fbpx
הרהורי בורסה

הקצאת אופציות - איך זה נרשם בדוחות, ולמה המנכ"לים מעדיפים אופציות על שכר?

קרדיט: shutterstock

איך רושמים את האופציות בספרים? למה החברות מנטרלות את ההוצאה בגין האופציות? ומה ההוצאה הרבעונית של פייסבוק על הענקת אופציות?

אופציות למנהלים ועובדים הן עדיין שיטת הגמול הפופולארית ביותר בוול-סטריט וזה מחלחל גם לחברות הגדולות בבורסה המקומית. המנכ"לים של חברות הטכנולוגיה הגדולות מסתפקים בשכר ממש נמוך, מכיוון שהוא פשוט לא רלבנטי – מארק צוקרברג המייסד, השולט והמנכ"ל של פייסבוק (FB ) מקבל שכר של 1 דולר על עבודה של שנה. אבל, הוא זוכה לחבילת אופציות למניות ששווה כמה מאות מיליוני דולרים (ויותר).

גם גיל שוויד, המייסד, והמנכ"ל של צ'ק פוינט מקבל שכר נמוך במיוחד - שכר המינימום המתאפשר על פי חוק (כנראה שאם החוק היה מאפשר שכר נמוך יותר הוא היה מקבל 1 דולר), וגם במקרה הזה כמובן אין לשכר משמעות. שוויד מקבל הטבה דרך האופציות למניות שמוערכת בכמה עשרות מיליוני דולרים בשנה. בשנה שעברה זה הסתכם בכ-35 מיליון דולר, והשנה הוא קיבל הקצאה נוספת של 1.6 מיליון אופציות, במחיר מימוש שזהה למחיר הנעילה של מניית החברה.  האופציות האלו שוות כמה מיליונים טובים, וסכום ההטבה נרשם בספרים כהוצאה, בדיוק כמו הוצאת שכר, אז מה בכל זאת ההבדל, ואיך בכלל מחשבים את שווי ההטבה באופציות?

נתחיל בכך שבעבר ההטבה בגין האופציות נרשמה לא על פי ערכה הכלכלי, אלא על פי ערכה הנאיבי, ולרוב דאגו שהערך הנאיבי יהיה אפס. זה עובד כך -  אם  חברה הקצתה אופציות למנכ"ל במחיר מימוש של 10 דולר ומחיר המניה היה 10 דולר, אזי השווי הנאיבי של האופציה (שמוגדר כמחיר מניה פחות מחיר המימוש) שווה אפס, ובהתאמה הערך הכלכלי של כל החבילה שווה לאפס. הקצאה במחיר מימוש גבוה ממחיר המניה מבטא עדיין שווי נאיבי אפס, והקצאה במחיר נמוך ממחיר המניה, כבר מגלמת שווי נאיבי - אם לדוגמה ההקצאה היא במחיר מימוש של 8 דולר ומחיר המניה הוא 10 דולר, אז השווי הנאיבי הוא 2 דולר. בפועל, רוב ההקצאות נעשות במחיר מימוש השווה למחיר המניה, כשהרעיון שעומד מאחורי ההקצאות האל הוא שרק אם המנהל יצליח לייצר ערך למשקיעים (דרך מחיר מניה שיעלה על המחיר בעת ההקצאה) אז (ורק אז) הוא ייהנה בעצמו.

אלא שהשווי הנאיבי לא משקף כמובן את הערך הכלכלי – אופציות שניתנו במחיר מימוש שווה למחיר המניה, בעלי ערך  (ולא מעט) בעיקר בזכות משך הזמן (הזמן עד למימוש האופציה) והתנודתיות של האופציה. ולמרות שזה טריוויאלי, לקח הרבה מאוד זמן עד שמוסדות התקינה החשבונאית הצליחו לאמץ תקנות שדורשות את רישום הערך הכלכלי של הטבת האופציות.

