדינה. האם אתה יכול לשכור רכב. האם תקבל טיפול רפואי כזה או אחר. האם הילד שלך יוכל ללמוד בבית ספר פרטי. האם תוכל לצאת בכלל מהארץ.

"הרשימה השחורה הזאת שלפעמים מציגים אותה כמי שיהיה בסדר, יקבל הטבה, אנחנו רואים מהר מאוד שזה לא עניין של גזרים בלבד, אלא בעיקר מקלות. מי שלא בסדר, יפגע. ישללו ממנו זכויות ובעצם המצב הופך להיות שיש לך זכויות מלאות רק אם אנחנו חושבים כאח גדול או ככל גורם אחר שאתה בסדר. שאתה נורמטיבי, שאתה כמו שאנחנו רוצים שתהיה. ואיך אנחנו יודעים איך צריך להיות, ומי הוא לא אמין, הוא לא נחמד, הוא לא נורמטיבי, איך זה בכלל משפיע על האנושות, איך זה משפיע על היותנו חברה חופשית, איך זה משפיע על יצירה, אומנות, מי האנשים שעובדים בתיאטרון היפה הזה בערב. אנשים נורמטיביים, רגילים שהולכים לבית הספר והולכים לישון בשמונה? לא. אנשים חקרנים, אנשים יצירתיים, אנשים שבועטים במוסכמות. אנשים שבדירוג הסיני יקבלו ציון מאוד, מאוד נמוך ולא יוכלו כנראה לעבוד בתיאטרון לאומי כי הם לא בסדר, כי הם לא הולכים בתלם. אז בעצם מה שאני רוצה לומר שזה חייבים להיות מודעים לדבר הזה וגם להבין שהגורל שלנו בידנו. אין פה איזה גזירת גורל. אין פה איזה טכנולוגיה שיש לה חיים משל עצמה, טכנולוגיה משרתת את האנושות, את הטכנולוגיה כותבים ומפתחים אנשים, ואת המגבלות על כל דבר בחיים, גם על טכנולוגיה, אנשים צריכים לעשות וגם אמורים לעשות כדי שהחיים שלנו פה יהיו חיים נורמאליים.

"המידע שלנו האישי הוא החיים שלנו, הוא השאיפות והתקוות שלנו, הוא הסודות שלנו, הוא היכולת שלנו להיות באמת בני אדם חופשיים. לקבל החלטות, לחשוב מחשבות, להיות חתרניים, ולא לעבור על החוק. בלי פרטיות לא נהיה חופשיים. נקודה. האם אנחנו חיים במציאות שבה אנחנו יכולים לאבד את החופש שלנו בקלות גדולה? כן. כדי שלא נצא מפה אבל רק עם איזה שהיא תחזית קשה או מפחידה. אני רוצה להגיד גם כמה מילים על איך אנחנו יכולים ביום יום שלנו קודם כל להתנהל יותר נכון ויותר חכם. אז קודם כל זה שהדבר הראשון שנהיה מודעים לדבר הזה. יש פה אח גדול טכנולוגי, אינטרנטי של חברות גדולות, של ארגונים גדולים, לפעמים של ממשלות וחייבים לדעת על הדבר הזה.

"בואו נדבר על כמה טיפים קטנים על ההתנהלות. דברים הכי בסיסיים. סיסמאות. כל אחד מאיתנו משתמש בסיסמאות להרבה  מאוד מקומות, האם אנחנו שמים לב שלא נשתמש באותה סיסמא לכל דבר. חצי מהאנשים שיושבים פה באולם כנראה משתמשים באותה סיסמא להרבה מאוד דברים ואז כשהסיסמא דולפת או יוצאת או מתגלה בעצם אנחנו חשופים לחלוטין. אז הנה דבר בסיס, בואו נחליף את הסיסמאות ובוא לא נשתמש באותה סיסמא בכל דבר ובוא נשתמש בכלי לניהול סיסמאות. וכשאנחנו מחזיקים מידע אישי באיזה שהוא אתר מכוונן. ואנחנו כולנו עושים את זה יותר ויותר  אז תדרשו מבעל האתר שלא תהיה כניסה קלה מדי למידע הזה. שכשאנחנו נכנסים יהיה איזה שהוא זיהוי כפול.יהיה איזה צורך לעשות עוד מעשה. נצטרך לקבל איזה מסר כדי להגיד או קי אני מאשר להיכנס ולראות את הדבר הזה. ואם חברה לא עושה את זה, כי זה לא מעניין אותה כי אנחנו לא באמת חשובים לה בהיבט הזה, אז תיקחו את השירות ממישהו אחר.

"זה לא מאוד קשה לעשות את זה, אבל מאוד, מאוד צריכים להיות מודעים לזה. וכשאנחנו מעלים תמונות של הילדים שלנו לאינסטוש, לכל מקום אחר שמאוד, מאוד נחמד לנו לעשות את זה האם אנחנו חושבים על ההשלכות האם אנחנו שואלים את עצמנו האם הילדים שלנו מוכנים בכלל שאנחנו נעלה את התמונות שלהם, האלה והאחרות, בכל רגע נתון, בכל צורה ואופן. האם אנחנו מבינים שכמו שאנחנו מייצרים על עצמנו במודע ושלא במודע פרופיל דיגיטלי מלא ומפורט בכל דקה שאנחנו חיים, אנחנו גם מייצרים את הדבר הזה, לילדים שלנו מגיל לידה בלי שהם מודעים, בלי שהם רוצים, ובלי שאנחנו מנתחים את ההשלכות של הדבר הזה שיש פרופיל דיגיטלי של הילד שלנו, מגיל אפס, שבא לידי ביטוי, איך הוא נראה, מה הוא עושה, איפה הוא נמצא, ומה מעניין אותו ואני לא מדבר עוד על אנשים שחולקים מצבים פסיכולוגים ואחרים, ודברים אחרים שגם זה קורה.

"יש לכולנו מצלמת אבטחה, איפה שהוא, מזגן חכם, ראוטר, טלוויזיה חכמה. יש שם איזה שהיא סיסמא ראשונית, סיסמא ברירת מחדל. רוב האנשים למרבה הצער לא נוגעים בסיסמת ברירת מחדל הזאת ומייצגים חגיגה להאקרים ואנשים רעים, שרק יכנסו, ייקחו, ייראו, יבלשו ויאספו מידע, ישתמשו בו מתי שהוא נגדנו. ואני חוזר על מה שאמרתי קודם, כעצה כללית, קומונסנס, מה שלא נראה לכם סביר, הגיוני ובסדר בעולם האמיתי, הוא גם לא בסדר בעולם הווירטואלי, אל תשלימו עם זה. כשאתה רוצה לקבל שירות מסוים, ובשביל לקבל אותו, מבקשים ממך משהו שלא קשור בשום צורה ואופן לשירות ואני לא מדבר על וויז כי בוויז נתוני מיקום זה בסדר גמור לתת. כי זה מה שאתה רוצה. אתה מקבל שירות מיקום ואתה יודע מה המחיר. אבל אם נכנס לאיזה שהוא מקום אחר לגמרי, שלא קשור בכלל לשירותי מיקום, אבל הוא רוצה את המיקום שלי בכל רגע נתון. לא זה לא חכם להסכים לזה, זה לא נכון להסכים לזה.

"וגם הרגולציה צריכה להבין מצב שבו זה לא יהיה מותר ולא יהיה אפשרי בכלל. כשאתם נכנסים לאיזה שהוא אתר אינטרנט בבית קפה, במקום ציבורי. אל תשכחו לעשות לוג אאוט, כי אם לא השארתם את החיים שלכם שם, וכל אחד יוכל להיכנס לזה. אל תפרסמו דברים אישיים מדי, כי הם שם לתמיד. יכול להיות משהו נחמד לרגע נתון, אבל הוא שם לתמיד. והדבר הזה יכול להיות נחמד לרגע ומאוד, מאוד לא נחמד אחר כך שתגלה בגלל התמונה שהעלית או הפוסט שכתבת, לא מזמינים אותך יותר לראיונות עבודה. או מפטרים אותך, או אתה לא מוצא בת זוג. קצת לאנשי עסקים שיושבים פה, יש פה נציגות מאוד נכבדת של עולם העסקים. נכנסו תקנות אבטחת מידע בחודש שעבר, הם רק מפרטות בשביל כולנו איך נכון לעשות את מה שבמילא כתוב בחוק כבר הרבה מאוד שנים, אבל הוא נכון מאוד גם עסקית. תכירו את המערכות שלכם. תמפו אותם. תדעו ורובנו לא יודעים, איזה מידע אישי בכלל יש לנו. מה אנחנו מחזיקים, איפה הוא שמור, איך אנחנו בכלל מנהלים אותו, למי יש גישה אליו.

"מדובר בדברים מאוד, מאוד בסיסיים שלא נעשים בהרבה מקומות הם מייצרים גם חשש מאוד, מאוד גדול לפגיעה בכל אחד מאיתנו. הם מייצרים גם סיכון מאוד גדול לארגון. ויושבים פה אבטחת מידע אבל אבטחת מידע ופרטיות זה לא עניין לאנשי IT ואבטחה. זה עניין למנהלים הבכירים ביותר. בסופו של דבר מי שקורא מה קורה בעולם, מבין שאם תגן על הפרטיות ותגן על המידע האישי ותנהל אותו חכם, אתה גם תחסוך לחברה שלך בסופו של דבר הרבה מאוד כסף, עוגמת נפש, והרבה מאוד סבל. כי אנחנו רואים יותר ויותר חברות שכמעט קורסות, או קורסות עקב ניהול לא נכון של מידע אישי או דליפה שלו. אז גם בהקשר הזה זה השקעה מאוד, מאוד חכמה שצריך לעשות אותה בהתחלה בצורה מאומצת ואחר כך בצורה שוטפת לארגון לנהל נכון את המידע שלו בכלל, ואת המידע האישי שלו בפרט. קחו בחשבון שאם אתם מחזיקים מידע שאתם לא ממש צריכים אבל הוא רגיש, אז החובות שמוטלות עליהם הן מאוד, מאוד קשות אז עכשיו כשאתה רוצה להיות חברה מגניבה, שכשלהיכנס למשרדים שלה אתה טביעת אצבע, תחשוב אם אתה רוצה, אם זה שווה לך להחזיק מאגר ביומטרי רגיש, ולהיות נאלץ לעשות סקר סיכונים ובדיקת חדירות כל שנה וחצי בארגון שלך, בין שלושים העובדים.

"תאסוף כחברה עסקית רק את המידע שאתה צריך. אם יש לך מידע עודף תמחק אותו. אם יש מידע שהוא לא בשימוש, שהוא לא יהיה בכלל, לא אצלך ולא אצל אף אחד אחר. אתה מגן ככה על האנשים, אתה מגן ככה  על עצמך כארגון. אז אני מקווה שאנחנו נהנה מיום מעניין. היום הזה יהיה יום מאוד מעורר מחשבה כי יהיו בו דעות לכאן או לכאן. הם יבואו מכל מיני זוויות וכיוונים, אני רק מקווה שכולנו מבינים שהדור הבא של הפרטיות  שכבר פה, היא כבר הגיעה, אנחנו כבר מסתכלים על הדור שאחריה ואנחנו לא מפחדים מהטכנולוגיה והקידמה, לא מפחדים מהדור הבא פשוט מתכוננים אליה. ומציעים לכולנו להתכונן אליה, זה לטובת כולנו גם כבני אדם וגם כגופים מסחריים ועסקיים".

איך מקימים שותפות עסקית טובה? שאלה מאוד חשובה. הרבה אנשים הבינו את חשיבותה בדיעבד. הם נכנסו לשותפות מלאי אמביציה ומצאו את עצמם לא מסתדרים עם השותף – לכן, סוף מעשה במחשבה תחילה. תחשבו רגע לפני הקמת השותפות על איך לנהל? מי מנהל? תקציב שוטף, יחסים בין השותפים ועוד כדי למזער את המחלוקות על פני הדרך.

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מספקת לכם טיפים לשותפות טובה. זה עדיין לא הכל. זה לא מבטיח שותפות טובה, אבל חשוב להבין את הנקודות מחלוקת הפוטנציאלית. משה הדס, רואה חשבון ומומחה / יועץ מטעם הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים מסביר על הקמת העסק ומספק תשובה (חלקית) על איך מקימים שותפות טובה

"אז יש לכם רעיון נהדר ואתם רוצים להקים עסק מצליח. זה הזמן להחליט אם כדאי לכם להקים שותפות. עם מי להקים את השותפות, ועל איזה מסמך יסוד חשוב לחתום כדי להבטיח את הזכויות שלכם", אומר הדס, וממשיך – "הכוונה היא להקים שותפות עסקית טובה שתחזיק לאורך ימים. שותפות במהותה היא דבר מצוין אלא שברוב המקרים השותפויות מתפרקות מהר בעקבות סכסוכים עסקיים מורכבים.

"התחלנו חברים, סיימנו אויבים וגם ללא העסק. אז למה בכלל צריך שותפות? שותפות היא מכפיל כוח. מחברים יתרונות יחסיים של כל השותפים, והדרך להצלחה סלולה. לשם כך חשוב לבחור בקפידה את השותפים. לוודא שאתם אכן מסתדרים בצורה טובה.

"להחליט על גזרות אחריות ברורות לכל אחד והכי חשוב לא להתחשבן במהלך השותפות על כל מיני נושאים. למשל, אני עובד בחוץ, אתה במזגן. או אתה הולך כל יום מוקדם ואני נשאר עד מאוחר. את הדברים האלה חשוב להסדיר כבר מיום ההקמה, וכמו בנישואין אנו חותמים מראש על הכתובה למקרה של גירושין, בשותפות חשוב לכתוב על הסכם במבי. שמשמעו בי מי בי יו. ההסכם הוא די פשוט ואומר שבמקרה ואחד השותפים רוצה להיפרד, לא חשובה הסיבה יש לו זכות להכריז על הפעלת הסכם הבמבי ואז תוך פרק זמן מוגדר מפקיד כל שותף מעטפה חתומה בידי גורם שנקבע מראש עם הסכום שהוא מוכן לשלם עבור חלקו של השותף האחר, כשהסכום הגבוה קובע.

הליך קצר, חד וחלק ומונע ויכוחים על שווי העסק. שאלות מי קונה מה? מויכוחים מיותרים וארוכים במהלכם השותפות מטבע הדברים נפגעת".

איך פותחים עסק קטן?

איזה עסק כדאי לפתוח ב-2019

מה זה רצף מוסדיים ולמה הבורסה מנסה להגדיל את המסחר?

הבורסה לניירות ערך בתל אביב נערכת לאפשר למשקיעים המוסדיים מסחר במגוון גדול יותר של ניירות ערך באמצעות מערכת המסחר למוסדיים – "רצף מוסדיים". מדובר במסחר שאינו תחת הפלטפורמה הרגילה שבה מקבלים ציטוטים והם מופיעים בבוק של נייר הערך (כקנייה וכמכירה). עד עתה, נסחרו ברצף מוסדיים רק תעודות התחייבות וניירות ערך מסחריים (נע"מ). המסחר הזה הוא מסחר מקביל למסחר הרגיל בבורסה של כל ניירות הערך – מניות, אג"ח, אופציות ועוד (הרחבה על שיטות המסחר באתר הבורסה).

אבל, כחלק מהכוונה של הבורסה להגדיל את המסחר בכל האפיקים ובכל המכשירים, היא נערכת להרחבת רשימת ניירות הערך בהם ניתן לסחור במערכת זאת, ולכלול גם מניות, יחידות השתתפות (יה"ש), ני"ע המירים של תאגידים שאינם רשומים למסחר בבורסה וכן המירים למניות וליחידות השתתפות של חברות הרשומות למסחר בבורסה, מסדרה שאינה מונפקת לציבור. מדובר בחדשות גדולות – בדרך הזו המוסדיים שהם אלו שסוחרים בשיטה הזו (אנשים פרטיים לא יכולים לסחור בה, אלא אם הם עושים זאת דרך הגופים המוסדיים – בתי ההשקעות, מנהלי התיקים וכו'), יוכלו להרחיב ולגוון את ההשקעות בתיקי הלקוחות שלהם.

הבורסה תעדכן את תעריפי העמלות הנגבות מניירות ערך הנרשמים למערכת המסחר למוסדיים, שכן אין הבדל מהותי בין הטיפול הנדרש ברישום ניירות הערך בבורסה לבין הטיפול הנדרש ברישום ניירות ערך במערכת המסחר למוסדיים. יחד עם זאת, נוכח האופי השונה בין המסחר בבורסה למסחר במערכת המסחר למוסדיים, תיקבע עמלה נמוכה יותר לרישום ניירות ערך במערכת המסחר למוסדיים.

בהנהלת הבורסה מסבירים כי מערכת המסחר למוסדיים מאפשרת רק למשקיעים מוסדיים לסחור בניירות ערך הנסחרים בה ולכן נקבעו לגביה כללים מקילים לצורך תפעול המסחר ותפעול תשלומי ניירות הערך.

במערכת המסחר למוסדיים, ניתן לרשום כיום איגרות חוב סטרייט וניירות ערך מסחריים בלבד. מדובר בניירות ערך המונפקים שלא במסגרת הצעה לציבור ואינם חלק מסדרה שרישומה התבקש והרשומה למסחר בבורסה.

קורס השקעות בבורסה: שיעור 1 – השחקנים וכללי המשחק בשוק ההון

החלפת דירה בין מטיילים/ תיירים היא אופציה שהופכת לפופולארית בשנים האחרונות במקביל להתעצמות של הכלכלה השיתופית. זה מזכיר מעט את airbnb, אבל זה שונה.

ב-airbnb אתם שוכרים דירה מאנשים פרטיים, ובהחלפת דירה, זה פשוט החלפה – החלפת דירה בדירה, אתם לדוגמה נוסעים לאוסטריה, ומוצאים שם דירה של אנשים שטסים לישראל ומעונייים בדירה שלכם – דירה תמורת דירה. אין העברת כסף, יותר זול, יותר שיתופי. אבל האם כדאי?

למעשה, קיימים כמה אפשרויות  של החלפות בתים. הגישה הראשונה – שני הצדדים נופשים באותו הזמן ופשוט מבלים כל אחד בבית של השני.

אפשרות אחרת המתאימה לאנשים עם יותר מדירה אחת – לא צריך לתאם תאריכים וכל אחד יכול לטוס כשנוח לו ופשוט להתגורר בבית המשני של המארח.

אפשרות שלישית – להתארח בבית כשהבעלים נמצאים בו.

לגישות האלו יש כאמור יתרונות – היתרון הגדול הוא כלכלי.  כמו כן, בדרך זו, יחסית נוח להיטמע ולהכיר את הקהילה המקומית.

החיסרון – אתם בחופשה וגם בבית – אתם צריכים עדיין "להחזיק" דירה/ בית –  לבשל, לעשות כביסה, לנקות. חיסרון נוסף נובע מהתחושה של רבים – לא תמיד נוח שזרים מסתובבים לכם בבית, וישנים על המיטה שלכם.

בעיהאחרת –  האטרקטיביות של השכונה בה הדירה נמצאת. אתם צרכים לוודא שהדירה "שווה" לדירה שלכם. אם יש לכם דירה 5 חדרים מול הים בתל אביב, לא כדאי לכם כמובן לקבל תמורתה, דירה של 2 חדרים במרחק נסיעה של שעתיים מפריז.

החלפת בתים מתאימה בעיקר למטיילים שמתכוונים להישאר זמן באותו מקום. אז איך עושים את זה נכון.

מומלץ להתחיל עם המעגל הקרוב אליכם –  חברים ובני משפחה. החלפת בתים עם אנשים שמכירים יותר נכונה, פחות מלווה בחשש. כמו כן, לא תצטרכו לשלם תיווך.

בשלב הבא, כתבו בקשה/ דרישה למקום אבל כמה שיותר מפורטת – תאריכי הנסיעה המתוכננים, היעדים הרצויים, אטרקציות, ייחוד של הבית שלכם.

זה המקום והזמן לפרט דרישות מיוחדות – חובה מעלית, עם בעל חיים, אלרגיה לחתולים.

המידע הזה חשוב, נסחו אותו בתמצית אך עם הפרטים החשובים וכן עדכנו שבמידת הצורך תבעירו תמונות רלבנטיות נוספות עך הדירה.

המידע הזה יכול להיות מועבר במייל למספר גופים/ גורמים שעובסקים בהחלפת דירות, וגם באתרים שמיועדים להחלפת דירות.

קיימים אתרים המיועדים להחלפת דירות – הירשמו, מלאו פרטים, יעדים שמעניינים אתכם, תאריכים, וצאו לדרך. האתרים האלו הם סוג של מתווכים ולכן הן ברובם בתשלום (הנה דוגמה לאתר כזה – lovehomeswap)

עליכם להגיב לכל  מתעניין בדירה שלכם. כדי לצמצם את האפשרויות עליכם לוודא שכל הגורמים מתאימים, כלומר שהתאריכים מתאימים לשני הצדדים, שהבית שלהם מוצא חן בעיניכם ושהוא נמצא ביעד שרציתם לבקר בו.

קחו בחשבון –  אם אתם לא מתגוררים בעיר מרכזית ומלאה באטרקציות תיירות, לא יהיה קל למצוא אנשים – לכן תסכימו להתפשר מול הדירה שתקבלו וכך תרחיבו את האפשרויות שלכם.

חשוב להכיר, אחרי הסגירה, את המשפחה שתתגוררו בבית שלה. חשוב שתרגישו איתם בנוח. אגב, תבדקו איתם אם אפשר גם להחליף מכונית, אם זה מתאים לכם כמובן. ככה תוכלו גם לחסוך בהוצאות משמעותיות על שכירות רכב.

למרות הגישה המעין חברית, יש צורך ואפילו חוזה לחתום על הסכם/ חוזה. בחוזה תפרטו גם את "כללי הבית", תחזוקה נדרשת והפיצוי במקרה של נזק.  ברוב האתרים קיים חוזה סטנדרטי שאפשר להתבסס עליו.

ולקראת סיום חשוב מאוד – להחביא, להעביר למשפחה  או לשים בכספת, חפצים יקרים.

Airbnb שאלות ותשובות

מעודכן ל-06/2019

בעולם  קיימים  כמה משקיעים אקטיביסטיים – הידועים בהם הם קארל אייקאן, דניאל לואב וביל אקמן. בניגוד למשקיעים היושבים מהצד ומחכים לביצועים טובים של החברה, המשקיעים האקטיביסטיים מגלים יותר ויותר מעורבות בניהולה.  לרוב מדובר במשקיעים מיליארדרים שלאחר שהם רוכשים מניות הם יכולים להפעיל לחץ על חברה לשנות את סגנון הניהול כדי להגדיל את שווי המניה. לרוב מדובר במשקיעים לטווח קצר העושים שינויים בחברה וגוזרים את הרווח.

ההשקעות  האקטיביסטיות החלו בשנות השמונים של המאה העשרים. אייקן  ונלסון פלץ היו החלוצים בתחום. הם קנו מניות בחברות ומינפו את האחזקה שלהם כדי לדחוף לשינוי. עם המטרות הראשונות שלהם היו ענקית הביטוח AIG ויצרנית המזון היינץ. הדרישות השכיחות ביותר היו הנפקה של חברות־בנות, מכירה של חברות, שינוי בהרכב ההנהלה או הדירקטוריון וקנייה חוזרת של מניות.

המוניטין שיצא למשקיעים האקטיביסטים הוא של בעלי מניות לטווח קצר, שדורשים כסף או פיצוי מסוג אחר כדי למכור את האחזקה. מנגד, הם ניסו לשווק את עצמם בתור בעלי מניות מעורבים, או לעתים אף "כאקטיביסטים בונים".

שינויים בהנהלה וירידת שכר

כדי להשיג תוצאות טובות יותר התברר שמשקיעים אקטיביסטיים גורמים בין היתר להורדת השכר של המנכ"לים ולא רק בשכר הישיר, אלא גם במענקים ובבונוסים. כך לפי מחקר אוניברסיטת וורוויק בבריטניה, שמצא כי חבילת השכר השנתית של מנכ"לים נחתכה בממוצע ביותר מ-350 אלף דולר בתוך שנה מרכישת נתח ממניות החברה על ידי משקיע אקטיביסט.

המחקר גם מצא כי שנתיים לאחר כניסת המשקיעים האקטיביסטיים, שכר המנכ"לים חזר לטפס, וכי בתוך שלוש שנים שב והתרחב פער השכר לעומת מנהלים של חברות מקבילות שלא היו יעד למשקיעים אקטיביסטיים, ליותר מ-270 אלף דולר.

החוקרים הסבירו כשהאקטיביסט מצטרף לדירקטוריון ועוקב מקרוב אחרי המנכ"ל יש פחות צורך במענקים מבוססי ביצועים, שנחשבים למסוכנים ויקרים למדי מבחינת החברה. .כמו כן, מענקי מניות משמשים לעיתים קרובות כפיצוי למנכ"לים על משכורת בסיס נמוכה, במקום לשמש כתמריץ.

דור חדש של אקטיביסטים

בשנים האחרונות יש דור חדש של משקיעים אקטיביסטיים כמו מו סקוט פרגוסון, שהיה האנליסט הראשון ששכר ביל אקמן בקרן פרשינג סקוור ב־2003, אלכס דנר, שהיה בן טיפוחיו של קארל אייקן, וקוונטין קופי, שעבד שבע שנים עבור פול סינגר באליוט מנג'מנט.

 אומנם גם הם פותחים במאבקים פומביים או מגישים תביעות משפטיות, אבל משתדלים להימנע מהעימותים שאפיינו את הדור הישן והפכו אותם לכוכבים בוול סטריט. הדור החדש מעדיף לבסס את מהלכיו על נתונים, לקיים דיאלוג עם ההנהלות מאחורי הקלעים ולהחזיק לזמן ממושך יותר בעמדות בחברות שבהן הם מושקעים. עם זאת, המטרה היא אותה מטרה: לעשות כסף, אבל כיום יש יותר שחקנים בזירת האקטיביזם ומנהלי הקרנות ממוקדים יותר בעשיית כסף עבור כלל המשקיעים ולא רק עבור עצמם.

למה אין כמעט השקעות אקטיביסטיות בישראל

בארה"ב האחזקות בחברות הציבוריות מבוזרות ולכן מאפשרות – באמצעות שיעור קטן יחסית במניות – להשפיע על התנהלות החברה. אך התופעה כמעט שאינה קיימת בישראל. אמנם יש מעורבות גדלה והולכת של גופים מוסדיים בתהליכי קבלת החלטות בחברות ישראליות, אבל זו עדיין לא תופעה אקטיביסטית.

המוסדיים רואים את עצמם כמפקחים על פעילות החברה ולא כמחוללי שינוי בה. ולכן האינטרסים של המוסדיים הם לרוב ארוכי טווח, שמירת הכסף של הלקוחות,  ובכך המטרות שלהם מתמזגות עם מה שנוטים לראות כמטרת דירקטוריון החברה – שמירת טובתה בטווח הארוך. לעומת זאת, בעלי מניות אקטיביסטים מואשמים בדרך כלל בכך שהם לוקים בהתמקדות בטווח הקצר, כלומר השאת ערך המניות בטווח הקצר, במחיר פגיעה בטובת החברה בטווח הארוך.

אז למה אין בישראל קרנות אקטיביסטיות כמו בארה"ב? מעבר לריכוז האחזקות בחברות הציבוריות כאן, הסיבה העיקרית היא דיני החברות הישראליים, המעניקים הגנה טובה לחברות ולדירקטוריונים מפני ניסיונות להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בהן, ומפני ניסיונות לבצע רכישות עוינות.

קורס השקעות בבורסה: שיעור 2 – השקעות פאסיביות לעומת אקטיביות ועוד…

טבע נמצאת בצרות גדולות והדבר מתבטא במחיר מנייתה – 9 דולר. באופנהיימר סבורים שאחרי הירידה החדה, יהיה ריבאונד.

אנליסטית הפארמה באופנהיימר, אסתר רג'בלו העלתה את דירוג מניית טבע (TEVA) להמלצת Outperform עם מחיר יעד של 12 דולר.

"המחיר הנוכחי, לאחר הירידה החדה, לא משקף את השיפור בבסיס העסק הגנרי ומתמחר במידה מוגזמת את רמת הסיכון בגין ההתחייבויות המשפטיות (opioids ותיאום מחירים)" כותבת רג'בלו ומוסיפה – "על פי שיחות של אופנהיימר עם מומחה משפטי, היקף החשיפה של טבע לתביעות הקשורות ל-opioids מסתכמות בכ- 500 – 700 מיליון דולר, זאת לאחר הסדר התביעה עם מדינת אוקלהומה בסך של 85 מיליון דולר.

"אנו סבורים כי החשיפה המשפטית בגין נושא תיאום המחירים עלולה להיות יותר משמעותית.  בכל זאת, בתרחיש מיחזור חוב, טבע יכולה להתמודד עם תשלומים שנתיים בהיקף של כ-400 מיליון דולר. 

"אנו מעריכים כי טבע יכולה להפחית חובותיה בכ 1.6 מיליארד דולר ב-2019 ובכ-2.6 מיליארד דולר ב-2020, אך בשנים לאחר 2021 תצטרך למחזר חוב, מהלך שיעלה את הוצאות הריבית בטווח הארוך. הערכת השווי של האנליסטית למניות TEVA מבוססת על שילוב מודל DCF לעשר שנים עם הערכת שווי נכסי (sum of the parts) ומובילה למחיר יעד של 12 דולר, ובכך לשדרוג המלצתה לתשואת יתר".

האם מניית טבע יכולה לרדת לאפס?

וארוניס (VRNS) סיימה סבב פגישות עם משקיעים בארה"ב, ובבית ההשקעות אופנהיימר ממליצים לרכוש את המניה  (המלצת תשואת יתר). "מהמפגשים עולה כי החברה נמצאת בעיצומו של תהליך המעבר למודל מבוסס מנויים", כותבים באופנהיימר ומוסיפים – "תחזית 2019 צופה עליה בנתח מנויים ל-25% מסך ההכנסות מרשיונות, לעומת הערכה קודמת של 10%, במקביל להרחבת מגוון המוצרים הנמכרים ללקוח והרחבת בסיס הלקוחות.

"אנו מעריכים את שוק היעד לפתרונות ורוניס בכ-16 מיליארד דולר, ומשמרים את המלצת Outperform על מניית VRNS, עם מחיר של 80 דולר.

 "המעבר למודל מבוסס מנויים נועד להרחיב את מספר הפתרונות הנמכרים ללקוח מ-2-3 כעת ל-4-5, זאת בהשוואה למעל ל-20 מוצרים שונים בקשת פתרונות החברה. פעילות ורוניס צפויה ליהנות ממגמת עליה בפריצות למאגרי מידע של לקוחות, אף בחברות הענק כמו גוגל, פייסבוק וטוויטר, דבר שמעלה מודעות לחשיבות הגנת מידע בארגונים.

 "אנו מעריכים כי פעילות ורוניס באירופה, המהווה כ-29% מסך הכנסותיה, מציגה סימני התייצבות. הכנסות החברה באזור זה ירדו בשיעור שנתי של 90% ברבעון הראשון 2019 (זאת לאחר עליה של 60% ברבעון המקביל), עקב איטיות לקוחות היבשת במעבר למודל המנויים. אנו צופים המשך חולשה ברבעון הבא, אך האצה בצמיחה במחצית השניה של 2019. 

"בשלב זה, אנו משמרים את תחזיתינו לשנים 2019, 2020 ו-2021 בעינה. אנו סבורים כי התקדמות החברה למודל המנויים צפויה להוביל להאצה בקצב צמיחה ארוכת טווח, ובכך משמרים את המלצתנו על Outperform  עם מחיר יעד של 80 דולר, בהתבסס על מכפיל 6.9 לתחזית הכנסות 2021, פרמיה על הממוצע הענפי בשל פוטנציאל השוק הגדול".

מניית וארוניס נסחרת ב-60 דולר.

ארנוֹנָה (לעיתים נקראת בשם "תלפיות") היא שכונה בדרום ירושלים הנמצאת בין אזור התעסוקה תלפיות לבין קיבוץ רמת רחל. בשנות התשעים נעשתה הפשרת קרקעות לבנייה בהיקף נרחב בשכונה, ולכן הייתה עליית מחירים שהפכה אותה לאחת השכונות היקרות בירושלים.

מקור השם ארנון בתצפית שיש ממנה על נחל ארנון היוצא מרמת הרי מואב ונשפך לים המלח, בתחום ממלכת ירדן. גרסה אחרת טוענת שהשכונה  על שם הילדה הראשונה שנולדה בה, ארנונה לוריא, בתו של בן ציון לוריא, תושב השכונה, שקרא את שמה על שם נחל ארנון. מייסדי השכונה התלהבו משם הילדה שנולדה בשכונה החדשה וחסרת השם, והחליטו לאמץ את שם הילדה לשכונתם.

גבולות השכונה

גבולות השכונה: במערב – דרך חברון ואזור התעשייה תלפיות; בדרום – קיבוץ רמת רחל; בצפון תלפיות הישנה, ובמזרח מדבר יהודה.

השכונה היא מהגבוהות בירושלים, ושוכנת על גבעה בקו פרשת המים בגובה 800 מ' מעל פני הים. מהשכונה תצפית על מדבר יהודה, ים המלח ונחל ארנון.

היסטוריה

השכונה נוסדה בשנת 1931 על־פי תוכנית של האדריכל ריכרד קאופמן, על אדמה שרכשה חברת קרן העזרה. את השכונה ייסד בגבול שכונת תלפיות בדרומה סוכן ביטוח בשם כספי, שכיהן גם כקונסול הכללי של לטביה בפלשתינה-א"י. ב־1935 הוקמה לידה שכונת 'בניין ומלאכה', כיום בגבולות השכונה. במשך שנים הייתה ארנונה, יחד עם השכונות היהודיות שסביבה (תלפיות ומקור חיים) פרבר דרומי המבודד ממרכז ירושלים על ידי השכונות הערביות בקעה וטלביה ועל ידי המושבה הגרמנית.

בימי מלחמת העצמאות הייתה השכונה בקו החזית, כאשר פונתה רמת רחל בעת ההתקפה של כוחות המתנדבים המצרים והמקומיים עליה במאי 1948, פונו תושבי השכונה בלילה בשל הפגזות במשוריינים למרכז העיר, ואז נמלטו גם מגיני ארנונה עם אנשי רמת רחל ובמשך זמן קצר הייתה השכונה בידי הערבים, עד שבסיועו של הפלמ"ח שהוזעק, כבשו בחזרה את השטח שנפל לידי הערבים. עם הסכמי שביתת הנשק עם ירדן ב־1949 עבר קו שביתת הנשק ממזרח לשכונה ושם עבר מדי יום הסיור של אנשי פלוגת הקו העירוני שנועד לאבטח את השכונה. רק גדר תיל לא מאובטחת הפרידה בין הצדדים. עד מלחמת ששת הימים ב-1967 עבר לידה "הקו העירוני" – הגבול עם ירדן.

סוג בנייה

השכונה  ארנונה בנויה ברובה מווילות וקוטג'ים. בשנות ה-90 חלה כאמור  הפשרת קרקעות לבנייה בהיקף נרחב בשכונה, דבר שהביא לעליית מחירים והפך את השכונה לשכונה יוקרתית מהיקרות בירושלים. ברוב המבנים הבנייה היא צמודת קרקע, ולצד הווילות קוטג'ים טוריים ובניינים נמוכים בבנייה של עד ארבע קומות.

אוכלוסייה

רוב האוכלוסייה חילונית,  אך בשכונה גם משפחות מסורתיות ואף דתיות. מבחינת גיל יש שיעור גבוה של בני 20 לצד מבוגרים בגילי 50 למעלה. בני הנוער בשיעור נמוך יותר ביחס לעיר. מדד כלכלי חברתי 6 מתוך 10

חינוך

תושבי השכונה לומדים בעיקר בתלפיות הסמוכה ובבקעה.  על פי מדד מדלן, הבודק לא רק ציונים, אלא גם שביעות רצון של מורים ותלמידים ומקרי אלימות, הבתי הספר באוזר ברמה מעט גבוהה מהממוצע ביר, 66 לעומת 55.

נדל"ן

מחיר דירה ממוצעת בשכונה 2,300,000 שקל, מחיר למ"ר  26,340 שקל,  עם תשואת שכירות של 2.5%, כ-60% דירות בבעלות

מבני ציבור ומסחר

בשכונה ארנונה פועלים שתי מרפאות חירום, שני בתי אבות, כמה  מכולות, מספר רב של בתי כנסת ושבט צופים דתיים פעיל – "להבות" – המונה יותר מ-300 חניכים מהשכונה ומהשכונות הסמוכות. פועלת בשכונה השגרירות האמריקאית בישראל לאחר שהועברה לירושלים מתל אביב.

אזור התעשייה תלפיות הסמוך לשכונה הוא אחד ממתחמי המסחר, תעשייה וקניות הגדולים ביותר בעיר, ניתן למצוא מגוון רחב של רשתות שיווק, שירותים שונים, קניונים וחנויות מגוונות ורבות.

תחבורה

העיר במרחק כמה דקות נסיעה ממרכז העיר ובו מוקדי הבילוי. בכביש דרך חברון, במערב השכונה יש תחבורה ציבורית סדירה לכל רחבי העיר.  הנסיעה מהשכונה לכיוון היציאה הראשית מהעיר כרוכה בנסיעה האורכת כ-15 דקות לפחות. בשעות העומס בכבישים הנסיעה יכולה לארוך עד כ-40 דקות. בעתיד תעבור הרכבת הקלה שם

גנים ופארקים

בארנונה מגוון רחב של גני שעשוע ופנאי חדישים לרווחת התושבים

אפשרויות תעסוקה

רבים מתושבי השכונה עובדים בתלפיות הסמוכה ובמרכז העיר, וכן בשאר אזורי תעשייה ומסחר בירושלים.

ביקורות

מהתגובות ברשת עולה כי השכנים נהנים בעיקר מהשקט, מהנוף ומהשטחים הירוקים. התלונות הן בעיקר לגבי שעות העומס ובהן פקקים גדולים ביציאה מהשכונה. כמו כן מתלוננים על היעדר מקומות בילוי ועל המחירים

תוכניות בנייה

לאחרונה חל כינוס דיירים שתכליתו הכנה סופית לקראת פתיחת תיק התב"ע (תוכנית בניין עיר) – צומת תכנוני משמעותי לקידום פינוי-בינוי באזור

דף הפייסבוק של שכונת ארנונה

פינוי בינוי גדול בירושלים – 600 דירות

למה היזמים עוזבים את תמא הריסה ובנייה לטובת חיזוק?

מעודכן ל-06/2019

טופס 106, 102, 126 ו-856 – טופסי מס שמעביד חייב להכיר

כאילו לא מספיק קשים חייו של העצמאי, בלי חופשות, בלי ימי מחלה, בלי חופשות מחלה, בלי זכויות ובלי השתתפות בפנסיה – אם העסק גדל וכבר צריך להעסיק עובדים, רשויות המס מכבידות עם הבירוקרטיה והטפסים שצריך למלא.  אלו הטפסים שצריך להכיר:

טופס 106

טופס 106 הוא טופס של רשות המיסים המופק לכל עובד ע"י המעסיק, בתום כל שנת מס.

הטופס מציג  ריכוז שנתי של המשכורות החודשיות ששולמו לעובד על ידי המעביד, במהלך שנת המס. עובד או עצמאי המגיש דו"ח שנתי למס הכנסה  או מבצע תיאום מס על הכנסות נעזר בנתונים המצוינים בטופס 106 .

באמצעות טופס 106 ניתן לבדוק את מאזן הניכויים של מס הכנסה ואם ישנים כספים (אם בכלל) המגיעים כהחזר מס.

הטופס כולל את הנתונים הבאים:

• פירוט תשלומים בכסף ובשווי הטבות  (כגון: זקיפת שווי טלפון, רכב, מתנות וכו’).
• פירוט ההפקדות לקופות גמל ופנסיה.
• ניכויים וזיכויים שניתנו לעובד.
• ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות.
• פירוט חודשי העבודה.
• פרטי המעביד.

• פס 106 הוא הטופס השנתי הקובע לשלטונות המס. בטופס זה קיים מידע חיוני לבדיקת חבות עובד בהתייחס למכלול הכנסותיו מתלוש השכר (מהכנסת עבודה).

  חשוב ביותר לשמור את טופס ה-106 השנתי אפילו יותר מאשר את תלושי השכר החודשים. בעת הגשת בקשה להחזר מס, תיאום מס ובתביעות ונות .יטוח הלאומי, חייביםלצרף את טופס ה-106 כאסמכתא לתשלומים שונים שהתקבלו בעבודתך ולניכויי ביטוח לאומי, מס הכנסה מתלוש השכר. תלוש המשכורת הבודד אינו מספק, וגם לא תלושים בעבור כל השנה.

  המועד האחרון להנפקת טופס ה-106 הינו עד ל-31.3 של השנה העוקבת.

למדריך הרלוונטי אצנלו: מהו טופס 106 ולמה הוא חשוב

טופס 102 – דיווח על עובדים שכירים

טופס 102 מורכב משני טופסי דיווח חודשיים שהמעביד ממלא ומגיש עד ה-15 לחודש:
* טופס דיווח למס הכנסה, טופס המרכז את סך המשכורות והניכוי במקור ששולמו באותו חודש. מעביד החייב במס שכר מדווח גם על מס זה בטופס זה.

* טופס דיווח למוסד לביטוח לאומי, טופס המרכז את סה"כ המשכורות, הניכויים וההפרשות לדמי ביטוח לאומי ולדמי ביטוח בריאות ששולמו באותו חודש.

בחלקו העליון של הטופס מופיעים נתונים מזהים של העסק שהודפסו על-ידי מאגר הנתונים במס הכנסה, הנתונים כוללים: שם וכתובת, מספר יישות ומספר תיק ניכויים. יש לרכז בטופס את משכורתם של כל העובדים למעביד מסוים ולהגישו עד ליום ה-15 בכל חודש לגבי החודש הקודם שבו שולמה לעובדים משכורת, אם העסק מדווח דיווח חודשי, או ב-15 לחודש אחת לחודשיים במידה והעסק מדווח דיווח דו-חודשי.

