"נוצר בשנים האחרונות פער גדול  בין ביקוש הדירות להיצע הדירות, ואני בא בטענות לממשלה", אמר בנימין נתניהו בכנס של התאחדות הקבלנים, "הפער הוא של עשרות אלפי דירות וזה גורם לעליית מחירים. אנחנו פועלים לצמצום הפער. בישראל צריך 130 משכורות כדי לרכוש דירה. אנחנו רוצים להוריד את זה כדי שרמת השעבוד של הישראלי לא תהיה כזו גדולה. היום ילדים גרים עם ההורים ועוד מעט גם הנכדים יגורו עם ההורים. צריך להגדיל את היצע הקרקעות וזאת עשינו. החלטנו להסיר מחסום שהושם על ידי הממשלה הקודמת שמנע בנייה באזור המרכז. הרי כל הביקושים כאן במרכז וזה העלה את המחירים. בנוסף מתחנו תשתיות כדי לפתור את המדינה מהפקקים. אי אפשר להגיד לאנשים לגור במקום מסוים אם לוקח להם שעות להגיע לשם.  צריך לפתוח צירי תנועה דרומה וצפונה ובזה אנחנו פועלים. יש עכשיו מנכ"ל חדש למשרד ראש הממשלה. אמרתי לו לפתוח את הפנקס, לכל מי שעובד איתי יש פנקס, ולכתוב – דיור, זה הדבר הראשון שצריך לפעול למענו. להגדלת ההיצע".

"התקופה הנוכחית מעניינת ומאתגרת", אמר נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל בכנס של הבלנים וראשי המשק, "אני בענף כבר 30 שנה, ואני רוצה להגיד שכולם מדברים עכשיו על כך שהולכים לקראת משבר בענף ואני זוכר שכבר עברנו תקופות קשות מהתקופה הנוכחית. אני חושב ששנת 2012 תהיה לא פחות טובה מהשנה הקודמת, 2011 שהיתה בפני עצמה שנה טובה. אני קורא לכל הקבלנים לצאת ולבנות בשכל ובזהירות. אני נגד הגישה של ראשי המדינה שמדברים על צונאמי שיגיע ב-2012. אם נקשיב להם נצמצם את ההשקעות והנבואה שלהם תגשים עצמה. אנחנו רוצים להמשיך לבנות לקדם את ענפי המשק. אני שומע על ירידה במחירי הדיור ואני שואל – לפני שנה שמענו את ראש הממשלה אומר שיש מחסור של 100 אלף יחידות דיור. המחאה התחילה בגלל מחירי הדיור. והיום אנחנו כמה חודשים אחר כך ונראה כאילו אין יותר מחסור. זוגות צעירים לא יכולים לרכוש דירה אז הם שוכרים ומחירי השכירות רק עולים"

"אין אף ענף במשק המקומי  שהצליח לגבש את עצמו מחדש, עם יכולת גמישות והתאמה, כמו ענף הבנייה בישראל", אמר אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות בכנס של התאחדות הקבלנים, "חווינו בארץ הרבה משברים, מעולם לא היה משבר שאופיין כמשבר שהגיע מענף הנדל"ן. קיים בארץ שוק משכנתאות ייחודי  שהוא שמרני מאוד ואין בו כלל את האלמנטים שהפילו את השוק האמריקאי. הוא יכול לנוע ממצב אחד למצב אחר ולהתאים עצמו. לגבי הזמן הנוכחי – הירידה בביקושים שאנו רואים אמנם מדאיגה את יזמי הנדל"ן  אבל אני חושב שהיא זמנית. יש ביקושים לדירות למגורים, האוכלוסייה גדלה והביקוש רק הולך וגדל. העלייה הבלתי סבירה במחירים שחווינו בעבר, בשנים האחרונות נבעה ממחסור בהיצע".

