תוכנית כחלון  להגברת התחרות בשוק הדירות והורדת מחירי הדירות, נוגעת בין היתר גם בשינויים במס רכישה ומס שבח. בעוד שהשינויים במס שבח יחסית מינוריים לבעלי הדירות (אם כי עשויה להיות להם השלכה בטווח הקצר על שוק הדירות), הרי שהשינויים במס רכישה דרמטיים הן לרוכשי הדירות והן לשוק הדירות בכלל.  מס רכישה יעלה ל-8% על דירה שמחירה עד 4.8 מיליון שקל (בעבר מס רכישה היה 5% עד 7% ) ול-10% לדירה שמחירה עולה על 4.8 מיליון שקל (בעבר בין 8% ל-10%).

המהלך הזה צפוי להפחית בצורה מאוד משמעותית את השחקנים בשק הדירות. מי  ירצה ויוכל לקנות דירה במס רכישה כל כך גבוה (סוג של קנס גבוה), כדי שאחר כך הדירה תושכר? ככל שהקנס גבוה יותר, כך התשואה של בעל הדירה יורדת (התשואה מתבטאת בדמי השכירות חלקי העלות הכוללת של הדירה) וחשוב יותר, מדובר על עלות שכבר בעת הרכישה הולכת לאיבוד. אם המשקיע ימכור את הנכס הוא לא יקבל כמובן את מס הרכישה ששילם דרך המחיר – זו עלות שכאילו תוחזר בעליה של 8%,  וזה נראה בשמיים. זה מוריד את המוטיבציה של משקיעים לרכוש דירות, מוטיבציה שגם כך בשנים האחרונות היתה בכיוון מטה.  וזה מה שרצה בעצם שר האוצר, משה כחלון – להוציא את המשקיעים מהשוק.

ככב בעצם מרחיבים את היצע הדירות עבור רכושי דירה ראשונה, כלומר עבור מי שבאמת צריך את הדירה. ברגע שהיצע הדירות גדל,  לרוכשים יש יותר כח במשא ומתן, יש סיכוי שהמגמה תשתנה – הכח יעבור בעצם מהמוכרים לרוכשים. זה תהליך, זה לא קורה ביום אחד, ולא רק בגלל העלייה במס הרכישה, ועדיין זה צעד בכיוון הנכון שנועד   לשפר את היצע הדירות הפנוי לכאלו שרוכשים דירה ראשונה, ובהתאמה להביא לירידה במחירי הדירות או לכל הפחות להקפאת מחירי הדירות.

החיסרון הבולט של מהלך העלאת מס רכישה הוא בשינוי מצבם של שוכרי הדירות. פחות דירות למשקיעים, משמע פחות דירות להשכרה, ואז כמובן פחות היצע דירות להשכרה דבר שעשוי להוביל לעלייה במחירי  השכירות. אין מה לעשות זה כמו בכלים שלובים – עזרת לרוכשים פגעת בשוכרים – השאלה אם השיעור הזה של מס רכישה מהווה איזון בין שני השווקים האלו – שוק הדירות ושוק הדירות להשכרה. י

במקביל, לעלייה במס רכישה,  הופחתה תקופת ההמתנה המותרת למשפרי דיור. עד עכשיו מי שרכש דירה ומכר את דירתו הקודמת בטווח של עד שנתיים לא נחשב כמחזיק שתי דירות ולכן שילם מס רכישה מופחת. מעכשיו הטווח מצטמצם לשנה. מה זה יעשה לשוק? מסתבר שזה יכול להיות משמעותי בטווח הקצר – היצע הדירות יגדל, הרוכשים ימהרו למכור את הדירות שעדיין לא נמכרו. זה אומר שכח המיקוח של המוכרים (כאלו שקנו ועדיין לא מכרו את דירתם) יורד, הם יהיו לחוצים יותר למכור את הדירה,  זה יכול להביא להגדלת היצע הדירות, זה יכול להעביר חלק מהכח במשא ומתן לרוכשים.

אלה שינויים יחסית משמעותיים, ולצד שינויים נוספים שקיימים בתוכנית לרבות מניעת הסבות של דירות מגורים למשרדים, ובמילים פשוטות החזרת דירות רבות לשוק, דירות שכבר לא יוכלו לשמש כמשרדים, זה עשוי סוף סוף להואיל לשוק הדירות.

עדכון – לא יוטל מס שבח על דירות בירושה

למדריך מס שבח המלא

תוכנית כחלון  להגברת התחרות בשוק הדירות והורדת מחירי הדירות, נוגעת בין היתר גם בשינויים במס רכישה ומס שבח. מס רכישה יעלה ל-8% על דירה שמחירה עד 4.8 מיליון שקל (בעבר מס רכישה היה 5% עד 7% ) ול-10% לדירה שמחירה עולה על 4.8 מיליון שקל (בעבר בין 8% ל-10%).

במקביל, הופחתה תקופת ההמתנה המותרת למשפרי דיור. עד עכשיו מי שרכש דירה ומכר את דירתו הקודמת בטווח של עד שנתיים לא נחשב כמחזיק שתי דירות ולכן שילם מס רכישה מופחת. מעכשיו הטווח מצטמצם לשנה.

