בחודשיים האחרונים נבלמה מגמת העלייה בכניסות התיירים. עם זאת, ישנן ציפיות לצמיחה חיובית בפעילות יצוא שירותי התיירות ברביע הראשון של השנה. כך מציינים הבוקר כלכלני לאומי בסקירת מאקרו שמפרסם הבנק.

בסקירתם כותבים כלכלני לאומי כי בחודש מרץ השנה הגיעו לישראל כ-234 אלף תיירים, מתוכם כ-210 אלף נכנסו בדרך האוויר (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בנתון כמעט זהה לנתוני החודשיים הקודמים. למעשה מאז חודש ינואר 2015, בו חלה עלייה של כ-2% לעומת החודש שקדם במספר כניסות התיירים לישראל, נבלמה (ייתכן ובאופן זמני בלבד) מגמת העלייה שהחלה לאחר תום מבצע "צוק איתן", ומספר הכניסות החודשי נותר ברמה דומה מתחילת השנה.

לדברי כלכלני לאומי, הסברים אפשריים לכך הם: מגמת הירידה בתיירות הנכנסת מרוסיה על רקע המצב הכלכלי הקשה והפיחות החד שחל בשער החליפין של הרובל, בין היתר אל מול השקל, אשר גרם להתייקרות מחירי החופשות בישראל; וכן התיסוף שחל בשער החליפין של השקל אל מול האירו בעת האחרונה, אשר גרם להתייקרות במחירי החופשות גם עבור האירופאים. נציין כי לתיירות הנכנסת ממדינות אלה נתח נכבד בפעילות הענף. על כן, המגמות שתוארו, במידה וימשכו, עלולות להשפיע לרעה על קצב התאוששות הענף.

כלכלני לאומי: "שיא במכירות דירות חדשות; היקף הביקושים צפוי להישאר גבוה בטווח הקצר"

"מבחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, עולה כי ברביע הראשון של השנה ביקרו בישראל כ-700 אלף תיירים, מתוכם כ-630 אלף תיירים נכנסו בדרך האוויר (מנוכה עונתיות). מדובר עדיין בנתון נמוך בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אולם בהשוואה לרביע הקודם חלה עלייה של כ-6%. לאור עלייה זו בכניסות התיירים, ניתן לצפות לצמיחה חיובית גם בפעילות יצוא שירותי התיירות (ייתכן ובקצב איטי יותר) ברביע הראשון של השנה, נתון אשר עתיד להתפרסם בעוד כחודש. זאת, בשל המתאם החיובי הקיים בין נתונים אלה על פני זמן, כפי שכבר בא לידי בנתוני העבר", כותבים כלכלני לאומי.

"לסיכום, מאז חודש ספטמבר 2014, עם תום מבצע "צוק איתן", חלה עלייה במספר כניסות התיירים אשר נמשכה גם בחודש ינואר השנה ונבלמה בחודשיים האחרונים. נדגיש כי רמה זו עדיין רחוקה בכ-20% מרמת השיא שלפני "צוק איתן". כפי שציינו בסקירות קודמות, מספר התיירים הנכנסים עשוי לשוב לרמתו טרם המבצע לקראת סוף השנה הנוכחית ואולי רק בתחילת שנת 2016 (בטווח של בין שנה לשנה וחצי לאחר האירוע הביטחוני) לאור ההאטה בחודשים האחרונים. זאת, בהנחה שלא יהיו אירועים חריגים נוספים במהלך התקופה הקרובה", כך כותבים כלכלני לאומי בסקירתם.

כלכלני לאומי מתייחסים בנוסף לעלייה בהיקף ההשקעות הישירות בתחילת 2015, אשר להערכתם צפויה להמשיך ולתמוך ביציבות השקל: "מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכם בחודש פברואר השנה בכ-870 מיליוני דולרים, כאשר עיקר הפעילות התרכזה בענפי הטכנולוגיה העילית והמידע והתקשורת. מדובר בהיקף השקעה גבוה מהממוצע החודשי ב-12 החודשים האחרונים. בנוסף, נדגיש כי מתחילת השנה הושקעו כ-1.6 מיליארד דולר, היקף גבוה יותר מההשקעה ברביע הקודם – נתון שעשוי להצביע על התפתחות חיובית בזרם ההשקעות הנכנסות. מנגד, היקף ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכם בפברואר בכ-30 מיליוני דולרים, כשעיקר הפעילות התרכזה בענף התעשייה", כותבים כלכלני לאומי.

כלכלני לאומי: "האינפלציה צפויה להיכנס לתחום יעד יציבות המחירים רק ב-2016"

כלכלני לאומי כותבים בנוסף כי "ההשקעות הפיננסיות הנכנסות הסתכמו בפברואר בכ-220 מיליוני דולרים, כתוצאה מהשקעות במניות ובאג"ח לצד מימושים במק"מ, בהמשך למגמה של החודשיים הקודמים. מנגד, ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר, נתון הגבוה פי שלושה מהיקף ההשקעה בחודש הקודם. זאת בעיקר על רקע חידוש ההשקעות מצד המשקיעים המוסדיים לאחר שלושה חודשים של מימושים בהיקף נרחב.  לסיכום, נציין כי העודף בתנועות ההון הנכנסות נטו בשנת 2014 לצד העלייה בהשקעות הישירות במשק בתחילת 2015 ולצד הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף יישמר השנה בהמשך למגמה בשנים האחרונות, מהווים גורמים בסיסיים התומכים ביציבותו של השקל אל מול סל המטבעות".

עם זאת, מציינים כלכלני לאומי כי בעת האחרונה חל פיחות מחודש בשער החליפין של השקל מול הדולר, על רקע התחזקות הדולר מול המטבעות השונים ברחבי העולם; הערכות המשקיעים לגבי התרחבות צפויה בפערי הריביות בין הריבית הדולרית בארה"ב וריבית בנק ישראל; ופעולות שביצע בנק ישראל ביניהן עלייה בקצב רכישות המט"ח החודשיות. ייתכן כי גם להיקף הגדל של תנועות פיננסיות יוצאות בחודשים הראשונים של השנה הייתה השפעה על היחלשות השקל. כפי שציינו בעבר, פעולות אלו של בנק ישראל תומכות אמנם בפיחות בשער השקל (בעיקר מול הדולר) בטווח המיידי, אולם בטווח הארוך הגורמים הבסיסיים שצויינו, בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה, תומכים ביציבותו של השקל.

בלאומי סבורים כי המגמה החיובית בהשקעות הישירות עשויה להימשך גם במהלך 2015. סקטור הטכנולוגיה עשוי להמשיך לרכז עניין רב. כלכלני לאומי מציינים כי "נתוני בנק ישראל מלמדים בנוסף, כי בשנת 2014 הסתכם היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים בכ-6.4 מיליארד דולר. מדובר בירידה בהיקף ההשקעה בהשוואה לשנת 2013, אשר הסתכמה בכ-11.8 מיליארד דולר.

