fbpx
כלכלה שיתופית

כלכלה שיתופית - מה זה? איפה זה קיים? ואיך זה משפיע על החיים שלנו?

 

מעודכן ל-10/2018

כלכלה שיתופית - כשהטכנולוגיה מסייעת להתמודדות עם יוקר המחייה - מה זה בעצם כלכלה שיתופית? איפה זה קיים (באיזה תחומים)? ואיך זה משפיע על החיים שלנו?

נתחיל במהי בעצם כלכלה? הרבה אנשים פשוט יפתחו מילון (או ויקיפדיה) ויצטטו שאלו הן הפעילויות האנושיות המשמשות להשגה של אמצעים חומריים שהאדם זקוק להם לצורך הקיום והרווחה שלו. הכלכלה ה"מסורתית" מבוססת על שני צדדים, צרכן מצד אחד ומוכר/יצרן/נותן שירותים מהצד האחר. הכלכלה הנוכחית מטשטשת את הגבולות בין הצדדים האלה – ותודה לטכנולוגיה שמאיצה את זה. כלכלה שיתופית ( Collaborative Economy או Sharing Economy) היא מערכת כלכלית שמבוססת על שיתוף של מוצרים, שירותים ורכוש בין אנשים פרטיים. המטרה בכך היא לנצל בצורה טובה יותר את המשאבים שאנחנו משתמשים בהם, לאפשר לאנשים לקבל רווח כלכלי מהמשאבים שלהם ולהוזיל עלויות.

כשתראו את הדוגמאות הרבות שנציג כאן לכלכלה שיתופית, יכול להיות שתחשבו שהן לא ממציאות את הגלגל. היבטים שונים של כלכלה שיתופית, למשל סחר חליפין, היו קיימים מאז ומעולם. ההבדל העיקרי הוא שכיום, בזכות הטכנולוגיה, הכל הופך לפשוט יותר ולנגיש יותר. יש לכך מחיר מסוים – עמלה שמשלמים לגורם המתווך או לפלטפורמה עליה מתבססים  - אותו צריך לקחת בחשבון. מצד אחד זהו תשלום שיכול להיראות הוגן עבור התשתית שמאפשרת לקשר בין הצדדים להתקיים, אך מצד שני ייקור מסוים של ההוצאה עבור הצד המקבל את השירות או המוצר ונגיסה מסוימת ברווחים של השני.

כשנתקלים בדבר מסוים, בטח בתחום הכלכלה, רוצים לדעת כצעד ראשון האם הוא משתלם ובאיזו מידה. במקרה של כלכלה שיתופית אפשר להצביע על לא מעט פלוסים מבחינה כלכלית. מצד שני, זוהי כלכלה "חדשה" יחסית, עם סיכונים שונים ביחס לכלכלה המסורתית, או אפילו עם התנהלות חוקית שלא ברורה תמיד. אז האם כלכלה שיתופית היא טובה או רעה? כדי להבין את זה צריך לבדוק את התחומים השונים בהם הכלכלה הזו נפוצה, כשלכל תחום יש חוקים משלו.

כי מלון זה יקר: תחום הדיור

הכלכלה השיתופית הפכה ליותר מטרנד בשנים האחרונות, אלא מגמה שסוחפת אחריה רבים בארץ ובעולם. התחום המשמעותי הראשון בו הכלכלה השיתופית חיה, בועטת ונוכחת הוא תחום הנדל''ן. כיום יש תשתיות טכנולוגיות שמאפשרות לאנשים להשכיר את הבית הפרטי שלהם לאנשים אחרים, בעיקר לפרקי זמן קצרים (סאבלט). מצד אחד המשכירים נהנים מקבלת רווחים עבור מגורים בנכס שנמצא ברשותם ושעומד חסר שימוש בתקופה מסוימת, לדוגמא כשהם נוסעים לחו''ל. מצד שני אלה שמעוניינים להתארח בעיר מסוימת – במהלך טיול או ימי סידורים – יכולים להוזיל את עלויות השהות שלהם. הסיבה לכך היא שעלות השהות בדירות אלה תהיה לרוב זולה יותר מאשר פתרונות אירוח ולינה מקובלים, למשל מלונות. הרשתות החברתיות מקבלות חלק מרכזי ביצירת הקשר בין שני הצדדים, עם שיתופים שאנשים עושים בפרופיל הפרטי שלהם או קבוצות ייעודיות: "סאבלט מפה לאוזן בתל אביב", לדוגמא, או "Sublet Jerusalem סאבלט ירושלים".

