אלי שני

בנק ישראל מצא גידול משמעותי בהשקעות הציבור בקרנות השתלמות וקופות גמל שפטורות ממס ריווחי הון, גידול שאותו הוא מייחס גם להעלאת מס ריווחי הון. השפעת המס הגבוה בבורסה היא גם על ענף הנדל"ן, המס על שכר דירה הוא עד 10% בלבד. ד"ר מיכאל שראל במחקר שפרסם טוען שהטלת מס ריווחי הון היא אחת הסיבות לעליית מחירי הדיור. העלייה במחירי הדירות פוגעת באזרחים רבים, כאשר הפגיעה הקשה ביותר היא בדור הצעיר  

מאז שפורסמו מסקנות ועדת טרכטנברג, לפני כ-3 שנים, להעלות את מס ריווחי הון, עזבו את הבורסה בישראל כמעט 150 חברות ומחזורי המסחר הצטמצמו בצורה משמעותית. בחודשים שלאחר פרסום ההמלצות, הבורסה בישראל השיגה תשואת חסר לעומת הבורסות המובילות בעולם, בנק ישראל טוען בצדק שהעלאת מס ריווחי הון הייתה אחת הסיבות המרכזיות לתשואת חסר זו. כמובן שתשואת החסר פוגעת בחסכונות ובפנסיה של מיליוני אזרחים ומקטינה את הכנסות המדינה ממיסוי רווחים בבורסה, מיסוי חברות פיננסיות כמו בנקים וחברות ביטוח, מיסוי אלפי חברות שיש להן תיקי השקעות עצמיים ומקטינה גם את הצריכה הפרטית, אנשים מרגישים את עצמם פחות עשירים ולכן קונים פחות. ד"ר שראל מעריך שהכנסות המדינה ממיסים בשנת 2012 היו קטנות מהצפוי בסכום של 5.7 מיליארד ₪ כתוצאה מהמשבר בבורסה.

יש מחקר מפורט של מכון אדם סמית שבדק שינויים במס ריווחי הון במדינות רבות וגילה שברוב המקרים העלאת המס מקטינה את הכנסות המדינה, המחקר מסביר שמס ריווחי הון הוא מס וולונטרי, ניתן להתחמק ממנו אם לא קונים או מוכרים מניות. בנק ישראל מצא גידול משמעותי בהשקעות הציבור בקרנות השתלמות וקופות גמל שפטורות ממס ריווחי הון, גידול שאותו הוא מייחס גם להעלאת מס ריווחי הון. השפעה נוספת היא על ענף הנדל"ן, המס על שכר דירה הוא עד 10% בלבד. ד"ר מיכאל שראל במחקר שפרסם טוען שהטלת מס ריווחי הון היא אחת הסיבות לעליית מחירי הדיור. העלייה במחירי הדירות פוגעת באזרחים רבים, כאשר הפגיעה הקשה ביותר היא בדור הצעיר.  

שיעור מס ריווחי הון בישראל גבוה משמעותית מ 25%, משקיעים שמכרו מניות ברווח בשנת 2010 לא יכולים לקזז את הרווח עם הפסדים שהיו להם בשנת 2011, יש משקיעים רבים שהפסידו כסף וגם שילמו מס. בארה"ב המצב שונה, ניתן לקזז הפסדים בשנה מסוימת עם רווחים בשנים קודמות, ניתן לקזז הפסדים בבורסה עם רווחים מעבודה ויש שיעור מס מופחת על השקעה לטווח של יותר משנה. בארה"ב מעודדים השקעה במניות, בישראל השקעה בדירות והתוצאות בולטות בשטח.

מתוך כ 470 חברות שעדיין נסחרות בבורסה בת"א ב 140 חברות מחזור המסחר היומי הממוצע בחודש אוגוסט הסתכם בפחות מ 10000 ₪ וזה כמובן שמגדיל את הכדאיות של השקעה בחברות הרבה יותר גדולות וסחירות בחו"ל. אנחנו רואים מנתונים שמתפרסמים על ההשקעות של הגופים המוסדיים ושל הציבור הרחב דרך קרנות הנאמנות ותעודות הסל על גידול משמעותי בשנים האחרונות בהשקעה בחו"ל. נוצר אפקט דומינו שמביא לעזיבת חברות נוספות את הבורסה בת"א וחוזר חלילה, המשבר בבורסה בת"א פוגע בהשקעות במשק ובקצב הצמיחה. צריך לקוות שהעיוותים במיסוי יפתרו לפני שיישארו בבורסה בת"א פחות מ 300 חברות ותתפתח בועת נדל"ן ענקית.

הכותב הוא משקיע פרטי בבורסה, בוגר טכניון בכלכלה וניהול ומנהל את המאבק החברתי להפחתת מס ריווחי הון

עליות מחירים נרשמו במיוחד בדיור (0.5%), הירקות והפירות (ב-4.6%), התרבות והבידור (ב-1.4%); ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ההלבשה וההנעלה (ב-6.1%), התחבורה והתקשורת (באחוז אחד) והריהוט והציוד לבית (ב-0.3%). עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים:  והדיור (ב-0.5%).

 מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1 אחוז בחודש אוגוסט 2014, בהשוואה לחודש יולי 2014 והגיע לרמה של 102.3 נקודות לעומת 102.4 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 2012=100.0 נקודות).

להלן מספר קבוצות מוצרים ושירותים שהשפיעו באופן ניכר על המדד בחודש זה:

עוד יצוין, כי המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.1 אחוז והגיע ל-102.5 נקודות. המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.1 אחוז והגיע       ל-102.2 נקודות והמדד ללא דיור ירד ב-0.2 אחוז והגיע ל-100.9 נקודות. מתחילת השנה המדד הכללי והמדד ללא ירקות ופירות נותרו ללא שינוי. המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.1 אחוז והמדד ללא דיור ירד ב-0.9 אחוז.

בשנים עשר החודשים האחרונים (אוגוסט 2014 לעומת אוגוסט 2013), המדד הכללי והמדד ללא ירקות ופירות נותרו ללא שינוי, המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.2 אחוז והמדד ללא דיור ירד ב-0.7 אחוז.  

