חודש דצמבר הגיע, עוד שנה עומדת להסתיים ורגע לפני השנה האזרחית החדשה חשוב לבדוק את ההפרשות שלכם לפנסיה, את ההשקעה שלכם בקופת גמל, וכמה הפקדתם לקרן השתלמות. מסתבר שאתם יכולים לחסוך הרבה מס בהתנהלות נכונה.
הסיבה היא פשוטה – המדינה מדרבנת אותנו לחסוך לפנסיה, והיא מאפשרת לנו להכיר בחלק מההשקעה בחיסכון הפנסיוני (חיסכון לגיל פנסיה/לפרישה) כהוצאה שוטפת וכך בעקיפין להקטין את המיסים שאנו משלמים. אחרי הכל, ברגע שהפרשה לפנסיה (בחלקה) מוגדרת כהוצאה, אזי השכר למס מופחת, ובהתאמה הוצאות המס פוחתות.
למה דווקא בדצמבר? כי ההטבות הן לכל שנה קלנדרית, ואם לא תפקידו השנה, תאבדו את ההטבה השנתית.
ההטבות האלו יכולות להיות שוות הרבה כסף – אלפי שקלים בשנה, ובמקרים מסוימים (תלוי בפרמטרים כמו שכר, סוג העובד – עצמאי או שכיר) ועוד, זה יכול להגיע גם ליותר מכמה אלפים.
מעבר לכך, יש לכם זכויות שאולי לא דרשתם, והזמן הנכון לעשות זאת הוא בסוף שנה. למשל, האם בדקתם שעדכנו לכם את ההטבה של תוכנית נטו למשפחה? האם אתם גרים בפריפריה? כי אם כן, מגיעות לכם הטבות מס גדולות, וזה רק חלק מההטבות.
תפקידו לפנסיה – זה חשוב, וגם: תקבלו הטבות מס גדולות
נתחיל בפנסיה, ובאופן ספציפי בהפקדות לקרנות השתלמות של שכירים ושל עצמאים. שכירים (בחלקם) מפרישים לקרן השתלמות דרך העבודה, ובמקביל המעסיק מפריש גם. מדובר בכלי נהדר – השקעה לטווח בינוני (6 שנים) עם הטבות מס גדולות, אבל בשנים האחרונות ההטבה לעצמאים שמפקידים לקרנות השתלמות גדלה משמעותית והפכה את ההפקדה למשתלמת במיוחד – עצמאי יכול להפקיד עד 7% מהכנסתו לקרן השתלמות. נכון ל-2023, תקרת ההפקדה המוכרת כהוצאה היא 19,920 שקל בשנה, כלומר מדובר על הפרשה של 7% משכר של 283,905 שקל. במילים פשוטות אם ההכנסה שלכם כעצמאים היא 283,905 שקל, אתם יכולים להפריש לקרן השתלמות 19,920 שקל, וליהנות מהטבות מס גדולות. מעבר לכך, ניתן להפקיד גם יותר, אך ללא הכרה במס, ולפעמים זה כדאי.
עצמאים בעלי הכנסה נמוכה יותר, יפקידו את החלק היחסי – 7% מהשכר השנתי שלהם, וגם הם ייהנו מהטבת מס גדולה פרופורציונית לשכר שלהם. למדריך קרנות השתלמות לעצמאים
החל משנת 2017 קיימת לעצמאים חובת הפקדה לפנסיה. התקרה להפקדה היא כ-206 אלף שקל, והטבות המס אופטימליות בהפקדה של 16.5% מהשכר. זו עוד הטבה גדולה ששווה כמה אלפי שקלים בשנה.
אגב, מ-2016 אתם יכולים לבחור בעצמכם את קרנות הפנסיה. נכון ל-2023, יש ארבע קרנות פנסיה ברירת מחדל – אלטשולר שחם, מיטב דש, מור ואינפיניטי – שגובות דמי ניהול נמוכים במיוחד. מה זה אומר? שאתם יכולים לחסוך עד הפנסיה מאות אלפי שקלים. אז רגע לפני שדוחפים לכם קרן פנסיה, תבקשו את קרנות הפנסיה ברירת מחדל. למדריך קרנות פנסיה ברירת מחדל
קופת גמל להשקעה – האם כדאי?
קופת גמל להשקעה היא מוצר שקיים מאז 2016 והוא מבטא יתרונות גדולים. מדובר בחיסכון שניתן למשוך ממנו את הכסף בכל שלב ובכל גיל ולא דווקא בגיל פרישה. כלומר, לא מדובר בקופת הגמל של פעם, אלא בעצם בתוכנית חיסכון נזילה.
מי שמעוניין להתמיד ולחסוך בקופת הגמל להשקעה עד לגיל פרישה ייהנה משתי הטבות מס: פטור ממס רווח הון (מס על הרווחים של הקופה = רווחי ההשקעות) ופטור ממס על הקצבה (קצבת פנסיה פטורה ממס).
קופת גמל להשקעה נועדה לעודד את הציבור להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלו , אך יחד עם זאת לא להכביד על הציבור ו"לנעול" אותו עם חיסכון עד גיל פרישה. החוסכים בקופת הגמל להשקעה יוכלו לעבור בין מסלולים שונים בקופה ובין קופות שונות מבלי שזה יחשב כמימוש ולכן לא יחויבו במס על הרווח.
למעשה, קופת גמל להשקעה עדיפה על השקעה בקרנות נאמנות כי קיים בה היתרון המיסויי, אם כי המגוון בקרנות נאמנות עדיין גדול יותר. הקופה גם עדיפה על פוליסות חיסכון, גם בהטבות המיסוי וגם בדמי הניהול (הצנועים יותר בקופות גמל להשקעה).
גם בקופת גמל להשקעה קיימת תקרת הפקדה שנתית אשר משתנה מדי שנה. נכון ל-2023, מדובר על תקרה של 76,449 שקל. כלומר, אם לא תפקידו בקופת הגמל להשקעה את תקרת הסכום עד סוף השנה, תאבדו את הטבת המס לאותה שנה. חשוב להזכיר שמדובר במוצר פנסיוני שעשוי להיות תוספת לפנסיה העתידית שלכם. אז אם יש לכם כסף פנוי, מה יש לכם להפסיד? אם הצלחתם לחסוך לעד גיל 60, מצוין. אם לא – תמשכו את הכסף, בלי קנס. למדריך קופות גמל להשקעה.
ההטבות והזכויות שלכם לא מתבטאות רק בהשקעות לפנסיה. יש הטבות מס נוספות, והנה הן לפניכם:
מענק עבודה – נותנים לכם, לא תיקחו?
מענק עבודה זה גם מה שנקרא – מס הכנסה שלילי (למדריך המלא). המענק הזה רלוונטי הן לשכירים והן לעצמאים. הזכאות היא שנתית, כך שכדי ליהנות מהמענק יש להגיש תביעה כל שנה. את הבקשה ניתן להגיש בכל שנה עד סוף חודש נובמבר עבור השנה הקודמת. אם אתם בני 23 ומעלה והורים לילדים, או בני 55 ומעלה ללא ילדים תוכלו לקבל את המענק בהתאם למדרגות שנקבעות לפי הכנסתכם הממוצעת ולפי מספר הילדים שלכם. למשל, אם אתם בני 23 ומעלה והורים לילד אחד או שניים, או בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, תהיו זכאים למענק אם התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל הכנסותיכם מעבודה או עסק במספר חודשי עבודתכם בפועל גבוהה מ-2,080 שקל ונמוכה מ-6,270 שקל.
תיאום מס
עובדים שעבדו ביותר ממקום עבודה אחד במהלך השנה, או עובדים שהחליפו מקום עבודה במהלך השנה או כאלו שהפסיקו לעבוד לפני סוף השנה, כדאי לכם לעשות תיאום מס ברשות המסים, פשוט מכיוון יש סיכוי טוב שנוכו מהשכר שלכם מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי בשיעור גבוה מדי. תיאום המס ותיאום הניכויים בביטוח לאומי יאפשרר למעסיק לנכות משכרכם שיעור מופחת של דמי המס והביטוח הלאומי ואף להחזיר לכם את כל הסכומים העודפים שנוכו לכם במהלך השנה. אפשר לעשות זאת דרך האינטרנט, זה פשוט, וזה חוסך הרבה כסף (למדריך המלא)
וזה עדיין לא הכל – חשוב שתבדקו אם קיבלתם מספיק נקודות בהמשך לתוכנית נטו למשפחה, ובכלל אם הנקודות לצורך מס אכן משקפות את מצבכם המשפחתי. כמו כן, חשוב לדעת שתרומות מזכות במס (מקבלים הכרה בהוצאות על התרומה); וכן שעצמאים יכולים להפחית את נטל המס אם הם מקדימים הוצאות, ואז הרווח קטן וחבות המס יורדת.
עניין חשוב נוסף – חיסכון במס למשקיעים בניירות ערך גם ניתן ליישום בסוף שנה. המס על רווחי ניירות ערך הוא לפי המימוש. אם אתם מעוניינים להקטין את חבות המס על רווחי ניירות ערך ויש לכם בתיק ניירות עם הפסדים, תשקלו לממש אותם (אם יש לכך הצדקה כלכלית).
"הבנקים הגדולים מחסלים את התחרות בענף ה-P2P" כך טוען אייל אלחיאני, מנכ"ל טריא במסגרת הדיון שיזמה ח"כ רחל עזריה, יו"ר ועדת הרפורמות.
עזריה כינסה דיון אודות שורה של מהלכים שיזמו הבנקים כדי לחסום את התחרות בשוק ההלוואות, בהמשך לטענות חברות ה-P2P כי הבנקים הגדולים בישראל מונעים את התחרות בשוק ההלוואות על ידי הטלת מגבלות והגבלות על הפלטפורמות במטרה לדחוק אותן מהשוק. בדיון בו השתתפו נציגי איגוד הבנקים, חברות P2P, משרד המשפטים, הפיקוח על הבנקים והפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר כמו גם אלה של רשות ניירות ערך.
אייל אלחיאני, מנכ"ל חברת ה-P2P טריא סיפר במסגרת הדיון על המאבק של החברה בראשה הוא עומד לתחרות הוגנת בענף ההלוואות: "הבנקים הגדולים פוחדים מאוד מהתחרות החדשה שנושפת בעורפם. הם לא יודעים איך להתמודד עם העובדה שאנחנו מציעים מהפכה אדירה מצד אחד עבור מיליוני חוסכים בישראל ומהעבר השני אלטרנטיבה ללווים שיכולים להוזיל את עלויות האשראי שלהם. לבנקים הגדולים אין פתרון טוב יותר לתחרות החדשה אז הם החליטו פשוט לחסום אותנו".
בין העדויות שעלו בוועדה ניתן למנות עיכובים בהעברות כספים, חסימה אקראית של חשבונות נאמנות, הכפשות מטען הבנקים הגדולים בישראל את ענף ה-P2P ועוד. אם לא די בכך, במישור העסקי הבנקים לרגל כניסת חוק ה-P2P לתוקף החליטו להעלות בצורה דרמטית את העמלות לפלטפורמות ההלוואות החברתיות כדי לפגוע במודל העסקי שלהם.
נדב מנסדורף, סמנכ"ל אסטרטגיה בחברת ה-P2P טריא אמר כי "הבנקים פועלים בשיטת מצליח שבו יורים בכח הכלים כדי לפגוע בנו בתקווה שמשהו יצליח. אנחנו שמחים שועדת הרפורמות אינה משחקת לידי הבנקים ופועלת כדי למנוע את נסיונות הבנקים לפגיעה בתחרות".
"ההתעמרות של המערכת הבנקאית והבריונות כלפי פלטפורמות ה-P2P מבהילים. הגופים הגדולים לא בוחלים באמצעים כדי לסכל את התחרות", מסביר מנסדורף.
עו"ד שלומי תורג'מן, שותף מייסד ב- BTB, פלטפורמת ההלוואות החברתיות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים בדיון ועדת הרפורמות שהתקיים בנושא: יישום חוק ההלוואות החברתיות:
"הישג לפלטפורמות: בעקבות גרירת רגליים מצד בנק ישראל ותשובות לא ראויות, הורתה חברת הכנסת רחל עזריה לרשות שוק ההון לפתוח בהכנה של הליך חקיקה שייאלץ בנקים לפתוח חשבונות לפלטפורמות וכן יקבע פיקוח על תעריפים. ראוי שהבנקים יפנימו את פירות רפורמת שטרום. יש לזכור שאנו מקבלים כספים בהעברה בנקאית אך ורק מלקוחות ישראלים שיש להם חשבונות בבנקים ישראלים. לכן, יש לפוגג את המושג הלבנת הון או מימון טרור מפי הבנקים, דבר המעיד על חולשת טענותיהם והפחד שלהם מתחרות אמיתית.
הפלטפורמות פה להישאר ולהוות תחרות ראויה והוגנת לבנקים הן בשוק האשראי והן בשוק החיסכון והפיקדונות שלא זוכים אצלם לריבית".
עוד הוסיף עו"ד תורג'מן כי, "בנק ישראל בדיון החליט לחזור בו מהכנת מסמך ההבנות שאמור היה להסדיר עבור הבנקים את העבודה מול הפלטפורמות ה- P2P, כתוצאה מכך עלה זעמה של חה"כ עזריה שהורתה לרשות שוק ההון לפתוח בהכנה להליך חקיקה שיאלץ את הבנקים לפתוח חשבונות לפלטפורמות ולהעניק להם את ההנחות המגיעות להם במסגרת זו".
לאחרונה המפקחת על הבנקים , ד"ר חדוה בר הודיעה כי היא מעוניינת שהקשר בין הבנקים לביחן הזירות החברתיות יהיה מפקוח, וזאת כדי לא לפגוע בזירות החברתיות (לכתבה המלאה)
מדריך הלוואות חברתיות – מה זה בכלל? האם כדאי לקחת הלוואה חברתית והאם כדאי להשקיע במסגרת הלוואה חברתית (כמלווה) (למדריך המלא)
בתוך כך, ועדת הרפורמות, קיימה דיון בכדי לבדוק את היערכות גורמי הממשלה לכניסתו לתוקף של החוק המסדיר הלוואות P2P, אשר אושר בוועדה במושב הכנסת הקודם. על פי החוק, רשות שוק ההון היא הרגולטור לפלטפורמות אלה, אך הן מתנהלות דרך חשבונות בנק, והבנקים מפוקחים ע"י בנק ישראל.
יו"ר הוועדה פתחה את הדיון: "הגיעו לוועדה פניות ממספר פלטפורמות של הלוואות על קשיים, ובעת בירור הדברים מול בנק ישראל והבנקים עצמם ניסינו להבין אם מדובר באירועים נקודתיים, כחלק מבלי לידה טבעיים של שינוי משמעותי, וגילינו כי מדובר בתופעה ונרצה להבין בדיון הזה כיצד ניתן לקדם את הדברים".
בחלקו הראשון של הדיון ניתנה במה לנציגי הפלטפורמות השונות לספר על הקשיים שהם חווים. בין החברות הרבות שררה הסכמה כי הבנקים מונעים את פעילותם, אם דרך אי פתיחת חשבונות בנק או דרך מניעת העברות בנקאיות שהיא רוב רובה של הפעילות, וגם אלו אשר מאפשרים את הפעילות, עושים זאת תוך הערמת קשיים, כגון עמלות גבוהות מאוד, חסימה למספר ימים, והפחדת לקוחות פוטנציאליים.
עפר כרמל ממיטב דש הלוואות, אמר: "בשל העובדה שבנקים אחרים לא מוכנים בכלל לעבוד אתנו, בנק לאומי היום הוא מונופול ואנחנו לקוח שבוי, אז אין להתפלא שהוא מעלה מחירים, ואני משלם לו 8% מההכנסות שלי כריבית, שזה ממש ריבית נשך. אנחנו חוד החנית ביצירת אשראי חוץ בנקאי ותחרות לבנקים, ואם לא יגנו עלינו, אנחנו ניסגר. אני מבין שבנק ישראל יגנו על הבנקים בכל דרך, זה בד.נ.א שלהם, אז אני פונה פה לאוצר ולחברי הוועדה – אם לא יעזרו לנו, אנחנו ניסגר". עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב, הגיב: יש לנו פה סקופ – הבנקים סוף סוף מגלים עניין בעסקים הקטנים, ועדיין אנו משלמים, בלי שום סיבה, פי 4 ריבית מעסק גדול. אין ברירה, התשתית של הפלטפורמות היא בבנקים, ולכן העמלות שלהם יגררו את כל התעשייה. מיטב דש הוא לא עסק פילנטרופי, אז אם גובים ממנו 8% עמלה, לאן היא תגולגל? שר האוצר יכול לעשות מעשה פה, ולקבוע עמלה אחידה, בדיוק כמו שעשה מהפכה בתחום התקשורת, ובינתיים חשוב שהוועדה תמשיך ללחות כי היא הגורם היחיד שמניע משהו בתחום".
עו"ד לבנת קופרשטיין-דאש, איגוד הבנקים: "אני מתנגדת לטענה הפופוליסטית כאילו הבנקים פועלים באופן שהם פועלים בשל דאגה מתחרות, למרות שהיא נראית טוב בעיתונים. לבנקים יש מתחרים יותר גדולים מכם! מה שבאמת מטריד את הבנקים, ולא נפתר בחקיקה בשום דרך, זה איסור הלבנת ההון. אם החוזר הסופי של בנק ישראל והצו של רשות שוק ההון יורידו מהבנקים את האחריות הכבדה, כמו בדיקת הנהנים בהעברות בין בנקים, נשמח לקיים דיון על גובה עמלות, אופי השירות וכו'".
ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "המדיניות צריכה להשתנות. יש פה שני רגולטורים – הפלטפורמה והמפקח על הבנקים. לא הגיוני שאנחנו כמחוקקים מעבירים חוקים והרגולטור על הבנקים 'תוקע' אותם. שינויים לוקחים זמן וכוח וכדי שהציבור ירוויח מהחקיקה, צריך שהרגולטור על הבנקים ישתף פעולה ולא יעשה את הפעולה ההפוכה".
חלקו השני של הדיון היה התייחסות משרדי הממשלה לדברים, ובראשם לטענות בדבר אי ההתקדמות בהסדרת השוק. אמש, זמן רב לאחר קביעת מועד הדיון בוועדה, פרסם הפיקוח על הבנקטים טיוטת הנחיות, להערות הבנקים והציבור, אשר אמורות להסדיר את פעילות הבנקים אל מול הפלטפורמות עד לכניסת החוק לתוקף. ביקורת רבה נשמע מהחברות השונות על כך שהטיוטה עוסקת קודם כל בחשיבות ניהול הסיכונים מצד הבנקים – ההסבר שלהם לקשיים אשר חוות החברות מולם – ורק בהמשך מדברת על חשיבותה של התחרות. בהמשך הדיון, הסתבר, כי הדבר נעשה ללא כל תיאום בין בנק ישראל לבין רשות שוק ההון.
סימה שפיצר, הפיקוח על הבנקים: "כרגע מגרש המשחקים אינו אחיד ומאוזן, וכל הסיכון כרגע הוא על הבנקים אשר כפופים לחקיקת איסור הלבנת הון דרקונית מאוד. אנחנו רוצים לעודד תחרות, אבל אני מופתעת שאתם מופתעים, שאנו גם דורשים מהם לנהל נכון את סיכוניהם. אנו כן מופתעים מהתהליך, שכן בדיון פה יש חברות שכלל לא ידעתי שהן פלטפורמות, ואת הטענות שלהן לא קיבלתי מהן או מרשות שוק ההון כדי לטפל, אלא קראתי כליהן בכתבות בעיתונים. לא ניתן להאשים אותנו בחסור שיתוף פעולה אם לא נעודכן בתקלות בזמן אמת".
עו"ד ברוך לוברט, רשות שוק ההון: "אנחנו נערכים ליישום החוק, ועובדים על הצו אשר יסדיר את חובות הפלטפורמות בעניין איסור הלבנת הון. חייב להיות שיתוף פעולה בין הרגולטורים, ופנינו לפיקוח על הבנקים עם תלונות ועם הערות לגבי פעילות הבנקים, כמו התחייבנו במזכר ההבנות שחתמנו עליו בעת שלבי חקיקת החוק. אמנם הסמכות אצל המפקחת על הבנקים, אבל יש חובת היוועצות, שלא התרחשה, בטרם הפיץ בנק ישראל את החוזר שלו אתמול. ללא שיתוף פעולה השוק הזה לא יעבוד כמו שצריך".
שפיצר השיבה: "זה תהליך העבודה שלנו – ועדות מייעצות נקבעות שנה מראש, והתקיים דיון פנימי ביום חמישי, והפצת הטיוטה פותחת את הליך הדיון הציבורי. אנחנו מתכוונים ליישם את מזכר ההבנות, אבל אנו חייבים להיות מעודכנים בבעיות בזמן אמת"
יו"ר הוועדה, ח"כ עזריה, סיכמה: "הלבנת ההון הייתה טיעון משכנע, אם זה היה טיעון נקודתי, ולא גורף מול כל החברות. ברור שהנושא מאתגר את המערכת הבנקאית, אבל היא חייבת להתמודד עם הסיטואציה המורכבת, ולא להתחבא מאחורי אותו טיעון עש ששחקה אותו. נתנו לבנקים את הזמן הראוי להסדיר את הנושא, וגם לבנק ישראל, שהטיוטה שהפיץ אתמול ממש לא נותנת מענה לצורך בתחרות".
"אני פונה לפיקוח על הבנקים ליישם את מזכר ההבנות, ולעבוד בשיתוף פעולה עם רשות שוק ההון על הנוסח הסופי של החוזר. אמירה, או דרך פעולה, כאילו רשות שוק ההון היא כמו כל גוף אחר בתהליך גיבוש הנוסח הסופי חוטאת לכל מה שעשינו בתהליך החקיקה. הרי הסכמנו פה כולנו ללכת על 'מסלול רך' שלא יחייב חקיקה, אלא שיוסדר ביניכם, ועכשיו מתעלמים מהסכמות אלה".
"הוועדה מבקשת כי החוזר הסופי יופץ עד סוף החודש, ובמקביל מבקשת מרשות שוק ההון להתחיל לגבי תיקון חקיקה שיסדיר את הדברים במקביל. אם העבודה המשותפת תיעשה כמו שצרי, והלוואי שכך יהיה, החקיקה תתייתר, אבל לאורך לוחות הזמנים עד כה, הדברים חייבים להיעשות בינתיים במקביל".
"הנחת העובדה שלנו כמחוקקים הייתה שהפלטפורמות האלה חשובות לשוק ולתחרות. הדיון הזה, יותר מכל, מצער אותי, כאזרחית, שהעבודה שאנו עושים פה, כמחוקקים, צריכה כזה ליווי כדי שגורמי הממשלה יוציאו את הדברים לפעול"
לאחרונה המפקחת על הבנקים , ד"ר חדוה בר הודיעה כי היא מעוניינת שהקשר בין הבנקים לביחן הזירות החברתיות יהיה מפקוח, וזאת כדי לא לפגוע בזירות החברתיות (לכתבה המלאה)
מדריך הלוואות חברתיות – מה זה בכלל? האם כדאי לקחת הלוואה חברתית והאם כדאי להשקיע במסגרת הלוואה חברתית (כמלווה) (למדריך המלא)
מעודכן ל-03/2018ענף השיפוצים – מתוך 18 אלף קבלנים רק 2,000 רשומים וכבר 3 שנים שלא מתקיימות בחינות מסודרות
למרות שמדובר בתחום שמגלגל מיליארדים הוא פרוץ לחלוטין – מי יכול להיות שיפוצניק? כמעט כל אחד; מה המחירים בתחום? לא ממש ברור; איך מוודאים את איכות השיפוץ? לא ממש אפשרי.
כאן, תוכלו לקרוא את המדריך שלנו בתחום – שיפוץ, כאב ראש גדול, אבל בסוף זה משתלם וכאן תוכלו לקרוא את הבדיקה שלנו לגבי עלות השיפוץ.
כך או אחרת, וועדת הכלכלה מנסה להסדיר את ענף השיפוצים, מדובר אגב, בתחום ענק שאיכשהו עד עכשיו היה מתחת לרדאר . ועדת הכלכלה של הכנסת, התכנסה ם לדיון בתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, שהגיש משרד הבינוי והשיכון, העוסקות בקביעת ענפים וחלוקת ענפים לענפי משנה וכן בהכשרה ומבחנים למקצועות בענף הבנייה. ח"כ איילת נחמיאס ורבין, שעמדה בראשות הישיבה, פתחה את הדיון והזכירה כי מאז תחילת השנה נהרגו 34 עובדים בענף הבניין והדבר עובר ללא כל התייחסות, כאילו מדובר באנשים שקופים. היא ביקשה להתרכז בנעשה בענף הבנייה ולבחון כיצד נעשות בו הכשרות ואיך ניתן להגביר את הבטיחות ולהציל חיי אדם. במהלך הדיון נחשפו נתונים קשים, בהם בין היתר העובדה כי רק 2,000 קבלני שיפוצים רשומים ברשם הקבלנים, מתוך 18,000 קבלנים שעובדים בענף. עוד עלה כי קבלני שלד לא צריכים לעבור מבחנים כדי לקבל הסמכה, ובחינות שכן נדרשות לא בוצעו בצורה מסודרת מזה שלוש שנים.
ח"כ נחמיאס ורבין הזדעזעה מהנתונים ואמרה כי מדובר בברדק שלא יכול להימשך וכי הפער בין הקבלנים הרשומים ללא רשומים הוא מטלטל. היא אף מתחה ביקורת על משרד העבודה והרווחה, האחראי על ההכשרות, על כך שנציגיו נעדרו מהישיבה. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא, מהנדס בניין במקצועו, אמר כי מנהלי עבודה כמעט ולא מקבלים הכשרה בעניין הבטיחות, ולא מסוגלים להשתלט על פרויקטים גדולים. הוא הוסיף כי כבר 3 שנים המדינה לא מצליחה לתרגם תקן אירופי מתקדם יותר לפיגומים, שיכול לחסוך בחיי אדם, ואמר כי יעלה זאת בפני שר הכלכלה בקרוב.
ממלא מקום רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, אילן אליהו, אמר כי האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה הפסיק לבצע בחינות לפני כשנתיים, ולכן לפני כחצי שנה לקח משרד השיכון את זה על עצמו בעזרת מכון התקנים, בעיקר בענף השיפוצים, לאחר שמכרז שיצא בנושא נכשל. "כיום יש בחינות רק בענף השיפוצים הכוונה היא לבצע בחינות בענפים נוספים כמו אינסטלציה ומיזוג אוויר. נציג משרד הבינוי והשיכון, נתנאל לפידות, הסביר כי קבלנים שמבצעים עבודות עד 40 אלף שקלים כלל לא נדרשים לעבור בחינות ואין עליהם פיקוח. הוא הוסיף כי קבלן שלד לא צריך לעבור בחינות ורישוי, אבל הוא צריך להיות מהנדס או הנדסאי בניין, או להעסיק עובד כזה. ח"כ נחמיאס ורבין מתחה ביקורת על מעורבות מכון התקנים, שיושב גם בוועדה המייעצת לרשם הקבלנים, ואמרה כי הדבר מעלה שאלות בדבר ניגוד עניינים.
נציג הסתדרות עובדי הבניין, צבי רוט, אמר כי הבחינות במשרד העבודה מתקיימות פעמיים בשנה בלבד, ולעיתים מתבטלות. הוא הוסיף כי 54 אלף עובדים פלסטינאים לא מקבלים כל הכשרה והם מהווים 40% מהנפגעים. מנכ"ל התאחדות קבלני השיפוצים, יהודה כהן, אמר כי מתוך כ-18 אלף קבלני שיפוצים פעילים רק 2,000 רשומים ברשם הקבלנים ובהתאחדות רשומים כאלף. מנהל מכללת הנדסה בגובה, אלון שמש, אמר כי אגף הכשרה מקצועית ואגף הפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה לא מתקשרים, ועדות קבלה נדחות, בחינות מתבטלות ואין סדר בתחום. ח"כ נחמיאס ורבין מתחה על כך ביקורת קשה ואמרה כי לא ייתכן שהם גם לא מדברים בניהם וגם לא מגיעים לדיון בכנסת.
נציג התאחרות קבלני מיזוג האוויר, משה שמואלי, אמר כי בענף המיזוג עוסקים הטכנאים בשילוב מסוכן של גז וחשמל ללא הכשרה ראויה, והדבר מסכן חיי אדם. יו"ר הנהלת ההתאחדות, אלי מתתיהו, הוסיף: "הענף שלנו הוא הפרוץ ביותר, למרות שהוא מגלגל 15 מיליארד שקל בשנה ומעסיק 25 אלף עובדים. בשנה שעברה נהרגו שני מתקינים מפיצוץ בלון גז".
ח"כ נחמיאס ורבין סיכמה את הישיבה ואמרה כי הוועדה לא תצביע היום על התקנות לנוכח הדברים הקשים. היא שבה ומחתה בתוקף על היעדרות נציגי משרד העבודה מהדיון וקראה למשרדי העבודה והבינוי והשיכון להגיש לוועדה מתווה לטיפול בהכשרות ובחינות לאנשי המקצוע בענף הבנייה. עוד היא דרשה לקבל דיווח על אופן הפיקוח שנעשה על הקבלנים, ולהכין נוהל דיווח על תאונות עבודה וכמעט תאונה. "אנחנו רוצים שיבנו הרבה ובמחיר שכולם יכולים לעמוד בו, אבל אי אפשר להתפשר על הבטיחות ואי אפשר להמשיך להתייחס ל-34 הפועלים שנהרגו מתחילת השנה כאל אנשים שקופים", אמרה.
מעודכן ל-03/2018
קבוצות רכישה "נהנות" מתדמית בעייתית – אחרי כמה נפילות מהדהדות, התקשורתית מכולן של ענבל אור, ואחרי ויכוחים ועימותים משפטיים בין רוכשים בקבוצות רכישה לבין היזמים (לדוגה – מגדל שרונה של האחים חג'ג') החליטו בממשלה לעשות סדר בנושא. הרעיון הוא להסדיר את תחום קבוצות הרכישה כמארגני קבוצות רכישה יישאו באחריות.
שרת המשפטים איילת שקד פרסמה את דו"ח הצוות הבינמשרדי, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, בנושא קבוצות רכישה והנה ההמלצות העיקריות: הטלת חובות על המארגן ונציגות הקבוצה, אפשרות לצאת מהקבוצה בשלבים מסוימים, חובת רישום קרקע על שם הרוכשים ועוד. לאחר קבלת הערות מהציבור תנוסח הצעת חוק ממשלתית בעניין.
הרעיון להקמת הצוות עלה בשל העובדה כי קבוצות רכישה מהוות כ-10% מכלל עסקאות הנדל"ן בישראל הרבה מאוד, ולמרות זאת התחום לא ממש מפוקח. היו מקרים בהם חברי קבוצות רכישה השקיעו את כספם, ונותרו לבסוף ללא הכסף שהשקיעו וללא יכולת להמשיך את פעילות הקבוצה. כן, ככה חלום הדירה הפך להיות חלום בלהות.
"מקרים אלו שבהם המשתתפים בקבוצת רכישה איבדו חלק מכספם, העלו את הצורך לבחון האם נדרשת הסדרה ייחודית, לכל הפחות בהיבטי הגנה על ציבור המתקשרים בסוג זה של עסקאות", כותבים נציגי משרד המשפטים בדוח – "מטרת הצוות היתה לאפשר המשך ראוי של פעילות קבוצות רכישה מצד אחד, והגנה על ציבור המתקשרים, רוכשי הדירות במסגרת הקבוצה, מצד שני. כלומר ניסיון לאזן ולהתגבר על החסרונות מבלי לפגוע ביתרונות".
די להטעיות
בין עיקרי ההמלצות נקבעה החלת חובות גילוי מוגברות עוד משלב השיווק והפרסום, תוך הטלת איסור להטעות את הצרכן ולהציג את העסקה כרכישת דירה, ותוך הטלת חובה לציין את העובדה שמדובר בקבוצת רכישה שתרכוש קרקע ותבנה עליה בבנייה עצמית, ולא ברכישת דירה. כן הוסכם, כי יש הכרח לציין מפורשות את העובדה שאין התחייבות למסירת דירה, למחיר סופי או ללוחות זמנים כלשהם.
עוד ממליץ הצוות לקבוע טופס גילוי קצר בנוסח מחייב, שיכלול פירוט לגבי תנאים מרכזיים בעסקה ויימסר למצטרפים בטרם חתימתם על החוזה, וכן לחייב את המארגן למסור למי שמבקש להצטרף לקבוצה את אומדן העלויות שיישא בהן עד לקבלת הדירה, כאשר האומדן יגובה באישור מקצועי מטעם שמאי מוסמך.
המלצה נוספת נוגעת לקביעת סכום מקסימאלי לגביית דמי השתתפות, אולם זה לא סוף פסוק. כותבי הדוח הדגישו כי תיערך בחינה נוספת בעניין זה במהלך הליך החקיקה. כמו כן, נאסר על שיווק של קבוצת רכישה לגבי קרקע שאין לגביה תכנון מפורט. זאת, בניגוד לדעת מיעוט בצוות שסברה כי יש להסתפק בחובת גילוי לגבי מצבה התכנוני של הקרקע.
כן נקבע בדוח – כי רצוי לקבוע בחקיקה את גודל הקבוצה שעליה תחול הרגולציה ללא יותר ממספר מאות מצטרפים, בשל החשש כי קבוצה גדולה מדי לא תוכל להתנהל בצורה סבירה ומשתתפיה יפגעו מהשיתוף המוגבר.
עם זאת, הצוות לא הגיע למסקנות חד משמעיות באשר לגודל הקבוצה שהרגולציה תחול עליה והציע, כי מספר המשתתפים המינימאלי והמקסימאלי המדויק יידון בין חברי הצוות במהלך הליך החקיקה, בין היתר על סמך מדגם שייערך בעניין.
הצוות התייחס גם למקרים בהם מארגני הקבוצות מוסיפים עוד חברים מעבר למספר החברים שהיה אמור להיות בתחילת הדרך – מארגן יוכל לצרף לקבוצה חברים נוספים מעבר למספר החברים התואם את התכנון המפורט באותו מועד, רק בכפוף לחובת גילוי בכתב בה יובהר חוסר הוודאות לאישור הוספת היחידות, ובכפוף לכך שניהול כספי החברים הנוספים ייעשה בנפרד מכספי ייתר חברי הקבוצה. בנוסף, מוצע להטיל עליו חובה לנהל את כספי חברי הקבוצה בחשבון נאמנות סגור.
אחריות אישית למארגנים
המלצות נוספות של הצוות קובעות, כי יש להטיל מספר חובות אישיות על המארגן, ובהן חובות גילוי בנוגע לניגוד עניינים, חובת הגינות, חובת גילוי של עניין אישי בקשר לפרויקט, חובת גילוי בנוגע להסכמים בינו לבין חברי הנציגות, חובת מסירת פרטי חברי הנציגות לכלל חברי הקבוצה ועוד.
לצד זאת הוטלו חובות אישיות על נציגות חברי הקבוצה, דוגמת חובת נאמנות כלפי חברי הקבוצה, חובות גילוי לגבי הטבות שמתקבלות מהמארגן, או לגבי כל ענין אישי מול המארגן או הפרויקט.
אחת השאלות שהתמודד איתם צוות הבדיקה היא מה קרוה אם הקבוצה רוצה להחליף מארגן? נקבע, כי לחברי הקבוצה תהיה זכות להחליף את הנציגות ואת המארגן ברוב מסוים, וכי שכר הטרחה של המארגן יהיה סופי ולא תלוי בעלויות הפרויקט, מתואם לשלבי התקדמות הפרויקט, וחלק משמעותי ממנו ישולם למארגן רק עם מסירת הדירות לחברי הקבוצה.
כן התמודדה השאלה – מה קורה אם משקיע רוצה לצאת מהקבוצה? נקבע כי יש לאפשר לחברי הקבוצה לצאת ממנה במקרים בהם טרם נרכשה הקרקע, בחלוף תקופת זמן של מספר שנים שתיקבע, שבה לא נרכשה הקרקע ללא עלות , אבל עם דמי השתתפות. כמו כן, בנסיבות של אי התקדמות יש לאפשר לרוב מסוים של חברי הקבוצה להחליט על מכירת הקרקע (לחברים שמעוניינים בכך או לכל צד שלישי אחר) והשבת כספי התמורה לחברי הקבוצה בהתאם לחלקם היחסי ברכישה.
המלצות נוספות מציעות לבחון בשלב גיבוש החקיקה את האפשרות להסמיך את הרשות להגנת הצרכן לאכוף את הוראות החקיקה, שתקבע בעיקר בכל הנוגע לחובות שיחולו על המארגן, ולבחון סעדים חוקיים ברוח החוק שיעמדו לכל חבר במקרה שהמארגן יפר את חובותיו לפי החוזה.
תיבחן האפשרות לקבוע כי אדם יוכל לשמש כנאמן של קבוצת רכישה רק אם הוא בעל ביטוח אחריות מקצועית, אפשרות להחליף את הנאמן בהחלטת רוב או בהחלטת נציגות הקבוצה, וכן הטלת חובה על המארגן לרשום את הבעלות על הקרקע על שם הרוכשים או למצער, לרשום הערת אזהרה לטובת חברי הקבוצה בתוך תקופה מסוימת לאחר רכישת הקרקע.
רוב חברי הצוות סברו כי יש להטיל איסור על המארגן, או על מי מטעמו, להיות חלק מנציגות הקבוצה, אולם חלקם סברו שאין לכך מקום. לפיכך נקבע, כי די בכך שבעת ההצטרפות תפורט העובדה, כי המארגן או מי מטעמו הוא חבר נציגות, וכי תינתן אפשרות להחליף את חברי הנציגות.
שרת המשפטים, איילת שקד, מסרהב מקביל לפרסום הדוח – "אין בכוונתי ליצור הסדרה מכבידה יתר על המידה, שתוביל להפסקת התקשרות בקבוצות רכישה. לקבוצות הרכישה קיימת חשיבות בהורדת יוקר הדיור. עם זאת, רצף המחדלים בתחום, שנחשפו בשנתיים האחרונות, מחייבים אותנו להגן על ציבור הרוכשים. זהו הצעד הראשון להפסקת ההפקרות בתחום. נגן על ציבור הרוכשים, ובד בבד נשמור על השוק החופשי".
בתגובה לדוח ולהצעות הכתובות בו, אמר עו"ד זיו כספי, שותף מייסד במשרד גינדי-כספי – "כיום תחום קבוצות הרכישה חסר כל רגולציה המגנה על חברי קבוצות רכישה, זאת להבדיל מרכישה מקבלן. כשלים שהתגלו בקבוצות רכישה חידדו את הצורך בהסדרתו של תחום זה. הצעת החוק שהגשנו תלויה וממתינה לכדי גיבושה להצעת חוק. אין ספק כי קיים הכרח וצורך בחקיקה ברורה שתקבע במפורש כללים ברורים ומקובלים לאופן התארגנות הקבוצה, בהם – תפקיד המארגן ואחריותו, מנגנון הבטחת כספים, מתאם בין הצד התכנוני, הקנייני והשיווקי, נטרול החשיפה הכספית וחיוב ליווי בנקאי לפרויקט (דהיינו, אישור מסגרת אשראי לכל העלויות של הפרויקט), וכן עריכת אומדן עלויות ולוחות זמנים מבוסס דוח שמאי ניטרלי אשר יוגש לבנק המלווה כתנאי להענקת ליווי בנקאי לקבוצת רכישה. תזכיר החוק שערכנו נוגע בנקודות אלו ומנסה ליצור את האיזון וההגנות הראויות, וזאת מבלי לשפוך את התינוק עם המים".
רו״ח עדי דנה, מנכ"ל אלדר השקעות המתמחה בארגון קבוצות רכישה, ציין כי "ההמלצות שהוגשו במסגרת הוועדה שהקימה איילת שקד בנושא קבוצות הרכישה בהחלט מקובלות ויכולות לייצר הגנה לרוכשים. ההמלצות כבר מיושמות בקבוצות הרכישה שלנו במסגרת מודל "קבוצה מפוקחת" הייחודי שהושק באלדר השקעות לפני יותר משנה, על מנת להעניק לקהל הרוכשים את הביטחון, בלי להמתין למהלכים ממשלתיים. המלצות הוועדה של שקד למעשה נותנות גושפנקא להמשך פעילות קבוצות הרכישה בתחום הנדל"ן, ובמקביל מספקות הגנה והסדרה בתחום כך שישמשו כלי נוסף לרכישת דירה בישראל".
בוקר טוב ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים. המפקחת החליטה שהגיעו מי עד נפש, במיוחד על רקע התלונות של הזירות החברתיות למתן הלוואות והיא דורשת מהבנקים לשתף פעולה עם הזירות האלו.
המפקחת מסבירה בפתיח המכתב לבנקים כי הכוונה היא להסדיר את פעילות פלטפורמות ה-P2P מול המערכת הבנקאית, עד להסדרה מלאה על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון וכניסת צו איסור הלבנת הון לתוקף.
"לאחרונה אנו עדים לפעילותן של פלטפורמות המפגישות באופן מקוון בין מלווים לבין לווים. פלטפורמות אלו לתיווך באשראי מוכרות כ"פלטפורמות P2P", מסבירים בפיקוח על הבנקים, "בשנים האחרונות חלה עלייה בחשיפת התאגידים הבנקאיים לסיכוני ציות. סיכונים אלו נובעים הן מהגישה המחמירה של רשויות החוק בעולם ובארץ כלפי עבירות מתחום הלבנת הון, לרבות עבירות מס, והן מהתפתחויות טכנולוגיות וכלכליות המובילות לאפשרויות לניצול לרעה של התאגידים הבנקאיים כאמצעי לביצוע עבירות על החוק. סיכונים אלו מחייבים את התאגידים הבנקאיים בניהול סיכונים מורכב ומאתגר.
"ביום ה-24.7.17 אושרה במליאת הכנסת הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים לפיה יפוקחו גופים אלו על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון וכן נקבע בחוק כי הוא ייכנס לתוקפו ב-1 בפברואר 2018 (כחצי שנה לאחר פרסומו). כמו כן, טרם פורסם צו איסור הלבנת הון שאמור לחול על גופים אלו. נכון להיום, פלטפורמות ה-P2P עדיין פועלות ללא רישיון, ללא רגולציה מתאימה וללא צו איסור הלבנת הון בתוקף. הפיקוח על הבנקים פועל להגברת התחרות במערכת הפיננסית תוך שמירה על ניהול סיכונים מושכל. לנוכח הקשיים שבהם נתקלו גופים המפעילים פלטפורמות P2P בניהול חשבון נאמנות בתאגיד בנקאי, ובכלל זה, סירוב לפתוח חשבונות נאמנות לאור היותם גופים לא מפוקחים ע"פ דין ובשל החשש לסיכונים שפעילותם הלא מפוקחת משפיעה על המערכת הבנקאית, נחתם ביום 25 ביוני 2017 מזכר הבנות בין הפיקוח על הבנקים לרשות שוק ההון, הביטוח והחסכון, שנועד לסייע לגופים אלו עד לכניסתה לתוקף של הרגולציה הרלבנטית".
ובכן לאור כל ההתפתחות בשוק ההלוואות החברתיות, הפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים את ההיערכות הבאה – "על פי, טיוטת ההוראה, עד כניסת החוק לתוקפו והחלת צו איסור הלבנת הון על פעילותן של פלטפורמות ה-P2P, על הבנקים לפעול ליישום, בין היתר, של הכללים הבאים בפתיחה וניהול של חשבונות נאמנות כחלק מפעילות פלטפורמות ה-P2P: כל אחד מחמשת התאגידים הבנקאיים הגדולים נדרש לקבוע מדיניות ונהלים מפורטים לניהול חשבונות לפלטפורמות ה-P2P אשר ישקפו, בין היתר, גישה מבוססת סיכון. המדיניות המאושרת ופרוטוקול הדיון בדירקטוריון יועברו לפיקוח על הבנקים בתוך 90 יום. השיקולים בבסיס המדיניות והנהלים יבחנו ויאושרו על ידי המפקחת על הבנקים, בהיוועצות עם הממונה על שוק ההון.
"כמו כן, תאגיד בנקאי ימסור לכל מפעיל מערכת לתיווך באשראי שמבקש לפתוח אצלו חשבון גילוי מלא אודות עלויות ניהול החשבון הצפויות, ומדדי ביצוע של פעולות בחשבון וזאת, מבלי לגרוע מהוראות כל דין. על מנת להקל על הקשיים בהם נתקלות פלטפורמות P2P ולצמצם את הסיכונים הכרוכים בפעילות התאגידים הבנקאיים עם גופים אלו והחיכוכים הנובעים מכך, קורא הפיקוח על הבנקים לרשות שוק ההון ולוועדת חוקה חוק ומשפט להאיץ את פרסום ההוראות הרלבנטיות".
כיום אגב, רק בבנק לאומי ניתן לפתוח חשבון של הלוואות חברתיות (חשבון בנאמנות).
כ-275,000 זכאים יקבלו מענק מס מוקדם מהצפוי שר האוצר, משה כחלון, ומנהל רשות המסים, משה אשר, הודיעו כי התשלום הרביעי של מענק עבודה לשכירים ולעצמאים, שהיה אמור להיות משולם ב-15 בפברואר 2018, יוקדם וישולם יחד עם התשלום השלישי ב- 14 בדצמבר 2017. סה"כ יועבר לחשבונות הבנק של כ- 275,000 שכירים ועצמאים הזכאים למענק סכום כולל של כ- 700 מיליון שקל.
מי אלה הזכאים האלו, ואיך מקבלים מענק ? היכנסו למדריך
בעקבות ההקלות שנכנסו לתוקף השנה, מעגל הזכאים למענק הורחב: טווח ההכנסה החודשית הממוצעת המזכה במענק של הורים במשפחות חד הוריות הורחב, לדוגמא – טווח ההכנסה של הורה במשפחה חד הורית עם שלושה ילדים ומעלה, הורחב ל: 1,270 – 11,480 שקל, (במקום 2,060 – 6,810 שקל הטווח הרגיל). עובדים עם מוגבלות שנקבע להם שכר מינימום מותאם מכוח "חוק שכר מינימום" יוכלו ליהנות מהמענק גם אם אין להם ילדים והם ייהנו ממענק גם ברמות שכר גבוהות יותר. עצמאים מקבלים החל מהשנה את המענק במועדים זהים לשכירים, בניגוד למצב הקודם שקיבלו את המענק כזיכוי מהמס שלהם בפריסה על פני ארבע שנים.
נזכיר כי מנהל רשות המסים, משה אשר, החליט על מתן ארכה להגשת בקשות לקבלת מענק עבודה בסניפי הדואר עבור שנת המס 2016 עד ליום שלישי, ח' טבת תשע"ח, 26.12.2017, במקום עד ל- 30.11.2017, המועד הקבוע בחוק. בימים אלה נערך קמפיין פרסומי, תחת הסיסמא "עובד לי", המזמין זכאים פוטנציאלים לבדוק זכאות ולהגיש בקשה לקבלת מענק.
מענק עבודה הינו תוספת הכנסה המשולמת ע"י רשות המסים ישירות לחשבונות הבנק של הזכאים העומדים בקריטריונים הקבועים בחוק. מטרת המענק לשפר את מצבם הכלכלי של העובדים ברמות השכר הנמוכות לצמצם פערים כלכליים-חברתיים ולהוות תמריץ להשתלבותם בשוק העבודה, על מנת לסייע בשיפור מצבם הכלכלי, בהווה ובעתיד.
הלוואה מקרן השתלמות – ההלוואה הטובה ביותר שתוכלו לקחת. אז מה זאת קרן השתלמות (למדריך המלא), מה זאת קרן השתלמות לעצמאיים (המדריך המלא) ואיך לוקחים הלוואה מקרן השתלמות.
קרן השתלמות היא מוצר חסכון שניתן ליהנות ממספר יתרונות משמעותיים: הטבות מס בשלב ההפקדה, פטור ממס רווחי הון בכפוף לתקרות מס, וניהול מקצועי של ההשקעות בעלויות נמוכות יחסית. יתרון משמעותי נוסף ופחות מוכר הוא האפשרות לקחת הלוואה מקרן ההשתלמות, בתנאים טובים (לכתבה: ככה תקחו הלוואה מקרן ההשתלמות או קופת הגמל)
עמית אשר מפקידים לו / מפקיד לעצמו לקרן השתלמות ויש לו ותק של 6 שנים לפחות ממועד ההפקדה הראשון, הכספים נזילים והוא יכול למשוך את כספי קרן ההשתלמות ללא מס.
עמית אשר אין לו ותק של 6 שנים הכספים שלו לא נזילים וכאשר יהיה מעוניין למשוך יצטרך לשלם מס הגובה 48% או שיוכל לקחת הלוואה.
מי זכאי להלוואה מקרן ההשתלמות?
כל חוסך אשר יש לו קרן השתלמות יכול לקחת הלוואה מקרן ההשתלמות, כאשר סכום החיסכון בקרן מהווה את הסכום גבוה הלוואה, בין אם הכספים נזילים או לא.
עבור מורים, בקרנות ניתן לקחת הלוואה מכספי הקרן לאחר צבירת ותק מינימלי של 3 שנים בקרן ורק אם לא קיימת בקרן הלוואה פעילה אחרת.
תנאי זכאות להלוואה:
- עמית שהכספים שלו נזילים יכול לקבל הלוואה מקסימלית של עד 80% מהיתרה
- עמית שהכספים שלו לא נזילים יכול לקבלת הלוואה של 50% מהיתרה.
- תקופת הלוואה מינימלית 12 חודשים
- תקופת הלוואה מקסימלית 7 שנים
הגדרת הלוואה : קרן ההלוואה בצירוף ריבית צמודה.
סוגי הלוואות:
- הלוואת בלון – העמית מחזיר את הריבית ובסוף תקופת ההלוואה מחזיר את הקרן – סכום ההלוואה, בתשלום אחד.
- הלוואת גרייס – העמית מחזיר את הריבית ובסוף תקופת ההלוואה מחזיר את הקרן – סכום ההלוואה, בתשלום אחד. אך להבדיל מהלוואת בלון התקופה המקסימלית להלוואה הוא 12 חודשים. מתאים לעמית אשר מעוניין לקחת הלוואה לטווח זמן קצר.
- הלוואה לפירעון בתשלומים חודשיים ורצופים – העמית משלום את הקרן + הריבית בתשלומים חודשיים.
- הלוואת שפיצר – תשלום הקרן והריבית במהלך תקופת ההלוואה בתשלומים חודשיים, בהתאם ללוח סילוקין שפיצר – הפירעון מחושב מראש כך שההחזר של הקרן + הריבית יהיה אחיד במהלך תקופת ההלוואה.
סוגי ריביות:
- צמודת מדד – ריבית אשר צמודה למדד מחירים לצרכן (אשר נקבעת ריבית להלוואה הידוע במעמד קבלת ההלוואה) וריבית של מדד המחירים לצרכן שמשתנה על בסיס חודשי, דהיינו ריבית דריבית.
- ריבית פריים – ריבית נקובה אשר בנק ישראל קובע מעת לעת.
ישנם חברות ביטוח ובתי השקעות אשר נותנות הלוואה בריבית פריים מינוס, וישנם חברות ביטוח או בתי השקעות אשר נותנות ריבית פריים פלוס או רק ריבית פריים.
הן יכולות לתת ריבית פריים מינוס מכיוון שיש להן רמת וודאות גבוה שהעמית יחזיר את הלוואה, לעומת בנקים למשל אשר לא נותנות אופציה כזאת.
יתרונות ללקיחת הלוואה מקרן השתלמות :
- לא נדרשים ערבים – לעומת בנק אשר דורש.
- אין קנס עבור פירעון מוקדם או עמלה – בהלוואות מקרנות ההשתלמות לא גובים עמלות או קנס בגין פירעון מוקדם (ואין גם דמי טיפול – וכל מי שלקוח הלוואה מקרן ההשתלמות בין 2010-2017זכאי לקבל החזר ממנהל הקרן אם נגבו ממנו דמי טיפול(
- ריבית נמוכה במיוחד – בקרן השתלמות הרביות נעות בין פריים מינוס 0.5 פריים פלוס 2.5%
- ניתן להמשיך ולהפקיד בקרן השתלמות – גם בתקופת ההלוואה ניתן להמשיך להפקיד כספים לא פגיעה בוותק או בנזילות, וליהנות מהטבות מס הנלוות להפקדה.
- תשואות ממוצעות גבוהות מהריבית –ב15 שנים האחרונות התשואות בשנה עומדות על 4%-6% בשנה בקרנות ההשתלמות- יותר מאחוז הריבית על ההלוואה, דהיינו התשואה מכסה את סכום הריבית.
הלוואות מקרנות ההשתלמות – נתונים
הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, מתי כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת
מעודכן ל-03/2018
חניית נכים – כל מה שצריך לדעת; גם על הטוב, הרע והמכוער
חניה לנכים מאפשרת לנכים להחנות את הרכב במקומות המיועדים לנכים ובמקומות שהחניה אינה מותרת בהם, בהתקיים תנאים מסוימים (הקבועים בחוק חניה לנכים) שעיקרם – אי הפרעה לתנועה. כלומר, נכים יכולים להחנות בחנייה המיועדת להם וגם במקומות שאינם מתרים לחניה, אבל שלא מפריעים לתנועה.
חניית נכים זה רעיון מבורך – צריך להקל על נכים בחיפוש חניה, אחרי הכל, הם מוגבלים (בחלקם) בתנועה, וחניה מרוחקת עלולה להקשות עליהם. כדי להחנות בחניית נכים יש לקבל תג חניה (תג אחד עבור שני כלי רכב) אם שניהם משמשים להסעת הנכה וזה יכול להיות שני כלי רכב שלא בבעלות הנכה, המשמשים את הנכה דרך קבע.
חניית נכים זה טאבו מבחינת הציבור – אסור להחנות בחניית נכים, ומי שחונה בחנייה כזו עובר על החוק, מקבל קנס גדול, אבל לא פחות חשוב מזה – מדובר בעבירה מוסרית. הציבור בארץ ביחס לחניית נכים ממושמע ברובו, אך בשנים האחרונות יש יותר ויותר מקרים של קנסות על חניית נכים (מנתוני העיריות הגדולות). אז למרות שעדיין זה "בקטנה", זה לא צריך להיות בכלל. זאת הטבה שמגיע לנכים, אל תקחו את זה מהם.
עד כאן, זה הטוב – הטבה לקבוצה שזכאי לה. אבל נקפוץ למכוער. על-פי החוק, השימוש בתג מותר רק כאשר הנכה נמצא ברכב (כנהג או כנוסע), אבל יש מצבים שמשפחות הנכים מנצלות זאת ומשתמשת ברכב עם תג נכה שלא ממש (בלשון המעטה) משמש את הנכה (כנוסע או כנהג) – כלומר, קיום תג נכה / תו נכה במשפחה מנוצלת לשימוש בחניית נכה ברכב שלא בהכרח משמש את הנכה עצמו – בינתיים הסוגיה הזו לא נאכפת, בעיקר בגלל הנושא הרגיש, אבל במקביל לעלייה המטאורית בחניות נכים, כשבמקביל נהיה קשה יותר ויותר למצוא חניות ברחבי הערים במרכז, הסוגיה הזו היא סוג של פצצת זמן.
חניית נכים – איפה ניתן לחנות?
חניית נכים אפשרית במקומות מסומנים, וכאמור גם במקומות מעין אסורים לחניה כל עוד אין הפרעה לתנועה. כמו כן, במקרים רבים, ניתן להחנות רכב עם תג בחניה המסומנת בכחול לבן – ללא תשלום. אבל, לא מדובר בתקנה ארצית, ולכן, יש לוודא את קיום הזכאות מול הרשות המקומית שבתחומה חונים.
החוק קובע כי בעל תג חניה לנכה פטור מתשלום על חניה במקום ציבורי, שהגישה הנגישה היחידה למקום היא דרך חניה ציבורית בתשלום.
תג החניה הוא כרטיס קשיח, כאשר בעת החניה, יש להצמיד את התג לחלון הקדמי מצד שמאל של הרכב או בחלון הצדדי בצד הנהג, באופן שיאפשר לראותו בבירור. תוקפו של תג החניה לנכה הניתן לצמיתות – 8 שנים. מספר שבועות לפני תום התקופה יחודש התג אוטומטית על-ידי אגף הרישוי ויישלח לביתו של הנכה, ללא כל צורך בפנייה למשרד הרישוי.
סוגי התגים המונפקים לזכאים: תג כחול עם סמל של כיסא גלגלים – לנכים הזקוקים לכיסא גלגלים, או לרכב כאמצעי תנועה בשל מוגבלות ברגליהם.
תג עם סמל משולש ירוק – לנכים שאינם מרותקים לכיסא גלגלים. שני התגים (הכחול עם סמל כיסא הגלגלים והירוק), שמסומנת עליהם כלנית – לנכי צה"ל.
חוק חניה לנכים אינו עושה הבחנה בין הסוגים השונים של התגים. על-פי פקודת התעבורה, רכב הנושא תג עם סמל כיסא גלגלים, רשאי לנסוע בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית כאשר הנכה נמצא ברכב.
מי זכאי לתג נכה/ תו נכה?
יכולים להגיש בקשה כל מי שסובלים ממחלה או מספר מחלות שבגינן יש קושי בהליכה. נכה שזכאי לתג הוא אדם שמתקשה בהליכה, תנועותיו מסוכנות לבריאותו או שהוא מרותק לביתו, בהתאם לדוחות רפואיים עדכניים.
בהתאם לחוק חניה לנכים, זכאי לתג נכה ותג עיוור (בעל תעודת עיוור / לקוי ראיה), מי שעונה על אחד מאלה: נכותו הרפואית היא בשיעור 60% לפחות ותנועתו ללא רכב עלולה לערער את מצב בריאותו; הוא מוגבל בהליכה וזקוק לכיסא גלגלים לצורך ניידותו; הוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות.
חשוב להבהיר – הגדרת נכה לצרכי מס, לצרכי ביטו לאומי ולצרכי קבלת תג חניה, הן לא תמיד זהות. כל אדם המעוניין שתיקבע לו נכות רפואית (כללית) מטעם המוסד לביטוח לאומי שלא באמצעות תביעה לקצבת נכות, יכול להגיש בקשה לרשות המסים ולהיבדק על-ידי ועדה רפואית לפטור ממס הכנסה. גבר שחלה במחלה הגורמת לנכות לאחר שהגיע לגיל פרישה, אינו יכול להגיש תביעה לקצבת נכות בשל גילו, אך אם יכול לקבל הטבות הניתנות בגין נכות רפואית (שאינן מותנות בקבלת קצבת נכות), לרבות תג חניה.
איך מקבלים תג חניה?
כדי לקבל את התג יש להכין את כל המסמכים הבאים: טופס בקשה לתג נכה ופטור מאגרת רישוי; צילום תעודת זהות + ספח; צילום רשיונות רכב; מכתב בחתימתו של הנכה המציין את מספרי הרכב המבוקשים על התג (עד שני כלי רכב); מוגבלי ניידות בכל הגילאים שניידותם נבדקה על-ידי משרד הבריאות לפני גיל 67 יצרפו את האישור של משרד הבריאות.
אם לא קיים אישור על מוגבלות בניידות מטעם משרד הבריאות, יש להגיש מסמכים עדכניים מרופא המומחה בתחום המחלה לרבות התייחסות ליכולת התנועה של מגיש הבקשה. כמו תמיד, שמעבירים מסמכים לרשויות, צריך לשמור על עותק מכל מסמך.
אם מדובר בנכי צה"ל – יש לוודא כי קיים אישור ממשרד הביטחון (האישור מועבר באופן אוטומטי ישירות למערכת משרד הרישוי). אם מדובר בעיוורים – יש לוודא כי קיים אישור ממשרד הרווחה (האישור מועבר באופן אוטומטי ישירות למערכת משרד הרישוי).
במקרה שמדובר בנפגעי פעולות איבה – אישור מהמוסד לביטוח הלאומי (אגף נפגעי פעולות איבה) שהם נכים ושתנועתם ללא רכב עלולה לערער את מצב בריאותם.
כאשר הנכה המבקש תג חניה אינו בעל הרכב יש לצרף את המסמכים הבאים:
צילומי תעודות הזהות והספח של שניהם (להוכחת הקרבה המשפחתית).
אם הרכב רשום על שם בן/בת זוג ללא נישואים של מבקש התג: צילומי תעודות זהות וספח של שני בני הזוג, וכן חוזה/הסכם נישואין/הסכם ממון/תצהיר מעורך דין או מבית משפט, כי השניים חיים ומנהלים משק בית משותף כבני זוג.
אם הרכב רשום על שם מי שאינו בן משפחה מדרגה ראשונה של מבקש התג (כגון גיס, חבר, או בני זוג של ילדיו): תצהיר של מבקש התג ותצהיר של בעל הרכב (חתומים על-ידי עורך דין) על כך שהרכב משמש את מבקש התג.
אם הרכב רשום של שם חברה: אישור עם לוגו וחותמת החברה (ראו דוגמה) המציין שהרכב עומד לשימושו של הנכה וכולל את מספר הרכב ופרטי הנכה.
ברכב הרשום על שם חברת השכרה/ליסינג: אישור מחברת ההשכרה כי הרכב עומד לשימושו האישי של הנכה, כולל לוגו וחותמת (ראו דוגמה), ח.פ. ומספר רכב ופרטי הנכה (שם ותעודת זהות).
את טופס הבקשה בצירוף המסמכים יש להעביר למשרד התחבורה, היחידה לטיפול במוגבלי ניידות במרכז עדכון ובקרה ת"ד 72 חולון מיקוד 58100. אגב, ניתן להעביר את הבקשה גם באופן מקוון (לשם כך יש לסרוק את טופס הבקשה וכל המסמכים והאישורים הרלוונטיים לקובץ PDF אחד).
הטיפול בבקשה לתג חניה לנכה אורך עד 90 ימים מיום הגעת הבקשה ליחידה לטיפול במוגבלי ניידות. תוכלו להתעדכן – מספר הטלפון לבירורים: 1-222-56-78 או בחיוג מקוצר מכל הרשתות: 5678* (המוקד פועל בימים א'-ה' משעה 07:00 בבוקר עד 20:00 בערב)
תשלום אגרת רישוי מופחתת
רכבים שמקבלים את תג החניה מקבלים גם פטור מתשלום אגרת רישוי (תשלום מופחת בגובה 27 שקל בלבד). ניתן, במקרים מסוימים, לקבל החזר רטרואקטיבי על הסכום לפני שהתקבל התג. למעשה, היום הקובע לצורך ביצוע ההחזר הוא היום שבו אושרה הנכות, או היום שבו בוצעה העברת בעלות על רכב זכאי.
לצורך קבלת החזר רטרו יש למלא טופס בקשה להחזר אגרת רישוי ולשלוח למשרד הרישוי.אפשר, וזה עדיף – למלא ולשלוח טופס מקוון. יש לצרף לטופס, צילום המחאה ריקה לאימות נתוני הבנק; צילום שיק האגרה; צילום תעודת זהות וספח; צילום רישיון רכב; הורה שהוא אפוטרופוס לנכה מעל גיל 18, יצרף את צו המינוי בחותמת בית משפט. ניתן להגיש את הבקשה בהגעה למשרד הרישוי הקרוב למקום המגורים, או לשלוח את הבקשה בדואר. זה ייקח לכם זמן – עד חצי שנה, אבל זה משתלם.
מחליפים רכב – מקבלים תג חדש
מה קורה כאשר מחליפים רכב? או שמוסיפים רכב נוסף לתג הנכה? פשוט – ממלאים טופס בקשה להנפקת תג נכה במקרה של החלפת רכב/הוספת רכב. את הטופס מעבירים אל היחידה לטיפול במוגבלי ניידות (מרכז פניות הציבור ת"ד 72 חולון, מיקוד 58100). גם כאן, ניתן להעביר את הבקשות באופן מקוון (לשם כך יש לסרוק את טופס הבקשה וכל המסמכים והאישורים הרלוונטיים לקובץ PDF אחד). במקרים דחופים אגב, ניתן להגיע ישירות למשרדי הרישוי.
כדי לחדש תג שפג תוקפו (בתג שלא אושר לצמיתות ומחודש אוטומטית אחרי 8 שנים), יש לבצע שוב את הליך קבלת התג. רצוי, על מנת למנוע עיכובים יש להתחיל את ההליך כ-90 יום לפני תום תוקפו של התג.
חניית נכה – האם היא אישית?
טוב ,אז כתבנו על הטוב (חניית הנכים בפני עצמה מבורכת), וגם על המכוער (תג נכה לרכבים שלא באמת צריכים זאת), ועכשיו אל הרע – יש נכים שאין להם חנייה.
בדצמבר 2017 בדיון של וועדת הכלכלה, אישרה הוועדה את הצעת משרד התחבורה לתקן את חוק חניה לנכים, על מנת לקבוע כי במקום חניה מוסדר שנקבע לרכב מסוים – החניה בו תהייה מותרת אך ורק לרכב הנכה שמספרו צוין בתמרור. כיום מי שחונה בחניית נכה שיועדה לרכב מסוים, שמספרו נרשם בתמרור הסמוך למקום החניה, צפוי לקנס של 1,000 שקל. אולם אם רכב נכה חונה באותה חניה, על אף שאינה מיועדת לו, הוא לא מבצע עבירה. מאחר שהפגיעה בנכה שהחניה מיועדת לו היא זהה, בין אם החונה במקום החניה שלו הוא ללא תו נכה או בעל תו נכה, אושר לתקן את החוק ולהבטיח שהחניה תישמר רק לרכב הנכה שלו יועדה.
סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, סיפרה כי המשרד יזם את התיקון בעקבות פנייה שהתקבלה מתושב חדרה, בן 83, שהוא ואשתו נכים ויש להם מקום חניה שמור למספר הרכב שלהם בלבד. התושב סיפר כי במקום מגוריו יש מצוקת חנייה וכאשר נכה תופס לו את המקום לא ניתן להזיזו או לבצע אכיפה, והמשמעות היא כאילו לא הקצו לו מקום חניה. לכן, הסבירה עו"ד ראובני, התיקון נועד לכך שנכה שקיבל מקום חניה מסוים יוכל ליהנות ממנו ולא אף אחד אחד, גם לא נכים אחרים.
מעודכן ל-03/2018
שר האוצר משה כחלון: "אל תפלו בפח של האינטרסנטים"
על רקע הרחבת תוכנית מחיר למשתכן, פונה שר האוצר משה כחלון באופן ישיר לציבור (דרך הפייסובק) ומסביר כי תוכנית מחיר למשתכן היא התוכנית הטובה ביותר והמתאימה ביותר לזכאים, והתוכנית מצליחה לעמוד בעדים שלה – לספק דיור במחיר הוגן למאות אלפי אנשים. כחלון מספר כי התוכנית הורחבה גם לזכאים מסדרה ב' (שמבחינת עיתוי נרשמו לאחר הזכאים בסדרה א') ולכן מי שנרשם תהיה דירה.
כחלון חוזר ומבטיח שהתוכנית היא סיפור הצלחה, וכל רעשי הרקע והביקורות הם מצד אינטרסנטים – "אנחנו בונים בלי הפסקה ומרחיבים את הבנייה בפרויקטים של מחיר למשתכן. המכרזים הנוספים הם לעוד אלפי דירות באזורי ביקוש, והם מצטרפים ל-40 אלף שכבר זכו בדירות", אומר כחלון ומוסיף – "הדירות האלו נמצאות בהיתרי בנייה, חלקם כבר בבנייה, וחלקם כבר הושלמו ועברו לדיירם. אני מציע לכם אל תפלו בפח של האינטרסנטים. האנשים האלו הרוויחו הון עתק על הגב שלכם , והתוכנית בלמה את זה, הם כבר לא ירוויחו מכל אחד מכם מאות אלפי שקלים.
"אנחנו נמשיך לבנות ואם אתם רואים ברחבי הארץ את המנופים ואת אתרי הבנייה, אז רוב הבנייה הזו מיועדת לכם. תוכנית מחיר למשתכן, היא התוכנית הראויה, ואנחנו לא מפסיקים לרגע. אנחנו פועלים הקדים את המסירות של הדירות ומאיצים את הפיתוח. הדירות האלו זו זכותכם המלאה, אף אחד לא עושה לכם טובה. מגיעה לכם דירה במחיר הוגן. אנחנו פשוט חילצנו אתכם מהציפורניים של כל אלה שרצו להפקיע מחירים".
איך לוקחים משכנתא במחיר למשתכן
מחיר למשתכן – זכאים א' וזכאים ב' – מה ההבדלים?
סקר מחיר למשתכן – האם התוכנית היא הצלחה גדולה או כישלון גדול
מעודכן ל-03/2018
שכר המינימום עלה – העובדים אכלו אותה – הפוליטיקאים חגגו את העלאת שכר המינימום, אבל זה השיג את התוצאה ההפוכה – בשופרסל הקופות האוטומטיות מחליפות קופאיות; בויקטורי, יש פיקוח צמוד על העובדים (כנראה גם פחות הפסקות לסיגריה)
במבט ראשון העלאת שכר המינימום היא צעד מבורך לעובדים – משכר של 4,300 שקל לפני שנתיים, עלה שכר המינימום במספר פעימות (האחרונה החודש) ל-5,300 שקל, וזה משמעותי מאוד – תוספת של 1,000 שקל ברוטו שכמעט מתגלגלים במלואם לשורת הנטו, זה בשביל רבים (וחבל) ההבדל בין להכין ארוחה חמה לילדים או להשאיר אותם רעבים. במקומות האלו, אין מקום לציניות, אבל את הפוליטיקאים זה לא באמת מעניין.
במהלך פוליטי טהור, הפוליטקאים (של כולנו) וההסתדרות (של רבים מאיתנו) דחפו להעלאת שכר המינימום, ומינפו זאת כהישג גדול. ככה זה אכן נתפס בתודעה של רובנו, אבל, השאלה אם זה נכון.
זה עשוי להישמע לכם מפתיע, אבל, העלאת שכר מינימום עלולה דווקא לפגוע בעובדים. זה לא חד וחלק; יש כלכלנים שיגידו – "ברור", יש כאלו שיגידו "תלוי", ויש אחרים שיגידו "ההיפך – זה עוזר לעובדים", אבל מה שבטוח שזה לא שחור ולבן, זה לא מדע מדויק, זה לא גורף – יהיו עובדים שייהנו יהיו אחרים שלא.
אתחיל בתיאוריה הכלכלית – העלאת שכר מינימום גורמת לכך שעסקים מתקשים להרוויח (או מרוויחים פחות) ואז הם מתייעלים ומפטרים עובדים. אופס, זה הרי בדיוק ההיפך ממה שהיה אמור להיות – במקום להגיע הביתה עם שכר טוב יותר, העובדים האלו מפוטרים – אין ארוחות חמות לילדים, וזאת ממש לא היתה הכוונה. אבל הכלכלה עולה על כל דמיון. המפוטרים האלו בחלקם יהיו מובטלים לפרק זמן מסוים (אולי ארוך) וחלק אחר (נקווה שהרוב) יימצא את מקומו במקום עבודה חדש.
התיאוריה הזו ידועה ומקובלת, אבל הפוליטיקאים שכחו אותה, הם לא מספרים אותה, הם יודעים להציג את חצי הכוס המלאה. אבל אתם יכולים לקרוא עליה בדו"חות הכספיים של החברות הנסחרות, ובעיקר אלו שמוטות כח עבודה זול.
כבר עם הכוונה להעלות את שכר המינימום התריעו חברות הקמעונאות על ההשפעה הגדולה שתהיה למהלך הזה על הדוחות שלהם – שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, סיפרו לנו שרוב העובדים שלהן הם עובדים בשכר מינימום, ושהמהלך הזה ייפגע ברווחים שלהן, ושהן בוחנות מה לעשות. חלקן גם סיפר לנו בדיוק מה תהיה ההשפעה – שופרסל, לדוגמה ציפתה לעליית שכר כולל (כתוצאה מהעלאת שכר המינימום) של 55 מיליון שקל ב-2017, ועוד 55 מיליון שקל ב-2018. כך בשנתיים יעלו הוצאות השכר ב-110 מיליון שקל וגם בשבילה זה כסף גדול.
אז מה עושים? נערכים. שופרסל נמצאת באינטרנט כבר הרבה זמן, אבל בשנים האחרונות המכירות האינטרנטיות עלו, והן מוערכות במעל 10% מהיקף המכירות של הרשת. שופרסל מדגישה (במילים אחרות) כי הרכישות אונליין זה העתיד, והם מצפים להכפלת המכירות באינטרנט בתוך 5 שנים. ואיך זה קשור לשכר המינימום? פשוט – רכישות דרך האינטרנט מצריכות פחות עובדים; ונכון כמובן שבלי קשר להעלאת שכר המינימום העתיד נמצא במכירות האינטרנטיות, אבל המוטיבציה של הנהלת החברה לזרז את הכניסה לאינטרנט, עלתה, מן הסתם, כאשר היא הבינה שהמכירות ברשת עצמה (הרשת הפיזית) פחות רווחיות (בגלל העלאת השכר).
כן, העלאת שכר המינימום, האיצה את הכניסה לתחום האינטרנט, ובעקיפין גרמה (ותגרום) לפיטורי עובדים. אך העלאת שכר המינימום האיצה, ככל הנראה מהלך נוסף של שופרסל. בחודשים האחרונים שאני יורד לעשות קניות בשופר, אני מדלג על הקופאית – פשוט יש מכונה אוטומטית (קופה אוטומטית) שכל מה שצריך זה להעביר דרכה את המצרכים ובסוף לשלם בכרטיס אשראי. פתרון נהדר ומהיר, עוקף קופות עמוסות, רק שבפעמים האחרונות שביקרתי שם, גם בקופות האוטומטיות נהיה תור. בכל מקרה, המסקנה ברורה: את הקופאית מחליף הרובוט, ונכון שגם התהליך הזה הוא בקנה שנים רבות, רק שברגע שהרווחים יורדים (או צפויים לרדת), בוחרים ומאיצים בחירה בפתרונות להגדלת הרווח, וזה פתרון מצוין. אגב, בטווח הקצר, הפתרונות האלו עולים הרבה כסף – השקעה בטכנולוגיה, השקעה בהכנסה והטמעת הקופות האלו לרשת; הוצאות שונות על חבלי לידה לא פשוטים, אבל בטווח הבינוני והארוך, המכונות האלו יחסכו לשופרסל כח אדם. אז כשמדובר בכח אדם זול, האינסנטיב להחלפה לא כזה גדול, אבל כשהזול (שכר מינימום קודם) הופך לפחות זול (שכר מינימום נוכחי), אל תצפו ששופרסל לא תחליף מכונות באנשים. אחרי הכל האיש בקצה הפירמידה, אדוארדו אלשטיין, צריך רווחים.
זאת שופרסל, והאמת ואולי אני משוחד (אני בכל זאת לקוח) זאת שופרסל המכובדת והיחסית נאורה. המצב במקומות האחרים עלול להיות בעייתי עוד יותר; מה אתם חושבים למשל על הציטוטים הבאים של מנהלי רשת ויקטורי (מתוך סקירת המנהלים שצורפה לדוחות הכספיים של הרבעון השלישי): "ביום 1 בינואר 2017 עלה שכר המינימום במשק בשיעור של כ-3.6% וזאת בנוסף לעליות בשנים 2015 ו-2016. עליית שכר המינימום הגדילה באופן ניכר את עלויות השכר בחברה, מאחר שחלק גדול מעובדי החברה משתכרים שכר מינימום.
"החל מחודש ינואר 2017 החלה החברה להטמיע מערכת נוכחות ושכר חדשות הנותנות להנהלת החברה שליטה על ניהול שעות העבודה והתקנים בסניפים. מערכת הנוכחות והשכר החדשות מאפשרות פיקוח הדוק יותר על שעות העבודה ועמידה בתקנים בסניפים והחל מהרבעון השני של שנת 2017 הביאו לירידה בעלויות השכר בחברה".
כן שוב פעם המכונות האלה; הפעם שעוני נוכחות שמצליחים לשלוט בעובדים, לפקח על העובדים, אולי לסדר את סידורי השעות וההפסקות – אין כבר כמה הפסקות סיגריה, נקווה שעדיין יש הפסקת פיפי. השעונים האלו כל כך חכמים שהם הצליחו לגרום לכך…ששכר העבודה יירד. כן, אמנם העלו את שכר המינימום, אבל בסה"כ שכר העבודה בויקטורי (החל מהרבעון השני) ירד. זה אבסורד, ואסור להתבלבל, זה כמובן ממש לא טוב לעובדים.
ואיך זה בכלל קורה שהשכר הכולל יורד בשעה ששכר המינימום עולה? המסקנה המתבקשת היא, ניצול משמעותי יותר של העובד, והמילה ניצול אולי לא במקום. עובדים שכירים, מתבטלים ומבזבזים חלק מיום העבודה שלהם. זה כמובן תלוי במקום העבודה, בסוג העבודה ובגורמים אחרים, אבל אין דבר כזה לעבוד ב-100% תפוקה, אין גם 90%, ולרוב גם לא 80%. תסתכלו סביבכם ועל עצמכם, ותשאלו אם את מה שעשיתם בעבודה אתמול הייתם יכולים לסיים ב-5 שעות (ואפילו פחות) ורובכם הכנה יענה שכן.
אז בויקטורי ובצדק מבחינתם אמרו, משהו בסגנון – "ככה, מעלים את שכר המינימום, והרווח שלנו יישחק משמעותית. לא מסכימים. אנחנו נצטרך לייעל את המערכת. העובדים יצטרכו לעבוד יותר טוב, יותר יעיל". המצב הזה גורם לעובדים לעבוד טוב יותר, ובעקיפין הוא עלול לגרום לפיטורי עובדים – הרי כמות קטנה יותר של עובדים יעילים יכולה לעשות עבודה של כמות גדולה יותר של עובדים לא יעילים. בויקטורי לא מדברים על פיטורים, אבל נראה שזה מוחבא בין השורות (לא בכל הרשת שבה כמות העובדים גדלה בהתאם לרכישות של סניפים, אלא כנראה בסניפים ספציפיים).
וכך בשורה תחתונה סביר שיש עובדים שפוטרו והעובדים שנשארו עובדים יותר יעיל. מעניין מה חושב על זה אותו עובד שבקושי היה לו זמן לצאת לכמה הפסקות סיגריה, ושהבוס שלו כל הזמן מציץ לבדוק מה הוא עושה, ושהשעון נוכחות מביט עליו מהצד (ואולי יש גם מצלמה מלמעלה) – אולי הוא פשוט מתגעגע לימים הטובים של פעם, למרות השכר הנמוך יותר.
אז בפעם הבאה שמעלים את שכר המינימום, חשוב לזכור – זה מעלה את הרייטינג של הפוליטיקאים, אבל זה לא מבטיח לילדים שלכם ארוחות חמות.
שכר מינימום לנוער – כל מה שצריך לדעת
העלאת שכר המינימום ל-5,300 שקל
תחברוה ציבורית היא עניין חשוב – מסתבר שכחצי מהאנשים משתמשים בתחבורה ציבורית – זה הרבה. אבל יש קבוצת אכלוסייה גדולה שלא נהנית באופן מלא משירותי התחבורה הציבורית – הנכים. זה לא בכל מקום, יש תחבורה ציבורית שמאוד נוחה ונגישה, אבל יש הרבה מאוד מקומות שלא. כלל – התחבורה העירונית יחסית מונגשת ברוב המקומות בארץ, אך התחבורה הבינעירונית עדיין לא מונגשת.
וועדת הכלכלה דנה בנושא מספר פעמים, הנה התפתחות מסוף 2017. הוועדה, בראשות ח"כ איתן כבל, דנה בנגישות התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלות, במסגרת ציון היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. היו"ר כבל פתח את הישיבה בהקראת שיר (כמידי יום) אך הפעם בחר להקדיש אותו להוריה של היועצת הפרלמנטרית שלו, מאיה עזריה, ציפי קליינבוים וניסים עזריה. הוא סיפר בהתרגשות כי שניהם נדבקו במגפת הפוליו שהשתוללה בארץ בשנות ה-50, עת היו ילדים רכים, ואמר: "ההורים של מאיה נלחמו ועודם לוחמים, הקימו בית לתפארת, עבדו במשרות בכירות וגידלו ילדים מקסימים- אבל זאת לא צריכה להיות מלחמה. עלינו בתור חברה לעשות הכל כדי לקדם ולעזור לבעלי המוגבלות. בחרתי להקריא את השיר הצל שלי, שכתבה חברה של הוריה של מאיה, לילי איתן, גם היא נפגעת מחלת הפוליו".
ח"כ אילן גילאון אמר כי אדם מוגבל זה לא סטטוס נרכש וכולנו נשאי מוגבלות או מוגבלים לפרקים. לדבריו, תחבורה ציבורית לא נגישה זה כמו עורק סתום שלא מוביל דם אל הלב. הוא ציין כי ברכבת המצב סביר, למעט העובדה שאדם עם מוגבלות צריך להודיע מראש על הגעתו, והבעיה העיקרית היא בתחבורה הבינעירונית. ח"כ נורית קורן אמרה כי צריך יועץ נגישות גם למערכת התחבורה הציבורית, ומתחה ביקרות על כך שמשרד התחבורה חילק רק 1,000 רישיונות למוניות מונגשות ולא מבצע אכיפה נגד נהגים שלא עוצרים לנכים או לוקחים מהם מחיר כפול. ח"כ דב חנין אמר כי באמצעות קצת כסף אפשר לעשות שינוי גדול. ח"כ איילת נחמיאס ורבין סיפרה על נהג אוטובוס שהשפיל ילדה רק בגלל שלא היה לה שטר קטן מ-200 שקלים.
נציגת עמותת נגישות ישראל, מיכל שיק הר טוב, אמרה כי רבים מפחדים להגיש תלונות על נהגים שלא עוצרים לבעלי מוגבלות, ויש בעיה בהדרכתם. נציג מטה מאבק הנכים, ניסים מורביה, סיפר על בעיות קשות בקרון הנכים ברכבת, שמלא בזוגות אופניים.
השופטת בדימוס רבקה צוק סיפרה כי היא אם לילד המתמודד עם סכיזופרניה, אך מוגבלותו שקופה. לדבריה, מערכת התחבורה הציבורית כיום גורמת לו לפחד משתק בנסיעה ולכן היא נאלצת להסיע אותו ממקום למקום. נציגה נוספת סיפרה כי לעיתים השימוש בתחבורה הציבורית הוא סבל צרוף, בגלל שאינה מותאמת לאנשים עם מוגבלות בכלל ובמיוחד לכאלה עם מוגבלות שאינה נראית לעין. נציג עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים, דן קדרון, אמר כי נכים לא יכולים לעלות על אוטובוס בקווים העירוניים, וסיפר כיצד שילם מכספו כדי להזמין להם מונית. יצחק נוימן, הסובל מאספרגר, סיפר כי הוא חווה חוסר סבלנות וזלזול מצד נהגי אוטובוסים במרכז הארץ.
נציג משרד התחבורה, גבי נבון, הגיב לטענות ואמר כי התחבורה הציבורית העירונית מונגשת לבעלי מוגבלויות לפי חוק, והתחבורה הבינעירונית תונגש חושית – באמצעות מסכים וכריזה – תוך 6 חודשים. נציג האוצר, הראל שליסל, אמר כי הנגשת אוטובוסים בינעירוניים היא מורכבת יותר, לא רק בישראל אלא בעולם כולו.
היו"ר כבל סיכם ואמר כי אם ההנגשה לא תחל כבר עכשיו זה לעולם לא יקרה. הוא הזכיר כי בכוונתו לצאת לשימוע בעניין התחבורה הציבורית בישראל, ואמר כי פרק שלם מתוך השימוע יוקדש להנגשת התחבורה הציבורית לבעלי מוגבלויות.
רשות המסים צוכנה לפטור ממס שבח קשיש שיבקש למכור את דירתו ליזם התחדשות עירונית. על רקע הדברים אמרה יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ עזריה: הישג גדול וצעד ראשון מני רבים
עוד נחשף בדיון הוועדה: 14 מתוך 31 דיירים מבוגרים נפטרו בפרויקט 'נווה שרת' שטרם הסתיים.
מדריך מס שבח – כל מה שצריך לדעת
הוועדה המשותפת לוועדת הרפורמות ולוועדת החוקה חוק ומשפט, בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו), המשיכה היום (ד') את דיוני ההכנה לקריאות שניה ושלישית של התיקון לחוק פינוי ובינוי (פיצויים) העוסק בפינוי בשל סירוב בלתי סביר ("דייר סרבן"). הדיונים כעת מתמקדים במציאת פתרונות ומגנונים אשר ימנעו את הצורך להגיע להתדיינות משפטית בשל "סירוב בלתי סביר" בכלל, והדיון היום היה המשך ההתעמקות בסוגיית האוכלוסייה המבוגרת בפרט.
יו"ר הוועדה פתחה את הדיון: "נמשיך היום למצוא את הפתרונות אשר יפיגו את החששות והספקות, בקרב אוכלוסיית הקשישים, בכל הקשור לפרויקטים של התחדשות עירונית, עוד בטרם יגיעו בכלל לשלב בו הם נאלצים לסרב לפרויקט".
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני): "אוכלוסייה זו חוששת באופן אמיתי מעזיבה או עקירה מסביבתם המוכרת בגיל הזה, ומצד השני לא בטוח שהם ייהנו מאותה תשואה עתידית שאמורה להיות המניע לפרויקט. סירוב בשל גיל, או בשל בן זוג במצב סיעודי, ברור שאסור לאפשר להגדירם כסירוב בלתי סביר. צריך למצוא פתרון מיוחד לאוכלוסייה זו, אבל לא פתרון פטרוני כמו מינוי אפוטרופוס עליהם, אלא מישהו שיעזור להם לקבל את ההחלטה בעצמם. הם גם צריכים את כל המידע בפניהם בקבלת ההחלטה וחשוב שתהיה חובה לפרט להם גם על גידול עתידי בהוצאות, כמו דמי האחזקה בבניין החדש והארנונה, שתעלה עם גודל הדירה יעלה".
ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו): אנחנו משיקים ביום שני ועדה מיוחדת לבניית תכנית אב לאומית בתחום הזקנה, ולי יש את הזכות והאחריות הכבדה להוביל אותה. מגיעים אלי מקרים רבים של קשישים שנדרשים לחתום על הסכמים שאינם מבינים להתחדשות עירונית. צריך להחתים כל אדם על מסמך בשפה שהוא מבין אותה, ולא מספיקה החובה בחוק ההתחדשות העירונית, שאם קיימים 20% דוברי שפה זרה, אז יונפק חוזה בשפה זו. בטח באוכלוסייה זו צריך חוזה מותאם ומובן לכל אחד".
יו"ר הוועדה הזמינה לדיון מספר אזרחים ותיקים בכדי לשמוע מהם ישירות על הקשיים בהתחדשות עירונית עבורם. אחת מהם הייתה כנרת טל, מנווה שרת בת"א, שאמרה: "מאיפה יש לאנשים מבוגרים כסף לשלם את התחזוקה של המגדלים האלה? התנגדתי לפרויקט אבל בגלל שאני דיירת עמידר לא התחשבו בי. גרתי קודם בקומה שניה, והיום אני בקומה חמישית. אני שומרת שבת, ואפילו עוד לא יודעים להגיד לי מתי תהייה מעלית שבת בבניין".
עמי סופר, מנהל פרויקטים ב"עזרה וביצרון", ביקש להעיר: "בכובעי השני אני בוועד שכונת נווה שרת וקיבלתי לאחרונה את דירתי החדשה באותו פרויקט. פונו אצלנו 120 משפחות וייבנו 350 יחידות דיור. ערב היציאה לשכירות, לפני כארבע שנים, היו בערך 31 מבוגרים, ולצערי 14 מהם נפטרו בתקופה זו"
עו"ד מתן רבינוביץ', מרכז הגר באוניברסיטת ת"א: "המדינה ניסתה לעשות סדר בשוק, דרך חוק המארגנים, שנותן הגנה מוצדקת לכל תושבי המתחם, אבל איך אנשים עם דמנציה, למשל, שיש להם יום טוב ויום רע, יתמודדו עם מערכת חוזית? צריך להכשיר אנשים שיהיו 'תומכי החלטה' ויסייעו, ורצוי שישכרו לכך ע"י המדינה, ולא צד עם אינטרס". ח"כ שמולי הגיב: "הלוואי ונוכל להיות במצב שבו המדינה תיתן את הסיוע הזה ותגדיר את המלווה ותממן אותו. לדעתי זה לא יקרה, אבל נכון יהיה שהרשות להתחדשות עירונית תבנה מאגר של עו"ס מוסמכים ומוכרים לכך".
נועה אפיק, מנהלת קשרי קהילה בחברת "מוריה": "היה לנו השבוע דיון עם מספר יזמים, שאמרו לנו כי רוב הקשישים מעדיפים שיקנו מהם את דירתם וירכשו להם דירה במקום אחר, עצמאית משלהם, ולא יצטרכו להתמודד עם כל פרויקט. היזמים אמרו שמכירת הדירה דורשת מס שבח וקניית הדירה נדרש תשלום מע"מ, וללא העלויות האלה הם היו שמחים לפתרון כזה. עוד אמרו לנו היזמים כי הם מעדיפים לשלם לקשיש בתשלומים, ולא בבת אחת, אך הקשישים חוששים כי תשלום חודשי פוגע בקצבת הבטחת ההכנסה שלהם".
יו"ר הוועדה ביקשה את התייחסות רשות המסים, שכן עד עכשיו היה ידוע לה שנוא החלפת הדירות מוסדר, ורק נושא התשלום במזומן בעת מעבר למגורים על הילדים הוא סוגיה פתוחה. מיכל סופר, מרשות המסים, השיבה: "החוק כיום מאפשר פטור ממס שבח רק במעבר לדיור מוגן, ואילו קבלת תשלום מזומן על כל שווי הדירה הוא מימוש זכויות שחייב במס, וזו גם עמדתנו לעתיד. החלפת דירה בדירה, באותו פרויקט, איננה פטור, כי אם דחיית מס, שכן בעתיד נממש את המס על הדירה החדשה המתקבלת בפרויקט. בנושא של רכישת דירה במקום אחר, לדעתי אנחנו נכונים לתת החלטת מיסוי, שפוטרת ממס השבח, אבל לא ממס הרכישה של הדירה החדשה".
יו"ר הוועדה, ח"כ עזריה, סיכמה: " תוחלת החיים מתארכת ושיעור הילודה עולה, וזה מבורך, וכדי לזרז את התהליך חשוב להסיר את החסמים העומדים בפני תהליכי התחדשות עירונית. ביטול מס שבח בקרב אזרחים קשישים הוא הישג גדול וחלק מהרבה צעדים שאנו הולכים לנקוט בדרך לזירוז תהליכי התחדשות עירונית והקלה על אוכלוסיית האזרחים הוותיקים".
"כל הגורמים מבינים את הצורך בכך, רואינו בדיון שהם נרתמים ועוברים לשלב הפתרונות. משרד המשפטים הסכימו לבחון את נושא חובת ההסכם בשפות שונות, ורשות המסים תדון איתנו על נושא המעבר לילדים ועל נושא רכישת דירה במקום אחר, כפי שכבר הגענו להסכמות על המעבר לדיור מוגן נעמיק גם מול גורמי הרווחה הן בפגיעה אפשרית בהבטחת הכנסה במקרה של מכירת דירה, והן בפיילוט לגבי אותם תומכי החלטה".
"המשך הפתרונות לכלל האוכלוסיות הנזקקות, אשר להן החששות הכבדים ביותר מההתחדשות העירונית, יאפשרו לנו למנוע מצבים של סירוב, להוסיף מאות אלפי יחידות דיור ולעבות את מרכזי הערים הגדולות לטובת כלל תושבי ישראל", אמרה יו"ר הוועדה.