להבדיל מכרטיס אשראי שמספק למשתמש אשראי, כרטיס דביט הוא תשלום במזומן – כלומר צריך קודם להטעין את הכרטיס בכסף ואז אפשר להשתמש בו לרכישות שונות.  

דביט משמע חיוב מיידי. כלומר, בפועל זאת שיטת תשלום אלקטרונית המחייבת באופן מיידי את חשבון העו”ש של הלקוח ולא ניתן לקבל אשראי מעבר למה שקיים במסגרת העו”ש, כך שלמעשה ברגע שנגמר הכסף בעו"ש אי אפשר יותר לשלם בכרטיס. כמו כן, לא ניתן לפרוס רכישה לתשלומים, כפי שמקובל בכרטיס האשראי.

בדומה לכרטיס אשראי, כרטיסי הדביט מצוידים גם בקוד סודי, וצריך לדעת אותו כדי להשתמש בכרטיס.

כרטיס דביט או כרטיס אשראי?

התשלום בדביט נפוץ מאוד בעולם – יותר מ-60% מעסקאות התשלום בעולם מבוצעות דרך כרטיסי דביט. כרטיסי דביט משרתים את האינטרסים של הקמעונאים, שכן העמלות הנגבות מהקמעונאים נמוכות משמעותית מעמלות הנגבות בכרטיסי אשראי.

בעולם יש הבחנה ברורה בין כרטיס אשראי שנועד לרכישות על בסיס אשראי שנותן הבנק ללקוח, לבין כרטיס דביט המצויד בקוד סודי לביצוע עסקאות ומשיכת מזומן מכספומטים.

בישראל המצב שונה. ראשית, בישראל כמעט כל כרטיס אשראי כולל גם קוד סודי למשיכת כסף מזומן. שנית, בארץ יש עדיין רוב לפעילות בכרטיסי אשראי.

עסקה בדביט נחשבת לעסקה בסיכון נמוך מכיוון שברוב המקרים היא מלווה בהקשת הקוד הסודי (Pin code) במעמד העסקה. כמו כן, הכסף מועבר תוך 24-48 שעות לקמעונאי וזה כמובן טוב מאוד לתזרים של המוכר.

יתרון נוסף, הקרדיט והדביט עובדים במערכות נפרדות ולכן במידה ומתרחשת נפילה של מערכת אחת, ניתן להמשיך ולקבל תשלום בשיטה האחרת.

דביט – יתרונות לצרכן

צרכן המשלם בדביט אינו חי על מסגרת אשראי, משום שאין כזו, וזה חשוב. בצורת התשלום הזו הוא שולט על ההוצאות בחשבון הבנק. הוא מרוויח – מקבל הנחת מזומן. הוא חוסך בעלויות הריבית, חוסך בעמלות משיכה מכספומט וקונה מבוקר יותר – בהתאם למה שיש לו, ולא בהתאם למה שיהיה לו.

העסקה בדביט מתבצעת מיידית וכך הצרכן יכול לראות בזמן אמת מה מצב החשבון שלו. הצרכן נהנה מפטור מלא מחיוב בדמי שימוש בכרטיס הדביט, למשך שלוש שנים, אם יש לו כרטיס אשראי נוסף. אם אין לו כרטיס אשראי, דמי השימוש נמוכים הרבה יותר.

דביט – חסרונות לצרכן

בניגוד לכרטיס האשראי המסורתי, בדביט לא ניתן לשלם בתשלומים. כמו כן לא ניתן לבצע עסקאות בתשלום שאינו ידוע מראש, כמו השכרת רכב או תדלוק. אי אפשר לשלם בעסקאות ביטחון כמו העסקאות הנהוגות בבתי מלון.

מי זכאי לדביט

בעוד בכרטיס אשראי או במתן פנקס צ'קים הבנקים נזהרים יותר, כרטיס דביט ניתן לכל לקוח, גם אם אינו זכאי לקבל אשראי או פנקס צ'קים. זה משום שהכרטיס מיועד לשמש תחליף למזומן.

האם אפשר להיכנס ליתרת חובה?

אם בחשבון הבנק קיימת מסגרת אשראי, בעת שימוש בכרטיס דביט אפשר להיכנס ליתרת חובה עד לגובה המסגרת, ובהתאם החשבון יחויב בריבית על יתרת החובה.

האם אפשר לשלם בדביט בחו"ל?

אפשר לשלם בכרטיס דביט בחו"ל, בדומה לשימוש בכרטיס אשראי אבל צריך לבחון את תשלום העמלות הכרוכות בכך.

הפיקוח על הבנקים בעד כרטיסי דביט

הפיקוח על הבנקים פועל להגברת מודעות הציבור לעידוד השימוש בכרטיס דביט. בשנים האחרונות ביצע הפיקוח על הבנקים פעולות רבות לעידוד השימוש בכרטיס הדביט. כמהלך משלים לפעולות אלו, ובהמשך לכניסתו לתוקף של החוק לצמצום השימוש במזומן, יצא הפיקוח על הבנקים בתוכנית הסברה לעידוד השימוש בכרטיס, במטרה לצמצם את השימוש במזומן ולהנגיש את כרטיס הדביט כאמצעי תשלום אלקטרוני מתקדם לכלל הציבור. בין היתר נקט הפיקוח על הבנקים את הפעולות הבאות:

• הפיקוח חייב את הבנקים להנפיק כרטיס דביט לכל לקוח המעוניין בכך. כמו כן, הבנקים נדרשו לבצע פנייה יזומה לכלל לקוחותיהם, בהצעה לקבל כרטיס דביט ולתעד את תשובת הלקוח להצעה.
• הפיקוח אסר על גביית עמלה עבור כרטיס הדביט מלקוח שיש ברשותו כרטיס אשראי, למשך שלוש שנים.
• הפיקוח קבע כי דמי כרטיס הדביט יהיו נמוכים מאלו הנגבים עבור כרטיס אשראי, למי שאינו מחזיק כרטיס כזה.
• הפיקוח קבע כי לא ניתן לחייב את חשבון העובר ושב בעמלת פעולה בערוץ ישיר בגין כל פעולה בכרטיס הדביט.

כרטיסי דביט בארץ

כתוצאה מפעולות הפיקוח על הבנקים, גדל מספר כרטיסי הדביט מ-485 אלף בשנת 2015 ל-820 אלף בשנת 2018, המהווים 9.4% מסך כרטיסי החיוב השונים.

מספר העסקאות שבוצעו בכרטיס דביט גדל בין שנים אלו, מ-55 מיליון ל-120 מיליון בשנה.

סכום העסקאות גדל מ-6.2 מיליארד שקל בשנת 2015 ל-13 מיליארד שקל ב-2018.

הדביט הוא אמצעי תשלום שייחודו בכך שניתן לבצע בו עסקה רק בתנאי שיש יתרה (או מסגרת אשראי מאושרת)  בחשבון העובר ושב של הלקוח, וחיוב החשבון באמצעותו הוא מיידי. זאת להבדיל מכרטיס חיוב נדחה (שנהוג לכנותו בישראל "כרטיס אשראי"), בו חיוב החשבון מתבצע אחת לחודש במועד קבוע.

כרטיס הדביט מאפשר בנוסף לנהל את ההוצאות על בסיס שוטף, מבלי למשוך ולהחזיק כמויות גדולות של מזומן, והוא גם מאפשר לבצע רכישות ותשלומים מרחוק, באמצעות הטלפון או האינטרנט.

מידע נרחב על כרטיס הדביט, לרבות מאפייני הכרטיס, יתרונותיו ושאלות נפוצות על אופן השימוש בו, ניתן למצוא באתר בנק ישראל.

כרטיסים נטענים – האם חוק להגבלת השימוש במזומן יעודד את הכרטיסים הנטענים?

כרטיס נטען פלוס קארד – יתרונות וחסרונות

כרטיס פיוניר – הפתרון האידיאלי למסחר באינטרנט!

כרטיסי אשראי נטענים – כל מה שרציתם לדעת

עקב אי-העברת תקציב לחומה שתפריד בין מקסיקו לארה"ב, 42 אלף עובדים במשרדים הפדרליים יעבדו ללא תשלום

 לאחר חוסר הסכמה בנוגע לתקציב עבור חומת ההפרדה בין ארה"ב למקסיקו, נסגרו חלק ממשרדי הממשלה הפדרליים בארה"ב. טראמפ דרש 5 מיליארד דולר לבניית החומה, לא פחות. בבית הנבחרים בעל הרוב הרפובליקני אישרו את העברת התקציב, אלא שהסנאט התנגד בשל החברים הדמוקרטים בו.

הרפובליקנים הגיבו בהתנגדות להצעת החוק המאפשרת למשרדים הפדרליים להמשיך לפעול עד פברואר. מדובר בתשעה משרדים, המהווים רבע מכלל משרדי הממשל הפדרלי.  המשמעות היא 42 אלף עובדים יעבדו באופן זמני ללא תשלום, ועוד 380 אלף ייצאו לחופשה ללא תשלום.

טראמפ אמר: "המדינה הנהדרת שלנו חייבת אבטחה בגבול. אנחנו לא רוצים שייכנסו לפה אנשים שלא אמורים להיות פה. אנחנו רוצים שאנשים ייכנסו בהליך מסודר. זה מאוד מסוכן שם. סמים זורמים פנימה, יש סחר בבני אדם, כנופיות, כל כך הרבה בעיות. אנחנו לא רוצים אותם במדינה שלנו. אנחנו צריכים מכשול גדול כדי למנוע את זה. תקראו לזה השבתה של הדמוקרטים, תקראו לזה איך שתרצו. אנחנו צריכים את עזרתם כדי לאשר את זה". טראמפ אמר בפנייה לחברי המפלגה הדמוקרטית: "יש רשימה של דברים נפלאים שאנחנו צריכים כדי לשמור על המדינה שלנו מוגנת. אז בואו נצא לשם ונעבוד יחד, בתקווה שההשבתה לא תימשך זמן רב"

מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט צ'אק שומר ומנהיגת המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים ננסי פלוסי הצהירו כי טראמפ לקה ב"התקף זעם ילדותי ושכנע את חברי הסנאט הרפובליקנים לדחוף את המדינה שלנו להשבתה הרסנית באמצע תקופת החגים".

"הדמוקרטים הגישו לרפובליקנים הצעות מרובות כדי להבטיח שהממשל ימשיך לתפקד, כולל הצעה שאושרה כבר בסנאט. כל ההצעות כללו מימון לאבטחת גבולות חזקה, הגיונית ואפקטיבית, אך לא לחומה הלא אפקטיבית והיקרה של הנשיא. אם הנשיא והרפובליקנים יבחרו להמשיך בהשבתה הזו, בית הנבחרים החדש בהובלת הדמוקרטים יעביר במהירות חקיקה שתאפשר את פתיחת הממשל מחדש בינואר".

עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים בתגובה להחלטת הפד האמריקאי "הפד רואה ירוק השווקים רואים אדום". להערכתו – תשואת האג"ח האמריקאי עוד תעלה!

"כצפוי, הבנק המרכזי בארה"ב העלה אמש את הריבית בפעם הרביעית השנה, בעוד רבע נקודת אחוז ל-2.25% עד 2.5%. יחד עם זאת , הבנק עדכן קלות כלפי מטה את תחזית הצמיחה, אך הותיר כמעט ללא שינוי את תחזית לאבטלה ולאינפלציה. לגבי הריבית הקצרה; הבנק הפחית 0.25 נקודת אחוז מהתחזית, וכרגע הבנק צופה עוד 2 העלאות ריבית ב-2019 ואחת ב-2020, כאשר הוא רואה את הריבית בטווח הארוך על 2.75% (לעומת 3.0% בתחזית הקודמת).

במסיבת העיתונאים, נגיד הבנק הדגיש שהם לא מתכוונים כרגע לדון בעצירת קצב ההתכווצות של המאזן העצום של הבנק, שקטן בקצב של כ-30 מיליארד דולר בחודש. כאשר נשאל על הירידות החדות בשווקים הוא ציין שאין זה בהכרח אומר שעלייה בתנודתיות תבוא לידי ביטוי בכלכלה הריאלית, שלהערכתו עדיין חזקה . (אנחנו סבורים שהקשר דרך השקעות החברות ברור). הנגיד ציין שההאטה בכלכלה העולמית לא שינתה באופן משמעותית את התחזית שלהם קדימה שנותרה חיובית, ולכן הם לא צופים שהם צריכים לעצור את עליית הריבית.