נתוני המגמה בחודשים מאי 2014 – אוגוסט 2014:

על פי נתוני המגמה לתקופה זו, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.9%. קצב הירידה השנתי של המדד ללא דיור ושל המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-1.5%, כל אחד.

דיור – מדד מחירי הדיור עלה ב-0.5 אחוז.

 מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.6 אחוז ומדד שכר דירה עלה ב-0.2 אחוז.

שירותי דיור בבעלות הדיירים:

במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש אוגוסט 2014, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש יולי 2014. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יולי 2014 – אוגוסט 2014, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים יוני 2014 – יולי 2014.

אחזקת הדירה

מדד מחירי אחזקת הדירה נותר ללא שינוי. הוזלו במיוחד: אבקות ונוזלי כביסה (ב-2.2 אחוזים).

התייקרו במיוחד: מוצרי חיטוי והדברה (ב-2.1 אחוזים)

ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי, IBI גמל והשתלמות, בסקירה שבועית על הבחירות בסקוטלנד (האם סקוטלנד תיפרד מאנגליה? זו התאבדות כלכלית); על האפשרות שהפד יעלה את הריבית מוקדם מהצפוי;  ועל גיוסי האג"ח בארץ שמעלים את האטרקטיביות של שוק המניות

שבוע רגוע יחסית עבר על שוקי המניות בעולם, אחרי שדראגי, נגיד הבנק המרכזי באירופה, סיפר על כוונותיו לבצע הרחבה כמותית אירופה. השוק האירופי כיכב עם ביצועי יתר, אז למה בעצם שאר השווקים התרגשו כה מעט? דראגי זה לא ברננקי ואירופה זה לא ארה"ב. דראגי יעשה QE (הרחבה כמותית) בסגנון אירופאי – עדין ואלגנטי. דראגי לא דיבר על סכומים לרכישת ABS (סוג של נייר ערך) וגם לא על סוגי נכסים ספציפיים. השוק כבר זהיר עם הצהרותיו של דראגי – אצלו יש מרחק לא קטן בין דיבורים למעשים. אני לא אתפלא אם דראגי והבנק האירופאי אפילו עוד לא יודעים בעצמם מה ירכשו. נכסים בגרמניה? אולי ביוון? ובאיזה יחס בכלל. דראגי האיטלקי בטח ירצה לקנות הרבה נכסים באיטליה… הבעיות הפוליטיות בגוש האירו לעולם לא נגמרות.

במסגרת המוזרויות של אירופה נוחת עלינו בשבוע הבא משאל עם בסקוטלנד, האם להיפרד מאנגליה. זו כמובן התאבדות כלכלית לסקוטלנד, שכלכלתה חלשה בהרבה מזו של אנגליה. אבל, האם אפשר לסמוך על גברים בחצאיות להצביע נכון, בעיקר כשהם מגיעים לקלפי שיכורים? הסקרים האחרונים מצביעים על מאבק צמוד בין תומכי ההיפרדות לאלו המתנגדים. בסוכנויות ההימורים לעומת זאת (בבריטניה מהמרים על כל דבר), 70% שמים את הכסף על מתנגדי ההתנתקות. אנחנו בשוק ההון יודעים שלשים כסף על דעה מסוימת זה הרבה יותר חזק מסקרים.

בארה"ב שוב התהפכה המטוטלת וגוברות הדעות שהפד יעלה את הריבית מוקדם מכפי ששוק ההון חושב. התשואות עולות שם ומביאות גם אלינו ירידות שערים ותיקון בשוק האג"ח. הטריגר לעליית התשואות בארה"ב היה פרסום נייר עמדה של הפד העוסק בירידה בשיעור ההשתתפות בכח העבודה בארה"ב. מסקנת המחקר היא כי הבעיה היא במרביתה מבנית ואין היא קשורה לביקוש לעובדים או לרבים ש"התייאשו מלחפש עבודה". אם זו תהיה גישת הפד מעתה והלאה, ריביות נמוכות לא יעזרו להעלות את שיעור ההשתתפות ועל כן ניתן, כביכול, כבר עכשיו להעלות את הריבית, שכן שיעור האבטלה בארה"ב ירד כבר מ- 10% ל- 6%. אבל, מהיכרותינו את ג'נט ילן, היא תחשוש מאד מהשפעותיה של העלאת ריבית מוקדמת מדי, אז נראה שאין מה להתרגש עדיין.

גל אדיר של הנפקות שוטף את שוק האג"ח הישראלי וימשיך עד החגים. בינתיים, למרות הגיוסים של קרנות האג"ח, ההיצע האדיר ששוטף אותנו לא נותן לשוק האג"ח לתפקד. אין לי טענות לחברות – הן עושות את הדבר הנכון ומתממנות בזול לטווח ארוך. זה קרה בעולם וקורה גם אצלנו. הדבר מעלה את האטרקטיביות של שוקי המניות. אין חדש תחת השמש, בינתיים.

מעודכן ל-06/2022

איך מצהירים? האם צריך מיופה כוח? מה זו הגשה אנונימית (ומדוע היא פופולארית)? האם כדאי לגלות? גילוי מרצון – כל מה שצריך לדעת

גילוי מרצון הוא מסלול שמציעה רשות המיסים לאנשים שיש להם הון לא מוצהר, ובמילים פשוטות, כסף לא מוצהר – כסף שהם לא שילמו עליו מס (כסף שחור).

מדובר על שיטה שבה האנשים האלו כן מצהירים בשלב מסוים, גם אם לא בזמן אמת, על ההון שלהם ועל ההכנסות והרווחים שלהם, מדווחים למס הכנסה, ומשלמים מס הכנסה. למה שהם יעשו זאת? ראשית, כי רשות המס בעקבותיהם (מערכות הבנקאיות בעולם הופכות להיות שקופות לרגולטורים ויש העברת מידע בין הגופים); שנית – כי הם מן הסתם מעדיפים לישון טוב בלילה, ואולי הכי חשוב – הם מקבלים סוכריה. הם לא יצטרכו להתמודד עם עבירות המס שנעשו. כלומר, רשות המס באה ואומרת – "אנחנו סולחים לכם, רק בואו תצהירו נכון ומדויק, ונגבה על זה מס. לא תואשמו בעבירות פליליות, תוכלו להלבין את הכסף". מה יוצא מזה לרשות המס? המון – מיליארדים של שקלים שזורמים לקופה שלה. סך הכל עסקה טובה.

(עדכון: רשות המיסים כצפוי האריכה את נוהל גילי מרצון עד 2019)

גילוי מרצון – שלם מס, ומוותרים לך על העבירה הפלילית

אז האם זה ניצחון "לעבריינים"? האמת היא שלא – הם משלמים מס. נכון, אולי לא תמיד ממש כפי שהיו צריכים לשלם, והתשלום גם בא אחרי שהם "נהנו" משנים בלי מס בכלל; ועדיין הם משלמים לא מעט, כך שהקופה של הרשות מתנפחת, ובכלל, מה עדיף, להשאיר את ההון השחור הזה בכספת, בעיקר בכספות בחו"ל, שאז המדינה לא היתה רואה מזה כלום? גילוי מרצון זה מעין שם קוד לתהליך של גילוי ההכנסות החייבות במס ותשלום מס עליהן. הגילוי מרצון מיועד לא רק לאנשים שמחזיקים בהון רב בחו"ל ורוצים להכניס אותו לארץ, הוא מיועד גם להרבה אנשים שייצרו הון שחור מפעילות מקומית ועכשיו יכולים בעצם להצהיר עליו. ככה הם יוכלו לישון טוב בלילה וזה שווה הרבה כסף.

במקביל להנחיות של גילוי מרצון שהוציאה רשות מס הכנסה, היא מצליחה בשנים האחרונות לעלות על מעלימי מס רבים ובכך בעצם מגדילה את כוח ההרתעה שלה ומגדילה את מספר האנשים שמבקשים לעשות גילוי מרצון. לאחרונה נכנסה רשות המס לעובי הקורה של משכירי הדירות – מסתבר שיש אלפים רבים של משכירי דירות שלא משלמים מס הכנסה (למרות שמדובר על מס בשיעור נמוך) – למה? כי אפשר וכי לא תופסים אותך. זו כנראה הגישה. אבל רשות המס דרשה סוג של הצהרות הון מאלפים רבים של אזרחים עם מספר דירות (או הערכה שיש להם מספר דירות או נכסים רבים), וכך תפסה הון שחור בסכום ענק – מה שהכניס למדינה מעל 1 מיליארד שקל. "המבצעים" האלו של מס הכנסה ממשיכים כשכל פעם היא נכנסת לתחום אחר (יהלומנים, קבלנים, משכירי דירות ועוד).

המהלכים האלו כאמור מגדילים את הביקוש לגילוי מרצון. ומה זה בעצם תהליך גילוי מרצון?

גילוי מרצון (נוהל גילוי מרצון) הוא הליך שבו אדם חושף לראשונה בפני רשויות המס הכנסות לא מדווחות (ונכסים לא מדווחים). האדם כאמור מקבל בתמורה לגילוי מרצון חסינות מהליך פלילי נגדו. עם זאת, כמובן שהנוהל הזה לא חל על הכנסות שמקורן בעסקים לא חוקיים, וכן נדרש שהליך הגילוי מרצון יהיה אמיתי – כן ומלא. כלומר, ברגע שהאדם מגיע ונחשף, הוא צריך להיות חשוף לחלוטין, אין כאן מצב של "חצי הריון", לא ניתן להגיד אני מדווח על ההכנסות שלי מארה"ב אבל לא על ההכנסות מרומניה, כי אז בעצם הצד השני – רשות המס, לא חייבת לעמוד בהסכם.

כמו כן, הגילוי מרצון אפשרי רק שזו לא דרך להתחמק מבדיקה, רק במצב שבמועד הפנייה לא נערכה חקירה או בדיקה של רשות המס אצל המבקש (גילוי מרצון) או בעניין בן/בת זוגו או חברות שבשליטתם. זה כמובן ברור, אחרת,  ברגע שתתחיל חקירה אנשים יבקשו גילוי מרצון ויבטלו את החקירה.

הליך הגילוי מרצון החל לפני שלוש שנים, והוא רושם הצלחה גדולה, ובצדק – אנשים שעברו עבירה, רוצים לפתוח דף נקי ומחזירים הון לארץ, מלבינים הון, כשבדרך הם משלמים מס. על פי ההערכות מעל 7,400  בקשות של אנשים לגילוי מרצון, חשפו הון שחור של 25 מיליארד שקל, כאשר המס הכולל הצפוי עשוי להגיע ל-3 מיליארד שקל.

במקור מסלול הגילוי מרצון היה עד לסוף 2016, אלא בהתאם להוראות שעה של רשות המס, בקשר למסלול האנונימי המקוצר (שאותו בוחרים הרוב) הוארכה התקופה עד לסוף 2017.בהמשך נקבעה הארכה נוספת עד סוף 2018.

רשות המיסים: גילוי מרצון או שנגלה בעצמנו!

עם השקת ההליך של גילוי מרצון, וגם לאורך השנים האחרונות, רשות המיסים, לרבות מנהל הרשות משה אשר, מנפנפים ברשימות של לקוחות ישראליים שיש להם חשבונות בבנקים בשוויץ. במקביל להעברת המידע בין הבנקים בעולם (שוויץ, ארה"ב, ישראל ועוד), רשות המיסים שמה יד על רשימות של ישראלים שיש להם הון רב, והישראלים, ברגע שהבינו שיש סיכוי לא רע שעומדים לתפוס אותם, נהרו למסלול של גילוי מרצון (מסלול אנונימי – מיד הרחבה). אגב, במקביל להשקה של הגילוי מרצון נעצרו ישראלים רבים בגלל הון שחור רב שנצבר להם בבנקים בשוויץ, בעיקר ב-UBS (שרשימת הלקוחות שלו דלפה החוצה).