מועד הדיווח והתשלום של דמי הביטוח הלאומ ומס הכנסהי בעבור עובדים ומקבלי פנסיה תושבי ישראל חל ב-15 בכל חודש בעבור החודש הקודם, עם הטופס על .המעביד לשלם את הניכויים שעליהם הצהיר. ייתכן שמעביד יקבל אישור לדווח בכל חודשיים למס הכנסה.

למדריך המלא על טופס 102

טופס 126

טופס זה כולל את כל 12 החודשים שהמעסיק הגיש במהלך שנת המס.

ביטוח לאומי בטופס 126 מתייחס לטופסי 102 בלבד, ללא תושבי חוץ (טופס 612), חופשה ללא תשלום (טופס 613), פנסיונר בפרישה מוקדמת (617). על כן בהשוואת חלק זה לדוחות אחרים יש להפחית את הסכומים של אוכלוסיות אלו.

הטופס בנוי משני צדדים. צד א' כולל

• טור א'- ניכוי מס הכנסה של מס מעסיקים והיטל עובדים זרים (טור א' יהיה שווה לטור ב'+ג').
• טור ב'- ניכוי מס הכנסה מהעובדים שמופיע ב-102.
• טור ג'- מס הכנסה שנוכה מהמעביד עבור עובדים זרים ומס מעסיקים.
• טור ד'- סך הכל חייב מס הכנסה כולל תושבי חוץ.
• טור ו'- ניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות כפי שהם מופיעים ב-102 החודשי, כולל 102 קוד דיווח 3 הפרשים, קוד דיווח 7 זיכויים וקוד דיווח 4.
• טור ז'- חייב ביטוח לאומי ב-102, כולל קוד דיווח 3 הפרשים, אך לא כולל תושבי חוץ, עובדים הנמצאים בחופשה ללא תשלום ופנסיונרים בפרישה מוקדמת. בנוסף בטור זה לא ניראה את סך כל המשכורות החייבות בביטוח לאומי שנמצא ב-102 בקוד דיווח 4 או 7.
• טור ח'- ההטבה למעביד מניכוי המס לעובדים באילת.
• טור ט'- מס שכר ושירות התעסוקה.

צד ב' כולל דין וחשבון על עובדים שעזבו:

סעיף 24 – סה"כ המשכורות ותשלומים ללא סעיפים 25-27
סעיף 28 – סה"כ המשכורות ותשלומים החייבים במס הכנסה כפי שהם מופיעים ב-102 של מס הכנסה. סיכום סעיף זה צריך לתאום את סה"כ טור ד' בצד א'.
סעיף 29 – סה"כ מס הכנסה שנוכה לעובדים במהלך כל השנה- חייב להתאים לסה"כ טור ב' בצד א'.אם לעובד יש פדיון חופשה, פיצויי פיטורין או משמרות הוא יופיע בכמה טורים בחלק ב'.

טופס 856

ההבדל בין טופס 126 ל-856

בעוד טופס 126 מיועד רק לעובדים המקבלים שכר, טופס 856 כולל בתוכו דיווח גם על ספקים ונותני שירות, גם אם בפועל לא נוכה המס.

טופס161

טופס 161 (הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד)  מועבר לעובד בסיום עבודתו, כאשר בנוסף לטופס הזה חייב המעסיק להגיש לעובד מכתב שחרור כספי פיצויים המופנה אל הקופות בהם צבורים כספי הפיצויים.הטפסים האלו קריטים כדי שתוכלו למשוך את הכסף שלכם בזמן ובלי תשלום מס עודף. למרות שזה נראה בנאלי ומתבקש, במקרים רבים הטפסים האלו לא ממולאים נכון, לא מסונכרנים ואז יש עכובים ותקלות בקבלת הכספים או בחישוב המס על הכספים האלו. חשוב שתקפידו על מילוי נכון של הטפסים גם שלכם (ראו בהמשך 161 א) וגם של המעביד.

חשוב להבהיר – הטופס עבור להיות מועבר לעובד באופן המהיר ביותר, אבל יש מקרים לא מעטים של מעבידים שדוחים את העברת הטופס (ובהתאמה הם "מרוויחים" זמן בתשלום הפיצויים, או "מתנקמים" בעובדים). לדוגמה בתחילת 2017 בהמשך  להתמוטטות של מגה והעברת השליטה בה לידי  יינות ביתן, התברר שעובדי מגה עדיין לא קיבלו את טופס 161 – המשמעות היא שלמרות שהם נקלטו (בחלקם) במקום החדש, הרי שהם אמורים לקבל פיצויים על זמן עבודתם במגה (במקום החדש הם מתחילים פשוט מהתחלה). אלא שבפועל מאות עובדים מחכים מעל חצי שנה לטופס המיוחל. אבל לא צריך ללכת רחוק, זה קורה בהמון מקומות – עיכובים ודחיות של הגשת הטופס. צריך פשוט להתעקש, להסביר שאם אתם לא מקבלים את הטופס מהר אתם נפגעים ואתם דורשים שליחה מיידית, אחרת תפנו לגורמים מוסמכים (משרד העבודה, עורכי דין).

ובחזרה למהות הטופס – טופס 161  מעיד בעצם על ניתוק יחסי עובד, זהו סיימתם את העבודה, והטופס הוא מעין גושפנקא רשמית לכך. המעביד מפרט בטופס את זכויותיו של העובד בגין כספי פיצויים, ובמילים פשוטות מה הוותק, השכר ומכאן כמה פיצויים מגיעים לעובד. את הטופס המקורי צריך להעביר  לפקיד השומה בצירוף 3 תלושי שכר אחרונים של העובד (ככה מס הכנסה מוודא את השכר המייצג של העובד לצורך קבלת פיצויים), העתק של הטופס נמסר לעובד  ולקופות השונות על מנת לשחרר כספי פיצויים שנצברו בהן.

למדריך המלא: פורשים ממקום העבודה? חשוב שתכירו את טופס 161 ו-161 א';

טופס 126 – דיווח שנתי על עובדים

חולמים להיות בוס לעצמכם? חסכתם מספיק בשביל פתיחת עסק? אבל אתם לא יודעים מה אתם רוצים לעשות, קודם כול כדאי שתדעו שעצם פתיחת עסק היא כבר לקיחת סיכון, ו-10% מהעסקים נסגרים בשנה הראשונה,  ועוד 15% מהשנה השנייה. עם זאת, יש  עסקים – כמו ענף המזון והמלונאות – שבהם הסיכון גדול יותר. תחום העסק הוא לא הפרמטר היחיד להצלחה, בין היתר גם שיטות הניהול והשיווק של העסק הן פרמטר להצלחתו, גם מיקום ועיתוי נכון יכולים להשפיע.

בשנים הקרובות יש כמה תחומים שבהם היצע העסקים קטן, אך הביקוש להם צפוי לגדול, על כך במדריך זה.

