קופיקס שבשליטת רמי לוי, הקטינה הפסדים ברבעון  השלישי – ההפסד הסתכם ב-1.2 מיליון שקל, בעוד שברבעונים הקודמים ההפסדים הסתכמו בפי כמה.

העברת השליטה לרמי לוי ברבעון השלישי גרמה לשיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית של החברה. החברה שמחזיקה ב-30 סופרמרקטים (סופר קופיקס) וב-118 בתי קפה ברשת אורבן קופיקס וב-92 בתי קפה ברוסיה באמצעות חברה מוחזקת (34%), אמנם ירדה בהכנסות בכ=5% ל-71 מיליון שקל, אבל הסיבה היא עיתוי חגי תשרי.

מכירות רשת המרכולים ירדו ל-49 מיליון שקלויתר ההכנסות הן מתחום הקפה.

הרווח הגומי הסתכם ב-18.5 מיליון שקל – 26% מהמכירות לעומת 24.5% מהמכירות ברבעון המקביל. השיפור ברווחיות הגולמית נובע כאמור  מהתאמת מחירי רכישת המוצרים לרמת המחירים של קבוצת רמי לוי. הרווח הגולמי של רשת הסופרים עמד על 25.3% מהמחזור בהשוואה ל-24.1% מהמחזור ברבעון המקביל.  ברמי לוי מעריכים שיצליחו להגדיל משמעותית את מחזור המכירות של הסניפים הודות להגדלה מיידית של המגוון ב-50% כשהיעד הוא הגיע לרווחיות של 27%.

רמי לוי מתכוונת לשנות את המותג מסופר קופיקס לרמי לוי בשכונה. הסניף הראשון שייקרא כך הוא סניף חדש בהרצליה, שגודלו יהיה 400 מ"ר בהשוואה לסניפי הרשת שגודלם הממוצע הוא 280 מ"ר כיום. הסניף ייפתח ברבעון הראשון של 2019.

לגבי העתיד – הנהלת קופיקס מעריכה שפעילות החברה המוחזקת ברוסיה תעבור לרווח ברבעון הרביעי של 2018. כמו כן, מתכננת קופיקס לפתוח 5 סניפים חדשים ברשת הסופרים ב-2019 ולמתג אותה מחדש תחת המותג רמי לוי בשכונה. רשת בתי הקפה אורבן קופיקס מתכננת לפתוח 5-3 סניפים ב-2019 ולשפר את רווחיות המפעל שמספק לסניפים ברשת. המפעל התקרב לאיזון כבר ברבעון השלישי של 2018.

באקסלנס סבורים שהכמות של הדירות הנבנית מדי שנה מספיקה ויותר מכך, ביחד לביקוש. לא מדובר בהערכה טריוויאלית – רוב הכלכלנים סבורים שקיים מחסור שוטף בדירות.

"אנחנו נוטים להעריך שבישראל נרשם "Over shouting"  בהתחלות הבניה", אומר אמיר כהנוביץ' כלכלן המקרו של אקסלנס, "הדבר ילחץ לחזרה להתקררות סעיף הדיור – התשואות הנמוכות בשנים האחרונות, יחד עם עליית שכר דירה מהירה, שנתמכה גם במחסור בבניה במשך שנים רבות, הפכו את הדירות לנכס השקעה אטרקטיבי ולגל של התחלות בניה.

"להערכתנו ישנן אינדיקציות רבות שהיקפי הבניה בשנים האחרונות היו גבוהות מהגידול במספר המשפחות בישראל, מה שתומך בהתקררות מחירי השכירות מנגד העלייה בשכר, וצפוי להערכתנו להמשיך ולקרר את קצב עליית המחירים.

"בישראל כ-2 מיליון משפחות (לפי מפקד האוכלוסין של למ"ס). קצב הגידול באוכלוסייה עומד על כ-1.7% ומכאן שהמשק זקוק כל שנה לכ-34 אלף דירות כדי לשמר את רמת המחירים הקיימת בעוד שאר המשתנים ללא שינוי. בשנים האחרונות התחלות הבניה נעו ברמות גבוהות יותר של 45-50 אלף, וכשאלה מסתיימות הן לוחצות להתקררות הסעיף".

אבל האם כהנוביץ' צודק – האם 34 אלף דירות זה מספיק?  ומה עם העולים החדשים? ומה עם שינויים במצב המשפחתי כמו גירושין – דבר היוצר בעצם ביקוש נוסף לדירות? ומה עם הצעירים שרוצים לךעזוב את הבית ולרכוש דירה או לשכור דירה?  הנטייה והערכה של רוב הכלכנים שאנחנו צרייכם מעל 50 אף דירות בשנה כדי לסגור את הביקוש.

וחוץ מזה – כהנוביץ משנה את דעתו כל כמה חודשים – אמיר כהנוביץ הירידה בהתחלות בנייה עשויה להוביל לעליית מחירים

אייל דבי, מנהל מחקר מניות ישראליות בלאומי שוקי הון, מפרסם התייחסות לתוצאות הרבעון השלישי של כלל ביטוח:

"נתחיל מהסוף; אנחנו חושבים שהחברה יודעת לייצר תשואת הון שוטפת גבוהה משמעותית מזו שדווחה ברבעון האחרון – 4.8% בלבד (במונחים שנתיים).

רוני מזרחי, מנכ"ל קבוצת מזרחי ובניו בכנס של דנס 100 –   "אנחנו בתקופת מיתון אם לא יהיה היפוך מגמה- ניכנס למיתון עמוק. המדינה השקיעה מיליארדים בתכנית המטופשת  מחיר למשתכן  וזה מזכיר לי את המשפט הערבי העתיק- 'שכשהשלג מפשיר רואים את הלכלוך'". 

 ראול סרוגו, מנכ"ל ובעלים, סרוגו חברה לבנייה: "הגיע הזמן שממשלת ישראל תבין שהיא לא תצליח לשנות שום דבר בלי לרתום יזמים וקבלנים. לקרוא לנו אוכלי סטייקים ולעשות לנו דה ליגיטימציה זה לעצום עיניים.

 דרור נגל, מנכ"ל חברת אזורים: "האם זה הפתרון של 20 מיליארד שקל שנשפכו פה? אני חושב שלא. תכנית מחיר למשתכן היא פופוליזם טהור.  אבל לזכותו של כחלון ייאמר שהוא כן שיתק את השוק לתקופה הקצרה- אבל האם ההיצע גדל לא. תכנית למשתכן גרועה למדי.

 רונן יפו, מנכ"ל חברת אלעד ישראל מגורים מקבוצת תשובה ציין:  "צריך לזכור שכ-50% מתושבי מדינת ישראל חיים בין חדרה לגדרה ורוצים המשיך לגור שם. זוגות צעירים יושבים על הגדר ומחכים לירידת מחיר שלצערנו לא תגיע. המדינה מציפה את הפריפריה בפרויקטים ואנו נגלה שלא בהכרח יש להם ביקושים אמיתיים".

אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב יפו בת ים, אמר בכנס –  "המדינה חייבת לחשב מסלול מחדש בכל הקשור לתוכנית מחיר למשתכן ולשנות את תמהיל שיווק הקרקעות לבניה. חייבים לשווק כמה שיותר קרקעות שניתן להוציא עליהן היתרי בניה בטווח זמן קצר לשוק החופשי. זה מה שיביא להגדלת היצע הדירות ויאזן את הביקושים. ניתן להגדיל את היצע הדירות גם באמצעות התחדשות עירונית ולכן יש לשים דגש חזק לנושא זה. התחדשות עירונית היא הפתרון למצוקת הקרקעות במרכז הארץ ובמרכזי הערים".

ראול סרוגו, המשיך ואמר –  "הגיע הזמן שממשלת ישראל תבין שהיא לא תצליח לשנות שום דבר בלי לרתום יזמים וקבלנים. לקרוא לנו אוכלי סטייקים ולעשות לנו דה ליגיטימציה זה לעצום עיניים. בשנת 1984 השתוללה אינפלציה והשרים דאז, חתמו על הסכם חבילה שכלל יזמים וביום אחד האינפלציה ירדה דרסטית.  תכנית מחיר למשתכן של כחלון, נותנת מענה רק  לסגמנט קטן באוכלוסייה- כחלון לקח את מחיר למשתכן והפך אותה לתכנית כוללת וזו הטעות הגדולה שלו. צריך לתת לקבלנים תמריצים כדי שייבנו יותר, שייתנו הבטחת רכישה למקומות בהם השוק מגמגם. 

קלוד נחמיאס, מנכ"ל ובעלים, קלוד נחמיאס חברה לבניין: "בפרויקט מחיר למשתכן שאני זכיתי בראשון לציון של כ-800 יח"ד, אני מתמודד עם מצב שהמדינה נותנת לי 20 חודשים לבנות את זה אבל זה בלית אפשרי. אין כוח אדם, אין מנהלי עבודה. ואני תקוע לא מתייחסים לבעיות של היזמים והקבלנים. מנחיתים עלינו פתרונות וככה זה נראה".

רונן יפו, הוסיף במהלך הכנס – "צריך לזכור שכ-50% מתושבי מדינת ישראל חיים בין חדרה לגדרה ורוצים המשיך לגור שם. באירופה המקבילה של מחיר למשתכן היא חלק אינטגרלי מפרויקט. כלומר מקצים  בפרויקט חלק קטן מיחידות הדיור למשפחות צעירות. כך שבבניין אחד תמצאי סטודנט שגר בקומה הראשונה, מעליו משפחה צעירה ובקומת הפנטהאוז דייר מבוסס יותר. זה יוצר תמהיל נכון. במצב הקיים מקפיאים ביקושים באופן מלאכותי, זה לא יכול להחזיק לאורך זמן. זוגות צעירים יושבים על הגדר ומחכים לירידת מחיר שלצערנו לא תגיע. המדינה מציפה את הפריפריה בפרויקטים ואנו נגלה שלא בהכרח יש להם ביקושים אמיתיים".

וגם רוני מזרחי, הוסיף – "אם כחלון לא יעשה היפוך מגמה, המיתון יגדל, כמות  הדירות שיימכרו תקטן וכמות התחלות הבנייה תקטן. ניכנס למצב שבמרכז הארץ המחירים ימשיכו לעלות וימשיך להיות ביקוש ובפריפריה יהיו בנייני רפאים". 

יהודה הרציג, בעלים, יהודה הרציג נדל"ן: "אנחנו חיים במצב אבסורדי בו אין קשר בין מה שמחליטים בממשלה לבין מה שקורה בשטח.  הממשלה צריכה לשתף את הרשות המקומית בחלק מהמיסוי, כדי שיהיה לרשויות אינטרס לקדם בנייה. תכנית למשתכן הייתה יכולה להיות תכנית נפלאה אם היו חושבים לפני שבזבו כל כך הרבה כסף. היזמים לא מחפשים לקנות קרקע ולשבת עליה, למדינה אין עניין לשחרר קרקעות והקידום היחיד הוא בפריפריה וחבל."