זאת ועוד – במארס 2016 עברה בכנסת הצעת חוק הקובעת כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. ומכאן שמעלימי המס יוכלו להיות מואשמים לפי החוק לאיסור הלבנות הון. הענישה לפי החוק להלבנת הון חמורה יותר מאשר בעבירות מס. כמו כן, אושר כי הרשות להלבנת הון תעביר מידע לרשות המס, כך שהסיכוי לתפוס "עברייני" מס גדל, והחוק הזה גם דחף את האנשים לדווח במסגרת של גילוי מרצון.  בעקבות החוק הזה, הוארכה הוראת השעה בדבר הגילוי המוקדם (וכאמור – ככל הנראה ההארכה תימשך עד לשנת 2018)

מסלול אנונימי – המסלול הפופולארי

המסלול האנונימי בגילוי מרצון הוא המסלול הפופולארי – הרוב של הבקשות היו במסלול זה (מעל 60%). על פי עיקרי המסלול, אפשר לנהל משא ומתן אנונימי מול רשות המסים באמצעות מיופה כוח. לאחר ניהול המשא ומתן, המבקש, יכול לבחור בין שתי אפשרויות  – להיענות להסכם עם רשות המס, כלומר, לדווח על ההון וההכנסות ולשלם את המס הנדרש, או שלא להיחשף, רק שאז הוא עלול   להסתכן בביצוע עבירה פלילית.

בנוסף קיי המסלול המקוצר – במסלול הזה הוגשו מעל 1,000 בקשות (עד כה). במסלול הזה ההון אינו עולה על 2 מיליון שקל , והכנסה החייבת במס אינה עולה על חצי מיליון שקל (בכל שנות הדיווח). במצב כזה, על רקע הסכום היחסית נמוך, האנשים יוכלו לגלות את ההכנסות והרווחים (במסגרת גילוי מרצון) ולקבל חסינות מהליכים פליליים בהליך מהיר, וללא צורך בניהול מו"מ מול רשות המס.

גילוי מרצון – הארכה נוספת?

על פי ההערכות של גורמי מיסים, רשות המס צפויה להאריך את נוהל גילוי מרצון האנונימי בשנה נוספת עד לסוף שנת 2018.  הסיבה פשוטה – קצב המבקשים גילוי מרצון עולה על 2,500 בשנה בעוד שלפני שניתן היה להגיש גילוי מרצון אנונימי, היו בקושי 200 בקשות בשנה.

בשורה התחתונה מדובר על כסף גדול (מאוד) שרשות המס מקבלת, והיא כמובן צריכה את הכסף הזה (למימון תוכניות של שר האוצר – נטו משפחה, מחיר למשתכן ועוד).

מעבר לכך, ברשות מבינים שההתפתחויות בעולם המס דורשות מהאנשים זמן לעיכול ולהפנמה. היום יש יותר מתמיד קשר בין כל הרשויות מס ברחבי העולם, כשבמקביל הענישה בגין עבירות מס, הורחבה במדינות נוספות. כמו כן, הסכם ה-FATCA עם ארה"ב (העברת מידע בין רשויות המס) והסכמים נוספים במדינות המערביות, מקשים על הסתרת מידע, הסתרת חשבונות וכספים. אנשים מבינים שהטבעת מתהדקת, רק שלחלקם לוקח זמן, ורשות המיסים בעצם נותנת להם זמן נוסף.

גילוי מרצון – נוהל רשות המיסים

רשות המסים פרסמה לראשונה בשנת 2014 את הנוהל לגילוי מרצון, הנה הנוהל בנקודות עיקריות  – "רשות המיסים מעוניינת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים אשר עברו עבירות על חוקי המסים, לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. לשם כך, רשות המסים, בתאום עם פרקליטות המדינה, מוכנה להתחייב שלא יינקטו הליכים פליליים נגד מי שיבצע גילוי מרצון בתנאים המפורטים להלן –  הגילוי מרצון יהא כן ומלא ויעשה בתום לב;  במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש על ידי רשות המסים (לרבות חקריה או בדיקה לגבי בת/בן הזוג של המבקש וחברות אשר בשליטתם); במועד הפנייה לגילוי מרצון אין בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון, לרבות ביחס לבת/בן הזוג של המבקש, חברות אשר בשליטתם ותיקי שותף.

"במועד הפנייה לגילוי מרצון לא נערכה בדיקה או חקירה בעניין המבקש, בת/בן זוגו או חברות בשליטתם על ידי משטרת ישראל בעניין הקשור לבקשה לגילוי מרצון, לרבות פעילותם העסקית, או כל פעילות אחרת המניבה הכנסות.

"דרך פעולה – בקשה לגילוי מרצון תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים בלבד ורק הוא יהא מוסמך לאשרה. במקרה והוגשה בקשה לגורם אחר ברשות המסים יעביר אותו הגורם את הבקשה אל הגורם המוסמך לאלתר. הגילוי יהא כן ויכלול את כל המידע הרלבנטי לבקשה… לבקשה יצורפו כל המסמכים הרלבנטיים.

"מצא הגורם המוסמך כי הבקשה עומדת בתנאי הנוהל, יודיע למבקש שבקשתו מאושרת בכפוף לתשלום המס על פי קביעת הגורם האזרחי. לאחר אישור הבקשה יפנה הגורם המוסמך את הבקשה לגורם האזרחי הרלבנטי (פקיד השומה, ממונה תחנה מע"מ, מנהל מיסוי מקרקעין, גובה מכס וכדומה) אשר יקבע את סכום המס לתשלום.

"סייגים לחסינות מפני הליך פלילי – אדם זכאי ליהנות מהליך גילוי מרצון פעם אחת בלבד. בקשה נוספת תתקבל רק בנסיבות מיוחדות, כגון מחלה קשה של המבקש, גיל מתקדם וכדומה".

גילוי מרצון – שאלות ותשובות 

גילוי מרצון – מהם הסיכונים והאם כדאי?

רוב האנשים שעברו את התהליך של גילוי מרצון, נכנסו למהלך אחרי חשיבה והרבה חשש. יש שאלות חשובות ועקרוניות רגע לפני התחלת התהליך שכל אחד חייב לשאול את עצמו. ראשית, התהליך אמור לחשוף הכל, אין חצי דרך. תמורת הפטור מהמסלול הפלילי, צריך לחשוף הכל. החששות בהתאם קשורים לעניין הכספי – מה יהיה היקף החוב למס הכנסה, וכן קיים חשש מהפללה עצמית. מי שהולך על התהליך כשאינו מוכן, יכול לגרום לעצמו נזקים כספיים ואחרים, לרבות הפללה עצמית.

