וארוניס (VRNS) סיימה סבב פגישות עם משקיעים בארה"ב, ובבית ההשקעות אופנהיימר ממליצים לרכוש את המניה (המלצת תשואת יתר). "מהמפגשים עולה כי החברה נמצאת בעיצומו של תהליך המעבר למודל מבוסס מנויים", כותבים באופנהיימר ומוסיפים – "תחזית 2019 צופה עליה בנתח מנויים ל-25% מסך ההכנסות מרשיונות, לעומת הערכה קודמת של 10%, במקביל להרחבת מגוון המוצרים הנמכרים ללקוח והרחבת בסיס הלקוחות.
"אנו מעריכים את שוק היעד לפתרונות ורוניס בכ-16 מיליארד דולר, ומשמרים את המלצת Outperform על מניית VRNS, עם מחיר של 80 דולר.
"המעבר למודל מבוסס מנויים נועד להרחיב את מספר הפתרונות הנמכרים ללקוח מ-2-3 כעת ל-4-5, זאת בהשוואה למעל ל-20 מוצרים שונים בקשת פתרונות החברה. פעילות ורוניס צפויה ליהנות ממגמת עליה בפריצות למאגרי מידע של לקוחות, אף בחברות הענק כמו גוגל, פייסבוק וטוויטר, דבר שמעלה מודעות לחשיבות הגנת מידע בארגונים.
"אנו מעריכים כי פעילות ורוניס באירופה, המהווה כ-29% מסך הכנסותיה, מציגה סימני התייצבות. הכנסות החברה באזור זה ירדו בשיעור שנתי של 90% ברבעון הראשון 2019 (זאת לאחר עליה של 60% ברבעון המקביל), עקב איטיות לקוחות היבשת במעבר למודל המנויים. אנו צופים המשך חולשה ברבעון הבא, אך האצה בצמיחה במחצית השניה של 2019.
"בשלב זה, אנו משמרים את תחזיתינו לשנים 2019, 2020 ו-2021 בעינה. אנו סבורים כי התקדמות החברה למודל המנויים צפויה להוביל להאצה בקצב צמיחה ארוכת טווח, ובכך משמרים את המלצתנו על Outperform עם מחיר יעד של 80 דולר, בהתבסס על מכפיל 6.9 לתחזית הכנסות 2021, פרמיה על הממוצע הענפי בשל פוטנציאל השוק הגדול".
מניית וארוניס נסחרת ב-60 דולר.
מעודכן ל-06/2019
ארנוֹנָה (לעיתים נקראת בשם "תלפיות") היא שכונה בדרום ירושלים הנמצאת בין אזור התעסוקה תלפיות לבין קיבוץ רמת רחל. בשנות התשעים נעשתה הפשרת קרקעות לבנייה בהיקף נרחב בשכונה, ולכן הייתה עליית מחירים שהפכה אותה לאחת השכונות היקרות בירושלים.
מקור השם ארנון בתצפית שיש ממנה על נחל ארנון היוצא מרמת הרי מואב ונשפך לים המלח, בתחום ממלכת ירדן. גרסה אחרת טוענת שהשכונה על שם הילדה הראשונה שנולדה בה, ארנונה לוריא, בתו של בן ציון לוריא, תושב השכונה, שקרא את שמה על שם נחל ארנון. מייסדי השכונה התלהבו משם הילדה שנולדה בשכונה החדשה וחסרת השם, והחליטו לאמץ את שם הילדה לשכונתם.
גבולות השכונה
גבולות השכונה: במערב – דרך חברון ואזור התעשייה תלפיות; בדרום – קיבוץ רמת רחל; בצפון תלפיות הישנה, ובמזרח מדבר יהודה.
השכונה היא מהגבוהות בירושלים, ושוכנת על גבעה בקו פרשת המים בגובה 800 מ' מעל פני הים. מהשכונה תצפית על מדבר יהודה, ים המלח ונחל ארנון.
היסטוריה
השכונה נוסדה בשנת 1931 על־פי תוכנית של האדריכל ריכרד קאופמן, על אדמה שרכשה חברת קרן העזרה. את השכונה ייסד בגבול שכונת תלפיות בדרומה סוכן ביטוח בשם כספי, שכיהן גם כקונסול הכללי של לטביה בפלשתינה-א"י. ב־1935 הוקמה לידה שכונת 'בניין ומלאכה', כיום בגבולות השכונה. במשך שנים הייתה ארנונה, יחד עם השכונות היהודיות שסביבה (תלפיות ומקור חיים) פרבר דרומי המבודד ממרכז ירושלים על ידי השכונות הערביות בקעה וטלביה ועל ידי המושבה הגרמנית.
בימי מלחמת העצמאות הייתה השכונה בקו החזית, כאשר פונתה רמת רחל בעת ההתקפה של כוחות המתנדבים המצרים והמקומיים עליה במאי 1948, פונו תושבי השכונה בלילה בשל הפגזות במשוריינים למרכז העיר, ואז נמלטו גם מגיני ארנונה עם אנשי רמת רחל ובמשך זמן קצר הייתה השכונה בידי הערבים, עד שבסיועו של הפלמ"ח שהוזעק, כבשו בחזרה את השטח שנפל לידי הערבים. עם הסכמי שביתת הנשק עם ירדן ב־1949 עבר קו שביתת הנשק ממזרח לשכונה ושם עבר מדי יום הסיור של אנשי פלוגת הקו העירוני שנועד לאבטח את השכונה. רק גדר תיל לא מאובטחת הפרידה בין הצדדים. עד מלחמת ששת הימים ב-1967 עבר לידה "הקו העירוני" – הגבול עם ירדן.
סוג בנייה
השכונה ארנונה בנויה ברובה מווילות וקוטג'ים. בשנות ה-90 חלה כאמור הפשרת קרקעות לבנייה בהיקף נרחב בשכונה, דבר שהביא לעליית מחירים והפך את השכונה לשכונה יוקרתית מהיקרות בירושלים. ברוב המבנים הבנייה היא צמודת קרקע, ולצד הווילות קוטג'ים טוריים ובניינים נמוכים בבנייה של עד ארבע קומות.
אוכלוסייה
רוב האוכלוסייה חילונית, אך בשכונה גם משפחות מסורתיות ואף דתיות. מבחינת גיל יש שיעור גבוה של בני 20 לצד מבוגרים בגילי 50 למעלה. בני הנוער בשיעור נמוך יותר ביחס לעיר. מדד כלכלי חברתי 6 מתוך 10
חינוך
תושבי השכונה לומדים בעיקר בתלפיות הסמוכה ובבקעה. על פי מדד מדלן, הבודק לא רק ציונים, אלא גם שביעות רצון של מורים ותלמידים ומקרי אלימות, הבתי הספר באוזר ברמה מעט גבוהה מהממוצע ביר, 66 לעומת 55.
נדל"ן
מחיר דירה ממוצעת בשכונה 2,300,000 שקל, מחיר למ"ר 26,340 שקל, עם תשואת שכירות של 2.5%, כ-60% דירות בבעלות
מבני ציבור ומסחר
בשכונה ארנונה פועלים שתי מרפאות חירום, שני בתי אבות, כמה מכולות, מספר רב של בתי כנסת ושבט צופים דתיים פעיל – "להבות" – המונה יותר מ-300 חניכים מהשכונה ומהשכונות הסמוכות. פועלת בשכונה השגרירות האמריקאית בישראל לאחר שהועברה לירושלים מתל אביב.
אזור התעשייה תלפיות הסמוך לשכונה הוא אחד ממתחמי המסחר, תעשייה וקניות הגדולים ביותר בעיר, ניתן למצוא מגוון רחב של רשתות שיווק, שירותים שונים, קניונים וחנויות מגוונות ורבות.
תחבורה
העיר במרחק כמה דקות נסיעה ממרכז העיר ובו מוקדי הבילוי. בכביש דרך חברון, במערב השכונה יש תחבורה ציבורית סדירה לכל רחבי העיר. הנסיעה מהשכונה לכיוון היציאה הראשית מהעיר כרוכה בנסיעה האורכת כ-15 דקות לפחות. בשעות העומס בכבישים הנסיעה יכולה לארוך עד כ-40 דקות. בעתיד תעבור הרכבת הקלה שם
גנים ופארקים
בארנונה מגוון רחב של גני שעשוע ופנאי חדישים לרווחת התושבים
אפשרויות תעסוקה
רבים מתושבי השכונה עובדים בתלפיות הסמוכה ובמרכז העיר, וכן בשאר אזורי תעשייה ומסחר בירושלים.
ביקורות
מהתגובות ברשת עולה כי השכנים נהנים בעיקר מהשקט, מהנוף ומהשטחים הירוקים. התלונות הן בעיקר לגבי שעות העומס ובהן פקקים גדולים ביציאה מהשכונה. כמו כן מתלוננים על היעדר מקומות בילוי ועל המחירים
תוכניות בנייה
לאחרונה חל כינוס דיירים שתכליתו הכנה סופית לקראת פתיחת תיק התב"ע (תוכנית בניין עיר) – צומת תכנוני משמעותי לקידום פינוי-בינוי באזור
דף הפייסבוק של שכונת ארנונה
פינוי בינוי גדול בירושלים – 600 דירות
למה היזמים עוזבים את תמא הריסה ובנייה לטובת חיזוק?
מעודכן ל-06/2019
טופס 106, 102, 126 ו-856 – טופסי מס שמעביד חייב להכיר
כאילו לא מספיק קשים חייו של העצמאי, בלי חופשות, בלי ימי מחלה, בלי חופשות מחלה, בלי זכויות ובלי השתתפות בפנסיה – אם העסק גדל וכבר צריך להעסיק עובדים, רשויות המס מכבידות עם הבירוקרטיה והטפסים שצריך למלא. אלו הטפסים שצריך להכיר:
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
טופס 106
טופס 106 הוא טופס של רשות המיסים המופק לכל עובד ע"י המעסיק, בתום כל שנת מס.
הטופס מציג ריכוז שנתי של המשכורות החודשיות ששולמו לעובד על ידי המעביד, במהלך שנת המס. עובד או עצמאי המגיש דו"ח שנתי למס הכנסה או מבצע תיאום מס על הכנסות נעזר בנתונים המצוינים בטופס 106 .
באמצעות טופס 106 ניתן לבדוק את מאזן הניכויים של מס הכנסה ואם ישנים כספים (אם בכלל) המגיעים כהחזר מס.
הטופס כולל את הנתונים הבאים:
- פירוט תשלומים בכסף ובשווי הטבות (כגון: זקיפת שווי טלפון, רכב, מתנות וכו’).
- פירוט ההפקדות לקופות גמל ופנסיה.
- ניכויים וזיכויים שניתנו לעובד.
- ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות.
- פירוט חודשי העבודה.
- פרטי המעביד.
-
פס 106 הוא הטופס השנתי הקובע לשלטונות המס. בטופס זה קיים מידע חיוני לבדיקת חבות עובד בהתייחס למכלול הכנסותיו מתלוש השכר (מהכנסת עבודה).
חשוב ביותר לשמור את טופס ה-106 השנתי אפילו יותר מאשר את תלושי השכר החודשים. בעת הגשת בקשה להחזר מס, תיאום מס ובתביעות ונות .יטוח הלאומי, חייביםלצרף את טופס ה-106 כאסמכתא לתשלומים שונים שהתקבלו בעבודתך ולניכויי ביטוח לאומי, מס הכנסה מתלוש השכר. תלוש המשכורת הבודד אינו מספק, וגם לא תלושים בעבור כל השנה.
המועד האחרון להנפקת טופס ה-106 הינו עד ל-31.3 של השנה העוקבת.
למדריך הרלוונטי אצנלו: מהו טופס 106 ולמה הוא חשוב
טופס 102 – דיווח על עובדים שכירים
טופס 102 מורכב משני טופסי דיווח חודשיים שהמעביד ממלא ומגיש עד ה-15 לחודש:
* טופס דיווח למס הכנסה, טופס המרכז את סך המשכורות והניכוי במקור ששולמו באותו חודש. מעביד החייב במס שכר מדווח גם על מס זה בטופס זה.
* טופס דיווח למוסד לביטוח לאומי, טופס המרכז את סה"כ המשכורות, הניכויים וההפרשות לדמי ביטוח לאומי ולדמי ביטוח בריאות ששולמו באותו חודש.
בחלקו העליון של הטופס מופיעים נתונים מזהים של העסק שהודפסו על-ידי מאגר הנתונים במס הכנסה, הנתונים כוללים: שם וכתובת, מספר יישות ומספר תיק ניכויים. יש לרכז בטופס את משכורתם של כל העובדים למעביד מסוים ולהגישו עד ליום ה-15 בכל חודש לגבי החודש הקודם שבו שולמה לעובדים משכורת, אם העסק מדווח דיווח חודשי, או ב-15 לחודש אחת לחודשיים במידה והעסק מדווח דיווח דו-חודשי.
מועד הדיווח והתשלום של דמי הביטוח הלאומ ומס הכנסהי בעבור עובדים ומקבלי פנסיה תושבי ישראל חל ב-15 בכל חודש בעבור החודש הקודם, עם הטופס על .המעביד לשלם את הניכויים שעליהם הצהיר. ייתכן שמעביד יקבל אישור לדווח בכל חודשיים למס הכנסה.
למדריך המלא על טופס 102
טופס 126
טופס זה כולל את כל 12 החודשים שהמעסיק הגיש במהלך שנת המס.
זהו דין וחשבון שנתי שמגיש המעביד לרשות המסים, ובו פרטים על המשכורת השנתית ששילם לכל אחד מעובדיו וניכוי מס הכנסה שבוצע ממשכורת זו. סה"כ הנתונים בטופס 126, כגון סה"כ תשלומים, חייב להיות זהה לסה"כ הנתונים המקבילים בטופסי 102 החודשיים של אותה שנה. בנוסף, נהוג להשוות טופס זה גם לדוחות של הנהלת חשבונות.
ביטוח לאומי בטופס 126 מתייחס לטופסי 102 בלבד, ללא תושבי חוץ (טופס 612), חופשה ללא תשלום (טופס 613), פנסיונר בפרישה מוקדמת (617). על כן בהשוואת חלק זה לדוחות אחרים יש להפחית את הסכומים של אוכלוסיות אלו.
הטופס בנוי משני צדדים. צד א' כולל
- טור א'- ניכוי מס הכנסה של מס מעסיקים והיטל עובדים זרים (טור א' יהיה שווה לטור ב'+ג').
- טור ב'- ניכוי מס הכנסה מהעובדים שמופיע ב-102.
- טור ג'- מס הכנסה שנוכה מהמעביד עבור עובדים זרים ומס מעסיקים.
- טור ד'- סך הכל חייב מס הכנסה כולל תושבי חוץ.
- טור ו'- ניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות כפי שהם מופיעים ב-102 החודשי, כולל 102 קוד דיווח 3 הפרשים, קוד דיווח 7 זיכויים וקוד דיווח 4.
- טור ז'- חייב ביטוח לאומי ב-102, כולל קוד דיווח 3 הפרשים, אך לא כולל תושבי חוץ, עובדים הנמצאים בחופשה ללא תשלום ופנסיונרים בפרישה מוקדמת. בנוסף בטור זה לא ניראה את סך כל המשכורות החייבות בביטוח לאומי שנמצא ב-102 בקוד דיווח 4 או 7.
- טור ח'- ההטבה למעביד מניכוי המס לעובדים באילת.
- טור ט'- מס שכר ושירות התעסוקה.
צד ב' כולל דין וחשבון על עובדים שעזבו:
סעיף 24 – סה"כ המשכורות ותשלומים ללא סעיפים 25-27
סעיף 28 – סה"כ המשכורות ותשלומים החייבים במס הכנסה כפי שהם מופיעים ב-102 של מס הכנסה. סיכום סעיף זה צריך לתאום את סה"כ טור ד' בצד א'.
סעיף 29 – סה"כ מס הכנסה שנוכה לעובדים במהלך כל השנה- חייב להתאים לסה"כ טור ב' בצד א'.אם לעובד יש פדיון חופשה, פיצויי פיטורין או משמרות הוא יופיע בכמה טורים בחלק ב'.
הגשת טופס 126 לרשויות המס נדרשת להתבצע עד לסוף חודש אפריל בכל שנת מס. הדוח מתייחס לשנת המס הקודמת. ניתן לבצע את הדיווח ישירות אל משרדי מס ההכנסה באמצעות שידור באתר של רשות המסים.
טופס 856
באוופן כללי, טופס 856 הוא דוח שנתי למס ההכנסה שנדרש להגיש כל מי שמשלם תשלומים שמחייבים ניכוי מס במקור על ידו, כגון תשלום לספקים שונים,.
על פי חוקי מס ההכנסה, אם אתם משלמים תשלום כלשהו שמחייב ניכוי מס במקור שבוצע על-ידכם, בין אם המס במקור נוכה מהתשלום ובין אם לא – אתם חייבים בדיווח שנתי בכל שנת מס. את הדיווח השנתי עליכם לבצע באמצעות טופס 856.
החל משנת 2004, כל מי שעורך ניכויי מס במקור, כבר לא יכול לשדר את הדוח למס הכנסה באופן ידני, אלא רק באמצעות שע"מ, שהוא קובץ ממוכן.
ומשנת 2008 אפשר להגיש את הדוח לא רק דרך שע"מ, אלא גם באמצעות האינטרנט באופן מקוון. המערכת יכולה לקלוט דיווחים החל משנת המס 2007 ואילך.
טופס 856 צריך לכלול את כל סכומי המס שניכיתם במקור מתשלומים לספקים, במהלך שנת המס שחלפה. בעצם, טופס זה הוא ריכוז שנתי של כל הסכומים ששילמתם לספקים או לנותני שירות, כולל הפרטים של מקבלי הכספים והמס שניכיתם. פרטים אלה צריכים להתאים גם לרישום בספרים שלכם.
חשוב לציין שעליכם לדווח גם על מקרה שבו לספק או לנותן השירות יש פטור מניכוי במקור, אבל לא ניכיתם ממנו מס.
יש להגיש את טופס 856 עבור השנה החולפת עד ל-30 באפריל.
ההבדל בין טופס 126 ל-856
בעוד טופס 126 מיועד רק לעובדים המקבלים שכר, טופס 856 כולל בתוכו דיווח גם על ספקים ונותני שירות, גם אם בפועל לא נוכה המס.
טופס161
טופס 161 (הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד) מועבר לעובד בסיום עבודתו, כאשר בנוסף לטופס הזה חייב המעסיק להגיש לעובד מכתב שחרור כספי פיצויים המופנה אל הקופות בהם צבורים כספי הפיצויים.הטפסים האלו קריטים כדי שתוכלו למשוך את הכסף שלכם בזמן ובלי תשלום מס עודף. למרות שזה נראה בנאלי ומתבקש, במקרים רבים הטפסים האלו לא ממולאים נכון, לא מסונכרנים ואז יש עכובים ותקלות בקבלת הכספים או בחישוב המס על הכספים האלו. חשוב שתקפידו על מילוי נכון של הטפסים גם שלכם (ראו בהמשך 161 א) וגם של המעביד.
חשוב להבהיר – הטופס עבור להיות מועבר לעובד באופן המהיר ביותר, אבל יש מקרים לא מעטים של מעבידים שדוחים את העברת הטופס (ובהתאמה הם "מרוויחים" זמן בתשלום הפיצויים, או "מתנקמים" בעובדים). לדוגמה בתחילת 2017 בהמשך להתמוטטות של מגה והעברת השליטה בה לידי יינות ביתן, התברר שעובדי מגה עדיין לא קיבלו את טופס 161 – המשמעות היא שלמרות שהם נקלטו (בחלקם) במקום החדש, הרי שהם אמורים לקבל פיצויים על זמן עבודתם במגה (במקום החדש הם מתחילים פשוט מהתחלה). אלא שבפועל מאות עובדים מחכים מעל חצי שנה לטופס המיוחל. אבל לא צריך ללכת רחוק, זה קורה בהמון מקומות – עיכובים ודחיות של הגשת הטופס. צריך פשוט להתעקש, להסביר שאם אתם לא מקבלים את הטופס מהר אתם נפגעים ואתם דורשים שליחה מיידית, אחרת תפנו לגורמים מוסמכים (משרד העבודה, עורכי דין).
ובחזרה למהות הטופס – טופס 161 מעיד בעצם על ניתוק יחסי עובד, זהו סיימתם את העבודה, והטופס הוא מעין גושפנקא רשמית לכך. המעביד מפרט בטופס את זכויותיו של העובד בגין כספי פיצויים, ובמילים פשוטות מה הוותק, השכר ומכאן כמה פיצויים מגיעים לעובד. את הטופס המקורי צריך להעביר לפקיד השומה בצירוף 3 תלושי שכר אחרונים של העובד (ככה מס הכנסה מוודא את השכר המייצג של העובד לצורך קבלת פיצויים), העתק של הטופס נמסר לעובד ולקופות השונות על מנת לשחרר כספי פיצויים שנצברו בהן.
למדריך המלא: פורשים ממקום העבודה? חשוב שתכירו את טופס 161 ו-161 א';
טופס 126 – דיווח שנתי על עובדים
חולמים להיות בוס לעצמכם? חסכתם מספיק בשביל פתיחת עסק? אבל אתם לא יודעים מה אתם רוצים לעשות, קודם כול כדאי שתדעו שעצם פתיחת עסק היא כבר לקיחת סיכון, ו-10% מהעסקים נסגרים בשנה הראשונה, ועוד 15% מהשנה השנייה. עם זאת, יש עסקים – כמו ענף המזון והמלונאות – שבהם הסיכון גדול יותר. תחום העסק הוא לא הפרמטר היחיד להצלחה, בין היתר גם שיטות הניהול והשיווק של העסק הן פרמטר להצלחתו, גם מיקום ועיתוי נכון יכולים להשפיע.
בשנים הקרובות יש כמה תחומים שבהם היצע העסקים קטן, אך הביקוש להם צפוי לגדול, על כך במדריך זה.
בנייה ירוקה – שוק הבנייה הישראלי סבל במשך שנים מבנייה מיושנת ולא אפקטיבית ועתה נכנס לישראל. מכאן שעוליה ביקוש לחומרים ירוקים לבנייה ואם תיכנסו לתחום נראה שתוכלו להרוויח. קראו עוד: למה בארץ בונים עדיין כמו לפני חמישים שנה
טכנולוגיות חכמות למטבח – אנחנו כבר מכירים את השעונים החמכים, הטלפונים החכמים והטלווזיות החכמות, אך התחום הצפוי לשינוי הגדול ביותר הם מוצרי המטבח, תנורים חכמים שיודעים לווסת את החום לבד, מקרר המודיע לכם שהמזון מתקלקל, מיקרוגל שיידע את זמן החמום של המנה ועוד
ביומטריה – תחום זה עם התפתחות תחומי האבטחה צפוי לגדול ולזכות לביקושים רבים, ולא רק באבטחה, גם בבנייה, ובבריאות
ענפים ותיקים – ענפים ותיקים כמו בתחום הביטוח וההשקעות עומדים לצמוח, בעיקר בתחום המכונה פינטק – טכנולוגיה פיננסית, המשלב בין ההייטק לכלכלה ומקצר תהליכם. חברה כזו שהונפקה לא מזמן בתחום הביטוח היא למונייד המשתמשת בכלים של בינה מלאכותית.
אמצעים טכנולוגיים לזיהוי הונאות – עם התפתחות הארנקים הדיגיטליים, אפליקציות התשלומים ועוד שיטות תשלום בדיגיטל יצטרכו לקום מומחים ומכשירים שיזהו את ההונאות מבעוד מועד, ולכן צפוי שהביקוש לתחום רק יגדל
איזה ענף הכי רווחי
אם לא בא לכם להתמקד דווקא בתחום או בכלימסוים ואתם רוצים לדעת איזה ענף הכי רווחי, אז כמובן שמי שמתעסק עם כסף מרוויח הכי הרבה, בתחומים כמו השקעות ובנקאות. הענף נחשב לאחד משלושת התחומים שייצור הכי הרבה מיליונרים בשנים הקרובות, לצד פיתוחים טכנולוגיים בנשוא כאמור.
התחום השני הוא כמובן הייטק ועוד טכנולוגיה, היופי הוא שבתחום זה צפויים המון שינווים, בהם בתחום הכלכלה השיתופית שתתרחב הרבה מעבר למגורים ולנסיעות, וכן בתחומי הבינה המלאכותית ואבטחת המידע הרלוונטיים לתחומים רבים. הוא גם תחום שבו הרבה ישראלים עוסקים ולכן קל להם יותר להיכנס אליו.
התחום השלישי הוא תחום התרופות ולמרות הקשיים של טבע בתחום זה שינויים טכנולוגיים רבים, חלקם כבר איתנו, כמו מציאות מדומה וניתוח רובוטי. .לצד זה יש ביקוש רב ותמידי למוצרי בריאות, כי העתיד כבר כאן אבל אנחנו עדיין חולים לפעמים . עם זאת, עלויות הפיתוח בתחום זה גבוהות מאוד
איך פותחים עסק קטן?
בעל עסק, איך לתמחר נכון?
בעל עסק, להעלות את המשכורת או למשוך את הדיבידנד?
,
מעודכן ל-06/2019
שירותי תמלול – מהי שיטת התמחור ומה הפרמטרים המשפיעים על המחיר?
מהו תמלול הקלטות?
תמלול הוא שירות המאפשר המרת דיבור לטקסט כתוב. השירות משמש לרוב לצרכים משפטיים או עסקיים, אך ניתן להשתמש בו לעוד מגוון מטרות ובהן: הקלטת הרצאות סטודנטים, ראיונות, סיפורי חיים, סרטוני וידאו, כנסים וימי עיון, פענוח הקלטות סתר מאושרות וכדומה.
ישנן חברות ופרטיים המספקים שירותי תמלול בלבד, וישנן חברות ופרטיים שמרחיבים את סל השירותים שלהם ומציעים אפשרות להקלטת שיחות, נאומים, סמינרים, ישיבות ועוד. יש חברות המספקות שירותי המרת אודיו ל-CD, שירותי הקלדה, עריכת תוכן כתוב, עריכת לשון וכן הלאה.
איך קובעים את מחירי התמלול להקלטה?
טווח המחירים רחב ומשתנה בין מתמלל למתמלל בין מתרגם למתרגם ובין חברה אחת לאחרת. יש המחייבים לפי מילה, אחרים לפי עמוד או אולי דווקא לפי זמן עבודה. ברוב המקרים המחיר יושפע גם מאיכות הסאונד וכן משימוש בשירותים נוספים בשעת הצורך, כגון ציוד הקלטה מיוחד, המרת הקובץ, תרגום, סינון רעשי רקע בהקלטה וכדומה.
משתנים המשפיעים על התמחור:
אורך התמלול – ברמה הבסיסית ביותר, המחיר של תמלול הקלטה נקבע לפי אורך הטקסט. התמחור הוא לפי דף. כלומר – ברגע שיש דף אחד מתומלל, אזי אפשר לגבות עבורו מחיר, וככל שיש יותר דפים – כך המחיר עולה בהתאם. כדי למנוע אי נעימות או אי הבנה בנוגע לרווח בין השורות בדף, גודל הפונט, מעבר בין שורות וכיו"ב – יש לוודא מראש מול חברת התמלול מה מוגדר כ"דף" על פי הכללים שלהן.
שפת התמלול – זה קריטריון שההשפעה שלו על מחירי התמלול היא משמעותית מאוד. יש פער עצום במחיר בין תמלול של הקלטה בשפה העברית לבין תמלול בשפות אחרות. ככל שהשפה נחשבת ליותר נדירה בישראל ויש פחות דוברים שלה, כך יעלו מחירי העבודה.
פירוש הדבר הוא שתמלול של הקלטה בשפות כמו אנגלית, רוסית, אמהרית וערבית יהיו אמנם יקרות יותר מתמלול של הקלטה בעברית, אבל לא בפער ניכר. לעומת זאת, כאשר מדובר על שפות כמו צרפתית, איטלקית, הולנדית ואפילו ספרדית – שיש להן פחות דוברים בישראל, התעריף יהיה גבוה באופן משמעותי ועליכם להביא זאת בחשבון. כמו כן, אם אתם זקוקים לשירותי תרגום של ההקלטה, ולא רק לתמלול – ברור שתידרש תוספת מחיר.
"דד ליין" – עוד פרמטר שישפיע על מחירי התמלול נוגע ללוח הזמנים שלכם. אם מבחינתכם אין תאריך יעד קרוב ודחוף עבור קבלת התמלול, תוכלו לקבל הצעת מחיר נמוכה יותר. לעומת זאת, אם תודיעו לגורם המתמלל שאתם זקוקים לעבודה בדחיפות (למשל תוך יומיים-שלושה), כמובן שאותו גורם יגבה מכם סכום גבוה יותר, שכן עליו לעבוד בלחץ. כמובן שככל שהתמלול בהול יותר וההקלטה ארוכה יותר – המחיר יעלה בהתאם.
טווח מחירי תמלול
| סוג השירות |
איכות השמע |
מחיר לעמוד(כ- 250 מילים) |
| תמלול הקלטות או תמלול שיחות בעברית |
טובה מאוד |
10 – 30 שקל |
| תמלול הקלטות או תמלול שיחות בעברית |
בינונית |
15 – 60 שקל |
| תמלול הקלטות או תמלול שיחות בעברית |
נמוכה |
20 – 75 שקל |
| תמלול הקלטות או תמלול שיחות בעברית |
נמוכה מאוד |
30 – 80 שקל |
| שכפול קלטת |
– |
20 – 40 שקל |
| הקלטה ותמלול |
– |
20 – 100 שקל |
| תמלול דחוף בהתראה קצרה (עד 24 שעות) |
|
250% – 200% ממחיר הבסיס |
| תמלול בשפה שאינה עברית |
|
30 – 140 שקל |
| תמלול 100 דפים או יותר |
|
15% – 5% הנחה
|
נגיד בנק ישראל, פרופ ירון אמיר מדבר על אי וודאות "רעה", לעומת אי וודאות "טובה" ומסביר שהיציבות הפיננסית היא לא דבר מובן מאליו. "האם שוב אנו לוקחים את היציבות כמובנת מאליה? (או: האם יש צורך בבנקים מרכזיים?)" אומר ירון וממשיך – "בשבועות האחרונים חלה עלייה באי הוודאות בישראל. השווקים הפיננסיים עד כה לא מאוד מתרגשים ממנה, אולם אין להסיק מכך שאין בה נזק וברור לכל שיש להתמודד עימה ושזוהי תקופה מאתגרת. על מנת למנוע פגיעה בכלכלה, על כל קובעי המדיניות ונבחרי הציבור לנהוג באחריות, ולעשות כל מה שניתן כדי להחזיר בהקדם לאחר הבחירות את הוודאות והאחריות הפיסקלית".
