מה האלטרנטיבות של אלגומייזר? מה זה דוח פרופורמה? ומה מלמד דוח הפרופורמה על הרכישה של אלגומייזר?
אלגומייזר המפתחת תוכנה לתחום הפרסום באינטרנט נכשלה. מה שהתחיל בקול תרועה רמה, וברעש תקשורתי, לא התרומם בשטח לעסק אמיתי. זה עדין לא נגמר, יש מוצרים, יש טכנולוגיה, אלא שההכנסות מסתכמות במאות אלפים בלבד וההפסד מסתכם במיליונים רבים.
בשלב הזה יש כמה בריריות – להמשיך כרגיל, אולי המוצר פתאום יתפוס והמגמה תתהפך, אחרי הכל, הקופה לא ריקה לחלוטין, ויש לחברה הון ויכולת לשרוד בלי עירוי חיצוני תקופה לא קצרה (אבל גם לא ממושכת). אפשרות נוספת היא פשוט להרים ידיים ולסגור את העסק. אפשר גם להפוך לשלד בורסאי שזאת ברירת מחדל של הרבה חברות שנכשלו עסקית, והנכס העיקרי שנותר להם הוא החברות במועדון החברות הבורסאיות. זה גם היה הגלגול הקודם של אלגומייזר – החברה הזו בעצם היא פעילות שנקלטה בשלד בורסאי שהיה בעבר חברה מכובדת בשם…מעריב.
אפשר גם לפעול לגיוס הון, כדי להאריך את מועד "פג התוקף" של החברה. עוד כסף משמע יכולת לשרוד עוד תקופה, ובמצבים האלו לרוב (אם בכלל) החברות מצליחות לגייס רק מבעלי המניות שלהם (הנפקות זכויות); ואפשרות אחרת – היא לקלוט פעילות, ולהפוך בפועל לחברה אחרת. אלגומייזר בחרה בקליטת פעילות משיקה ומשלימה לפעילות שלה, והפכה לחברה אחרת לחלוטין.
זה התחיל כבר במהלך 2016 – אלגומייזר דיווחה על מגעים לרכישת פעילות בתחום הפרסום והשיווק הדיגיטלי. אלא שעבר זמן רב, עד שהעסקה התממשה – ביולי השנה דיווחה הנהלת החברה על סגירת העסקה. החברה רכשה 100% מחברת לינקיורי, ספקית של פתרונות מוניטיזציה באינטנרט ובמובייל. בתמורה שילמה אלגומייזר 11 מיליון דולר ומאיפה הכסף? ובכן חלק מהסכום (חלק יחסית קטן – 650 אלף דולר) היה בעסקת מניות – כלומר, הקצו לבעלי המניות של לינקיורי מניות של אלגומייזר; וחלק אחר (החלק הגדול) הגיע ממשקיעים פרטיים שסיפקו מזומנים לחברה (39 מיליון שקל) דרך הנפקת מניות – 7 מיליון שקל והלוואה גדולה של 32 מיליון שקל. בתמורה להלוואה, ומעבר לכך שהיא בריבית של 8%, סיפקה החברה כמות גדולה של אופציות למימוש למניות החברה (מעל 6 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים – מחיר המניה היה אז כ-5 שקל, כעת מתחת ל-4 שקל).
לינקיורי – ההכנסות גדלות, אבל…
לינקיורי משנה כאמור את אלגומייזר מהקצה אל הקצה – מדובר על קפיצה בכמה סדרי גודל. עם השלמת הרכישה פרסמה אלגומייזר את תוצאות הפרופורמה של שתי הפעילויות. תוצאות הפרופורמה הן תוצאות שלוקחות בחשבון את אלגומייזר עם תוצאות הנרכשת כאילו הרכישה התבצעה בעבר. כלומר, מדובר בעצם באיחוד של התוצאות כאילו המיזוג הושלם מזמן, ועם התייחסות להשלכות של המיזוג – לדוגמה, יותר הלוואות באלגומייזר ולכן יותר הוצאות מימון, ודוגמה נוספת – הרכישה יצרה נכסים לא מוחשיים שיש להפחיתם, אז בדוחות פרופורמה יצגו הוצאות ההפחתה. במילים פשוטות, דוחות פרופורמה זה ניסיון לדמות את המצב האמיתי.
אז מה המצב האמיתי? הנהלת החברה, פרסמה לאחרונה סקירת מנהלים על דוח הפרופורמה – "התוצאות העסקיות המשולבות של אלגומייזר יחד עם קבוצת לינקיורי מראות מכירות תקופתיות בפועל של כ-48 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2017" מספרים לנו מנהלי החברה, "המכירות המשולבות מהוות גידול של למעלה מ-10,000% בסך המכירות…
"את שנת 2016 ,סיימה לינקיורי עם הכנסות בהיקף של כ-72 מיליון שקל והרווח נקי עמד על כ-12 מיליון שקל. פעילותה של לינקיורי מהווה פעילות סינרגטית ומשלימה לפעילותה של החברה. החברה רואה בפעילות החברה הנרכשת, מנוע צמיחה מיידי ועתידי, ובכוונתה להרחיב באמצעות הרכישה את סל המוצרים שהיא מציעה ללקוחותיה".
סינרגיה זו מילה נהדרת, רק שהיא לא תמיד ניתנת ליישום – אולי לינקיורי תתרום לשיפור הביצועים של מוצרי אלגומייזר, אבל אם עד עכשיו זה לא קרה, אז למה שזה יקרה – אחרי הכל, הסינרגיה יכלה להיעשות בשת"פים שיווקיים. לא צריך לקנות חברה כדי לחתום איתה על שת"פ. אבל, מקווה בשביל אלגומייזר שאני טועה. בכל מקרה, על פניו יש קשר בין תחומי הפעילות של החברות – אלגומייזר מכינה ובונה קפיינים ממומנים בגוגל ובפייסבוק (באופן אוטומטי) בעיקר לבעלי מקצוע; ולינקיורי מפתחת תוכנות פרסום ושיווק דיגיטלי לאינטרנט ולמובייל שמסייעות במקסום ההכנסות.
אבל, אולי זאת סתם קטנוניות – תהיה או לא תהיה סינרגיה, מנהלי אלגומייזר הדגישו מספר פעמים לפני השלמת הרכישה כי החברה הנרכשת מכרה ב-72 מיליון שקל והרוויחה 12 מיליון שקל בשנה שעברה וקצב המכירות השנתי שלה ב-2017 הוא כ-90 מיליון שקל. הנתונים האלו טובים, ואפילו נראים טובים מדי – האם אלגומייזר עשתה אחלה של עסקה? רכשה ב-11 מיליון דולר, חברה שמרוויחה מעל 3 מיליון דולר – מכפיל רווח של 3-4 זה מכפיל זול; ואם כך – מה זה אומר על השווי של אלגומייזר? על רקע הקצאות המניות והאופציות (לבעלי מניות הנרכשת ולמממנים) עלה שווי החברה למעל 90 מיליון שקל, וכעת הוא באזור ה-80 מיליון שקל, אך לחברה שמרוויחה 12 מיליון (מבלי להתייחס לאלגומייזר עצמה) זה עשוי להיות שווי ראוי ואף נמוך.
אלא שדוחות הפרופורמה מעלים תמונה אחרת – כן, המכירות של לינקיורי גדלו, אבל השורה התחתונה בכיוון מטה. במחצית הראשונה של השנה ההכנסות פרופורמה הסתכמו כאמור ב-48 מיליון שקל, וההפסד עלה על 10 מיליון שקל. ההפסד של אלגומייזר עצמה, היה מעל 9 מיליון שקל, ולינקיורי הוסיפה עוד הפסד של כ-1 מיליון שקל. כן, לינקיורי גדלה בהכנסות, אך עברה להפסד, וזה ממש במקביל לסגירת העסקה. זה עוד לא אומר שהעסקה לא תהיה משתלמת, זה אומר שכרגע עם השלמתה, היא לא נראית גליק גדול.
מחיר למשתכן בדוחות של אזורים – איך מתבטאת תוכנית מחיר למשתכן בדוחות של אזורים ואיך היא תתבטא בעתיד; ולמה לא בטוח שהזכאים רוכשים דירות בהנחה אמיתית?
מחיר למשתכן תוכנית הדגל של משה כחלון, שר האוצר, כבר מתבטאת בשטח – 106 אלף זכאים רשומים לתוכנית, 26 אלף זכאים כבר זכו בדירה, ו-11 אלף אמורים לקבל תשובה בקרוב. על פי התוכנית, היקף הבנייה רק יילך ויגדל כך שבסופו של דבר כל זכאי יקבל דירה.
המטרה של התוכנית היא לעזור לזכאים (בעיקר זוגות צעירים) לרכוש דירה, ולהוריד את מחירי הדירות, ושר האוצר שלנו, מתעקש שזה יקרה. בינתיים, המחירים אמנם לא ממש יורדים, אבל יש ירידה משמעותית בהיקף העסקאות. הסיבה העיקרית ככל הנראה היא תוכנית מחיר למשתכן ש"על הדרך" גורמת לירידה גדולה מאוד בביקוש לדירות (מעל 100 אלף איש זכאים לא מחפשים דירות), וירידה בביקוש, על פי חוקי הכלכלה הבסיסים ביותר, מביאה לירידה במחיר. אלא שמול הירידה בביקוש קיימת ירידה בהיצע – הקבלנים בונים פחות, יש ירידה בקצב הבנייה, ואז השאלה היא מה יותר חזק – הירידה בביקוש, או הירידה בהיצע. מה שברור – ממש לא טריוויאלי שהמחירים יירדו.
זאת ועוד – התוכנית עוד לא "הוכחה" כטובה לזכאים ולשוק הדיור בכלל – מדובר על זכאים רבים שלא מתכוונים לגור בדירות האלו אלא להשכיר אותן ואז ייוצרו שכונות השכרה שמטבע הדברים הן במקרה הטוב פחות מושקעות מבניינים של בעלי הדירות עצמן, ובמקרה הרע מוזנחות.
בעיה נוספת היא שהדירות לא בהכרח מתאימות לצרכים – הקבלנים במחיר למשתכן, בונים דירות גדולות, כי המחיר הוא לפי מ"ר. אבל אותו זוג במקרים רבים רוצה דירה קטנה יותר, אחרת מה הועילה לו הזכייה – הוא יכל לקנות במקום אחר דירה קטנה יותר לפי צרכיו.
הבעיה הגדולה ביותר היא כנראה המרחק בין הזכייה לבין הכניסה לדירה, זה יכול לקחת 3 שנים, 4 שנים, ואפילו יותר, אם כי, יש גם הפתעות לטובה – הפרויקט הראשון שנמסר (בעפולה) הסתיים תוך כשנתיים.
וכאשר מדובר בכל כך הרבה זמן, רוכשי הדירות צריכים לקחת בחשבון את מדד תשומות הבנייה – מדד שאליו מוצמדים התשלומים לקבלן. המדד הזה באופן מסורתי עולה על מדד המחירים לצרכן בכמה אחוזים טובים בכל שנה. המשמעות היא שהדירה שרוכשים בעצם מתייקרת, ואם מדובר על 3-4 שנים זה יכול בקלות להיות 10%, ואז לא בטוח שהזכייה כזו בוננזה – ההנחה במחיר למשתכן היא סביב 20% (ונמוכה משמעותית אגב, בפריפריה), כך שמדד תשומות הבנייה "אוכל" את ההנחה, ואם מחירי הדירות כפי שצופה שר האוצר יירדו, אז בסוף עוד יסתבר שאין בכלל הנחה. אגב, כל פרויקט שהוא על הנייר, מספק הנחה (פריסייל) לרוכשים בו.
אז מחיר למשתכן, באופן ברור כבר מתבטא בשטח – בשוק הדירות; ומסתבר שיש גם ביטוי בדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן.
מחיר למשתכן בדוחות אזורים – רווחיות נמוכה, אבל היקף גדול
אזורים היא מהמובילות בתחום יזמות הנדל"ן. היא חתומה על עשרות ואולי מאות שכונות ברחבי הארץ, וגם עכשיו היא מחזיקה במלאי דירות עצום – רבבות דירות בקנה לביצוע בשנים הבאות. החברה הצליחה בשנים האחרונות להעלות את קצב הבנייה, ובהתאמה להגדיל את הרווחים, אבל הפעם נתייחס לעתיד.
והעתיד על פי אזורים נראה כך – הכנסות של 1.1 מיליארד שקל מהפרויקטים בביצוע, הכנסות של 1 מיליארד שקל מפרויקטים ששיווקם החל ועדיין לא הוחל בביצוע. הכנסות של 3.5 מיליארד שקל מפרויקטים ששיווקם ייחל עד סוף 2019 ועדיין לא הוחל ביצוע. צבר של 5.5 מיליארד שקל (פלוס). כזה צבר, והלכתי לאחור (גם במאיה וגם בזיכרון) לא היה אף פעם לאזורים. אז מה קרה עכשיו? אכן, מחיר למשתכן. כ-2.5 מיליארד שקל מהצבר הוא פרויקטים של מחיר למשתכן.
במקביל לצבר ההכנסות, מספקת אזורים מידע על צבר הרווחים – הרווח הגולמי של אזורים מהפרויקטים בביצוע הוא כ-280 מיליון שקל, מהפרויקטים ששיווקם כבר החל (והם עדיין לא בביצוע) קרוב ל-190 מיליון שקל, ומהפרויקטים ששיווקם יחל עד 2019 (וביצועם עדיין לא החל) – 500 מיליון דולר. כלומר, מדובר על 1 מיליארד שקל במצטבר. המספר הזה יתממש על פני המכירות של הפרויקטים (ושיווקם). התקינה (להבדיל מבעבר) מאפשר הכרה בהכנסות וברווח על פני התקדמות הפרויקט.
המספרים האלו טובים מתחזיות/ צבר הזמנות עבר של החברה, בזכות כאמור מחיר למשתכן. שימו לב לנתון הבא – אזורים זכתה במספר פרויקטים בתוכנית מחיר למשתכן בהיקף כולל בינתיים של כ-2.5 מיליארד שקל עם רווח גולמי חזוי של כ-270 מיליון שקל – מדובר על רווחיות גולמית (רווח חלקי מהכנסות) של כ-11%, זה יחסית נמוך, הממוצע של אזורים עולה קצת על 20%, אבל אבסולוטית זה מוסיף לחברה 270 מיליון שקל לשורת הרווח הגולמי וזה עשוי להיות מנוע הצמיחה של אזורים לשנים הקרובות.
הדוחות של אזורים מחזקים את ההערכה שהקבלנים שהתעלמו מתוכנית מחיר למשתכן, כנראה טעו. נכון, התוכנית הזו עלולה לפספס את המטרות העיקריות שלה – דיור במחיר זול לזכאים, והפחתת מחירי הדירות. אבל מהזווית של הקבלנים – הדירות במחיר למשתכן יחסית נחטפות, והמשמעות שהחברה היזמית לא צריכה להוציא על שיווק, אין לה בעצם הוצאות מכירה ושיווק. הכל כמעט מכור מראש, וזה כמובן נהדר. המשמעות היא שלמרות שהרווחיות הגולמית של פרויקטים רגילים גבוה יותר, הרווחיות התפעולית בהינתן שאין הוצאות מכירה ושיווק בפרויקטים של מחיר למשתכן, כנראה לא נמוכה משמעותית, אם בכלל, מהפרויקטים הרגילים.
הקבלנים שזיהו את החשיבות של מחיר למשתכן לביזנס שלהם, נמצאים שם בכל הכוח, וזה אמור לספק להם גם ביטחון – כי מדובר בדירות מכורות בסבירות גבוה; וגם – רווח שהוא מעבר לפעילות הרגילה (שעלולה לרדת בגלל מצב שוק הדירות).
מחירי הדירות הוכפלו בשבע השנים האחרונות, ולמרות ניסיונות של הממשלה לבלום את מחירי הדירות , עד עכשיו זה לא ממש הצליח. שר האוצר משה כחלון מהמר על תוכנית מחיר למשתכן – מעבר להורדת מחירי הדירות לזכאים במחיר למשתכן, התוכנית אמורה להוציא חלק גדול ממחפשי הדירות משוק הדירות, וכך בעצם היא תקטין את הביקוש לדירות. הקטנת הביקוש משמעה אמורה להיות על פי כללי הכלכלה הבסיסיים – ירידה במחיר. אלא שהקבלנים מודעים לכך ובהתאמה מקטינים את היצע הדירות, ואז כבר עולה השאלה – מי יותר חזק? מי משפיע יותר הורדת הביקוש, או הקטנת ההיצע שדווקא גורמת לעליות מחירים. כחלון ומשרד האוצר סבורים שהם "ינצחו" ומחירי הדירות יירדו, אבל מה אתם חושבים ?
הנה סקר על מחירי הדירות – השתתפו, וקבלו את תוצאות הסקר – אגב, במקרים רבים חוכמת ההמון עולה על חוכמת המומחים – כאן תקבלו את הערכות המומחים, אלא שראשית – חלקם בעלי אינטרס, ושנית – מסתבר על פי מחקרים רבים שנעשו, שההמון יודע המון – יותר מהיחיד, מומחה ככל שיהיה. לכן, ההשתתפות שלכם חשובה – ככל שיצביעו יותר, יהיה לסקר תוקף חזק יותר.
אז – נא להצביע ולהשפיע
תוכנית מחיר למשתכן היא תוכנית הדגל של שר האוצר, משה כחלון להילחם במחירי הדירות. כחלון סבור שעל ידי בנייה מסיבית ושיווק רחב של דירות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן הוא פותר את בעיית הצעירים שלא יכולים לקנות דירה במחירים שיש היום, אך במקביל הוא פותר את הבעיה המרכזית של שוק הדירות בשנים האחרונות – הוא עוצר את עליית מחירי הדירות ואף להערכתו והערכת גורמים באוצר, גורם למחירי הדירות לרדת.
מה דעתכם? האם זה יצליח? הצביעו בסקר וראו מה חושבים יתר המצביעים
מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת
מחיר למשתכן – ככה תקחו משכנתא
מחיר למשתכן – מיהם קבוצה א' וקבוצה ב'
לצד המדריך המפורט שלנו על הביטקוין, לרבות מידע על המחיר המעודכן, הגרף של הביטקוין, הזירות שבהן ניתן לרכוש, והסבר מפורט על איך כדאי לרכוש ולסחור ביטקוין (ודברים טובים נוספים כמו סקר: היכן יהיה הביטקוין עוד שנה?) החלטנו להעלות סרטו קצר על איך ניתן לקנות ביטקוין בשקלים. זאת לא האפשרות היחדיה, זו הדגמה על רכישה דרך זירה אחת/ פלטפורמה אחת – bit2c אבל חשוב להבהיר שיש אפשרויות אחרות – רכישה מאנשים פרטיים, דרך חלפנים, דרך זירות אחרות ועוד
קרן הנאמנות אפסילון 30/70 (מספר קרן: 5126776) מפחיתה את דמי הניהול מ-1.17% ל-0.69%. הקרן מנהלת כ-30 מיליון שקל, סכום יחסית נמוך לקרנות מעורבות (מעורבות אג"ח והשקעות סולידיות עם משקל נמוך של מניות), ונראה שהפחתת דמי הניהול היא חלק מהכוונה של בית ההשקעות אפסילון להגדיל את היקף הנכסים.
נזכיר כי רשות ניירות ערך קבעה כי רק במהלך חודש ינואר ניתן יהיה לעשות שינוי כלפי מעלה בדמי הניהול של הקרנות, וזאת מהטעם הפשוט שמנהלי הקרנות היו משנים את דמי הניהול חדשות לבקרים, והיכולת של הציבור לעקוב אחרי השינויים האלו היא כמעט לא אפשרית. עם זאת, שינויים כלפי מטה – הפחתת דמי הניהול הן כמובן מבורכים על פני השנה כולה
אפסילון 30/70 מתרכזת בהשקעות באג"ח בשוק המקומי – כ-76% מהיקף נכסיה מושקע באגרות חוב בארץ, כשהרוב הגדול של אגרות החוב מדורג בשיעור גבוה. משקל המניות בארץ הוא כ-13%, ומשקל המניות בחו"ל כ-5%.
קצב המכירות השנתי עומד על 320 אלף רכבים – זה המון, וזה מסביר את הפקקים ההולכים ומתארכים. אז נכון שיש גם מכוניות שיוצאות מהשוק, אבל הן כמה רבבות בודדות. סה"כ הגידול ברכבים הוא עצום. אם בעבר רכב נחשב מותרות, ואז בהדרגה, משפחות החלו להחזיק בשני רכבים, הרי שכיום, יש לא מעט משפחות עם 3 רכבים וגם יותר.
ואיזה רכבים הישראלים קונים – הנה 10 הגדולים TOP 10
הרכב הנמכר ביותר הוא קיה, כשלמעשה קיה תופסת את שני המקומות הראשונים – קיה ספורטאז' וקיה פיקנטו. במקום ה-3 – טוסון של יונדאי; מקום 4 – קורולה טויוטה; 5 – סקודה אוקטביה; 6 מיצבושי אאוטלנדר; 7 מאזדה 3; 8 יונדאי איוניק 9 יונדאי 10I ו-10 – סקודה ראפיד.
מעודכן ל-03/2018
PayKey – העברת כספים דרך הוואטסאפ
העברות כספים ניתן לעשות דרך הפקיד בסניף, דרך אתר האינטרנט (צריך הרשאה) ודרך אפליקציות שונות שהבנקים בהדרגה אימצו. בפועל, קיימות מספר אפליקציות בולטות להעברת כספים, ובמקביל יש טכנולוגיות להעברת כספים דרך שימוש באנשי הקשר שלנו בווטסאפ ובפייסבוק.
האפליקציה שאמורה להיות מאוד בולטת היא Apple Pay שמאפשרות (במדינות שתומכות באפליקציה) להעביר כספים במהירות דרך הודעת iMessage. בקרוב וואטסאפ צפויה להשיק פיצ'ר לשליחת כסף בזמן שיחה. אבל גם אם האפשרות הזו תהיה לא ברור איך ואם בכלל היא תאומץ בארץ.
הבנקים בארץ מעדיפים לא להפנות לאפליקציה או שירות שאינו ייעודי להם. זו הסיבה לחיבור בין בנק לאומי ו-Paykey הישראלית. בנק לאומי משתמש בפלטפורמה של Paykey ומחבר לה מקלדת ייעודית (שתיפתח אוטומטית) שדרכה ניתן לשלוח כסף לאנשי קשר בזמן שיחה (טקסטואלית), מבלי לעבור לאפליקציה – כלומר, הכל דרך הווטסאפ. לכך.
החיבור הזה יקל על לקוחות הבנק לעשות העברות כספים. Paykey, היא חברת טכנולוגיה ישראלית שהשלימה לאחרונה גיוס של 10 מיליון דולר.
החיבור בין לאומי ו-Paykey יהווה פלטפורמה ללקוחות שתקרא – Leumi Keyboard. זאת למעשה הרחבה לאפליקציית לאומי. כדי להפעיל את הפלטפורמה של המקלדת להעברה כספית צריך להפעיל אותה דרך רישום לשירות באפליקציית לאומי, וכן להפעיל את המקלדת בהגדרות המכשיר. אחרי ההגדרה, תוכלו להעביר בכל אפליקציה חברתית (וואטסאפ, מסנג’ר iMessage) למקלדת של בנק לאומי. ואז בוחרים איש הקשר שאליו אתם מעוניינים להעביר כסף, לכתוב את הסכום ולאשר את ההעברה. עם זאת, כמובן שהעברה סופית תהיה בזיהוי מלא שלכם על ידי המערכת – הזנת סיסמא, או לחילופין שימוש במנגנון טביעת האצבע במכשיר (לצורך אימות וזיהוי);
ולמה זה טוב? הפלטפורמה הזו מאפשרת להתחיל ולסיים את הפעולה בוואטסאפ, בלי צורך לעבור לאפליקציה וחלון השיחה של הבנק. בינתיים הפלטפורמה היא רק להעברות כספים בין אנשי קשר, בשלב הבא הפלטפורמה תשמש לאפשרויות נוספות – בדיקת יתרת חשבון, משיכת קוד להוצאת מזומן בכספומט, בירורים שונים ועוד.
משאבי טבע מחפשת את עצמה; עכשיו היא מהמרת על הביטקוין
משאבי טבע היא סוג של שלד בורסאי שהכסף שלו הולך ונעלם. היא פועלת בתחום משאבי הטבע/ חיפושי משאבים, ויש לה מרבץ ברזל שהוא הנכס העיקרי שלה במאזן – 7.5 מיליון דולר.
אבל רועי סבג מכוון לנכסים אחרים לגמרי. החברה מתכוונת לפעול בשוק המטבעות הוירטואליים – רק ההודעה על כך תרמה 35% למניית החברה ששוויה קפץ ל-20 מיליון שקל. מדובר על הגדלת שווי של 5 מיליון שקל, פי כמה יותר מהסכום שהחברה מתכוונת להשקיע במיזם המטבעות הוירטואליים. אגב, מקרה דומה היה בדיפארם שהינה עכשיו שלד בורסאי לכל דבר. דיווחו שם על כניסה לפעילות הביטקוין והמניה קפצה, וכאשר החברה "ירדה" מהרעיון , מחיר המניה התממש.
משאבי טבע דיווחה שדירקטוריון החברה קיבל החלטה לבחון אפשרות לשינוי האסטרטגיה העסקית שלה וכניסה לתחום פעילות חדש – תחום הבלוקצ'יין ומטבעות מוצפנים ומבוזרים, ובכלל זה, "כריה" של מטבעות מבוזרים.
דירקטוריון החברה מתכוון לשנות את שמה של החברה ל- Holding Blockchain.
מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה?
"מובהר כי תחום הפעילות החדש הנבחן על ידי החברה, הינו תחום חדשני ומתפתח בארץ ובעולם, שטרם הוסדר רגולטורית באופן מלא וממצה.
"במקביל, החלה החברה לנהל משא ומתן עם מספר משקיעים חיצוניים, שאינם קשורים לבעל השליטה בחברה, לגיוס סך כולל של עד 7 מיליון שקל…
"עם השלמת ההתקשרויות וגיוס ההון כאמור תבחן החברה את האפשרות להנזיל את נכסיה והשקעותיה בנכסי משאבי הטבע המוחזקים על ידה לרבות בדרך של התקשרות עם בנק השקעות לצורך מכירתם לצדדים שלישיים, ביצוע מיזמים משותפים או דרכים אחרות, כפי שיתאפשר לה.
"דירקטוריון החברה עדין לא קיבל כל החלטה שהיא בנוגע לעסקאות ההשקעה הנבחנות, כמו גם לגבי בחינת האפשרות למכור את נכסי משאבי הטבע של החברה ואין כל ודאות כי עסקאות אלה או איזה מהן תצאנה אל הפועל. עם ההתקשרות בעסקאות ההשקעה תפרסם החברה דוח מיידי מפורט, בהתאם להוראות תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים).
מיקרונט העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות מחשב ומסופונים בעיקר לניהול ציי רכב דיווחה השבוע כי לקוח שהזמין מוצרים בהיקף של 2.1 מיליון דולר, מעוניין לבטל חלק גדול מההזמנה – 1.4 מיליון דולר. מיקרונט שנסחרת בבורסה המקומית ב-50 מיליון שקל, הפסידה במחצית הראשונה מעל 10 מיליון שקל על מחזור של 23 מיליון שקל.
היקף הפעילות החברה נמצא בירידה לעומת תקופה מקבילה, אבל הנהלת החברה שידרה אופטימיות בזכות חוזים חדשים ומוצרים חדשים. ביטול ההזמנה היה בפועל בחברה הבת – "…ביום 18 באוקטובר 2017 ,קיבלה מיקרונט אינק, חברת הבת בארה"ב המצויה בבעלותה ובשליטתה המלאה של החברה, הודעה על רצונו של לקוח לבטל חלק מהזמנה קיימת עליה דיווחה החברה בתאריך 25 במאי 2017. הודעת הביטול מתייחסת לאחד משני הדגמים של מוצר ה- OBC317 הכלולים בהזמנה אשר היו מיועדים להיות מסופקים ברבעון הנוכחי".
החברה לא מקבלת את הודעת הביטול – והכוונה שכנראה על פי החוזה המקורי אין זכות ביטול, אולי זכות החלפה – "החברה אינה מקבלת את הודעת הביטול ובכוונתה לדון בנושא עם הלקוח לרבות לגבי המרת חלק ההזמנה שבוטל לדגם המוצר השני אשר לגביו ביקש הלקוח להמשיך לקבל את האספקות כמתוכנן" – זה בהחלט אפשרי, אבל זה עניין משפטי, ולא עסקי. גם אם (וזה בכלל לא בטוח) החברה יכולה לחייב את הלקוח לרכוש הזמנות, הרי שיש סיכוי לא קטן שאחרי התנהלות כזו הוא לא ימשיך לעבוד איתה – ככה שזה בכל תרחיש פגיעה בעסקים.
אבל הנהלת מיקרונט חושבת אחרת ומפתיעה – "להערכת החברה לא צפויה השפעה מהותית על תוצאותיה כתוצאה מהודעה זו" – איך זה יכול להיות, הרי זה לא בכיס שהלקוח יזמין מוצרים אחרים. אם הוא היה רוצה הוא כבר היה עושה זאת, ואם כך, אזי יש חור בהכנסות – לחברה שמוכרת ב-3 מיליון דולר ברבעון זה מאוד משמעותי.
נמשיך לעקוב
כולם רוצים לטוס בכיף – נכון, טיסות סדירות בחברות מובילות עולות יותר, מלואו קוסט – ואגב, ממש לא תמיד, ונכון שעדיין חלק גדול מאיתנו מעדיף את המוביל הלאומי – חברת התעופה אל על. אבל בכל הקשור לחברות התעופה שהכי כיף לטוס בהן, אז כמובן שאלו לא חברות הלואו קוסט וגם אל על לא מתברגת לעשירייה המובילה. אבל לפני שנציג את החברות כמה תובנות –
אם אתם רוצים לחסוך בטיסה – כנסו למדריך שלנו , איך לחסוך בטיסות.
חברות התעופה הכי טובות על פי הסקר – לא טסות לישראל – חבל.
המגזין קונדה נסט טרוולר עשה עבודה מקיפה – בדק עם 300 אלף איש את החברות תעופה המועדפות עליהם, ויצר דירוג שנתי פופולארי
החברות המובילות חושבות מחוץ לקופסא, או / ו מפנקות במיוחד.
במקום הראשון – חברת אייר ניו זינלנד. החברה פשוט מבדרת את הנוסעים שלה, ומה יותר טוב מאשר לצחוק בטיסה? הדיילים של החברה מפיקים סרטונים משעשעים, המושבים מרווחים במיוחד, ואת המושבים ניתן להשכיב לאחרו עד למצב שכיבה (בחלק מהמטוסים). אייר ניו זינלנד מככבת בשנים האחרונות בצמרת הדירוג, כשגם בשנה שעברה היא היתה במקום הראשון.
והנה 10 הגדולים:
בבנק ישראל מנותקים. הם עוסקים במחקרים, בלייחצן את בכירי הבנק, בלהתעמת מול משרד האוצר, אולי במקום כל זה שייסגרו את הגירעון שלהם, אולי שיתייעלו. לא נעים לנו לומר, אבל המחקרים שששוקדים עליהם בבנק, הם במקרים רבים לא משהו – תרדו לרחוב, דברו 5 דקות עם אנשים ותגיעו לאותה המסקנה. המחקר האחרון הגיע לתובנה – אוכלוסיות עם רקע סוציו אקונומי נמוך פחות מסתדרות עם אמצעים דיגיטליים וזו הסיבה שהר הכסף לא הצליחה להגיע אליהם. הר הכסף תוכנית שאמורה היתה לאתר את הכספים האבודים מבוססת על אתר אינטרנט, ומילוי פרטים אינטרנטי. נו זה לא ברור שדווקא השכבות החלשות פחות יוכלו להסתדר עם הדיגיטל? המוצר מופנה בעיקר אליהם, אבל מראש הם מתקשים.
בבנק ישראל למדו את העניין ויצאו במחקר (4 שנים לאחר השקת הר הכסף).
הנה תהליך המחקר ומסקנות – במסגרת המחקר נבחן הקשר בין הטמעת רגולציה בעזרת כלים דיגיטליים לבין אוריינות פיננסית אובייקטיבית וסובייקטיבית
"בשנים האחרונות", מציינים החוקרים , "נערכו בחיסכון הפנסיוני בישראל כמה רפורמות שכתוצאה מהן עברה האחריות על החיסכון לחוסכים עצמם; מדובר באחריות להחלטות מורכבות ובעלות השפעות דרמטיות על רווחתם. הרגולטורים שמים דגש על שקיפותו ונגישותו של המידע הרלוונטי במטרה לאפשר לחוסכים לקבל את ההחלטות באופן מושכל, וההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת להם להעביר לציבור מידע מצרפי בדרך ישירה – למשל באמצעות פורטלים אינטרנטיים. לנוכח זאת מתעוררת השאלה אם העברת האחריות והשימוש המוגבר בטכנולוגיה מיטיבות עם כלל האוכלוסייה במידה שווה? במילים אחרות, האם יש מגזרים שאינם מגיבים לרגולציה ואינם נהנים מחלק מההטבות שהמחוקק התכוון אליהן?
במחקר שערכו פרופ' אורלי שדה מהאוניברסיטה העברית ומאיה הרן-רוזן מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בדקו את העניין והתמקדו במקרה מבחן – רגולציית "הר הכסף". "במהלך 2013 יצא אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במבצע שמטרתו לעודד אנשים בעלי חסכונות בלתי פעילים למשוך אותם או לאחד אותם עם חשבונות פעילים, היות שחסכונות אלה עלולים להפוך בקלות לכספים אבודים ולהיוותר בגופים המוסדיים. במסגרת המבצע העלה האגף ממשק לאיתור כספים בלתי פעילים והשיק ברדיו ובטלוויזיה מסע פרסום שכותרתו "הר הכסף".
"בשנת 2014 נוספה לכך הוראת שעה שמאפשרת למשוך מקופות הגמל ללא מס חסכונות בלתי פעילים שסכומם מגיע עד 7,000 ש"ח. ההוראה נועדה לאפשר למשוך את הכספים לפני שדמי ניהול מינימליים ייכנסו לתוקף (בינואר 2015), שכן אלה יְכַלו את החסכונות עם הזמן.
"המחקר בוחן מהם מאפייני האוכלוסיות ששמעו על הרגולציה או נקטו פעולה בעקבות החשיפה אליה. הוא מוצא כי חרף מאמצי המדינה רוב החשבונות הבלתי פעילים לא נמשכו, וכי לא כל האוכלוסיות נחשפו לרגולציה במידה זהה. מידע מאחת מקופות הגמל מעיד כי החוסכים שמשכו כספים מחשבונות קטנים גרים במרכז הארץ, בערים בעלות ציונים גבוהים במדדים סוציו-אקונומיים, והם מבוגרים מהחוסכים שלא משכו כספים.
"סקר אינטרנטי בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה מצא מוּדעוּת פחותה למבצעים הרגולטוריים בקרב אנשים בעלי אוריינות פיננסית נמוכה, חסרי ביטחון בידע שלהם לגבי הפנסיה (איור 1.ב) ובלתי מועסקים. נראה שביטחון סובייקטיבי בידע הפנסיוני השפיע על נקיטת פעולה בעקבות המבצע יותר מהבנה פיננסית אובייקטיבית. עוד מראה הסקר כי על הצלחת המבצע השפיעו מאפיינים נוספים – מין, גיל, השכלה ושנת עלייה – ולכן הרגולטורים בישראל צריכים להביאם בחשבון כאשר הם משיקים רגולציה חדשה".