חיסכון פנסיוני    

פנסיה – מה זה? איך חוסכים לפנסיה? מהם מוצרי החיסכון הפנסיוני? כמה לחסוך כל חודש? ועוד

מעודכן ל-01/2023

פנסיה – כמה צריך לחסוך כדי לחיות ברמה סבירה ביציאה לפנסיה? מתי בעצם יוצאים לפנסיה? מה זאת קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל? איזה מכשיר עדיף? מה זו קרן פנסיה ברירת מחדל? הכול על מכשירי החיסכון הפנסיוני בישראל

החיסכון לפנסיה בישראל הוא בגדר חובה על פי חוק – לשכירים החל משנת 2008, ולעצמאים החל מ-2017. חובת הפרשה לביטוח פנסיוני חלה לגבי עובד שמלאו לו 21 שנה ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה. החוק מחייב כל מעסיק לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני (תגמולים ופיצויים) המתבצע באמצעות הפרשות גם של העובד וגם של המעסיק לביטוח הפנסיוני של העובד.

מהו הגיל בו ניתן לפרוש לגמלאות בישראל?

67 לגברים ו-65 לנשים, זאת לאחר שבאוקטובר 2021 אישרה הממשלה לאחר יותר מעשור של ניסיונות את העלאת גיל הפרישה לנשים שעמד עד אז על 62 (הוא יעלה בהדרגה תוך עשר שנים).

הגיל שבו מעסיק רשאי לחייב עובד לפרוש הוא 67 הן לנשים והן לגברים. אולם, אם עובד מבקש להמשיך ולעבוד מעבר לגיל זה, המעסיק חייב לשקול את בקשתו באופן פרטני.

גיל הזכאות ליציאה לפנסיה מוקדמת הוא 60.

גיל הפרישה בצה"ל הוא 45 ללוחמים ו-47 למי שאינם מוגדרים לוחמים.

מהו חיסכון פנסיוני?

כלל הכספים אותם חסך אדם בשנות עבודתו לגיל הפרישה. החיסכון יכול להיות חיסכון הוני, ואז הכספים יתקבלו כסכום חד פעמי בעת הפרישה, או חיסכון קצבתי, כשאז הכספים ישולמו לשיעורין כקצבה חודשית לאחר היציאה לגמלאות.

כמה מפריש העובד וכמה המעסיק?

החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות המחויב הוא 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר – 12.5% – על חשבון המעסיק (6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים).

במקומות עבודה שבהם יש חוזי עבודה אישיים, נקבעים לפעמים הסדרים ספציפיים לגבי הפרשות לביטוח הפנסיוני. הסכמים אלה נקראים "הסדר מיטיב" שבהם גם העובד וגם המעסיק מפרישים עוד 1%.

כמה צריך לחסוך עד לפנסיה כדי לחיות ברמה סבירה לאחר פרישה?

מאחר שתוחלת החיים עולה כל הזמן, הרי שהנתונים לגבי גובה הקצבה, שיעורה מול השכר הנוכחי שלכם ולכמה שנים היא תספיק – משתנים כל הזמן.

נכון להיום נשים נמצאות בפנסיה 23 שנים בממוצע וגברים נמצאים בפנסיה 18 שנים בממוצע.

אז כמה רצוי לחסוך? כמה שיותר. וברצינות – בהנחה שתיהנו מ-20 שנות פנסיה בממוצע, ואתם מרוויחים 8,000 שקל לחודש ורוצים להגיע לקצבה שתהווה 85% מהמשכורת שלכם ביום הפרישה, עליכם לצבור 1.36 מיליון שקל בחיסכון. כמה שנים צריך כדי לקבל חיסכון של 1.36 מיליון שקל? בערך 60 שנה, כולל רווחים מהתשואה – לא הגיוני.

ההערכה היא שתגיעו לכ-70% מגובה שכר של 8,000 שקל (5,600 שקל) אם חסכתם כ-40 שנה ברציפות ולא משכתם פיצויים.

גובה הקצבה הוא שקלול של גיל התחלת החיסכון, מין החוסך, רציפות ההפקדות, גיל פרישה, גובה הפרמיה החודשית לחיסכון, גובה דמי ניהול והתפלגותם, ניהול הסיכון בהתייחס לגיל, תשואות ואם משכתם או לא את הפיצויים בעזיבת מקום עבודה.

עושים סדר בפנסיה: כמה באמת אתם חוסכים ואילו שינויים כדאי לעשות?

איך בוחרים קרן פנסיה?

האם להמיר את קרן הפנסיה בקופת גמל?

איפה חוסכים ואיפה עדיף לחסוך לפנסיה?

כיום קיימים שלושה מכשירים לחיסכון פנסיוני: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל. ההחלטה באיזה מוצר לחסוך היא החלטה כלכלית משמעותית. המיוחד באפיקי החיסכון הפנסיוני לעומת "תוכנית חיסכון" רגילה, הוא שהם מזכים את החוסך בהטבות מס כחלק ממדיניות ממשלתית לעידוד החיסכון הפנסיוני. בגין ההפרשות לביטוח פנסיוני מקבל עובד זיכוי ממס הכנסה עבור הפרשות משכרו שלא עולות על 7% מהשכר.

גובה הזיכוי הוא 35% מסך ההפרשות, ולא יותר מ-7,308 שקל לשנה (609 שקל לחודש). הטבות המס ניתנות בכל אחד מהמכשירים הנ"ל הן בשלב ההפקדה (משלמים פחות מס הכנסה), הן בשלב החיסכון (אין מס על רווחי הון) והן כאשר יקבל החוסך את הפנסיה בגיל הפרישה (יחויב במס מופחת, אם בכלל).

קרן פנסיה

קרן פנסיה מאפשרת לחוסך בה קצבה חודשית למשך כל חייו לאחר גיל פרישה. לאחר מותו של החוסך, ימשיכו שאריו לקבל קצבה חודשית עד מותם. קרן הפנסיה כוללת גם כיסוי למקרה נכות וכן כיסוי למקרה מוות.

גובה הקצבה החודשית המתקבלת בתקופת הפנסיה מתבסס על גובה ההפקדות, משך החיסכון, התשואות שהשיגה הקרן (מדיניות ההשקעה שלה) ודמי הניהול שגובה הקרן. אפשר להתמקח על גובה דמי הניהול, שמשפיעים בסופו של דבר על גובה החיסכון המצטבר. עם זאת, בסוף 2021 קבע משרד האוצר כי תקרת דמי הניהול בקרנות הפנסיה תעמוד על 0.3% הן למי שכבר בפנסיה והן לגמלאים חדשים (ראו הרחבה כאן).

יתרונות: 1. המכשיר הזול ביותר לחיסכון בזכות דמי הניהול הנמוכים שלה.

  1. קרנות הפנסיה לעומת מכשירי חיסכון פנסיוני אחרים, נהנות מרשת ביטחון של תשואה. עד שנת 2021, נהנו קרנות הפנסיה מהבטחת תשואה בצורת איגרות חוב מיועדות שהונפקו להן על ידי המדינה בתשואה קבועה גבוהה יחסית של 4.86% בשנה, כנגד 30% מהכספים שהפנו אליהן החוסכים. על פי רפורמה שנכנסה לתוקף ביולי 2022, המדינה תפסיק להנפיק איגרות חוב מיועדות בשיעור של 30% מהכספים בקרנות הפנסיה, ובמקום זאת הכספים יושקעו בשוק ההון, ויניבו תשואה מובטחת של 5.15% (צמוד למדד). ביטול האג"ח המיועדות נועד, בין השאר, לייצב את התשואה השנתית לחוסכים – מ-4.86% כיום ל-5.15% לאחר הרפורמה. לפי הרפורמה, אם התשואה השנתית שהושגה בנוגע לסכומים שהושקעו בשוק ההון תהיה נמוכה מ-5.15%, המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש כדי להבטיח תשואה של 5.15%.

חסרונות: 1. קרנות הפנסיה פועלות על בסיס ביטוח הדדי, כלומר – הסיכונים הביטוחיים (סיכון מפני אובדן כושר עבודה ומפני מוות) אינם מוטלים על הקרן, אלא על העמיתים עצמם המבטחים, למעשה, זה את זה. התוצאה של זה לצד הירידה המתמשכת בדמי הניהול – רוב הקרנות נמצאות בגירעונות ועתידן לא ברור.

  1. הקרן פועלת על פי תקנון, ומכאן החיסרון שלה, שהיא יכולה לשנות את זכויות עמיתיה כתוצאה לדוגמה מהרעה באיזון האקטוארי שלה.
  2. משיכת כספים מקרן הפנסיה, כולל כספי פיצויים, תקטין את הפנסיה באופן דרמטי (לכן חשוב להימנע ממנה ככל האפשר).

מה ההבדל בין קרן ותיקה לקרן חדשה?

ישנה אוכלוסייה שהחיסכון הפנסיוני שלה נמצא בקרנות פנסיה ותיקות (כמו מקפת, מבטחים), שלא ניתן יותר להצטרף אליהן מאז מרץ 1995. קרנות אלו מבוססות על לזכויות וותק שצבר העובד בקרנות הפנסיה בשנות עבודתו (2% מהשכר ברוטו לשנה, מקסימום 35 שנה, כך שניתן היה לצבור זכות לקצבה של עד 70% מהשכר ברוטו האחרון). כספי הקרנות הושקעו באיגרות חוב מיועדות של משרד האוצר בריבית מסובסדת של הממשלה, ובכך היה, בין היתר, יתרונן – תשואה מובטחת ויציבות.