השמאי הממשלתי הראשי טל אלדרוטי אומר בראיון לגלובס – "אי אפשר לדעת מה יקרה למחירי הדיור. השוק נעצר, וברור שהמחאה החברתית של הקיץ עשתה משהו. ברור שהמשבר ואי הוודאות בשווקי אירופה וארה"ב עשו משהו. ברור שהאביב הערבי החדש, שאולי יהיה חורף אזורי חדש, עשו משהו. כל אלה משקפים אווירת אי ודאות, ואי ודאות זה הדבר הכי גרוע לנדל"ן. אנשים יושבים על הגדר, מחכים… במחיר סביר, הדירות עפות. אנשים עדיין צריכים דירות".
לראיון המלא בגלובס

פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל צפוי להמשיך את הורדת הריבית עד ל-2% – כך סבורים בבית ההשקעות אי.בי.אי, להערכתם, בנק ישראל צפוי להגיב מהר להרעה בשווקים הפיננסים והריאלים ולהוריד את הריבית כדי לזרז צמיחה וצריכה, ולמנוע מיתון. רפי גוזלן, כלכלן ראשי של אי.בי.אי, מדגיש "בנק ישראל מגיב במהירות להרעה במצב. סביר שנראה תרחיש של עליית מדרגה מהותית במעורבות הבנק המרכזי האירופי. אנו מייחסים סבירות גבוהה יותר להרעה נוספת במצב באירופה כתנאי להגברת המעורבות של הבנק המרכזי", אומר גוזלן ומוסיף, "הכלכלה הגלובלית חשופה יותר לזעזועים שליליים בתקופה הקרובה. לפיכך, אנו מוסיפים להעריך כי בנק ישראל יוביל חזרה את הריבית הריאלית לסביבה אפסית". הריבית כיום היא 2.75%, והורדת הריבית עשויה לפגוע באחת המטרות העיקריות של הממשלה ובנק ישראל עצמו – הורדת מחירי הדירות. רוכשים פוטנציאלים רבים יושבים על הגדר וממתינים לירידת מחירים, אבל דווקא ההתנהלות של בנק ישראל עשויה להחזיר אותם לשוק הדירות – ברגע שהמימון כל כך זול, ובכל זאת יש כבר כמה חודשים טובים של התייצבות מחירים ואף ירידה במקומות מסוימים, הרוכשים הפוטנציאלים האלו יתחילו לחזור לשוק.

המחשה נוספת למגמות בשוק הדירות למגורים התקבלה בימים האחרונים כאשר חברת גינדי החזקות הורידה את המחירים ב-18% ומכרה במהירות שיא 100 דירות בפרויקט מגדלי הלאום במערב ראשון לציון. מדובר בכל הדירות בפרויקט, שנמכרו בהיקף כולל של 199 מיליון שקל – 62 דירות 5 חדרים במחיר ממוצע של 1.86 מיליון שקל, 30 דירות 5.5 נמכרו במחיר ממוצע של 2 מיליון שקל, 6 דירות מיני פנטהאוז נמכרו במחיר ממוצע של 2.6 מיליון שקל ו-2 דירות פנטהאוז במחיר 3.8 מיליון שקל.
המבצע המוצלח בעקבות ההוזלה הגדולה ממחיש כאמור את המצב של שוק הדירות למגורים – רבים חושבים שתהיה ירידת מחירים ולכן יושבים על הגדר, אבל ברגע שמוצעת להם הנחה משמעותית הם מזנקים על הדירות. זו אולי דוגמה אחת, אבל היא ממחישה את הטענות של רבים בענף הנדל"ן – אולי תהיה התייצבות במחירי הדירות למגורים, אולי תהיה ירידה במחירי הדירות (היום למשל התפרסמה סקירה של לידר שוקי הון ולפיה צפויה ירידה של 10% במחירי הדירות), אבל בגלל שכמות גדולה של רוכשים פוטנציאלים יושבת על הגדר ברגע שהמחירים ירדו היא תחזור לשוק ותרכוש דירות. אחרי הכל, יש ביקוש קבוע של 45 אלף דירות (פחות או יותר) מדי שנה בשנה. בשנה שעברה התחלות הבנייה עלו על ההיקף של הביקוש, אבל במשך שנים רבות זה היה הפוך ונוצר מחסור בדירות; לא ברור מהי כמות מבקשי הדירות שמחכה בחוץ, אבל מה שברור שהיא זו שתקבע את מחירי הדירות. זאת ועוד: סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל מלבה את שוק הדירות עם ריבית נמוכה שעוד צפויה לרדת.

בבית ההשקעות לידר שוקי הון סבורים שמחירי הדירות ירדו ב-10%, "קיים קונסנזוס שמחירי הדירות למגורים נמצאים במגמת ירידה" כותב יונתן כץ, אסטרטג המאקרו של  לידר ומוסיף  – "לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשני סקרי הדיור האחרונים, מחירי הדיור ירדו ב-13% בחודשים ספטמבר אוקטובר ביחס למחירים בשנה שעברה; וזאת  לאחר עלייה של 61% במחירי הדירות מתחילת 2008. כאשר מסתכלים על הפער בין צד ההיצע ובין צד הביקוש רואים  שרמת המלאי של דירות עדיין איננו גדול. השווינו את הגידול המצטבר בהתחלות הבנייה של דירות מגורים משנת 2005 ועד עכשיו  ומנגד את הגידול במספר משקי בית בצירוף הביקוש לדירות שמגיע מחו"ל. הגידול במספר משקי הבית הינו נתון אשר מופיע בשנתון הסטטיסטי והנחנו ביקוש של כ- 2,000 יחידות דיור לשנה מתושבי חו"ל. קיבלנו שאמנם הפער בשנה שעברה, 2011  הצטמצם כתוצאה מעלייה בהתחלות בנייה ל-45 אלף יחידות דיור, אך עדיין קיים פער מצטבר בשל מספר רב של שנים, בעיקר עד 2009, שבהן  כמות התחלות הבנייה של הדירות למגורים פיגר אחרי כמות הדירות שצריך המשק כתוצאה מגידול במשקי הבית לצד ביקוש מחו"ל".

יונתן כץ מציג את רמת החוב ביחס להכנסה הפנויה (המבטאת למעשה את המינוף של משקי הבית) שעלתה ב-50% בעשור החולף – משיעור חוב (LTV –Loan To Value) של 22% בשנת 2001 לשיעור חוב של 33% בשנת 2011. כץ מסביר שעליית המדרגה החדה בשיעור החוב היתה החל מ-2008 (אז שיעור החוב היה 27%) וזה בגלל הריבית האפסית והביקוש העצום לדירות "קשה להניח עלייה ברמת המינוף" כותב כץ, "סביר יותר שמשקי הבית ישאפו להוריד את רמת המינוף בתקופה של אי ודאות כלכלית, ולכן צפוי לחץ לירידת מחירים מכיוון של ירידה בביקוש הכולל לדירות."

כץ נותן דגש  למחיר דירה ממוצעת במונחי שער עבודה חודשי. על פי חישובו  הרמה היום רחוקה בכ- 15% מהממוצע הרב שנתי משנת 1990 ועד היום, במילים פשוטות, המחירים היום עדיין גבוהים ב-15% מהממוצע, ולכן טוען כץ – "בהנחה שהשכר יעלה בכ-5% במהלך שנה, אזי  ירידה נומינאלית של כ-10% במחירי הדיור תחזיר אותנו לרמת מחירי דיור, במונחי שכר, דומה לזו ששררה בעשרים השנים האחרונות. התקופה שבחרנו עשויה להתברר כמעט בעייתית מכיוון שהיא כוללת את השפעת קליטת גל העלייה מרוסיה בראשית שנות התשעים, ולכן בהסתכלות על שנתיים קדימה ניתן להניח ירידה מצטברת (במונחי שכר) גדולה יותר מ-10%".

המהלך של אורי פז, מנכ"ל בנק ירושלים – הבטחה לריבית גבוהה בפיקדונות, הוא בשורה גדולה למשקי הבית. על פי הנתונים שפרסם בנק ירושלים, הציבור מפסיד 2 מיליארד שקלים בגלל ריביות נמוכות שהוא מקבל בפיקדונות בבנקים. שני שליש, כך עולה מהסקר של בנק ירושלים, לא בודק את הריביות שהוא מקבל על הפיקדונות, לא מתמקח על הריביות ומקבל בפועל ריביות אפסיות – 0.5%, ובמקרה הטוב 0.7%.