דרור נגל, מנכ"ל חברת אזורים: תכנית מחיר למשתכן מייצרת עיוות כי היא מצד אחד מאפשרת ללקוח צעיר לרכוש דירה במרכז הארץ אבל בצד השני, בדירות של 2 מיליון שקלים ומעלה זה לא בדיוק השיג את המטרה, כי זה פונה לאותם אנשים שיש להם ולא צריכים את העזרה הזו. מבחינת היזמים שניגשו לפרויקטים האלו, האם יתמידו לאורך זמן- בואי נראה. קחו לדוגמא נושאים קטנים אפילו של מאות שקלים כחלק מאישורי הבנייה, מי צריך לשלם עליהם? היזם? המדינה? מגיעים למצב שהלקוחות לא מרוצים והיזמים לא מרוצים. האם זה הפתרון של 20 מיליארד שקל שנשפכו פה? אני חושב שלא. זה נזק שנעשה. זה פופוליזם טהור.  אבל לזכותו של כחלון ייאמר שהוא כן שיתק את השוק לתקופה הקצרה- אבל האם ההיצע גדל לא. לדעתי תכנית למשתכן גרועה למדי".

האוצר מסכם שנה, ואף מילה על…מחיר למשתכן

מחיר למשתכן – עוד הגרלה אחת וזהו?!

מחיר למשתכן – מתי תקבלו את הדירה?

נרשמתם סתם לפרוייקט במחיר למשתכן? זהירות – זה יכול לחסום אתכם מלזכות בפרויקט שבאמת רציתם!

בלידר שוקי הון פרסמו המלצה אופטימית במיוחד על פתאל. פתאל עוסקת בתחום המלונאות והיא מנהלת 189 בתי מלון בישראל ובחו"ל, לרבות מדינות מרכז ומערב אירופה וקפריסין. לטענת האנליסטים של לידר, "ענף התיירות העולמי נמצא במגמת צמיחה, והוא מושפע לחיוב מהגידול בתיירות ממדינות המזרח, נתונים כלכליים טובים, עלייה ברמת החיים, הוזלה של מחירי הטיסות, צמיחה בתיירות העסקית כתוצאה מגלובליזציהועוד. ב-2017 נרשמה צמיחה של כ-7% במספר התיירים לעומת 2016.

"מגמת הצמיחה צפויה להימשך גם בשנים הקרובות כאשר ארגון התיירות העולמי צופה גידול שנתי ממוצע של כ-3% במספר התיירים עד 2030 .פתאל הינה הרשת הגדולה והמובילה בישראל, הכוללת 40 בתי מלון 8,153 חדרים, בפרישה גיאוגרפית רחבה, בדגש על מוקדי תיירות מרכזיים. נתח השוק של הרשת בישראל נאמד בכ-15% במונחי מספר חדרים. בשנת 2017 נחצה לראשונה רף של 3 מיליון תיירים בשנה בישראל עם צמיחה של כ-25% במספר התיירים לעומת 2016 .המגמה החיובית נמשכת גם בתשעת החודשים של 2018 ,בהם נרשמה צמיחה של כ-15% ביחס לתקופה המקבילה ב-2017 ולפי התחזיות במהלך השנה צפוי להישבר רף של 4 מיליון תיירים.

"למרות הזינוק בכניסות תיירים לישראל, היצע החדרים צומח בקצב איטי של כ-1.9% לאור קשיים בירוקרטיים ועלויות הקמה גבוהות"

"לפתאל פעילות צומחת בחו"ל הכוללת 159 בתי מלון וכ-36 אלף חדרים. פעילות פתאל באירופה מתפתחת בקצב מואץ והחברה ממשיכה בתהליך ההתרחבות על ידי רכישת נכסים והתקשרות בהסכמי שכירות / ניהול חדשים. החברה פועלת באמצעות מותגים חזקים בעיקר במדינות עם כלכלות חזקות במערב ובמרכז אירופה ומתמקדת במלונות 4-3 כוכבים להם ביקושים חזקים וקשיחים יותר לאורך השנים. פעילות הרשת באירופה מתמקדת בגרמניה, בריטניה, הולנד וספרד אשר הינן מדינות עם ביקושים חזקים וקשיחים לתיירות, הן תיירות נופש והן תיירות עסקית.

האסטרטגיה של החברה ממוקדת צמיחה –  פתאל צפויה להמשיך לפעול להתרחבות מואצת באירופה ובאזור אגן הים התיכון, באמצעות התקשרות בהסכמי שכירות / ניהול חדשים ו/או רכישת נכסים. בנוסף החברה תמשיך לפעול לאיתור הזדמנויות עסקיות בישראל, אם כי פוטנציאל ההתרחבות בשוק המקומי מוגבל יחסית, בהתחשב בגודלה של הרשת. ברשות החברה יתרות נזילות משמעותיות בסך של כ-1 מיליארד שקל אשר יאפשרו לה גמישות בביצוע עסקאות נוספות. העסקאות הבולטות בשנים האחרונות כוללות את עסקת Inn Jurys במסגרתה תתפעל החברה 36 בתי מלון בבריטניה ב-35-25 השנים הקרובות, עסקת Apollo במסגרתה תתפעל החברה 13 בתי מלון בהולנד ותקבל את הבעלות על 4 מתוכם והעסקה המשותפת עם איסתא בפאפוס, קפריסין.