קרנות הפנסיה החדשות (אלו הקיימות היום) נושאות תשואה בלתי מובטחת, ולכן הן צריכות לעמוד במספר תנאים כדי להבטיח את יציבותן ככל האפשר. מעבר למנגנון הבטחת התשואה (עד סוף 2021 – אג"ח מיועדות, ומ-2021 מנגנון חדש להבטחת תשואה) שמוקצה להן, הן משקיעות בשוק החופשי, שבו ההשקעה בעלת סיכון גבוה יותר.

דמי ניהול

יש שני סוגי דמי ניהול שמשלמים על הפנסיה: 1. דמי ניהול שנתיים על הצבירה (הסכום המצטבר שלכם בקרן). 2. דמי ניהול מההפקדות החודשיות. לקרנות הפנסיה מותר היה לגבות עד 0.5% מהצבירה ועד 6% מההפקדות החודשיות. בסוף 2021 ירדה תקרת דמי הניהול המותרים בקרנות הפנסיה ל-0.3%. כמו כן, מוצעות בחסות המדינה קרנות ברירת מחדל, שבהן דמי הניהול נקבעו על 0.22% עד שנת 2024 (ראו כאן הרחבה).

תשואה: שורה תחתונה – דמי הניהול הפכו לפקטור פחות חשוב משהיו בעבר בעת בחירת קרן פנסיה. מה שחשוב הוא – התשואה שמשיגה הקרן בשנה. אפשר להתעדכן בתשואות השנתיות של הקרנות השונות באתר "פנסיה נט" של רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. באתר ניתן להתרשם מביצועי הקרנות, אבל לזכור תמיד – ביצועי הקרן אשתקד לא מבטיחים את אותם ביצועים בשנים הבאות. לכן מומלץ לבדוק את התשואות אחורה על פני 5 שנים לפחות.

פנסיה צוברת ופנסיה תקציבית

קרנות הפנסיה במגזר הפרטי (והחל משנת 2000 בכל הקרנות) הן במסלול פנסיה צוברת. במסגרת מסלול זה מופרשים כספים מהמשכורת של העובד ומכיסו של המעביד לקרן פנסיה. הצבירה של הכספים והוותק בקרן העניקו למסלול זה את שמו – פנסיה צוברת.

פנסיה תקציבית – העובד לא הפריש בכלל סכום כלשהו משכרו. מדובר במעין התחייבות בין המעסיק למועסק לשלם לו בבוא העת כספים שיגיעו מתוך התקציב של המעסיק. פנסיה תקציבית הייתה נהוגה בדרך כלל במגזר הציבורי (עובדי מדינה). גובה הפנסיה של העובד שנהנה מפנסיה תקציבית אינו תלוי בגורמים חיצוניים אלא מחושב כאחוז מסוים מהמשכורות האחרונות של העובד במקום העבודה, שלרוב הן גם מטבע הדברים הגבוהות ביותר. זו הסיבה שבגינה אלו שנהנים מפנסיה תקציבית דואגים לעלות דרגה חודשים ספורים לפני יציאתם לפנסיה.

החל משנת 2000 התקבלה החלטה על ידי הממשלה לפיה לא ניתן יהיה לצרף עובדים חדשים לפנסיה תקציבית. משנה זו כל העובדים החדשים במשק החוסכים בקרן פנסיה חוסכים במסלול פנסיה צוברת בלבד.

כיסויים ביטוחיים במסגרת קרן פנסיה

בנוסף לחיסכון מספקת קרן פנסיה גם שני סוגים של כיסויים ביטוחיים.

  1. ביטוח אובדן כושר עבודה – הביטוח מזכה את הנפגע בפנסיית נכות חודשית אם הוכח שאינו כשיר לעבודה. הקצבה המקסימלית היא 75% בכל גיל (יש קרנות שבהן מסלולים המתחשבים בגיל ובוותק והקצבה היא החל מ-37.5% בהתאמה). ביטוח אובדן כושר עבודה כולל גם שחרור מהפקדות במקרה של אובדן כושר עבודה. המשמעות היא שהקרן תמשיך להפקיד במקום העובד ובמקום המעסיק את ההפקדות לתגמולים.

שימו לב שאין כפל ביטוח כפל שבו המעסיק מפריש לקרן פנסיה ובמקביל מפריש 2.5% לביטוח אובדן כושר עבודה בנפרד. הכיסוי המקסימלי הוא בכל מקרה  75% מהשכר, והמבטחים יתחלקו בנטל התשלום בהתאם לשיעור הכיסוי שנרכש אצלם. לכן עלול להיווצר מצב שבו נשלם עבור כיסוי שלא נקבל. במצב כזה כדאי להקטין במידת האפשר את הכיסוי לאובדן כושר עבודה ולהקצות יותר לחיסכון.