בנוסף מציינים כלכלני בנק לאומי כי על פי דו"ח של הלמ"ס בנושא השקעות ישירות לפי ענפי כלכלה ולפי מדינות בשנים 2011-2013, ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים בענפי הייטק ובמחקר מדעי (הכולל גם מחקר בתחום ההייטק) היוו ב-2013 כ-27% מסך ההשקעות הישירות במשק, ובענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית כ-21% (בהובלת השקעה בולטת במיוחד בתעשיית המתכות הבסיסיות). עוד עולה מהדו"ח כי בשנים אלה חלו מגמות גידול בהשקעות הישירות בענפי יצור מוצרי מתכת, יצור מוצרי מזון ומשקאות, יצור מוצרי נפט, כימיקלים ותרופות, ובמספר ענפי שירותים, אשר התרכזו בעיקר בתעשיית הפיננסיים. בנוסף, יש לציין כי מרבית ההשקעות הישירות מקורן במדינות המפותחות, ובעיקר ארה"ב (32%) ומדינות אירופה (10%), לצד השקעה בולטת מאיי ברמודה (8%). פעילות ההשקעות על ידי משקיעים ממדינות אסיה היתה נמוכה בשנים אלה אולם בעת האחרונה נראה כי גוברת ההתעניינות בקרב משקיעים מסין, סינגפור, הונג קונג ויפן בתעשיה המקומית, ובפרט בחברות הזנק וחברות פיננסיות.

כלכלני בנק לאומי כותבים כי "במבט קדימה, החברות הישראליות צפויות להמשיך ולרכז עניין רב בקרב המשקיעים ברחבי העולם, בעיקר בענפי הטכנולוגיה והיי-טק, ולתרום להמשך המגמה החיובית בהשקעות הישירות במשק על ידי זרים שהחלה בראשית השנה".

משרד הבינוי מבקש להגדיל את קצב רכישת הדירות לדיור הציבורי ויוצא במכרז חדש ורחב למתן שירותים במלאכת רכישת הדירות. במשרד מאמינים כי קצב רכישת הדירות יוכפל, לאחר שחברות ונותני שירותים חדשים יצטרפו לחברת עמידר שהייתה הגורם היחיד שעסק ברכישת הדירות והגדלת מלאי הדיור הציבורי מאז החלה רכישת הדירות בסוף 2014. המכרז של משרד הבינוי פונה לגופים פרטיים או ציבוריים כמו חברות תיווך נדל"ן, חברות מאכלסות, משרדי עורכי דין וכדומה.

שר הבינוי אורי אריאל אמר עם הוצאת המכרז: "אנחנו ממשיכים לעשות את כל הצעדים הנדרשים על מנת לעמוד בהתחייבותנו להגדיל את מלאי הדיור הציבורי ולקצר משמעותית את תור הממתינים הזכאים לדירה. לאחר שנים ארוכות בהן לא הוגדל מלאי הדיור הציבורי אנחנו נקנה מאות דירות, והגופים החדשים שיצטרפו ויסייעו לנו באיתור ורכישת דירות מתאימות יגדילו את רכישת הדירות לדיור הציבורי וקיצור תור הממתינים".

מנכ"ל משרד הבינוי: "האוצר מנסה לקדם הצעות בתחום מיסוי המקרקעין – שיפגעו בשוק הנדל"ן"

עד כה נרכשו 64 דירות (ועוד קרוב ל-150 דירות בהליכי רכישה), קצב של 5 דירות לשבוע באמצעות חברה זכיינית אחת, והמשרד גאה בקצב הרכישות אולם מעוניין להגביר את הקצב עוד יותר על ידי שכירת שירותים לרכישת דירות תוך שימוש במעגלים חדשים.

נזכיר, כי בהתאם לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) תשנ"ט-1998, הוקמה קרן לדיור ציבורי המנוהלת במשרד הבינוי. לקרן מועברים הכספים שהתקבלו ממכירת דירות ציבוריות ע"י המשרד. אגף נכסים וחברות במשרד הבינוי אחראי, בין היתר, לניהול ותחזוקת דירות שיכון ציבורי באמצעות חברות מאכלסות, להעמדת מלאי דירות להשכרה לזכאי הדיור הציבורי, מטעם  משרד הבינוי והמשרד לקליטת עלייה. רכישת דירות נ"ר (נכסי רכישה) במסגרת מכרז זה הינה רכישה למלאי. הרכישה מתבצעת, בדרך כלל, מתוך היצע הדירות הנסחר בשוק הפרטי. רכישת הדירות מתבצעת ע"פ כללי המשרד ובהתאם לצרכים. יובהר כי התקציב לרכישת הדירות תלוי בהכנסות ממכירת דירות בהתאם לחוק.

ארז כהן: "הפתרון היחיד למחירי הדיור הגואים – לחזור לבנייה ציבורית"

במקביל להפעלת מכרז זה, פועלת חברת עמידר משנת 2011 לרכישת דירות נ"ר המיועדות בעיקר עבור נכים מרותקים לכיסאות גלגלים וכן "דירות למלאי". המשרד מתעתד לבחור מספר זוכים במכרז זה כאשר נותן השירותים יספק למשרד, שירותים לרכישת דירות למלאי בהתאם לתנאי המכרז.

"מדד חודש מרץ עלה ב-0.3%, לעומת התחזית שלנו לעלייה של 0.4%. כ- 0.2% מתוך העלייה מיוחסת להתייקרות הדלק. מבחינתנו, ההפתעה העיקרית הייתה בסעיף המזון אשר ירד ב-0.1%. כמו כן, נרשמו הוזלות מוצרי צריכה כגון משקפיים, מוצרי היגיינה, אביזרי רחצה, מוצרים לתינוקות, אותם יתכן וניתן לייחס להוזלת היבוא מאירופה בעקבות התחזקות האירו.

מיטב דש מציינים כי "בסה"כ, ירד המדד ב-12 החודשים האחרונים ב-1% בדומה לחודש שעבר (ראו תרשים 2). יחד עם זאת, מספר המוצרים והשירותים שמחיריהם עלו, מתוך הסל המפורט שמפרסמת הלמ"ס, היה יחסית גבוה. כפי שניתן לראות בתרשים 1, הירידה בכמות הפרטים שהתייקרו נבלמה בחודשים האחרונים".

"קצב ההתייקרות של סעיף הדיור ירד מ-%3.1 בחודש דצמבר ל-%2.3. קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות בבעלות ירד ל-%3.7, אך בחודשים האחרונים ניכרת עלייה עקבית במחירי הדירות בקצב גבוה יותר אחרי ההפוגה באמצע השנה הקודמת (ראו תרשים 4). המגמה במחירי המזון די תואמת את התפתחות המחירים של התשומות בענף המזון והתפוקות בענף ייצור המזון שירדו בתקופה האחרונה (ראו תרשים 3).

מיטב דש כותבים בסקירתם: "לפי התחזית שלנו, מדד חודש אפריל צפוי לעלות ב-0.5%, בעיקר כתוצאה מהתייקרות עונתית בסעיפים רבים. בשנה שעברה עלה מדד אפריל ב-0.1% בלבד והיה הנמוך ביותר מאז שנת 2003. הפתיעו כלפי מטה סעיפי צריכה רבים. אולם, למדד הנמוך אשתקד קדמה החולשה בצריכה הפרטית במשק, מה שלא קיים השנה. מדד חודש מאי צפוי לעלות ב-0.2%, בהנחה שמחירי הנפט יישארו ברמה הנוכחית".

מיטב דש: "הריבית בישראל תישאר ללא שינוי בזמן הקרוב ולא יופעלו כלים מוניטאריים לא קונבנציונליים"

מיטב דש מציינים כי תחזית האינפלציה של ל- 12 החודשים הקרובים עומדת על 1.3%: "התנאים הכלכליים במשק שכוללים גידול בצריכה הפרטית, שיפור משמעותי בשוק העבודה, עלייה באשראי הצרכני, גידול חד ברמת הנזילות במשק מהווים גורמים תומכים בעלייה מתונה בסביבת האינפלציה. יש לציין רק שכפי שציינו בסקירה השבועית האחרונה, ביטול המע"מ על מוצרי יסוד, אם ייצא לפועל, צפוי להוריד עד כ-0.3% מהאינפלציה באופן חד פעמי".