השינויים במס רכישה קריטיים וניתחנו אותם כאן. השינוי במס שבח הוא פחות משמעותי – כיום (לפני יישום התוכנית) הפטור ממס שבח על מכירת דירות מירושה אינו מוגבל בזמן. כלומר, הירושה יכולה להתממש לדוגמה בשנת 2000 והיורשים יכולים למכור בפטור ממס בשנת 2015. זה עומד להשתנות – טווח הזמן הניתן למוכרים למימוש הדירה בפטור ממס שבח הוא שנתיים, אחרת יהיה חיוב במס שבח. כלומר, קיבלתם בירושה דירה בשנת 2015, אתם צריכים למכור אותה עד שנת 2017 באם אתם רוצים ליהנות מפטור ממס שבח. אחרת, יהיה צורך לחשב את הרווח (ביחס למועד הרכישה המקורי) ולשלם מס על רווח זה.

מה יקרה בעקבות יישום שינוי פרק הזמן ליורשים? שוק הדירות לא ישתנה מהקצה אל הקצה, אבל יש למהלך הזה משמעות.  היורשים בעצם יהיו חייבים (אם הם רוצים ליהנות מפטור ממס שבח) למכור את הדירה מהר, וזה יביא לכך שבאופן מהיר מלאי הדירות שיוצאו לשוק יגדל. האמת, אולי השינוי הזה באופן שוטף לא יהיה מאוד דרמטי, אבל בשלב הראשון שבו יאלצו יורשים רבים למכור את הדירה שבירושה, זה עשוי להביא לגל של דירות לשוק.  מלאי דירות גדול יותר משמעותו היצע גדול יותר, משמעותו יכולת טובה יותר להתמודד עם הביקושים. זה הא' ב' של כלכלה פשוטה – מגדילים היצע, הביקושים נרגעים,  וזה עשוי להתבטא גם במחירים – או בבלימת המחירים או אפילו בירידת מחירים.

למדד המחירים לצרכן בחודש מאי  

מדד המחירים לצרכן בחודש מאי עלה על פי תחזיות הכלכלנים ב-0.2% עד 0.3%.  כך עולה מריכוז התחזיות –

פועלים – מדד מאי עלה ב-0.2%

כלכלני בנק הפועלים סבורים שמדד חודש יוני עלה בשיעור של 0.2%, התחזית שלהם ל-12 החודשים הקרובים – מדד של 1%.

"מדד חודש אפריל  הפתיע כלפי מעלה, וזאת בניגוד למדדי המחירים של החודשים הקודמים", כותבים כלכלני הפועלים, "הסעיפים שהפתיעו הם עונתיים בעיקרם, ואנו סבורים לכן כי המדד אינו מצביע על תפנית בסביבת האינפלציה. אנו מעריכים כי האינפלציה תתכנס בהדרגה לכיוון הגבול התחתון של היעד, יתמכו בכך העלאת שכר המינימום בחודש אפריל, צפי להעלאה נוספת בשכר ב-2016  וכן עלייה במחירי הנפט בחודשים האחרונים. במידה והממשלה תחליט על הפחתות במסים עקיפים, נצטרך לשנות את התחזיות בהתאם. מדד חודש מאי צפוי לעלות בשיעור של 0.2%, והאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה להיות 1%".

הראל – מדד מאי יעלה ב-0.2%

גם בהראל פיננסים סבורים שהמדד עלה ב-0.2% בחודש מאי. להערכתם גם מדד המחירים בחודש הבא – יוני יעלה ב-0.2% ובשלושת החודשים הקרובים יעלה המדד ב-0.7%. בשנה כולה סבורים  כלכלני הראל יעלה המדד ב-1.2%.

לאומי – מדד נמוך השנה

כלכלני בנק לאומי בורים שהמדד היום שנמצא עדיין בסביבה שלילית (שלילית מתחילת השנה) יעבור לטריטוריה חיובית רק ברבעון השלישי. זאת ועוד – "שיעור השינוי השנתי של המדד (המצוי כיום כאמור בסביבה שלילית) צפוי להמשיך לעלות באופן הדרגתי", כותבים כלכלני הבנק ומוסיפים – דהיינו, להיות פחות שלילי, ולצאת מהתחום השלילי לקראת סוף השנה,  זאת, בין היתר בשל המשך העלייה במחירי הדיור וציפיות להמשך מגמת ההתמתנות בקצב ירידת מחירי המזון. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תמשיך להיות מתונה ונמוכה ממרכז יעד יציבות המחירים, אולם לא צפויה להיות שלילית.

לידר, המדד בשנה הקרובה – 0.8%

כלכלני לידר מציינים כי הדעות בשוק חלוקות וקיים פיזור משמעותי בטווח תחזיות האינפלציה במשק בשנה הקרובה מ-0.7% ל-1.8%.  הצפי של כלכלני לידר עומד על 0.8% . לידר מעריכים כי "ללא זעזוע בשוק המט"ח או במחירי הסחורות, השינויים בסביבת האינפלציה צפויים להיות איטיים. בנוסף מציינים בלידר כי התחרות העזה במוצרי הסחירים בשל חלופת הרכישה באינטרנט מהווה גורם דפלציוני מכביד.

מיטב דש – מדד מאי 0.2%

"התחזית שלנו לעלייה של 1.4% במדד המחירים ב-12 החודשים הבאים (ללא התחשבות בהשפעה אפשרית של פטור ממע"מ על מוצרי ייסוד) קיבלה משנה תוקף בעקבות פרסום מדד אפריל", כותב אלכס זבז'ינסקי כלכלן ראשי שח בית ההשקעות מיטב דש ומוסיף – "המדד של חודש מאי צפוי לעלות ב-0.2% בהשפעה של התייקרות הדלק, התייקרות עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה והמשך עלייה במחירי הירקות והפירות. גם המדד של חודש יוני צפוי לעלות ב-0.2% בעיקר בהשפעת הגורמים העונתיים.

"קצב ההתייקרות בסעיף הדיור, שמשקף מחירי השכירות, ירדה מ-3.1% בדצמבר ל-2.1% בחודש האחרון. אנו לא חושבים שהירידה משקפת שינוי מגמה ומעריכים שמחירי הדירות להשכרה יתייקרו בשנה הקרובה בכ-2.5%-3.0%. לעומת זאת, קצב ההתייקרות של מחירי הדירות בבעלות שעלו בחודש פברואר ב-0.6%, ממשיך להתגבר בחצי השנה האחרונה".

אקסלנס – מדד יוני יעלה ב-0.3%.

באקסלנס סבורים שמדד חודש מאי יעלה בשיעור של 0.3%, מעט גבוה משאר תחזיות הכלכלנים בשוק ההון. "מדד חודש מאי צפוי להמשיך את מגמת שיעורי העלייה החיוביים שהתקבלו בחודשיים האחרונים", כותבים באקסלנס ומוסיפים – "עליית מחיר הדלק לצד עליות עונתיות במחירי החינוך, התרבות והבידור ובסעיף הדיור צפויות לתמוך חיובית במדד הכללי. לגבי סעיף הדיור ייתכן ויתקן כלפי מעלה, זאת לאור הירידה הקלה שרשם, במפתיע יש לומר, בחודש אפריל ולאור המשך העלייה במדד מחירי הדיור המתואם חיובית עם מחירי השכירות. חג השבועות, הנחגג במהלך החודש, עשוי להשפיע לחיוב אף הוא, כאשר יתמוך להערכתנו בצורה חיובית בסעיף המזון (עשוי לתמוך בכך שתתקבל ירידה קלה בלבד בסעיף זה, אם בכלל).

האם חוק המזון עוזר לצרכנים? איך השפיע החוק על חברת אסם? והאם השינוי הזה כלכלי או חשבונאי?
חוק קידום התחרות בענף המזון (חוק המזון) נכנס לתוקף ב-15 בינואר 2015 והוא כבר מחלחל לדוחות הכספיים של החברות בתחום. החוק הזה אמור להיטיב עם הצרכנים. איך זה קורה?
ובכן, הכוונה היא להגביר (באמצעות הסעיפים בחוק) את התחרות כדי להוריד את מחירי המוצרים – במסגרת החוק מוטלים הגבלות ואיסורים שונים על הסדרים בין ספקים לקמעונאיים. הספק הגדול כבר לא יכול להתחבר עם הקמעונאית הגדולה בהסדרים שפוגעים בספקים קטנים, ובכלל – החוק מנסה לנטרל את ההסדרים האלו שמגבירים את כוחם של הגדולים ומונעים מהקטנים להיכנס לשוק. החוק אוסר על ספק גדול להתערב ולהשפיע על קמעונאי בקשר למחיר לצרכן שגובה הקמעונאי; החוק אוסר התקשרות בין ספק גדול לקמעונאי בנושא שטחי מדף, כלומר לא אמורים להיות הסכמים סגורים בין הספקים והקמעונאים בקשר לשטח המדף שהספקים מקבלים; החוק אוסר על התניית רכישת מוצר אחד במוצר אחר, וכן קיים איסור על קמעונאי להקצות לספקים גדולים מאוד, במצטבר, שטח מדף כולל בחנות העולה על 50%. קיימים סעיפים נוספים שבמהותם כאמור – לבטל את ההסדרים בין הספקים הגדולים לקמעונאיים.
פרק רחב בחוק מחייב את הקמעונאיות לפרסם את מחירי המוצרים בסניפים השונים, והשקיפות הזו (באם ייושם החוק) אמורה להיות בשורה אמיתית לצרכנים. בינתיים, לא רואים השפעה דרמטית (אם בכלל) של החוק הזה על המחירים בחנויות, אבל כן מתחילים להרגיש השפעה על המספרים בדוחות הכספיים. כבר בדוחות השנתיים לשנת 2014 סיפרו בהרחבה הספקיות הגדולות, לרבות אסם ושטראוס על חוק המזון שאמור להיכנס לתוקף, והציגו את ההשלכות הצפויות עליהן לרבות השלכות כספיות. נתמקד הפעם באסם.
בדוחות השנתיים שפורסמו במארס, מציינת הנהלת החברה – "… בשלב מקדמי זה, לא ניתן להעריך את מלוא השפעת השינויים שיחולו על הקבוצה בעקבות החוק. בשנת 2014 , נרשמו הפרשות חד פעמיות בסך 9.8 מיליון שקל הנובעות מהשינויים במערך הסחר כתוצאה מההערכות לקראת החוק". לא ברור מה מסתתר מאחורי המספר הזה, האם זה קשור לסבסוד הסדרנות בסניפים שמעתה כבר לא ניתן יהיה לשלם/ לסבסד. כלומר, האם אסם השקיעה סכום כסף בתשלומים שקשורים לסדרנות ומרגע שהסדר כזה לא יכול להתקיים היא מחקה את ההשקעה? ואולי זה בכלל קשור לכך שכבר לא ניתן לתת ולקבל הנחות כמות גורפות. עד יישום חוק המזון הספקיות והקמעונאיות היו מגדירים הנחת כמות באם הרשת תרכוש בהיקף מסוים ואז אם הרשתות היו מגיעות ליעד (או אם הם היו מספיק חזקים מול הספקים) הם קיבלו הנחה. אולי עם יישום החוק שלא מאפשר את ההתקשרות הזו (אלא התקשרות ספציפית למוצרים) נוצר לספק התחייבות (סוג של הקמת ההנחות למועד יישום החוק). אלו השערות, זה יכול להיות מכלול של נושאים שקשורים להסדרים בין הספקים לקמעונאיות.
ההשפעה בדוחות 2014 היא רק המנה הראשונה, רגע לפני המנה העיקרית. עם יישום החוק בינואר 2015 ההשפעה על הדוחות מהותית יותר ומשתרעת על סעיפים רבים בדוחות הכספיים, אבל רוב ההשפעה נובעת ומיוחסת לאיסור על הספקים לקבל תשלומים מהקמעונאיות. החוק בעצם אומר – תחזרו למצב הרגיל, מבלי לבלבל את היוצרות – ספקים זה ספקים; קמעונאיים זה קמעונאיים, ספקים מוכרים לקמעונאים שמוכרים לצרכנים. החוק לא מקבל העברות כספים דו סטריות (החוק לא מאפשר שספקים ישלמו לקמעונאיות). עד יישום החוק, הספקיות מימנו את פעילות הסדרנות בחלק גדול מהסניפים בקמעונאיות הגדולות, והם שילמו על כך. איך זה קשור לדוחות?
"במסגרת הוראות החוק חל איסור על העברת תשלומים בכסף או שווה כסף מספק לקמעונאי גדול בתנאים מסויימים והיצרנים הוגבלו בפעולות מסוימות אשר עד לכניסת החוק לתוקף היו נהוגות", מציינים מנהלי אסם בדוחות הכספיים, "יישום החוק היה כרוך בין השאר, גם בשינויים במתכונת ההתקשרויות עם הקמעונאים הגדולים להתאמת ההתנהלות המסחרית לדרישות החוק. במסגרת התאמות אלו, סכומים אשר שולמו בעבר לקמעונאי כתשלום עבור שירות נפרד, כיום מבוטאים כהנחה ממחיר המכירה. בהתאם לאמור לעיל, סכומים שסווגו בעבר במסגרת הוצאות שיווק ומכירה בדוח רווח והפסד, נרשמו החל מהרבעון הנוכחי במסגרת קיטון מהכנסות החברה".
במילים אחרות, מה שקרה בעקבות יישום החוק הוא שההוצאות של הספקים (בעיקר עבור סדרנות) כבר לא יהיו – הספקים לא משלמים ולא מוציאים כפים באופן ישיר על סדרנות ועוד שנעשית אצל הקמעונאות. אבל מנגד, ההטבה הזו של הספקים הרי לא תיעלם, הם עדיין תומכים בסדרנות, וזה יתבטא בהפחתת המחיר. הנה המחשה – נניח שהספק מכר סחורה ב-1 מיליון שקל ובמקביל שילם 50 אלף שקל על סדרנות. עד עכשיו הספק דיווח על מכירות של 1 מיליון שקל והוצאות מכירה של 50 אלף שקל. מעכשיו הוא כבר לא יכול לשלם ישירות על סדרנות, הוא יכול לקבוע מראש שמכיוון שיש הוצאות סדרנות ברשת המסוימת (וזה כמובן משרת אותו), הוא נותן הנחה של 5%, כלומר העסקה תהיה על סך של 950 אלף שקל. במקרה הזה בסעיף ההכנסות יירשמו 950 אלף שקל – ההבדל בין הגישות/ שיטות הוא חשבונאי – בגישה הראשונה המכירות גדולות יותר וההוצאות מכירה גדולות יותר, אבל ברמה התפעולית לא אמור להיות הבדל. מה זה משנה אם הוצאה נרשמת כהוצאה או כהקטנת הכנסה? מה זה משנה עם הנחה נרשמת כהקטנת הכנסה או כהוצאה? כלכלית ועסקית לא בטוח שיש כאן בשורה. חשבונאית יש כאן קיטון בהכנסות, ירידה ברווח הגולמי, ירידה בהוצאות המכירה, ורווח תפעולי שפחות או יותר לא השתנה.
אסם מדווחת ברבעון הראשון כי השינוי בשיטת ההתקשרות פגע בהכנסות בשיעור של 1.6% ; ובכל זאת ההכנסות עלו לעומת תקופה מקבילה ב-0.7% ל-900 מיליון שקל. כמו כן, מדווחת אסם על ירידה של 18 מיליון שקל בהוצאות המכירה ל-216.5 מיליון שקל, רוב הירידה מיוחסת ליישום החוק.