  1. פנסיית שארים – זהו ביטוח חיים המקנה קצבה לשארים של חוסך שנפטר בתקופת החיסכון. ברוב המקרים אלמנה תקבל עד 60% מהפנסיה, יתומים עד גיל 21 יקבלו 30%-40% מהפנסיה, והורה תלוי יקבל עד 10%-20% מהפנסיה.

חשוב להתאים כיסוי זה למצב המשפחתי; במקרה של גירושים, כשהחוסך רוצה להשאיר קצבה לילדיו במקרה שימות בתקופת החיסכון, אך לא לגרושתו, יש להודיע על כך לקרן הפנסיה, וההפרשה לביטוח זה תוזל בהתאם. אגב, אדם נשוי עם ילדים, שאריו יקבלו 90% מהפנסיה, ואילו אדם נשוי ללא ילדים, אלמנתו תקבל 60%, וזאת בשעה ששני המבוטחים שילמו סכום זהה על הכיסוי הביטוחי.

קרן הפנסיה מאפשרת מסלול ללא כיסוי קצבת שארים לאדם בודד, אך אדם כזה יצטרך לבקש באופן מיוחד להצטרף למסלול זה ולחזור על הבקשה בכל שנתיים.

קרן פנסיה "ברירת מחדל" – כמה זה יעלה לכם?

זהו מכשיר חיסכון חדש בתחום קרנות הפנסיה שהושק אשתקד ביוזמת הממשלה והמיוחד בו – דמי ניהול זולים במיוחד. הרקע להשקת המכשיר החדש על פי האוצר: הנטייה של רבים מאתנו להימנע מלקבל החלטה הנוגעת לחיסכון הפנסיוני ופשוט להצטרף לקרן הפנסיה שנקבעת על ידי המעסיק, נטייה שלא תמיד מיטיבה אתנו. בנוסף, מתברר כי דווקא העובדים החלשים, שנמצאים לרוב אצל מעסיקים לא גדולים שלא מקבלים הטבות משמעותיות מקרנות הפנסיה בדמי הניהול, מפרישים מאות שקלים בלבד מדי חודש לקרן הפנסיה, ודווקא הם אלו שמשלמים את שיעורי דמי הניהול הגבוהים ביותר – גם מכל הפקדה חודשית וגם בסוף כל שנה, מסך הכספים שהם צברו. לכן החליט משרד האוצר לקבוע קרנות פנסיה, שמציעות את דמי הניהול הנמוכים ביותר, כקרנות ברירת מחדל. כל עובד שירצה בכך, יוכל להצטרף לאחת מהקרנות. קרנות אלו יהוו פתרון עבור עובדים לא מאוגדים אשר כיום אינם זוכים להסדר פנסיה מהמעסיק.

ארבע קרנות נבחרו במכרז קרנות ברירת המחדל לשנים 2021-2024 (בתוקף מנובמבר 2021): אלטשולר שחם, מיטב דש, מור ואינפיניטי.

דמי הניהול בכולן הם עד 0.22% מהסכום הצבור ועד 1% מההפקדה החודשית. מדובר על הטבה שניתנת למצטרפים חדשים, ומשך הזכאות שלה הוא 10 שנים ממועד ההצטרפות. למדריך מפורט על קרנות פנסיה ברירת מחדל.

למחשבון השפעת דמי הניהול בקרנות פנסיה ברירת מחדל – ככה תוכלו לדעת כמה תחסכו אם תעברו לקרנות האלו

חשוב: ההחלטה על ההצטרפות לקרנות פנסיה ברירת המחדל היא של העובד, והמעסיק לא יכול למנוע זאת ממנו.

המתנגדים לקרן ברירת המחדל טוענים שאת הצלחתן ניתן יהיה למדוד רק בעוד הרבה שנים. לדבריהם, הצטרפות בשיעור גדול של עובדים מוחלשים תביא את הקרנות לגירעונות אקטואריים גדולים (אבל גם הקרנות הגדולות סובלות מגירעונות, כאמור). עוד טוענים המתנגדים, שדמי הניהול הנמוכים שגובות קרנות ברירת המחדל יאפשרו להן תקציב נמוך יחסית לניהול הקרן, מה שיביא א. לשירות פחות טוב לחוסך לאורך השנים. ב. לתשואה נמוכה יותר בסוף החיסכון, כי ככל שתקציב ניהול הקרן גבוה יותר, כך היא יכולה להתנהל עם השקעותיה בצורה מיטבית יותר.