"בשורה התחתונה, אנו סבורים כי פוטנציאל הצמיחה של הרשת רחוק ממימושו. לרשת פתאל הנהלה מנוסה בראשותו של דוד פתאל, עם ניסיון רב שנים בניהול בתי מלון ויכולת מוכחת בזיהוי הזדמנויות ויצירת ערך. כמו כן, אנו מתרשמים לחיוב מיכולת האינטגרציה של החברה אשר באה לידי ביטוי בשנים האחרונות עם גידול משמעותי בהיקפי הפעילות תוך חדירה לגיאוגרפיות חדשות והעמקת דריסת הרגל בגיאוגרפיות ותיקות יותר. אנו מעריכים כי לפתאל פוטנציאל צמיחה רב בשנים הקרובות, והיא תפעל להתקשרות בהסכמי שכירות נוספים ו/או רכישת נכסי מלון נוספים, בדגש על אירופה ואגן הים התיכון, כאשר החברה ערוכה פיננסית לממן את מנועי הצמיחה העתידיים. לאור האמור לעיל, אנו מתחילים לסקר את מניית פתאל בהמלצת קניה ובמחיר יעד של 525 שקל למניה".

המתנה של פתאל

פתאל רוכשת את מלון מידלנד במנצסטר

הבנקים גובים ממכם מיליארד שקל בשנה על…כלום

עמלת הפצה בקרנות נאמנות שהבנקים גובים היא טעות היסטורית שהגיע הזמן להעבירה מהעולם;  וגם – מה העמלות שאנחנו משלמים לבנקים? למה הבנקים לא שקופים בפירוט העמלות שהם גובים? ואיזה בנק פעיל מאוד בתחום ניירות הערך?

 הבנקים פרסמו תוצאות נהדרות לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. נכון, שזה לא חוכמה גדולה כשהרגולטור כל כך תומך, ובשם היציבות מונע תחרות.

אבל מהזווית של המשקיעים במניות הבנקים, מה זה משנה מה הסיבה – התוצאות נהדרות, ובהתאמה מניות הבנקים ממשיכות לשבור שיאים, אם כי בדרך יש גם "תקלות"   כמו מימוש של שרי אריסון בפועלים שהפיל את המניה ב-5%.

מה שמעניין בתוצאות של הבנקים הוא שהשורה התחתונה מבטאת תשואה על ההון, פחות או יותר דומה אצל כולם (כמעט כולם) – סביב 10%. זו תשואה נאה, אפילו מרשימה בתקופה של ריבית אפסית, אבל אל תהללו את המנהלים של הבנקים. תשואה אחידה כזו מלמדת שלכאורה אין באמת ערך מוסף לניהול, כל הבנקים אותו שטאנצ', אותה פעילות, אותה רווחיות, וכל העניין הוא להוביל את הבנק בלי לעשות טעויות.

תתפלאו זה לא קל – הבנקים הגדולים טעו והסתבכו מול הרגולטור האמריקאי בענייני הלבנת הון בסניפים ובפעילות שלהם בחו"ל. מזרחי טפחות כנראה עם החשיפה הגדולה ביותר.

אבל גם אם "מנטרלים" את הטעויות (ואת ההפרשות וההוצאות בגינן), התוצאות של הבנקים (באופן יחסי – כתשואה להון) די דומות, אבל יש בכל זאת הבדלים. למעשה, הבנקים פועלים בשני תחומים עיקריים (באופן גס) – במתן אשראי, ובמתן שירותי בנקאות שונים.

בתחום האשראי, אכן נראה שהם דומים מאוד. כל הרעיון במתן אשראי הוא להביא הון עצמי למנף אותו (בבנקים זה פי 10), לתת הלוואות בריבית מסוימת וכך למנף את התשואה הון. במקומות האלו האם יש יתרון לבנק מסוים על פני בנק שני? האם בנק אחד יכול לקחת ריבית הרבה יותר גבוהה מבנק אחר? כנראה שלא. כנראה שהיכולת לייצר רווח על ההון  העצמי, קרובה ואפילו זהה.

כאן כנראה שיכולות ניהוליות לא תורמות. אבל בתחום השני יש משמעות לניהול, לאסטרטגיה, להכוונה. לא מאוד גדולה, אבל יש. התחום השני הוא השירותים הבנקאיים כמכלול. מדובר על ניהול חשבונות של לקוחות, על פעילות ניירות ערך, על פעילות במט"ח, ובכלל – על פעילויות נוספות שהבנק מכוון אליהן. כאן יש מרווח פעילות, הוא לא גדול – בנק לא יכול לחרוג מעמלות ניהול חשבון, הוא לא יכול להיות משמעותית רווחי יותר בסעיף הזה מבנקים אחרים – כולם גובים בערך אותו דבר.

אז איפה ההבדל? כנראה בדגש על הפעילויות. הנהלת בנק יכולה לקבוע כי הדגש הוא על פעילות ניירות ערך, ולהפוך לבנק האטרקטיבי ביותר בניירות ערך, או לחילופין להתמקד בפעילות כרטיסי האשראי, או להפוך לדומיננטית וזולה בתחום המט"ח ולהיות אטרקטיבית ליבואנים ויצואנים.

אז ההבדלים האלו אמנם לא יגרמו לבנק אחד להשיג תשואה מרשימה על פני האחר, אבל הם יכולים לאורך זמן לתת את התשואה העודפת על ההון (אם כמובן הדגשים/ המיקוד בפעילויות שנקבעו, מצליח).

הרכבי העמלות של הבנקים   

העמלות של הבנקים אחראים על פני זמן על כמחצית מהרווחים שלהם. העמלות האלו (ראו בטבלה המצורפת) הן בראש וראשונה עמלות ניהול חשבונות שבמילים אחרות  אלו העמלות שאתם משלמים על ניהול חשבון, עמלות שורה, עמלות חודשיות וכו'.

בנוסף, הבנקים גובים עמלות בתחום ניירות ערך, עמלות על טיפול באשראים, על כרטיסי אשראי ועוד.

הרכב העמלות של כל בנק מלמד על אופי הפעילות שלו ועל מוקדי הרווח שלו. בנק מזרחי טפחות, לדוגמה, נהנה מעמלות שקשורות לתחום הביטוח (ביטוח חיים וביטוח משכנתאות) בזכות הפעילות שלו כסוכנות ביטוח (דרך חברה בת) שמספקת שירותים ללוקחי המשכנתאות בבנק.

ודוגמה אחרת – הבנק הבינלאומי מוטה מאוד לפעילות בניירות ערך. החלק של ההכנסות בתחום ניירות הערך מאוד משמעותי מסך העמלות שלו.

עמלת הפצה – אולי מספיק עם המתנה הזאת?

כאשר בוחנים את סוגי העמלות בדוחות הבנקים, מגלים כמה תובנות מעניינות – ראשית, יש בנקים שמפרטים יותר, ויש בנקים שמפרטים פחות. אבל אין באמת סיבה שבנק מזרחי טפחות לא יספק את הרכבי העמלות ברמה רבעונית.

אין גם סיבה אמיתית לא לפרט את עמלות ההפצה שהבנקים גובים מהגופים המוסדיים על הפצת מכשירים פיננסים בעיקר קרנות נאמנות. הסיבה היחידה שיכולה להיות היא חוסר שקיפות, וחוסר רצון להציף את הנקודה הבעייתית הזו. הבנקים יגידו שלא מדובר בעמלות מהותיות ולכן הן נרשמו כחלק מהעמלות בתחום ניירות הערך. אבל אם כך – למה יש בנקים שכן מדווחים על העמלות האלו? (ראו בטבלה)

ההכנסות עמלות הפצת מוצרים פיננסים (בעיקר קרנות נאמנות) בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בבנק לאומי ב-238 מיליון שקל, בבנק דיסקונט ב-112 מיליון שקל. שאר הבנקים לא פרסמו זאת, אבל מדובר על עמלות שמסתכמות ככל הנראה באזור של 1 מיליארד שקל בשנה.

העמלות האלו הן מתנה/ פיצוי שניתן לבנקים לפני 13 שנה בגלל פגיעה לכאורה בבנקים. אלא שבפועל – הבנקים לא נפגעו ולכן לא היו צריכים את הפיצוי. התוצאה – מיליארדי שקלים שעוברים מהגופים המוסדיים אל הבנקים בלי סיבה.

אופס, טעות – זה לא מיליארדי שקלים שהגופים המוסדיים מעבירים לבנקים, המוסדיים הם רק צינור. אנחנו מעבירים את הכסף הזה למוסדיים שמעבירים לבנקים, בשורה התחתונה זה פיצוי של המדינה על חשבוננו בסכום של מיליארדים רבים ואני צנוע – בפועל זה אפילו עשרות מיליארדים.

ובמה בעצם מדובר?  וועדת בכר, החליטה שהבנקים יוותרו על הפעילות שלהם כמנהלי כספים/ מנהלי השקעות. המשמעות היתה שגופי קופות הגמל וקרנות הנאמנות שנשלטו על ידי הבנקים עברו לחברות הביטוח (עוד מחדל) ולבתי ההשקעות. המשמעות היתה שהבנקים נאלצים להתנתק ממקור רווחים משמעותי שלהם.

כבר כאן יש טעות מתודית – כשמוכרים עסק מוכרים אותו בשווי כלכלי, שמבטא גם את הרווחים העתידיים, אז למה לפצות? נכון, יש כאן מכירה באילוץ, אבל אם הסתייגויות רבות – מכירה תוך כמה שנים, אפשרות להחזיק עדיין בנתח מסוים מהגוף ועוד.

בפועל, הבנקים מכרו מהר את הפעילויות האלו ובמחירים גבוהים. עד כמה גבוהים? לפי נוסחה שמבטאת ערכים כפולים ויותר מהמחירים של הגופים האלו כיום. אז הם לא באמת צריכים פיצוי. זאת עובדה.

אבל אז, ד"ר יוסי בכר והחברים בוועדה שלו החליטו שצריך לקבוע עמלת הפצה שהבנקים יקבלו בזכות זה שהם מפיצים את קרנות הנאמנות ללקוחות. מה זה האבסורד הזה? אתם מבינים על מה הבנק מקבל כסף – יועץ ההשקעות בבנק עוזר לנו (נניח שהוא עוזר, לרוב הוא פשוט מקריא מהמחשב את הדירוג הרובוטי) לקנות קרן נאמנות ומקבל כסף מהגוף שאליו הוא מפנה.

ההנחה כאן שאותו יועץ של בנק מפיץ את הקרנות לציבור וצריך לקבל על זה כסף. יש כאן כמה בעיות וגם שאלות של ניגודי עניינים, אבל בשורה התחתונה – זה הרי התפקיד של הבנק, ושל היועץ – קוראים לו יועץ, לא? ועל זה לא צריך לפצות אותו בעמלת הפצה. אין דבר כזה בשווקים אחרים בעולם.

העמלות האלו גורמות לכך שאנחנו משלמים דמי ניהול מאוד יקרים על ניהול קרנות הנאמנות. זו עמלה שצריך המחוקק לבטל אותה. האמת שהיה כבר מזמן צריך להעלים את הפשלה הזו של וועדת בכר, אבל איכשהו זה מתגלגל שנים וגורם לכם לשלם מיליארדים עודפים.

עמלת הפצה בקרנות נאמנות – מה זה? ואיך זה מתגלגל לכיס שלנו?

וויסות הבנקים חוזר? לאומי קונה לאומי והעולם שותק 

האם הבנקים המקומיים הם השקעה טובה? בעד ונגד

משקיעים בניירות ערך? הנה העמלות בבנקים ובברוקרים הפרטיים

יובנטאס  אשר 64% מהונה מוחזק על ידי מרחביה אחזקות, המשקיעה בחברות צעירות בתחומי מדעי החיים, חתמה עם ענקית הפארמה היפנית 'אסטלס פארמה' (Astellas Pharma) על הסכם למתן רשיון ואופציה בלעדי כלל עולמי (למעט סין) לפלטפורמה הטכנולוגית של החברה לריפוי גנטי באמצעות הנשא הלא-ויראלי JVS-100.

שערה של מניית מרחביה יורד כעת במסחר בבורסה בתל אביב בכ-1.35% ל-59 אג' המשקף לחברה שווי שוק של כ-34 מיליון שקל.

ההסכם מעניק לאסטלס,המפתחת תרופה גנטית לחיזוק שרירים חלשים בגוף באמצעות ייצור כלי דם באיזור, רשיון לערוך מחקר ופיתוח בנשא JVS-100 באמצעות ניסויים קליניים בשלב a2 עם אופציה לרכוש את JVS-100 מיובנטאס, לצורך המשך הפיתוח והמסחור. אסטלס מתכננת בשלב זה להתמקד במאמצי פיתוח הטכנולוגיה ליישום בטיפול בבריחת צואה (fecal incontinence – FI).

אסטלס היא חברת הפארמה השניה בגודלה ביפן, ונמנית על 25 חברות הפארמה הגדולות בעולם, עם הכנסות שנתיות של כ-11 מיליארד דולר.

על פי ההסכם, אסטלס תקבל רישיון לניהול וביצוע כל שלבי המו"פ והניסויים הקליניים הבאים של טכנולוגיית יובנטאס, החל בניסוי שלב a2 שייחל במהלך שנת 2019, כולל מימונם המלא, שיתוף פעולה עם יובנטאס. בהתאם להסכם אסטלס תשלם ליובנטאס מקדמה בסכום לא מהותי, וכן עבור קבלת האופציה.

אלי ארד, מנכ"ל מרחביה: "אנו שמחים להודיע על הסכם אסטרטגי חשוב בחברת פורטפוליו. הנשא JVS-100 כבר הוכיח במספר מחקרים קליניים את יכולתו להחיות בצורה בטוחה תהליכי בניית כלי דם לאחר הזרקתו ישירות אל האיזור הרצוי, ובכך להביא לחיזוק השרירים בו. ההסכם יאפשר ליובנטאס להמשיך בפיתוח הטכנולוגיה עד להבשלתה לצורך מסחור, ואנו בטוחים כי מהלך זה יקדם הצפת ערך עבור בעלי המניות שלנו."

מרחביה השקיעה עד כה ביובנטאס כחצי מיליון דולר. בין המשקיעים הבולטים בחברה ניתן למנות  את בית החולים האקדמי קליבלנד קליניק שבארה"ב, ואת זרוע ההשקעות של חברת התרופות הגדולה ביפן – טאקדה.

לפני מספר שבועות דיווחה מרחביה כי תרחיב את פעילות ההשקעות של החברה בתחום הביומד ומדעי החיים גם להשקעות בחברות להן יש פעילות מחקר ופיתוח בתחום  הקנאביס הרפואי.

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

אשטרום נכסים, מקבוצת אשטרום, סיימה את הרבעון השלישי עם הכנסות בסך של כ-58.8 מיליון שקל, לעומת כ-60 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ברבעון השלישי של 2018 כללו כ-8.5 מיליון שקל ממכירת שטחי משרדים בהקמה (פרויקט LYFE).  כמו כן, ההכנסות ברבעון השלישי אינן כוללות את הכנסותיה של חברת קניונים בישראל, שאשטרום חדלה לאחד אותה בדוחותיה, ועברה להציגה תחת סעיף "רווחי חברות כלולות".

החברה סיימה את הרבעון השלישי של ברווח נקי של כ-45.8 מיליון שקל (כ-43.4 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) לעומת כ-52.9 מיליון שקל (כ-40.8 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ברבעון המקביל אשתקד.

באשטרום מציינים כי במהלך שנת 2017 מכרה החברה שני נכסים, שההכנסות בגינם נכללו בתוצאות התקופה המקבילה אשתקד – נכס בדיסלדורף ו-50% ממניות חברת קניונים בישראל (המחזיקה את קניון בת ים), שעברה להיות מוצגת בסעיף רווחי חברות כלולות. כמו כן, מכרה החברה במאי 2018 את אחזקתה בחברת אשלון מלונאות ברווח של כ-33 מיליון שקל לפני מס. לצד זאת, החלה החברה לכלול בדו"חותיה הכספיים שלושה נכסים חדשים שנרכשו בגרמניה, וזאת החל מפברואר 2018.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-42 מיליון שקל, לעומת כ-48.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הגולמי מוסברת במכירת הנכסים, כאמור. מנגד, הנכסים שנרכשו בסוף שנת 2017 ובשנת הדו"ח עדיין לא באו לידי ביטוי מלא בסעיף ההכנסות.

ברבעון השלישי של 2018 רשמה אשטרום עליית ערך של נדל"ן להשקעה  בסך של כ-12.6 מיליון שקל, לעומת כ-18.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי של החברה ברבעון השלישי של 2018 הסתכם בכ-67 מיליון שקל לעומת כ-71 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי בסעיף זה הושפע בעיקר מהירידה ברווח הגולמי, לצד עלייה מתונה יותר בעליית ערך נדל"ן להשקעה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ומנגד נרשם גידול ברווחי חברות כלולות.

ירון רוקמן, מנכ"ל אשטרום נכסים: "החברה ממשיכה בתנופת הפיתוח העסקי והשבחת הנכסים הקיימים. במהלך הרבעון חתמנו על הסכם שותפות להקמת פרויקט משרדים ומסחר באזור תלפיות בירושלים והשלמנו עסקת אופציה לרכישת קרקע בנס ציונה, עליה מתוכנן להבנות פרויקט משרדים להשכרה. בתוך כך, התחלנו בביצוע עבודות השלד ובשיווק המגדל השני בפרויקט  LYFEבבני ברק, ומתקדמים בתכנון וקבלת היתרים להקמת פארק ההייטק ביבנה. השלמנו לאחרונה הנפקה מוצלחת של סדרת איגרות חוב חדשה בהיקף של כ-260 מיליון שקל. בתחום המניבים, אנו פועלים יחד עם "ביג" שותפתנו בקניון בת ים להשבחתו ומיצוי פוטנציאל הצמיחה הטמון בו. במקביל, החברה ממשיכה לפעול לאיתור הזדמנויות השקעה נוספות בישראל ובחו"ל".

אשטרום נכסים עוסקת בתחום הנדל"ן המניב בארץ ובחו"ל (כיום בגרמניה) הכולל קניונים ומרכזי מסחר, מבני משרדים ותעסוקה, מבני תעשייה, קרקעות ועוד, המיועדים בעיקר להשכרה. כחלק מפעילות זו, מספקת החברה גם שירותי ניהול לנכסיה.

בראק אן.וי, שבשליטת (כ-70%) קבוצת אדלר הגרמנית, סיימה את הרבעון השלישי עם מכירות מהשכרת נכסים בסך של כ-19.8 מיליון אירו לעומת כ-18.5 מיליון אירו ברבעון המקביל ב-2017.

בראק פועלת בתחום הנדל"ן בגרמניה בארבעה תחומי פעילות עיקריים: נדל"ן מניב בתחום המגורים , נדל"ן מניב בתחום המסחרי, נדל"ןיזמי למגורים והשבחת קרקע בדיסלדורף.

את הגידול בהכנסות מסבירים בבראק ברכישת נכסי מגורים חדשים בשנת 2017, והמשך צמיחת שכר הדירה, המתואם לשינויים בשיעורי תפוסה של 4.6%. מבראק נמסר כי שכר הדירה בהשכרות חדשות בשוק המגורים גבוה בכ-25% משכ"ד הממוצע.

הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-11.8 מיליון אירו לעומת כ-15.9 מיליון אירו ברבעון המקביל ב-2017. הקיטון ברווח ירד מירידה ברווחים ממכירת נדל"ן להשקעה שהסתכמו בכ-1.2 מיליון אירו ברבעון לעומת כ-8.8 מיליון אירו בתקופה המקבילה ב-2017 ומהפסד משיערוך נכסים שהסתכם ברבעון בכ-5.2 מיליון אירו.

ה-FFO מהפעילות המניבה בלבדהסתכם בכ-9.24 מיליון יורו, גידול של כ-11% לעומת הרבעון המקביל ב-2017, והוא מגלם קצב FFO שנתי של כ-37 מיליון יורו.

בבעלותה של בראק כ-12 אלף דירות להשכרה ב-7 אזורים גיאוגרפים מבוססים, ובשטח כולל להשכרה של כ-704 אלף מ"ר.

במהלך הרבעון השלישי חל גידול של כ-4% בשכר דירה מנכסים זהים, ושכר דירה ממוצע עמד על כ-6.2 יורו למ"ר. כמו כן, חל גידול של כ-1.5% בשכר הדירה בהשכרות חדשות בנכסים זהים לעומת הרבעון המקביל בשנת 2017.

בתחום המניב למסחר, בבעלות החברה 26 נכסים מסחריים, בשטח כולל להשכרה של כ-312 אלף מ"ר. שכר הדירה מנכסים זהים עלה ברבעון השלישי של 2018 בכ-0.5% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2017.

בסיום הרבעון השלישי עמד יחס ה-LTV על כ-50.5% לעומת כ-43% בספטמבר 2017. העלייה נובעת בעיקרה מרכישת עתודת הקרקע בגרסהיים, דיסלדורף, אשר מומנה בחלקה בחוב בנקאי (כ-63% מסך עלות הרכישה), והיתרה ממקורותיה העצמיים של בראק ומהשלמת רכישתם של נכסים נוספים שמומנו בין היתר בחוב בנקאי.

במקביל לפרסום הדו"חות הכספיים דיווחה סלקום על הסכם עם קרן תשתיות ישראל להשקעה משותפת בפרויקט הסיבים האופטיים IBC.

הרווח הנקי של סלקום הסתכם ברבעון במליון שקלים בלבד וזאת לעומת כ-32 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

מספר מנויי הסלולר של סלקום גדל ברבעון השלישי מ-2.8 מיליון (ברבעון השני של 2018) ל-2.825 מיליון לקוחות, ושיעור הנטישה הסתכם ב-10%.

מסלקום נמסר כי ההשקעה בפרוייקט הסיבים תהיה בחלקים שווים, כך שקרן התשתיות תחזיק ב-35% מהמיזם היות וסלקום רכשה 70% ממנו. לאחרונה דווח כי סלקום מנהלת מגעים עם פרטנר וועם הוט לשיתוף פעולה במיזם.

ניר שטרן מנכ"ל קבוצת סלקום ציין: "כניסת תש"י (קרן תשתיות לישראל) כשותף שווה ל-IBC, בכפוף להשלמת העסקה, מהווה צעד חשוב לקידום המיזם וקידום תשתית האינטרנט בישראל. אנו מאמינים שהכניסה ל-IBC בשותפות עם תש"י ולצד חברת החשמל, תחולל כבר בעתיד הקרוב מהפכה של ממש בתחום תשתיות האינטרנט בישראל, ותציב את סלקום בעמדה תחרותית מובילה בשוק התשתיות הנייחות המתקדמות".

את הרבעון השלישי סיימה סלקום עם בסך של כ-910 מיליון שקל לעומת כ-975 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

ההכנסות משירותים הסתכמו בכ-712 מיליון שקלים לעומת כ–737 מיליון שקלים ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח התפעולי של סלקום הסתכם בכ-33 מיליון שקלים לעומת כ-83 מיליון שקלים ברבעון המקביל ב-2016, ירידה של כ-60%.

ה-EBITDA של סלקום עלה ברבעון השלישי לכ-184 מיליון שקל,לעומת כ-133 מיליון שקל ברבעון השני של 2018.

ההכנסה הממוצעת מלקוח (ARPU) בסלולר עמדה ברבעון השלישי על כ-52.5 שקל לעומת כ-51.8 שקל ברבעון הקודם. העלייה ברבעון השלישי נבעה מצריכת גלישה על ידי בחו"ל בתקופת החגים.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של בנק ירושלים הסתכם בכ-32.3 מיליון שקל לעומת כ-12.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

התשואה על ההון עמדה בסיום הרבעון על 15.5% לעומת 6.2% ברבעון המקביל ב-2017.

בנטרול השפעת מכירת מניות הבורסה לניירות ערך בתל אביב הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2018 הסתכם ב-13.2 מיליון שקל ותשואת הרווח הנקי הייתה 6.3%.

ההכנסות נטו מריבית הסתכמו בכ-96.8 מיליון שקל לעומת כ-87.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. הגידול נובע בעיקר מגידול בהיקף האשראי ומשיפור בניהול הנכסים והתחייבויות.

הכנסות שאינן מריבית ברבעון השלישי של 2018 הסתכמו ב-54.4 מיליון שקל, לעומת 5.34 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של כ-58% ,הגידול נובע ומהכנסות ממכירת מניות הבורסה לניירות ערך בתל אביב בסך 27 מיליון שקל, מנגד חל קיטון בעמלות ניירות ערך בעקבות מכירת תיקי לקוחות בתחום פעילות הברוקראז'.

עוד עולה מהדוח כי 79% מסך פקדונות הציבור בבנק הינם של משקי בית. כ-54% מסך פיקדונות הציבור הינם עד לגובה של מיליון שקל.

בתחום המשכנתאות:

בביצועי הלוואות לדיור בתשעת החודשים הראשונים של השנה שיעור יחס החזר להכנסה הממוצע עמד על כ-28% ,לעומת 29% בתקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים 100% מההלוואות ניתנו בשיעור החזר של עד 40% מההכנסה וכ-85% מההלוואות ניתנו בשיעור מימון שאינו עולה על 60% משווי הנכס. בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2018 כ-9% מסך ביצועי האשראי לדיור(36 מליון שקל) ניתנו לתקופה העולה על 25 שנים בריבית קבועה, לעומת כ-4% (17 מיליון שקל) בתקופה מקבילה אשתקד. תקופת ההלוואה המקורית של 94% מיתרת תיק האשראי לדיור נמוכה מ-25 שנים, הבנק לא מעניק הלוואות לתקופה העולה על 30 שנים. יתרת חוב נטו של ההלוואות לדיור בפיגור מעל ל-90 ימים עומדת על 149.9 מיליון שקל, לעומת יתרה של 127.9מיליון שקל בסיום שנת 2017.

אורי קורן, שכיהן כמנכ"ל משותף בחברת קרנות הנאמנות של בית ההשקעות ילין לפידות, הודיע על סיום תפקידו לאחר שכיהן מעל ל-7 שנים בתפקיד.

ההערכה היא כי קורן יעבור לנהל את פעילות קופות הגמל החדשה של מור בית השקעות.

את קרנות הנאמנות של ילים לפידות ימשיך לנהל אסף אלדר.

ילין לפידות קרנות נאמנות מנהלת כ-25 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות שלה והיא השלישית בגודלה בישראל.

יאיר לפידות ודב ילין, אמרו היום: "אנחנו שמחים שהייתה לנו הזכות ללוות את אור מקצועית מתחילת עבודתו בבית ההשקעות ילין לפידות כמתמחה ועד למינויו כמנכ"ל משותף עם אסף אלדר בחברת קרנות הנאמנות של הקבוצה. אנו מודים לו על תרומתו ומאחלים לו הצלחה בהמשך הדרך".

הפעילות החדשה של בית ההשקעות מור בתחום קופות הגמל  מבוססת על הפעילות שנרכשה מאינטרגמל באוגוסט האחרון.

בכוונתה של מור להציע קופות גמל לתגמולים ולפיצויים, קרנות השתלמות וקופות גמל להשקעה, וכן היא תנהל את קופת הגמל "חיסכון לכל ילד", על בסיס הפלטפורמה של אינטרגמל המאפשרת לבצע את כל הפעולות בחשבון באופן דיגיטלי.

חברת הגמל של מור תמשיך לנהל מסלולי השקעה מחקי מדד, ובכוונתה להקים מסלולי השקעה חדשים בניהול אקטיבי במטרה לאפשר ללקוחות החברה בחירה בין מגוון אפשרויות ושיטות השקעה.