חשוב לזכור – בקשה אנונימית לגילוי מרצון מאפשרת לכם להעריך מהו היקף החוב המשוער עוד לפני ההחלטה אם לשלמו. במקרים רבים ניתן גם לנהל משא ומתן מול רשות המס ואפילו להפחיתו באופן משמעותי (ההליך האנונימי צפוי להסתיים ב–31 בדצמבר 2018).

מעבר לכך, קיים כאמור חשש מהפללה עצמית – בקשה לגילוי מרצון שאינה מלאה, אינה כנה, ואינה נעשית בתום לב, ובשיתוף פעולה עם הרשות, תאפשר לרשויות להשתמש במידע שקיבלו בהליכים פליליים או אזרחיים כנגד הנישום. מנגד, רשות המסים מתחייבת שלא לעשות כל שימוש במידע, אם הבקשה היתה כנה, מלאה, בשיתוף פעולה ובתום לב, גם אם הבקשה לא התקבלה, וגם אם המגיש בהליך אנונימי בחר שלא להתקדם בהליך.

אם פניתי בעבר  לרשות המסים בעבר, עדיין אני יכול לפנות שוב?

ובכן, לא. ניתן להגיש גילוי מרצון פעם אחת בלבד, ולא ניתן לבצע את ההליך אם כבר החלה חקירה של הנישום, בן זוגו, או חברות הקשורות אליו, בנוגע לעבירות הנדונות. כאמור תנאי הכרחי להגשת בקשה לגילוי מרצון הוא כי הגילוי יהיה כן, מלא וייעשה בתום לב – בקשה שלא תעמוד בתנאי הזה תיפסל ועשויה לשמש כראיה פלילית או אזרחית.

גילוי מרצון – מה צריך בשביל התהליך?

כמו תמיד בפרוצדורות של מס, תצטרכו להשיג מסמכים ונתונים המצביעים על היקף ההכנסות הלא מדווחות, וכן תצטרכו להשיג ראיות למקור הכספים, וזה רק חלק מרשימת המסמכים והחומרים שתצטרכו לארגן. במקרה של חשבונות בחו"ל, גם אם אלה חשבונות של כספי חסכונות או ירושות, יש לרוב להוכיח את מסלול הכספים – מאיפה הגיע הכסף, כמה נובע מירושות, חסכונות, רווחים אחרים, וכמה זה הכנסות לא מדווחות שיש לשלם עליהן מס?

אם מדובר על תקופות היסטוריות, זה לא פשוט לארגן את החומר הזה, ולכן חשוב להבין כבר בתחילת הדרך, אפילו לפני הפנייה במישור אנונימי או בכלל, מה אתם נדרשים להמציא והאם אתם יכולים לארגן את החומרים האלו.

עדכונים:

מארס 2018: משה אשר לכלכליסט  – "במסגרת נוהל גילוי מרצון נסעתי ב־2014 לשוויץ, להסביר למערכת הבנקאית את ההליך שלנו. התקבלנו טוב מאד. הסברנו להם את ההליך האנונימי – מהלך שנועד להגביר את האמון בין רשות המסים לאזרח שמגלה את ההון. הסברנו את הכללים והפרוצדורה וגם ציינו בפניהם שאנחנו לא מבקשים להביא את הכסף לישראל. זה מאד הרגיע אותם. כעבור שנה השוויצרים החלו להאיץ בבעלי ההון הישראלים להסדיר את ההון שלהם. בשלב מסוים הם הודיעו לישראלים שאם הם לא מסדירים את ההון הם צריכים לקחת את הכסף שלהם למקום אחר. אין ספק שהמהלך היה מוצלח. קיבלנו יותר מ־7,500 בקשות לגילוי מרצון. רק בחשבונות בנקים חשפנו 30 מיליארד שקל ועוד נכסים רבים בחו"ל. הרוב היה בחשבונות בשוויץ. בעקבות התהליך גבינו 3‑4 מיליארד שקל – וכל ההון נמצא ברשת המס. זה מה שחשוב, כי בעתיד כל הרווח ממנו ידווח בצורה מסודרת לרשות המסים" (הרחבה כאן)

פברואר 2018: משה אשר, מנהל רשות המיסים נפגש עם מנהלי בנקים בלונדון במטרה להגיע לאותם ישראלים שמחזיקים בלונדון הון לא מדווח. המטרה העיקרית של רשות המיסים היא לגרום לאותם אנשים להגיע להסכם של גילוי מרצון עם הרשות, אך ישנה אפשרות שהצעדים של הרשות אכן יגרמו לקבלת האינפורמציה מהמוסדות הבנקאיים, במיוחד על רקע המגמה העולמית של שיתוף מידע בין רשויות. עכל פי ההערכות במערכת הבנקאית בלונדון נמצאים מיליארדי דולרים לא מדווחים של ישראלים – אשר רוצה להביא את ההון הזה הביתה ועל הדרך לקבל מס (במקביל לויתור על הליכים פליליים).

ינואר 2018 –  גילוי מרצון נפוץ יחסית בקרב יהלומנים. מסתבר שיהלומנים רבים עוברים גילוי מרצון והופכים את הכסף השחור שלהם לכשר. אלא שהבנקים בגלל קושי בבקרה על יהלומנים ועל רקע הפרשות (הונאה) של השנים האחרונות בענף היהלומנים, הפחיתו את הפעילות מול היהלומנים. הדבר יצר קושי גדול בקרב יהלומנים רבים בענף שלא מתאשר להם לקבל אשראי. על רקע זה, משה אשר מנהל רשות המיסים וד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים, הוציאו מכתב לכל הבנקים לפיו ביקשו הקלה ליהלומנים שנמצאים בשלב של גילוי מרצון, לרבות אפשרות לפתיחת חשבון בנק וקבלת אשראי (הרחבה כאן)

ספטמבר 2017 –  משה אשר, יו"ר רשות המיסים, אמר בוועידה הכלכלית של כלכליסט כי במסגרת הליך גילוי מרצון אותרו 30 מיליארד שקל! והסכומים האלו גדלים, כשעכשיו עסוקים ברשות בגביית המס על ההעלמות האלו. אשר אמר כי "בקרוב תחל הרשות בהליך גילוי מרצון חדש. זה הליך מדהים שבצד היד הכבדה שלו נתן לאנשים גם יד שנייה שמאפשרת להם לדווח על ההון שלהם. אנחנו בדיונים עם משרד המשפטים ונוכל בקרוב להודיע על הליך חדש.