קופת גמל

עד שנת 2006 הייתה קופת גמל מכשיר חיסכון הוני בשליטת הבנקים, וניתן היה לפדותה בסכום חד-פעמי לאחר 15 שנות חיסכון. מאז קופת הגמל ההונית הפכה לקופת גמל לתגמולים ומשווקת גם בידי חברות ביטוח ובתי השקעות. קופת גמל לתגמולים דומה בהתנהלותה לקרנות הפנסיה: המפקידים לקופת הגמל לתגמולים זכאים להטבות המס המוגדרות בחוק, וניתן להפקיד אליהן את כספי החיסכון הפנסיוני, באותו האופן שמתבצעות ההפקדות לקרן הפנסיה. ניתן למשוך את הכספים בה החל מגיל 60 ללא מס ולאחר ותק בקופה של 5 שנים לפחות.

כל משיכה של כספים (למעט רכיב פיצויים בעקבות פיטורים למשל) מכספי חיסכון פנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים) לפני הזמן המיועד כרוכה בתשלום מס בשיעור 35% מהמשיכה. עדיף לקחת הלוואה על חשבון הכספים שבקופה, שניתנים בהלוואות נוחות יחסית לשוק.

דמי ניהול – דמי הניהול בקופות הגמל גבוהים מאלו שבקרנות הפנסיה; הן יכולות לגבות 4% מההפקדות ו-1.05% מהצבירה. אך בקופות הגמל נרשמה שחיקה משמעותית בדמי הניהול, ועל פי אתר "פנסיוני" מסתכמים דמי הניהול הממוצעים בקופות ב-0.6% מהצבירה וב-0.53% מההפקדות.

כיסויים ביטוחיים

קופות הגמל אינן כוללות כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה וחלק מהן לא כוללות כיסוי ביטוחי למקרה מוות. ניתן לרכוש את הכיסויים האלה בחברות ביטוח בנפרד, אם כי בעלויות גבוהות יותר מאשר החוסכים בקרן הפנסיה.

מודל השקעה

קופות הגמל אינן נהנות מתשואה מובטחת לחוסכים בהן כמו קרנות הפנסיה (שכאמור בעבר קיבלו אג"ח מיועדות עם תשואה מובטחת, וכיום על פי רפורמה שנכנסה לתוקף ביולי 2022 אמורות להשקיע את כל הכספים בשוק ההון עם הבטחת תשואה קבועה מהמדינה). הן משקיעות 100% מכספיהן בשוק החופשי. בעיקרון, קופות הגמל יכולות להשיג תשואות גבוהות מאלה של קרנות הפנסיה, אבל גם הסיכון גבוה יותר. אתם יכולים לבחור את מסלול ההשקעה של כספיכם – מסוכן יותר או מסוכן פחות, ובכל מקרה חשוב לבדוק איזו תשואה הניבה קופת הגמל לאורך שנים ולא להסתפק בתשואה שנרשמה בה במשך חודשים ספורים בלבד. תוכלו להשוות בין ביצועי קופות הגמל השונות המתפרסמות באינטרנט.

שורה תחתונה – קופת גמל מהווה כיום ערוץ נוסף לחיסכון הפנסיוני ויכולה להיות מוצר משלים לקרן פנסיה. דמי הניהול בקופת הגמל גבוהים יותר מאשר בקרנות הפנסיה, אך היא יכולה להיות אטרקטיבית לחוסכים בעלי הכנסות גבוהות כמוצר משלים לקרן הפנסיה, או לחוסכים המעוניינים לנהל את כספי הפנסיה שלהם בצורה אקטיבית יותר. החיסכון בקופת גמל יותר מקובל אצל עצמאים מאשר שכירים.

קופת גמל להשקעה

מוצר חדש ומעניין שיזם האוצר בסוף 2016 מאפשר להפקיד עד 70 אלף שקל בכל שנה קלנדרית. משפחה יכולה להפקיד כ-72 אלף שקל לכל בן משפחה (עד 355 אלף שקל למשפחה בת 5 נפשות, למשל). משרד האוצר אמור לעדכן מדי שנה ב-1 בינואר את סכום ההפקדה המקסימלי בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן. נכון ל-2023, עומד הסכום המקסימלי להפקדה לאדם על 76,449 שקל. ההפקדה יכולה להתבצע באופן חד פעמי או באופן תקופתי.

נזילות – קופת גמל להשקעה מאפשרת לחוסכים נזילות מלאה, כלומר ניתן למשוך את כספי החיסכון שנצברו בקופה, במשיכה חד-פעמית (משיכה הונית) בכל נקודת זמן (בכפוף לתשלום מס). הכסף מועבר לחשבון החוסך בתוך 4 ימי עסקים. מי שיחסוך את הכספים ויבחר למשוך אותם כקצבה החל מגיל 60, ייהנה מפטור מלא ממס.

יתרון משמעותי של קופת הגמל להשקעה הוא שניתן לעבור בין מסלולי ההשקעה השונים (סולידי, מנייתי וכד') בכל עת, מבלי לפגוע ברציפות ההשקעה ומבלי לשלם מס רווחי הון. אפשר גם לנייד את הכספים בין משווקי הקופות השונים (לרוב בתי השקעות וחברות ביטוח), מבלי לשלם מס רווח הון.

למדריך קופת גמל להשקעה – כל מה שצריך לדעת

דמי ניהול

כמו בכל קופת גמל, דמי הניהול המקסימליים שניתן לגבות הם עד 4% מכל הפקדה לקופה, ועד 1.05% (שנתי) מהכספים הצבורים בקופה. בפועל דמי הניהול נמוכים בהרבה – 0% על ההפקדות ו-0.7% בממוצע מהצבירה.

תשואה – גם במסלול הסולידי מגיעות קופות הגמל להשקעה לממוצע טוב בהרבה מהחסכונות הבנקאיים השונים, בדומה לקופות הגמל הרגילות. במסלול המנייתי המסוכן יותר הן יכולות להכפיל את התשואה ולהגיע לתשואות דו-ספרתיות. הבחירה במסלול תלויה בכם ובצרכיכם.

קופת הגמל יכולה לעבור ליורשים ללא מס רק כקצבה ורק כשהם עצמם יגיעו לגיל פרישה. כמו החוסך גם היורשים כפופים לאותו הכלל, ואם הם ירצו למשוך את הכסף באופן חד-פעמי (משיכה הונית), הם ישלמו מס רווחי הון.

שורה תחתונה – אם יש לכם כסף בתוכניות חיסכון בנקאיות למשל, שאינן עובדות עבורכם, כדאי לחשוב להעביר את הכספים האלה לקופת גמל להשקעה. טוב כתוספת לפנסיה בעיקר בגילאים מבוגרים.

ביטוח מנהלים

אפיק נוסף לחיסכון לגיל פרישה הוא ביטוח מנהלים שבמהותו הוא ביטוח חיים (ריסק) המשלב גם חיסכון לפנסיה. הוא לא כולל ביטוח אובדן כושר עבודה אותו ניתן לרכוש בנפרד. את ביטוחי המנהלים משווקים רק מי שיש להם רישיון "מבטח ביטוח חיים", כלומר חברות ותאגידי ביטוח מורשים.

בביטוחי מנהלים בהם נצברו כספים לפני שנת 2008, ניתן למשוך כספים אלה בסכום חד פעמי בגיל הפרישה. את הכספים שהופקדו לאחר 2008 יוכל החוסך לקבל כקצבה בלבד, אולם אדם שזכאי לקצבה הגבוהה מכ-3,850 שקל לחודש (צמוד למדד פברואר 2008), יוכל למשוך את הסכום שצבר מעבר לסכום זה כסכום חד פעמי.

קצבת שארים – בדרך כלל מקבלים השארים סכום חד פעמי כמו בביטוח חיים ריסק רגיל. כאשר החוסך מגיע לגיל פרישה, הוא יכול לבחור מסלול קצבה מבין אלה הקיימים בפוליסה, ולקבל הבטחת מינימום של תשלומי פנסיה שישולמו למוטבים גם במקרה שילך לעולמו במהלך תקופת ההבטחה (לדוגמה, אם בחר תקופת הבטחה של 240 חודשים שהם 20 שנה ונפטר לאחר שנה מיום התחלת קבלת הפנסיה, המוטבים שלו (מי שזכאי לקבל את כספי הפנסיה שלו לאחר מותו) יהיו זכאים להמשך תשלומי הפנסיה במשך 19 השנים הנותרות).

ההפרשות לביטוח מנהלים כפופות לצו ההרחבה – כלומר כמו בקרנות הפנסיה וקופות הגמל. ברוב המקרים בביטוחי מנהלים אפשר לקבל את המקסימום האפשרי של הפרשות בגובה 23.83%.

ביטוח מנהלים הוא חוזה – תנאי ביטוח המנהלים מוגדרים בחוזה (פוליסה) בין המבוטח לבין חברת הביטוח. אי לכך, מרבית התנאים בחוזה קבועים ואינם ניתנים לשינוי הביטוח (בניגוד לתקנון בקרן פנסיה שיכול להשתנות מתקופה לתקופה). כך לדוגמה, אם חברת הביטוח רוצה להעלות את פרמיית ביטוח החיים, היא תוכל לעשות זאת רק למבוטחים חדשים ולא למבוטחים שכבר מחזיקים בפוליסה (אצלם היא עולה לפי גיל ומדד המחירים לצרכן).

בניגוד לקרן פנסיה, שבה במקרה וכל החוסכים מושכים את כספיהם והיא תתמוטט, חברת הביטוח מבטחת את כספיה אצל מבטחי משנה בחו"ל, כך שאם קורה מצב שכל המבוטחים מושכים ממנה את כספי פוליסות החיסכון שלהם, חברת הביטוח נושאת בסיכון, והמבוטחים לא ייפגעו.

