קצב הגיוס של ליברה, חברת הביטוח הדיגיטלית, נובע מהשקעה רבה מפרסום אך זו גם מובילה להפסדים

שתי חברות ביטוח חדשות ודיגיטליות, שהקימו בכירים לשעבר בענף, קמו השנה — ליברה וווישור. ליברה מתמקדת בביטוחי חובה ומקיף לרכב,  וווישור מתמקדת במכירת ביטוחי רכב, רכוש ודירה לקבוצות כמו עובדי מדינה. על פי דו"חות החברות ל־2018 הדיגיטל מהווה סכנה גדולה בעתיד להגמוניה של חברות הביטוח הגדולות.

מדו"חות ליברה,, עולה כי החברה גבתה פרמיות בהיקף של 14 מיליון שקל ב־2018 (קצב שנתי). רוב הפרמיות (9 מיליון שקל) נגבו בתחום הביטוח המקיף לרכב והיתר בתחום ביטוח החובה לרכב. לפי החברה, 98% מהמבוטחים רכשו את שני הביטוחים. אם עלות הפרמיות החודשית עבור שני הביטוחים עומדת על 270 שקל בממוצע, המשמעות היא שליברה גייסה כ-4500 מבוטחים בשלושת חודשי הפעילות המלאים שלה. למרות המספר הנמוך, זה קצב גיוס גבוה.

כדי להגיע לזה החברה הוציאה 8 מיליון שקל על שיווק. ולכן החברה סיימה את השנה בהפסד כולל (לפני מס) של כמעט 10 מיליון שקל. בשל ההפסד הזה, ויתרה המנכ"לית על הבונוס שלו היא זכאית, בהיקף של מיליון שקל.

.

מעודכן ל-06/2019

ערעור על חוב ארנונה. למי פונים? למנהל הארנונה או לבית המשפט?

קיבלתם חוב ארנונה, ומשהו לא מסתדר לכם? אולי לא גרתם במקום, אולי כבר שילמתם, אולי הסכום גבוה מדי ממה שצריך לשלם. עם מי מדברים?  הגוף המוסמך יכול להיות מנהל הארנונה, ואחריו ועדת הערר לענייני ארנונה – וכן בית המשפט לעניינים מנהליים. מה הסמכות בכל גוף?

מנהל הארנונה וועדת הערר לענייני ארנונה

עלפי חוק מנהל הארנונה וועדת הערר לענייני ארנונה מוסמכים לדון רק בטענות מסוימות הקשורות לחיובי ארנונה של תושבים, ובהן הנכס שבשלו נדרש תשלום הארנונה אינו באזור הנקוב בהודעת התשלום; בהודעת תשלום הארנונה שמשיגים עליה נפלה טעות בציון סוג הנכס, גודלו או השימוש בו; החייב אינו "מחזיק" בנכס כהגדרתו בפקודת העיריות; הנכס הוא "עסק" והחייב אינו בעל שליטה בו או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס.

בית המשפט

רטרואקטיביות החיוב, לעומת זאת, נשארה בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים, ואם תושב מבקש לערער על חיובי הארנונה שלו הוא צריך לנהל הליכים מקבילים:  בפני מנהל הארנונה בטענות המצויות בסמכותו ובפני בית משפט לעניינים מנהליים בשאלת רטרואקטיביות החיוב ואחרות

מהי רטרואקטיביות החיוב

חיובי ארנונה רטרואקטיביים הם כל חיוב שחל אחורה על תקופה שכבר יצא לה חיוב שונה. אם יצאה לשנה מסוימת שומת ארנונה בסכום מסויים, כל שומה עם תיקון חיוב ארנונה שתצא לאחר מכן ותשנה את החיוב לאותה השנה ("שומה מתקנת") היא למעשה חיוב רטרואקטיבי

הנחת היסוד היא שחיוב רטרואקטיבי אינו תקף. כי להצדיק את החיוב צריכה הרשות להציג נימוקים משכנעים מדוע יש לה את הזכות לעשות כן, ותישאל השאלה האם החלטת הרשות היא סבירה, והאם הנישום צריך לשאת בחיוב כזה כי הוא גרם לו, ובאיזה מידה. או במילים פשוטות- האם היה לנישום "אשם תורם" להיווצרות החיוב המתוקן.

קודם תמצו הליכים

בשאר המקרים בתי המשפט לעניינים מנהליים כבר מחקו עתירות שהוגשו לבית המשפט,  כי היה על החייב למצות את מסלול ההשגה והערר – ורק לאחר מיצוי הליכים אלה אפשר להגיש עתירה על חיוב רטרואקטיבי. התוצאה היא שהאזרחים לא יודעים כיצד לנהוג, וחוששים שאם לא תוגש עתירה מנהלית, תטען הרשות המקומית לשיהוי שיביא לדחיית הדיון.

אז אם החוק לא ברור, כדאי שהחוק יתוקן ואם יש עומס על בתי המשפט, צריך שסמכותם של מנהל הארנונה ושל ועדת הערר תורחב ותכלול גם אפשרות לדון בטענות של רטרואקטיביות.

נכס לא ראוי לשימוש: העירייה חייבה בארנונה, בית המשפט ביטל את החיוב

תושבי פתח תקווה יקבלו החזרי ארנונה; העירייה השתמשה בשיטת הצמדה לא חוקית

חשבון ארנונה – למה צריך לשים לב

על פי מחקר חדש בית בהונג קונג עולה יותר מ-6.2 מיליון דולר

חושבים שתל אביב יקרה או  אי אפשר לקנות דירה בארץ? אתם כנראה לא גרים בהונג קונג, העיר היקרה ביותר בעולם עבור המחפשים לקנות דירה, כך מראה מחקר חדש. כך לפי דו"ח החיים הגלובליים השנתי החמישי של חברת הנדל"ן CBRE, שמתייחס לנתוני 2019 של שווקי נכסים ב-35 ערים שונות.

באסיה הנכסים היקרים ביותר בעולם, והונג קונג העיר היקרה בעולם זו השנה החמישית ברציפות, בעוד סינגפור הגיעה למקום השני, ושנגחאי לשלישי.

אז כמה עולה דירה בהונג קונג? המחיר הממוצע של בית יוקרה בהונג קונג ב-2019 הוא יותר מ-6.2 מיליון דולר.הביקוש הגבוה וההיצע המועט העלו את מחירי הנדל"ן למחירים לא ריאליים, וישנן תוכניות ליצירת אי מלאכותי בעלות של 80 מיליארד דולר אשר אמור ליצור יותר היציע דיור וכך להוריד מחירים.

עוד בסין הערים  שנזן ובייג'ין. שתיהן נכנסו לרשימת עשר הערים היקרות ביותר השנה, והגיעו למקומות החמישי והתשיעי בהתאמה. ונקובר, בה המחיר הממוצע של בית מגורים עומד על 815,300 דולר – במקום הרביעי אך במקום הראשון בצפון אמריקה. לונדון במקום השמיני והכי יקרה באירופה. שם בית עולה כ-650,000 דולר. לוס אנג'לס וניו יורק נמצאות גם הן בעשירייה הראשונה.

מחיר ממוצע לדירת יוקרה

1. הונג קונג – 6.873 מיליון דולר

2. שנגחאי – 2.432 מיליון דולר

3. מוסקבה – 2.384 מיליון דולר

4. בייג'ינג – 2.236 מיליון דולר

5. שנזן – 1.953 מיליון דולר

6.לונדון – 1.751 מיליון דולר

7. לוס אנג'לס – 1.431 מיליון דולר

8. ניו יורק – 1.260 מיליון דולר

9. סינגפור – 1.244 מיליון דולר

10. פריז – 1.04 מיליון דולר

מי שמעוניין בדירות זולות כדאי לו לחפש דירות באיסטנבול, הו צ'י מין סיטי, ובנגקוק. הערים שראו את העלייה החדה ביותר במחירים הן ברצלונה, דבלין ושנגחאי, כך על פי CBRE.

ומה עם שכר דירה?

בשכירות העיר היקרה ביותר היא ניו יורק, בה שכר הדירה הממוצע הוא 2845 דולר לחודש. אבו דאבי והונג קונג הן שתי הערים היקרות ביותר הבאות, עם שכר דירה ממוצע של יותר מ-2,700 דולר. תל אביב לא ברשימה

ממוצע לחודש

1. ניו יורק – 2,844 דולר

2. אבו דאבי – 2,807 דולר

3. הונג קונג – 2,777 דולר

4. ג'דה – 2,399 דולר

5. לונדון – 2,389 דולר

6. לוס אנג'לס – 2,312 דולר

7. דאבלין – 2,226 דולר

8. ריאד – 2,199 דולר

9. דובאי – 2,044 דולר

10. סינגפור – 1,935 דולר

את ההשקעה הטובה ביותר בשכירות לעומת שנה  שעברהעשו מי שהשקיעו בבבירת פורטוגל ליסבון, בה המחירים עלו ביותר מ-20%. הערים הזולות ביותר להשכרת דירה הן בנגקוק, איסטנבול ומונטריאול, אם כי מידע במדד זה לא היה זמין עבור חמש ערים.

מחירי הדירות בארץ – פי שתיים (ויותר) מבעולם

אם ספוטיפיי הייתה מודאגת משירות המוזיקה של אפל שיגנוב לה לקוחות עכשיו היא צריכה לדאוג משחקן חדש. לפי בילבורד, אמזון צפויה להשיק כבר השבוע שירות מוזיקה חינמי.

לאמזון כבר יש שירות מוזיקה משלה בשם פריים מיוזיק שכלול במסגרת הכוללת, וגם שירות בשם מיוזיק אנלימיטד שכולל ספריה הרבה יותר עשירה בשירים. שירות האנלימיטד עולה 10דולר בחודש, 8 דולר לחודש למנויי פריים, או  4דולר לחודש למי שמאזין רק באמצעות רמקולי אקו.

כך שהתחרות המרכזית היא לא מול אפל, אלא מול ספוטיפיי, שלצד שירות המנויים שלה, יש לה גם שירות חינם מבוסס פרסומות. לפי בילבורד, אמזון תשלם לחברות המוזיקה עבור כל השמעה, ולא נתח מההכנסות מהפרסומות. אך אמזון סירבה להגיב לידיעה.

מי תנצח

לספוטיפיי ישנם 96 מיליון מינויים בתשלום, אך לצידם ישנם 116 מיליון משתמשים שנמצאים דווקא במינוי החינמי שלה והם מקור הכנסה חשוב עבורה, כך למשל בעוד בארצות הברית אפל עקפה את ספוטיפיי במספר המנויים המשלמים, זה לא המצב במינוי החינמי.

בניגוד לספוטיפיי, שכל המודל הכלכלי שלה נשען על מינויים לשירותי מוזיקה, אצל אמזון מדובר בתחום נישה שנועד לקדם תחומים אחרים. כך אמזון יכולה להשתמש בשירות החדש ולהציע אותו למשל רק למשתמשי מכשירי אקו, הרמקולים החכמים שלה, או להכניס פרסומות חכמות למוצרים ושירותים דרך אמזון.

אלו חדשות לא טובות עבור ספוטיפיי, כי אמזון נוקטת אסטרטגיה של חיסול מתחרים. ובעוד ספוטיפיי נאבקת על הפיכתה לרווחית, לאמזון יש מצבורי כסף ענקיים. בסופו של דבר השאלה היא התוכן ושינוי הרגלים, האם אמזון תצליח להעביר מאזינים הרגילים לסופטיפיי ואוהבים את הבחירות שלה להרגלי ההאזנה שלהם.

בעיה נוספת עם מינויים חינמים היא שהם לא מכניסים הרבה כסף לשירותי תוכן, והמטרה שלהם היא ליצור היכרות ולהעבר אותם למנוי בתשלום, ואז הם הופכים לרווחיים עבורה, או לפחות מושכים משקיעים. כך או כך ספוטיפיי נכנסת למלחמה

גוגל משיקה שירות רחפנים מסחרי לפני אמזון

צליל מכוון – דרך איזו אפליקציה כדאי (וזול) להאזין למוזיקה?

איך שומעים היום מוזיקה?

מאגר נתוני האשראי כבר יצא לדרך, אבל הלווים לא ממהרים שיתגלה להם מידע והבנקים לא ממהרים להחתים

מאגר נתוני האשראי המדובר כבר החל לפעול, אבל הציבור טרם הגיע והמערכת טרם ברורה לכולם. זהו פרויקט של בנק  ישראל שמטרתו להגדיל את התחרות בשוק האשראי הצרכני, כך שלמלווים יהיה יותר מידע על הצרכנים. בינתיים בבנקים ובגופים החוץ בנקאיים מוטרדים  ממורכבות הפרויקט מבחינה טכנולוגית ומבחינה תפעולית. עוד חוששים שהמערכת דווקא תגרום למחנק אשראי ועליית ריביות, בעיקר ללקוחות החלשים.

חלק מהבנקים מתכוונים לעשות זאת רק כשלקוחות יבקשו הלוואה חדשה. חלק מהבנקים כבר ניסו להחתים לקוחות קיימים, אך לא זכו להיענות וחלק התעוררו רק בשבוע האחרון.

הבנקים זכו משום כך לביקורת,  הרי חוק נתוני האשראי החדש קיים כבר מזה כ-3 שנים, ובתקשורת כבר דובר עליו הרבה.  אבל בנק ישראל שלח אל הבנקים מכתב רק במהלך חודש ינואר האחרון, שבו ביקש להעביר אליו את נוסח טופס הסכמת הלקוח לקבלת הנתונים. כך שלא היה לבנקים זמן רב להחתים מראש את הלקוחות על קבלת הנתונים עליהם מהמאגר.

המאגר אמור לכלול נתונים על מצבת החוב של כל לווה ועל רצון ויכולת החחזר שלו. כך המלווים – בנק או חברת אשראי חוץ בנקאי – יוכלו לדעת את רמת הסיכון של הלווה ולהתאים לו הצעה ראויה, בעוד היום רק לבנקים יש את התמונה המלאה יותר, ואילו החוץ בנקאיים מלווים בריבית גבוהה יותר, כדי להיות מוגנים מהסיכון.

מי שייפגע מכך, לפחות בטווח הקצר, הם הלווים החלשים, משום שיתקשו יותר לגייס הלוואות, אם כל מלווה יידע על הלוואות אחרות שלקח הלווה.

החשש הוא שהבנקים יגלו על לקוחות מסוימים שהם ממונפים יותר מכפי שחשבו, ובמצב זה לקוח שיתגלה שזה מצבו, הבנק מיד יצמצם הלוואות.  הפתרון עבור הלקוחות הוא לא להסכים שגופי האשראי יקבלו עליהם את המידע. או להיגרע לחלוטין מהמאגר, כך שהמידע על ההלוואות הרבות שנטל לא ייחשף. אבל אם יעשו זאת יסומנו מראש על ידי הגופים הפיננסים כ"בעייתיים", ונותני האשראי צפויים להירתע מלהציע להם הלוואות, כאשר אין להם מספיק מידע עליהם.

אז מה כן יוכלו לעשות? לפי החוק גופי האשראי הקטנים המנהלים פחות מ-250 מיליון שקל לא מחוברים למאגר נתוני אשראי. אבל אלו נותנים הלוואות בריביות גבוהות מאוד, הגבוהות אף יותר מבשוק החוץ בנקאי.  אך למרות שהלקוחות ייפגעו, בטווח הקצר, בטווח הארוך הגופים יהיו מוגנים מהלוואות בסיכון גבוה ומהעדר החזרים וגם הלווים לא יסתבכו עם חובות שלא יוכלו להחזירם

שיפור ללקוחות הטובים

בעוד הלקוחות הבעייתיים סובלים בטווח הארוך, התחרות תשתפר בעקבות המאגר בעיקר בעבור הלקוחות הטובים. לקוחות אלה שבויים כיום בידי בנק האם שלהם, שהוא כמעט היחיד שיודע שהם אכן לקוחות טובים.

השליטה של הבנקים בתחום האשראי הצרכני – בניגוד לאשראי העסקי שם יש תחרות – מאפשרת לבנקים להמשיך ולשמור על מרווחים גבוהים בתחום זה. למעשה האשראי הצרכני, על אף הירידה בו במערכת הבנקאית,  הוא הכנסה חשובה של המערכת הבנקאית. כך למשל מנתוני בנק ישראל עולה כי המרווח הממוצע באשראי הצרכני עמד ב-2017 על 5.87% לעומת כ-2.5% במגזר העסקים הבינוניים והגדולים. אז נכון שאשראי צרכני מסוכן יותר מאשראי עסקי שמגובה לרוב בביטחונות ועדיין, אחת הסיבות למרווח הגבוה הוא שלבנקים לא הייתה תחרות אמיתית על הלקוח.

הציפייה היא שברגע שהמידע על הלקוחות יהיה פתוח לכלל נותני האשראי השונים, הם יוכלו לתמחר טוב יותר את ההלוואות – ובעיקר להציע הצעות אטרקטיביות ללקוחות הטובים – ולהתחרות בבנקים. ייתכן כי גם מוסדיים וחברות פרטיות ייכנסו לתחום.

איך יעבוד מאגר נתוני האשראי החדש

אושר בממשלה: יוקם מאגר מרכזי לנתוני אשראי לטובת הגדלת התחרות בשוק האשראי הקמעוני

מאגר האשראי – כל מה שצריך לדעת

לעומת שלושת החודשים הקודמים נמכרו 16% דירות יותר,  הכי הרבה דירות נמכרו בנתיבות ובהרצליה

הדירות החדשות שמכרו הקבלנים בדצמבר 2018-פברואר 2019 הסתכמו בכ-6,400 דירות, עלייה של 16% לעומת שלושת החודשים שקדמו להם אז נמכרו 5,500 דירות. כך עולה מנתוני  הלמ"ס.