להערכתנו, הניציות של הנגיד תומכת בשלב זה בחוזקו של הדולר בעולם, והמשך צמצום המאזן של הפד, לצד הפסקת הרכישות של הבנק המרכזי בגוש האירו, ישאירו את התנודתיות גבוהה בפתח 2019. לגבי תשואות האג"ח הארוכות בארה"ב אנו עדיין מאמינים שהתשואות צריכות לעלות על רקע הגירעון העולה בארה"ב, המשך הירידה במאזן הבנק המרכזי, המשך עליית השכר והצמיחה החיובית (אנחנו לא רואים מיתון ב-2019) והניציות של הפד".

מי משלם על דמי התיווך בעסקת שכירות? מה החוק אומר?

חוקי הכלכלה עובדים – במדינה עם היצע דירות נמוך וביקוש גבוה, במיוחד במרכז, המחירים עולים. בעוד שבאוצר מנסים תרגילים שונים להקל על רוכשי הדירות, שוק השכירות מוזנח בשנים האחרונות, אם כי, מתפתח שוק של בנייה להשכרה באזורי הביקוש, רק שייקח זמן עד שהשוק הזה יגיע להיקף משמעותי.

בינתיים שוק השכירות הוא שוק של "מוכרים". כלומר מי שקובע את המגמה הם המשכירים. הם החזקים ("המוכרים"). זה מתבטא בדמי שכירות שהולכים ועולים וזה מתבטא בתנאים שבחוזה. זה גם מתבטא בדמי התיווך, אלא שכאן יש חוק – אז מה החוק אומר ומה קורה בפועל

המשכירים מטילים  עמלת תיךו על השוכר, בניגוד לחוק

על פי החוק, חוזה השכירות בכתב אמור לכלול את סכום התיווך או השיעור ממנו, וכיצד מחולק בנוגע לכל צד בעסקה.  זו פשרה שהושגה בין ח"כ רועי פולמן לשרת המשפטים איילת שקד.

 הפשרה נועדה לתקן פרצה בתיקוןל חוק שכירות הוגנת, שקבע פולמן עם ח"כ סתיו שפיר. מטרת החוק  לתת יותר כוח לשוכרים, בעיקר באזורי הביקוש. החוק מדבר גם על חיוב מי שהזמין את שירותי התיווך בדמי התיווך, לרוב המשכיר. אלא שהמתווכים מצאו פרצה בחוק המתווכים, ולפיו המתווך יכול להחתים את השוכר על חוזה נפרד שלפיו הוא מעוניין בדירה ובשירותי התיווך, ובתוך כך גם הוא מזמין העסקה מהמתווך. מצב זה גם לכך שהמשכירים אינם נושאים בעלויות, ובשל הקהל השבוי של השוכרים בשוק היצע הדירות הנמוך עלו מחירי השכירות הכוללים את דמי התיווך, והנטל נפל על השוכר. לאחר הכישלון בשינוי חוק המתווכים הושגה הפשרה האמורה בחוק שכירות הוגנת.

מה המצב בעולם?

 ברוב מדינות העולם כשהביקוש גדול מההיצע, השוכרים משלמים את דמי התיווך.

בניו יורק, למשל, אף שהשוכר והמשכיר מפעילים מתווך שונה, דמי התיווך נופלים על השוכר.  גם בספרד, שבה יש מדיניות שונה בערים שונות כאשר ההיצע קטן מהביקוש, השוכרים נושאים בנטל התיווך, בערים שבהן הביקוש וההיצע מאוזנים הנטל מתחלק בין השוכר למשכיר. בלונדון הנושא מוסדר בחוק, כולל דמי התיווך, וכל אחד משלם עבור השירות שניתן לו, המשכיר על הפרסום ומציאת השוכר, והשוכר על הבדיקות בנוגע לדירה ועל ניסוח ההסכם. בפריז יש תקרת עמלות שאפשר לגבות על התיווך, ודמי התיווך מתחלקים בין השוכר למשכיר, אבל השוכר משלם יותר. בגרמניה מ-2015 בדומה לחוק שכירות הוגנת מי שהזמין את שירות התיווך הוא שנאלץ לשלם עבורו. מי ששילם את המחיר היו המתווכים, משום שבעלי הדירות התחילו לחפש שוכרים בעצמם.

שכר הדירה – לאן?

אסבסט במוצרי ג'ונסון אנד ג'ונסון. המניה צללה ביותר מ-12% בשבוע האחרון.

בית המשפט קבע כי החברה תשלם 4.9 מיליארד שקל פיצויים בסך הכול ל-22 נשים ובני משפחותיהן

על פי דיווח של רוירטס, משנות השבעים עד שנות האלפיים המוקדמות ידעו בכירים  בחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון כי באבקת טלק התינוקות שמייצרת החברה יש כמויות קטנות של אסבסט.

הבכירים בחברה בחרו שלא ליידע את הציבור או את הרגולטור. הבכירים כללו מנהלי מכירות, רופאים ועורכי דין.

עוד התגלה שג'ונסון אנד גו'נסון מסרה דיווחים סותרים לרשות המזון והתרופות האמריקאית, FDA.

פעם דיווחה על מוצר נקי מאסבסט ופעם דיווחה על כמויות קטנות של אסבסט שלא מהוות בעיה.

לאחר גל תביעות נגד ג'ונסון אנד ג'ונסון כי הטלק מסרטן, גורם לסרטן השחלות ולסוגים נוספים של סרטן, ביולי האחרון גזרו המושבעים במיזורי שהחברה תשלם פיצויים על סך 4.9 מיליארד דולר ל-22 נשים ובני משפחותיהן. החברה צפויה לערער על ההחלטה.

לטענת ג'ונסון אנד ג'ונסון, הממצאים מוטעים ושגויים. "הקונצנזוס המדעי הוא שטלק באבקות טלק לגוף אינו מסרטן, ללא קשר למה שמכיל הטלק. אבקת הטלק של ג'ונסון אנד ג'ונסון מעולם לא הכילה ולו שארית קטנה של אסבסט". עקב החשיפה כבר ירדה מניית החברה ביותר מ-8%.

הנאסד"ק צונח לכיוון 6,500 נקודות, והשאלה מה יקרה מכאן? 

בסקירה מיוחדת של בית ההשקעות אופנהיימר המבוססת על ניתוח הטכניהמסקנה היא שהתנודתיות והירידות יכולים להיות עוד בטווח הקצר, אבל לפחות בהסתמך על ההיסטוריה, השוק צפוי לעלות משמעותית בטווח של 6-12 חודשים.

באופנהיימר מסבירים כי הסקירה נועדה לספק אינדיקציות בעקבות מהלך הירידות בשווקים, ולאחר שמדד ה S&P500  ירד משיאו בשיעור של כ-14%. האנליסט הטכני הראשי של אופנהיימר, ארי וואלד מספק תמונת מצב עדכנית ואת תובנותיו לגבי כיוון השוק בטווח הקצר ובטווח הארוך, והמלצות האלוקציה הסקטוריאלית בארה"ב.

 "בעקבות הירידות, כ-17% מהמניות הנסחרות בבורסת ניו יורק נמצאת מעל ממוצע נע ל-200 יום, מצב חריג שלאחרונה התרחש בשנת 2016", כותב וואלד, ומוסיף – "בהסתכלות על תבנית ההתנהגות ההיסטורית של שוק המניות בארה"ב מאז 1994, לאחר מצבים כאלה נוטים השווקים להציג ביצועים חזקים בתקופה של 6-12 חודשים לאחר מכן.

"יחד עם זאת, בתקופה מיד לאחר המצב, של חודש עד שלושת החודשים הראשונים, השווקים מתאפיינים עדיין בביצועי חסר, ובכך נראה כי בשלב הקרוב נדרשת זהירות מאפיקי סיכון, במיוחד במידה ורמת התמיכה של 2,500 נקודות במדד ה-S&P לא תחזיק"

 האסטרטג הטכני של אופנהיימר ממשיך להחזיק בדעה חיובית על סקטור הטכנולוגיה, לאחר חולשה ממושכת בששת החודשים האחרונים, ורואה תמיכה למניות הסקטור ברמה הנוכחית. במקביל להמלצות הקיימות על סקטור הטכנולוגיה וסקטור הבריאות בארה"ב, עובר ארי וואלד להמלצה חיובית יותר על סקטור הנדל"ן (REIT) אותו מעלה ל Market Weight. בין מניות ה REIT המומלצות מציין ארי וואלד את מניית American Tower  (סימול: AMT), מפעילת מגדלים אלחוטיים המדורגת Outperform באופנהיימר.

 לעומת זאת, עובר האסטרטג הטכני של אופנהיימר להמלצה שלילית על סקטור האנרגיה, בעקבות שבירת רמות תמיכה ארוכות טווח וחולשה בולטת בשוקי הנפט והסחורות. היסטורית, לאחר ירידות חדות במחירי הנפט, לוקח זמן רב למניות חברות האנרגיה להתאושש. ארי וואלד מציג רשימה ארוכה של מניות חברות האנרגיה ששברו את רמות התמיכה לאחרונה, כגון מניות APA, NBL, FTI, XEC, DVN, HP, NFX, WMB.

אופנהיימר ממליצים על יורוגן – מחיר יעד של 75 דולר

WIX – עלייה של 20% במספר המנויים; רווח למניה של 0.39$ – מעל התחזיות; אופנהיימר מעדכנים התחזית

משקיעים בקרן הטכנולוגיה של סופטבנק גרופ קורפ נרתעים מהשקעה מתוכננת  של 16 מיליארד דולר ב- WeWork, המובילה בתחום חללי העבודה.

על פי פרסום בוול-סטריט ג'ורנל, קרנות ההשקעה של סעודיה ואבו דאבי חוששים  לגבי ההשקעה ושווי ההשקעה לרכישת גרעין השליטה ב-WeWork שבינתיים רק מפסידה.

קרן ויז'ן (Vision Fund) של סופטבנק היא אחת מבעלות המניות העיקריות של WeWork, לאחר שרכשה אשתקד קרוב לחמישית ממניות החברה בהשקעה של 4.4 מיליארד דולר על בסיס שווי של 20 מיליארד דולר. לאחר מכן התחייבה סופטבנק להשקיע 4 מיליארד דולר נוספים, כולל התחייבות בסך 3 מיליארד דולר בחודש שעבר על בסיס אומדן שווי של 45 מיליארד דולר.

ההשקעה החדשה תשקף שווי של כ-36 מיליארד דולר לWeWork כך לדברי המקורות וכפי שפורסם בוול-סטריט ג'ורנל. ההשקעה הנוספת תביא את סך השקעותיהן של סופטבנק והחברות המסונפות שלה ב-WeWork ליותר מ-24 מיליארד דולר.

קרן פבליק אינווסטמנט פאנד (PIF) של סעודיה וקרן מובאדלה אינווסטמנט של אבו דאבי השקיעו את חלק הארי של 100 מיליארד הדולר שגייסה קרן ויז'ן של סופטבנק. גודל החזקותיהן מאפשר להן למעשה להטיל וטו על השקעות מסוימות, ומעניק להן השפעה רבה על אישור מהלכיו של סאן מנכ"ל החברה.

ההתנגדות לעסקת WeWork החדשה היא יוצאת דופן מבחינתו של סאן, שרגיל לפעול בחופשיות ומצליח בדרך-כלל להשקיע בהתאם לרצונו. סאן בן ה-61 הפך את סופטבנק מספקית מכשירי טלפון סלולריים יפנית משעממת לאחת ממשקיעות הטכנולוגיה המשפיעות ביותר בעולם, שמשקיעים נכנעים לחזונה המבוסס על אינסטינקט יותר מאשר על ניתוח פיננסי מסורתי.

חלק מהמקורות אמרו כי ל-PIF ומובאדלה היו ספקות לגבי החוכמה בהכפלת ההשקעה בWeWork, וגם לגבי אומדן השווי הגבוה שלה. WeWork צפויה להפסיד השנה כ-2 מיליארד דולר, והקרנות הביעו חשש שהמודל העסקי שלה יהפוך אותה לפגיעה אם תתרחש האטה כלכלית, כך אמרו חלק מהמקורות.

ל-PIF ומובאדלה יש השקעות כבדות בנדל"ן, והן אמרו לבכירי סופטבנק כי הן מעדיפות שהקרן תמשיך לבצע השקעות טכנולוגיה.

WeWork מגדילה הכנסות, אבל גם ההפסד גדל

Wework  בחלל: האם החברה שווה 20 מיליארד דולר? לא

האם סופטבנק תרכוש את WeWork?

חללי עבודה משותפים – מה זה? מה היתרונות? מה מקבלים ובאיזה מחיר?

ההון הלא רלבנטי של החברות האמריקאיות

הן גייסו כאן כסף זול, מניבות תשואה מאכזבת, רושמות נכסים בערך גבוה המתבסס על שיעור היוון של 4.5-5% בשעה שהריבית בארה"ב  2.5% – כשירשמו בספרים את המספרים הנכונים, יהיו חברות שיאבדו את רוב ההון שלהן

חברות הנדל"ן האמריקאיות שגייסו כאן אג"ח בעשרות מיליארדי שקלים, הצליחו לעשות זאת בגלל סיבה אחת פשוטה – פערי הריביות בין ישראל וארה"ב. כאן היה להם יותר זול לגייס. הן לקחו שקלים הפכו אותם לדולרים, רכשו נכסים וקיבלו עליהם….תשואה נמוכה.

הבעיה של החברות האלו, היא לא היקף החוב העצום שלהם, אלא ההשקעות והנכסים שלהם. רוב החברות האלו ממוקד בשוק האמריקאי באזור מנהטן, ברוקלין וניו יורק בכלל. הנכסים נחשבים טובים. חלק מהחברות האלו יזם והקים/ מקים את הנכסים בעצמו, ורובן משכירות את הנכסים בהמשך.

המגייסות האמריקאיות – הבעיה העסקית

כן זה ערבוב של חברות יזמיות עם חברות נדל"ן מניב. הנכסים האלו מניבים תשואה של 4.5%-5%  בשנה – תשואה דולרית, וכאן הבעיה. זו לא תשואה שמשאירה רווח משמעותי, זו לא תשואה שבהכרח "משלמת" את המימון – לגייס בריבית שקלית של 5% ולהשקיע בנכס שמשיג תשואה דולרית של 5%, זה ממש לא ביג דיל, זה יכול להיות ביג "אסון".

זו בעיה עסקית – אין מרווח משמעותי. אבל זו לא הבעיה היחידה של החברות האמריקאיות.

המגייסות האמריקאיות – הבעיה החשבונאית

הריבית בארה"ב עלתה ארבע פעמים במהלך השנה, ממש לאחרונה היא עלתה בעוד 0.25% ל-2.5%. כשהריבית עולה, ערך הנכסים יורד!

ערך הנכסים של המגייסות האמריקאיות נשען על הערכות שווי. בהערכות השווי מתייחסים לנתון שנקרא שיעור היוון – מדובר בתשואה שמשקיע פוטנציאלי היה דורש על השקעה בנכס מסוים. ככל שהתשואה הנדרשת עולה כך התקבולים העתידיים מהנכס שווים פחות – כי כשמתרגמים אותם למונחים של היום הם שווים פחות.

התשואה הזו (שיעור ההיוון) תלויה במספר גורמים ובעיקר בריבית על נכסים חסרי סיכון (זו הריבית הבסיסית) כשעלייה יש להוסיף ריבית שנובעת מהסיכון של הנכס הספציפי. ככל שהנכס בטוח ויציב יותר, כך התשואה הנדרשת תהיה נמוכה יותר, וככל שהוא יהיה מסוכן יותר  כך הריבית שתידרש עליו תהיה גבוהה יותר.

וכמה "דורשים" המשקיעים בארה"ב? על סמך הדוחות הכספיים של החברות האמריקאיות/ המגייסות האמריקאיות, התשואה הנדרשת, משמע שיעור ההיוון הוא 4.5%-5%. האמת – זה כלום. זה אפילו מצחיק. נכון, אתם במנהטן בניו יורק, אתם במקום המבוקש בעולם. אבל אצם גם במקום מסוכן, אחרי רצף של עליות במחירי הנדל"ן, ואתם במקום שבו הריבית עלתה, ואלטרנטיבות ההשקעה (התחליפים) הפכו לאטרקטיביים יותר.

ההנחה הגלומה בהערכות השווי של הנכסים שמשקיעים מעוניינים/ רוצים להשקיע בנכסים האלו שיניבו להם תשואה של 4.5%-5%. אבל האם אתם הייתם משקיעים בנדל"ן כדי לקבל תשואה כזו, כאשר הריבית הבסיסית (חסרת סיכון) היא 2.5%.

אתם יכולים להשקיע באגרות חוב של ארה"ב הגדולה ולקבל ריבית בסדר גודל של 2.5% על השקעות לטווח קצר ועד 2.9% על השקעות לטווח של 10 שנים.  אז שווה לכם לקחת סיכון בנדל"ן בניו יורק, ולקבל רק עוד 1.5%-2% תשואה?  כנראה שלא.

פרמיית הסיכון בהערכות השווי מאוד נמוכה, ועד כמה נמוכה, אפשר להבין דווקא מהחברות הישראליות שעוסקות בנדל"ן מניב. בארץ, הריבית היא 0.25%, ריבית הפריים היא 1.75%, והחברות הגדולות מספקות שערוכים  והערכות שווי לנכסים שנחשבים חזקים לפי שיעור היוון של 7%-8%. פער/ פרמיה של 5%-6% ויותר. אז למה הפרמיה בארה"ב היא רק 2%, ופה היא 6%? מי צודק ומי טועה? ומה זה חשוב בכלל?

אז תתפלאו – אנחנו צודקים. אנחנו בארץ מגלמים סיכון ריאלי יותר. שם, בארה"ב הגדולה – לא מתמחרים נכון את הסיכון (בינתיים); ולמה זה חשוב כל כך? כי ברגע שהסיכון יתומחר בספרים, כלומר, ברגע ששיעור ההיוון של הנכסים במסגרת הערכות השווי יעלה, אז ערך הנכסים כאמור יירד, וזה יכול להיות משמעותי מאוד.

עד כמה משמעותי? עלייה של 1% בשיעור ההיוון, יכולה "לגלח" מהשווי של הנכס סביב 15%. עלייה של 2% כפול – קרוב ל-30% , וזה לא בשמיים.

וכשערך הנכסים יורד, ההון יורד, רק שהוא יורד בשיעור גבוהה יותר. המודל של החברות האלו הוא מודל ממונף – לוקחים כסף (מישראל) משקיעים בחברות נכס (חברות ייעודיות שמחזיקות בנכס), וממנפים גם את השכבה הזו. מינוף על גבי מינוף, כאשר ההון העצמי מהווה חלק קטן יחסית מהמאזן – זה משתנה כמובן בין החברות, אבל בואו נתייחס למקרה ה"יציב ביותר" –  נניח שההון מהווה 50% מערך המאזן/ ערך הנכסים.

במצב כזה, יציב לכאורה, ירידת ערך הנכסים ב-30% (עלייה מוערכת בשיעור ההיוון של כ-2%), מתגלגלת לירידה של 60% בהון העצמי – OMG.

החברות האמריקאיות – כדור השלג

 כשמגיע סחרור קשה לדעת מתי הוא ייפסק. מה זה קשה? אי אפשר לדעת.  אנחנו נמצאים בסחרור. יכול להיות שזה יהיה בסופו של דבר מכה קלה בשוק, יכול להיות שזו תהיה קריסה גדולה; ויכול להיות וזה קורה די הרבה,  שעוד כמה חודשים טובים נדע "מי שחה ערום", ואחרי זמן מה, נישאר עם החברות הטובות והאיכותיות.

אלא שבינתיים התהליך המדבק הזה, יוצר מציאות חדשה – אי אפשר לגייס חוב, אי אפשר למחזר חוב. כשאגרות החוב צונחות והתשואה האפקטיבית עליהן עולה, אי אפר לגייס חוב – הגופים המוסדיים מחפשים (לרוב) למכור לא לקנות; והחברות לא יכולות להרשות לעצמן חוב יקר בתשואה המגולמת באג"ח כיום – לגייס חוב בריבית של 15%, 17%, 20%, זו בעצם הודאה על פשיטת רגל.

החברות האמריקאיות – הלקח

עולם כמנהגו נוהג, ואין חדש תחת השמש. הציבור משקיע כספים בקרנות נאמנות, קופות גמל וקרנות פנסיה.

הגופים האלו עמוסים בכסף שלנו ומחפשים השקעות אטרקטיביות. הריבית אפסית וצריך לייצר תשואה. הריבית אפסית ויש הרבה כסף שמחפש אלטרנטיבה, אז הוא זורם בהתחלה לנכסים טובים, ואחר כך לבינוניים ואחר כך לנכסים לא מי יודע מה – זה היה תמיד, וגם במקרה הנוכחי.

הכסף זורם לאגרות חוב ממשלתיות, ואחר כך, לאגרות חוב של חברות חזקות בארץ, ואחר כך לאגרות חוב  של חברות פחות חזקות, ותוך כדי גם לחברות אמריקאיות.

המסקנה – אל תצפו לשינוי. זה הטבע האנושי. זה ישנה צורה, זה ישנה שם, אבל תמיד תאוות הבצע תגבר על הפחד וכספים יזרמו לנכסים מסוכנים בעטיפה סולידית. קל לפתות את מי שרוצה להתפתות.

אג"ח אמריקאיות – המקרה של אול-יר

הנדל"ן המניב בישראל הוא התחום הכי ממומן בארץ – כך עולה מבדיקה של בנק ישראל.

המערכת הפיננסית בישראל חשופה לענף הנדל"ן המניב יותר מאשר לכל ענף אחר במשק, כותבים הכלכלנים של בנק ישראל ומוסיפים – " להערכתנו היקף האשראי שניתן בישראל לענף עומד על 140 מיליארד ש"ח, והם מהווים כ-16% מהאשראי למגזר העסקי.

"כ-100 מיליארד ש"ח מתוכם ניתנו לחברות הציבוריות שאת יציבותן הפיננסית אנו מנתחים, ורוב הסכום הזה ניטל כאג"ח תאגידיות נסחרות (אלה מהוות 35% מהאג"ח התאגידיות בארץ, ללא בנקים וביטוח).

"שטחיהם של הנכסים המניבים (במונחי מ"ר) גדלו בין 2009 ל-2017 בכ-3% לשנה בממוצע, והגידול התרכז בנכסים למשרדים ולמסחר. בד בבד עלה משמעותית השווי ההוגן של הנדל"ן המניב, אך עלייה זו מתונה מעליית השווי של הנדל"ן למגורים. שטחי המסחר תופסים נתח משמעותי מהשווי ההוגן של סך הנכסים המניבים, גם בהשוואה בין-לאומית.

"רווחיות החברות הציבוריות בענף הנדל"ן המניב נובעת במידה רבה מרווחי שערוך – הממוצע השנתי בין 2010 ל-2017 עומד על כ-46% מהרווח לפני מס שהשיגו כלל החברות.

"בין 2009 ל-2017 שיפרו החברות לנדל"ן מניב את הפרופיל הפיננסי. משנת 2011 לא חל שינוי משמעותי בהיקף החוב הפיננסי, אף על פי שהשערוכים המצטברים גדלו במשך הזמן.

"בין 2009 ל-2017 נמחקו חברות לנדל"ן מניב שהפרופיל הפיננסי שלהן טוב פחות מפרופיל החברות שנותרו סחירות בבורסה. מתוך 19 החברות שנמחקו, 10 נמחקו עקב הסדר חוב.

"בין 2009 ל-2017 ירדה משמעותית ההשקעה בנכסים מניבים בחו"ל אך פיזורה הגאוגרפי עלה. את הירידה המשמעותית בהחזקות במדינות מפותחות קיזזה חלקית הגדלת ההחזקות באזורים מפותחים פחות.

"היות שהמערכת הפיננסית חשופה לנדל"ן המניב, והיות שהענף נטל חלק משמעותי במשברים פיננסיים שונים, יש לנטר אותו. אך מאחר שבישראל קיים מחסור בנתונים (כגון מחירי הנכסים, שיעורי התפוסה ודמי השכירות למ"ר), ניתן לנתח את המגמות בו רק בדיעבד ועל יסוד הדוחות הכספיים. הדבר מקשה על הניסיון לזהות מבעוד מועד אם מתפתח סיכון מערכתי.

סלע קפיטל רוכשת נדלן מניב בנצרת עלית – תשואה של…

תתרחקו מהשקעה בנדלן מניב

מחשבון תשואה

בעקבות פגישת עם הנהלת חברת טבע (TEVA), אנו משמרים את המלצתנו על Perform.  במידה רבה, הסתכלות שלנו על טבע שמנוהלת על ידי קאר שולץ, מתמקדת בתהליך ארגון מחדש והורדת הוצאות בחברה, כאשר הפגישה חיזקה את רמת הביטחון בנוגע ליכולת החברה להשיג את יעדיה לשנת 2019.

בנוגע להתייעלות, מהלך הפחתת ההוצאות התפעוליות הושלם ברובו, אך יש עדיין מקום לשפר את עלויות הייצור.  החברה סגרה 7 מפעלים בשנת 2018 ותסגור מספר דומה ב-2019.

טבע ציינה כי 90% מהייצור נעשה רק ב-12 מפעלים. מוצר Ajovy (Fremanezumab) לטיפול במיגרנות אמור להוות אחוז משמעותי בצמיחת החברה החל משנת 2021 (אנו צופים הכנסות של 620 מיליון דולר בשנת 2022), והביקוש למוצר הוא מעל לציפיות החברה, עם 30% נתח השוק (Aimovig של אמג'ן ב-52% ו-Emgality של אלי לילי 15%).

Ajovy צפוי להיות מאושר באירופה בסוף הרבעון הראשון 2019, עם השקה בגרמניה בסוף הרבעון השני 2019.  טבע גם מציינת כי מנוע צמיחה נוסף לטווח הארוך הוא מוצרי biosimilars. הקמת מתקן הייצור של biosimilars בגרמניה תסתיים עד סוף 2019 ותהליך האישור צפוי לקחת עד כשנתיים. בשורה התחתונה, הנהלת טבע מציגה עד כה התקדמות ביישום תכניותיה, אבל אנו צופים בשנת 2019 חולשה בנתונים הפיננסיים, ומעריכים כי מניות TEVA תתקשה להשיג ביצועי יתר בטווח הבינוני.

מנגד, במיטב דש אופטימיים במיוחד על טבע. הערכת האנליסטים של בית ההשקעות שהחברה תציג בשנה הבאה הכנסות גבוהות מהנחיות הנהלת החברה. ההמלצה של מיטב דש על טבע עלתה לתשואת יתר ומחיר היעד עלה ב-2 דולר ל-23 דולר, לעומת מחיר של 16.5 דולר בשוק.

יונתן קרייזמן ממיטב דש כתב בהערכתו כי המימושים האחרונים במניית טבע יצרו הזדמנות במניה עקב שלוש סיבות מרכזיות: חששות כבדים מדי ביחס לפרשת הגבלים עסקיים בארה"ב; שחיקה נמוכה ביחס לצפי לקופקסון בשנה הקרובה ותחזיות פסימיות מדי לגבי מגזר הגנריקה בארה"ב. "ב-2019 תציג טבע הכנסות של 18.3 מיליארד דולר ו-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) של קרוב ל-5.6 מיליארד דולר – גבוה משמעותית מתחזיות קונצנזוס האנליסטים.

"קשה לאמוד את מידת הנזק המגולם בחקירת ההגבלים בארה"ב, אך חשדות מופנים כנראה כלפי דרג הנהלה זוטר – מה שמחליש להערכתו את הטיעון 'למזימה רחבת היקף'. זאת בשל המורכבות הנדרשת לצורך תיאום מחירים של כ-300 תרופות (לפי החשד) על-ידי מנהל בדרג זוטר יחסית.

"להבנתנו, בקביעת קנסות ונזקים, עשויה להיות משמעות לדרגת המנהלים כלפיהם מופנים החשדות. מתוך הנחה שמרבית ההנהלה הקודמת כבר אינה בחברה, אנו מעריכים שאם וכאשר התנאים יבשילו – ההנהלה הנוכחית תהיה בעמדה עניינית לסיים את החקירה בפשרה".

בקשר לקופקסון, אומר קרייזמן – "עד כה "מרבית הקלפים שיחקו לטובת טבע", כשנתח השוק של המתחרה הגנרית מיילן הוא 21% בקופקסון במינון 40 מ"ג. מומנטה וסנדוז, יצרניות הגרסה הגנרית השנייה שנכנסה לשוק, "תקועות על נתח שוק של 2%" שיעלה להערכתו ל-5% ב-2019. עם זאת, הוא מוסיף שטבע נפגעה יותר מהצפוי מהורדת המחיר של מיילן (שחתכה את מחיר הגרסה הגנרית שלה בקיץ האחרון) והוא מעריך שב-2019 המחיר יישחק ב-35% ונתח השוק של טבע יעמוד על 70%.

ובנוגע לגנריקה מעריך קרייזמן – "לאחר שחיקה מסיבית במחירים בשנים האחרונות, מסתמנת מגמת התייצבות. להערכתו המחירים יישחקו ב-8% ב-2019 ופוטנציאל ההשקות של תרופות גנריות חדשות הוא של 300 מיליון דולר באותה שנה.

"2019 נראית טוב. סימני השאלה מתחילים ב-2020. למרות שטבע הפסיקה לספק נתוני רווחיות עבור סגמנטים, ערכנו ניתוח רווחיות שמניח EBITDA של כ-5.56 מיליארד דולר כתוצאה מקיזוז חיובי בין אובדן ה-EBITDA משחיקת תרופות (קופקסון – אובדן של 440 מיליון דולר) והתייעלות של 900 מיליון דולר. לעומת זאת, ב-2020 אנו צופים ירידה ב-EBITDA לכ-5.4 מיליארד דולר, שכן תוכנית ההתייעלות מסתיימת, והגידול הצפוי בתרופות אוסטדו ו-Ajovy עדיין אינו מפצה על המשך שחיקת הקופקסון".