תנאי הצטרפות –ההצטרפות לביטוח מנהלים כפופה לבדיקות רפואיות או הצהרות בריאות והצהרות בגין עיסוק/תחביב מסוכן. חברת הביטוח לא מקבלת כל אחד לביטוח מנהלים או שמבצעת החרגת מצב רפואי קיים או ייקור תעריפים בהתאם. בקרן פנסיה/קופת גמל אין הגבלות כאלה על ההצטרפות.

תשואה – עד שנת 1992, התשואה לחוסכים בפוליסות ביטוח החיים הייתה מובטחת, כי כספי החיסכון היו מושקעים באיגרות חוב צמודות מדד, שהונפקו על ידי המדינה במיוחד בעבור המבוטחים בפוליסות אלה. החל משנת 1992 משקיעות חברות הביטוח את כספי החיסכון גם בשוק ההון. כלומר, אין תשואה מובטחת והיא תלויה בתוצאות ההשקעה של החברה.

דמי ניהול

על פי החוק, חברות הביטוח יכולות לגבות דמי ניהול מהמצטרפים החדשים של עד 1.05% מהצבירה מדי שנה ו-4% מהפקדות החודשיות. בפוליסות הישנות גובים דמי ניהול של עד 13% מההפקדות החודשיות שיורדות בכל שנה לאורך חיי הפוליסה.

מי קובע באיזה מכשיר יבוטח העובד?

זכותו של העובד לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח – קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים, וגם לבחור את הגוף הספציפי שאליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני. לשם כך מומלץ לכל עובד לבצע סקר שוק ומחקר בנושא בטרם בחר. לשם כך כדאי להתייעץ עם סוכן ביטוח פנסיוני או יועץ פנסיוני – בבנקים חינם ופרטי בתשלום.

האם יש צורך בוותק בעבודה כדי להיות זכאי לביטוח פנסיוני?

אם העובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה החדשה, הוא יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומו הראשון בעבודה. עם זאת, ההפרשות בפועל יתבצעו רק לאחר השלמת 3 חודשי עבודה אצל המעסיק החדש, או בתום שנת המס לפי המועד המוקדם מביניהם. ההפרשות יהיו רטרואקטיביות למן תחילת העסקתו.

אם העובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני החל מהחודש השביעי במקום העבודה החדש; כלומר, הוא אינו זכאי לפרשות לביטוח פנסיוני בששת חודשי עבודתו הראשונים. עובדים שהחלו לעבוד לפני גיל הזכאות – 21 לעובד, 20 לעובדת, תילקח בחשבון תקופת העבודה עד גיל הזכאות לצורך חישוב תקופת ההמתנה של 6 חודשים.

תהליך ההצטרפות לביטוח הפנסיוני

העובד מקבל טפסים של הביטוח הפנסיוני בו בחר, אותם עליו למלא ולהחתים עליהם את המעסיק. החברות הגדולות מפנות לצורך כך את העובד לסוכן ביטוח או יועץ פנסיוני מטעמן. בכל מקרה, אפשר תמיד להתייעץ גם עם מחלקת משאבי האנוש בחברה. יש לשים לב, שסוכן הביטוח מטעם החברה, או היועץ הפנסיוני, לא ימליצו לכם על מוצר מסוים, שאולי הם מרוויחים ממנו יותר.

מתי בפועל מועברות ההפרשות לגוף הפנסיוני?

על המעסיק להעביר את ההפרשות תוך שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או תוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים – לפי המוקדם מביניהם. אם המעסיק לא העביר את הכספים עד ה-15 לחודש, הוא עשוי להיות חייב בריבית כלפי הגוף הפנסיוני. אם המעסיק לא העביר את הכספים תוך 21 יום זה ייחשב כהלנת שכר על כל המשתמע מכך, גם אם השכר עצמו שולם בזמן. מעסיק שניכה מהשכר את חלקו של העובד, ולא העביר סכום זה אל גוף הביטוח הפנסיוני בתוך 30 יום מהיום שבו נחשב השכר שממנו נוכו הסכומים כשכר מולן, מבצע עבירה פלילית והוא צפוי לעונש מאסר או קנס. אגב, אותו דין חל גם לגבי הפרשות לקרן השתלמות.

ניוד החיסכון הפנסיוני

ניתן לנייד (להעביר) את כספי החיסכון שנצבר במוצר פנסיוני אחד למוצר פנסיוני אחר, וזאת ללא צורך בתשלום מס בעת העברת הכספים בין המוצרים השונים.

מה עושים אם המעסיק מפר את חובתו להפריש לפנסיית העובד?

ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה. כמו כן ניתן לתבוע רטרואקטיבית את הסכומים שהיה על המעסיק להעביר לגוף המוסדי (בדרך כלל 6% מהשכר ברוטו) ואת הנזקים האחרים שנגרמו כתוצאה מהתנערות המעסיק מחובתו. עיכוב בהעברת הכספים אל הגוף המוסדי שבו מתנהל החשבון הפנסיוני של העובד עשוי להיחשב כהלנת שכר או עבירה פלילית, וניתן להטיל על המעסיק פיצויי הלנת שכר או עונשי מאסר או קנס.

פיצויי פיטורים

תשלומי המעסיק לפיצויים בשיעורים שנקבעו בצו ההרחבה יבואו במקום חובתו לתשלום פיצויי פיטורים על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (6% מהשכר ברוטו). מעסיק המפריש לפיצויי פיטורים רשאי לשלם השלמת פיצויי פיטורים עד ל 8.33% מהשכר ברוטו.

במקרה שהעובד מפוטר, הוא זכאי למשוך את הכספים שהצטברו ברכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני, ללא קשר לגובה השכר האחרון שלו. במקרה שהעובד אינו מושך את הכספים, מצטרפים כספים אלה לכספי החיסכון הפנסיוני, ומגדילים את גודל הקצבה החודשית שהעובד יקבל עם פרישתו לגמלאות. משיכה של כספי הפיצויים מתוך קרן הפנסיה או מקופת הגמל מקטינה את גודל הקצבה החודשית שהעובד יקבל לאחר פרישתו לגמלאות בכשליש. לכן מומלץ שלא למשוך את כספי הפיצויים, אם אין צורך כלכלי בכך.

הטבות מס

על קצבת פנסיה משלמים מס הכנסה. אולם, ממשלת ישראל מעודדת את הציבור לחסוך לפנסיה באמצעות הטבות מס. הטבות המס ניתנות בשלב ההפקדה, כאמור, כשאז ניתן זיכוי מלא ממס הכנסה מהפרשה בשיעור 7% על הכנסה של 8,700 שקל, שזה 609 שקל לחודש; בשלב החיסכון (אין מס על רווחי הון) ובקצבה עצמה; שיעור הפטור על קצבה מזכה גדל בשנת 2012 ל-43.5%, ועולה בהדרגה בעוד 3 פעימות – ב-2016 הגיע הפטור ל-49%, מ-2020 ל-52%, והחל מ-2025 יגיע ל-67%.

אם הפרשתם לחיסכון פנסיוני יותר מ-609 שקל לחודש, כשאז שילמתם מס על ההפרש, הרי שהחיסכון הנוסף יהיה פטור לחלוטין ממס (כי שילמתם בהפקדה) – מה שקרוי קצבה מוכרת.

פנסיה לעצמאים

החל מ-1 בינואר 2017 חלה חובה על עצמאים להפריש לפנסיה, זאת בעקבות מאבק מתמשך של ארגוני העצמאים. אפיקי החיסכון הפנסיוני לעצמאים הם אותם אפיקי חיסכון הקיימים לשכירים: קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהלים.

חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני לעצמאים חלה על החלק שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק בשיעור של 4.45%, ועל החלק שעולה על השכר הממוצע בשיעור של 12.55%; סה"כ שיעורי ההפקדה לעצמאי ממוצע: כ-8.5% מהשכר הממוצע במשק.

התוכנית עובדת לטובת העצמאים הקטנים בעיקר. כך למשל, עצמאים שמשתכרים עד 5,600 שקל בחודש (60% מהשכר הממוצע במשק) ייהנו מהפחתת דמי הביטוח הלאומי מ-6.72% ל-2.87%. עבור המשתכרים עד 21 אלף שקל בחודש לא יחול שינוי בדמי הביטוח הלאומי. המשתכרים מעל 21 אלף שקל יחויבו לשלם דמי ביטוח הלאומי גבוהים יותר בשיעור 12.85%.

בנוסף זכאים העצמאים להטבות מס לעצמאים בגין הפרשה לחיסכון פנסיוני, מ-16% מההכנסה המזכה ל-16.5%, באמצעות הגדלת הטבת המס לזיכוי מ-5% ל-5.5%.

יועץ פנסיוני – האם צריך?

ככה תחסכו לפנסיה

מידע נוסף על הפנסיה שלכם:

תעלו את גיל הפרישה, רק אל תגעו לנו בהטבות המס – בקרנות הפנסיה החדשות ניתן לפרוש בכל שלב החל מגיל 60, אך למרות זאת העלאת גיל הפרישה תפגע גם בהן; וגם – מה סכום קצבת ביטוח לאומי לנשים, מהן הטבות המס בפנסיה ומהם היתרונות בפרישה מאורחת (הרחבה כאן)