"מדד חודש מרץ עלה ב- 0.3% לעומת התחזית שלנו של 0.4%. למעשה לא היו הפתעות של ממש בסעיפים השונים", כך כותבים הבוקר לידר שוקי הון בתגובה לפרסום המדד אתמול. "סעיף נסיעות לחו"ל (1.2%+) עלה מעט פחות מההערכה שלנו (2.5%), כנראה בשל דחיית החגים לתחילת אפריל (ולכן העלנו את אומדן סעיף זה בתחזית מדד אפריל). עלייה של 6.25% במחירי הדלקים תרמה 0.25%+ למדד מרץ", כותבים לידר שוקי הון.

באשר לסעיף הדיור במדד (מחירי שכירות בחוזים מתחדשים) – כותבים לידר שוקי הון כי נתון זה הולך ומתמתן בחודשים האחרונים לקצב שנתי של 2.3% (מרץ 15 לעומת מרץ 14), ירידה מ- 3.4% במשך שנת 2014 (במדד אפריל הנחנו עלייה מתונה ל- %2.7 בשל עלייה מתונה בשכר הריאלי במשק).

בלידר סבורים כי חוץ מעלייה במחירי השכירות, המשק נמצא בדפלציה של ממש: "לא נכון להסביר את הדפלציה (1.0%- ב- 12 החודשים האחרונים) על ידי ירידה במחירי האנרגיה והמים בלבד. אינפלציית הליבה (המדד ללא כל סעיפי האנרגיה והמזון) התייצבה על קצב שנתי של 0.4% (כולה תרומה של מחירי הדיור), קצב רחוק מיעד האינפלציה של בנק ישראל.

"הנגידה תנקוט במדיניות מרחיבה לאור נתון האינפלציה הנמוך והחשש מהמשך האטה ודפלציה"

לידר שוקי הון מעריכים כי העלאת שכר המינימום תתרום לעלייה מתונה באינפלצחה בשנים הבאות: "צפויה עלייה ברמת השכר במשק על רקע הירידה בשיעור האבטלה לרמה המתקרבת לתעסוקה מלאה (5.3% בפברואר), על אף הטענה של בנק ישראל שעדיין מספר לא מבוטל של שכירים עובדים במשרות חלקיות. גורם נוסף אשר עשוי להביא לעליית שכר הינו ההסכם לעדכון שכר מינימום בשיעור של 23% עד חודש ינואר 2017 (ו-8% כבר באפריל 2015). התאחדות התעשיינים סבורים ש- 20% מהעובדים בתעשייה יושפעו מעדכון רמת שכר המינימום. סביר להניח שבענפי השירותים השונים שיעור מקבלי שכר המינימום בהחלט לא זניח, בפרט ברשתות השיווק, חנויות, שירותי אוכל ובתי מלון, וחלק מהעובדים בסקטור הציבורי, בפרט הגננות, מזכירות, ועוד".

בלידר שוקי הון מציינים כי "בנוסף, קיימת השפעה עקיפה וממושכת יותר של עדכון מדרגות השכר כלפי מעלה ברמות שכר הביניים. לפי לוחות תשומה תפוקה, מרכיב השכר הכולל בצריכה הפרטית מהווה כ- 43% מהמחיר הסופי. בהנחה שכמחצית מהשפעה זו תיספג על ידי ירידה במרכיב הרווח בסקטור העסקי (או התייעלות), אזי מדובר בהשפעה של כ- 0.3% על האינפלציה שנה קדימה. בנוסף, סביר להניח שחלק מזחילת השכר הנובעת מעדכון שכר מינימום הייתה מתרחשת ממלא. במבט ארוך טווח, עדכון של 23% בשנתיים הקרובות צפוי לגרום להשפעה של כ- 1.2% על האינפלציה בשלוש שנים הקרובות".

אנליסטים: העלייה במדד מורידה סבירות להורדת ריבית נוספת ע"י בנק ישראל

לידר מעריכים כי צפוי גרעון תקציבי נמוך השנה: "נתוני גרעון חיוביים בחודש מרץ וברבעון א' בכלל תומכים בהערכה שצפוי גרעון נמוך השנה של 2.5% תוצר ואולי אף פחות. הגרעון המצטבר ב- 12 החודשים האחרונים ירד ל- 2.63% תוצר לעומת 2.77% לפני חודש. ברבעון א' הפעילות של הממשלה הסתכמה בעודף תקציבי של 0.7 מיליארד ₪ לעומת גרעון של 0.3 מיליארד ברבעון א' 2014".

לידר שוקי הון מציינים בנוסף כי "בחודש מרץ ההכנסות ממסים עלו ב- %11 לעומת חודש מרץ אשתקד. המסים העקיפים עלו ריאלית ב-%YOY 9.9, מנוכה חקיקה, אינדיקטור חיובי לביקושים המקומיים במשק הישראלי. סך ההוצאות של משרדי הממשלה עלו ב- 2.8% ברבעון א' 2015 (לעומת אשתקד), שיעור מעט נמוך בשל העדר תקציב מאושר. גרעון נמוך השנה תומך בהיקף גיוסים מתון ולכן גם תומך באפיקים הארוכים. נדמה שהממשלה החדשה תשמור על האמינות התקציבית, על אף הדרישות התקציביות של השותפים הקואליציוניים, זאת על ידי קיצוץ בביטחון והעלאת מסים".

באשר לשוק האג"ח כותבים לידר שוקי הון: "כפי שכתבנו בעבר, כל עוד בנק ישראל מתלבט בין אי שינוי בריבית ובין הרחבה מוניטארית נוספת (ולא ריסון), האפיקים הארוכים עשויים להניב רווח הון מסוים. לכן, הפרמיה השלילית של אג"ח ישראל על אג"ח ארה"ב צפויה להתרחב. אנו מניחים שהתשואות הארוכות בארה"ב יעלו בקצב מאד מתון השנה. גם אם הפד יעלה את הריבית בחודשי הקיץ, קצב העלאת הריבית בהמשך צפוי להיות מתון. עודף פדיון ניכר בשוק האג"ח ונתוני תקציב חיוביים ברבעון א' תומכים בשוק האג"ח".

דיבידנדים – למה משקיעים אוהבים דיבידנדים? ולמה זה ממש לא צריך להיות כך? איך מחלקים דיבידנדים אם יש הפסדים? ומה זה תשואת הדיבידנד (הנתון החשוב ביותר)?

הגופים המוסדיים בפרט והמשקיעים בשוק ההון בכלל, אוהבים דיבידנדים, אפילו אוהבים מאוד דיבידנדים. הם מרגישים שהחברה משתפת אותם ברווחים שלה, הם מרגישים שהם כאילו מקבלים חלק מההשקעה באופן שוטף, הם מרגישים שזה מבטא חוזק ויציבות של החברה המחלקת. הם מאוהבים בחברות שמחלקות דיבידנדים על בסיס קבוע.

חברות שמחלקות דיבידנדים באופן קבוע – וכיום חברות רבות מחלקות באופן קבוע חלק מרווחיהן השוטפים (על פי מדיניות דיבידנד שנקבעת מראש), זוכות לנקודות זכות רבות. אבל האם זו לא אופנה, האם זה לא טריק של החברות להתחבב על המשקיעים, האם חלוקת דיבידנד באמת משנה משהו? האם חלוקת הדיבידנד אכן תורמת משהו למשקיעים? ורק כדי להמחיש את הדילמה של החלוקה – משקיע הערך האגדי וורן באפט דווקא נגד חלוקות דיבידנדים. הוא לא מחלק דיבידנדים בחברה שלו ולא מעוניין בדיבידנדים בחברות שבהן הוא מחזיק. הטענה שלו היא שהחברה צריכה להשקיע את הרווחים שלה בעצמה כדי לייצר תשואה גבוהה יותר למשקיעים ולא להחזיר להם חלק מההשקעה; אם הם רוצים להיפגש עם כסף, שימכרו חלק מההשקעה (יממשו מניות).

והנה עוד דוגמה – צ'קפוינט הישראלית, חברת אבטחת המידע שנסחרת בכ-17 מיליארד דולר, נכון למאי 2022, מלאה במזומנים, אבל היא נגד חלוקות דיבידנדים. היא מעדיפה לעשות מהלכים אחרים, כמו מעט רכישות של חברות בתחום ומעט רכישות של מניות שזה יחסית קרוב לחלוקת דיבידנדים.

הדיבידנד בטבע היה 4 מיליארד שקל – נו, אז מה? 

למרות הגישה הרווחת שלפיה חלוקת דיבידנדים היא דבר נהדר למשקיעים, בפועל זה לא ממש משנה (אלא אם מדובר על חלוקה בתשואת דיבידנד משמעותית מאוד). והנה הדגמה – נניח שחברה שמנייתה נמצאת במחיר של 100 אגורות מחלקת דיבידנד של 4 אגורות. במקביל לחלוקה, מחיר המניה יורד ב-4 אגורות ל-96 אגורות, ולמשקיע יש 4 אגורות (ברוטו, על זה יש גם לשלם מס!). לכאורה (אם נתעלם מעניין המס) הוא נשאר עם אותו ערך. אז מה היתרון כאן? בפועל אין יתרון, אפילו ההיפך – המשקיע הפרטי משלם כאמור מס. מנגד, אם החברה משקיעה את אותן 4 אגורות שהתכוונה לחלק ברכישה של חברות, ברכישת מכונות ועוד, צפוי שהיא תדע לייצר תשואה טובה יותר מהמשקיע. אחרי הכל, התשואה האמיתית למשקיע לא מגיעה דרך תשואת דיבידנד אלא דרך עליית ערך המניה. תשואת הדיבידנד ברוב הגדול של המקרים מבטאת חלק קטן מאוד מעליית ערך המניה, ויעידו על כך נתוני הבורסה שמתפרסמים באופן שוטף. הנה המחשה – חברת טבע חילקה 4 מיליארד שקל בשנת 2014, אבל 4 מיליארד שקל מבטאים בערך 2% ממחיר המניה, שעלתה בתקופה זו ב-30% ויותר! ובשנת 2015 חילקה טבע 4.5 מיליארד שקל, שמהווים פחות מ-2%, בעוד שמניית החברה עלתה ב-17% בשנה זו.

נו אז מה? הדיבידנדים לא עזרו לחברה ולמניה ובטח שלא למשקיעים בה. בשנים הטובות חילקו דיבידנדים שאולי היו מצילים כיום את החברה המוכה וחבוטה. אין שום משמעות לדיבידנד, זו פשוט העברת כספים לבעלי המניות כדי ליצור סוג של ביטחון ותדמית, זה לא מבטיח כלום – טבע היא הדוגמה הטובה לכך.

וכאמור, אם אותו משקיע רוצה להיפגש עם מזומנים הוא פשוט יכול למכור חלק ממנה. למה לקרוא לזה דיבידנד, ולמה בעצם לכפות על המשקיע קבלת דיבידנד (וביחד עם הדיבידנד – מס!) , תנו לו להחליט. ובכל זאת, כאמור השוק אוהב דיבידנדים – זאת פשוט האופנה עכשיו! (בהמשך הכתבה לחובבי דיבידנדים – רשימה מעודכנת של החברות המחלקות).

ממה מחלקים דיבידנדים?

דיבידנדים מחולקים מרווחים. החלוקה בעצם מבטאת את הזכות של בעלי המניות ליהנות מהרווחים האלו. אבל מה קורה אם החברה מפסידה? ובכן, השאלה בחלוקת דיבידנדים היא אם לחברה יש כרית של רווחים צבורים לחלוקה. אם יש לה רווחים צבורים מהעבר, אז בהחלט ייתכן שבשנה מסוימת היא מפסידה ועדיין יכולה לחלק ובפועל מחלקת. זה לא "טבעי", אבל בהחלט אפשרי – זו בעצם חלוקה בהסתמך על רווחי העבר.

חלוקה בעייתית יותר היא חלוקה במצב שנגמרו הרווחים הצבורים/הרווחים הראויים לחלוקה, ואז מטעמים שונים (במקרים רבים בשל הצורך לשרת את החוב של בעל השליטה) מחלקים את ההון של החברה/מפחיתים את ההון העצמי. במקרה כזה, צריך לבקש אישור מבית המשפט ולקבל את הסכמת הנושים, וזה כמעט תמיד מצליח.

כשמתייחסים לדיבידנדים צריך להבין את ההגדרות הבסיסיות.  דיבידנד לרוב מחולק ב"אגורות" – חברה מדווחת לדוגמה כי היא מחלקת 30 אגורות; הכוונה היא שהיא מחלקת 30 אגורות לכל מניה (לכל מניה של 1 שקל ערך נקוב). חברות גם מדווחות על החלוקה הכוללת – לדוגמה, חברה מחליטה לחלק 10 מיליון שקל.

מה חשוב לדעת ולהבין בחלוקות דיבידנד?

הנתון החשוב ביותר – תשואת דיבידנד 

דיבידנד מתבטא לרוב בשני אופנים – סכום הדיבידנד שחברה מחלקת ותשואת הדיבידנד. כשחברה מחליטה לחלק דיבידנד היא מחליטה על סכום הדיבידנד שיחולק לבעלי מניותיה, והמשמעות היא שכל בעל מניות זכאי לחלקו היחסי. לדוגמה – אם חברה מתכוונת לחלק 10 מיליון שקל ולחברה יש 20 מיליון מניות, אזי סכום החלוקה האבסולוטי הכולל הוא 10 מיליון, וסכום החלוקה פר מניה הוא 0.5 שקל (10 מיליון שקל חלקי 20 מיליון מניות).

אבל, לסכום החלוקה ולסכום פר מניה אין משמעות כנתון בודד – אז מה אם מחלקים 0.5 שקל למניה? השאלה היא ביחס למה, ביחס לאיזה מחיר מניה?  אם המניה במחיר של 1 שקל, אז הדיבידנד שמחולק מהווה 50% ממחיר המניה (משולם 0.5 שקל למניה של 1 שקל) וזה כבר מאוד משמעותי, אבל אם מחיר המניה הוא 100 שקל, אז מדובר על חלוקה יחסית קטנה שמהווה 0.5% ממחיר המניה (0.5 שקל חלקי 100 שקל).

ולכן, הנתון החשוב באמת הוא תשואת הדיבידנד – סכום הדיבידנד למניה חלקי מחיר המניה, ובדוגמאות שלנו – 50% לעומת 0.5%. ככל שתשואת הדיבידנד גבוהה יותר, כך המהלך של החלוקה נתפס כיותר אטרקטיבי מבחינת המשקיעים (המחזיקים במניות).

ולסיכום – בפעם הבאה שמנסים להרשים אתכם עם דיבידנד גבוה, תחשבו טוב אם יש בזה באמת יתרון. אם לא מדובר בתשואת דיבידנד מאוד גבוהה, אז להערכתנו אין בזה באמת יתרון (וניסינו לשכנע אתכם לאורך הכתבה) – אולי ההיפך – תצטרכו לשלם מס (למשקיעים פרטיים) שמקטין את ערך ההשקעה יום אחרי החלוקה.

אוהבים דיבידנדים? הנה רשימת החברות המחלקות

טוב, נניח שלא הצלחנו לשכנע אתכם שדיבידנדים זה סוג של גימיק, סוג של אופנה, ואין בו לרוב ערך כלכלי. אם כך, ואתם בכל זאת מעוניינים להשקיע במניות של חברות שמחלקות דיבידנדים, אתם יכולים להיעזר באתר הבורסה – הנה עמוד שמתעדכן באופן שוטף, עם המועדים והתשלומים של הדיבידנדים (לצד חלוקות נוספות כמו ריבית). אתם יכולים "לבודד" את חלוקות הדיבידנד וכך לבחון את היקף הדיבידנד, וכאמור  חשוב יותר לדעת (לחשב) את שיעור הדיבידנד/ תשואת הדיבידנד.

מעבר לכך, אתם יכולים לבחון את החברות המחלקות ולראות אם מדובר בדיבידנד חד פעמי או מתמשך, כזה שהוא חלק קבוע מהרווחים, וכך תוכלו למפות את החברות המחלקות ביותר על פני שנים. זו אסטרטגיה שיש לה לא מעט מאמינים, למרות שאין לה באמת משמעות כלכלית – אלא מדובר באופנה בלבד. העניין הוא שלפעמים משקיעים צריכים ללכת עם האופנות האלו, כדי לא לפספס את הגל. אחרי הכל, כדי להשיג תשואה, לפעמים צריך ללכת  עם העדר, אבל צריך לזכור שעדר זה עדר, ומתישהו העדר ישנה את הטעמים והאופנה תתחלף.

מדריך השקעה במניות

מדריך השקעה באג"ח

מדריך השקעה בקרנות נאמנות

מדריך השקעה בתעודות סל 

במקביל לפרסום מדד המחירים לצרכן שעלה בחודש מרץ ב-0.3%, נראשמה עלייה חדה של 0.7% במדד  מחירי הדיור. כמו כן,  עלה מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ב-0.9%  ומדד שכר דירה נותר ללא שינוי.

שירותי דיור בבעלות הדיירים: במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש מרץ 2015, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש פברואר 2015. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים פברואר 2015 – מרס 2015, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים ינואר 2015 – פברואר 2015.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן  מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2015 – פברואר 2015, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2014 – ינואר 2015, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב0.4% . עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות ינואר 2015 – פברואר 2015, לעומת ינואר 2014 – פברואר 2014, עלו המחירים ב-3.7% . מהשוואת העסקאות דצמבר 2014 – ינואר 2015, לעומת דצמבר 2013 – ינואר 2014, עלו המחירים ב-4.3%.

אחזקת הדירה- מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-0.1%; התייקרו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (ב-5.8 אחוזים) ושירותי עזרה בבית (באחוז אחד). הוזלו במיוחד: חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-3.7 אחוזים).

מדד תשומות הבניה במרץ – ללא שינוי

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים נותר בחודש מרץ  2019 ללא שינוי.מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה ירד ב-0.1% והגיע ל-106.8 נקודות.

ב-12 החודשים האחרונים (מרס 2019 לעומת מרס 2018) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.8% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.7%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.8% בתקופה זו.

מדד תשומות הבנייה,  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במקביל למדד המחירים לצרכן , הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

לריבית המשכנתא הנוכחית!

מדד תשומות הבניה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הצרכן, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

כדאי כאשר יש חוב לקבלן לשקול את הנזק – הריבית על המשכנתא באם לקוחים אותה מוקדם כדי לשלם לקבלן לבין החיסכון שיהיה כתוצאה מאי תשלום על הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדובר בהערכות ותחזיות שכל אחד צריך לעשות בעצמו, אם כי בעוד שאת הריבית אנחנו יודעים בבירור, את ההצמדה (החיסכון בהצמדה) אנו מעריכים, גם בהסתמך על כלכלנים (הראל פיננסים הוא מהגופים היחידים שמספקים תחזית למדד תשומות הבנייה).

למדריכים לרכישת דירה

היכנסו כאן למדד תשומות

מדד המחירים לצרכן בחודש מרץ עלה ב-0.3%, בדומה להערכות הכלכלנים.  המדד עלה בעיקר  בעקבות התייקרות במחירי הדלקים והשמנים וכן במחירי הפירות הטריים. כמו כן התייקרו מחירי ההבראה והנופש. מנגד הוזלו מחירי הירקות הטריים וכן מחירי חומרי הכביסה. עוד יצוין, כי המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.4 אחוז והגיע ל-98.9 נקודות, המדד ללא דיור והמדד ללא אנרגיה עלו ב-0.1 אחוז כל אחד והגיעו ל-97.9 ו-99.5 נקודות בהתאמה. מתחילת השנה ירדו המדד הכללי והמדד ללא ירקות ופירות ב-1.3 אחוזים כל אחד, המדד ללא דיור ירד ב-1.6 אחוזים והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.9 אחוז.

בשנים עשר החודשים האחרונים (מרס 2015 לעומת מרס 2014), המדד הכללי ירד באחוז אחד, המדד ללא דיור ירד ב-2.0 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.8 אחוז, והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.2 אחוז. נתוני המגמה בחודשים דצמבר 2014 – מרס 2015: על פי נתוני המגמה לתקופה זו, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.5%, של המדד ללא דיור ל-2.4% ושל המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור ל-2.1%.

מזון (ללא ירקות ופירות): מדד מחירי מזון ירד ב-0.1 אחוז. הוזלו במיוחד: שמנים וכו' (ב-3.7 אחוזים), גלידות (ב-3.4 אחוזים), אורז יבש (ב-2.8 אחוזים), יינות (ב-2.8 אחוזים), מלח (ב-2.3 אחוזים), מצות (ב-2.4 אחוזים לעומת אפריל 2014), שמנת מתוקה, לבישול וקצפות למיניהן (ב-2.1 אחוזים), תה (ב-2.1 אחוזים), דגים קפואים (ב-2.0 אחוזים), חלקים אחרים של עוף והודו, כגון: כנפיים, לבבות וגרונות (ב-1.9 אחוזים), ריבה, דבש וכו' (ב-1.9 אחוזים), משקאות קלים (ב-1.8 אחוזים), שימורי דגים ודגים מעובדים (ב-1.5 אחוזים), גבינות לבנות למריחה (ב-1.3 אחוזים), ממתקים ושוקולד (ב-1.2 אחוזים), גבינות מלוחות (ב-1.2 אחוזים), סלטים מוכנים (ב-1.1 אחוזים), חטיפים מלוחים (באחוז אחד), ביצים מיוחדות, אורגניות וכו' (באחוז אחד) ואבקות מרק ותבשילים מוכנים (באחוז אחד).

התייקרו במיוחד: אטריות, ספגטי וכו (ב-4.1 אחוזים), עוגיות וביסקוויטים (ב-3.6  אחוזים), בשר כבש (ב-2.8 אחוזים), בשר עוף והודו טחון (ב-2.5 אחוזים), בירה לבנה (ב-2.4 אחוזים), ופלים (ב-2.0 אחוזים), חלבה לסוגיה (ב-1.7 אחוזים), קמח לבן (ב-1.4 אחוזים), סוכר ותחליפיו (ב-1.3 אחוזים) ובשר בקר (ב-1.1 אחוזים).

ירקות ופירות: מדד מחירי ירקות ופירות ירד ב-1.8 אחוזים. מדד מחירי הירקות הטריים ירד ב-4.2 אחוזים; לעומתו מדד מחירי הפירות הטריים עלה ב-1.7 אחוזים. מדד מחירי הירקות הקפואים, הכבושים והמשומרים ירד ב-1.1 אחוזים ומדד מחירי הפירות המשומרים והיבשים ירד ב-0.3 אחוז.

מבין הירקות הטריים הוזלו במיוחד: ארטישוק (ב-20.0 אחוזים), קולורבי (ב-16.2 אחוזים), כרוב (ב-14.4 אחוזים), קישואים (ב-14.0 אחוזים), עגבניות (ב-10.2 אחוזים), שומר (ב-10.2 אחוזים), מלפפונים (ב-5.8 אחוזים), צנון וצנונית (ב-3.5 אחוזים), שעועית טרייה (ב-3.2 אחוזים), גזר (ב-2.7 אחוזים), בצל (ב-2.6 אחוזים), שום (ב-2.3 אחוזים), ירקות לתיבול (ב-2.3 אחוזים), קלחי תירס (ב-2.0 אחוזים), תפוחי אדמה ובטטות (ב-1.6 אחוזים), חסה (ב-1.5 אחוזים), כרובית (ב-1.3 אחוזים) וסלק (באחוז אחד). התייקרו במיוחד: דלעת (ב-4.1 אחוזים) ונבטים (ב-1.4 אחוזים).

מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: בננות (ב-12.7 אחוזים), אבוקדו (ב-11.1 אחוזים), אפרסמון (ב-10.7 אחוזים), תפוזים (ב-5.3 אחוזים), קלמנטינות (ב-3.7 אחוזים), רימונים (ב-3.6 אחוזים), קיווי (ב-2.1 אחוזים), לימונים (ב-2.0 אחוזים) ופומלה (ב-1.1 אחוזים). הוזלו במיוחד: תות שדה (ב-19.4 אחוזים), תפוחי עץ (ב-5.0 אחוזים) ואשכוליות (ב-3.0 אחוזים).

מבין הירקות והפירות המעובדים הוזלו במיוחד: ירקות קפואים (ב-4.0 אחוזים), פירות משומרים (ב-2.5 אחוזים), צימוקים (ב-1.5 אחוזים) ושימורי קטניות וירקות (ב-1.4 אחוזים). התייקרו במיוחד: מלפפונים כבושים (ב-1.7 אחוזים) ורסק ושימורי עגבניות (ב-1.3 אחוזים).

דיור: מדד מחירי דיור עלה ב-0.7 אחוז. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.9 אחוז ומדד שכר דירה נותר ללא שינוי.

שירותי דיור בבעלות הדיירים: במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש מרס 2015, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש פברואר 2015. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים פברואר 2015 – מרס 2015, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים ינואר 2015 – פברואר 2015.

מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-0.1 אחוז. התייקרו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (ב-5.8 אחוזים) ושירותי עזרה בבית (באחוז אחד). הוזלו במיוחד: חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-3.7 אחוזים).

מדד מחירי ריהוט וציוד לבית עלה ב-0.1 אחוז. התייקרו במיוחד: שמיכות (ב-8.7 אחוזים), כרים וכריות (ב-6.2 אחוזים), נרות ומפיצי ריח (ב-4.0 אחוזים), וילונות מוכנים ובדי ריפוד (ב-3.8 אחוזים), פרחים וצמחים (ב-2.0 אחוזים), ריהוט וציוד לתינוק (ב-1.3 אחוזים) וריהוט לגן ולמרפסת (ב-1.3 אחוזים).

הוזלו במיוחד: מראות, שעונים ומסגרות (ב-5.2 אחוזים), שטיחים (ב-2.0 אחוזים), מקפיא (ב-1.9 אחוזים), ארונות (ב-1.6 אחוזים), אביזרים לציוד חשמלי (ב-1.5 אחוזים), כלי בישול ואפייה (ב-1.4 אחוזים), מצעים (ב-1.1 אחוזים), תנורי חימום (באחוז אחד) וכלי אוכל (באחוז אחד).

מדד מחירי הלבשה והנעלה ירד ב-2.0 אחוזים; בניכוי השפעות עונתיות ירד המדד ב-1.2%. מדד מחירי ההלבשה ומדד מחירי ההנעלה ירדו ב-1.9 אחוזים, כל אחד. בסעיף ההלבשה הוזלו במיוחד: בגדי ספורט והתעמלות (ב-3.6 אחוזים), הלבשה עליונה (ב-2.1 אחוזים), הלבשה תחתונה (ב-1.7 אחוזים) וצורכי הלבשה שונים, כגון: כובעים, צעיפים, עניבות וכו' (ב-1.4 אחוזים). התייקרו במיוחד: גרביים (ב-1.4 אחוזים). בסעיף ההנעלה הוזלו במיוחד: הנעלה לנשים (ב-3.1 אחוזים) והנעלה לילדים/ות (ב-2.3 אחוזים).

מדד מחירי בריאות ירד ב-0.3 אחוז. הוזלו במיוחד: משקפיים ומוצרי אופטיקה נלווים (ב-2.4 אחוזים) ומוצרי היגיינת הפה (ב-1.7 אחוזים).

על מה ולמה מעלים מנהלי מגדל קרנות נאמנות את דמי הניהול בקרן הנאמנות –  מגדל דיקלה (00) שקלים ארוכים קרן נאמנות (מספר קרן: 5101571). הקרן הזו מחזיקה באגרות חוב שקליות ארוכות. הקרן הזו הניבה רווחים/ תשואה בשנים האחרונות בעיקר בזכות הריבית היורדת – כשהריבית יורדת אגרות החוב עולות. הקרן הזו עשתה 60% בחמש שנים, 18% בשנה האחרונה וכמעט 5% מתחילת השנה. אבל זהו!

אין עוד מקום לתשואה בקרן הזו – הלימון נסחט עד הסוף, אולי יהיה מצב אבסורדי של ריבית שלילית, אבל גם אם זה יהיה הרווח למשקיעים כתוצאה מעלייה באגרות החוב הוא כבר שולי. המצב הטבעי יותר הוא דווקא היפוך בכיוון הריבית – מתישהו הריבית תתחיל לעלות, ואז בקרן הזו עלולים להיות הפסדי עתק. הסיכון עולה על הסיכוי, ובכל זאת באי איפיקי השקעה אחרים הקרן הזו מנהלת מעל 120 מיליון שקל.

במגדל מנצלים את תשואות העבר, וגם את התשואה המרשימה מתחילת השנה ומעלים את דמי הניהול החל ממחר – דמי הניהול לפני השינוי היו 0.96% והחל מה-16 באפריל דמי הניהול יעלו ל-1.07%. ההיפך, מגדל, דמי הניהול האלו לא משאירים מקום לרווח אצל המחזיקים, אתם צריכים להוריד את דמי הניהול לא לעלות אותם.

אין באמת סיבה למהלך הזה, פשוט אפשר אז מעלים!

ישראל היא בין שלוש המדינות הזולות ביותר בעלות השנתית לבעל חשבון עו"ש (עמלות וריבית). כך עולה מבדיקות שביצעו בנק ישראל והממשלה באמצעות חברות מחקר בינלאומיות. "כל ניסיון להציג תמונה הפוכה באמצעות סקרים איננו ראוי – סקרים אינם יכולים להחליף את המציאות". כך אומרים באיגוד הבנקים לנתוני הסקר שבוצע ע"י המועצה לצרכנות.

באיגוד הבנקים מציינים כי מאז שנכנסה לתוקף הרפורמה בעמלות, ההוצאה השנתית של משקי הבית על עמלות עו"ש נמצאת בירידה רצופה. דוחות בנק ישראל האחרונים הראו כי ההוצאה החודשית הממוצעת בפועל של שירותי חשבון עו"ש נפוצים של משקי בית במערכת הבנקאית, מסתכמים ב-12.5 שקל וזאת לאחר ירידה של 28% בשנים האחרונות (מאז 2007).

משקיעים בניירות ערך? כדאי לכם לעזוב את הבנק! הנה רשימת הברוקרים הפרטיים הזולים ביותר

בדוח הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות ("ועדת זקן") הוצגו בין היתר ממצאים של השוואה שנערכה עבור בנק ישראל על ידי חברת הייעוץ הבינלאומיתVan Dijk Management בנושא עלות ניהול חשבון העו"ש. הממצאים המופיעים בדוח המסכם של עבודת הצוות, מעידים כי המחירים בישראל אינם חריגים ביחס לעולם, ואף נמוכים מהמחירים במדינות המפותחות האחרות. ההשוואה, כללה 13 מדינות מאירופה ומצפון אמריקה.

בין היתר, עלה מהדוח כי ישראל היא בין שלוש המדינות הזולות ביותר בעלות השנתית לבעל חשבון עו"ש (עמלות וריבית), ויקרה יותר רק מהולנד ובלגיה – ממצא זה נכון גם לאחר התאמה לכוח הקנייה. העלות השנתית לבעל חשבון עו"ש בישראל היא כמעט חצי מהממוצע המקובל בעולם. ישראל נמצאת בין ארבע המדינות הזולות ביותר בעלות חשבונות צעירים וסטודנטים. על פי הדוח, שיעור הריבית על אשראי מאושר בעו"ש בישראל, וכך גם שיעור הריבית על חריגה ממסגרת האשראי המאושר בעו"ש בישראל, שניהם דומים מאד לשיעור הממוצע במדינות שנבדקו.

הפיקוח על הבנקים מקדם את נושא הטיפול בתלונות לקוחות במערכת הבנקאית

יצוין כי ההשוואה בין הריביות הבנקאיות בוצעה ע"י חוקרי Van Dijk ללא התייחסות להבדלים בין המדינות מבחינת גובה הריבית המוניטארית. בזמן הבדיקה הריבית המוניטארית בישראל הייתה חריגה מאוד כלפי מעלה יחסית למדינות האחרות שנבדקו, כך שלאחר נטרול הבדלים בשיעור הריבית המוניטארית מקומה של ישראל בהשוואה זו אף משתפר.

מדריכים לרכישת דירה

"המטלות הציבוריות שמטילה עיריית תל אביב על יזמים מוגזמות", כך סבור השמאי יצחק שפיגל, שותף במשרד צביקל שפיגל.  שפיגל אמר את הדברים ביום עיון מקצועי בנושא 'מטלות ציבוריות והסכמי פיתוח היזם מול או עם הרשות'. הכנס, שנערך ביוזמת משרד עו"ד צבי שוב ובית הספר לנדל"ן ע"ש רוני צארום במכללה האקדמית נתניה, התקיים בהשתתפותם של כ-300 איש עליהם נמנו שופטים, עורכי דין, שמאי מקרקעין, מתכננים, ויזמים בכירים מענף הנדל״ן בישראל.

״למזלם של היזמים, מחירי הקרקע הוכפלו מאז 2009, מה שהופך את עלות המטלות הציבוריות ל׳צפרדע׳ שהם יכולים לבלוע. אם מחירי הקרקע לא היו עולים, אז היזמים היו מפסידים כסף מהפרויקטים. כל הפרויקטים הללו הכוללים מטלות ציבוריות יתרסקו ביום שהמחירים יתחילו לרדת, או לחילופין, כל עוד השיטה הזו תמשיך המחירים לא ירדו לעולם״, אמר שפיגל.

עו"ד שוב: "למדינה אין מדיניות בנוגע לקרקעות המנוהלות על ידה"

מארח ויו"ר הכנס עו״ד צבי שוב, בעל משרד בוטיק מתמחה בנדל"ן ותכנון ובניה, דיבר אף הוא בכנס וציין כי כאשר הרשות המקומית  צריכה כספים לצורך פיתוח של שכונות או אזורים חדשים והיטלי ההשבחה לא מספיקים לכסות את כל הוצאות הפיתוח, חלק מהרשויות מתנות בשנים האחרונות מתן זכויות בניה במטלות פיתוח ציבוריות על חשבון היזם כמו סלילת כבישים, הקמת מוסדות ציבור, ועוד. לדברי עו"ד שוב התופעה  יצרה תחום אפור בנוגע לחוקיות המהלך וההסכמים האלו מגיעים טיפין טיפין לבתי המשפט.

במהלך הכנס נתן עו"ד צבי שוב סקירה של פסקי הדין החשובים הקשורים בדרישת הרשויות מהיזמים לבניה ציבורית במסגרת אישור תוכניות, ואמר כי ״ פסק הדין המרכזי בתחום הזה הוא פסק דין שקיבלה חברת דירות יוקרה בע״מ ב-2011, שבו נפסק שההסכמים הללו אינם חוקיים, גם אם היזם מסכים וצריך לבטל אותם. עם זאת, לאחר מכן התפרסמו מספר פסקי דין נוספים, שכרסמו בפסק הדין הזה ולכן בשלב זה נראה כי אין אחידות דעים בפסיקה אולם נראה כי ברוב המקרים הנפגעים העיקריים היו היזמים ולא הרשויות, כאשר בתי המשפט קבעו שהם צריכים לשלם כי הם ׳התעשרו׳, וכך הכשירו חלק מההסכמים״.

השכונות המבוקשות בתל אביב: הצפון הישן, שרונה ולב תל אביב

המומחים ביום העיון הסכימו שפסק דין "דירות יוקרה" יצר בעיה בענף ועצר פיתוח בעיקר ברשויות שסובלות מחוסר במזומנים. אוהד דנוס, יו״ר לשכת השמאים, אמר כי ״ מצב העניינים היום הוא בלתי נסבל. הרשויות לא מסוגלות לממן את הפיתוח של שכונות מגורים חדשות ולכן אין להם היום תמריצים לקדם בניה למגורים. אם היזמים יממנו , העלויות יפלו על רוכשי הדירות  אם המדינה תממן כמו בהסכמי הגג זה יבוא לידי ביטוי בייקור היטלי הפיתוח במסגרת מכרזי המנהל כמו שראינו בראש העין שהיטלי הפיתוח עלו פי 2.5  וגם אז זה יתגלגל על רוכשי הדירות ,לכן האתגר הגדול הוא לחשוב על פתרונות יצירתיים איך הופכים את ההוצאה ההכרחית למצב שכולם מרוויחים ממנו. לדוגמא שילוב של פונקציות מסחריות בחלק מהמטלות הציבוריות".