אז באופנהיימר שמרניים, במיטב דש אופטימיים, בינתיים הימים האחרונים היו חלשים מאוד בגזרת מניות התרופות הגנריות.

מניית טבע

האם מניית טבע יכולה לרדת לאפס?

שר הכלכלה אלי כהן, קבע היטל של 0.25% על יבוא מלט. זה היטל מצחיק , זה כמו להגיד במילים אחרות – אפס היטל.

היבואנים ניצחו, כנראה בגלל היכולת שלהם לנפנף בכך שאם יוטלו היטלים ומיסים על המלט שהוא חומר גלם עיקרי בבניית דירות, מחירי הדירות יעלו.

אלא שמדובר במספרים קטנים – על פי הערכות ההיטל היה מעלה את מחיר הדירה סביב 1%, רק שנראה שבאוצר ובמשרד הכלכלה חושבים על כל אחוז. הם חסמו את התחרות בשוק המקומי. הם מעדיפים סגירת מפעל אבל לא עלייה במחירי הדירות.

על רקע ההחלטה, התפטר ירון קפלן, מנכ"ל מלט הר טוב. אין עתיד לחברה אם ימשיכו למכור מלט במחירי היצף, הוא אומר

מלט טוב, היא המפעל השני בגודלו בייצור מלט בישראל.

קפלן אמר בהודעת ההתפטרות שלו כי הוא לא רואה איזה עתיד יש לחברה  לאחר המס הלא משמעותי שהטיל שר הכלכלה. זה יאפשר להם לטענתו להמשיך למכור במחירי היצף, הפוגעים ביצרן המקומי.

לפי הערכות בפני מלט טוב יש שתי אפשרויות:  סגירת המפעל, או עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. במקרה של עתירה לא יוכלו הר טוב לסגור את המפעל ולפטר עובדים. יש לציין שעדיין לא התקבלה ההחלטה סופית והיא מחכה לאישור של שר האוצר וועדת הכספים.

את קפלן יחליף רונן יונה, מנכ"ל הקבוצה. בשלב זה ישמש מנכ"ל הקבוצה ומנכ"ל המפעל.

קפלן משמש מנכ"ל המפעל מאז שנת 2011, עוד כשהיה בבעלות נשר. ההחלטה על מיסוי יבוא המלט הגיעה בניגוד להחלטות ועדה שבדקה את הנושא, אך בעקבות חקירה במשרד הכלכלה שמצאה שיוון וטורקיה מייצאות לישראל במחירי היצף. התומכים במס אומרים שהמצב ימנע פיטורי עובדים בתעשיות המלט המקומיות, המתנגדים אומרים שזו פגיעה בתחרות והשתלטות על המחירים של מונופול המלט בישראל

המחירים בארץ של מוצרי הטאולטיקה גבוהים בצורה משמעותית מהממוצע במקומות אחרים בעולם – כך עולה מבדיקת משרד הכלכלה 

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, חתם על רשימת המוצרים המעודכנת שעליהם תחול חובה להציג את פערי המחירים בין ישראל למדינות שונות בעולם

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן תמשיך לאכוף את הצו, וקמעונאי שלא יציג לצרכן את מחיר המוצר בחו"ל יהיה חשוף לעיצומים כספיים שיוטלו עליו

הרשימה כוללת את 8 המוצרים בהם פערי המחירים הגבוהים ביותר – 49% לנמוך ביותר ועד ל-115% לגבוה.

בין המוצרים: משחות שיניים "קולגייט", דאודורנט גברים "ג'ילט",  דאודורנט נשים "דאב" וכן לראשונה מוצרי היגיינה לנשים: טמפונים של המותג "או בה" ותחתוניות של המותג "אולוויז דייליז".

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן חתם על צו סימון מוצרים מעודכן, המשווה את מחיריהם הממוצע של מוצרים שונים בחו"ל לאלו המשווקים במדינת ישראל ונמצאים בשליש העליון של ההתפלגויות, כלומר – נמצאו כיקרים ביותר מבין כלל המוצרים מאותה קטגוריה. הצו פורסם 12.12.2018 והוא נותן לרשתות השיווק 10 ימי עבודה להיערך. משמע שהחל מיום  27.12.18 השלטים חייבים להימצא ליד המוצרים כפי שקובע הצו.

בין המדינות שנבדקו נמצאות פורטוגל, בולגריה, צ'כיה, גרמניה, רומניה, בולגריה, צרפת, אסטוניה, אוסטריה, בריטניה, פורטוגל, אירלנד ודנמרק.

במקביל לעדכון הצו, הממונה על הרשות להגנת הצרכן, עו"ד מיכאל אטלן הוציא הנחייה מעודכנת בנושא הצו ובה הנחיות לקיום הצו (גודל השלטים, גופן, מיקום ועוד) – ההנחיה נמצא באתר הרשות.

הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן מבצעת אכיפה ומטילה עיצומים כספיים על כל שלט שלא יוצב על המדף, לצד המוצר.

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "הרשות תמשיך לאכוף את הצו ותוודא שהקמעונאיים מציגים לצרכנים את המחיר הממוצע של המוצרים בחו"ל כפי שדורש הצו. הדבר חשוב למאבק ביוקר המחייה והרשות שותפה למאבק זה. במוצרים שבצו פערי המחירים גדולים ולא הוגנים, מחירים שמשקפים כוחנות כלכלית רק כי אפשר".

המוצרים שנכללו בהחלטת הוועדה הם:

ממעקב מחירים שעורך המשרד באמצעות דוח נתוני נילסן, עולה כי הרפורמה בטואלטיקה אשר החלה באפריל 2017, מחלחלת לצרכן ונותנת אותותיה. מבין המוצרים השונים בהם ניתן לראות ירידת מחירים, משחות שיניים קולגייט ודאודורנטים מבית המותגים דאב וג'ילט.