כלכלני בנק לאומי כותבים בסקירתם השבועית כי בחודשיים האחרונים התרחשה עליית תשואות חדה, בעיקר בחלק הארוך של עקומים ממשלתיים מרכזיים בחו"ל ובישראל. מהלך זה מדגיש את חשיבות ההתייחסות לסיכון המח"מ בעת השקעה באג"ח, במיוחד בעת הנוכחית בה רמת המחירים באפיקי האג"ח הינה גבוהה.  בהסתכלות רחבה, התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל עדיין נמוכות מאוד, וצפויות להמשיך ולעלות בהדרגה בטווח הזמן הבינוני. זאת, כתלות בשיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).

להערכתם, אנו נמצאים בתחילתו של מעבר הדרגתי מסביבת אינפלציה שלילית לסביבת אינפלציה חיובית נמוכה. קצב האינפלציה המתומחר בשוק האג"ח משקף הערכה זו באופן חלקי בלבד. לכן, הם ממליצים על מתן עדיפות לאפיק הצמוד למדד, על פני האפיק השקלי. כמו כן אנו ממשיכים להתמקד במח"מ הבינוני.

הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף בחשיפה לסיכון, למרות שרמת התמחור הכוללת באפיק גבוהה מהממוצע הרב שנתי. מומלצת אחזקה גבוהה יחסית בדגש על מניות חו"ל. בנוסף, שיפור מסויים הצפוי בפעילות הכלכלית בישראל בחודשים הקרובים תומך גם באפיק המנייתי בישראל. לאפיק המזומן ותחליפיו, המהווה "כרית ביטחון" בתיק ההשקעות, חשיבות גבוהה בשמירה על רמת סיכון סבירה בתיק. מומלצת חשיפה משמעותית לאפיק זה, כרכיב מאזן לחשיפה מנייתית גבוהה.

הם ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק הקונצרני בישראל, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) ובטווח בינוני-קצר. עליית התשואות באג"ח הממשלתי לוותה בהתרחבות מזערית במרווחי הסיכון, כלומר עיקר השינוי נבע מהתייחסות שונה לסיכון המח"מ ולא לסיכון האשראי.
מרווחי הסיכון באג"ח קונצרני ישראל בדירוגים נמוכים (High Yield) עלו בחצי השנה האחרונה. מנגד, השיפור הכלכלי בישראל ותנאי המימון מקטינים את הסיכון הרוחבי באפיק. אנו ממליצים על השקעה באגרות קצרות באפיק זה, כאחזקה בסיכון גבוה. מומלצת השקעה סלקטיבית ולא באמצעות מדדים.
להערכתם, הלחצים לתיסוף של השקל ביחס לסל המטבעות ימשכו בטווח הקרוב, אם כי פעולות בנק ישראל עשויות למתן השפעה זו. הם ממליצים על הגבלת החשיפה המט"חית בתיקי ההשקעות. זאת ניתן לבצע, בין היתר, באמצעות גידורים.

בבנק אגוד התייחסו בסקירה השבועית למשבר ביוון: "אנו מעריכים כי עננת יוון תלווה אותנו גם בהמשך ותמשיך להגביר את התנודתיות בשווקים. זאת, עקב עזיבת שולחן הדיונים בשל פערים משמעותיים כפי הנראה, עליה התבשרנו אתמול אחר הצהריים. לכן, אנו ממליצים להקטין את החשיפה לאירופה בחלק של התיק החשוף למניות חו"ל, ב-10% שיחולקו בין ארה"ב ואסיה. בחלוקה בין המניות הישראליות למניות חו"ל נותרת העדפה לחו"ל בחלוקה של 40% ישראל ו- 60% חו"ל."

בנוגע להשפעת המשבר ביוון על שוק האג"ח הממשלתי בעולם אומרים בבנק אגוד: "למשבר היווני השפעה אמביוולנטית על התשואות של האג"ח הממשלתי. מחד, אם המשבר היווני יתדרדר לקריסה של יוון, זה עלול להשפיע לשלילה על כלל השוק ויציאת כסף מהשקעות באופן גורף, הן ממניות והן מאג"ח. מאידך, השפעה חזקה יותר במצבי משבר היא של נדידת כספים מהשקעות "מסוכנות" כגון מניות או אג"ח של חברות ומדינות בסיכון לאג"ח בטוחות יותר כדוגמת האג"ח האמריקאי מה שמוריד תשואות."

בנוגע לשוק המט"ח מעריכים באגוד "פתרון למשבר היווני שיאושש את האירו מול הדולר יכולה להוות טריגר למגמה דומה של השקל מול הדולר. נקודת התמיכה הינה 3.819 שקל לדולר. אם שער הדולר יחצה מטה שער של 3.8 שקל לדולר, הידרדרות עלולה להיות מהירה יחסית. מאידך, אם המטבעות יחזיקו מעמד ובארה"ב יעלו את הריבית בינתיים, הדולר יוכל דווקא להתחזק. נקודת התנגדות עומדת על 3.89 שקל לדולר ונקודה רחוקה יותר ב- 4.053 שקל לדולר. לגבי הדולר-אירו, נקודות תמיכה  קרובה הינה 1.0871 דולר לאירו ונקודת התנגדות עומדת על 1.1453 דולר לאירו."

מעודכן – 8/2016

האם רק עמית יכול למשוך כסף מקופת הגמל שלו?

החוסכים בקופות הגמל הנקראים עמיתים יכולים למשוך כספים בהתקיים תנאים מסוימים, כשרוב הציבור יכול לעשות זאת בגילאי הפנסיה. אבל, האם רק עמית יכול לעשות זאת? האם הוא יכול להעביר את זכויותיו?

סעיף 25(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן: "החוק") קובע כי "זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות להעברה לאחר…".

באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון שבמשרד האוצר  מדגישים כי – מבירור פניות ציבור שהתקבלו באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון עולה כי קיימת אי בהירות בנוגע ליישום סעיף 25(א) לחוק במקרים שבהם כספי העמית נמשכים שלא על ידי העמית עצמו. "מתוקף סמכותי" כותבת  דורית סלינגר הממונה על אגף שוק ההון הביטוח והחיסכון, במסגרת חוזר לדיון , "הריני לפרט עמדתנו ביחס לתחולת האיסור על העברה לאחר לפי סעיף 25(א) לחוק קופות גמל על מספר מקרים כאמור.

"איסור על העברה לאחר בסעיף 25(א) לחוק קופות גמל, אינו חל במשיכה מחשבון קופת גמל של מי שמונה לרכושו אפוטרופוס כדין (להלן – החסוי) על ידי אותו אפוטרופוס לחשבון על שם החסוי, ובלבד שבית המשפט אשר מינה את האפוטרופוס לא הגביל את סמכויותיו של האפוטרופוס באופן שנאסר עליו לבצע פעולה כאמור.

"איסור על העברה לאחר בסעיף 25(א) לחוק קופות גמל, אינו חל במקרה שבו מונה נאמן בפשיטת רגל על נכסי העמית, בכפוף להוראות סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

יובהר כי איסור על העברה לאחר לפי סעיף 25(א) לחוק קופות גמל חל בכל מקרה של העברת כספים מחשבון בקופת הגמל למי שאינו העמית באותו החשבון, למעט במקרים המפורטים בסעיף 25(א)(2) ו- (3) לחוק קופות גמל".

קופת גמל להשקעה – כדאי שיהיה לכם; אבל…איך בוחרים?

קופת הגמל שלכם עם נכסים לא סחירים? זהירות, יש גם סיכונים!

ריבית המשכנתא בחודש יוני המשיכה לרדת. מי שהספיק לסגור משכנתא במהלך מאי ולקח את המשכנתא במהלך יוני, עשה כנראה עסקה טובה. מדובר בריבית שפל ומכאן הדרך למעלה היא כמעט בטוחה.  פרסמנו כאן לראשונה כי ריבית המשכנתא עומדת לעלות  בעקבות ירידות המחירים בשוק האג"ח. הפצרנו בכם להזדרז ולקחת משכנתא באם אתם במהלך התהליך. מי שהספיק אכן הרוויח. בחודש הבא צפויה ריבית המשכנתא לעלות בשיעור של סביב 0.5% (ובמקרים מסוימים אף יותר).

בינתיים, ירדה הריבית הצמודה מתחת ל-2% . ריבית המשכנתא  הצמודה הממוצעת ביוני  – 1.96% , לעומת 2.06%  בחודש קודם, ולעומת  2.12% לפני חודשיים. הירידה בריבית היתה כמעט לאורך כל הקו (כל תקופות ההלוואה). הנה טבלה שמרכזת את נתוני ריבית המשכנתא הצמודה –

גם ריבית המשכנתא השקלית ירדה, אם כי בשיעור זניח – מ-2.23% ל-2.22% בחודש יוני. עם זאת, מתחילת השנה ירדה הריבית השקלית במשכנתאות ב-0.4%.  עד היכן זה ימשיך לרדת? כאמור ייתכן מאוד שזה השפל ומכאן הריבית רק תעלה.  ראשית, שוק האג"ח משדר חולשה והוא גורם קריטי  בקביעת ריבית המשכנתא . חוץ מזה וחשוב יותר – מה שמשפיע במיוחד על ריבית המשכנתא היא הריבית של בנק ישראל, זו צפויה מתישהו לעלות ובעקבותיה תעלה ריבית המשכנתא. וגם אם הריבית תרד בטווח הקרוב, גם אז לא בטוח כלל שרייבת המשכנתא תרד.   גורמים בבנקים מסבירים כי אפילו אם תרד ריבית בנק ישראל לטריטוריה שלילית, ריבית המשכנתאות לא תרד משמעותית. בקיצור,  לריבית יש ככל הנראה לאן לעלות יותר מאשר לאן לרדת.

הנה ריבית המשכנתא השקלית בחודשים האחרונים –

כך או אחרת, בחודש מאי הציבור לקח משכנתאות בהיקף של 5.8 מיליארד שקל

חברות הביטוח מגדל, מנורה מבטחים, כלל והראל ישלמו 100 מיליון שקל בעקבות פשרה שהושגה בתביעה ייצוגית. במסגרת התביעה, הושאמו החברות כי גבו דמי ניהול ללא אישור. החברות מדווחות כי סכום הפשרה עליו הוסכם בבית המשפט המחוזי "אינו מהותי". סכום תביעה המקורי עמד על 2.33 מיליארד שקל.

הפשרה, עלייה דיווחו חברות הביטוח לבורסה, הושגה במסגרת תביעה ייצוגית עקב דמי ניהול המכונים "גורם פוליסה". על פי התביעה, דמי ניהול אלו נגבו מבלי שהתקבלה הסכמה מפורשת וספציפית של המובטחים. התשלום יתבצע במידה ואושר הפשרה בבית המשפט. במקרה שתאושר, החברות ישיבו כספים על פי החלוקה הבאה: 44.5 מיליון שקל מגדל ביטוח, 26.5 מיליון שקל כלל ביטוח, 15 מיליון שקל מנורה-מבטחים ו-14 מיליון שקל הראל ביטוח.

האוצר מפרסם מדד שירות חיסכון פנסיוני 2014: הפניקס דורגה במקום האחרון בכל הענפים

על פי דיווח החברות לבורסה, הפשרה הושגה בהמשך להליך גישור שנערך בין הצדדים בראשות השופטת בדימוס טובה שטרסברג כהן ופרופ’ שרון חנס, שבו הגישו הצדדים לבית משפט המחוזי מחוז מרכז בקשה לאישור הסדר פשרה. במסגרת הסדר הפשרה הוסכם, בין היתר כי בכל הנוגע למבוטחים ששילמו גורם פוליסה בפוליסות שאינן פוליסות מסוג "עדיף" תידחה הבקשה לאשר את התביעה כייצוגית אך לא תידחנה התביעות האישיות של המבקשים. בנוסף  הוסכם כי בכל הנוגע למבוטחים ששילמו גורם פוליסה בפוליסות מסוג "עדיף" תאושר התובענה כייצוגית ובאופן אופרטיבי הנתבעות ישיבו לחברי הקבוצה המיוצגת, בגין גביית גורם פוליסה בעבר, סך כולל של מאה מיליון ש"ח.

מנהל קרן הנאמנות דיביאם High Yield (מספר קרן: 5107743) החליט לשערך מחדש אגרות חוב לא סחירות בתיק הקרן, וכתוצאה מכך איבדה הקרן 0.24%.

מנהל הקרן החליט לשנות את שווים של אידיבי אחזקות אג"ח ד' (מס' בורסה: 7360068), אידיבי אחזקות אג"ח ה' (מס' בורסה: 7360076), סקיילקס אג"ח ד-ל (מס' בורסה: 1134642) וסקיילקס אג"ח יג-ל (מס' בורסה: 1134709).

השינויים בשווים של אידיבי ד ואידיבי ה נבעו בעקבות פרסום מתווה של בעל השליטה של אידיבי חברה לפתוח בע"מ לבעלי מניות המיעוט של חברת אידיבי חברה לפתוח בע"מ, הסכם פשרה בין נאמני אידיבי חברה לאחזקות בע"מ לבין תובעים בתביעות הנגזרות וכן שינוי אומדן בתקבולים הצפויים מתביעות.

השינויים בשווים של סקיילקס ד וסקיילקס יג נבעו מהשינוי בשווין של מניות פרטנר, המשועבדות להבטחת פרעונם של האג"חים הנ"ל.

להלן מובא מידע בעניינים אלה:

המחיר שנקבע לאידיבי ד: 6.501 אג'.

המחיר האחרון שנקבע לאידיבי ד על ידי מנהל הקרן: 7.53 אג'.

שיעור השינוי בשווי אידיבי ד: כ-%(13.67-).

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי האמור בשווי אידיבי ד: כ-%(0.201-).

המחיר שנקבע לאידיבי ה: 5.317 אג'.

המחיר האחרון שנקבע לאידיבי ה על ידי מנהל הקרן: 6.03 אג'.

שיעור השינוי בשווי אידיבי ה: כ-%(11.82-).

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי האמור בשווי אידיבי ה: כ-%(0.011-).

המחיר שנקבע לסקיילקס ד: 35.7874 אג' (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן).

המחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ד על ידי מנהל הקרן: 36.8088 אג' (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן).

שיעור השינוי בשווי סקיילקס ד: כ- %(2.77-).

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי האמור בשווי סקיילקס ד: כ-%(0.024-).

המחיר שנקבע לסקיילקס יג: 2.3163 אג' (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן).

המחיר האחרון שנקבע לסקיילקס יג על ידי מנהל הקרן: 2.3824 אג' (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן).

שיעור השינוי בשווי סקיילקס יג: כ- %(2.77-).

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי האמור בשווי סקיילקס יג: כ-%(0.003-).

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מכל השינויים האמורים בשווין של אגרות החוב הנ"ל: כ-%(0.24-).

לילך אשר-טופילסקי, מנכ"לית בנק דיסקונט טוענת שהתחרות בין הבנקים כבר קיימת ומורגשת בכיס של הלקוחות.  לגישתה, התחרות עושה טוב למערכת הבנקאית, אבל עד גבול מסוים. אשר-טופילסקי שאמרה את הדברים ב"פרלמנט של אונו" סבורה שההתייעלות של הבנקים היא הכרחית במקביל למעבר לפתרונות אינטרנטים.

"אנחנו מברכים על עוד פתיחה של תחרות במערכת הבנקאית ויש כיוונים שאפשר וצריך ללכת לשם. צריך לזכור שבשנים האחרונות יש יותר תחרות בין הבנקים,  ועדת זקן גם טיפלה בכך. אם תשאל את הציבור, הם כבר חשים את התחרות, מקבלים הצעות מהבנקים, מרגישים את ירידת המחירים בתעריפים השונים. התעריפים חשוב לזכור יורדים. הבנקים כיום מתמקדים במשקי הבית ועסקים קטנים.  יש תחרות על לקוחות כאלה, אז נכון שיש עדיין נאמנות של הציבור לבנק שבו הוא נמצא אבל הם פותחים עוד חשבונות. תחרות נוספת תעשה טוב למערכת הבנקאית אבל הכל שאלה של מינונים. התחרות כבר קיימת, ההתייעלות של הבנקים כבר קיימת. התייעלות  זה לא דבר פשוט ואנחנו מנסים לעשות את זה תוך כדי שלא נפגע בשירות ללקוחות ובלי פגיעה בעובדים שלנו. זה נובע גם משינוי בטעמי הציבור שהולך יותר לאינטרנט ומאפשר לנו להתייעל.

"בעתיד יהיו בנקים אינטרנטיים, גם אם לא מלאים. קמים היום הרבה אתרים שמציעים מוצרים פיננסיים ואני מאמינה שהם יתגברו".

אוקיי, אז אשר-טופליסקי אומרת שיש תחרות. אז מה? גברת אשר-טופליסקי, תחרות זה כמו בסלולר, תחרות זה ירידת מחירים למחרים שפויים. תחרות זה לא מצב שכל טופס שהבנק מנפיק לי עולה עשרות שקלים, תחרות זה מצב שאם אני רוצה להעביר סכום כסף לבנק אחר אני לא אצטרך לשלם עמלה מטורפת כאילו אתם שולחים שליח עם הכסף לבנק האחר. תחרות זה מצב שהמחירים נשחקים  ושבכל רגע נתון אפשר לעבור בנק, כמו בסלולר שניתן לעבור מרגע לרגע, תחרות זה מצב שאם הבנק אומר – זאת העמלה, אז אני יכול להגיד לו, אני לא מסכים אני עוזב את הבנק, או מעביר את הפעילות המסוימת. תחרות זה מצב שיש שליטה על העמלות. נו באמת, בבנקים יש שליטה על העמלות, נראה כאילו יש עשרות עמלות שנוצרו רק כדי לבלבל את האויב – הציבור.

זו עדיין לא תחרות, אולי האינטרנט, והבנקים האינטרנטים יעשו זאת.

בנק ישראל מדווח  כי סך ביצועי המשכנתאות לחודש מאי עלה והסתכם ב-5.8 מיליארד שקל לעומת כ-4.7 מיליארד שקל בחודש אפריל – עלייה בשיעור של כ-0.9 מיליארד שקל. כמו כן, מדובר בגידול של כ-1.3 מיליארד שקל ביחס לחודש מאי המקביל אשתקד, אז נרשמו ביצועי משכנתאות בסך של כ-4.4 מיליארד שקל.

עוד מציין בנק ישראל, כי הנתונים כוללים מחזור משכנתאות במסגרת המהלך לעידוד מחזור הלוואות משכנתה לזכאים בהיקף של 62 מיליוני ש"ח בינואר 2015, היקף של 232 מיליוני ש"ח בפברואר 2015, היקף של 320 מיליוני ש"ח במרץ 2015 וכן היקף של 224 מיליוני ש"ח באפריל 2015. בחודש מאי 2015 עמד היקף מחזור הלוואות המשכנתה על 233 מיליוני שקל.

פראייר מי שלא ממחזר – בנק ישראל מאריך לזכאים את מחזור המשכנתא ללא עלויות!

בנק ישראל מדווח כי רוב המשכנתאות (3.23 מיליארד שקל) ניתנו בריבית קבועה, והיתר (משכנתאות בסך 2.52 מיליארד שקל) ניתנו בריבית משתנה. סך המשכנתאות שניתנו בצמוד למדד הסתכמו ב-1.83 מיליארד שקל, אולם רובן אינן צמודות מדד – משכנתאות בהיקף של 3.9 מיליארד שקל.

נזכיר כי המהלך לעידוד מחזור הלוואות משכנתא לזכאים, הוארך ב-3 חודשים, עד ל-31/8/15.  בסוף 2014 הודיעו בנק ישראל ומשרד הבינוי על קידום מהלך לעידוד פירעון מוקדם, או מחזור, של הלוואות משכנתא של המדינה לזכאים. הלוואות אלו ניתנו בריביות גבוהות מאלו שנהוגות כיום בשוק המשכנתאות, ולכן אין שום הצדקה כלכלית שלא למחזר (להחליף את המשכנתא) או לפרוע. הסלוגן של בנק ישראל היה פראייר מי שלא ממחזר. בנק ישראל דאג שניתן יהיה למחזר בקלות ביעילות, ובזול – העמלה היחידה שתיגבה היא עמלת שינוי תנאי ההלוואה, שלא תעלה על סך של 120 שקל. חוץ מזה, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, פרסם חוזר חשוב בעניין לפיו –  חברת הביטוח שמנהלות את פוליסת ביטוח חיים שנרכשה במקביל למשכנתא, תאפשר ללווה המבקש למחזר את המשכנתא, להמשיך את הכיסוי הביטוחי הקיים באותם תנאים, ללא צורך בחיתום רפואי.

הביקוש למשכנתאות צפוי אפילו לעלות בחודש יוני על רקע החשש שריבית המשכנתא תרים ראש. מנגד, יש