עיקר הקשרים בין הצדדים נוצרים באמצעות אתרים ייעודים, המוכר שבהם הוא Airbnb שמציע דירות שלמות, חדרים, בתים פרטיים, אחוזות ואפילו נכסים גדולים יותר (אחוזה או אי פרטי). גם בישראל מדובר במגמה משמעותית, עם אלפי דירות רשומות ועשרות אלפי לילות המוזמנים דרך האתר. מצד שני, יש המבקרים את הפלטפורמה על ה"תרומה" שלה לעליית מחירי הדיור בעולם או על העלמות מס הנעשות במסגרת זו: בדיקה של רשות המיסים מלפני מספר חודשים העלתה שאחד מבין שלושה אנשים שהשכירו את דירתם לא דיווחו על ההשכרה כחוק למס הכנסה. מידע נוסף על הפלטפורמה תמצאו באתר של Airbnb, שלצידה יש אתרים שמציעים מקומות לינה של אנשים פרטיים לצד אלה של גורמים עסקיים בתחום – אתרים דוגמת Booking.com.

תחום הרכב: שיתוף נסיעה

הלאה, לתחום הרכב בו שיתופי נסיעה הופכים למקובלים הרבה יותר. העיקרון כאן פשוט להבנה גם כאן: מישהו שנמצא בנסיעה פרטית מצרף אליו בתשלום אדם אחר אשר צריך להגיע לאותו מקום (או בסמוך אליו) באותו מועד. ללא הטכנולוגיה יצירת תיאום מהסוג הזה היא משימה בלתי אפשרית. הדוגמא המוכרת ביותר בעולם לתחבורה שיתופית היא אובר (Uber), שמאפשרת לכל נהג להסיע נוסעים בתשלום ברכב הפרטי שלו. אובר מציעה אתר אינטרנט ואפליקציה ייעודיים שמשמשים ליצירת הקשר בין המסיע לנוסע. היא פועלת כיום בעשרות מדינות ובמאות ערים ברחבי העולם, בהן מדווח שמחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית ירדו בכמה עשרות אחוזים. בישראל אין עדיין הסכמה בנוגע להפעלתה של אובר, בין השאר עקב ההתנגדות של ועדי נהגי המוניות אשר חוששים (ובצדק) שהפרנסה שלהם תיפגע בצורה אנושה כתוצאה מהשירות.

כיום כן פועלות בישראל אפליקציות המבוססות על שיתוף נסיעה, המוכרת מכולן היאWaze Rider  אשר הושקה ביולי 2015. בצד החיובי אפליקציות מהסוג הזה כוללות מספר יתרונות, כאשר הן מצמצמות הוצאות נסיעה עבור אלה הזקוקים לטרמפ או הסעה (ביחס למוניות) – חלק מהסכום שהם משלמים מועבר לנהג וחלק, כ-15% במקרה של Waze Rider, לאפליקציה עצמה. הן גם עשויות להפחית את העומס בכבישים, אשר כידוע אנחנו סובלים ממנו בלא מעט אזורים בישראל. לשיתופי נסיעה לעומת זאת מספר חסרונות שצריך לשים לב אליהם, כאשר הסעת נוסעים בשכר מבטלת למעשה את הביטוח הקיים עבור הרכב (בדקו את תנאי הפוליסה. סביר שהם מגדירים "הסעת נוסעים בשכר" כסייג לפוליסה), העלמת מיסים אפשרית מצד הנהגים או אפילו שאלות של בטיחות, כשלא ברור מי בדיוק יושב מאחורי ההגה או נכנס לרכב. במדינה כמו בישראל בה המצב הבטחוני רגיש תמיד התמונה הופכת למורכבת: חשבו על מקרה של חייל (שאסור לפי הוראות צה''ל שייסע בטרמפים) שעולה על רכב ובו טרוריסט, חלילה. או על נשים שעולות חסרות הגנה לרכב בו גבר שמעוניין לפגוע בהן. התרחישים האלה קיצוניים אבל בהחלט לא צריכים להיות מוגדרים כמדע בדיוני.

מיזמים נוספים של כלכלה שיתופית הנוגעים לתחום הרכב הם Sidercar או Relatrides, שמציעים מעבר לשיתוף הנסיעה גם אפשרות לבצע "השכרה" של הרכב לנהג אחר. אפשר להעביר את הרכב הפרטי לשימושו של האדם למשך מספר שעות, מה שיכול להיות נוח וזול אבל גם מעלה לא מעט סיכונים: שוב, מבחינת הביטוח לדוגמא.

הלוואת המונים: כי מי צריך את הבנקים?