"בשנים הקרובות אנשים יתקשו להסתיר כספים מחוץ לגבולות המדינה. המערכת הבנקאית בעולם עוברת רוויזיה מאוד משמעותית ועמוקה שמשמעותה צייתנות לחוקי הלבנת ההון. כתוצאה מהשינויים האלו, יהיה קשה יותר למעלימי המס. אנשים מוציאים את הכספים הלא כשרים ומדווחים עליהם, ייחשפו.

"בתחילת השנה קיבלנו נתונים על עשרות אלפי ישראלים שמושקעים בארה"ב. בשנה הבאה נחליף נתונים עם כמאה מדינות, ובסופו של יום לא יהיה מקום בעולם, לא תהיה מדינה בעולם שבה מישהו יוכל להכניס כספים למערכת בנקאית רצינית והנתונים לא יהיו חשופים למדינת המוצא שלך".

האמירות של אשר מבטאות שני דברים חשובים – גילוי מרצון יימשך, ובמקביל ההתראה של רשות המיסים רק תלך ותגדל – המטרה – להניע אנשים לדווח במסגרת של גילוי מרצון, ונראה שזה מצליח.

יולי 2017 – משה אשר, מנהל רשות המיסים בכנס של לשכת רואי החשבון – "בסוף 2016 סיימנו את הוראת השעה של הליך הגילוי מרצון, וזו הייתה מבחינתנו הצלחה גדולה. הגיעו 7,400 בקשות לגילוי מרצון, הרבה מעבר למשוער; הרבה יותר ממה שהערכנו מלכתחילה. זו הצלחה חסרת תקדים. זה נתן מפלט לאותם אנשים שרצו לחזור בתשובה ולפתוח דף חדש. בין 400 ל-500 מהבקשות הן של יהלומנים, סקטור שלם חוזר בתשובה, ומדווח על מס כמו שצריך. אנשים שעסקו שנים בצללים פותחים עכשיו גילוי מרצון, עושים להם שומות, הם משלמים את המס, זה מאוד חשוב. אבל לא רק יהלומנים, יש אנשים עם חשבונות בחו"ל, אנשי עסקים ועוד שנכנסו להליך – וכך חשפנו מעל 25 מיליארד שקל הון, שומות של מעל 3 מיליארד שקל. ומי שלא גילה, אנחנו נגיע אליו".

ואיך רשות המיסים תגיע אליהם – "אנחנו ברשות המס, מבצעים מעצרים ומגישים כתבי אישום כל הזמן, ויש עוד כמה כתבי אישום בצנרת בעקבות המלחמה שלנו בהון השחור", אומר אשר, "אנחנו חושפים הון רב. אנחנו עוסקים הרבה מאוד באיסוף מידע על כסף ישראלי בעולם, באמצעות הרשימות שמגיעות אלינו, UBS, פנמה ועוד. התחלנו בהחלפת מידע עם ארצות-הברית, והחל מהשנה הבאה נחליף מידע עם למעלה מ-90 מדינות. העולם נסגר, זו המגמה. אם כל מדינה תגבה את מיסי האמת שלה, כל מדינה תעשה דברים לטובת כלל האזרחים".

תושבים חוזרים – ככה תחסכו במס

מס על השכרת דירה – כל מה שצריך לדעת

שרון אלמגור, מסבירה מה התשואה האמיתית בפיקדונות.

חוסכים? מגיע לכם שאפו.

זהו השלב ראשון ביצירת נכס שעובד עבורכם מבלי להשקיע יותר מידיי מאמץ. השאלה היא, האם התפוקה של הנכס שלילית או חיובית? 

השקעה בפיקדונות בנקאיים ותוכניות חסכון, עם מצב הריבית היום משולה לסוג של שביתה איטלקית.

להסביר? בבקשה: נניח שאתם בעלים של מפעל יצרני גדול. הנכס הכי גדול שלכם במפעל הוא צוות העובדים. מפאת תנאי העסקה ירודים מחליט ועד העובדים לצאת בשביתה איטלקית. באים לעבודה אבל לא לעבוד, הייצור פוחת, אתם משלמים שכר ותנאים סוציאליים, אך התפוקה יורדת ואין הכנסות. התוצאה? הפסד, אפילו גדול, לבעל הבית וסיכנה להמשך קיומו של המפעל.

בדיוק על אותו משקל, פיקדון בנקאי בסביבת ריבית נמוכה. נניח שברשותכם 100,000 ש״ח פנויים שברצונכם להשקיע. לאחר שופינג קצר בשלושה בנקים שונים קיבלתם הצעה אטרקטיבית לסגור את הכסף למשך שנה שלמה באחד הבנקים כשבתמורה תזכו לקבל 1.1% ריבית.

על פניו, נשמע הצעה אטרקטיבית. למעשה, אחרי שנה סכום הכסף שלכם יגדל ללא מאמץ מצדכם ואתם תצאו מהסניף מאושרים וטובי לב כשביידכם- 101,100 ש״ח. 

אז זהו, שלא!

כי על הריבית שהרווחתם תאלצו לשלם מס. כמה מס? 15% על הריבית הנומינאלית ( ללא הצמדה). 

בחשבון פשוט, תאלצו להיפרד מ: 165 ש"ח ( 15%X  1,100 ) מה שמביא אתכם לרווח של 935 ש"ח. והינה הריבית המובטחת ירדה לשיעור 0.935%

ועכשיו לחלק המעניין. 

מה עוד חסר בחישוב? 

אל תרגישו שלא בנוח שאין לכם מושג. לפחות ל-80% מאלו שנשאל אותם לא יהיה מושג והם לא ידעו לענות על השאלה.

התשובה היא: מדד המחירים לצרכן המיועד למדוד את השתנות המחירים (התייקרות או הוזלה) שחלה בסל של מוצרים והשירותים על פי קריטריונים מסוימים.

כן, כן. אותו מספר שמפורסם מידיי חודש ומבטא את השינויים בכוח הקניה של הציבור. מדד המחירים לצרכן בישראל מתפרסם ב- 15 לחודש העוקב, והוא מורכב מ-10 תחומים עיקריים (בהם מזון, דיור, בריאות הלבשה והנעלה, תחבורה ותקשורת תרבות ובידור וכו'), המורכבים מסעיפי משנה ותתי סעיפים רבים. לכל אחד מהמרכיבים יש חלק שונה במדד (המתבטא באחוזים).

שיעורי המדד במדינת ישראל נעים בשנים האחרונות בין 2% ל-2.5%.

שיעור האינפלציה הצפוי על ידי בנק ישראל לשנת 2015 נע סביב 2%. 

מכאן, שגם אם נניח ולא היה מס על הריבית שהרווחנו, הרי אותו סל שעלה לפני כשנה 100,000, עולה לי עכשיו 102,000.

אבל רגע. השקעתי 100,000 ויצאתי עם 101,100. אז מה זה אומר? שהפסדתי?

והתשובה היא כן!!! קוראים לזה הפסד ריאלי. 

זה מסוג ההפסדים המאוד מתוחכמים ומטעים. מדוע? כי הוא לא מופיע על הנייר, בטח ובטח שלא בצבע אדום.

הוא מתבטח בשחיקה של כוח הקניה שלכם. 

המשמעות היא שאם בניתם על רכישת רכב אחרי שנה מהרגע בו הפקדתם את הפקדון של אותם 100,000 ש"ח, ומדד מחירי הרכב על ב 2% במהלך השנה, לא תוכלו לממש את הרכישה שלכם בכסף שהפקדתם ותאלצו להוסיף עליו ממקורות אחרים.

דרך אגב, למי שחושב שהפתרון הוא בחסכונות או בפיקדונות צמודים למדד – טעות. גם שם הריבית המוצעת אפסית.

שרון אלמגור , יועצת פנסיונית (2006) ומומחית בניהול ההון האישי/ המידע הכלול במאמר זו אינו בא במקום ייעוץ ואין לפעול על פיו אלא לאחר קבלת ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו האישיים של כל אדם, בכלל זה:
אין לראות במידע במאמר זה משום ייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ כאמור המתחשב בנתונים ובצרכיו המיוחדים של כל אדם. 

אומר עדי סקופ, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות IBI, לדבריו, "תיקי האשראי למשכנתאות בבנקים בעליLTV   של כ-50-60%. מדובר בשיעורי מינוף מהנמוכים בעולם. אפילו ירידה של 20% במחירי הנדל"ן לא צפויים לפגוע בהון העצמי של הבנקים. גידול בהפרשות להפסדי אשראי עלולים לקפוץ מדרגה בתסריט של מיתון, אך עם שיעורי LTV  נמוכים, הסכנה לפגיעה פרמננטית בהון נמוכה יותר מיתר תיקי האשראי של הבנקים.

בהקשר זה נזכיר כי הפסדי האשראי בשנים האחרונות במגזר המשכנתאות היו אפסיות. מדובר בצעד משלים להפחתות הריבית האחרונות. מצד אחד, ירידת הריבית מלבה את שוק הנדל"ן. מצד שני, הגדלת דרישות ההון מהבנקים צפויה לצנן את הביקושים".

כלכלני בנק הפועלים סבורים שמדד המחירים לחודש אוגוסט שיתפרסם מחר יהיה ללא שינוי, וזאת לאחר עלייה של 0.1% בחודש יולי. המדד באוגוסט הושפע, להערכת כלכלני הפועלים מירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה, מירידה בסעיף המזון ועלייה עונתית בסעיף הדיור. כמו כן, צפויה ירידה במחירי הדלקים.

כלכלני הפועלים מעריכים אינפלציה של 0.8% ב-12 החודשים הקרובים – "אנו מעריכים כי סביבת האינפלציה של המשק צפויה להיוותר נמוכה. הגברת התחרותיות בענפי התקשורת והמזון, ייסוף השקל, יציבות בשכר בשוק העבודה, התמתנות מחירי הדלקים והאינפלציה הנמוכה בעולם, כל אלה ממתנים את עליות המחירים".

המהלך של בנק ישראל בשוק המשכנתאות לא יפגע בבנקים. הבנקים אמנם נדרשים לגבות את המשכנתאות בהון עצמי משמעותי יותר, אבל הם יגלגלו זאת על רוכשי הדירות. במילים פשוטות, הריבית על המשכנתאות תעלה. בכמה? זו כבר שאלה קשה – זה יכול להיות עד 10%, כלומר עלייה ממוצעת של 0.2%-0.4%.

מדובר בפגיעה נוספת ברוכשי הדירות. אלו מחכים בחודשים האחרונים ליישום תוכנית מע"מ אפס, אבל זו עדיין לא עברה, ולא בטוח שתעבור בהמשך;. בינתיים מחירי הדירות עלו בחודשים האחרונים, ומתחילת השנה מדובר בלפחות 2%. ועכשיו מייקרים את המשכנתא.

עדי סקופ, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות IBI, סבור דווקא שההגבלה החדה של בנק ישראל צפויה להוריד את הביקוש למשכנתאות. "תיקי האשראי למשכנתאות בבנקים הם בעלי LTV של כ-50-60%. מדובר בשיעורי מינוף מהנמוכים בעולם. אפילו ירידה של 20% במחירי הדירות לא צפויה לפגוע בהון העצמי של הבנקים. גידול בהפרשות להפסדי אשראי עלולים לקפוץ מדרגה בתסריט של מיתון, אך עם שיעורי LTV נמוכים, הסכנה לפגיעה פרמננטית בהון נמוכה יותר מיתר תיקי האשראי של הבנקים. בהקשר זה נזכיר כי הפסדי האשראי בשנים האחרונות במגזר המשכנתאות היו אפסיות. מדובר בצעד משלים להפחתות הריבית האחרונות. מצד אחד, ירידת הריבית מלבה את שוק הנדל"ן. מצד שני, הגדלת דרישות ההון מהבנקים צפויה לצנן את הביקושים לדירות".

 
מסתבר שמעבר להיותה של השריעה הדוק הדתי והמוסרי של האיסלאם היא גם מסדירה את ההתנהלות הכלכלית של העולם האיסלאמי וגם עוסקת בהיבטים כלכליים-בנקאיים. לצד העובדה שבמדינות מוסלמיות רבות מעמד השריעה הולך ומתחזק, חברות מסוימות ברחבי העולם השכילו לבצע "הכשר", כזה שבעצם מאפשר למשקיעים המקיימים את חוקי השריעה להשקיע בהן. מבדיקה שביצעה מחלקת המחקר של בית ההשקעות אינפיניטי, ע"י ערן יצחקי, באמצעות מערכת המידע העסקי-כלכלי בלומברג, עולה כי בעולם ישנן 334 תעודות ETF המספקות חשיפה למניות המקיימות את עקרונות ההשקעה ע"פ השריעה, שהניבו תשואה לא רעה למשקיעים בשלוש שנים האחרונות.

תעודות אלו מבצעות סינון של מניות באמצעות הנחיות כתובות לצד פרשנויות של מומחים בחוק האסלאמי, כך שיתאימו לרעיון השריעה. אז מהם אותם חוקים ועקרונות? בתעודות אלו בוודאי שלא יהיה ניתן למצוא חברות העוסקות בענפי סחר הבאים: שיווק ומסחר של בשר חזיר, אלכוהול, הימורים, שיווק פרסום ובידור, סיגריות וטבק, וכספים (יוצאים מהכלל: בנקים אסלאמיים, מוסדות פיננסיים אסלאמיים וחברות ביטוח אסלאמיות). כמו כן, על פי השריעה חל איסור להשקיע בחברות מתחום מדעי החיים העוסקת בשיבוט ומניפולציות גנטיות.

פרט לאיסור ההשקעה בתעשיות הנ"ל ישנם קריטריונים נוספים, לדוגמא: השקעות נושאות ריבית אסורות על פי חוקי השריעה. השקעה בחברות ממונפות, להן חובות גבוהים ביחס לנכסים, אסורה בתכלית האיסור. כמו כן, חל איסור לבצע השקעות במזומן בסחורות כמו כסף וזהב. למעשה, השקעה על פי מגבלות אלו מסננת החוצה את כל החברות ברמת סיכון גבוהה.

על רקע מסע ההרג הרצחני של חברי ארגון דאעש, מפליא לגלות כי השקעה בתעשיית הנשק על פי השריעה נתונה במחלוקת ואף מוטלת בספק. יהיו מומחי השקעות ברוח השריעה שיאמרו שתעשיית הנשק מוקצית על פי חוקי השריעה ואילו אחרים יאמרו כי תעשיית הנשק מותרת להשקעה, כל עוד מדובר בנשק לצורך הגנה עצמית. המקלים שביניהם יגדילו ויאמרו כי הנשק עצמו הינו מוצר ניטראלי ולכן הייצור של נשק מותר וכפועל יוצא גם השקעה בתעשייה זו מותרת.אומנם סינון ההשקעות ע"פ השריעה מגביל מאוד את הגישה לחברות טובות ומובילות בכלכלה העולמית, אולם בחינה של הגרפים מלמדת כי מגבלה זו עשויה להתגלות כיתרון. כך לדוגמא: אם נשווה את הביצועים (ראו גרף) של מדד S&P 500 למדד S&P 500 Shariah Index נמצא כי בשנה האחרונה רשם המדד השני  תשואה של 22.08%, לעומת 20.14%  של S&P 500. תעודת ETF הנקראת DB X-TRACKERS DBX S&P 500 SHARIAH (סימול: XSHU) ונסחרת בבורסת לונדון  השיגה תשואה של 59% מאז שנת 2011, בעוד שמדד S&P 500 רשם תשואה של 50% בלבד באותה תקופה.

(מקרא: קו צהוב: DB X-TRACKERS DBX S&P 500 SHARIAH  ;קו אדום: S&P 500 ;קו כחול: S&P 500 Shariah)

להלן דוגמאות בולטות של תעודות ETF הנסחרות בעולם התואמות את השריעה.

 שורה תחתונה: כדי להיחשף למניות של החברות שעומדות בקריטריונים של השריעה לא צריך להיות מוסלמי וגם לא צריך להתאסלם. הגישה להשקעה במניות או תעודות אלו אפשרית לכולם. האם תעודות אלו יזכו לביקושים מצד ארגון דאעש? שכן על פי העיתונות הכלכלית העולמית עולה כי מדובר בארגון הטרור העשיר ביותר בעולם המחזיק כמה מיליארדי דולרים. נציין כי ארגון זה הולך ומתעשר כתוצאה מהשלטות על בארות נפט, השתלטות על בנקים, גביית כופר, ביזה, הטלת קנסות ועוד. ייתכן שחלק מהכספים יופנה להשקעות ואם כן בוודאי בכאלו הנחשבות ל"כשרות".

*התשואות נכונות ליום 10.09.14

 אין לראות במאמר זה המלצת השקעה במניות של החברות המוזכרות בו. הטיפ רלוונטי למועד כתיבתו. הניתוח במסמך זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם ו/או היה
 נגיש לכלל הציבור באתר http://www.google.com/finance אשר החברה מניחה שהינו מידע מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנותו.

המפקח על הבנקים, דוד זקן: "הניסיון בעולם מלמד כי משברים במערכת הבנקאית מתפתחים פעמים רבות כתוצאה מחשיפת הבנקים לאשראי לדיור ולענף הנדל"ן ובעיקר על רקע התרחבות מואצת של היקפי המשכנתאות. קיים חשש כי הערכת הסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור, בפרט לנוכח משקלו בתיק האשראי הבנקאי, לוקה בחסר, בין היתר, בשל העובדה שבעת גאות היסטוריית ההחזרים של לווי האשראי לדיור טובה בהשוואה לסוגי אשראי אחרים". לפיכך הבוקר פרסם המפקח היום טיוטת הוראה להתייעצות עם הוועדה המייעצת לענייני בנקאות בנושא הקצאת הון בגין תיק האשראי לדיור. ההוראה קובעת, שמעבר ליעדים שקבע המפקח ליחס הון עצמי רובד 1 עבור התאגידים הבנקאיים (9% עד שנת 2015, ו-10% עד 2017 לשני הבנקים הגדולים), יהיה על התאגידים הבנקאיים להגדיל את יעד הון עצמי רובד 1 בשיעור המבטא 1% מיתרת תיק האשראי לדיור. מועד התחולה לעמידה ביעד ההון שנקבע בטיוטת ההוראה הוא 1 בינואר 2017, כאשר היישום יהיה הדרגתי.