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב, אמרה כי הטלת המטלות הציבוריות הם הכרח ויש בהם גם צדק בעיקר במגה פרוייקטים שהם גם רווחיים מאוד ליזם. לדעתה, "בתל אביב שאין בה שטחים פתוחים זה מוצדק שאם לא ניתן להפקיע מהיזם קרקע לצרכי ציבור שהוא ייתן לעירייה שטחים בנויים במקום . אולם על מנת שזה יעבוד נכון יש ליצור שקיפות באמצעות חקיקה, וההסכמים בין העירייה ליזם צריכים להיות חלק ממסמכי התוכנית". לדבריה, "הרבה מאד עיריות לא יוכלו להתקיים ללא התקציבים האלה. נכון לחלוק את הרווח עם הרשות המקומית לטובת האזרחים, אבל נכון לפתח את זה ככלים, כי זה נותן תוצר לעיר ולציבור. בלי הכלי החיוני הזה, אנחנו נהיה בלי יצירתיות״.

עו"ד אילנה מרכוס סגנית יועמ"ש עיריית אשקלון ציינה אף היא כי "הסכמי הפיתוח הם הכרח, והם הוכרו ככאלו בכל העולם , עירייה לא יכולה לפתח שכונות חדשות רק מכספי היטלי ההשבחה והיטלי הפיתוח כי זה לא נותן מענה לכל הפיתוח הנדרש בשכונה חדשה למוסדות החינוך והציבור, אבל יש להסדיר את הנושא בחקיקה ולקבוע כללים מנחים שימנעו תאוות בצע גם מצד הרשות וגם מצד היזמים".

ועדת השקעות דיסקונט מפרסמת סיכום דיון חודשי. הוועדה מדווחת כי לאור ההתפתחויות בשוקי ההון ותמונת המאקרו בישראל ובעולם – החליטה על הארכת מח"מ האג"ח הממשלתיות הצמודות למדד ל-4 שנים. ההערכה היא כי מבנה התיק החדש מאוזן ומתאים יותר להתמודדות עם תנאי השוק, ההתפתחויות המאקרו-כלכליות וסיכוני השוק. להלן הרכב תיק הועדה: אג"ח ממשלתי-40%; אג"ח חברות ישראלי-20%; אג"ח חברות חו"ל-10%; מניות בארץ-12.5%; מניות חו"ל-12.5%; מזומן-5%; באפיק האג"ח חלוקה מומלצת 58% שקלי ו-42% מדדי.

תקציר המלצות ועדת השקעות דיסקונט

חשיפה לאג"ח ממשלתיות: ועדת השקעות דיסקונט ממליצה על הארכת מח"מ הרכיב הצמוד. הועדה ממליצה על השקעה של 40% מתיק הלקוח באג"ח ממשלתיות. הועדה אינה צופה עליית תשואות חדה במגזר הממשלתי הצמוד למדד ולכן החליטה על הארכת המח"מ ל-4 שנים. גם במגזר הממשלתי השקלי בריבית קבועה ממליצה הועדה על מח"מ של 4 שנים, אם כי בצורה סינטטית (שילוב של אג"ח במח"מ קצר וארוך).

חשיפה מדד/שקל: ללא שינוי בהמלצות ועדת השקעות דיסקונט. הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק האג"ח עומדות כיום על 1.6% בקירוב בעוד שציפיות מחלקת מאקרו כלכלה נמוכות יותר ועומדות על 1.2%. לפיכך, הועדה רואה עדיפות לאפיק השקלי הלא-צמוד על פני האפיק הצמוד וממליצה על יחס של 58:42 לטובת האפיק הראשון על פני השני. דהיינו, השקעת 25% מתיק הלקוח באפיק הצמוד למדד ו-35% מתיק הלקוח באפיק השקלי (בריבית קבועה ומשתנה).

ועדת השקעות דיסקונט מגדילה חשיפה למניות בארץ ב-2.5%; מקטינה חשיפה למניות בחו"ל ב-2.5%

חשיפה לאג"ח חברות בארץ: ללא שינוי. בבניגוד למגמת ירידת המרווחים במדדי התל-בונד מתחילת השנה, בשבועות האחרונים אנו עדים לעליית מרווחי התשואה. עם זאת, הועדה מעריכה כי מרווחי התשואה הנוכחיים משקפים נכונה את סיכון החברות ולא צופה עליית מרווחים חדה. לפיכך, הועדה ממליצה על השקעת 20% מתיק הלקוח באג"ח חברות בארץ, מתוכם: 5% מתיק הלקוח במדד תל-בונד שקלי, 5% מתיק הלקוח באג"ח חברות בריבית משתנה, 5% מתיק הלקוח באג"ח בקבוצת דירוג AA במח"מ קצר של 3 שנים ו-5% מתיק הלקוח באג"ח קבוצת דירוג A במח"מ קצר של 3 שנים. הועדה רואה עדיפות להשקעה באמצעות נכסים מנוהלים.

חשיפה לאג"ח חברות בחו"ל: ללא שינוי. מרווחי התשואה באג"ח חברות בדירוגי השקעה שומרים בשבועות האחרונים על יציבות יחסית ועומדים כיום על כ-130 נ"ב במגזר הדולר (בממוצע) ועל כ-80 נ"ב במגזר האירו (בממוצע). הועדה ממליצה על השקעה של 10% מתיק הלקוח באג"ח חברות בינ"ל בדירוג השקעה (-BBB בינ"ל ומעלה) במח"מ תיק של 4 שנים.

חשיפה למניות בארץ: ללא שינוי. ועדת השקעות דיסקונט מציינת כי מדד ת"א 100 רשם מתחילת 2015 תשואה חיובית של 14.5%. מתחילת השנה מדד תל אביב 25 ומדד ת"א 75 רשמו ביצועים של 14.7% ו-11.6%, בהתאמה, ומראים כי הפיזור שביקשנו בתחילת השנה שוב מוכיח את עצמו. בעוד שבשנת 2014 העדפנו משקל יתר בהשקעה במניות החברות הגדולות והגלובליות על פני חברות מקומיות, ב-2015 אנו מעדיפים דווקא פיזור רחב יותר, מתוך ציפייה לפיזור נורמטיבי יותר של ביצועי המניות בישראל. הועדה מותירה את משקל המניות בישראל זהה לזה שבמניות חו"ל, ברמה של 12.5% מתיק הלקוח (50% מסך החשיפה למניות).

ועדת השקעות דיסקונט: "לאור סביבת האינפלציה והציפיות הנמוכות בשווקי העולם – עדיפות לאפיק השקלי"

חשיפה למניות בחו"ל: ללא שינוי. מדדי המניות הגלובליים המשיכו במומנטום החיובי, על אף נתוני מאקרו מעורבים בארה"ב ובעולם. מניות השווקים המתעוררים רשמו בחודש האחרון עליות חדות של כ- 10%, וזינקו הישר אל ראש טבלת התשואות (דולרית) מתחילת שנה. משקל החשיפה המומלצת כיום למניות בחו"ל עומד כעת על 12.5%. החשיפה הגיאוגרפית המומלצת לרכיב המניות בחו"ל היא: 50% ארה"ב, 35% אירופה ופסיפיק, 15% מתעוררים.

חשיפה של 5% למזומן ופיקדונות פלוס: ללא שינוי. הועדה ממליצה להותיר את רכיב המזומן והפיקדונות פלוס ברמה של 5%.
הועדה ממליצה כי החשיפה לאפיקי המט"ח תגודר באופן חלקי, אשר יתאים לצרכי כל לקוח ולקוח.