וגם אחרי שהצליחו להכניס את ההטבה לספרים היא לא ממש זוכה לתשומת לב. נכון, ההטבה נמדדת (על פי גישות שונות ובעיר בלאק אנד שולס) ונרשמת כהוצאה בדוח רווח והפסד החשבונאי, אלא שלחברות הנסחרות בוול-סטריט יש שפה משלהם – שפת ה-NON GAAP (Non Generally Accepted Accounting Principles); מדובר בדוחות כספיים שאינם על פי כללי החשבונאות, ובכל זאת הם הדוחות שעליהם מתבססים התקשורת, המשקיעים והאנליסטים. מדובר בדוחות שמנטרלים סעיפים חריגים וחד פעמיים. הדוחות האלו מתפרסמים בצמוד לדוחות החשבונאיים, אך הם מובלטים יותר ואליהם מתייחסת הנהלת החברה. הרציונל הוא שמספקים לשוק דוחות נקיים, בלי רעשי רקע, בלי סעיפים חד פעמיים, מספקים בעצם את הנתונים הרלבנטיים להערכת החברה ובהתאמה להערכת המניה, ואחרי הכל – בזה מדובר, בדוחות שיוכלו לשמש את השוק כדי לקבוע את חיר המניה. הרעיון הזה במהותו נכון, הדוחות החשבונאיים הפכו לסל של סעיפים, במקרים רבים, סעיפים לא ברורים וגם לא רלבנטיים, ועבודת הניקוי והנטרול, כדי לנטרל את הרעשים, עשויה לקחת  לאנליסטים ולמשקיעים זמן רב. אז מה עושים נותנים לחברות לעשות את זה, וזאת כמובן הבעיה – הדוחות האלו לא אובייקטיבים; הם לא מבוקרים ומפוקחים, הם לא כפופים לתקינה ולכללי חשבונאות. אז נכון, הם אמורים להיות רלבנטיים יותר, אבל המציאות מלמדת שבמקרים רבים הם פחות מהמנים – איכשהו ברוב המקרים החברות נוטות לנטרל הוצאות חד פעמיות, אבל כמעט ולא תראו חברות שמנטרלות הכנסות חד פעמיות.

ואחת ההוצאות השכיחות ביותר שמנוטרלת בדוח NON GAAP היא ההוצאה על אופציות למנהלים ולעובדים.

והנה דוגמה מהדוחות האחרונים של פייסבוק (FB ).  הרשת החברתית שייצרה מחזור הכנסות של 6.4 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה, לעומת 4 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד, ולעומת 5.4 מיליארד דולר ברבעון הקודם (הראשון של השנה) דיווחה ברבעון השני על רווח NON GAAP של 2.8 מיליארד דולר, בעוד שהרווח החשבונאי עמד על 2 מיליארד דולר. אגב, זה עוד הפרש "סביר" במקרים רבים ההפרש גדול משמעותית, במקרים רבים ההפרש מעביר את החברה מהפסד חשבונאי לרווח בדוח הלא חשבונאי.

ההפרש בין הדוח החשבונאי לדוח הלא חשבונאי נובע כמעט כולו מההוצאה בגין האופציות למנהלים ועובדים. פייסבוק רשמה בדוח החשבונאי הוצאות נטו (אחרי מס) של כ-700 מיליון דולר בגין הענקת אופציות לעובדים , וככה בעצם נעלמה לה הוצאת ענק מהדיווח. האבסורד הוא שאחרי שנים רבות של מאבקים בין הרשויות ומוסדות התקינה בעולם כדי להכניס את האופציות לספרים, ואחרי שהצליחו בכך, החברות פשוט מצליחות בדלת האחורית להבריח את ההוצאה הזו באלגנטיות.

וסכומים האלו מצטברים ויוצרים "נזק" למשקיעים מכיוון אחר. פייסבוק לדוגמה הוציאה בנטו (אחרי מס) כ-2.5 מיליארד דולר בגין הענקת אופציות בשנה שעברה, השנה זה כנראה יהיה סביב 3 מיליארד דולר, ובחישוב גס, מאז ההנפקה לפני ארבע שנים, ההוצאה מסתכמת בכ-10 מיליארד דולר. ההוצאה הזו כאמור לא נרשמת בדוח הלא חשבונאי, ומכאן שאם הדוח הזה הוא אכן הבסיס להתנהגות המניה, אזי המשקיעים לא נפגעים מרישום הוצאה בגין הענקת האופציות, אבל הם נפגעים מהדילול – אופציות בהיקף גדול, משמע הנפקת מניות בהיקף גדול (ובמחירי מימוש נוחים), והנפקת מניות פוגעת בחלק היחסי של כל משקיע, ברווח - הנתח שלהם קטן.

מלאו פרטים וקבלו הצעה אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות