החשב הכללי ה מנפיק אג"ח ממשלתי במטבע דולר. החשב הכללי רוני חזקיהו, החליט על ביצוע הנפקת אג"ח של מדינת ישראל במטבע הדולר לטווחים של 10 ו- 30 שנה.

בתחילת השבוע יצאה משלחת של היחידה לניהול החוב בראשות סגן בכיר לחשב הכללי מר גיל כהן, מנהל החוב הממשלתי מר ליאור דוד-פור וחברי צוות נוספים ליעדים בלונדון וארה"ב, שם פגשו משקיעים זרים מהגדולים בעולם. כמו כן, בוצעו שיחות ועידה גלובליות עם משקיעים מהמזרח הרחוק. סדרת הפגישות הייתה כחלק מתכנית קשרי המשקיעים של היחידה וכמו כן נועדה לבחון ביקושים בשווקים הגלובליים.

מדינת ישראל הנפיקה בפעם האחרונה בשוק הדולר במרץ 2016, אז הנפיקה סכום של 1.5 מיליארד דולר לטווחים של 10 ו-30 שנה. ההנפקה האחרונה במטבע האירו התבצעה בינואר 2017 כאשר המדינה הנפיקה סכום של 2.25 מיליארד יורו לטווחים של 10 ו-20 שנה.

הבנקים שנבחרו לשמש כחתמים הינם גולדמן סאקס, דויטשה בנק וסיטי בנק.

מדינת ישראל מדורגת A1 Stable/A+ Positive/A+ Stable על ידי Fitch/S&P/Moody's.

הנפקת האג"ח הזו נועדה לגוון את מקורות האשראי של המדינה, ולמעשה היא מבטאת את העלויות גיוס הנמוכות שיש במימון דולרי לעומת מימון שקלי, וזאת בהינתן החולשה בשער הדולר בשנים האחרונות. הירידה בדולר היא למעשה פספוס גדול של האוצר שרוב התחייבויותיו הן מדדיות ושקליות. למעשה מדובר בהפסד תיאורטי של מיליארדים.

הצעד הזה עשוי להתפרש כצעד אמון בשקל, וזה בפני עצמו בעייתי – אחרי הכל בנק ישראל קונה דולרי בהיקף מטורף – 120 מיליארד דולר כדי לשמור על שער הדולר, ולגרום לחולשת השקל – זה לא מצליח לו. הדולר נחלש בעשרים אחוזים ביחס לשקל בשלוש השנים האחרונות ובנק ישראל מופסד כ-100 מיליארד שקל. הוא לא הצליח להחזיק את הדולר. הצעד של האוצר הוא צעד שעשוי להעיד כי גם באוצר סבורים שהשקל ימשיך להתחזק

המס על הבורסה ב-2017 עלה ב-43% ל-4.1 מיליארד שקל; המס על ניירות ערך עלה בכמעט 90% (ועל ריבית ב-8%)

המס על הבורסה הוא יחסית "מס חדש" – סדר גודל של 12 שנה מאז הוחל המס על הבורסה, ועדיין יש מחלוקת גדולה סביבו – התומכים מסבירים שלא הגיוני שיהיה מס על עבודה ולא יהיה מס על רווחים בבורסה, והמתנגדים מסבירים שיש עיוות ענק בין שיטת המיסוי על שוק ההון ביחס למיסוי על נדל"ן – וזה נכון. מס על הבורסה הוא מס בשיעור של 25% על רווחי ההון, ואילו בנדל"ן – לדוגמה בהשכרת דירה יש מסללים שונים שהופכים את המס לנמוך במיוחד. כמו כן, גם בכל הקשור למס על רווח ממימוש הדירה (מס שבח) הרי שיש אפשרות לגיטימית לשלם מס נמוך במיוחד, תחת תנאים מסוימים. כאן תוכלו להרחיב על המס על הבורסה (שיעור המס, תכנון המס ועוד).

כך או אחרת, המס על הבורסה, מסתבר הוא לא זניח. המס על הבורסה ב-2017, כלומר המס על רווחים שנוצרו ומומשו בבורסה בשנת 2017 הסתכם ב-4.1 מיליארד שקל –  עליה בשיעור של 42.9% ביחס לשנה קודמת.  בחלוקה לפי סוגי מס נרשמה עלייה בשיעור של 89% בגביה מני"ע ועליה של 8% בגביה מריבית. נתונים אלה משקפים את הגאות בשוק ההון ב-2017.

בדצמבר 2017 הסתכמה הגבייה משוק ההון ב-243  מיליון שקל – עלייה של 8% ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. בחלוקה לפי סוגי מס נרשמה עליה בשיעור של כ- 22%  מניירות ערך וירידה  של כ-3% מגבייה בריבית.

מדובר כאמור על גבייה גבוה המיוחסת לגאות בשוק ההון, ונראה שגם יחסית לאפיקי מיסוי אחרים מדובר בסכום נאה – הגבייה הכוללת בתחום הנדל"ן לרבות מס שח ומסב רכישה היא כ-11 מיליארד שקל, והגבייה הכוללת של מיסים (לרבות משכר עבודה, חברות ועצמאיים) עולה על 300 מיליארד שקל.

הכניסה הטכנולוגית למקומות העבודה פוגעת בעובדים – כאשר ניתן לשלם בשופרסל בקופות אוטומטיות/ אלקטרוניות זה בא על חשבון הקופאיות, וזו רק דוגמה אחת. על רקע זה מתנהלים בחודשים האחרונים דיונים בין האוצר וההסתדרות כדי להסדיר את הכניסה הטכנולוגית למקומות העבודה.

הממונה על השכר, ערן יעקב, הדגיש כי – "ישנם מגזרים שלמים עם פוטנציאל גבוה למיכון, ועלינו לחשוב איך אנחנו מטפלים באתגר הזה. הרפורמה בחברת החשמל למשל, מראה שאפשר גם בעיניים פקוחות לערוך שינויים שיגדילו את הפריון, ישפרו את השירות לאזרח וגם יתאימו לשוק העבודה הגמיש והמשתנה. האתגרים הם רבים, אבל לא צריך לפחד מהם. בעזרת שיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ניתן להגיע למצב שבו כל הצדדים מרוויחים – גם העובדים שיקבלו משמעות רבה יותר לעבודתם, ויתוגמלו בהתאם, וגם המדינה שתוכל לספק שירות ציבורי איכותי לאזרחיה. על מנת להגשים יעדים אלו, בוצעו שינויים לחיזוק עבודת האגף, לרבות הקמתה מחלקה חדשה שתעסוק בתכנון ואסטרטגיה, מחקר ואנליטיקה. אגף השכר והסכמי עבודה הוביל וקידם תהליכים חשובים כאלו בתקופה האחרונה וימשיך במגמה זו גם בשנים הקרובות".

