האם רכישת חניה או מחסן אחרי שכבר יש לכם דירה תחוייב במס רכישה מלא (8%), או שהדבר ייחשב כחלק מרכישת דירה ויהנה ממס רכישה (בדירה ראשונה) נמוך יותר (על פי מדרגות).

רשות המיסים מתייחסת לעניין בחוזר מיוחד וגם מדגימה. מדיניות רשות המסים בעניין זה ברורה – במקרה של רכישת חניה או מחסן המוצמדים לדירת מגורים שנרכשו מאותו קבלן, ומשמשים כחטיבה אחת, יש למסות את התוספת כחלק נוסף לדירת המגורים ולחייבה במס רכישה. ככל שמדובר ברכישה כאמור לעיל, שבוצעה בתוך זמן קצר ממועד רכישת הדירה, יש לראותה כרכישת חלק מדירת המגורים. 

ברכישת דירת מגורים קובעים את גובה המס בהתאם לשוויה ובהתחשב "במדרגות" המס שהן בתוקף באותו מועד.

כאשר בעל הדירה רוכש אצל הקבלן שיפורים או שינויים בדירה, שלא היו כלולים בהסכם המקורי והחייבים במס רכישה, וכן לגבי רכישה של מחסן, מקום חניה וכו' המהווים נספחים לדירת המגורים כחטיבה אחת ושגם אותם יש לחייב במס רכישה, יש לפעול כך –

הוראה לפעולה

רכישת השיפורים או הזכויות הנוספות הצמודות לאותה דירה הם למעשה רכישת "חלק מדירה" ולכן יש לחשב את מס הרכישה בהתאם לתקנה. בכדי לקבוע מהו החלק מן הדירה שנרכש, מומלץ לחשב את שווי הרכישה המקורית במונחים דולריים במועד רכישתן, ולצרף אליהן את התוספות במונחים דולריים ולחשב את היחס ביניהם בהתאם.

דוגמה

הדירה נרכשה מקבלן בינואר 1984 תמורת 8,680,000 שקל השווים באותו מועד ל-70,000$.

במאי 1985 רכש בעל הדירה שיפורים נוספים ומחסן בסכום של 5,000,000 שקל השווים 5,000$.

לפיכך יהווה חלק הדירה שנרכש 5/75 מדירה שלמה ששוויה 75,000,000 שקל ומס רכישה ייקבע לגבי אותו חלק בהתאם לשעורי המס שהם בתוקף בחודש מאי 1985.

הערה: ניתן כמובן להגיע לתוצאה דומה ע"י תיאום המדד בין שתי הרכישות שבדוגמה.

מס רכישה דירה ראשונה (ודירה שנייה) – ככה זה עובד!

מחשבון מס רכישה

שוק האג"ח הפך למסוכן יותר על רקע העלאות הריבית בארה"ב והכוונה להעלות את הריבית גם אצלנו (בקרוב), וזו כנראה הסיבה העיקרית לירידה משמעותית של 20% בהיקף ההנפקות מתחילת השנה. הירידה בולטת במיוחד בחודשים האחרונים.

סיבה נוספת היא החשש מהמנפיקים – כמות החברות האמריקאיות שגייסו כאן השנה נמוך משמעותית ממספר החברות הזרות שגייסו כאן לפני שנה. הסיבה ברורה. הדוחות הכספיים של חלק מהחברות אמריקאיות מצביע על מצב פיננסי לא פשוט, וגם קושי להחזיר את החובות.

 היקף הגיוסים השנה ב-10 החודשים הראשונים עומד על 51.4 מיליארד שקל, ירידה של כאמור 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הסקטור הפיננסי (בנקים וחברות ביטוח) גייס בשוק החוב כ-8.5 מיליארד שקל מתחילת השנה, ירידה של 11%  לעומת התקופה המקבילה. כ-50% מהגיוס בתחום הפיננסי נעשה על ידי בנק הפועלים וכ-15% על ידי בנק לאומי, לאחר ששני הבנקים הגדולים לא גייסו כלל בתקופה המקבילה אשתקד.

הנפקות הסקטור העסקי ללא מוסדות פיננסיים וללא חברות ממשלתיות, הסתכמו, בתקופה זו,  ב-36.8 מיליארד שקל, ירידה של 27% לעומת התקופה המקבילה. מגזר נדל"ן ובינוי גייס מתחילת השנה במצטבר כ-22 מיליארד שקל – מעל סכום הגיוס בשנה שעברה.

השקעה באגח – כל מה שרציתם לדעת! והאם יש בועה בשוק האגח?

הריבית תעלה ל-0.25% עד סוף השנה

ICO – אסימונים דיגיטליים למתן שירותים ומוצרים בפיתוח; היבטי מס

רקע

הנפקת אסימונים (Tokens) לציבור (Initial Coin Offering – ICO) הינה דרך לגייס מימון למיזמים עסקיים. הנפקת האסימונים ומעקב אחר העסקאות שנעשו בהם, מתאפשרת לרוב באמצעות טכנולוגיית אבטחה המכונה "בלוקצ'יין".

בלוקצ'יין (Blockchain) היא טכנולוגית אבטחה מבוזרת ממוחשבת ומוצפנת ("קריפטוגרפיה"), המאפשרת פעילות עסקית מאובטחת באינטרנט ואימות של טרנזקציות עסקיות בין צדדים שונים ללא צורך בישות ניהול מרכזית. תוכנה הפועלת בהתאם לבלוקצ'יין, מאפשרת רישום טרנזקציות בבלוקים של מידע בהסכמה בין גורמים שונים ובלתי תלויים.

כל בלוק שאושר מתחבר לבלוק הקודם. כך נוצר מבנה נתונים מבוזר שעל תוכנו (תוכן השרשרת הראשית) יכולים להסכים כל הגורמים המעורבים. שרשרת הבלוקים מכילה רישום של כל הפעולות שנעשו באמצעותה. השימוש בטכנולוגיה זו נעשה בין היתר באסימונים דיגיטליים, והטכנולוגיה הזו מיושמת ליצירת חוזים חכמים במגוון רחב של שימושים, כגון: שמירה על זכויות יוצרים, העברת רשומות רפואיות ועוד.

אחד השימושים הנפוצים בטכנולוגיה, הוא הנפקה של אסימונים קריפטוגרפיים הנשמרים בארנקים דיגיטליים. נכון להיום, האסימונים הקריפטוגרפיים יכולים להיות אחד מאלה:

אסימונים מבוזרים – אסימונים שאינם מונפקים עלי ידי גורם מרכזי אחד ושערכם אינו מייצג ערך של סחורה כלשהי או שירותים כלשהם, אלא ערכם נקבע לפי הסכמה בחליפין בין רשת המשתמשים (לדוגמה: ביטקוין, את'ר וכד').

Security Token (אסימונים הוניים) – אסימונים המונפקים על ידי גורם מרכזי אחד המייצגים זכות לנכס או זכות פיננסית (כגון זכות התחייבותית או זכות הונית), לדוגמה: זכות לקבלת אחוז מרווחים עתידיים.

Utility Token (אסימוני מוצרים ושירותים) – אסימונים המונפקים על ידי גורם מרכזי אחד המייצגים התחייבות מצד הגורם המנפיק, לתת שירות או זכות למוצר עתידי בפיתוח.

האסימונים המונפקים על ידי המיזמים, משקפים זכות לקבלת שירותים או מוצרים עתידיים בפיתוח שיסופקו על ידי החברה המנפיקה. יובהר כי הנפקת האסימונים היא כנגד רישום חוב (מקדמה מלקוחות) בגובה השירותים או המוצרים שבגינם הונפקו האסימונים בחברה המנפיקה, ולא כנגד הון או זכויות הוניות בחברה המנפיקה.

גיוס הון והנפקות ICO

כאשר חברה מעוניינת לבצע גיוס הון באמצעות הנפקה של אסימונים קריפטוגרפיים היא לרוב תצא בקמפיין שיווקי שמטרתו למשוך משקיעים פוטנציאליים. במסגרת ההנפקה תפרסם החברה Whitepaper שבו יפורטו תנאי החוזה החכם של האסימונים אותם היא מנפיקה. מסמכי ה-Whitepaper יפרטו את המוצר או השירות שבכוונתם לפתח ולהציע למשקיעים, את המודל העסקי הצפוי של החברה, יזמיה, האסימון שיונפק, אופן חלוקתו והזכויות הנובעות ממנו, פילוח וייעוד התמורה אשר התקבלה בהנפקה ועוד.

לרוב, חלק מהאסימונים יונפקו גם לעובדי החברה ולעתים גם לבעלי מניותיה ללא תמורה מצידם.

התשתית להנפקת האסימונים, תבוצע לרוב על בסיס

מנפיקה תפתח תשתית משל עצמה. פיתוח תשתית עצמאית בחברה, תבוצע לרוב בקוד פתוח (Open Source).

לרוב, החברה תאפשר במסגרת התשתית שפיתחה, לשלב גם הנפקות משניות נוספות שיבוצעו על בסיס האסימונים שלה. אסימונים שהונפקו על ידי החברה המפתחת לצורך שימוש במסגרת תשתית הבלוקצ'יין שפיתחה, ייחשבו לעניין זה גם כאסימוני מוצרים ושירותים (Utility).

את האסימון ניתן יהיה לרכוש באמצעות מטבעות רגילים המהווים הילך חוקי במדינה כלשהי, כגון דולר, אירו וכד', המכונים Fiat currency (כסף פיאט), ולרוב גם באמצעות אסימונים קריפטוגרפיים מבוזרים כדוגמת ביטקוין, את'ר וכד' (אסימונים מבוזרים). לאחר קבלת התמורה בידי החברה המנפיקה, יועברו האסימונים החדשים שהונפקו לידי המשקיעים ויופקדו בארנקים הדיגיטליים שלהם.

עם התקדמות החברה והצלחת ההנפקה המוקדמת, יתאפשר מסחר משני באסימונים על גבי זירות מסחר באינטרנט (דוגמת קראקן, ביטרקס, פולוניקס ואחרות) וכך יקבע שווי האסימון בהתבסס על מדדי היצע וביקוש בשוק ועל בסיס הביצועים של החברה המנפיקה.

בהתאם לתנאים שנקבעו במסגרת הנפקת האסימונים (מסמכי ה- whitepaper) והחוזה החכם של האסימון המונפק, עם הגעת המיזם לכדי מוצר סופי והיתכנות טכנולוגית, מחזיקי האסימונים יוכלו לממש את זכותם לקבלת המוצר או השירות כפי שהוצע בהנפקה.

ייתכנו מקרים בהם גם לאחר ההגעה למוצר או היתכנות טכנולוגית ראשונית אשר יאפשרו שימוש באסימונים המונפקים, עדיין תישאר לחברה המנפיקה מחויבות לשדרג, לתחזק ולפתח את הפלטפורמה והטכנולוגיה מול מחזיקי האסימונים. התחייבות כאמור יכול ותהא לתקופה מוגבלת או לתקופה בלתי מוגבלת והכל כפי שיפורט במסמכי ההנפקה (Whitepapers). השימוש באסימונים יכול להתבצע בכמה אופנים כלהלן:

רכישת המוצר או השירות מול החברה המנפיקה בתמורה לאסימונים המוחזקים.

מתן זכות שימוש תמידית לשירות אותו פיתחה החברה המנפיקה לכל מי שמחזיק באסימון. במקרים אלו, מדובר לרוב בפיתוח של תוכנה או פלטפורמה טכנולוגית כלשהי, שניתן להשתמש בה לתקופה בלתי מוגבלת.

פיתוח פלטפורמה למסחר ייחודי תוך קיום מסחר מבוסס אסימונים (האסימונים אותה הנפיקה במסגרת ה-ICO) על הפלטפורמה הטכנולוגית אותה פיתחה החברה המנפיקה. מסחר כאמור, יהיה לרוב בין משתמשים שונים בפלטפורמה שפותחה ולרוב החברה לא תהיה צד לו. התחייבותה של החברה במקרים כאלו, היא לפתח את הפלטפורמה המאפשרת את המסחר ולתחזק אותה.

הפלטפורמה לביצוע המסחר, תאפשר ערך מוסף ייחודי לסוחרים באמצעותה. אותו ערך מוסף הניתן בפלטפורמה, יכול להיות בדרך של שמירה על אופי השימוש בשירות או במוצר, וידוא כי המוצר הוא מקורי וכד'. לעניין זה, לא יראו במתן אפשרות טכנולוגית לביצוע מסחר באופן אנונימי או מסחר ללא משמעות ייחודית כערך מוסף ובמקרה כגון זה, יש לראות את האסימונים המונפקים כאסימונים מבוזרים

במקרה זה, המודל העסקי של החברה לרוב יהיה מבוסס על גביית עמלה כלשהי (לרוב חלקיק מסוים מהאסימון) מתוך האסימונים המועברים בפלטפורמה או מתוך אלה שנרכשים מהחברה לשימוש בפלטפורמה. בנוסף, ייתכן שהחברה תפיק הכנסות גם באמצעות פיתוח אפליקציות ייעודיות לפלטפורמה ומכירתן בתמורה לאסימונים (כדוגמת ארנקים דיגיטליים ייחודיים). את האסימונים אותם צברה, היא תמכור בהמשך בתמורה לכסף פיאט או לאסימונים מבוזרים אחרים למשתמשים שונים שיבקשו להשתמש בפלטפורמה.

יתכן והחברה המנפיקה תשמור מלאי אסימונים בבעלותה במסגרת הנפקת ה-ICO הראשונית, ואותם היא תמכור בעתיד בתמורה לכסף פיאט או לשווה כסף אחר (לרוב אסימונים מבוזרים אחרים).

ייתכנו מודלים עסקיים אחרים אשר חברות מנפיקות יחליטו לנהוג על פיהם. חשוב לציין כי חוזר זה עוסק במודלים העיקריים הנפוצים וככל וישנם מקרים ייחודיים שאינם מפורטים, החברה המנפיקה תוכל לפנות לחטיבה המקצועית ברשות המסים לקבלת מענה מוסדר במסגרת החלטת מיסוי מקדמית.

אירועי מס בהנפקות אסימוני מוצרים ושירותים

החברה המנפיקה

חברה המנפיקה אסימונים, מתחייבת להעניק בעתיד שירותים או מוצרים בתמורה לאותם אסימונים שהונפקו לציבור (נזכיר כי הוראות חוזר זה, עוסקות בהנפקת אסימונים לצדדים שלישיים במודל של אסימוני מוצרים ושירותים בלבד). בנוסף, יתכן והחברה תמכור מוצרים או תעניק שירותים בתמורה לתשלומים שלא באמצעות האסימונים המונפקים.

לרוב החברה המנפיקה תפעל באחד מהמודלים העסקיים המפורטים כאשר  הפעילות וההכנסה יהיו בהתאם לאופי פעילותה של החברה ולפי המודל העסקי שלה:

התמורה המתקבלת בהנפקה תירשם כהכנסות נדחות/הכנסות מראש (מעין מקדמה מלקוח) בחברה המנפיקה ובגינה יחולו ההוראות כדלקמן:

– ההכנסות מראש תירשמנה על פי שווי התקבולים שהתקבלו ביום ההנפקה (כסף פיאט או אסימונים מבוזרים אחרים על פי שוויים במועד התקבול) ובניכוי הוצאות שיש לייחסן במישרין להנפקת האסימונים למעט הוצאות ששימשו כאמור בפיתוח עצמי של הפלטפורמה אשר יופחתו בהתאם להוראות המס.

אסימונים מבוזרים אחרים (ביטקוין, את'ר וכד') שהתקבלו ביום ההנפקה, שוויים ייקבע על פי שווי ממוצע לאותו יום מסחר על פי ממוצע השערים היומיים שיפורסמו ב-2 או יותר מזירות המסחר המשמעותיות לאותם אסימונים מבוזרים (ממוצע שערי המסחר בזירות השונות מפורסם באפליקציות ואתרי אינטרנט שונים כגון Bloxtax.co.il CoinMarketApp, Bitcoinaverage.com ועוד). החברה נדרשת לשמור אסמכתאות לעניין שווי האסימונים המבוזרים על פי היום בו הם התקבלו. ככל והחברה המציאה אסמכתא לשווי מהימן יותר, ניתן לבחון את השווי בהתאם.

אסימונים מבוזרים שהומרו לכסף פיאט באותו יום בו התקבלו, ערכם יירשם על פי התמורה שהתקבלה בפועל בכסף פיאט.

במקרה בו ההנפקה נמשכת על פני תקופה ממושכת, יש לבחון את שווי התקבולים כאמור לעיל, בכל יום בנפרד.

היה והחברה מעניקה שירותים או מוכרת מוצרים בתמורה לאסימונים המונפקים, אזי ההכנסות מראש תוכרנה כהכנסה לשיעורין בהתאם לקצב מתן השירותים או הספקת המוצרים.

במקרים בהם האסימונים מקנים זכות תמידית למחזיק בהם לקבל שירות מהחברה המנפיקה, אזי, ההכנסות מראש תוכרנה במלואן כהכנסה ביום שהשירות הפך להיות זמין למחזיקי האסימונים. ככל ומדובר בשירות שזמין בחלקו, יש להכיר בחלק היחסי של השירות שהפך זמין. ככל שישנה התחייבות עתידית שקשורה בכספי ההנפקה שהתקבלו, ניתן יהיה להכיר בהפרשה בגין התחייבות זו והכל על פי מבחני ההכרה בהפרשות לצורכי מס כפי שנקבעו בפסיקה הרלוונטית (ארקיע, נקיד, תל עופר וכו').

במקרים בהם האסימונים מקנים זכות לשימוש בפלטפורמה (כגון זכות לסחור באמצעות האסימונים בפלטפורמה המפותחת) אותה פיתחה החברה המנפיקה אזי, ההכנסות מראש תוכרנה במלואן כהכנסה ביום שהפלטפורמה החלה לפעול.

היה והחברה המנפיקה מוכרת אסימונים נוספים שחזרו אליה במסגרת מתן השירותים או המוצרים אותם התחייבה לספק או במסגרת גביית עמלה בגין השימוש בפלטפורמה שפיתחה, ההכנסה תוכר בידיה על פי העקרונות המפורטים בחוזר זה. גובה ההכנסה ייקבע בהתאם לתקבול בפועל שקיבלה החברה (לרוב על פי שווי האסימון באותו מועד בשוק המשני ככל ויש בו מסחר). ככל והתקבלה תמורה באסימונים מבוזרים.

על החברה המנפיקה להכיר בהכנסה מיידית בכל יתרת ההכנסות מראש עם קרות אחד האירועים הבאים:

תמורת ההנפקה הייתה מיועדת לפיתוח של מוצר או שירות מסוים, והפיתוח לא צלח. במקרים בהם הפיתוח נכשל, לרוב החברה תשיב למחזיקי האסימונים את כספם (בניכוי הכספים ששימשו לפיתוח). יש לציין, כי ככל וכספים הושבו למשקיעים, הם יופחתו מההתחייבות של החברה המנפיקה וכתוצאה מכך גם מסכום ההכנסה שתוכר.

החברה המנפיקה הכריזה על פירוק, או נכנסה להקפאת הליכים או הגיעה לחדלות פירעון.

החברה העבירה את מחויבויותיה למחזיקי האסימונים, לגוף אחר, ללא העברת כספי ההנפקה (לרבות אסימונים מבוזרים שהתקבלו במסגרת ההנפקה).

החברה המנפיקה מכרה את פעילותה, ללא העברת כספי ההנפקה (לרבות אסימונים מבוזרים שהתקבלו במסגרת ההנפקה).

במידה והאסימונים המונפקים לא יוצרים לחברה המנפיקה מחויבות כלשהי לספק שירות או מוצר למחזיק האסימון (לעניין זה, מחויבות להקים פלטפורמה טכנולוגית כלשהי ולתחזק אותה תיחשב כהתחייבות), על החברה המנפיקה להכיר בהכנסה בעת קבלת תמורת ההנפקה. בחינת ההתחייבות של החברה תבוצע בין היתר, על בסיס מסמכי ההנפקה (ה-White Papers).

חברה שקיבלה את תמורת ההנפקה באסימונים מבוזרים אחרים (כדוגמת ביטקוין או את'ר), תכיר בהכנסה או הוצאה מהשינוי בערך האסימונים המבוזרים שהתקבלו בהנפקה במועד ההמרה שלהם לכסף פיאט או במועד השימוש בהם (שימוש באסימונים מבוזרים עבור רכישה של שירות או מוצר, ייחשב לעניין זה כעסקת חליפין)

המס על מחזיקי האסימונים

מחזיקי האסימונים יהיו אלו שרכשו את האסימונים בין במסגרת ההנפקה הראשונית ובין במסגרת מסחר משני שייווצר באסימונים בעתיד.

היות ומנקודת מבטו של המחזיק מדובר ברכישה של זכות לקבל נכס או מוצר או שירות בעתיד, זכות המהווה נכס כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, לא תותר הוצאה כלשהי למחזיקי האסימונים במועד רכישתם. מכירת האסימונים בשוק המשני, תהווה הכנסה הונית או הכנסה פירותית, בהתאם להוראות הפקודה, ובהתאם לכך יש לסווג את הרווח או ההפסד מהמכירה, והכל על פי עלות האסימון בפועל כפי שהיתה למחזיק במועד הרכישה והתמורה שהתקבלה במועד המכירה.

בהמשך לאמור לעיל, במידה והאסימונים מקנים זכות לקבלת שירות, אזי, עלות האסימונים תוכר כעלות השירות ותוכר כהוצאה, בכפוף להוראות הפקודה, בהתאם לקצב קבלת השירות על פי העלות של האסימון כפי שהיתה בפועל אצל המחזיק.

אסימונים המקנים למחזיק בהם זכות תמידית שאינה מוגבלת בזמן לקבל שירות מהחברה המנפיקה, עלותם תוכר כהוצאה פירותית או כעלות, לפי העניין, במועד בו החברה המנפיקה חדלה מלספק את אותו שירות.

למען הסר ספק, במידה והאסימונים מקנים זכות לקבלת מוצר, אזי, עלות המוצרים שיתקבלו תותר בניכוי בגובה עלות האסימונים שנרכשו במועד ההנפקה כעלות מכר, הוצאות פחת וכיוצ"ב בכפוף לכללי ההכרה, לפי העניין.

הנפקת אסימונים לעובדים – אסימונים המונפקים לעובדי חברה או לנותני שירותים לרבות לדירקטורים , במקביל להנפקה לציבור, בין בתמורה חלקית ובין ללא תמורה כלל, יחולו ההוראות הבאות:

הכנסת העובד מהקצאת האסימונים תחויב במס במועד מימוש הזכות הגלומה באסימון או במועד יציאת האסימונים מרשותו של העובד כמשמעותה בהגדרת המונח "מכירה" בסעיף 88 לפקודה (לרבות בדרך של המרת האסימונים שהתקבלו לאסימונים מבוזרים אחרים), כמוקדם מבניהם.

ההכנסה החייבת במועד המימוש תהא בגובה ההפרש שבין שווי שוק האסימונים במועד המימוש (על פי שווי השירות או המוצר שניתן לעובד או על פי שווי התמורה שקיבל במכירה) בניכוי המחיר ששולם על ידי העובד בגין הקצאת האסימונים, ככל ששולם.

מסחר משני באסימונים –  לאחר הנפקתו, אסימון מהווה זכות ראויה ורכושו של האדם המחזיק בו, ומשכך הוא נכלל בהגדרת "נכס" בסעיף 88 לפקודה.

  מסחר באסימונים לאחר הנפקתם ימוסה כמכירת "נכס" כהכנסה הונית ויחויב במס רווח הון בהתאם לשיעורי המס. אדם המדווח על מכירת אסימון ישמור מסמכים להוכחה כי ההכנסות המדווחות הן ממכירת האסימון וכן ישמור את חוזה ההנפקה (ככל והוא החזיק בו), על מנת שיוכל להציגם לפקיד השומה, ככול שיידרש להנחת דעתו של פקיד השומה.

יובהר כי אדם אשר הכנסותיו ממכירת אסימונים, מגיעות לכדי עסק יסווגו הכנסותיו כהכנסה פירותית ויחולו עליהן שיעורי המס על הכנסה מעסק.

עסקאות בהן התמורה משולמת באסימונים אחרים (כדוגמת ה-Bitcoin), יטופלו לצורכי מס כעסקת חליפין ("Barter") על פי שווי הנכסים המוחלפים במועד העסקה.

ICO – היבטי מע"מ

הגדרת עסקה בחוק מע"מ כוללת שני סוגים של עסקאות: האחת עסקה מסוג מכר והשנייה עסקה מסוג של מתן שירות. לכל אחת מסוגי העסקאות הנ"ל יכול שתהיה השפעה על מועדי החיוב במס, המחיר ושיעור המס.

האסימונים מהווים מסמך סחיר לעניין חוק מע"מ.

אדם אשר מכירת האסימונים אינה מגיעה לכדי פעילות בעלת מאפיינים עסקיים לא תחוב במס ערך מוסף. מנגד, אדם אשר מכירת האסימונים מגיעה לכדי פעילות בעלת מאפיינים עסקיים (בהתאם למבחנים אשר נקבעו בפסיקה) יחויב בהתאם להוראות חוק מע"מ.

פעילות עסקית כאמור ממוסה, בד"כ, בהתאם לכללים החלים על מוסד כספי.

על כן, מי שפעילותו במסחר באסימונים עולה לכדי עסק יסווג וירשם כ"מוסד כספי" לעניין חוק מע"מ

ICO  – מה זה? ואיך זה קשור לביטקוין?

רכישה עצמית – היבט המס; מי מרוויח מרכישה עצמית והאם יש לשלם מס כאשר חברה קונה מניות של עצמה?

בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק החברות, "חלוקה" כוללת שני מרכיבים, האחד דיבידנד (או התחייבות לתתו) והשני רכישה. האם יש מס בעתצ רכישה עצמית?

רכישה לפי חוק החברות

בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק החברות "רכישה" כוללת רכישת חברה את מניותיה (או זכויות המירות למניות החברה) וכן רכישת מניות חברה אם על ידי חברה בת.

רכישה נבדלת מחלוקת דיבידנד בכך שחברה רשאית לרכוש את מניותיה לא בהכרח מכל בעלי המניות בעוד שעל פי סעיף 306 לחוק החברות, דיבידנדים מחולקים לכלל בעלי המניות, באופן יחסי לערך הנקוב של כל מניה (אלא אם נקבע אחרת בתקנון).

הן חלוקת דיבידנד והן חלוקה בדרך של רכישה, כפופים לכללי חלוקה לפי סעיפים 302 או 303 לחוק החברות . סעיף 302 לחוק החברות קובע, כי חלוקה תחשב חלוקה מותרת אם היא עומדת בשני מבחנים: מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון של החברה (סולבנטיות). חברה אשר אינה עומדת בכללי החלוקה כאמור לפי סעיף 302, עדין יכולה לבצע חלוקה לפי סעיף 303 לחוק החברות אם היא קיבלה את אישור בית המשפט לכך שהיא עומדת במבחן יכולת הפירעון.

המחוקק התכוון ליצור אחידות, מנקודת ראותה של החברה המחלקת, בטיפול ובתנאים להתרת חלוקה בשתי דרכים אלה.

סעיף 308 לחוק החברות קובע, לגבי רכישה עצמית, כי חברה הרוכשת את מניותיה, רשאית לבטל את המניות הנרכשות. אם בחרה שלא לבטלן: המניות לא יקנו זכויות כלשהן (מניות רדומות), וזאת כל עוד המניות הן בבעלות החברה.

כאשר תמכור החברה את המניות הרדומות, הזכויות הישנות "יתעוררו לחיים", ויקנו זכויות מלאות למחזיק בהן. נראה כי חוק החברות רואה ברכישת המניות כהקטנת ההון, ובמכירתן מחדש כהגדלת ההון.

במקרה של רכישה על ידי תאגיד קשור, סעיף 309 לחוק החברות קובע, כי כללי החלוקה יבחנו במישור חברת האם. במידה והחברה הרוכשת אינה בבעלות מלאה של חברת האם, יראו את סכום החלוקה כסכום הרכישה, כשהוא מוכפל בשיעור הזכויות של חברת האם בהון החברה הרוכשת.

להבדיל מרכישה עצמית, ברכישה של מניות על ידי תאגיד קשור, המניות הנרכשות אינן הופכות ל"רדומות" אלא שומרות על זכויותיהן, למעט זכויות ההצבעה. רכישה כאמור, אינה שונה מרכישת כל נכס אחר על ידי התאגיד הקשור, בו למעשה החליפה חברת הבת נכס, מזומנים, בנכס אחר – מניות חברת האם.

רכישה עצמית – היבט המס

רכישה עצמית מכל בעלי המניות באופן יחסי שווה

במקרים בהם נעשתה רכישה פרו-רטה, יש לסווג את העסקה כחלוקת דיבידנד, ויחולו ההוראות בדבר ניכוי המס במקור על פי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה.

סיווג העסקה כחלוקת דיבידנד ייעשה גם אם הרכישה העצמית נעשית מבעל מניות שהינו תושב חוץ (ממדינת אמנה וממדינה שאינה מדינת אמנה).

רכישה עצמית שאינה מכל בעלי המניות באופן יחסי שווה, רכישה שאינה פרו-רטה

 במקרה בהם נעשתה רכישה שאינה פרו-רטה, כך שחלק מבעלי המניות מוכרים את מניותיהם בתמורה למזומן או נכס אחר וחלק אחר אינו מוכר כלל (או מוכר מניות אך בשיעור אחר), חל שינוי בשיעורי ההחזקה בחברה, כך ששיעור ההחזקה בזכויות החברה בידי בעלי המניות המוכרים פוחת ומנגד שיעור ההחזקה של בעלי המניות הנותרים עולה, וזאת על אף שהם לא רכשו מניות בפועל (הרי החברה היא זו שרכשה את המניות מבעלי המניות המוכרים).

מאחר והמניות הנרכשות הופכות למניות רדומות (שלולות זכויות) בידי החברה הרוכשת, שיעור ההחזקה האפקטיבי שלהם עולה.

למעשה בעלי המניות הנותרים עושים שימוש ברווחי החברה על מנת לרכוש את מניות בעלי המניות המוכרים ובכך לעלות את שיעור החזקתם בחברה.

רכישה שאינה פרו-רטה

ככלל, ברכישה שאינה פרו-רטה, יש לסווג את העסקה כעסקה המורכבת משני שלבים הסיווג יתבצע בהתאם לאחת מהגישות הבאות:

גישה 1 – בשלב ראשון, חולק דיבידנד בסכום כולל לפי סכום הרכישה לכל אחד מבעלי המניות טרם הרכישה לפי חלקו היחסי (גם למוכר). בשלב שני, בעלי מניות הנותרים רכשו מבעל המניות היוצא את מניותיו בסכום הדיבידנד שקיבלו (ברוטו)

גישה 2 – בשלב ראשון, בעלי המניות הנותרים רכשו את מניות בעל המניות המוכר בסכום הרכישה לפי חלקם היחסי בחברה. בשלב שני, העבירו בעלי המניות הרוכשים את המניות לחברה בתמורה לסכום הרכישה – למעשה מדובר ברכישה פרו-רטה בידי בעלי המניות הנותרים (לפיכך, מדובר בדיבידנד).

במהלך שנת 2014 ניתנו שני פסקי דין בנושא רכישה עצמית של מניות – האחד עמ"ה 21268-06-11 דן ברונובסקי נגד פקיד שומה גוש דן (מקרה ברונובסקי) והשני ע"מ 1100-06 בר ניר תמר נגד פקיד שומה גוש דן (מקרה בר ניר.

בשני פסקי הדין מגיע בית המשפט למסקנה כי הטעמים עליהם הצביעו המערערים לביצוע הרכישה העצמית אינם קשורים לפעילותה העסקית של החברה הרוכשת, אלא לאינטרסים האישיים של בעלי המניות בה. בנוסף, לחברה לא הייתה כל סיבה עסקית לרכוש את מניותיה והיא לא הוסיפה כל ערך כלכלי לחברה. בהתאם לכך קובע בית המשפט, כי יש לראות בעסקת רכישת המניות העצמית כעסקה מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודה ולסווגה מחדש. כתוצאה מסווגה מחדש נזקפה לבעלי המניות הכנסה מדיבידנד.

רכישה עצמית בחברה ציבורית

במקרים בהם בעל המניות מוכר את כל המניות בהן הוא מחזיק, כך שלאחר המכירה אינו מחזיק עוד בזכויות בחברה, ניטה לסווג את העסקה בהתאם לחלופה השנייה, כך שבידי בעל המניות המוכר יקבע רק אירוע של מכירה. במקרים בהם בעל המניות המוכר, מוכר חלק ממניותיו, כך שלאחר מכן הוא נותר בעל מניות בחברה, או במקרים בהם ניתן לזהות מעורבות של בעל המניות המוכר באופן ביצוע העסקה בדומה למקרה ברונובסקי, ניטה לסווג את העסקה לפי הגישה הראשונה.

עם זאת, כשמדובר בחברה ציבורית הרוכשת את מניותיה בבורסה, בשיעור שאינו מהותי, מפעם לפעם, בהתאם להחלטת החברה, העסקה  תסווג בידי המוכר כרווח או כהפסד הון ממכירת נייר ערך (ככול ומדובר בנישום שמכירת ניירות ערך מסווגת אצלו כמכירה במישור ההוני – משמע תשלום מס על רווח הוני/ רווח על הבורסה)

במקרים בהם רכישת מניות חברה נעשית על ידי תאגיד קשור, יש לראות בעסקה, ברמת בעלי המניות המוכרים, כמכירה של המניות ולא כדיבידנד. אולם, אם התאגיד הקשור, הרוכש את המניות, מוחזק בשליטת חברת האם, במישרין ובעקיפין, יש לשקול סיווג העסקה כחלוקת דיבידנד.

הטיפים למלצרים מחוייבים החל משנת 2019 גם בביטוח לאומי ובהפרשות סוציאליות – מדובר בהכנסה משכר וככזו יש לשלם עלייה את הביטוח הלאומי ולהפריש כדין הוצאות סוציאליות. אבל נותר נקודה פתוחה –  מה עם המע"מ? האם התמורה המתקבלת בטיפ כוללת בתוכה מע"מ ולכן על המעביד לנכות את המע"מ ולהעביר לעובד את הסכום נטו (ללא מע"מ) ועל הסכום הזה יש להפחית את הביטוח הלאומי, הפרשות סוציאליות ומס הכנסה?

למעשה, השינוי בהתייחסות לטיפים הגיעה דרך פסק דין מלפני חצי שנה לפיו טיפים המשולמים למלצרים יחשבו כהכנסה של בית העסק, בגינה ישולמו ביטוח לאומי ופנסיה. ברשות המס סבורים שיש לנכות מהתשלום את המע"מ – כהכנסה לכל דבר ועניין, ואז להעביר לעובדים. הגישה הזו תפגע בבעלי המסעדות/ בתי קפה ובמלצרים עצמם. על כל פנים – החלטה רשמית של רשות המס צפויה בקרוב.

 בפאנל של יועצי המס  אמר עו"ד ירון טיקוצקי, המייצג את המסעדנים "איך אפשר בכלל לגבות על זה מע"מ? אני ל אמבין את העניין. אני סועד במסעדה, קיבלתי חשבון של 90 שקל נתתי למלצר שטר של 100 והוא החזיר לי עודף 10 שקלים. לקחתי את העודף שמתי לו ביד ואמרתי – זה בשבילך. הוא לקח ושם את זה בכיס. איך אפשר להגיד על ה-10 שקלים האלה שבעל המסעדה צריך לשלם עליהם מע"מ? מע"מ על מה? אני קיבלתי עודף ועשיתי עם העודף הזה מה שבא לי? למה זה קשור לבעל המסעדה?".

גם עו"ד עמית גרוס, מומחה בדיני עבודה שמייצג את המסעדנים סבור כך. לטענתו –  "המס על ההכנסה של המלצרים זה לא העניין. בסופו של יום עם מס הכנסה שהמלצרים ישלמו אנחנו נסתדר. רובם לא מגיעים לסף המס ומי שמגיע שישלם, אבל עם מע"מ זה להיכנס לכיס שלא לצורך. אין שום סיבה להכניס את מע"מ. זה לא קשור לשכר זה לא קשור להכנסה של העסק".

מדריך מעמ – כל מה שצריך לדעת

מחשבון מעמ

בתל אביב יש אינסוף אפשרויות תחבורה – אופניים, אופניים חשמליות, אוטובוסים, מוניות שירות, מוניות, גט, תל אופן, מובייק, קורקינטים להשכרה, רכבים שיתופיים, אוטותל, קר2גו, ועוד. עכשיו גם אינטל שרכשה את מובילאיי מסמנת את תל אביב.

מובילאיי תשיק בעיר ניסוי לשירות היסעים ללא נהג, עם חברת הרכב פולקסווגן.  כלי הרכב יחלו לנסוע ברחבי המטרופולין כבר בתחילת השנה הבאה, ויהיו חשמליים לחלוטין – כך מעריכות החברות המעורבות. אינטל מסרה כי היא מתכננת להשיק שירות מסחרי מלא בעיר בשנת 2022. החברות מעוניינות להגדיל, בשלבים, את צי המכוניות – מכמה עשרות לכדי מאות כלי רכב.

בריטניה מתכוונת להטיל מס מיוחד על הרווחים של פלטפורמות דיגיטליות כמו גוגל, פייסבוק ואמזון במדינה. שר האוצר הבריטי, פילים הלמונד אמר כי "ברור לכולם שאין זה בר קיימא או הוגן שהעסקים האלה יכולים לגרוף הכנסות משמעותיות בבריטניה מבלי לשלם עליהן בכלל מס, ותוך פגיעה בעסקים המקומיים"

המס, על פי שר האוצר, יוסדר באופן שיבטיח כי ענקיות הטכנולוגיה הדיגיטליות הן אלו שישאו במס, מבלי לפגוע בסטארט- אפים וחברות טכנולוגיה אחרות.

"המס נוגע למנועי חיפוש; פלטפורמות של מדיה חברתית; ופלטפורמות של מסחר מקוון", הוסיף הלמונד, "הממשלה סבורה כי המודלים העסקיים האלה גורפים הון משמעותי מהמשתמשים מבלי לשלם מס אמת".

על פי ההצה לחוק של משרד האוצר הבריטי, המס יוטל על חברות שהיקף ההכנסות הגלובלי שלהן הוא מעל 500 מיליון ליש"ט בשנה, ובקבוצה הזו נכללות כמובן –  פייסבוק, גוגל ואמזון.

שר האוצר הבריטי הוסיף כי המס יהיה בשיעור 2% על הכסף שהחברות מייצרות מהמשתמשים בבריטניה החל מאפריל 2020. המס הזה אמור להכניס לממשלה הבריטית יותר מ-400 מיליון ליש"ט בשנה.

עד כאן, נשמע נכון וצודק. החברות האלו בעצם משתמשות בפלטפורמות ההמונים כדי לעשות כסף – וזה ליגיטימי, אבל הן עושות זאת מבלי לשלם מסים (כמעט), ותוך פגיעה גדולה בעסקים מסביב ובעיקר בגופי העיתונות והתקשורות שהתכנים שלהם נמצאים על הפלטפורמות האלו בחינם.

גוגל לא מפסיקה להפתיע; הרווח הרבעוני גבוה ב-21% מתחזיות האנליסטים

גוגל בעקבות הבלוקציין: מאמינה בטכנולוגייה ומפתחת יישומים

אמזון היא בועה

הכנסת אישרה הערב בקריאה ראשונה את הצעת החוק המחייבת את כל רוכבי האופניים החשמליים בחבישת קסדה בעת הרכיבה עליהם, בכל גיל ובכל הכבישים. הצעת החוק תועבר לועדת הכלכלה לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

החוק מחייב כיום את כל רוכבי האופניים לחבוש קסדה בעת רכיבה בכבישים בינעירוניים בלבד. בכבישים עירוניים חלה חובת חבישת הקסדה על רוכבי אופניים עד גיל 18 בלבד. הצעת החוק החדשה קובעת עוד כי הקנס בגין אי חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים חשמליים יעמוד על 1000 שקלים, במקום 250 שקלים כיום.

על פי החוק כיום, הרכיבה על אופניים חשמליים מותרת מגיל 16 בלבד. חל איסור מוחלט על ילדים ובני נוער מתחת לגיל 16 לרכב על אופניים חשמליים בכל דרך.

לפני שבוע נכנסה לתוקף תקנה חדשה, המאפשרת להיבחן במבחן התיאוריה בגיל 15 וחצי, במקום 16 ו-3 חודשים עד כה. הורדת גיל לימוד התיאוריה נועד להקנות לצעירים ידע והתמצאות מוקדמים בחוקי התעבורה, הן כרוכבי אופניים רגילים והן כהולכי רגל, ולאפשר גם לבני 16 שיעמדו במבחן התיאוריה, לרכוב כחוק על האופניים החשמליים.

יצוין כי נושא השימוש באופניים החשמליים הוסדר בתקנות עוד בשנת 2014. על פי התקנות, ניתן לרכב על אופניים חשמליים בעלי הספק מרבי של 250 ואט, שמהירות נסיעתם אינה עולה על 25 קמ"ש. עוד נקבע, כי באופניים החשמליים יותקנו אביזרי בטיחות, הכוללים בין השאר צופר או פעמון, פנס קדמי ואחורי ומחזיר אור.

על פי ההערכות, בישראל כיום ישנם יותר מ-200 אלף אופניים חשמליים ומספרם הולך וגדל. לפני כשבועיים אישרה הממשלה פה אחד הצעת החלטה המאמצת את התכנית הלאומית להגברת בטיחותם של רוכבי האופניים החשמליים ומשתמשי הדרך.

התכנית מתכללת את הפעילות של כל המשרדים והגופים העוסקים בנושא האופניים החשמליים ומתייחסת לכשירות הרוכב והכשרתו, החמרת אכיפה וענישה בקרב רוכבי האופניים החשמליים, וכן פעולות נוספות שנועדו להסדיר את פעילות הרכיבה והבטיחות של הרוכבים, זאת, לצד הגברת ההסברה בקרב הרוכבים וההורים. בין היתר, מדובר בתיקוני חקיקה ותיקונים מנהליים, המחמירים את הענישה על הפרות חוק ברכיבה על כלים דו גלגליים חשמליים ועל שיווק של כלים בלתי תקניים, בניגוד לתקנות התעבורה.

התוכנית כוללת בין השאר קורס ייעודי בסיסי לרוכבי אופניים חשמליים בנושא חוקי תנועה, הכרת הדרך, תמרורים והתנהגות זהירה ברכיבה. הקורס יתקיים במסגרת לימודי החינוך התעבורתי בבתי הספר התיכונים. בסיום הקורס יבחנו התלמידים במבחן ייעודי בנושא  הרכיבה על האופניים. רשות הרישוי במשרד התחבורה תנפיק אישור כשירות לכל רוכב האופניים שעמד בהצלחה במבחן ייעודי שיקבע על ידה. החל מ-1 בינואר 2019 יחויב כל רוכב אופניים חשמליים או קורקינט ממונע, שאין ברשותו רישיון נהיגה, באישור כשירות לרכיבה.

המקרר הוא אחד המכשירים החשמליים החשובים ביותר בבית. לאן אנחנו הולכים כשבא לנו להתנחם בחיקה של גלידה מתוקה? מקרר ביתי הוא  גדול בדרך כלל, רואים אותו היטב אז הוא גם צריך להיראובחלקו האחורי של המקרר על מנת לאפשר איוורור למנוע שלו.

דבר נוסף שחשוב למדוד הוא רוחב הדלת שדרכו צריך לעבור המקרר. במקרים של מקרר גדול במיוחד ייתכן שתיאלצו לפרק את הדלת או אף להרימו עם מנוף לדירה. אם יש גם דלת למטבח- על אחת כמה וכמה.

כיוון פתיחת הדלת של המקרר גם הוא חשוב מאד. אם הדלת נפתח בצד הקיר זה עלול להפריע בפתיחתה. ברוב המקררים ניתן להחליף את כיוון הדלת אבל רצוי לברר את העניין עוד בחנות לפני הקנייה.

סוגי המקררים

מקרר עם מקפיא תחתון – זה המקרר הרגיל. תא ההקפאה, שהוא קטן יותר מתא הקירור, נמצא מעל לתא הקירור. החיסרון הגדול הוא שעל מנת לחפש משהו בתא הקירור, שבו משתמשים רוב הזמן, יש צורך להתכופף.

מקרר עם מקפיא עליון – בדרך כלל הוא יקר יותר מהמקרר הרגיל. היתרון שלו הוא הגישה הנוחה למדפים בתא הקירור. החיסרון הוא שתא ההקפאה חייב להיות בתצורה של מגירה, אחרת על מנת להגיע לאחורי התא נצטרך לשכב על הריצפה. הבעייה היא שבתצורת מגירה הדברים מונחים אחד על השני וכקצת קשה להגיע לדברים שנמצאים למטה.

הרעש

במקררים יש מנוע שעובד שנכנס ויוצא מפעולה כל הזמן,  ולכן חשוב לבחור במקרר שלא מרעיש. יש אנשים שהרעש הזה יכול להטריף אותם. המקררים המודרנים הם שקטים יחסית אבל אם אתם אמורים להימצא הרבה זמן באזור המקרר השתדלו לקנות אחד כזה שעוצמת הרעש שלו לא עולה על 30 דציבלים (הנתון נמצא במפרט הטכני של המקרר).

במקררים היקרים והמשוכללים יותר אפשר לכוון את המקרר למצב שבו בשעות מסויימות המקרר יפעל בעוצמה נמוכה יותר ובשקט.

קיבולת המקרר

חשוב להעריך נכון את הקיבולת הדרושה לנו כשקונים מקרר. נכון שמקרר עם קיבולת גבוהה הוא הרבה יותר נוח והגישה לדברים נוחה יותר, אבל הוא גם צורך יותר אנרגיה כי הוא צריך לקרר יותר שטח. מצד שני, כשפותחים את הדלת של המקרר ומחזיקים אותה פתוחה כדי לחפש מקום לדחוס את החלב, מתבזבזת הרבה אנרגיה..גדול מדי יגרום לבזבוז אנרגיה, ואילו נפח קטן מהדרוש יהיה מוגבל ביכולת האחסון או ייאלץ אתכם להשקיע זמן רב בסידור, בהוצאה ובהכנסה של מוצרים. בנוסף, במקרה כזה הדלת נשארת פתוחה לפרקי זמן ארוכים וגורמת לבזבוז אנרגיה.

למשפחה בת ארבע נפשות מקרר סטנדרטי של 500-600 ליטר אמור להספיק. חשוב מאד לבדוק את הקיבולת נטו של המקרר לפני הקניה. לא תמיד יש מתאם בין הגודל החיצוני של המקרר לקיבולת הפנימית שלו.

תאים ייעודיים ופיזור קור

במקררים רבים יש מגירות ותאים ייעודיים כגון מדף לבייצים, מגירת גבינות ודגים המונעת מעבר ריח לאוכל אחר במקרר, ומגירות ייעודיות לירקות. מגירות זה נחמד אבל כדאי לבדוק שהן לא גוזלות מקום רב מדי מהמדפים הרגילים.

במקררים רבים יש מערכות המאפשרות פיזור קור אחיד במקרר על ידי הזרמת אוויר אקטיבית למקומות שונים במקרר. זה מבטיח טמפרטורה אחידה במקרר.

צריכת אנרגיה

רוב המקררים המודרנים חסכוניים יחסית אבל בכל מקרה, כדאי לבדוק מהו הדירוג האנרגטי של המקרר. זכרו שזהו מכשיר חשמלי שפועל 24/7. על המקרר בחנות תמצאו מדבקה המציינת מהו הדירוג האנרגטי של המקרר עם שנתות מ-A ל-G כש-A זה החסכוני ביותר ו-G זה זלילת חשמל. לא חייבים להתעקש דווקא על A אבל כדאי להשתדל להתקרב לשם כמה שאפשר.

נוחות השימוש

כשאתם בוחרים את המקרר כדאי מאד לבדוק עד כמה הוא מודולארי וניתן להתאמה לצרכים שלכם. אם אפשר לקפל מדפים בנוחות ואם יש מספיק מקומות לשינוי הגובה שלהם.

מקרר עם דופן ומדפים חלקים יהיה נוח בהרבה לניקוי ממקרר עם מדפים מפוספסים ודופן עם בליטות וזיזים.

בידקו עד כמה החומר ממנו עשויים המדפים חזק ועמיד. מדפי רשת אולי מאפשרים מעבר אוויר דרכם אל אם נשפח משהו במקרר – קשה מאד לנקות אותם.

בידקו גם את המדפים בדלת המקרר. חישבו כמה אתם משתמשים בבקבוקים גדולים ואם יש מספיק מקום עבורם על המדף. אם אים מספיק מקום, בידקו אם יש חלקים שניתן להזיז על מנ לייצר בישבילם מקום.

מחירים

קיים מגוון עצום של מקררים ורמות המחיר בהתאם. מלבד המותג שמייקר לעיתים את המקרר, ישנן תוספות כמו קיוסק (אפשרות למזוג מים קרים מברז בדלת המקרר) ובר מים, בקרת טמפרטורה משוכללת, פיקוד דיגיטאלי וכו'  שיכולות לייקר את המחיר של המקרר.

המחיר של המקררים הנפוצים שיש בהם מקפיא עליון, והם בעלי קיבולת של 500-600 ליטר, נע בין 3,500 ל-7,000 שקל. המקררים הקטנים יותר עולים בין 1,500 ל-3,000 שקל.

המקררים בעלי המקפיא התחתון יקרים יותר. מקרר עם קיבולת של 500-600 ליטר עולה בין 4,000 ל-11,000 שקל. מקררים עם קיבולת של 700-750 ליטר יעלו 7,000 עד 14,000 שקל. ישנם מקררים שבהם יש מקפיא תחתון וקיימות שתי דלתות, דלדת ליד דלת, לתא הקירור. אלו מקררים יקרים יותר ומחירם עשוי להאמיר עד לכ-13,000 שקל.  

דלת ליד דלת: מקררים עם קיבולת של 600-500 ליטר עולים 13,000-6,000 שקל ומקררים גדולים יותר בעלי קיבולת של  עם קיבולת של 700-800 ליטר עולים 17,000-7,000 שקל.

דוגמא

מומחה איתו התייעצנו המליץ לנו על המקררים של LG. LG מייצרת מקררים גדולים יחסית עם נפח אחסון מרווח. היבואן של מקררי LG נותן עשר שנות אחריות על המנוע. מקרר בנפח של 600 ליטר מתוצרת LG עולה כ-6000 שקל. מקרר דלדת ליד דלת עם קיוס עולה כ-9,000 שקל.

מקררי שארפ מומלצים גם הם. יבואנית המקררים של שארפ ההיא ראלקו שנחשבת לחברה הנותנת שירות טוב וגם היא מעניקה 10 שנות אחריות על המנוע. המקררים ש שארפ נחשבים גם שקטים מאד. ברוב הדגמים של שארפ מותקנת תאורת לד. מקרר של שארפ בנפח של 600 ליטר יעלה כ-4,000 שקל ומקרר דלת ליד דלת של שארפ יעלהבנפח של 700 ליטר יעלה כ-7,000 שקל.

העלמת מס גדולה בתחום הסופרים – יהודה גואטה, בעלי רשת הסופרים סופר יודה מואשם כי העלים הכנסות בהיקף כ-18 מיליון שקל במשך ארבע שנים. רשות המיסים הגישה תביעה בעניין דרך פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) לבית המשפט השלום בת"א.

גואטה מואשם בעבירות של השמטת הכנסה מדוח המס, קיום פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה. בין השנים 2008-2011 היה גואטה מנהל פעיל ובעלי חברת "סופר זול – בן יהודה", שמנתה ארבעה סניפים ברחבי העיר ת"א: סניף ירמיהו-ישעיהו, סניף קינג ג'ורג', סניף ריינס וסניף אבן גבירול, וכן סניפים בבת-ים ובפתח תקווה.

על פי כתב האישום – במהלך שנים אלו נהג גואטה להנפיק חשבוניות ביטול עסקה בקופות הרשומות בסניפי החברה השונים, וזאת למרות שבפועל לא בוטלו העסקאות – כלומר הוא ביטל הכנסות בלי שבאמת היה מקום לבטל אותן. ולמה הוא עשה זאת? כדי להקטין את הכנסותיה המדווחות של הרשת. באופן כזה, הוא הצליח להקטין את ההכנסות המדווחות של הרשת ב-18.2 מיליון שקל.

השיטה הזו לכאורה מאוד פשוטה – אחרי שלקוח ערך קנייה בסופר; מדווח שהוא התחרט וקיבל זיכוי בשווי הקנייה. זה היה בספרים כאשר בפועל, לא היה ולא נברא – לא היה לקוח והזיכוי היה פיקטיבי לחלוטין. ברגע שמבטלים הכנסה גם העסקה לצורכי מס מבוטלת ובעל הסופר בעצם מעביר את התמורה לכיסו. הרווח שלו נובע מהעברת הכסף לכיסו ומהפחתת מס הכנסה – פחות הכנסות פחות רווחים פחות מס.

מכתב האישום עולה כי  גואטה ונציגים מטעמו רשמו בתקופה הרלבנטית (בדרך כלל בסוף כל חודש ובאופן עקבי) לכ-80 פעולות ביטול בחודש בסכום של 50,000 שקל ומעלה כל חודש. כתוצאה מהביטולים האלו חבות המס כאמור ירדה.

בכל שנת מס בתקופה הרלבנטית, הגיש גואטה לפקיד השומה דו"חות על הכנסות חברת סופר זול, שנערכו כביכול בהתאם לדרישות פקודת מס הכנסה, ובמסגרתם הצהיר על הכנסות של כ-30 מיליון שקל לשנת המס 2008, כ-42.7 מיליון שקל לשנת המס 2009, כ-64.2 מיליון שקל לשנת המס 2010 וכ-64.7 מיליון שקל לשנת המס 2011. ההכנסות המדווחות כך על פי כתב האישום היו צריכות להיות כ-10% יותר מהמדווח.

הצעה ברשות המיסים: קבלנים ישלמו מס על דירות שלא נמכרו; ככה אולי ירדו המחירים?

לא שילמתם מיסים על מסחר באינטרנט? רשות המס בעקבותיכם

גילוי מרצון ליהלומנים – רשות המיסים עוזרית ליהלומנים מול הבנקים

ימים ספורים לאחר שדו"ח מבקר המדינה הטיל את האחריות על משבר המים בישראל על רשות המים, פורסם מכרז להקמת מתקן התפלת המים "שורק ב'" שעתיד להיות הגדול ביותר בעולם. המכרז פורסם על ידי ועדת המכרזים הבין-משרדית המשותפת למשרדי האוצר, האנרגיה ורשות המים, בראשות מר איציק מרמלשטיין, מנהל יחידת תשתיות ופרויקטי PPP באגף החשב הכללי באוצר.

הקמת המתקן תבוצע בשיטת PPP, בה היזם הנבחר יהיה אחראי לתכנון, מימון, הקמה, תפעול ותחזוקה של מתקן ההתפלה, לתקופה בת 25 שנה. המתקן עתיד לייצר כ-200 מיליון מטר קוב מים בשנה, ויביא את סך ייצור המים במתקני ההתפלה ל-785 מלמ"ק בשנה, כמות השווה לכ-85% מסך הצריכה הביתית והעירונית כל שנה.

7 קבוצות מקומיות ובינלאומיות הגישו את מועמדתן לשלב המיון המוקדם במכרז. במהלך חודש נובמבר צפויה הועדה להכריז על הקבוצות שעמדו בתנאי הסף והן יוזמנו להגיש הצעות למכרז.

בדרך כלל במכרזים מסוג זה, נבחר זוכה אחד שלאחר זכייתו פונה לבנק בבקשה לקבל מימון לצורך ביצוע הפרויקט. לראשונה במכרז להקמת מתקן התפלה, תוכל המדינה לבחור שני מתמודדים שיעלו לשלב הגמר, במהלכו ידרשו לבחור בנק מלווה וביחד איתו להשלים את הליך העמדת המימון לפרויקט. לאחר מכן, תינתן להם אפשרות, ביחד עם הבנק המלווה, להציע הצעה משופרת שממנה תבחר המדינה את ההצעה הזוכה (הליך BAFO – Best And Final Offer). הליך זה צפוי להגביר את הוודאות לגבי מימוש הפרויקט וכאמור, להוביל להצעה כספית משופרת למדינה.

בנוסף, כוללים מסמכי המכרז אפשרות ליזם הנבחר להקים תחנת כוח פרטית בהספק של כ-140 מגה ואט, לטובת תפעול המתקן, וכן מצורף גם מכתב כוונות מאת בנק ההשקעות האירופי (EIB – European Investment Bank) להעמדת מימון לפרויקט בהיקף של עד 200 מיליון יורו.

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "בד בבד עם התקווה לגשמי ברכה אנו מקדמים במהירות מירבית את מתקן ההתפלה בשורק תוך שאנו מיישמים מנגנונים מכרזיים חדשים לטובת הגברת הוודאות להקמת הפרויקט כמו גם להפחתת העלויות לצרכן".

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי: "לפני כארבעה חודשים, עברה בממשלה תכנית אסטרטגית שהוביל המשרד להתמודדות עם תקופות הבצורת הממושכות אותן אנו חווים. כעת עוברים לביצוע מהיר של השלבים בתכנית והמכרז להקמת מתקן ההתפלה יוצא לדרך. כמו כן התכנית להזרמת מים לכינרת נמצאת בשלבי מימוש מתקדמים והתכנית לשיקום נחלים קורמת עור וגידים. מימוש התכנית יביא להבטחת אספקת מים לאזרחים, ולשיקום הטבע וימת הכינרת".

מנהל רשות המים, גיורא שחם: "במסגרת קידום ומימוש תכניות הפיתוח ארוכות הטווח של משק המים, רשות המים פעלה לפרסום המכרז להקמת מתקן ההתפלה בשורק. פרסום מכרז זה משמעותו שתוך כ- 4 שנים, יתווספו למשק המים בישראל 200 מיליון קוב לשנה, אליהם יתווספו עוד 100 מלמ"ק בשנה ממתקן בגליל המערבי הנמצא בהליכי תכנון מתקדמים".

חברות הביטוח יאלצו מהיום לשאת בעלויות של פינוי מוסק של נפגעי תאונות דרכים. כך החליט בית המשפט העליון שהפך את החלטו של בית המשפט המחוזי בלוד.

יש לציין שלמגן דוד אדום אין צי מסוקים ייעודי לפינוי של אזרחים במקרה שיש צורך בפינוי מוסק. בארץ פועלות בתחום שתי חברות פרטיות בלבד – "שפירית תעופה" ו-"להק תעופה" שהוקמו על ידי טייסי חיל האוויר והן בעצם קבלניות משנה של מד"א אשר מזניקה אותם על פי שיקול דעתה, לצורך פינויים מוסקים אולם מד"א איננה אחראית על התשלום להן והן נאלצות לנסות ולגבות את הכספים מחברות הביטוח, שכידוע, אוהבות לשמור את הכסף אצלהן בכיס.

מפסק הדין עולה כי החברות התקשו לגבות את התשלום מחברות הביטוח, בעיקר ממגדל, בטענה

חברות הביטוח, ובראשן מגדל, סרבו לשלם בטענה כי שיקול הדעת בהזנקת המסוקים הוא פזיז וכי ניתן היה להסתפק בפינוי רכוב על גבי אמבולנס. חברות התעופה הגישו תביעה כנגד מיגדל באמצעות עורכי הדין שלום סביון ועידן עקיבא, ממשרד חיים קליר ושות'.

בפסק דין שניתן בשנת 2014 קבע השופט זכריה ימיני, מבית משפט השלום ברמלה כי "חלק מאחריות המבטח כלפי נפגע תאונת דרכים היא פינוי הנפגע לבית חולים לקבלת טיפול רפואי… מאחר והחובה לפצות את נפגעי תאונות הדרכים מוטלת על המבטח, לרבות הוצאות טיפולים רפואיים, אזי כל טיפול וכל סוג פינוי שאינו כלול בסל הבריאות – חובה על המבטח לשלם את עלותו מכוח חבותו על פי פוליסות ביטוח החובה". ובקיצור, בית משפט השלום קבע אז שהפינוי המוטס מכוסה במסגרת ביטוח החובה.

בית המשפט המחוזי בלוד, אליו פנתה מגדל על מנת להגיש ערעור, פסק לטובתה של מיגדל. הוא אמנם קיבל כייש למבוטח זכות להיות מפונה באמצעות מסוק אך קבע כי חברת הביטוח תהיה רשאית לסרב לשלם את הוצאות הפינוי אם תוכל להוכיח שהפינוי היה מיותר.

בפסק דין תקדימי שניתן אמש בבית המשפט, העליון, שדן בערעורה של להק קיבל בית המשפט את טענותיה וקבע כי לחברות הביטוח אין כל זכות לסרב לשלם את הוצאות ההיטס כי כל פינוי שכזה מוזמן על ידי מוקד מגן דוד אדום, שהוא היחיד המוסמך לקבוע אם הנפגע זקוק לפינוי בהיטס.