בנייה ירוקה – שוק הבנייה הישראלי סבל במשך שנים מבנייה מיושנת ולא אפקטיבית ועתה נכנס לישראל. מכאן שעוליה ביקוש לחומרים ירוקים לבנייה ואם תיכנסו לתחום נראה שתוכלו להרוויח. קראו עוד: למה בארץ בונים עדיין כמו לפני חמישים שנה

טכנולוגיות חכמות למטבח – אנחנו כבר מכירים את השעונים החמכים, הטלפונים החכמים והטלווזיות החכמות, אך התחום הצפוי לשינוי הגדול ביותר הם מוצרי המטבח, תנורים חכמים שיודעים לווסת את החום לבד, מקרר המודיע לכם שהמזון מתקלקל, מיקרוגל שיידע את זמן החמום של המנה ועוד

ביומטריה – תחום זה עם התפתחות תחומי האבטחה צפוי לגדול ולזכות לביקושים רבים, ולא רק באבטחה, גם בבנייה,  ובבריאות

ענפים ותיקים –  ענפים ותיקים כמו בתחום הביטוח וההשקעות עומדים לצמוח, בעיקר בתחום המכונה פינטק – טכנולוגיה פיננסית, המשלב בין ההייטק לכלכלה ומקצר תהליכם. חברה כזו שהונפקה לא מזמן בתחום הביטוח היא למונייד המשתמשת בכלים של בינה מלאכותית.

אמצעים טכנולוגיים לזיהוי הונאות – עם התפתחות הארנקים הדיגיטליים, אפליקציות התשלומים ועוד שיטות תשלום בדיגיטל יצטרכו לקום מומחים ומכשירים שיזהו את ההונאות מבעוד מועד, ולכן צפוי שהביקוש לתחום רק יגדל

איזה ענף הכי רווחי

אם לא בא לכם להתמקד דווקא בתחום  או בכלימסוים ואתם רוצים לדעת איזה ענף הכי רווחי, אז כמובן שמי שמתעסק עם כסף מרוויח הכי הרבה, בתחומים כמו השקעות ובנקאות.  הענף  נחשב לאחד משלושת התחומים שייצור הכי הרבה מיליונרים בשנים הקרובות, לצד פיתוחים טכנולוגיים בנשוא כאמור.

התחום השני הוא כמובן הייטק ועוד טכנולוגיה, היופי הוא שבתחום זה צפויים המון שינווים, בהם בתחום הכלכלה השיתופית שתתרחב הרבה מעבר למגורים ולנסיעות, וכן בתחומי הבינה המלאכותית ואבטחת המידע הרלוונטיים לתחומים רבים.  הוא גם תחום  שבו הרבה ישראלים עוסקים ולכן קל להם יותר להיכנס אליו.

התחום השלישי הוא תחום התרופות ולמרות הקשיים של טבע בתחום זה שינויים טכנולוגיים רבים, חלקם כבר איתנו, כמו מציאות מדומה וניתוח רובוטי. .לצד זה יש ביקוש רב ותמידי למוצרי בריאות, כי העתיד כבר כאן אבל אנחנו עדיין חולים לפעמים . עם זאת, עלויות הפיתוח בתחום זה גבוהות מאוד

איך פותחים עסק קטן?

בעל עסק, איך לתמחר נכון?

בעל עסק, להעלות את המשכורת או למשוך את הדיבידנד?

,

מעודכן ל-06/2019

שירותי תמלול – מהי שיטת התמחור ומה הפרמטרים המשפיעים על המחיר?

 מהו תמלול הקלטות?

תמלול הוא שירות המאפשר המרת דיבור לטקסט כתוב. השירות משמש לרוב לצרכים משפטיים או עסקיים, אך ניתן להשתמש בו לעוד מגוון מטרות ובהן: הקלטת הרצאות סטודנטים, ראיונות, סיפורי חיים, סרטוני וידאו, כנסים וימי עיון, פענוח הקלטות סתר מאושרות וכדומה.

ישנן חברות ופרטיים המספקים שירותי תמלול בלבד, וישנן חברות ופרטיים שמרחיבים את סל השירותים שלהם ומציעים אפשרות להקלטת שיחות, נאומים, סמינרים, ישיבות ועוד. יש חברות המספקות שירותי המרת אודיו ל-CD, שירותי הקלדה, עריכת תוכן כתוב, עריכת לשון וכן הלאה.

איך קובעים את מחירי התמלול להקלטה?

טווח המחירים רחב ומשתנה בין מתמלל למתמלל בין מתרגם למתרגם ובין חברה אחת לאחרת. יש המחייבים לפי מילה, אחרים לפי עמוד או אולי דווקא לפי זמן עבודה. ברוב המקרים המחיר יושפע גם מאיכות הסאונד וכן משימוש בשירותים נוספים בשעת הצורך, כגון ציוד הקלטה מיוחד, המרת הקובץ, תרגום, סינון רעשי רקע בהקלטה וכדומה.

משתנים המשפיעים על התמחור:

אורך התמלול – ברמה הבסיסית ביותר, המחיר של תמלול הקלטה נקבע לפי אורך הטקסט. התמחור הוא לפי דף. כלומר – ברגע שיש דף אחד מתומלל, אזי אפשר לגבות עבורו מחיר, וככל שיש יותר דפים – כך המחיר עולה בהתאם. כדי למנוע אי נעימות או אי הבנה בנוגע לרווח בין השורות בדף, גודל הפונט, מעבר בין שורות וכיו"ב – יש לוודא מראש מול חברת התמלול מה מוגדר כ"דף" על פי הכללים שלהן.

שפת התמלול – זה קריטריון שההשפעה שלו על מחירי התמלול היא משמעותית מאוד. יש פער עצום במחיר בין תמלול של הקלטה בשפה העברית לבין תמלול בשפות אחרות. ככל שהשפה נחשבת ליותר נדירה בישראל ויש פחות דוברים שלה, כך יעלו מחירי העבודה.

פירוש הדבר הוא שתמלול של הקלטה בשפות כמו אנגלית, רוסית, אמהרית וערבית יהיו אמנם יקרות יותר מתמלול של הקלטה בעברית, אבל לא בפער ניכר. לעומת זאת, כאשר מדובר על שפות כמו צרפתית, איטלקית, הולנדית ואפילו ספרדית – שיש להן פחות דוברים בישראל, התעריף יהיה גבוה באופן משמעותי ועליכם להביא זאת בחשבון. כמו כן, אם אתם זקוקים לשירותי תרגום של ההקלטה, ולא רק לתמלול – ברור שתידרש תוספת מחיר.

"דד ליין" – עוד פרמטר שישפיע על מחירי התמלול נוגע ללוח הזמנים שלכם. אם מבחינתכם אין תאריך יעד קרוב ודחוף עבור קבלת התמלול, תוכלו לקבל הצעת מחיר נמוכה יותר. לעומת זאת, אם תודיעו לגורם המתמלל שאתם זקוקים לעבודה בדחיפות (למשל תוך יומיים-שלושה), כמובן שאותו גורם יגבה מכם סכום גבוה יותר, שכן עליו לעבוד בלחץ. כמובן שככל שהתמלול בהול יותר וההקלטה ארוכה יותר – המחיר יעלה בהתאם.

טווח מחירי תמלול