בכנס שנערך לזכרו של עוזר ברקוביץ ז"ל, הממונה על השכר לשעבר שהלך לעולמו במהלך כהונתו בשנת 2006, השתתפו מאות מבכירי המגזר הציבורי, ביניהם שר האוצר, משה כחלון, סגן שר האוצר, יצחק כהן, מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הממונה על השכר והסכמי עבודה, ערן יעקב, ראש המוסד, יוסי כהן, יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, מזכ"לית הסתדרות המורים, יו"ר הסתדרות הרופאים, נציגי איגודי העובדים במגזר הציבורי, ראשי מערכת הביטחון, החינוך והבריאות, בכירים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות, במערכת ההשכלה הגבוהה ובארגונים ציבוריים.

הנושא המרכזי בו עסק הכנס היה פריון ושוק העבודה העתידי במגזר הציבורי. מדובר באחד מהאתגרים המשמעותיים איתם מתמודד אגף השכר בשנים האחרונות. שוק העבודה משנה את פניו נוכח השיפורים הטכנולוגיים בתחומים רחבים, המחייבים התאמת מקצועות ועיסוקים למציאות החדשה. שינויים אלו לא פסחו על המגזר הציבורי, ולפיכך אחת ממטרות האגף היא התמודדות עם אתגרים אלו, לרבות הסבת עובדים למקצועות נדרשים. זאת לצד שינויים בצרכים ובדרישות של העובדים, העלייה בתוחלת החיים וחילופי דורות בשוק העבודה. כאמור, בתור התחלה סוכם כי הכנסת טכנולוגיות חדשות במגזר הציבורי לא תהווה עוד עילה לסכסוכי עבודה ולדרישות שכר נוספות.

בכנס נידונו גם המטרות שהעמיד אגף השכר והסכמי עבודה שיובילו להגדלת הפריון במגזר הציבורי והרווחה לכלל אזרחי המדינה. בין היתר, פועל האגף ליצירת שירות ציבורי איכותי ויעיל לצד יצירת הזדמנויות לעובדים להתפתחות מקצועית ואישית, ולתגמול ראוי ויעל שיאפשר איזון בין פנאי לעבודה. כל זאת, בכדי להביא את התמורה המירבית לכספי הציבור.

שר האוצר, משה כחלון: "אגף השכר והסכמי העבודה מוביל לצמצום הפערים החברתיים בישראל והוא אחד הגורמים שקובעים את העתיד של החברה בישראל. בשנים האחרונות האגף הוביל מודל של שכר דיפרנציאלי שנותן יותר לעובדים בעלי השכר הנמוך. ההישגים שהוביל האגף בשיתוף עם וועדי העובדים תרמו לרווח נקי לכולם. כאשר המשק לא מושבת, זהו רווח נקי לציבור כולו. האמור בא לידי ביטוי גם בתקציב לשנת 2019 שהוא התקציב הכי חברתי שהיה פה בשנים האחרונות. תקציב שמביא עמו בשורה לנכים, לקשישים, ולכל קבוצות האוכלוסייה שלא יכולות לדאוג לעצמן".

סגן שר האוצר, יצחק כהן: "עובדי אגף השכר והסכמי עבודה עושים לילות כימים למען תושבי ישראל, מקדמים את האינטרס הציבורי ללא לאות ופועלים ליצירת מגזר ציבורי איכותי ויעיל".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "המשא ומתן מורכב משלושה נדבכים עיקריים: עבודת צוות בין כל השותפים, יצירתיות שתאפשר פתרונות במשא ומתן מורכב, והיכולת לחתוך ולקבל החלטות. שילוב מוצלח של שלושת הדברים הללו בכל משא ומתן יאפשר להגיע להישגים מוצלחים ולפתרונות טובים לכולם".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן: "אני מאמין במודל של שיתוף בעולם יחסי העבודה. הדברים צריכים להיעשות בהידברות וכך אנו פועלים. איני ממהר להפעיל את האמצעים שעומדים לרשותי ותמיד אני נוהג באחריות. בקרוב יש להתחיל בקיצור שבוע העבודה ולרדת ל-42 שעות שבועיות. העובד הישראלי עובד יותר מכל עובד אחר במדינות ה-"OECD.

יוסי כהן, ראש המוסד: "המוסד פועל טוב מבעבר ליצור שיוויון הזדמנויות בארגון בעיקר באופן מגדרי אבל לא רק. הארגון פועל להעלות את אחוז המפקדות במוסד, ואף פועל לאפשר שוויון הזדמנויות לכולם. בשנה האחרונה גויסו למוסד 18 בעלי מוגבלויות מתוך אמונה שלמה כי אלה יאפשרו הבנה טובה יותר של עובדי הארגון".

זה נשמע גימיק, אבל זה אמיתי –  ביטוח בריאות מיוחד לטבעונים. חברת לביא פיננסים בשיתוף עמותות טבעוניות, משיקה מיזם במסגרתו טבעונים משלמים פחות על ביטוחי בריאות. חברת כלל ביטוח הצטרפה למהלך והיא מתאימה לאוכלוסיית הטבעונים ביטוחי בריאות בהתאם לצרכיהם

לאחר שזכתה להצלחה ברחבי העולם, מגמת הביטוח חיים ובריאות לטבעונים מגיעה גם לישראל. חברת לביא חברה לעמותות טבעוניות, מתוך רצון ואידיאולוגיה לקדם את הטבעונות בישראל ויחד הקימו את מיזם Vegans pay less (VPL) ופיתחו מסלול ביטוח חיים ובריאות לטבעונים הכולל הנחה משמעותית במחיר הביטוח (וגם התחייבות לתרומה למען בעלי חיים מתוך תשלום הביטוח).

ביטוח בריאות – כל מה שצריך לדעת

ביטוח חיים – כל מה שצריך לדעת 

בשנים האחרונות, מגמת הטבעונות בעולם הולכת ומתחזקת, וכך גם בישראל, הנחשבת למובילה בתחום בהשוואה לעולם (5% מהאוכלוסייה הינם טבעונים). מחקרים רבים מחזקים את הטענה שאורח חיים טבעוני הוא בריא יותר, מאריך את תוחלת החיים ותורם לבריאות ולסביבה. כך לדוגמא, הוכח כי לטבעונים יש כ- 63% פחות סיכוי לחלות במחלות כגון יתר לחץ דם, 15% פחות סיכוי לחלות בכל סוגי הסרטן, 49% פחות סיכוי לחלות בסוכרת ו- 15% פחות סיכוי למות מכל סיבה שהיא והכל ביחס לאוכלי הבשר.

'כלל ביטוח' הינה הראשונה מחברות הביטוח המובילות בישראל להצטרף למהפכה במסגרת הביטוח לטבעונים. לביטוח הבריאות בתנאים המוצעים, יוכלו להצטרף אך ורק חברים בעמותות טבעוניות תחת תנאי הקבלה הנהוגים בהן. חשוב לציין, שהקבלה בהתאם להצהרת בריאות וחיתום מלא.

אורי אשל, מנכ"ל משותף בחברת לביא: "המטרה העליונה לשמה הוקם VPL היא קידום וביסוס הקביעה בציבור שטבעוני יותר בריא, ביסוס הקביעה הזו תגרור את גל הטבעונות הגדול ביותר שנראה עד כה בישראל. בשל כך, אנחנו מחויבים לקדם צמיחה של שירותים מיוחדים לטבעונים, לסלול את הדרך ולהתוות נתיב חיובי לרעיון החדשני".

דניאל כהן, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הבריאות בכלל ביטוח: "כלל ביטוח משקיעה משאבים ייעודים להתאמת מוצריה לצרכי לקוחותיה המגוונים. מתוך הבנה שהטבעונות היא מגמה כלל עולמית ההולכת ומתפתחת במיוחד כאן בישראל, החלטנו לתת מענה גם לפלח שוק זה".

פרופ' שמואל האוזר בכנס בקריה האקדמית אונו: "חייבים לייצר סמכות רגולטורית לטובת משקיעים תמימים בביטקוין שאינם מבינים שהם חשופים לאפשרות שיפסידו ממיטב כספם. צריך מבוגר אחראי וזה תפקידנו"

פרופ' אבי שמחון: "כשאני שומע שאנשים מוכרים את הבית כדי לקנות ביטקוין אני מודאג. זה יכול להיגמר לא טוב".

היום התקיים כנס Think Fintech בקריה האקדמית אונו. במהלך הכנס התייחס  פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך לתחום הבלוקצ'יין ובהמלצות הראשונות של הועדה שהקים לתחום המטבעות הדיגיטליים והסיכונים הכרוכים בהשקעה בהם. האוזר אמר כי  "אחת השאלות החשובות ביחס למטבע הביטקוין זו כנראה שאלת המחירים – מה מצדיק מחיר נוכחי של 15 אלף דולר עבור ביטקוין? ככלכלן אני לא מצליח להבין את מחירו הגבוה. מדובר במחיר בועתי. לא רק אני חושב כך, אלא גם האנליסטים של מורגן סטנלי ששחררו לאחרונה הערכה כי שווי המטבע עשוי להיחתך דרמטית בקרוב ואף אולי להגיע ל-0. הטענות כי הביקוש למטבע זו הסיבה למחיר הגבוה, הינה קשקוש מוחלט". עוד הוסיף האוזר כי "על המדינה לגלות מידה של פטרנליזם בהגנה על הציבור מפני הונאות. האזהרות לא מספיקות – חייבים לייצר סמכות רגולטורית לטובת משקיעים תמימים שאינם מבינם שהם חשופים לאפשרות שיפסידו ממיטב כספם. צריך מבוגר אחראי וזה תפקידנו". האוזר גם התייחס לעניין של חברות בורסאיות שעיקר פעילותם נעשה במטבעות דיגיטליים ואמר "אחת הדוגמאות הייתה משאבי טבע שמניותיה טסו בימים בודדים לאחר צעדים הצהרתיים לפעול בתחום זה. "המחיר הבועתי גם של מניות אלה הביא אותנו לשקול לנקוט בצעדים מתאימים. חשוב לשמור על מסחר תקין והוגן".

סקר – מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה?

ביטקוין – כל מה שצריך לדעת

 גם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הכלכלית, שהשתתף בכנס התייחס לתופעת המטבעות כשאמר "אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה עם המטבעות הדיגיטליים, אך כנראה שלדבר הזה יש גם ערך אמיתי. מצד אחד יש כאן משהו שנראה כמו בועה אך מצד שני אולי יש פה אמצעי לעקוף את המערכת הפורמלית הבנקאית שנבנתה בעמל רב. עם זאת, כשאני שומע שאנשים מוכרים את הבית כדי לקנות ביטקוין אני מודאג. זה יכול להיגמר לא טוב". שמחון הוסיף כי "הביטקוין הוא פרסומת לבלוקצ'יין – טכנולוגיית העתיד שיש לה אופק. צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים בגלל החששות הגדולים שיש לנו עם הביטקויין. לתעשייה הזו פוטנציאל גדול בכלכלת המדינה ובשל כך צריך להיות מאוד זהירים לא להקשות עם הרגולציה על חברות פינטק וטכנולוגיות חדשות רק בגלל שאנחנו מפחדים מהדבר שנקרא "ביטקויין. "אני מאוד מקווה שהאוזר ומחליפתו ינסו להיות כמה שיותר ליברלים על מנת לנסות לעודד פה תעשייה שכנראה יש לה פוטנציאל מאוד גדול להשפיע על כלכלת ישראל כולה. יחד עם זאת, אני מקווה שגם בנק ישראל יהיה פתוח וליברלי לקבל את השינויים שמתרגשים עלינו – וזה יקרה".

 פרופ' עדי אייל, יו"ר BTB  ישראל, אמר כי "מהפכת הפינטק נועדה לפרק את החבילה שנקראת בנק. כיום מרבית העסקאות הפיננסיות מרוכזות בבנקים והפינטק מאפשר התפתחות של הרבה חברות שמספקות שירותים טכנולוגיים- פיננסיים. מה שפינטק מאפשר זו יעילות כלכלית וחוסר תלות במתווך אחד גדול שכיום, קוראים לו בנק. התחרות נעשית בין הגורמים השונים שמספקים כל אחד שירות מקצועי, יעיל ומיוחד משלו, מעין סירות מרוץ ספציפיות ומתמחות במקום מיכליות ישנות וכבדות".

 ד"ר גתית גור גרשגורן, כלכלנית ראשית ברשות לניירות ערך והקריה האקדמית אונו, אמרה בכנס כי "מהפכת הפינטק כבר כאן – יש צמיחה וגם הגופים "השמרניים" הופכים להיות אלה שמייצרים עוד ועוד טכנולוגיות חדשות שמגיחות לעולם. ההשקעות בפינטק גדלות. והחידושים הן בכל התחומים כדוגמת תשלומים, עיבוד מידע וכיוצא בזה. ישנם גם חידושים בתחום המסחר כדוגמת גיוס הכספים וכמובן הקריפטומניה. מספיק להסתכל על גרף הביטקויין כדי להבין שיש פה הד ציבורי גדול אך גם מדאיג בנוגע למחירים".

החל מפברואר 2018 הדפסת רישיון נהיגה נעשית רק בדואר, ברשיומט, באינטרנט ובטלפון. משרד התחבורה מנסה לייעל את התורים במשרד הרישוי והוא הוציא את השירות הזה מסל השירותים שניתנים במשרד עצמו, כך שמתאריך לא ניתן להדפיס רישיונות נהיגה ורכב בסניפי משרד הרישוי. מדובר בנהגים שתוקף רישיונם פג ולא קיבלו את הרישיון לכתובתם, או נהגים שרישיונם אבד או נגנב ומבקשים להדפיס רישיון חדש (כפל רישיון). זה עשוי להיות טוב לכם – התורים במשרד אמורים להיות קצרים יותר, וגם הדפסת רישיון נוסף פשוטה יותר.

משרדי הרישוי ימשיכו להדפיס רישיונות נהיגה ורכב רק במקרים שבהם לא ניתן להנפיק את הרישיון בערוצים המהירים, שמעמיד משרד התחבורה לרשות הנהגים. מדובר במקרים שבהם נהגים נדרשים לחדש את רישיונם לאחר שלילת רישיון על ידי משטרה או בית המשפט, או במקרים של הליכי הוצאה לפועל ועדכון פרטים אישיים או שינויים טכניים ברכב.

יצוין כי משרדי הרישוי אינם מאפשרים כיום תשלום עבור רישיונות נהיגה ורכב, אלא להדפיסם בלבד. לעומת זאת, בערוצים השונים שהמשרד מעמיד לרשות הנהגים, ניתן לשלם עבור הרישיונות ולהדפיסם במקום אחד, בקלות ובנוחות, ולחסוך זמן יקר.

סמנכ"ל תנועה במשרד התחבורה, (אינג') אבנר פלור, ציין כי המהלך נועד לייעל את עבודת משרדי הרישוי ולנתב את המבקשים להנפיק כפל רישיון, למגוון הערוצים המהירים המאפשרים הדפסה ותשלום במקום אחד. הערוצים החדשים שנפתחו יחסכו לנהגים את ההגעה למשרדי הרישוי וההמתנה בתורים, ובמקביל יקצרו את התורים במשרדי הרישוי עבור מי שנדרש לבצע פעולות המחייבות את ההגעה לסניפים.

הנפקת כפל רישיונות נהיגה ורכב תתבצע אך ורק באמצעות הערוצים המהירים: 700 סניפי דואר ישראל הפרוסים בכל רחבי הארץ, כ-100 עמדות רישיומט, המוצבות ברשת הסופר פארם ובמרכזי הקניות, אתר האינטרנט של משרד התחבורה וכן במוקד הטלפוני (*5678) או במענה האוטומטי הפועל 24 שעות ביממה.

הנה רשימת סניפי הדואר שבהם ניתן להנפיק את הרישיונות – לאתר דואר ישראל

רשימת עמדות הרישיומטים  ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד התחבורה – לאתר משרד התחבורה – איתור רישיומטים

התוכנית יצאה לפועל במסגרת הרפורמה שהוביל שר התחבורה ישראל כץ באגף הרישוי. הרפורמה כוללת שורה ארוכה של שיפורים בכל תחומי הרישוי, ובכלל זה הארכה משמעותית של תוקף רישיונות הנהיגה, צמצום הביורוקרטיה, הסמכת גופים נוספים במתן שירותי רישוי, הרחבת השירותים המקוונים, הנגשת המידע לאזרחים, העתקת משרדי רישוי למבנים חדשים ומרווחים ושיפור השירות בסניפים הקיימים. אז נכון, יש הרבה דברים שהממשלה לא עושה כמו שצריך, אבל יש גם דברים שצריך להגיד עליהם "שאפו" – בתחום התחבורה יש בהחלט שיפור.

עדכונים:

אפריל 2018:  רישיומט בנתב"ג – ניתן להנפיק רישיון נהיגה ורכב בטרמינל 3 בנתב״ג, באמצעות עמדה ממוחשבת לשירות עצמי (״רישיומט״) שהוצבה באולם קבלת הנוסעים של הטרמינל. כמו כן, ישראלים ותיירים זרים הנוחתים בנתב״ג, יכולים להנפיק ולהטעין לראשונה כרטיס רב קו, באולם קבלת הנוסעים של הטרמינל, המאפשר נסיעה בכל אמצעי התחבורה הציבורית בישראל.  הרישיונות וכרטיס הרב קו יונפקו במרכז שירות שמשרד התחבורה פתח באולם קבלת הנוסעים של טרמינל 3.  שעות הפעילות של המרכז –  בימים ראשון עד חמישי בין השעות 07:00 בבוקר עד 23:00 בלילה, ובימי שישי בין השעות 07:00 בבוקר ועד 15:00 אחר הצהרים.

בכוונת משרד התחבורה להאיץ את החדירה של עמדות השירות האוטומטיות – רישיומט – גם לקניונים – עזריאלי בתל אביב, קניון איילון ברמת גן, קניון הצפון בחיפה, קניון יקנעם, בקניון השרון בנתניה ובקניון עופרים בפתח תקווה. בנוסף, הוצבו עמדות רישיומט גם במשרדי הרישוי המחוזיים בבאר שבע ובחיפה ובסניפי משרד הרישוי בפתח תקוה, ירושלים, חולון ועכו. השר כץ אמר כי הגדלת מספר עמדות הרישיומט ברחבי הארץ, נועדה להנגיש ולשפר את השירות לציבור ולחסוך מהם את הצורך להגיע למשרדי הרישוי. מהנתונים עולה כי בשנת 2017 בוצעו יותר מ-1.4 מיליון פעולות ברישיומט, לעומת כמיליון פעולות בלבד בשנת 2016. העמדות מאפשרות לציבור הנהגים לשלם ולהנפיק רישיונות רכב ונהיגה, לברר מספר נקודות חובה ולקבל מידע על עברו של הרכב.

השימוש שלנו בכרטיסי אשראי רק גדל – הנתונים לסיכום שנת 2017 מעידים כי כמות העסקאות גדלה וההיקף הכספי בכרטיסים עלה.

כמות העסקאות באשראי עלתה  בשנת 2017 ב-9% לעומת 2016, והיקף העסקאות עלה בכמעט 8%?

עוד מסתבר מניתוח הנתונים בשוק כרטיסי האשראי כי בחודש אוגוסט בשנה החולפת נרשם שיא של למעלה מ-125 מיליון עסקאות בכרטיסי אשראי.  היקף העסקאות באשראי בשנת 2017 עלה  ל-298.1 מיליארד שקל. כמו כן, נרשם גידול של כ-8% במשיכת הכספים בכספומטים וגידול של 10.5% בהיקף המזומנים שנמשכו  לעומת שנה קודמת.

מהשוואת נתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), המפעילה את מערכת הסליקה המרכזית של כרטיסי האשראי בישראל, עולה כי במהלך שנת 2017 נרשמה עלייה משמעותית בפעילות העסקית באמצעות כרטיסי אשראי בישראל. במהלך שנת 2017 סלקה מערכת "אשראית" של שב"א כ-1.4 מיליארד עסקאות, עליה של כ-9% לעומת 2016 אז הסתכמה הפעילות בכ-1.29 מיליארד עסקאות. חודש השיא בפעילות העסקית ב-2017 היה אוגוסט בו נסלקו 125,411,623 מיליון עסקאות בכרטיסי אשראי – עליה של 10.1%  לעומת אוגוסט אשתקד, בו בוצעו 113,894,233 עסקאות.

היקף העסקאות בכרטיסי אשראי בשנת 2017 האמיר לסכום של למעלה מ-298.1 מיליארד שקלים לעומת 276.24 מיליארד שקלים ב-2016 – עליה של כ-7.9%. בחודש אוגוסט 2017 גיהצו הישראלים את כרטיסי האשראי בהיקף שיא של 26.52 מיליארד שקל לעומת 24.31 מיליארד שקל באוגוסט 2016 – עליה של כ-9%.

סכום העסקה הממוצע עמד ב-2017 על 212.59 שקל לעומת 213.9 שקל ב-2016 – ירידה של 0.7%. מנתוני הרכישות מרחוק באמצעות רשת האינטרנט עולה כי בשנת 2017 בוצעו 396.704 מיליון עסקאות – עליה של 11.5% לעומת 2016. סך ההוצאה בעסקאות מרחוק הגיעה בשנה החולפת ל-139.367 מיליארד שקל – עליה של 10.2% לעומת 2016.

העסקאות מרחוק היוו 28.3% מסך העסקאות באשראי בשנת 2017, לעומת 28% בשנת 2016. סכום העסקה הממוצע ברכישה מרחוק עמד על 351.31 שקל, לעומת 397.24 שקל בשנת 2016. סך ההוצאה בעסקאות מרחוק בשנת 2017 היוו 46.7% מסך הרכישות באשראי במהלך השנה החולפת.

 נתונים מסקרנים נוספים שחושפת חברת שב"א הם של משיכות הכספים במכשירי ה-ATM, אשר עוברים דרך שב"א ומהוות את רוב הענף. בשנת 2017 עברו במתג של שב"א בסה"כ 70,171,866 משיכות לעומת 64,931,373 בשנת 2016 – עליה של כ-8%. בסה"כ נמשכו כ-44.1 מיליארד שקל לעומת 39.9 מיליון שקל ב-2016 – עליה של כ-10.5%. סכום המשיכה הממוצע ממכשירי ATM  עמד ב-2017 על כ-628 שקלים לעומת 617.2 שקלים ב-2016 – עליה של  כ-1.7%.

חברת שב"א המתפעלת את מערכת הסליקה המרכזית השקיעה השנה סכומים של מיליוני שקלים בפיתוח מערכת הסליקה החדשה הכוללת את הטמעת טכנולוגיית ה-EMV אשר תצמצם למינימום את היקף ההונאות בעסקאות אשראי עם הצגת כרטיס. בנוסף השקיעה שב"א משאבים וסכומים גדולים נוספים בשיפור ההגנה על מערכת הסליקה מפני מתקפות סייבר.

מדריך כרטיסי אשראי 

בית הספר של החגים – יותר ימי לימודים, פחות ימי חופש. אחרי שאמרו לנו בשנתיים האחרונות שיש כוונה לקצר את החופשה לילדים ובמקביל להעלות את ימי הלימודים, הנה זה מתחיל לקרות –  משרדי האוצר והחינוך יוצאים בבשורה להורים ולתלמידים:"בתי הספר של החגים".

 החל מחופשת הפסח הקרובה – משרד החינוך יפתח את מוסדות החינוך. מהשנה הבאה – ימי לימודים בחנוכה ובפסח.

מה זה אומר? ילדי הגנים ותלמידי כיתות א' עד ג' ייהנו ממסגרות חינוך במהלך חופשות חנוכה ופסח, שיובילו לחיסכון של כאלף שקלים בשנה למשפחה עם שני ילדים. התכנית תעניק לתלמידים מסגרת איכותית ומפוקחת, תיתן מענה להורים עובדים, תקל על נטל תשלומי ההורים ותוביל לצמצום פערים.

 שר האוצר, משה כחלון: "התכנית לקיצור החופשות היא המשך ישיר של רפורמת הצהרונים ושל תכנית נטו משפחה. מדובר בבשורה אדירה להורים הצעירים  ולמעמד הביניים. הורים שיכולים לעבוד להתפרנס בראש שקט מחזקים את החברה הישראלית ואת המשק. הגיע הזמן אחרי שנים רבות שנסתכל גם על אוכלוסיות שלא הסתכלו עליהן במשך שנים וזה בדיוק מה שאנחנו עושים היום. מדובר בתיקון עוול שנגרם במשך השנים להורים שהיו צריכים להיקרע בין הצורך לצאת ולעבוד ובין הדאגה לילדים. גם בתקציב 2019 נמשיך לחזק את מערכת החינוך, הרווחה והבריאות והרווחה."

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר: "המסגרות החינוכיות בתקופת החופשות יקלו על הורים עובדים, יצמצמו פערים ויאפשרו לכל הילדים להשתתף בתוכניות ההעשרה. מדובר בתרומה  משמעותית למשק וחיסכון ניכר להורים. זהו  צעד נוסף להגדלת הפריון במשק ולהפחתת יוקר המחיה".

• ימי הפעילות בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ח:

  • במגזר היהודי: 5 ימים בחופשת הפסח.
  • במגזר הלא יהודי: 5 ימים בחופשת האביב.

• ימי הפעילות בשנת הלימודים הבאה:

  • במגזר היהודי: 5 ימים בחופשת חנוכה ו-5 ימים בפסח.
  • במגזר הלא יהודי: 5 ימים בחופשת האביב, ו-5 ימים בחופשת החורף.

• עלויות:

  • אשכולות למ"ס 1 עד 4: ללא תשלום.
  • אשכולות למ"ס 5 עד 7: 20 שקל ליום פעילות.
• המענה החינוכי יכלול:
• צוותי חינוך מקצועיים.
• העשרה: חוגים, מופעי תרבות, חומרי יצירה, ציוד מתכלה וכיוצא באלה.

שר החינוך נפתלי בנט: "אנו מבצעים היום תיקון היסטורי, תיקון הפער שבין חופשות ההורים לחופשות התלמידים. בהתאם למטרות שהצבנו לעצמנו, אנחנו מקדמים במלוא התנופה חינוך איכותי בשעות לא פורמליות, בחופשת הקיץ, בצהרונים, בחוגים, ועכשיו גם בחופשות החגים. הבטחנו זאת להורים לפני פתיחת שנת הלימודים, ועכשיו אנחנו מקיימים".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "התכנית 'בתי הספר של החגים' היא מפנה גדול, בו לוקח משרד החינוך אחריות על שעות הפנאי של התלמידים, מעניק להם יותר מסגרות חינוכיות ומייצר מציאות דיפרנציאלית חדשה, במטרה אחת ברורה: צמצום פערים ומתן הזדמנות שווה לכולם. השנה נפעיל את המסגרות משך חמישה ימים, בפסח, ובשנת הלימודים הבאה כבר ניישם את התכנית במתכונת מלאה – 10 ימים. אני קורא לכל הרשויות להצטרף לקול הקורא".

לראשונה, משרד האוצר ומשרד החינוך לוקחים אחריות גם על החופשות: שר האוצר משה כחלון, שר החינוך נפתלי בנט, מנכ"לי המשרדים שי באב"ד ושמואל אבואב, וראש מרכז השלטון המקומי מר חיים ביבס, הציגו היום (ב') את התכנית החדשה, "בתי הספר של החגים", שנותנת מענה חינוכי להורים בימי חופשות החגים. התכנית גובשה על ידי המשרדים ונועדה לתת מענה לפער שקיים היום במשק הישראלי בין ימי חופשת ההורים לבין ימי חופשות התלמידים. התכנית תעניק להורים ולתלמידים מענה בימי חופשות חנוכה ופסח – בכל חג ייהנו התלמידים מחמישה ימי פעילות חינוכית. בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ח, יפעלו מסגרות החינוך בימי חופשת פסח, במשך חמישה ימים (א' עד ה'), ובשנת הלימודים הבאה, תשע"ט, הם יפעלו חמישה ימים בחופשת חנוכה וחמישה ימים בחופשת פסח.

מדובר בבשורה גדולה עבור ציבור ההורים והתלמידים, שתוביל לחיסכון של כאלף שקלים בשנה – למשפחה עם שני ילדים, ותאפשר צמצום פערים בחברה הישראלית. הילדים בגני הילדים ובכיתות א' עד ג' יקבלו מענה חינוכי מלא בימים א' ועד ה' (25.3 ועד 29.3). במגזר הערבי והדרוזי יינתנו 5 ימים בחופשת האביב.

התכנית החדשה, היא תכנית משלימה למהלך כולל שמובילים משרדי האוצר והחינוך, במטרה להקל על נטל תשלומי ההורים, וכדי להרחיב את הסל החינוכי שמעניק המשרד גם בשעות הבלתי פורמליות. התכנית הכוללת מכילה בין היתר את בתי הספר של החופש הגדול, תכנית הצהרונים, "חוג לכל ילד", שיעורים פרטיים ללא תשלום ועוד.

המסגרת החינוכית תינתן לילדי הגנים, בגילאי 3 ועד 6, בחינוך הרגיל והחינוך המיוחד, וכן לילדי כיתות א' עד ג' – בכל המגזרים ובכל מסגרות החינוך שבפיקוח משרד החינוך (כולל המוכר שאינו רשמי). הקול הקורא שיפרסם משרד החינוך בנושא זה מזמין את כל הרשויות המקומיות, ומכאן שרשויות שעדיין לא מפעילות את תכנית הצהרונים מוזמנות להצטרף לתכנית החופשות ולהפעילה בלי קשר לצהרונים.

המסגרות החינוכיות יעניקו את כל השירותים שמשרד החינוך מספק: צוותי חינוך מקצועיים, חוגים, מופעי תרבות, אבטחה (כמקובל בשנת הלימודים), מדריכים וכל ציוד הכרחי אחר. כמו כל יתר התכניות שמפעיל משרד החינוך, גם תכנית זו תהיה דיפרנציאלית, כך שיישובים מאשכול למ"ס 1 עד 4 יקבלו את מלוא השירותים החינוכיים בחינם, בישובים חזקים יותר ישלמו ההורים 20 שקלים ביום, בלבד, וביישובים חזקים תשלום ההורים יעמוד על 30 שקלים ליום.

להלן עיקרי מתווה הרפורמה של בתי הספר של החגים

מטרות התכנית:

• מתן מענה להורים עובדים.
• צמצום פערים ומתן הזדמנות שווה לכלל התלמידים.
• הקלה על נטל תשלומי ההורים.
• תכנית העשרה חינוכית לתלמידים במהלך החופשות.

פוטנציאל המשתתפים בתכנית:

• בתי ספר (כיתות א'-ג'): 461,018 תלמידים סך הכל.
• גני ילדים: 494,337 תלמידים סך הכל.

השתתפות הורים ליום פעילות:

• אשכולות למ"ס 1 עד 4: ללא תשלום.
• אשכולות למ"ס 5 עד 7: 20 שקלים ליום פעילות.
• אשכולות למ"ס 8 עד 10: 30 שקלים ליום פעילות.

עלות התכנית:

• עלות כוללת ליום הפעלה: כ-40 מיליון שקל.
• עלות כוללת עבור 10 ימי פעילות: כ-400 מיליון שקל.

שעות הפעילות:

• בית ספר: 8:00-13:00.
• גן ילדים: 7:30-13:00.

הצוות החינוכי שייתן מענה בימי החופשה:

• גני ילדים: גננת וסייעת בכל קבוצה, או מדריכה וסייעת.
• בתי ספר: מורה בכל קבוצה, או שני מדריכים, ובכל בית ספר יימצא רכז בית ספרי.

המענה החינוכי בימי החופשה יכלול:

• צוותי חינוך מקצועיים, בהתאם לגיל התלמידים.
• מוסדות החינוך יאובטחו כמקובל במהלך שנת הלימודים.
• יינתן תקציב העשרה עבור חוגים, מופעי תרבות, חומרי יצירה, ציוד מתכלה וכיוצא באלה.

חברת החשמל הולכת לשינוי מבני ובמקביל מעבירה את הנכסים המרכזיים שלה בתל אביב בתמורה לשחחור חוב של 2.5 מיליארד שקל וכן תשלומים גדולים על פיצוי ופינוי המבנים. ועדיין מדובר בכמעט מונופול שגובה מאיתנו הצרכנים מחירים גבוהים על החשמל, בעיקר בגלל שמדובר בגוף לא יעיל. אז יש רוחות של שינוי בזנים האחרונות רק שבינתיים חשבון החשמל שלנו גבוה.

עם זאת, תעריף החשמל לצרכנים הביתיים יופחת ב-2.3% בשנת 2018. רשות החשמל, בראשות ד"ר אסף אילת, מפרסמת היום את החלטתה לעדכן את תעריף החשמל לשנת 2018. החלטת הרשות תכנס לתוקף ביום ה- 15.1.2018.

חשבון החשמל – כל מה שצריך לדעת

על פי ההחלטה, ובהתאם לשימוע, יופחת תעריף החשמל הביתי בכ-2.3% ויעמוד מעתה על 46.19 אג'/קווט"ש. משמעות ההפחתה היא חסכון שנתי של כ- 100 שקל למשק בית ממוצע.ההחלטה קובעת גם שהתעריף הממוצע לצרכני המתח העליון יעלה בכ- 0.9%, לצרכני המתח הגבוה יעלה בכ- 1.8% ולצרכני המתח הנמוך יופחת בכ- 2.9%.

הסיבות העיקריות להפחתת התעריף: הפחתה ברכיב הרשת בתעריף החשמל בעקבות שינוי בסיס התעריף אותו מפרסמת הרשות. גידול בסך הביקוש לחשמל בהיקף של כ- 8% וירידה בשער הדולר בשיעור של כ-8%.

יצויין עוד, כי רכיב הייצור גדל בכ- 6.6%. עליה זו נובעת מהגידול בשעת שיא הצריכה וכן מסיום החזר חוב הדלקים משנת 2009, שעמד על כ- 400 מליון ש"ח. עדכון התעריף כולל גם החזר עלויות פנסיה בהתאם לשימוע אותו פרסמה הרשות.

במקביל לעדכון התעריף, אישרה רשות החשמל את בסיס תעריף הרשת לשנים 2018-2022, זאת לאחר שבסיס התעריף האחרון נקבע בשנת 2002. מתודולוגיית התעריף החדשה מפחיתה בעלויות המוכרות של חברת החשמל תוך קביעת עלויות נורמטיביות אליהן אמורה החברה להתכנס. בנוסף, מתמרץ בסיס התעריף את החברה לבצע השקעות משמעותיות ברשת ההולכה וברשת החלוקה, בין השאר באמצעות התניית התשלום לחברה בביצוע השקעות בפועל. כך, בשנת 2018 תוכר לחברה תחזית השקעות בהיקף של כ- 2.4 מיליארד שקל, זאת לעומת השקעות של החברה ברשת בשנים קודמות בהיקפים של כ- 1.5 מיליארד שקל בלבד.

חשבון החשמל – כל מה שצריך לדעת

הביטקוין יכל להפוך אתכם למיליונרים, אבל מה הלאה? האם זה יימשך. מערכת הון "תוקפת" את הביטקוין מכל הכיוונים – הסבר בסרטון, הסבר מקיף במדריך, הערכת מומחים – האם הביטקוין הוא בועה? וסקר הביטקוין – מה יהיה מחירו עוד שנה?

צפייה מהנה

ענף הבנייה אמנם לא נראה זוהר, אבל מסתבר שהמשכורות בו גבוהות מהרבה ענפים אחרים – השכר הממוצע בענף, והשכר לעובדים וותיקים הוא גבוה מהממוצע (הרחבה כאן)  ומעבר לכך – שכר המינימום בענף יחסית גבוה. בשעה שבכל המשק שכר המינימום הוא 5,300 שקל, שכר המינימום בענף הבנייה הוא 5,600 שקל.

החל ממשכורת דצמבר 2017,  השכר התעריפי המינימלי של עובדי ענף הבנייה ניצב 300 שקל מעל לשכר המינימום המעודכן במשק (הרחבה על שכר המינימום במשק)

 עדכון טבלאות השכר התעריפי של עובדי הבנייה, מתבצע בעקבות כניסתה לתוקף של הפעימה השלישית המעוגנת בהסכם הקיבוצי הענפי, כפי שנחתם בין הסתדרות עובדי הבניין והעץ לבין התאחדות בוני הארץ. נזכיר כי ההסכם אשר נחתם בנובמבר 2015, גם בסיועו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, זכה בהמשך לצו הרחבה לכל ענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים, ושיפר באופן ניכר את תנאי ההעסקה של העובדים במקצועות הבנייה, תוך העלאה מדורגת של שכר המינימום בענף והצבתו מעל לשכר המינימום במשק.

כאמור, הפעימה האחרונה המוגדרת בהסכם, נכנסה לתוקף ב-1.12.17 והחל ממשכורת חודש דצמבר, המועברת לעובדים בימים אלו, התעריף השעתי המינימלי של עובדי ענף הבנייה עומד על 30.77 שקל לשעה בדרגה הראשונה, כלומר 5,600 שקל לחודש לעובד במשרה מלאה (בגין 182 שעות עבודה בחודש). לא למותר לציין כי העלאת שכר המינימום בענף הבנייה תשפיע גם על התגמול בשעות הנוספות ותשפר את ההפרשות הסוציאליות, כמו גם את ערך היום לעניין דמי חופשה ומחלה, שיגדלו בשיעור זהה לעליית השכר.

יצוין כי העלאת השכר אינה נוגעת רק לעובדים בדרגה הראשונה, ותורגש בשכרם של עובדים בכל הדרגות בענף הבנייה. כך למשל, על פי טבלאות השכר החדשות, שכר המינימום של עובדי השיפוצים בדרגה 6 יעלה ל-7,210 שקל לחודש ושכרם המינימלי של יתר העובדים, בדרגה השמינית המקסימלית, יעמוד מעתה על 7,500. שכר המינימום ההתחלתי של מנהלי העבודה בענף הבנייה יעמוד מעתה על 10,000 שקל לחודש.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בירך על הבשורה והדגיש כי: "ההסתדרות מחויבת להמשיך בפועלה לחיזוק מעמד עובדי הבנייה, תוך דאגה לתנאי העסקה הוגנים, סטנדרטים מקדמי בטיחות בענף והבטחת ביטחונם הכלכלי של העוסקים בתחום".

יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, יצחק מויאל, הצטרף לדברי ניסנקורן והוסיף כי: "העלאת שכר המינימום היא בשורה חברתית ראשונה בחשיבותה ואני שמח שבמקביל למועד העלאת שכר המינימום במשק, הצלחנו להביא לעדכון נוסף בשכר העובדים בענף הבנייה. ההסכם שהובלנו, וההעלאה הנוספת בשכר עובדי הענף, עוזרים להגביר את האטרקטיביות של התחום ומעודדים יותר ישראלים להצטרף לעבודה בענף הבניין. בנוסף לכך, חשוב להזכיר כי לצד תנאי העסקה מיטיבים, ההסכם נשען על ערכי השוויון, ומציב רף חדש ואחיד לטיפוח ההון האנושי בענף".

התיירות לארץ היא אחד מהפספוסים הגדולים של הכלכלה הישראלית – למרות כל האתרים, לרבות אתרי הקודש לכל הדתות בעולם, אנחנו לא מצליחים לייצר מהתיירות הנכנסת הרבה כסף – וחבל. אולי זה בגלל המצב הפוליטי, המצב הביטחוני, אחרי הכל, אין כאן יציבות ארוכת טווח; אולי זה העלויות הגבוהות לתיירים – אחרי הכל, בסופו של דבר זאת הכלכלה, ומסתבר שאנחנו יקרים ביחס לחלופות באזור. זו הסיבה שחלק ניכר מהתיירים מגיעים, מסתובבים והולכים לישון בירדן או מצרים. אנחנו יקרים יחסית למדינות האלו.

עם זאת, בשנת 2017 נשבר שיא בתיירות הנכנסת – 3.6 מיליון תיירים, וקצב התיירים עשוי לעלות על 4 מיליון איש בשנת 2018 – אלו מספרים יפים, והאתגר הגדול הוא להפוך את התיירים האלו לתיירים מרוצים, לתיירם חוזרים, לתיירים משלמים.

על רקע המספרים היפים, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "לפני חודשים אחדים קבלנו בברכה יחד את התיירת השלושה מיליון מרומניה – והיום יש 3.6 מיליון תיירים. אני מקווה שבשנה הקרובה נעבור תוך כדי השנה את ה-4 מיליון, וזה כמובן שיפור חשוב. שוק התיירות מכניס כסף למדינת ישראל, זה כמו ייצוא. זה נעשה חלק חשוב מהכלכלה שלנו, זה נותן תעסוקה ברמות שונות של האוכלוסיה, מה שהייצוא לא תמיד עושה. לכן אני רואה את זה חשוב גם מבחינה חברתית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת הסברה – יחסי החוץ שלנו. תיירים שמגיעים הנה יוצאים עם גישה הרבה יותר חיובית למדינת ישראל ומפיצים את הדבר בעולם".

שר התיירות יריב לוין אמר  "שנת 2017 הייתה נקודת מפנה היסטורית בתיירות הנכנסת לישראל. למעלה מ-3.6 מיליון תיירים שהגיעו לישראל במהלך השנה מהווים גידול של כ-700 אלף תיירים לעומת שנת 2016. זהו כמובן שיא של כל הזמנים לאחר שמעולם בעבר לא נחצה אפילו הרף של 3 מיליון תיירים זוהי תוצאה ישירה של מהפכה כוללת שבוצעה בשנתיים האחרונות אשר עיקריה: אימוץ מודל שיווקי חדשני, תמרוץ חברות תעופה לפתיחת קווים מוטי תיירות נכנסת ושיתופי פעולה שנעשו לראשונה עם סוכני התיירות הגדולים בעולם.

"המהפכה בתיירות תרמה ב-2017 תרומה עצומה למשק. לראשונה ההכנסות מתיירות נכנסת חצו את רף 20 מיליארד השקלים, תוך שנוצרו כ-25 אלף מקומות עבודה חדשים. התנופה האדירה בתיירות הנכנסת היא גם תשובה מוחצת לתנועת ה-BDS ולכל הטענות בדבר בידודה של ישראל. אני מבקש להודות לראש הממשלה נתניהו על הגיבוי המלא שנתן לי, לשר האוצר כחלון על הסכמתו להגדיל את תקציב המשרד וכמובן לעובדי משרד התיירות בראשות המנכ"ל אמיר הלוי, ליועצים המקצועיים ולצוות לשכתי".

שר התיירות יריב לוין ההדגיש שגם בהשוואה לפי חודשים, מדי חודש בשנת 2017 נשבר שיא בכניסות תיירים לאותו החודש – " התיירות הינה מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי", אמר לוין והציג את ההתרומה במספרים: סך ההכנסות מתיירות נכנסת בלבד בשנת 2017 הגיע ליותר מ-20 מיליארד שקל, כאשר מתוך סכום זה, 4 מיליארד שקל הם תוצאה ישירה מהגידול במספר התיירים  ב-2017. כמו כן, כלל המועסקים הישירים בתעשיית התיירות בשנת 2017 היה 150,000 איש, מתוכם נוספו כ-25,000 משרות חדשות בשנת 2017 כתוצאה מהגידול במספר התיירים.

"בשנת 2017 החלה המהפכה במדיניות השיווק שכוללת, בין היתר, מעבר ממיקוד בתיירות צליינית לתיירות של חופש ונופש. כמו כן עברנו לשווק תתי מותגים בישראל, כמו למשל תל אביב וירושלים, ששווקו בקמפיין Two Cities One Break. המותג אילת – משווק בחורף באירופה עם סרטון של מעבר חד מכפור לשמש וחופים עם מזג אוויר נוח כל השנה. כמו כן, נעשה מעבר מפעילות שיווקית מול סוכנים קטנים אל פעילות שיווקית מול סוכנים מרכזיים בעולם כמו C Trip, פרייס-ליין, אקספידיה, טריווגו ועוד, וגם הפרסום הפך משיווקי למוטה מכר ולרכישת חבילות. המשרד החל לעבוד עם סוכני התיירות הדיגיטליים הגדולים בעולם, המקבלים כיום תשלום לפי מכירות בפועל.  אנחנו מאמינים כי למהלך זה יש חלק ניכר בגידול בתיירות".

"במהלך השנה החולפת החלנו לפעול בהצלחה גדולה, תוך  גידול של עשרות אחוזים בכניסות תיירים לישראל לעומת שנים קודמות במדינות כמו –  סין, הודו, רומניה וכן נעשתה פניה לקהל היספני דתי.

"פעילות המשרד כללה גם  מענקים לחברות תעופה בנתב"ג ובאילת, שהביאו לפתיחת 31 קווים ישירים חדשים לנתב"ג ולגידול בטיסות שבועיות מאירופה לאילת מ-4 לפני מספר שנים ליותר מ-50 בחורף הנוכחי. הפעילות הזו הביאה לגידול בטיסות הנכנסות לארץ".

עוד אמר לוין – "משרד התיירות לא מסתפק רק במאמץ השיווק בעולם ופועל להקלת רגולציה שנאלצים התיירים לעבור. בשיתוף עם משרד החוץ, משרד הפנים ורשות ההגירה, הוביל משרד התיירות ביטול אגרות המוטלות על קבוצות תיירים, שינה את הגדרת "קבוצה" לחמישה אנשים, קיצר את משך ההמתנה לויזות והאריך ל-10 שנים את תוקף הויזה של תיירים מסין.

"בנושא התשתיות נרשם גידול הדרמטי שחל במספר בקשות יזמים, לאשר להם מענקים ממרכז ההשקעות במשרד התיירות, להקמת חדרי מלון חדשים. השר הציג שבשנת 2015 הוגשו בקשות להקמת 1,332 חדרים, ב-2016 ביקשו לאשר 1,936  חדרים וב-2017 הוגשו בקשות להקמת 2,538 חדרים. השר הזכיר את תחילת תכנון הרכבל בירושלים וכן את קו השייט שנפתח בין חיפה לעכו ושזוכה לפופולריות גדולה.

"אנחנו מתכננים להרחיב את פעילות השיווק, להמשיך ולפעול להקלות באשרות הכניסה לישראל, להרחיב את היצע הטיסות מיעדים רחוקים ולפעול לתקצב תוכנית להגדלת היצע חדרי המלון במטרה להוזיל מחירים וליצור ביקושים נוספים. משרד התיירות מתכוון להשלים את התיקון לחוק שירותי תיירות, שהוגש בחודש שעבר ואשר מתאים את החוק הישן לשינויים שחלו בעולם התיירות מאז חוקק לפני כ-30 שנה".