עם ניכוי השפעות עונתיות, כמו חגים,  בתקופה זו חלה עלייה של 2.5% לעומת התקופה הקודמת. מספר הדירות החדשות שנמכרו עלה בשיעור ממוצע של 3% בחודש,  מאפריל 2018,לאחר תקופה ארוכה שבה חלה ירידה של כ-1.5% בממוצע בחודש,  מיולי 2015 עד מרץ 2018.

הכי הרבה דירות חדשות בנתיבות

בפילוח גיאוגרפי לפי מחוזות, כ-27% מהדירות החדשות שנמכרו בתקופה זו היו במחוז המרכז, כ-23% במחוז תל אביב, 16.8% במחוז דרום, כ-13% במחוז צפון, כ-12% במחוז חיפה וכ-6% במחוז ירושלים.

היישובים שבהם חלה העלייה המשמעותית ביותר במכירת דירות חדשות בשלושת החודשים האחרונים היו נתיבות (513 דירות לעומת 40 בשלושת החודשים הקודמים), הרצליה (זינוק של כ-170% ל-462 דירות), רעננה (עליה של כ-97% ל-175 דירות) ויבנה (עלייה של כ-80% ל-285 דירות).

ירידות היו בראש העין (ירידה של 66% ל-194 דירות), בראשון לציון (ירידה של כ-25% לכ-200 דירות), בתל אביב-יפו (ירידה של 21% ל-211 דירות) ובחולון (ירידה של 7.4%).

מספר הדירות שהחלה בנייתן בקבוצות רכישה בתקופה הנסקרת עמד על 330 דירות – דירה אחת לכל 19. דירות שמכרו הקבלנים באותה תקופה.

ומה עם מחירי הדירות?

בענף הבנייה מספרים על התעוררות במשרדי המכירות, בזכות משפרי דיור שהצטרפו בשלבים מאוחרים יותר לתוכנית מחיר למשתכן.

עם זאת, בלשכת שמאי המקרקעין, מזהירים כי הפערים בין הביקושים הגבוהים במחוזות תל אביב והמרכז לעומת שאר המחוזות, עלולים ללמד על התחדשותן של עליות מחירים באזורים אלו. בלי תמיכה מסיבית הכוללת מקומות עבודה, תחבורה נוחה ובלויי ומסחר הישראלים לא ינהרו לפריפריה בגלל מחירים נמוכים.

מחירי הדירות לאן?

הלמ"ס: עליה בכמות המבוקשת של דירות חדשות; אקסלנס: הכוונה לעלייה בהיצע

כחלק מתכנון ההתייעלות שלה ומצמצום הצי אל על מוכרת את בואינג  ER767-300 לחברה זרה ב-5 מיליון דולר

אל על   מוכרת לחברת תעופה זרה שטרם התפרסמו פרטיה מטוס מדגם בואינג ER767-300. שתי החברות חתמו על מזכר הבנות למכירה, ואם העסקה תושלם, אל על צפויה לרשום עבור מכירת המטוס רווח הון בהיקף של כ-5 מיליון דולר.

אל על דיווחה לבורסה כי "התמורה הקבועה במכתב הכוונות בגין המטוס נקבעה בהתאם למחירי השוק המקובלים בתעשייה למטוס מדגם ומגיל אלה ובהתאם למצב התחזוקתי של המטוס במועד המסירה". "מימוש העסקה וקבלת התמורה המלאה בגין המטוס כפופים לחתימת הסכם מכירה מפורט, להשגת אישורים דרושים על-ידי הקונה והשלמת בדיקה טכנית של המטוס לשביעות-רצונו". כתבו.

לאחרונה, אחרי 36 שנות שירות, סיים מטוס ה-ER-767-300 האחרון שנותר בצי של אל על את עבודתו. המטוסים שימשו את אל על עבור טיסות ליעדים בצפון אמריקה, באסיה ובאירופה – זאת במסגרת מהלך ההתחדשות של אל על, שכולל שדרוג מטוסים בצי הקיים (בדגמי ה-737 וה-777) וקליטת עוד מטוסים מסך 16 מטוסי הדרימליינר שרכשה אל על מבואינג. עד כה החברה הצטיידה ב-9 מטוסים, ועד לסוף השנה הצי שלה אמור למנות 14 מטוסי דרימליינר.

דגם אחר של אל עלאשר צפוי לצאת משירות במהלך 2019 הוא בואינג 747. בצי המטוסים של אל על  43 מטוסים. בנוסף למטוסי הדרימליינר מחזיקה אל על ב-15 מטוסי 737-800 וב-8 מטוסי 737-900ER המיועדים לטיסות לטווח קצר ובינוני, במטוסי 777-200 המיועדים לטיסות לטווח ארוך. 4 מטוסים מדגם 747-700 משמשים את החברה כיום לטיסות לטווח בינוני-ארוך.

מכירת המטוס היא חלק מתוכנית ההתייעלות וצמצום ההוצאות של החברה, שבמסגרתה היא מקטינה את צי המטוסים שלה, וכן כחלק משיפור חוויות הלקוח. לאחר שנה לא טובה של אל על ובה הפסידה ב-2018 מעל 50 מיליון דולר.

הכירו את טקסי פול – השירות של אל על שמוזיל לכם את המונית משדה התעופה

האם אל על היא עסק חי?

הבורסה החליטה לפצל את שני ענפי הנדל"ן, בנייה ונדל"ן מניבף לקראת שני מדדים חדשים בהתאמה, בשל הבדלי הסיכון ביניהם

הבורסה לניירות ערך בתל אביב החליטה לפצל את חברות ענף הנדל"ן הנסחרות בה לשני תתי-ענף נפרדים – נדל"ן מניב ובנייה. לקראת השקה אפשרית של שני מדדים חדשים בהתאם, שניתן להעריך כי תגיע בהמשך.

כך למדד ת"א נדל"ן  עשויים להצטרף שני מדדים נוספים: האחד ירכז את מניות חברות הנדל"ן המניב והאחר את חברות הנדל"ן לבנייה.

בבורסה הסבירו כי "אופי פעילותן של החברות העוסקות בנדל"ן מניב והסיכון הנובע מפעילותן שונה מאופי הפעילות של החברות העוסקות בבנייה ומהסיכונים הנובעים מפעילות זו".

מדד הנדל"ן הנוכחי בבורסה, שהושק במסגרת רפורמת המדדים של הבורסה החליף את המדד נדל"ן 15 והתרחב לקצת יותר מ-70 חברות משני הענפים המוזכרים, בשווי שוק כולל של כ-128 מיליארד שקל.

בבורסה הסבירו כי ענף נדל"ן מניב, העיקרי יותר, יכלול חברות המחזיקות בנכסים המניבים להן הכנסה שוטפת. אלו כוללים  נכסי מסחר, תעשייה, משרדים, לוגיסטיקה, מגורים, מלונאות, דיור מוגן וקרנות השקעה בנדל"ן (ריט). כדי להיכנס אליו צריך לעמוד בשני תנאים – לפחות 60% מההכנסות השנתיות הן מעסקי נדל"ן מניב ולפחות 60% מנכסי החברה.

רף היציאה מתת-הענף נדל"ן מניב יהיה לחברות שירדו מתחת לשני הקריטריונים הבאים במצטבר: מתחת ל-50% מהכנסות החברה על פי דו"חות כספיים מאוחדים שנתיים יהיו מעסקי נדל"ן מניב, וגם מתחת ל-50% מהנכסים על פי מאזן מאוחד שנתי של החברה יהיו נדל"ן מניב. נכון להיום ועל פי הקריטריונים הללו, תת-ענף זה יכלול 51 חברות מניות, מתוכן 42 חברות הכלולות במדדי הבורסה, ששוויין הכולל עומד על כ-110 מיליארד שקל.

המדד צפוי לכלול 51 חברות, 42 מתוכן כבר כלולות במדדי הבורסה, בשווי כולל של כ-110 מיליארד שקל.

ענף הבנייה יכלול את החברות העוסקות בייזום בניה, קבלנות, התחדשות עירונית ותשתיות, ולפי הנתונים  צפוי לכלול 40 חברות, מתוכן 30 כלולות במדדי הבורסה, בשווי מצרפי של כ-18 מיליארד שקל.

בסך הכל, בבורסה כיום כ-90 חברות מענף הנדל"ן, בשווי שוק כולל של כ-133 מיליארד שקל, נוסף על עוד כ-50 חברות אג"ח.

המדד השלילי איננו מקרי; על הממשלה להניע מיד את תעשיית הנדלן שמהווה הקטר המוביל במשק

קרנות הנדל;ן בארצות הברית לא מוצאות במה להשקיע

העליון אישר חריגה מתוכנית המתאר העירונית עבור מיזם פרטי של מגורי סטודנטים, משום שיש בהם אינטרס ציבורי

בית המשפט העליון קבע כי מוסדות תכנון יכולים לראות במיזם פרטי של מגורי סטודנטים אינטרס ציבורי, המצדיק חריגה מתוכנית כוללנית.

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב אישרה ליזמים פרטיים להקים מבנה מגורים בן 16 קומות ברחוב  בשכונת רמת אביב בתל אביב  בחריגה מתוכנית המתאר העירונית,  שיפוץ ושיקום המבנה הקיים בשטח והוספת קומה נוספת, ותוך התחייבות כי המבנה ימשיך לשמש בייעודו הסטטוטורי למגורי סטודנטים בהיקף של לפחות 200 מיטות. הוועדה המחוזית דחתה את טענות המתנגדים, תושבי האזור, שטענו כי אין לראות בחיוב בהפעלת מעונות סטודנטים על בסיס מסחרי מטלה ציבורית המצדיקה את אישור התוכנית בכללותה, לרבות זכויות הבנייה למגורים שהוספו בה .

ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, שאליה הוגש ערר על החלטת הוועדה המחוזית, דחתה גם היא את הערר, תוך שהיא מציינת את החשיבות שיש לתוספת מעונות סטודנטים גם על בסיס מסחרי.

המתנגדים ערערו לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המנהלי, שדחה גם הוא את הערעור. העליון דחה את טענת המתנגדים וקיבל  את נימוקי בית המשפט המנהלי. בית המשפט גם כתב "למעלה מן הצורך נאמר כי איננו רואים להתערב בשיקולי הוועדה המקומית והוועדה המחוזית, שסברו כי יש אינטרס ציבורי של ממש בהעמדת מגורי סטודנטים בהיקף של 200 מיטות. אכן, המדובר במיזם פרטי, אך חזקה על הרשויות כי סברו שאינטרס ציבורי זה חשוב דיו על מנת לאשר לבעלים חריגה של ממש מהתכנית הכוללנית".

עורך הדין שליווה את יזמי התוכנית בהליך התכנוני, עפר טוויסטר, אמר כי "החלטה זו מהווה נדבך נוסף בהחלטת מוסדות התכנון ובתי המשפט להכיר בכך שיש מקום להסתייע בשוק הפרטי לצורך מתן מענה לצרכים ציבוריים. כך היה למשל בעניין גני הילדים, אשר מוסדות התכנון הכירו בצורך בהקמתם גם מקום בו מדובר בקרקע וביוזמה פרטית, וכך עכשיו לגבי מעונות סטודנטים, כאשר הן מוסדות התכנון (הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב והמועצה הארצית) והן בתי המשפט (ביהמ"ש לעניינים מנהליים ובית המשפט העליון) הבהירו כי גם מעונות סטודנטים פרטיים יכולים להיות מוכרים כצורך ציבורי".

מה הזכויות וההטבות של סטודנטים במילואים

נחשפים הדיונים בוועדת הכספים על הצעת עידוד בנייה למגורים להשכרה

מגל חתמה על הסכם ל-34 חודשים בהיקף 7 מיליון דולר, שלפיו תתחזק מערת לזיהוי חדירה בגבולות

חברת מגל מערכות בטחון הודיעה כי חתמה על חוזה בהיקף של 7 מיליון דולר, לתקופה של 34 חודשים, לתחזוקת מערכות לזיהוי חדירה בגבולות. במסגרת החוזה מגל תתחזק מערכות שהותקנו קודם לכן בגבול של מעל ל-200 ק"מ.

על הרכישה אמר דרור שרון, מנכ"ל מגל: "הזמנה זו משקפת כיצד המערכות שלנו מגנות בהצלחה על גבולות בינלאומיים וכן את האמון שרוחש הלקוח הממשלתי העומד מאחוריהן לטכנולוגיות ולשירות שלנו. יתר על כן, הזמנה זו תואמת לאסטרטגיה לטווח ארוך שלנו להגדלת הכנסות חוזרות, באמצעות מתן שירותי תחזוקה ארוכי טווח ללקוחותינו ברחבי העולם."

מגל מערכות בטחון היא חברה בינלאומית העוסקת במתן פתרונות ומוצרים לאבטחה משולבת – פיזית ווידאו. במהלך 50 השנה האחרונות סיפקה מגל פתרונות כוללים ומותאמים לצרכי מאות לקוחות  בלמעלה מ-100 מדינות

מגל מפתחת ומספקת פתרונות כוללים ואינטגרטיביים, להגנת אתרים רגישים כנגד ואיומים פיזיים, המנוהלים ע"י מערכת FORTIS^4G לניהול היברידי של אבטחה פיזית עם אבטחת סייבר (PSIM). הפתרונות מבוססים על סל ייחודי של גלאים להגנה היקפית, פתרונות טמ"ס* לניהול וניתוח וידאו חכם (IVA

סומוטו צפויה למכור את כל נכסיה לצביקה בארינבוים עבור 50 מיליון דולר לפני מס, 75 העובדים לא יפוטרו

דירקטוריון סומוטו, העוסקת בפרסום באינטרנט, אישר הצעה לרכישת כלל פעילותה העסקית של החברה, באמצעות מכירת נכסיה לצביקה בארינבוים תמורת 50 מיליון דולר. מכירת פעילות החברה היא עבור תמורה מקסימלית של כ-50 מיליון דולר. כלל עובדי הקבוצה, כ-75 איש המועסקים כולם בישראל, עתידים להמשיך בעבודתם במסגרת החברות הנרכשות. דירקטוריון החברה יעדכן בשבועות הקרובים לגבי תחומי הפעילות שבהם תפעל החברה וכן לגבי היקף הדיבידנד שיחולק אם תושלם העסקה.

התמורה המקסימלית לחברה, עם השלמת העסקה ובהתקיים עמידה מלאה ביעדים וכן פרעון מלא של הלוואת מוכר שתינתן לרוכשת לצורך מימון חלק מתמורת המכירה, לרבות הריבית בגינה, צפויה לעמוד על כ- 50 מיליון דולר לפני מס. במסגרת העסקה ישולם לחברה, במועד השלמת העסקה, תשלום שאינו מותנה בסך 36.72 מיליון דולר.

תשלום נוסף של 48% מסך הרווחים, לפני הוצאות מימון, מסים, פחת והפחתות (EBITDA) של החברה וחברות הבנות בגין החודשים אפריל ומאי 2019, אך לא יותר מ- 1.54 מיליון דולר (שישולם לחברה בתום שלושה חודשים ממועד השלמת העסקה) ותשלום מבוסס יעדים, של עד 11 מיליון דולר, ישולם לחברה בתום 3 שנים ממועד סגירת העסקה ובכפוף לעמידה ביעדים. סומוטו תעמיד לרוכשת ביום סגירת העסקה הלוואת מוכר לשנתיים הנושאת ריבית של 5.4%, בסך של כ- 7.4 מיליון דולר, המהווה 20% מגובה התשלום בסגירת העסקה.

העסקה כנראה תושלם עד 1 ביוני 2019. לחברה קיימת זכות Go-Shop לבחון אקטיבית הצעות אחרות למכירת פעילות החברה ובכך למקסם את התמורה לבעלי המניות.

סומוטו (ת"א: סמטו), היא חברה ישראלית בעלת פעילות גלובלית, המתמחה בשיווק ופרסום באינטרנט, בוידאו ובמובייל ובהפצת תוכנות ואפליקציות עבור סביבות PC, Android ו-iOS,.

לדברי שוקי אברמוביץ, יו"ר סומוטו: "אני גאה מאוד על חתימת עסקה מצויינת לחברה ולבעלי מניותיה, סומוטו הצליחה לייצר תזרימי מזומנים עודפים ולחלק דיבידנד בהיקפים משמעותיים לבעלי מניותיה לאורך השנים האחרונות.  עד סגירת העסקה, לחברה קיימת זכות Go-Shop במסגרתה החברה תבחן הצעות נוספות ככל שתתקבלנה וזאת במטרה למקסם את התמורה לבעלי המניות. הנהלת החברה, בראשות מנכ"ל החברה אסי יצחיאק וכלל עובדיה, תמשיך לנהל את הפעילות גם לאחר מכירת הנכסים, כחברה פרטית. לאחר השלמת העסקה, בהנחה של עמידה מלאה ביעדים, פרעון הלוואת מוכר והריבית בגינה ובתום תקופת העמידה ביעדים, ובהתעלם מהשלכות מס ככל שתתקיימנה והוצאות בגין השלמת העסקה, לחברה תעמוד יתרת מזומנים בהיקף של עד כ- 65 מיליון דולר, הכוללים, נכון לסוף רבעון ראשון של 2019, קופת מזומנים נטו של 14.5 מיליון דולר. דירקטוריון החברה יעדכן בשבועות הקרובים לגבי תחומי הפעילות בהם תשקול החברה לפעול וכן לגבי היקף הדיבידנד שיחולק ככל שתושלם העסקה."

לאחרונה פרסמה סומוטו תוצאות כספיות חזקות לרבעון הרביעי ולשנת 2018 כולה, עם שיפור משמעותי בשיעורי הרווחיות. בשנת 2018 ההכנסות הסתכמו בכ- 54.3 מיליון דולר, EBITDA שנתית של כ- 13.4 מיליון דולר, רווח תפעולי של כ- 7.2 מיליון דולר , רווח נקי של כ- 5.3 מיליון דולר ותזרים מזומנים מפעילות שוטפת של כ- 13.6 מיליון דולר.

סומוטו בתחזית טובה

סומוטו מתאוששת – הרווח גדל ל-1.3 מיליון דולר ברבעון השני