ההקלה שניתנה במלחמה בהלוואות לכל מטרה נשארה: אפשר לממן עד 70% משווי הנכס, ובלבד שהחלק מעל 50% מוגבל ל-200 אלף שקל במצטבר על אותו נכס. ריבית בנק ישראל עומדת כעת על 3.25%, והפריים על 4.75%. ההלוואה לכל מטרה בבנק עדיין זולה מהלוואה צרכנית רגילה, ולכן הביקוש אליה נשאר גבוה.

מה נספר בחישוב? כל הלוואה לדיור על אותו נכס, באותו בנק, בבנק אחר או בגוף אחר, אם מועד הפירעון שלה עולה על 18 חודשים. הלוואת גישור עד שלוש שנים והלוואה לכל מטרה עד 120 אלף שקל נשארות מחוץ למגבלה. מי שקיבל אישור עקרוני חתום עד סוף ספטמבר נבחן לפי הכללים הקודמים. ההלוואות שכבר רצות ממשיכות באותם תנאים.

אפשר לחשב החזר במחשבון משכנתא, ואת ריבית העוגן בודקים בריבית פריים.

שאלה: איך מחשבים בפועל את יחס ההחזר?

תשובה: מחלקים את סך ההחזרים החודשיים על הלוואות הדיור בהכנסה החודשית הפנויה של משק הבית. משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל בחודש מגיעה לתקרת 50% בהחזר כולל של 10,000 שקל, ולסף של 40% כבר ב-8,000 שקל. לסף של 40% יש סיבה: מעליו הבנק נדרש לשקלל את ההלוואה במשקל סיכון של 100% ולהחזיק מולה יותר הון, ומעל 50% הוראת ניהול בנקאי תקין 329 אוסרת עליו לאשר אותה. ההוראה חלה על הבנקים, ולכן מסלולים של חברות ביטוח, כמו המשכנתא של מגדל עם פריסה ל-40 שנה, נבחנים לפי כללים אחרים.

עוד בהון: הפרדוקס של ההתחדשות העירונית.

המטרה של הפיקוח ברורה: משק בית שמקדיש חלק גדול מדי מההכנסה להחזרי חוב חשוף יותר לפיטורים, לירידת הכנסה או לעליית ריבית. אבל כאן נולד האבסורד. משפחה שמבקשת הלוואה אחת זולה יותר מול הדירה כדי לסגור כמה הלוואות צרכניות יקרות, עלולה להיתקע. הבנק סופר בינתיים גם את הישנות וגם את החדשה, כאילו כולן יישארו יחד. התוצאה: החוב היקר נשאר, והזול נחסם. להרחבה: משכנתא לכל מטרה.

כמה שווה הלוואה אחת זולה מול כמה הלוואות צרכניות יקרות? במחשבון שלמטה מזינים את היתרה, הריבית ומספר החודשים שנותרו בכל הלוואה קיימת, ולצדן את תנאי ההלוואה המאוחדת. את הריבית החדשה אפשר להשוות לפריים, שעומד כעת על 4.75%, וכדאי לזכור שפריסה ארוכה יותר מורידה את ההחזר החודשי אבל יכולה להגדיל את סך הריבית. עמלות פירעון מוקדם ופתיחת תיק נשארות מחוץ לחישוב. ההבדלים בין מינוס, תשלומים בכרטיס והלוואות מוסברים במדריך כמה באמת עולה האשראי.

השאלה שלי: האם חישוב שמגן על הציבור ממינוף יתר צריך גם לחסום את מי שמנסה לצאת מהחוב היקר. בפיקוח מדברים על הגנה. בכיס של המשפחה מדובר בהחזר חודשי שנשאר גבוה. חברות ביטוח כבר מציעות מסלולים ארוכים יותר מחוץ למגבלה הבנקאית, אבל הריבית שם אחרת, והפיגורים שם נספרים מחוץ לסטטיסטיקה הרשמית.