התנודתיות בצריכה ובהכנסה עשויה בנסיבות מסוימות לפגוע באופן משמעותי ברווחה, כך שמדיניות מייצבת של הבנקים המרכזיים יכולה להיות בעלת ערך רב. תוואי הצמיחה כשלעצמו עשוי להיות מושפע מהתנודתיות, כך שהמדיניות המייצבת משפיעה גם על הצמיחה.
"יש אי-ודאות "רעה", שבגינה יש לשמור על היציבות, אבל יש גם אי-ודאות "טובה". עלינו לשמור על היציבות תוך שאנו מאפשרים את אותה אי-ודאות טובה שמתבטאת בחדשנות ושיפורים טכנולוגיים, מחקר ופיתוח ותחרות.
"המדיניות המייצבת חשובה במיוחד למניעת משברים פיננסיים כיוון שהפגיעה מהם חזקה באופן משמעותי. לפיכך מתעצמת חשיבותה של הוועדה ליציבות פיננסית שמהווה נדבך חשוב לזיהוי מוקדם של הסיכונים. הקמת הוועדה היא צעד חשוב במיוחד לאור הרפורמות המתגבשות במערכת הפיננסית.
בנק ישראל מייעץ לממשלה כיצד ניתן להגדיל את קצב הצמיחה בטווח הארוך ומצביע על צעדי המדיניות המרכזיים אשר יוכלו להעלות את תוואי הצמיחה ארוך הטווח: בתחומי החינוך, התשתיות והבירוקרטיה. בימים אלו שוקד הבנק על דוח מסודר שמרכז את המלצות הבנק לממשלה לקידום הפיריון במשק, תוך ניתוח עלותן והתועלת הצפויה מהן בטווח הארוך, אותו נפרסם בקרוב.
"בחרתי לעסוק היום בשאלה הזו, כי חשבתי שהכנס הזה הוא פלטפורמה ראויה לדיון שכזה, שמשלב בין התאוריה הכלכלית לצעדי המדיניות ולשיח הציבורי היום בישראל, כעשור לאחר המשבר הפיננסי.
"ברקע השאלה הזו, עומד מודל של כלכלן מאוד מפורסם, שמהתובנות שלו אפשר להגיע למסקנה שהערך של מדיניות מייצבת, בעיקר ע"י בנקים מרכזיים, אינה גבוהה. אבל יש גם ספרות כלכלית ענפה שמוכיחה אחרת, ותובנות שהן ספציפיות לישראל. התובנות הללו התחדדו לי בחודשים האחרונים, מאז כניסתי לתפקיד נגיד בנק ישראל, עת ראיתי גם כיצד תרמו צעדי בנק ישראל, בכובעיו השונים, לצמיחת המשק ולעמידותו בפני זעזועים.
"ראשית, ניזכר מהן מטרותיו של בנק ישראל עפ"י חוק:
- שמירה על יציבות מחירים, כמטרה מרכזית
- תמיכה במדיניות הכלכלית ובמיוחד בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום הפערים
- תמיכה ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה
"בספרות הכלכלית מקובל להניח שאחד מתפקידיו של הבנק המרכזי הוא למתן את התנודתיות של מחזורי עסקים, שכן ההנחה הרווחת היא שתנודתיות זו אינה רצויה ע"י צרכנים ופירמות במשק. ואכן, החל מאמצע שנות ה-80 חל צמצום בתנודתיות של מחזורי עסקים במדינות מפותחות, אשר בא לידי ביטוי בתוצר, בייצור, בתעסוקה ועוד. ההצלחה בצמצום התנודתיות מיוחסת ברובה למדיניות הבנקים המרכזיים, אשר הודות לעצמאותם יכלו לפעול למען יציבות מקרו-כלכלית.
אם כן, ראוי לבחון האם המאמץ לייצב את הפעילות הכלכלית, שבעשורים האחרונים אכן נשא פרי, אכן חשוב ומשתלם?
"הכלכלן רוברט לוקאס בחן שאלה זאת ב-1987 ע"י אמידת הפגיעה ברווחה הנובע מתנודתיות בצריכה, כשהוא מניח שהצריכה הפוטנציאלית גדלה בקצב קבוע בעוד הצריכה בפועל תנודתית. מהמודל של לוקאס עולה כי הערך במונחי צריכה שאותו יסכימו פרטים לשלם עבור ביטול מוחלט של התנודתיות, נקרא לו לשם הפשטות "פרמיית ביטוח לצריכה לא תנודתית", הוא אפסי, ומכאן שהשווי של החלקת הצריכה עבור הצרכן זניח, ולכאורה ניתן להסיק שלניהול מדיניות מייצבת אין ערך רב, ומכאן גם הפירוש הפוטנציאלי לגבי חשיבות הבנקים מרכזיים. האם אכן כך הדבר? ממה נובע הפער בין המחשבה האינטואיטיבית לפיה רצוי למתן את התנודתיות לבין המסקנה של לוקאס ? התשובה טמונה בשלושה מרכיבים שלא באים לידי ביטוי באותו מאמר של לוקאס:
- הפרט הבודד חשוף לסיכונים גדולים מאלו של הפרט הממוצע
- תוואי הצמיחה כשלעצמו נתון לתנודתיות ואינו ודאי
- ההשפעה המשמעותית של מחזורים פיננסיים על מחזורי עסקים
"ארחיב כעת מעט על כל אחד מהם:
הנחה נכונה יותר למודל, שקרובה יותר למציאות הכלכלית היא שהפרט הבודד חשוף לסיכונים גדולים מאלו של הפרט הממוצע. לכן, כאשר התפלגות הסיכון בקרב הפרטים אינה אחידה, נתונים אגרגטיביים לא בהכרח חושפים את התמונה המלאה. תיאור פשטני יותר של הנחה זו משמש רבות לתיאור הממוצע הסטטיסטי בהתעלם משונות ותנודתיות – "גם בבריכה בעומק ממוצע של 20 ס"מ אפשר לטבוע". ואכן, כאשר בוחנים את השוני בהשפעת התנודתיות על קבוצות שונות באוכלוסייה במצבי עולם שונים אותה "פרמיית ביטוח צריכה" שלוקאס מצא כזניחה הופכת לחיובית במודל ולמשמעותית ב"חיים האמיתיים" ). למשל: בעת מיתון רוב הציבור שממשיך לעבוד ולקבל שכר מרגיש את המיתון רק בשוליים בעוד העובדים המפוטרים סופגים מכה קשה. מבחינתם, צמצום התנודתיות היה מביא לתועלת גדולה מאוד.
"פרמטר נוסף שצריך לקחת בחשבון היא שבשונה מההנחה של לוקאס, תוואי הצמיחה דווקא כן נתון לתנודתיות ואינו ודאי. כלכלנים שלקחו זאת בחשבון במודלים שלהם, כגון אובסטפלד (1994) ודולמס (1998) אכן מצאו שההשפעה של זעזועים היא מתמשכת. מכאן, שבמידה והזעזועים משפיעים על הצריכה לאורך זמן ואינם מוגבלים לתנודתיות קצרת טווח של תצרוכת, אז ערך היציבות, אותה "פרמיית ביטוח צריכה" , הוא גבוה. לאותם "זעזועים" שהזכרנו קודם יש השפעה לא אחידה; מחזורי עסקים חיוביים מאיצים אמנם את הכלכלה, בעוד מחזורי עסקים שליליים ממתנים אותה בצורה שאיננה סימטרית, כך שהתנודתיות עצמה פוגעת גם בתוואי הצמיחה. מחקר של ילן ואקרלוף (2004) מראה שהאבטלה מגיבה בצורה אסימטרית לשינויים באינפלציה, כך שמדיניות מייצבת עשויה להגדיל את התוצר ב-0.5-0.8% בשנה בממוצע. אחד המחקרים שמסייעים להסביר את התוצאה החיובית הזו נעשה ע"י דלונג וסאמרס (1988), בו הם מציגים שהמדיניות המייצבת יכולה להשפיע בטווח הבינוני משום שהיא לא בהכרח סימטרית, ומכאן חשיבותה: ניתן להחליק את מצבי השפל, מבלי "לגלח" את תקופות הגאות במחזורי העסקים. דרך נוספת לבחון את עלות התנודתיות, או לחילופין שווי היציבות, היא לבחון את ההשקעה במשק, שלה השפעה מרובה על התוצר והתצרוכת. אי ודאות משפיעה על החלטות הייצור: פירמות נדרשות לקבל מראש החלטה לגבי הטכנולוגיה בה ישתמשו וגורמי הייצור אותם יעסיקו, ולכן עלולות לבצע הקצאה לא יעילה של משאביהן. רמיי ורמיי (1991) מוצאים גם הם שווי מובהק לאותה "פרמיית ביטוח צריכה". בנוסף, מוצא בר-לוי (2004) כי גידול בהשקעה בגאות תורם לצמיחה פחות מאשר הפגיעה בצמיחה הנובעת מקיטון בהשקעה במיתון. לכן, מדיניות מייצבת לא מוגבלת להחלקת התנודתיות של התצרוכת אלא גם תורמת לשיעור הצמיחה ולשיפור הצריכה לנפש. חשוב לציין – יש אי-ודאות "רעה", שבגינה יש לשמור על היציבות, אבל יש גם אי-ודאות "טובה" כפי שמעיד מחקר שערכתי עם סגל ושליאסטוביץ' (2015). עלינו לשמור על היציבות תוך שאנו מאפשרים את אותה אי-ודאות טובה שמתבטאת בחדשנות ושיפורים טכנולוגיים, מחקר ופיתוח ותחרות.
עד כאן דנו בעולם עם מחזורי עסקים תנודתיים, ומה לגבי ההשפעה המשמעותית של מחזורים פיננסיים על אותה תנודתיות?
"המחזור הפיננסי" מושג שיתואר וינותח בדוח היציבות הפיננסית הקרוב של בנק ישראל, הוא שיטה לזהות התנהגות מחזורית של הפעילות הפיננסית. המחזור הפיננסי מוגדר כ"סטיות מהמגמה ארוכת הטווח של קבוצת משתנים החשובים ליציבות פיננסית". ההגדרה דורשת קודם כל בחירה של המשתנים הרלוונטיים, ולאחר מכן בחירת השיטה לזיהוי סטיות מהמגמה. בהתאם לספרות, נבחנו בבנק ישראל מספר אומדנים לזיהוי המחזור הפיננסי, ובניהם האשראי הפרטי, מחירי הדירות, מחירי המניות, ושיפוע עקום התשואות הריאלי. נמצא כי למעט האשראי הפרטי ומחירי הדירות שאר האומדנים שנבחנו משתנים בתדירות שונה (גבוהה) ולכן אינם תורמים לזיהוי המחזור הפיננסי.
"ניתן לראות כי מיתונים שמלווים בצמצום המחזור הפיננסי (תנועה מנקודת שיא לנקודת שפל) הם העמוקים והחמורים ביותר, ממצא שמגדיל משמעותית את "פרמיית ביטוח הצריכה", כפי שהראה מחקר שערכתי יחד עם בנסל וקיקו (2010). בבחינה שנעשתה בדוח היציבות שכאמור יתפרסם בקרוב, נבחנה השפעת עוצמת מחזור פיננסי על תקופות האטה בישראל, וניתן לראות כי אכן – בתקופות צמצום של המחזור הפיננסי הפגיעה במחזור הריאלי הייתה משמעותית (3.3%- בראשית שנות האלפיים בצבע אדום, לעומת 0.2% באמצע שנות ה-90 ו-2.0%- בתקופת המשבר הפיננסי של 2008, עת המחזור הפיננסי בישראל היה בתוואי עולה). אחת הסוגיות שעולות מניתוח כזה, היא שאלת הצורך בקביעת כריות הון אנטי מחזוריות: דרישה שהבנקים יחזיקו יחס הון גבוה בתקופת גאות אותו ניתן להקטין בתקופות שפל, ובכך לשחרר את ההגבלה של היצע האשראי בתקופות אלו. שימוש בכריות ההון האנטי מחזוריות דורש כמובן זיהוי מדויק של המחזור הפיננסי. מספר מדינות בעולם (למשל אנגליה, צ'כיה, הונג-קונג ומדינות סקנדינביה) כבר בתהליכי יישום מדיניות אנטי-מחזורית בקביעת כריות ההון בהתאם להנחיות באזל 3 .
"אם כן, כסיכום ביניים ניתן לומר כי התנודתיות בצריכה ובהכנסה עשויה בנסיבות מסוימות לפגוע באופן משמעותי ברווחה, כך שמדיניות מייצבת של הבנקים המרכזיים יכולה להיות בעלת ערך רב. תוואי הצמיחה כשלעצמו עשוי להיות מושפע מהתנודתיות, כך שהמדיניות המייצבת משפיעה גם על הצמיחה. המדיניות המייצבת חשובה במיוחד למניעת משברים פיננסיים כיוון שהפגיעה מהם חזקה באופן משמעותי (שקף 22).
כיצד מיישם בנק ישראל, הלכה למעשה, את התובנות העולות מהניתוח והמחקרים הנ"ל, כדי לתרום ליציבות המשק הישראלי, לשגשוגו וצמיחתו?
ראשית, נבחן את יציבות המחירים לטווח ארוך, שמשפיעה על רבות מההחלטות שדנו בהן קודם לכן. ניתן לראות כי הציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים מעוגנות סביב מרכז תחום היעד, כך שמדיניות הבנק אמינה והשחקנים בשוק נהנים מוודאות לגבי האינפלציה לאורך זמן. המדיניות המוניטרית שאפשרה תוצאה זו לוותה בצעדים מקרו-יציבותיים שנקט הבנק, שהצליחו למנוע מינוף יתר על-אף הריבית הנמוכה, ובכך לשמר את היציבות הפיננסית בראייה כלל מערכתית ארוכת טווח ולאפשר למדיניות המוניטרית להתמקד בהשגת יעדיה העיקריים. במקביל פעל בנק ישראל לחיזוק כריות ההון של המערכת הבנקאית כדי להגביר עמידותה בפני משברים והגדיל את יתרות המט"ח, לרמה של כ-30 אחוזי תוצר, כדי לחזק את כרית הביטחון הפיננסית של המשק. על אף הפעולות הנ"ל, יש מקום לבצע ולקדם מהלכים נוספים, בין היתר מכיוון ששוק האשראי הופך מגוון יותר ומצריך ראייה רגולטורית מתכללת; היקפי האשראי הניתן ע"י גופים שאינם בנקאיים מתרחב בשנים האחרונות, בין היתר על רקע הרפורמות בשוק זה. הרגולציה על הגופים הפיננסיים שאינם בנקאיים, ובפרט הרגולציה על מתן אשראי צרכני, אינה זהה לרגולציה על הבנקים. אומנם ההבדל באופי הפעילות בין הגופים מצדיק הבדלים מסוימים ברגולציה, אך חשוב לוודא שהבדלים אלו לא יתפתחו לכדי ארביטראז' רגולטורי, אשר עלול לייצר בנסיבות מסוימות סיכון מערכתי. לפיכך מתעצמת חשיבותה של הוועדה ליציבות פיננסית, שהתכנסה לראשונה באפריל 2019, ומהווה נדבך חשוב בצמצום ארביטראז' רגולטורי וזיהוי מוקדם של הסיכונים. הקמת הוועדה היא צעד חשוב במיוחד לאור הרפורמות המתגבשות במערכת הפיננסית. ריבוי השחקנים בשוק האשראי וחלוקת האחריות בין הרגולטורים השונים מחייבים הסתכלות על המערכת כולה, ותיאום הדוק בין הרגולטורים.
אם עד כה דיברנו על התרומה של בנק ישראל להקטנת התנודתיות, ברצוני להזכיר כי התנודתיות והצמיחה קשורות זו בזו בטווחים מסויימים. כאן מתחדד תחום נוסף שבאחריותו של בנק ישראל, שבשונה ממרבית הבנקים המרכזיים בעולם, משמש הנגיד גם כיועץ כלכלי לממשלה. מתוקף כך, הבנק מייעץ לממשלה כיצד ניתן להגדיל את קצב הצמיחה בטווח הארוך. חטיבת המחקר של הבנק מצביעה על צעדי המדיניות המרכזיים אשר יוכלו להעלות את תוואי הצמיחה ארוך הטווח: בתחומי החינוך, התשתיות והבירוקרטיה. בימים אלו שוקד הבנק על דוח מסודר שמרכז את המלצות הבנק לממשלה לקידום הפיריון במשק, תוך ניתוח עלותן והתועלת הצפויה מהן בטווח הארוך, אותו נפרסם בקרוב.
לסיכום, חשוב כמובן לאפשר ולקדם חדשנות ותחרות, אך כפי שהדגשתי לאורך ההרצאה חשוב לא פחות שלא לקחת את היציבות כמובנת מאליה. ישנו ערך רב לרווחה הכוללת ממדיניות המייצבת תנודתיות ואי-ודאות: בטווח הקצר, בטווח הבינוני, בטווח הארוך, ובוודאי כאשר התנודתיות מתעצמת במצב של משבר פיננסי.
בשבועות האחרונים חלה עלייה באי הוודאות בישראל. השווקים הפיננסיים עד כה לא מאוד מתרגשים ממנה, אולם אין להסיק מכך שאין בה נזק וברור לכל שיש להתמודד עימה ושזוהי תקופה מאתגרת. על מנת למנוע פגיעה בכלכלה, על כל קובעי המדיניות ונבחרי הציבור לנהוג באחריות, ולעשות כל מה שניתן כדי להחזיר בהקדם לאחר הבחירות את הוודאות והאחריות הפיסקלית.
למה פוקס מוותרת על 10 מיליון שקל? – איך זה שחברה עם פיקדונות והלוואות, לא משתמשת בפיקדונות להחזר ההלוואות? ובכמה היה צפוי להשתנות השווי של פוקס אם היתה משתמשת במזומנים לפירעון הלוואות;
האם יש היגיון להחזיק כסף בחשבון בשעה שיש לכם הלוואות? נניח שיש לכם פיקדון של 250 אלף שקל והלוואה של 300 אלף שקל. הפיקדון מספק תשואה נמוכה במיוחד – עשיריות האחוז בשנה, וההלוואה בריבית של 4% (ריבית יחסית טובה). בתרחיש הזה – אתם מפסידים כסף!
אם תלכו ליועץ כלכלי (ואם הוא יועץ טוב) הוא יגיד לכם – "משוגעים, תחזירו את ההלוואה". החזר ההלוואה (בגובה הפיקדון – 250 אלף שקל), יחסוך לכם הוצאות מימון של 10 אלף שקל בשנה – הרבה כסף. אז נכון – לא תקבלו את הריבית (האפסית) על הפיקדון, אבל זה בטל בשישים ביחס לריבית על ההלוואה.
יש לכם השקעות וגם הלוואות – אתם מפסידים כסף
בקיצור – תרחיש שבו יש לכם הלוואות ומצד שני פיקדונות (או השקעות סולידיות אחרות), הוא לא נכון כלכלית. ובכל זאת – חלק גדול מהאנשים נמצא במצב כזה. איך זה יכול להיות? כמה סיבות שעשויות להשתלב זו בזו – יכול להיות שקיבלתם הלוואה בריבית טובה, והגוף המלווה הסביר לכם "שחבל לא לקחת". יכול להיות שאתם רוצים גמישות ומוכנים לשלם מעין קנס – ריבית על הלוואה, העיקר שיהיה לכם במידי כסף בחשבון.
אפשרות נוספת – לקחתם בעבר הלוואה שנפרעת בעוד שנה שנתיים או יותר, ובינתיים קיבלתם כסף, או חסכתם, וכך נוצר מצב כזה בחשבונות שלכם.
ויכול להיות שאתם בכלל לא מודעים לזה (במיוחד במספרים קטנים יותר), ובכלל – יש עוד סיבות נוספות למצב האבסורדי הזה. הבעיה שהמצב הזה גורם לכם להפסיד כסף, וכדי שתהיו מוכנים להפסיד, צריכה להיות סיבה טובה – הכסף הנזיל מיועד לטיול, אירוע, חופשה, השקעה אטרקטיבית, או פירעון ההלוואה. התועלת מכך ששוכב לכם כסף בחשבון אמורה לעלות על העלות – הקנס/ הריבית.
פוקס – חצי מיליארד של מזומנים, חצי מיליארד של חוב
והמצב הזה מתרחש גם בחברות ציבוריות. כאן לא ניתן להגיד "לא ידענו". כאן יש אחראי כספים – סמנכ"ל כספים בארגון, יש מנכ"ל, יש דירקטוריון. כאן יש בעלי בית – המשקיעים שבוחנים את החברה בכל רבעון. אז למה יש מצבים כאלו?
כל ההסברים שתקפים לאנשים פרטיים, תקפים גם כאן, אבל האמת שיש מקרים שאין להם הסבר טוב – חברות מחזיקות מאות מיליונים בפיקדונות ואגרות חוב שמנגד יש להם הלוואות בסכום קרוב או גבוה יותר. הם יוצרים כאן הפסד בהגדרה, ומדובר בהפסד גדול.
נתחיל בפוקס. לחברה יש נכון לסוף הרבעון הראשון מזומנים בסך של 190 מיליון שקל וכן יש לה השקעות לזמן קצר בסך של 277 מיליון שקל. סה"כ 467 מיליון שקל של מקורות נזילים. הרבה כסף.
כשעוברים לצדד השלילי – צד ההתחייבויות, מוצאים התחייבות שוטפת לבנקים (אשראי מתאגידים בנקאיים) בסך של 156 מיליון שקל. מדובר באשראי שוטף, חלק מהאובליגו השוטף של החברה, ונראה שהיא שולטת בו ויכולה להחזיר אותו (או חלק ממנו) באופן שוטף.
מעבר להתחייבות לאשראי לזמן קצר, לפוקס יש התחייבות פיננסית לבנק לטווח העולה על שנה בסכום של 420 מיליון שקל. כלומר סה"כ ההתחייבות הפיננסית של פוקס מסתכמת ב-576 מיליון שקל.
החזר הלוואות – שווי של 80-100 מיליון שקל
לכאורה היה ניתן לצפות שהחברה תיקח את המזומנים בקופה ותחזיר את החוב הזה. זה לא קורה. פוקס מתגלגלת כבר כמה שנים עם התחייבויות פיננסיות של מאות מיליונים ומולם נכסים פיננסים במאות מיליונים.
לפוקס (וגם לחברות אחרות) נוח שיש ערמות של מזומנים בקופה. אולי הן מרגישות עשירות יותר, אולי הן רוצות להיות גמישות יותר ולהגיב במהירות לנושאים עסקיים ואסטרטגיים – למשל, הזדמנויות לקנות מספקים בזול אם משלמים במזומן, עסקה של רכישת רשת או מותג ועוד.
יש בזה הגיון עסקי, ועדיין – מדובר על כמעט חצי מיליארד של כסף נזיל, שיכול לשמש לפירעון הלוואות והיה עשוי לחסו, בהערכה גסה, 12-15 מיליון שקל, וננסה לתרגם זאת לשווי חברה, וליתר להשפעה על על שווי החברה.
אם החברה היתה מתנהלת ללא פיקדונות והשקעות לזמן קצר, כלומר מחזירה את ההלוואות שלה, ועוקבת אחרי המזומנים וההלוואות מקרוב, כך שבאופן שוטף המזומנים משמשים להקטנת האובליגו, היא אמנם היתה תיאורטית חוסכת את הסכום הזה – 12-15 מיליון שקל, אך מנגד, היא היתה מוותרת על הכנסות ריבית – רק שאלו באופן תיאורטי ובהינתן הריבית השוטפת, נמוכות במיוחד. נכון, פוקס (וחברות אחרות) משקיעות את חלק מהכסף בקרנות אג"ח – הן עשויות להרוויח (ולהפסיד), ובפועל במכלול השנים האחרונות כנראה שהן הצליחו לספק תשואה לא אפסית, אבל זו לא הטרה של פורס. היא לא מתכוונת להיות שחקנית בשוק האג"ח, ופעילה בשוק ההון. העסק שלה הוא אופנה וביגוד, והמשקיעים בה מצפים שהיא תהיה ממוקדת מטרה בתחום זה.
ומכאן שבאופן תיאורטי, בהינתן הריבית על ההלוואות והתשואה (הנמוכה) הצפויה בפיקדונות ובאפיקים סולידיים, מכירת הפיקדונות והחזר ההלוואות, היה חוסך בנטו, בהערכה גסה, סכום של 10-12 מיליון שקל – ואגב, ככל שהריבית במשק תעלה (ריבית בנק ישראל), כך פער הריבית בין הריבית על ההלוואה לבין התשואה בפיקדון צפוי לעלות, ובהתאמה הסכום ייגדל.
טוב, אז נניח שזה עשוי להיות החיסכון של פוקס, ואם נגלם את עניין המס, הרי שמדובר על 8-10 מיליון שקל בנטו. זה לא סכום גבוה בשביל פוקס. החברה הרוויחה אשתקד 152 מיליון שקל, ועדיין, במיוחד בהינתן החולשה בענף, מדובר בסכום משמעותי.
הסכום הזה מתבטא בעקיפין בשווי מוערך של 80-100 מיליון שקל, בהינתן מכפיל רווח של 10. כלומר, אם מסתמכים על קירוב של מכפיל רווח היסטורי של פוקס (למרות שזה לא המכפיל הנוכחי – הוא נמוך יותר) ומכפילים בו את החיסכון ברווח, מקבלים ש"יעילות" בשימוש בכספים בקופה מול ההלוואות (והחזר ההלוואות) היה מעלה את השווי בסכום משמעותי של 80-100 מיליון שקל. פוקס נסחרת ב-1.2 מיליארד שקל, אז כנראה שההנהלה שלה סבורה ששווי של עוד כמה עשרות עד 100 מיליון שקל, לא שווה את הפריבילגיות שטמונות במאות מיליונים בקופה.
מעודכן ל-06/2019
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם מעל גיל 18, להחליט איך ומי יטפל בו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בכך בעצמו, בתנאי שהוא מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי הכוח המתמשך.
הממנה בוחר את המטפל עד כשהוא מבין ומסוגל לקבל החלטות ולבצען. הוא בחור כאמור מי יטפל בענייניו ואיך יראו חייו אם וכאשר מצבו יידרדר. סיבות להידרדרות: תאונה, מחלות זקנה (כגון דמנציה), מוגבלות נפשית ומוגבלות שכלית העלולות לפגוע בכושר השיפוט של האדם.
איך עושים את זה
ממנים מיופה כוח שיהיה מוסמך לפעול בשם הממנה בעתיד כאשר לא יוכל עוד לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעינינו בעצמו. הממנה יכול לתת ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו, האישיים (כולל הרפואיים) והרכושיים או רק לחלקם.
על מיופה הכוח לפעול על פי הנחיות הממנה, והוא צריך לחתום ולאשר בכתב בפני עורך דין (או בפני בעל מקצוע בייפוי כוח רפואי) את הסכמתו לתוכן ייפוי הכוח המתמשך, לרבות ההנחיות המקדימות הנכללות בו אם ההנחיה לא ניתנת לביצוע, בלתי חוקית או כאשר ביצועה יפגע פגיעה חמורה בממנה – אסור למיופה הכוח ליישם אותה. במקרה כזה כדאי שיפנה לבית המשפט כדי לקבל הוראות כיצד לפעול.
לאחר עריכת ייפוי הכוח יש להפקידו במשרדי האפוטרופוס הכללי.
כמה מיופי כוח
אדם יכול למנות מיופה כוח חלופי למקרה שמיופה הכוח הראשון לא ירצה או לא יוכל לפעול בשמו. כמו כן הוא יכול למנות כמה מיופיי כוח. במקרה זה כדאי לקבוע אם מיופיי הכוח יפעלו במשותף או בנפרד, מהו היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד מהם וכן מי יכריע במקרה של מחלוקת ביניהם.
ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים
ייפוי כזה מתייחס לרווחתו האישית של האדם, לצרכיו היומיומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים. עניינים אישיים כוללים גם עניינים רפואיים, אך ניתן גם לערוך "ייפוי כוח מתמשך רפואי" שמתייחס רק לעניינים הבריאותיים.
ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש
ייפוח כוח כזה תייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם. הממנה יכול לקבוע כי מיופה הכוח מוסמך לקבל בשמו החלטות עתידיות ולקבוע כי למיופה הכוח יהיה שיקול הדעת לגבי תוכן ההחלטות, או שהוא יכול לפרט מהו רצונו לגבי תוכן ההחלטות שיתקבלו בנושאים השונים וזאת באמצעות קביעת "הנחיות מקדימות".
כך למשל הממנה יכול להחליט שהמיופה יפנה רק לרופאים שעליהם הממנה החליט או להותיר את זה לשיקול דעתו.
פיקוח ואנשים מיודעים
הממנה יכול לקבוע "אנשים מיודעים" שיקבלו מידע או דיווחים ממיופה הכוח על החלטות שקיבל או פעולות שביצע או לקבוע שהאפוטרופוס הכללי יפקח על מיופה הכוח.
מיופה כוח מקבל שכר
הממנה רשאי לקבוע בייפוי הכוח כי מיופה כוח יהיה זכאי לקבל שכר. במקרה כזה יהיה עליו לקבוע גם את היקף השכר. מיופה הכוח זכאי להחזר הוצאות סבירות שהוציא עבור הממנה במסגרת מילוי תפקידו.
חשוב לדעת
- ניתן לקבוע כי ייפוי הכוח המתמשך יהיה תקף גם למצב שבו האדם יאבד את כשרותו המשפטית, כך שבעניינים הספציפיים שהוגדרו בייפוי הכוח כניסת מיופה הכוח לתפקידו תוכל להיעשות במקום מינוי אפוטרופוס.
- מיופה הכוח חייב להסכים למינויו על ידי מייפה הכוח ולא ניתן להכריח אותו לשמש מיופה כוח
- אדם רשאי לקבוע בייפוי הכוח הוראות לעניין פקיעת תוקפו של ייפוי הכוח, לרבות מועד פקיעתו, אפילו אם לא הופעל עדיין
כניסה לתוקף
- הכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך תהיה במועד שבו האדם הממנה לא יהיה עוד מסוגל להבין בדבר אשר לשמו ניתן ייפוי הכוח.
- אם האדם הממנה קבע במפורש בייפוי הכוח תנאים מסוימים, שהתרחשותם תביא לכניסתו של ייפוי הכוח לתוקף, הרי שברגע שתנאים אלה יתרחשו, ייכנס ייפוי הכוח לתוקף.
- האדם העורך את ייפוי הכוח אינו רשאי לקבוע כי ייפוי הכוח ייכנס לתוקף לפי החלטה של מיופה הכוח בלבד.
- האדם העורך את ייפוי הכוח יכול לקבוע כי החלטה על כניסת ייפוי הכוח לתוקף תיעשה במשותף על ידי מיופה הכוח עם בת זוגו או ילדיו, שיוכלו לזהות כי במצבו הוא כבר אינו מסוגל להבין בדבר שלשמו ניתן ייפוי הכוח המתמשך.
- האדם העורך את ייפוי הכוח יכול לקבוע כתנאי את התרחשותו של אירוע מסוים, למשל, אשפוז פסיכיאטרי.
- אם העורך את ייפוי הכוח לא התייחס לכך בייפוי הכוח המתמשך מפורשות – ייכנס ייפוי הכוח המתמשך לתוקפו על פי חוות דעת רפואית, שלפיה אותו אדם שערך את ייפוי הכוח אינו מסוגל להבין באותו עניין שלשמו ניתן ייפוי הכוח המתמשך.
- אין בעצם הכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך, כשלעצמה, כדי לפגוע בכשרות המשפטית של האדם הממנה.
מה זה אפוטרופוס – מה הוא חייב, למה הוא זכאי
קצבה לילד יתום או נטוש – שאלות ותשובות
בייביסיטר, מנקה, מטפל סיעודי – כל השאלות והתשובות על העסקת עובד במשק בית
הבורסה, בניהולו של איתי בן זאב, דיווחה על הגשת טיוטת תשקיף לרשות ניירות ערך. התשקיף אושר עלי ידי הדירקטוריון
לאחר שנה של עיכובים בגלל סכסוך עובדים, הבורסה לני"ע בת"א מוציאה לדרך את מהלך הנפקת המניות, שאם יצליח -ייסחרו בבורסה המנפיקה עצמה. הבורסה, בניהולו של איתי בן זאב, דיווחה על הגשת טיוטת תשקיף לרשות ניירות ערך. התשקיף אושר עליידי הדירקטוריון. מי שצפוי להוביל את ההנפקה, הוא בנק ההשקעות ג'פריס , שרק לאחרונה הפך לחבר בורסה מרחוק.
הבחירה בחתם בינלאומי נובעת מרצון הבורסה להציע הצעה לא אחידה. לכן, האינדיקציות לשווי יינתנו רק לאחר התחלת הרוד שואו, וזה ייצא ככל הנראה לדרך ברגע שרשות ני"ע תאשר את התשקיף.
לרוב הליך ההנפקה של חברה שהתשקיף שלה כבר אושר ברשות, נמשך כשבועיים-שלושה. לרשות – שהיא הרגולטור האחראי על הבורסה – יש כחודשיים לכל היותר לבחינת התשקיף, אך סביר שהאישטר יתרחש אף קודם.
בעבר אמר מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, כי "לא תהיה הנפקה מתחת לשווי של 551 מיליון שקל" – השווי שבו נכנסו חלק מרוכשי מניות הבורסה, כשזו יצאה משליטת חברי הבורסה הישראליים בראשות הבנקים. לפי דוחות הרבעון הראשון של הבורסה הונה העצמי גדל ל-563 מיליון שקל.
בבורסה כתבו כי "ההנפקה תתבצע על בסיס הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2019",ולפיהם רשמה רווח נקי של כ-5.4 מיליון שקל בלבד, לעומת רווח של כ-8.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.
את הקיטון בבורסה מסבירים שם: "הקיטון בהכנסות נובע מירידה במחזורי המסחר והסליקה, בדומה למגמה הכלל עולמית, וכן מהשפעת הרפורמה בקרנות הסל שהתרחשה בסוף שנת 2018. בשאר סעיפי ההכנסות שאינם ממסחר, רשמה הבורסה גידול לעומת התקופה המקבילה אשתקד". עוד מציינים בבורסה כי "יישום תקן 16 IFRS וגידול בהוצאות השיווק היו הגורמים המרכזיים לגידול בהוצאות הרבעוניות, שהסתכמו בכ-61.7 מיליון שקל".
הסכסוך עם העובדים נמשך
בשנה שעברה יצאה הבורסה משליטת הבנקים והפכה לחברה בבעלות פרטית, אשר פועלת למטרות רווח. בהמשך לתהליך זה, מתכננת עתה הבורסה להנפיק כשליש ממניותיה. במסגרת שינוי מבנה הבעלות בחברה נמכרו מניותיה לחמישה גופים זרים, בהובלת מניקיי האמריקאית-אוסטרלית שמחזיקה ב-20% ממניות הבורסה.
יתר ארבעת המשקיעים הזרים שרכשו את מניות הבורסה הם Sunsuper ,Moelis, Dalton ו-Novo Nordisk Foundation הדנית, שמתבססת על חברת התרופות הבינלאומית בשם זה, שהעבירו את רוב מניותיהם לידיו של נאמן – משה טרי – בהמתנה להנפקתן לציבור. זאת כחלק מהתחייבות הרוכשים להנפיק חלק ניכר מהחזקותיהן בבורסה, אף שהם יישארו בעלי מניות גם לאחר ההנפקה, עם החזקה של קצת פחות מ-5% לכל אחד מארבעת הגופים.
רוב המשקיעים שילמו עבור מניותיהם כ-64.65 מיליון שקל, לפי שווי בורסה של 500 מיליון שקל, ומניקיי שילמה 110 מיליון שקל עבור מניותיה בבורסה, לפי שווי חברה של 551 מיליון שקל.
עוד 6% ממניות הבורסה כבר ניתנו לעובדיה, עבור הסכמתם להליך. עם זאת, ההנפקה של הבורסה נדחתה בשנה בגל עימות עם העובדים שעוד תלוי בבית המשפט.
יו״ר רשות ניירות ערך, ענת גואט ה,מסרה בתגובה: "הנפקת הבורסה היא צעד נוסף בדרך שאנו מקדמים לפתיחת שוק ההון והפיכתו לחדשני ומתקדם בדומה לשוקי ההון המתקדמים בעולם. תהליך הנפקת הבורסה הוא שלב טבעי ומוכר בשווקים שעברו תהליך של שינוי מבני, מבורסה שהיא בבעלות חבריה, לבעלות של בעלי מניות, בעלי אינטרס הוני מובהק, שרואים את השאת הערך של הבורסה כמטרה עליונה ולכן גם את פיתוחה העסקי לטובת המשקיעים והחברות הציבוריות, כך שניצני השינוי המבני כבר כאן״. את הנפקת הבורסה מלווה משרד עורכי הדין ברגמן וקסלר, ואת ג'פריס מלווה משרד הרצוג פוקס נאמן."
השכר הממוצע למשרת שכיר במשק הגיע בחודש מרץ ל-11,400 שקל לעובדים ישראלים, במחירים שוטפים. מדובר בעלייה של 3% לעומת השכר הממוצע במרץ בשנה שעברה
לפי הלמ"ס, השכר הממוצע למשרת שכיר במשק הגיע בחודש מרץ ל-11,400 שקל לעובדים ישראלים, במחירים שוטפים. מדובר בעלייה של 3% לעומת השכר הממוצע במרץ בשנה שעברה. במחירים קבועים נרשמה עלייה של 1.6% לעומת מרץ 2018.
הנתונים משקפים את השכר השוטף, כלומר זה שהעובדים מקבלים לחשבון הבנק, נתון המושפע במידה רבה מהשפעות של חגים ותנודתיו. מחירים קבועים הם נתון המתקבל לאחר ניכוי מדד המחירים לצרכן באופן שאינו מושפע מעליות או ירידות המחירים במשק כדי לשקף את כוח הקנייה של השכירים
ברבעון הראשון של 2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-4% בשנה, בהמשך לעלייה של 4.5% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2018.
בחלוקה לשירותים עליית השכר החדה ביותר ברבעון הראשון של השנה נרשמה בענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים – שם עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-7% בשנה, בהמשך לעלייה של 4% בחישוב שנתי ברבעון האחרון של 2018. ירידה בשכר חלה בענף חקלאות, ייעור ודיג, שם ירד השכר הממוצע למשרת שכיר ברבעון הראשון ב-3.7% בחישוב שנתי לעומת עלייה של 4.4% בחישוב שנתי ברבעון האחרון של 2018.
בתחתית הרשימה נמצא ענף שירותי אירוח ואוכל, עם 5,323 שקל בחודש. בענף שירותי האירוח והאוכל גם נרשם פער משמעותי בין שכרם של עובדי בתי המלון, המהווים כ-16% מהעובדים בענף (8,443 שקל), לבין זה של עובדי המסעדות ובתי הקפה, שמהווים כ-84% מהענף ומרווחים 4,717 שקל בחודש.
עלייה במספר העובדים בביטוח ופיננסים, ירידה בשירותי ניהול ותמיכה
מבחינת היקף המשרות, בענף שירותי ניהול ותמיכה ירד מספר משרות השכיר ב-4.3% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרץ 2019, בהמשך לירידה של 0.5% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2018. בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח עלה מספר משרות השכיר ב-2.9% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרץ 2019, בהמשך לעלייה של 2.5% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2018. 66% מההמשרות היו בענפים שבהם השכר לשכיר נמוך מהממוצע במשק.
בהייטק, המחושב בנפרד, שכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 25,900 שקל, עלייה של 4.6% לעומת מרץ 2018. בחודש מרץ 2019 היה מספר משרות השכיר בתחום ההייטק 325.4 אלף, עלייה של 0.4% לעומת פברואר 2019 (324 אלף). משרות השכיר בתחום ההייטק היו 9% מכלל משרות השכיר במשק בדומה לפברואר 2019.
נזכיר כי חודש מרץ מאופיין לרוב בעליות בשכר, על רקע בונוסים הניתנים בענפים מסוימים
השכר הממוצע בינואר: 10,538 שקל
מתכנתות מרוויחות 75% מגברים, אתיופיות וערביות מרוויחת פחות 50% מהשכר הממוצע
לאחר יותר מ-20 שנה שבהן חלים חוקי השכירות בעיר, תקנות שונות העניקו יותר כוח לבעלי הבתים, עכשיו הצעות חוק שונות רוצות להחזיר את הכוח לשוכרים
בקרוב יפקעו בניו יורק התקנות על פיקוח שכר דירה, הקיימות כבר עשרים שנה.
אחת ההצעות שעומדות על השולחן היא "הפיקוח האוניברסלי על שכירות". כבר תשע הצעות חוק לסנאט הן בנושא זה. לפי ההצעות יימחקו בונוסים של המדינה לשיפוצים על-ידי בעלי הנכסים, שאחריהם הם יכולים לגבות שכירות מוגדלת; עוד מוצע שיבוטל ההיתר לבעלי הבתים לייקר את השכירות על דירות ריקות; וכן למנוע ייקור שכירות לדיירים קיימים שמשלמים שכר דירה מועדף, שהוא פחות מהמקסימום החוקי, אבל כפופים לייקור חד כשהחוזים מתחדשים. מטרת הרפורמות לפגוע בהישגי בעלי הבתים שהחלישו את הפיקוח על שוק הדיור בשכירות
מטרת החקיקה, שהיא חלק מגל כולל בארצות הברית, היא לאפשר לדיירים להישאר בבתיהם ובשכונותיהם ולמנוע או להגביל את ייקור השכירות וכן להגביל את יכולת הפינוי של בעלי הבתים. גם באורגון הועבר לאחרונה חוק פיקוח אוניברסלי על שוק השכירות במדינה, וניסיוני חקיקה דומים מתנהלים בקולורדו, באילינוי ובמדינת וושינגטון.
רפורמה בניו יורק, אם תיחקק, תהיה חזרה לשנות ה-70 במובן של הגנה חוקית מסורתית על דיירים. הסיבות לגל החקיקה הן לא רק השלטת אידאולגיה שמאלית על ערי ארצות הברית אלא נובעות מכך שעובדי שכר מינימיום בערים הגדולות לא יכולים להרשות לעצמם דירת שני חדרים, ושיעור חסרי הייור בלוס אנג'לס וכן בניו יורק גדל בעיר..
בעוד מעמדם של העובדים הפשוטים נשחק, כוחם הכלכלי והפוליטי של העשירים גדל. אחד העיסוקים הכלכליים המכניסים בארה"ב ובכל העולם הוא ניהול קרן נדל"ן מניב או חברת השקעות פרטיות (פרייבט אקוויטי) שמשקיעה בנכסים להשכרה.
בעוד מיליוני משקי בית פונו בעקבות המיתון והמשבר, הקרנות וחברות ההשקעה הללו הרוויחו, ואיפשרו לרכוש את הנכסים הללו בזול. הדיירים המפונים חזרו לבתיהם ושילמו שכר דירה גבוה ועם פחות תחזוקה.
עם זאת, בעלי הנכסים טוענים שרפורמות נגדם יפגעו בסופו של דבר בדיירים, ולא רק בהם. במדינת ניו יורק כשלושה מיליון משקי בית מתגוררים בשכירות, ומחציתם משלמים יותר מ-30% מהכנסתם השנתית על שכירות. .
בישראל מי יגן על השוכרים?
בישראל חוק שכירות הוגנת, שאותו יזמו הח"כים סתיו שפיר ורועי פולקמן, אמור היה לצמצם את בעיות השכירות, ובין היתר דובר אז על מנגנון שיגדיר מה היא דירה ראויה למגורים, מה הם החובות של בעלי הדירה ומה הם הובות השוכרים. כדי למנוע את חוסר הוודאות הוצע לייסד פיקוח על עליית שכר הדירה שיוכנס לחוק, ורשם שכירויות שיבצע מעקב אחרי חוזי שכירות ויספק מידע בתחום .
אולם בסופו של דבר, הרעיון להטיל פיקוח על מחירי השכירות עורר התנגדות חריפה מצד כלכלנים; הרעיון לקיים רשם שכירויות שיעקוב אחרי השוק – עורר התנגדות מצד הרשויות המקומיות, שטענו כי אינן יכולות לעמוד בנטל. בסופו של דבר חלקים מהחוק נכנסו כתיקון לחוק השכירות והשאילה מ-1971. נכון לעכשיו הגרסה הסופית של החוק מגדירה מה היא דירה ראויה למגורים, ועשויה למנוע מצבים שאירעו בעבר, של השכרת מחסנים כדירות לכל דבר.
עוד הסדיר החוק את החובות והזכויות של השוכרים והמשכירים, שעד כה נדונו בעיקר בתביעות הדדיות בבתי משפט, אולם הגרסה שהתקבלה בסופו של דבר היא גרסה פושרת המתקשה להגן בפועל על השוכרים בד בד גדל שכר הדירה. גם בבורסה בתל אביב כמה חברות עוסקות בתחום פיקוח השכירות. החשש הוא שהרגולציה תפגע בדיורג שלהן.
למה הכלכלנים מתנגדים לפיקוח שכר דירה
הכלכלנים טוענים שפיקוח שכר דירה מוביל להרס שוק השכירות. בין היתר למחסור, תחזוקה לקויה ושוק שחור. הבעיה העיקרית היא הקושי באכיפת החוק. הכלכלנים אומרים שאין תחליף להורדת דמי השכירות מלבד הגדלת ההיצע.
המסר העיקרי של החוקרים הוא שרצוי ליצור מצב שכדאי להשכיר וכדאי לשכור. לכן המדיניות המומלצת היא בעיקר בתחום מניעת ניצול כוחו של משכיר להעלות את שכר הדירה מעבר למחיר השוק לדייר קיים, שאינו רוצה לשאת בעלות המעבר, ובדרישה להתראה וסיבה סבירה לפני פינוי דייר בחוזה פתוח. מצד שני, הכותבים מדגישים מאוד את החשיבות של היכולת לפנות בקלות דיירים שאינם עומדים בתנאי החוזה.
נחשפים הדיונים בוועדת הכספים על הצעת עידוד בנייה למגורים להשכרה
דיור להשכרה – מה זה, מי זכאי ואיפה קיים
האם מותר להשכיר דירה דרך Airbnb?
קבוצת ביתא הגישה תוכנית לפינוי-בינוי בקריית אליעזר – 530 דירות במקום 120 לצד תוכנית שתעלה את מספר הדירות המתוכננות ל-1200
לוועדת התכנון המקומית של עיריית חיפה הוגשה תוכנית פינוי־בינוי לבניית 530 דירות בשכונת קריית אליעזר, במקומן של 120 דירות קיימות. המגישה היא קבוצת ביתא.
התוכנית היא לשלושה בנייני מגורים בגובה 10 קומות ושלושה מגדלים בני 25 קומות, שיכללו גם 3,000 מ"ר שטחי מסחר ומשרדים וכ־1,000 מ"ר שטחים ציבוריים. מדובר בשטח של 12 דונם, בין דרך אלנבי מדרום, דרור ממערב, החותרים מצפון ורוטשילד ממזרח.
תוכנית זו היא תוכנית שנייה של החברה בחלקה הדרומי של השכונה. לפי התוכנית כ־1,200 ייבנו במקומן של כ־300 דירות ישנות.
לדברי מנכ"ל החברה אודי שליין, ההגשה לוועדה בוצעה לאחר תקופה ארוכה של תיאומים בין החברה ובין אגף ההנדסה של העירייה. החברה רכשה אז שלושה מבני מגורים, אחד מהם נטוש, בסך הכול ב-14 מיליון שקל. כעת מחזיקה החברה ברוב של למעלה מ־80% הסכמות של בעלי הנכסים בשטח, ומצויה בשלבי החתמתם על חוזי הביצוע.
מתוך שלושת המבנים שרכשה החברה שניים מאוכלסים ואחד נטוש. עד ביצוע ההריסה בעוד מספר שנים, החליטה החברה להשקיע כמיליון שקל בשיפוצו והתאמתו להקמת גן ילדים קהילתי, מועדון לקיום פעילות חברתית ודיור בהשכרה. הקבוצה פרסמה קול קורא לתושבים, ארגונים וקהילות להקמת גן הילדים.
בנוסף לכך מתכוונת החברה לייעד 20 דירות בפרויקט להשכרה ארוכת טווח, זאת באמצעות החברה־הבת קומיוניט. לדברי אחד ממנכ"לי החברה, אודי שליין, יש לקשור בין הפן הפיזי של פיתוח והתחדשות השכונה לפן החברתי והקהילתי. "אנחנו משקיעים המון כדי להרים את החינוך והתרבות בשכונה ולמשוך צעירים לגור בה".
התוכנית השנייה כוללת בניית 670 דירות בשטח של כ־14 דונם במתחם צמוד, בין הרחובות רוטשילד ממזרח והמעפילים ממערב. תוכנית זו, לדברי שליין, מצויה עדיין בשלבי תיאום עם העירייה.
בשתי התוכניות תמהיל דירות מגוון, מדירות 50 מ"ר בנות שני חדרים עד פנטהאוזים. שטח דירה ממוצע הוא כ־100 מ"ר, 20% מהדירות הן קטנות, בנות שניים־שלושה חדרים.
בביתא שותפים מלבד לנדאו, גם עו"ד דניאל פרידלר, שלו עבר במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, המשמש כיו"ר החברה והאחראי על התחום המשפטי בה, ושליין.
קריית אליעזר – אזור של התחדשות עירונית
קריית אליעזר היא מהמרכזיות שבשכונות חיפה. ולצד בת גלים פועלת בה קבוצה של התחדשות עירוניתץ
היא נוסדה בשנת 1951 בידי עולים מיוון ורומניה שעבדו בנמל עבור אוכלוסייה דתית על שטח חקלאי של המושבה הטמפלרית. את השכונה חוצות שדרות רוטשילד, שלצידן כיכר מאירהוף, טיילת ירוקה ואצטדיון קריית אליעזר, ששירת את שני מועדוני הכדורגל הגדולים של העיר, מכבי והפועל. בקצה המערבי של השכונה נמצאת מערת אליהו, המשמשת אתר צליינות ליהדות, הנצרות והאסלאם, ולצידה מוזיאון ההעפלה וחיל הים ובית הקברות הבהאי. עוד בקריית אליעזר בית הספר לאמנויות "רעות", ובית מיח"א – ארגון המטפל בילדים עם לקות שמיעה, ומבנה מעונות סטודנטים של הטכניון. בשכונה חיים עולים רבים מחבר המדינות.
חלקה המזרחי של השכונה, שבין שדרות רוטשילד ורחוב יצחק שדה, נקרא "קריית אליהו", והוא שכונה מעורבת. .בשכונה קיים מרכז מסחרי גדול "מאירהוף" וכן הסניף הראשון של רשת מקס סטוק.
פינוי בינוי ענק בבת גלים בחיפה
שכונת נווה גולן, תתחדשי, קיבלת היתר בנייה לתמ";א 38
תוכנית לבניית אלפי דירות בחיפה נעצרה