בבנק ירושלים מנסים לעורר את השורה התחתונה שלהם, אבל כל עוד זה עוזר לציבור זה כמובן מבורך – אורי פז, מנכ"ל הבנק הציג לפני ימים אחדים אסטרטגיה מהפכנית – הציבור יקבל (וזו הבטחה רשמית) 80% מריבית בנק ישראל. לא לתקופה של חודש, גם לא חודשיים – לתמיד. המשמעות היא שלא תצטרכו אחת לתקופה לבדוק אם הכל בסדר, אם אתם מקבלים את התנאים שאתם חושבים שאתם מקבלים, אם הבנק לא עובד עליכם. אתם אמורים להיות רגועים שאתם מקבלים תמיד 80% מריבית בנק ישראל. ריבית זו עומדת כעת על 2.75% והמשמעות היא שאתם יכולים לקבל 2.2% וזו כמובן בשורה – בפועל, לקוחות הבנקים מקבלים ריביות של בין 0.5% ועד 1.5% (תלוי בפרק הזמן של הפיקדונות). אבל כל זה לא היה מתאפשר ללא המהפכה האמיתית – מהפכת האינטרנט. כדי להפקיד בפיקדון של בנק ירושלים אתם לא צריכים לפתוח חשבון בנק בבנק ירושלים; אתם לא צריכים ללכת לסניף שלכם , לדבר עם הפקיד שעות (שינסה לשכנע אתכם לסגת מהמהלך); אתם לא צריכים ללכת לסניף של בנק ירושלים (ואגב, אין הרבה כאלה) ולבזבז זמן מול יועץ בבנק. כל שאתם צריכים זה לפתוח את המחשב, להתחבר לאינטרנט, לגלוש לאתר של בנק ירושלים, להפקיד בפיקדון דרך האינטרנט ולהעביר את הכסף מהחשבון עו"ד שלו לחשבון הפיקדון בבנק ירושלים – הכל בלחיצת כפתור, הכל בכמה דקות בודדות, ומבלי לפתוח חשבון עו"ש (עובר ושב) רגיל.
המהלך של אורי פז, מנכ"ל הבנק עשוי לעורר את תחום ה‎‎בנקאות הקמעונאית – עסקי הבנקאות מול המשפחות / משקי הבית. התחום הזה, יחסית לבנקאות העסקית (בנקאות מול עסקים ) נחשב לפחות תחרותי כאשר הבנקים נהנו מנאמנות לקוחות שלרוב גם לא התמקחו על העלויות. משקי הבית משלמים על הלוואות את הריביות הגבוהות ביותר (לעומת עסקים) ומנגד מקבלים על פיקדונות את הריביות הנמוכות ביותר. הם יוצאים קרחים מכאן ומכאן, ואת זה בנק ירושלים מנסה לשנות, זה התאפשר לו בזכות הסרת חסם משמעותי – עד 2002 לא ניתן היה לפתוח פיקדון בבנק שבו אין לצרכן חשבון (עו"ש) עובר ושב. במהלך 2002 בנק ישראל פרסם את הוראה 417 שבמסגרתה נקבע כי הלקוחות יוכלו להפקיד כספים בבנק, ללא צורך בפתיחת חשבון עו"ש, בתנאי שמדובר במערכת בנקאית ממוחשבת שבה מתקיימים תנאים המבטיחים החזרת הכספים בתום תקופת הפיקדון לחשבון העו"ש שממנו נמשכו. בנק ירושלים הוא היחיד שנכנס לנישה הלכאורה מבטיחה הזו – ב-2005 הוא הקים מערכת סגורה (מערכת בנקאית ממוחשבת סגורה) שהשתכללה בחודשים האחרונים. עד היום, ההצלחה של בנק ירושלים מוגבלת, כנראה בגלל סכום המינימום להפקדה (כעת כבר אין סכום מינימום); ממשק לא כל כך ידידותי (היום, הממשק המעודכן ידידותי יותר למשתמש); העמלות של הבנקים מהם מועבר הכסף (עמלות ההעברה הבנקאית ירדו). ועל רקע זה, אולי הפעם באמת תהיה בשורה גדולה לחוסכים. כך או אחרת, גם אם אתם לא בדרך להעביר את הכסף לבנק ירושלים, זה בוודאי יכול לעזור לכם כקלף מיקוח מול הבנק שלכם – תנצלו את זה, מדובר בהרבה כסף.

"המחירים במרכז יתחילו לצנוח, כי זה יהיה בלתי אפשרי לחיות כאן", אומר שמאי אסיף, ראש מינהל התכנון לשעבר בראיון לגלובס, "לוס אנג'לס כבר עברה את התהליך הזה. הבועה התל אביבית תתפוצץ מאליה ואז תתפוצץ כל השמחה הזאת ואיתה רחמנא ליצלן כל לוקחי המשכנתא ואח"כ גם הבנקים. אפילו לנגב וגליל אי אפשר יהיה לברוח, כיוון שהם יוותרו מאחור כמוקדים של עוני ושל הזנחה. זה המצב במקומות שהם מקומות שכוחים, פריפריאליים אמיתיים. המדיניות הזאת תגרום לפריפריה להיות פריפריה".
לראיון המלא בגלובס

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על הדולר. הפיקדון למשך ארבעה חודשים יניב תשואה מובטחת של 0.6% בחישוב שנתי (למשך התקופה מדובר בכ-0.2%) או מענק בשיעור התחזקות הדולר מול השקל (בתקופה מ-10 בינואר ועד 24 באפריל), כאשר קבלת המענק כפופה למספר התניות – עליית הדולר לצורך חישוב המענק מתחילה בשער שהוא ב-1% מעל השער היציג של הדולר ב-10 בינואר. כמו כן, תנאי למענק הוא ששער הדולר לא עלה בתקופת המדידה ב-6% ומעלה. המענק המקסימלי יכול להגיע ל-4.95% (למשך תקופת הפיקדון). מתנאי הפיקדון המובנה, עולה שהקרן (וריבית של 0.2%) מובטחת. אמנם, ייתכן שהמשקיעים יפסידו נומינלית, אבל מצד שני יש להם אפסייד להרוויח באם הדולר יעלה.
הפיקדון המובנה הזה, לצד פיקדונות מובנים נוספים על הדולר שהבנקים מציעים בחודשים האחרונים, מסמלים את שינוי הטעמים שחל בקרב הציבור בחודשים האחרונים – הציבור רוצה יותר דולרים, על רקע התהפוכות בעולם, והתחזקות הדולר מול המטבעות האחרים בעולם. הבנקים מציעים פיקדונות דולריים רגילים, ובנוסף מגוונים את אפשרויות ההשקעה עם פיקדונות מובנים על הדולר.

מחשבון משכנתא

גרירת משכנתא היא בעצם העברת המשכנתא מנכס מסוים לנכס אחר (מדירה קודמת לדירה חדשה);  המשכון (השעבוד) עובר לדירה אחרת. ומתי זה מתרחש? כאשר הלווים מעוניינים להחליף דירה – לרוב לרכוש דירה גדולה ויקרה יותר ולמכור את הדירה הקיימת; הם עדיין נשארים עם המשכנתא (במקרים רבים מגדילים אותה / לוקחים משכנתא נוספת), רק שהביטחון מול המשכנתא (המשכון, שעבוד) הוא הדירה החדשה, ולא הדירה הישנה.

הבנקים למשכנתאות מחוייבים לאפשר את גרירת המשכנתא ואסור להם לנצל את התהליך לשינוי התנאים של המשכנתא. עם זאת, הבנק כמובן יכול לדרוש שהביטחון יהיה לפחות שווה לערך הביטחון הקודם. אם עדיין לא ניתן לגרור את המשכנתא לדירה אחרת  כמו במצב של  מכירת דירה כשעדיין לא נרכשה דירה חדשה, אזי  הבנק יכול לדרוש ביטחונות שווי ערך (ערבות בנקאית, פיקדונות וחסכונות ועוד).

איך גוררים משכנתא?

מומלץ עוד לפני הנעת המהלך של מכירת הדירה הישנה ורכישת הדירה החדשה לברר מול הבנק למשכנתאות מה נדרש לצורך גרירת המשכנתא, גם כאשר רק המכירה הושלמה (ללא רכישת הדירה), ובכלל – עדיף לעשות זאת עוד בשלב התכנון המוקדם עוד לפני הצעד הראשון – לפני שמוכרים את הדירה או קונים את הדירה החדשה (וחשוב לדעת – אם קניתם לפני שמכרתם יש לכם זמן מוגבל למכור את הדירה הקיימת בהטבה במס רכישה – ראו כאן – במס רכישה על דירה ראשונה ודירה שנייה.  

כבר בשלב הבדיקה חשוב לברר גם מול הבנק מהם הביטחונות החליפיים שהבנק מכיר בהם; העמלות המיוחדות שקשורות למהלך ועמלות/ הוצאות שכרוכות בתהליך. בפועל, השלבים בגרירת משכנתא דומים מאוד לשלבים בקבלת משכנתא רגילה.

בשלב הראשון צריך להגיש בקשה לקבלת הלוואה (מיד פרוט) בשלב השני, הבנק בודק את הבקשה ואת המסמכים ומאשר או שלא מאשר (לרוב מדובר בנכס  בעל ערך גבוה יורת ולכן אין בעיה). חשוב להדגיש כי במקרים של מעבר בין יישובים, הרי שיש מצבים שתנאי הריבית עשויים להשתנות מכיוון שמלכתחילה המשכנתא ניתנה בריבית ספציפית ליישוב (משכנתא מעין נתמכת/ מסובדת מהמדינה במקומות מסויימים), אז חשוב להיות ערים לכך – אם קיבלתם משכנתא בתנאים מועדפים (בגלל מקום הדירה) ואתם עוברים למקום אחר, אתם צפווים לאבד את ההטבה הזו.

 מסמכים שצריך להעביר לבנק

המסמכים העיקריים שיש  לספק לבנק לצורך גרירת משכנתא: חוזה מכירת הדירה הישנה; חוזה לרכישת דירה חדשה (אם יש); ערבות בנקאית במידה ולא נרכשה דירה חדשה להבטחת המשכנתא (או שעבוד, משכון אחר); יש לרשום  שיעבוד וביטחונות על הדירה החדשה לטובת הבנק; חתימה  על מסמכי הגרירה (לצד חתימה של הערבים, אם יש). כמו כן, תנאי חשוב בגרירה, אצל חלק מהבנקים למשכנתאות הוא שסך התשלום עבור הדירה החדשה יהיה שווה ליתרת הגרירה, בתוספת של  10% לפחות ממחיר הדירה הנרכשת (הלווים צריכים לשלם את התוספת הזו מהון עצמי כתנאי לביצוע הגרירה).

כאשר גוררים משכנתא חוזרים כאמור על התהליך של הבקשה המקורית למשכנתא. צריך להגיש בקשה למשכנתא, כולל צרוף מסמכים על הלווים והעסקה –  חוזה רכישה, חוזה מכירה, נסח רישום או אישור זכויות עדכני של הנכס הנוכחי והנרכש. בהמשך, הבנק למשכנתאות מספק תשובה (אישור או לא), כאשר בתהליך של גרירת משכנתא ברוב המקרים יש תשובה מהירה יחסית.

מעבר לכך על הלווים לספק לבנק מסמכים נוספים כמו הערכת שמאי (על הדירה החדשה), לבקש משכנתא נוספת (באם הם מרחיבים את המימון) ולבצע את הגרירה בפועל – שעבוד הדירה החדשה ושחרור משעבוד על הדירה הישנה.

סיכום ב-3 נקודות

1.  גרירת משכנתא מחייבת תהליך קבלת משכנתא מחדש

2. אם ערך הדירה החדשה עולה על הקודמת, לא צפויה בעיה באישור המשכנתא (אך כל מקרה לגופו)

3. התהליך כרוך בעלויות וגם בטרטור לא קטן – השגת מסמכים, שמאי מקרעין ועוד

מדריכים נוספים:

למחשבון משכנתא

מה ההון שלנו וכמה משכנתא אפשר לקחת?

האם מחירי הדירות גבוהים?

מה המחיר האמיתי של הדירה?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

לוח הזמנים של יישום המודל הצ'יליאני לפיו הסיכון שבתיק ההשקעות של החוסך הפנסיוני יורד עם הגיל, הוצג היום על ידי צמרת משרד האוצר – עד 2013 הגופים המוסדיים יחוייבו ליישם את המודל הצ'יליאני על מקבלי קצבאות ועמיתים חדשים. עד 2015 הגופים המוסדיים יצטרכו להחיל את המודל הצ'יליאני על בני 60 ומעלה; עד 2016 המודל הצ'יליאני יוחל על כל העמיתים בחיסכון הפנסיוני. המודל הצ'יליאני שמוגרד כמודל חכם, והיום אף השתכלל למודל חכ"מ – חיסכון כספי מתואם, אמור לייצר התאמה בין קבוצת הגיל לסיכון. האוצר הגדיר 5 קבוצות גיל שונות – קבוצה של מקבלי הקצבאות; קבוצה של בני 60 ומעלה ושלוש קבוצות מתחת לגיל 60 שלגביהם יש לגופי המוסדיים חופש פעולה בהגדרת הסיכון וגיל המעבר בין הקבוצות. על כל פנים, החששות המוקדמים שגרמו גם לעיכוב יישום התוכנית נבעו מכך שיישום המודל היה אמור להשפיע על הרכב תיקי הנכסים של החוסכים ובהתאמה להשפיע על ניירות הערך בשווקים הפיננסים. עכשיו, אחרי שהוצג הלוז נראה שהיישום יהיה מדורג על פני שנים והשינויים בהיקף הנכסים יהיו על פני זמן ממושך ולכן לא צפויה השפעה גדולה על השווקים הפיננסים.