את הסקירה אנחנו ממשיכים עם תחום ההלוואות, לו מספר שמות היום: הלוואות המונים, הלוואות חברתיות או הלוואות עמית לעמית (p2p). זהו קונספט שנמצא בעלייה משמעותית מאד בשנים האחרונות, בין השאר עקב המונופול היחסי של הבנקים על התחום והעובדה שתנאי ההלוואות שהם מספקים רחוקים מלהיות אופטימליים עבור הלקוחות שלהם. הלוואות המונים מצריכות פלטפורמה משותפת שתחבר בין שני הצדדים בתהליך, בהם אדם/עסק קטן המעוניין להלוות כסף (בתנאים שונים) ולצד זה אדם/עסק קטן שזקוק לכספים, כאשר הקישור הוא אנונימי. האדם הזקוק לכספים מפרט לאיזו הלוואה הוא זקוק, מבחינת סכום הכסף, משך הזמן של ההלוואה וכן הלאה. המודעה מפורסמת באתר ומזמינה את המלווים השונים להציע הצעות שונות – בדרך כלל ההלוואות הגדולות יחולקו למספר הלוואות קטנות במטרה לפזר סיכונים. מפתחי הפלטפורמות האלה מנסים להכניס לזירה רק גורמים העומדים במספר תנאים כלכליים מוגדרים, במטרה להקטין את רמת הסיכון של ההלוואות שהם מעורבים בהן (שמטבע הדברים קיימת). ההערכה שמבצעת החברה המספקת את התשתית לגבי הסבירות לחדלת הפירעון של הגורם הלווה תגדיר את תנאי ההלוואה האפשריים של הלווה, כאשר סיכון גבוה יביא לריבית גבוהה ולהיפך.

לכל סכום הלוואה מצורפת עמלה, ששני הצדדים נדרשים לשלם, אבל בדרך כלל היא לא גבוהה יותר מדי בגלל העלות הנמוכה של שירותי ה"תיווך" והקמת הפלטפורמה, אבל בעיקר הרצון להפוך אותן לזירות כלכליות אטרקטיביות עבור כל אחד מהמעורבים. בין הפלטפורמות הבולטות בתחום תמצאו את Lending Club, המובילה בשדה המשחק, כשגם פיתוחים ישראלים הופכים ללגיטימיים יותר ויותר: שמות דוגמת ELOAN, בלנדר ואחרים.

ואם כבר בנקים – עוד קונספט שהיה נשמע דמיוני עד לפני מספר שנים הוא הבנק השיתופי, שמהווה אף הוא חלק בלתי נפרד מהכלכלה השיתופית כיום. בנק שיתופי הוא בעצם בנק אשר הבעלות עליו היא של אלה החברים בו, שמשמשים באותה מידה כצרכנים או כלקוחות שלו. למרות שהבנק מתיימר להעניק שירותים בנקאיים מקובלים, דוגמת הפקדה של כספים, ניהול חשבונות או מתן הלוואות, ברור שפוטנציאל הסיכון כאן גדול בהיעדר בסיס כלכלי מושק שמזוהה היום עם הבנקים המסורתיים (במידה זו או אחרת). הקונספט המעניין הזה, בו שמות בולטים דוגמת Rebobank, עשה במהלך השנים "עלייה" לישראל כשהדוגמא המרכזית לכך היא הבנק הקואופרטיבי אופק. יהיה מעניין לראות כיצד הוא מתפתח בישראל ובעולם בשנים הקרובות.

על הקשר שבין כלכלה שיתופית לתעסוקה

אפיקי הכלכלה השיתופית שהוזכרו כאן מאפשרים קבלת רווחים מסוימים, אבל ברור שקשה לבנות על להתפרנס מהם באופן מלא. החדשות הטובות הן שהכלכלה השיתופית מציעה פתרונות גם מהבחינה הזו, גם אם באופן מעט שונה ממה שתואר מעלה. העיקרון המרכזי כאן הוא שבאמצעות פלטפורמות טכנולוגיות – אפליקציה, אתר אינטרנט, עמוד פייסבוק ועוד – יכולים אנשים להציע את שירותיהם לאחרים שזקוקים לסיוע או לאנשי מקצוע בתחום מסוים. בניגוד לזירות שתוארו מעלה זוהי זירה בה פועלים גם אנשי מקצוע במלוא מובן המילה, אך עדיין הדגש הוא על היבטים שיתופיים, החלפה של כשרונות או אפילו מוחות. בממשקים דוגמת Fiverr הישראלי או iPerHour יכולים אנשים להציע שירותים שונים, אך עם עמלת תיווך בגובה של כ-20% לממשק שיאפשר לקישורים האלה להתבצע. באמצעות הממשק מתבצע לא רק הקישור בין האנשים אלא גם שלבים אחרים בתהליך, דוגמת העברה של קבצים מאחד לאחד או אפילו התשלום על העבודה.

"בארטר", או סחר חליפין, הוא מונח אחר שחשוב להכניס לתמונה כשמדברים על כלכלה שיתופית. סחר החליפין הזה יכול להיות גם עבור כישורים, בשיטת "עשה לי ואעשה לך": שני צדדים שלכל אחד מהם כישורים, יכולות וסל שירותים שונה מציעים אותם לשני, ובתמורה מקבלים שירות בערך באותו היקף. אם לוקחים דוגמא אחת, אדם שמעניק שיעורי נגינה על גיטרה יכול לעשות את זה ללא תשלום, לכאורה, תוך שהוא מקבל בתמורה שיעורים בפוטושופ מאדם שזוהי ההתמחות שלו. היתרון כאן הוא שאין צורך בתמחור העבודות בתשלום, ולכן גם לא בדיווח על המיסים (בהנחה שצריך לעשות את זה בחלק ניכר מהממשקים שתוארנו כאן). מצד שני, זה ממש לא פשוט להשוות בין פעולות מתחומים שונים, ועוד מבלי שמעריכים כל אחת מהן בצורה כספית. בין השאלות שצפויות לעלות: האם שעה של לימודי נגינה באמת משולה לשעה של הדרכת פוטושופ? מה הידע המקצועי הדרוש בכל אחד מהמקרים? וכמה "עולה" שעת עבודה? בכל מקרה, בפייסבוק למשל תמצאו קבוצות שמציעות החלפה של שירותים או מוצרים – תגיעו אליהם בחיפוש פשוט של מונחים שונים עם המילה "בארטר" בעברית או באנגלית.

עוד קונספט מעניין שצמח לא מזמן אבל איבד קצת מהתנופה שלו הוא We Work. לכאורה, אין כאן יותר מדי אלמנטים של כלכלה שיתופית: הממשק מאפשר השכרה של חללי עבודה, מה שמוצע על ידי גורמים שונים כיום גם בלי קשר לכלכלה השיתופית. מה שמעניין ושרלוונטי יותר לענייננו הוא שחללי העבודה עצמם הם משותפים, כאשר יש בהם דגש על הפרייה הדדית ועל יצירת שיתופי פעולה בין אלה הנמצאים באותו שטח. הקונספט של WeWork עשה הדים בעולם, עם שווי שוק שהוערך לפני מספר חודשים בכ-16 מיליארד דולרים וכוח אדם של אלפי עובדים. למרות שהסטארט אפ עדיין דומיננטי ואף מתרחב בימים אלה לשווקים חדשים, כן דווח לאחרונה על סבב של פיטורים וצמצום גיוס העובדים. לא בטוח שלא מדובר כאן ביותר מאשר התייעלות עסקית, אך עדיין הצעד הזה העלה לא מעט סימני שאלה.

הסקירה המקיפה שלנו כאן מאפשרת ללמוד שהכלכלה השיתופית ככל הנראה תהיה כאן גם בשנים הקרובות, כשיכול מאד להיות שהחשיבות שלה תהיה מכרעת עוד יותר ביחס לכלכלה ה"מסורתית". מעניין יהיה לראות כיצד הגורמים הפרטיים והעסקיים מיישרים קו עם מה שעשוי להשפיע על כל אחד מאיתנו, ואילו עוד אפשרויות פותחת עבורנו הטכנולוגיה.

האם מותר להשכיר דירה דרך Airbnb?

השכרת רכבים מאנשים פרטיים - מעכשיו בתל אביב; כמה זה עולה?

מגורים משותפים - מה זה? והאם זה כדאי?

 כדאי לכם לקרוא את המדריך שלנו על קופת הגמל להשקעה – ככה תחסכו הרבה כסף! 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ליאור פרג'

ליאור פרג'

ליאור פרג' עורך וכותב כבר שנים רבות, בתחומים פיננסים וצרכנות. ליאור בעל תואר ראשון בתקשורת וקולנוע, תואר שני בתקשורת ותעודת עיתונאות.

השאר תגובה

תגובה 1

  • היי ליאור,
    לא מצאתי בעיה בזה שאתר שמייצג כלכלה שיתופית ומטרתו להוזיל עלויות לינה למשל, כמו AIRBNB, מתפרסם ומושווה ביחס לבתי מלון, אכסניות וכד באתרים כמו BOOKING. אני בשלב חקירת נושא הכלכלה השיתופית לשם עבודה ואשמח לשמוע למה אתה רואה בכך בעיה.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות