ברביע השני של שנת 2018 עלה שוויו של תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-22.1 מיליארדי שקל (0.6%), לרמה של כ- 3.65 טריליוני שקל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד במעט ועומד על 282%. זאת מכיוון שקצב העלייה של תיק הנכסים היה נמוך מקצב עליית התמ"ג (0.8% במחירים שוטפים) – כך עולה מנותנים שפרסם בנק ישראל.

ניתוח השינויים בכלל התיק

העלייה בשווי התיק ברביע השני נבעה בעיקרה מעלייה ביתרת ההשקעות בחו"ל שקוזזה בחלקה כתוצאה מירידה ביתרת ההחזקות באג"ח ממשלתיות בארץ ומק"ם.

• יתרת אג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בכ-5.6 מיליארדים (1.6%) ועמדה בסופו על כ-341.5 מיליארדים, זאת, בעיקר כתוצאה מהשקעות נטו.
• רכיב המניות בארץ עלה בכ-2 מיליארדים (0.4%) כתוצאה מעליית המחירים בבורסה בת"א שקוזזה בחלקה ע"י מימושים נטו של כ-4.2 מיליארדי ₪ (אומדן).
• לעומת זאת, ביתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם חלה ירידה של 10.8 מיליארדי שקל (1.4%-). עיקרה בשל רכישות מק"ם ע"י זרים בהיקף של כ-8.2 מיליארדי שקל במהלך הרבעון.

יתרת ההשקעות בחו"ל עלתה ב-17.3 מיליארדי שקל (3.3%) ועמדה בסוף הרביע על כ-531 מיליארדי שקל – המהווים 14.6% מסך תיק הנכסים:

• יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-24.1 מיליארדי שקל (7.6%) ועמדה בסוף הרביע על כ-341.5 מיליארדי שקל. העלייה ביתרת המניות בחו"ל נבעה משילוב של השקעות נטו (אומדן של כ-3 מיליארדי שקל), עליות מחירים בבורסות בחו"ל ומפיחות (3.9%) שהעלה את השווי השקלי של התיק.
• יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל ירדה בכ-0.4 מיליארדים (0.2%-) ועמדה בסוף הרביע על כ-186.2 מיליארדי שקל. הירידה ביתרת האג"ח נבעה בעיקר ממימושים נטו (אומדן של כ-4 מיליארדי שקל) שקוזזו בחלקם מפיחות השקל מול הדולר.
• יתרת הפיקדונות בבנקים בחו"ל ירדה במהלך הרביע בכ-6.3 מיליארדים ועמדה בסופו על כ-3.3 מיליארדי שקל, בעיקר כתוצאה ממשיכות נטו.

בהמשך לכך, ברביע השני של שנת 2018 חלה עלייה של כ-0.4 נקודות אחוז הן בשיעור הנכסים במט"ח והן בשיעור הנכסים בחו"ל. זאת, בעיקר כתוצאה משילוב של השקעות נטו בחו"ל ומפיחות השקל שהעלה את השווי השקלי של התיק.

התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברביע השני של שנת 2018 בכ-26 מיליארדי שקל לרמה של כ-1.63 טריליונים (44.8% מסך תיק הנכסים הפיננסים של הציבור), שיעור גידול רבעוני של כ-1.6%. העלייה ביתרת התיק נבעה מעלייה ביתרת ההשקעות בחו"ל (24.7 מיליארדים, 7.5%) וביתרת המניות והאג"ח הפרטיות בארץ (10.8 מיליארדי שקל, 3.3%), שקוזזו במקצת כתוצאה מירידה ביתרת ההחזקות באג"ח ממשלתיות בארץ ובמק"ם (9 מיליארדי שקל, 1.3%).

חשיפת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים[1] לנכסים זרים ולייסוף השקל מול מט"ח –             ברביע השני של שנת 2018 שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים זרים עלה בכ-1.2 נקודות אחוז לרמה של כ-27.5% מהתיק. העלייה בשיעור החשיפה לנכסים זרים אפיינה את כלל המוצרים. כאשר העלייה המשמעותית ביותר התרכזה אצל קרנות הפנסיה החדשות שהגדילו את היקף חשיפתן לנכסים זרים בכ-1.7 נקודות אחוז עד לרמה של כ-33.3%.

ברביע השני של השנה עלה שיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי שקל/מט"ח) בנקודת אחוז אחת לרמה של כ-16.9%; העלייה ביתרת החשיפה נבעה מהשקעות נטו של כ-2.5 מיליארדי דולר בנכסים נקובים וצמודים למט"ח (בעיקר בקרנות השקעה בחו"ל, מניות והלוואות לתושבי חוץ); מעלייה במחירי ני"ע בשוקי חו"ל; וכן מפיחות השקל מול הדולר (3.9%) שהגדיל את השווי השקלי של התיק. השפעות אלו קוזזו במקצת כתוצאה מהגדלת העסקאות העתידיות למכירת מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסים נגזרים בהיקף של כ-0.3 מיליארדי דולר.

[1] אומדנים לחשיפה של העמיתים (ולא של הגופים המוסדיים עצמם) לסיכונים שונים בתיק המנוהל עבורם ע"י המוסדיים (ללא תכניות ביטוח מבטיחות תשואה, בהן הסיכון הוא של המוסדיים).