ג'ון בוגל, שהלך לעולמו בתחילת 2019, הוא האיש שעומד מאחורי שיטת ההשקעות הפאסיבית.

הוא למעשה האיש שהמציא את ההשקעות דרך מדדים כבר בשנות ה-70.

בוגל הקים את קבוצת ונגארד, מנהלת קרנות הנאמנות הגדולה בעולם המנהלת כיום נכסים במעל 5 טריליון דולר (5,000 מיליארד דולר) כשרוב הכספים מנוהלים בגישה הפאסיבית.

הגישה הפאסיבית – מה זה?

הגישה הזו חוסכת לאנשים הרבה מאוד כסף. הרציונל שעומד מאחוריה הוא פשוט – מנהלי ההשקעות לא יכולים לנצח את השוק. הם לא יכולים להניב לאורך זמן תשואה גבוהה יותר מאשר המדדים. ורק להמחשה – אם אתם מעוניינים בהשקעה במדד ת"א 35, אתם יכולים לעשות זאת דרך קרנות עוקבות/מחקות (פאסיביות) או דרך קרנות אקטיביות, שמנהל ההשקעות בוחר את התמהיל של המניות מתוך ה-35. על פי הגישה הפאסיבית, חיקוי המדד מניב יותר.

לגישה הזו יש תימוכין במחקרים אקדמיים שונים, וזה הגיוני – מנהלי השקעות יכולים להצליח במשך תקופה מסוימת להכות את השוק, אבל כשמדובר בתקופה ארוכה, בסופו של דבר כולם "ממוצעים". ואז עולה לדיון שאלת העלות – כשאתם מנהלים את הכספים שלכם בקרנות אקטיביות אתם משלמים דמי ניהול גבוהים יחסית. כשאתם מנהלים את הכספים דרך קרנות מחקות/קרנות סל – דמי הניהול נמוכים, כך שהשיקול הכספי כשלעצמו הוא משמעותי בבחירת ההשקעה.

למדריך קרנות מחקות

בוגל, שהתחיל את חייו במשפחה קשת יום וסיים כמיליונר גדול (אם כי לא כפי שיכול היה להיות – הוא הקים את ונגארד אבל בדרך מכר את החזקותיו), היה סבור כבר בתחילת דרכו בשוק הפיננסי כי אין למוח אחד, חריף וממולח ככל שיהיה, יכולת לנצח את השוק על פני זמן. בוגל היה "אבי המדדים", הוא האמין ב"חוכמת ההמונים" ופיתח את המכשירים עוקבי המדדים שמשמעותם פיזור ההשקעות, גיוון ההשקעות והשקעה לטווח ארוך.

וורן באפט, המשקיע האגדי ומכר וחבר של בוגל, אמר על בוגל: "בוגל הפך את הקרנות המדדיות בעלות נמוכה לכל כך פופולריות בקרב המשקיעים, ובכך הוא שלשל לכיסם עשרות על עשרות של מיליארדי דולרים".

מה בוגל אמר ולמה הוא התכוון?

"השקעה במדדים מפחיתה את הסיכון של השקעה במניות ספציפיות והשקעה מוטה למגזרים מסוימים. כך נשאר רק הסיכון של הבורסה".

"אל תחפשו מחט בערימת שחת. פשוט תקנו את ערימת השחת"

הכוונה – הפיזור של המדד מאפשר לכם להקטין סיכון, ולא להיות תלויים במניות מסוימות או מגזר מסיים. יש עדיין סיכון אבל הוא סיכון שתלוי בבורסה עצמה, ולא בהשקעה במניה או בתחום מסוים.

"תלמדו כל יום, אבל במיוחד מניסיונם של אחרים. זה זול יותר".

בוגל התכוון לכך שניסיונם של אחרים מלמד שההשקעות עוקבות המדדים מנצחות את מנהלי ההשקעות האקטיביים בהינתן דמי הניהול שהם גובים.

"הבורסה היא הסחת דעת ענקית לכל העסק הזה שנקרא השקעות".

משפט מעניין שהכוונה שלו היא שהבורסה היא סוג של משחק, אבל משקיעים צריכים לבחור את ההשקעות ולהישאר איתן, ולא להיות מוסחים בגלל תנודות בבורסה. מה שחשוב זו ההשקעה, ולא התנודות ורעשי הרקע שמתלווים אליה.

"האויב הגדול ביותר של תוכנית טובה הוא החלום על תוכנית מושלמת. תיצמדו לתוכנית הטובה"

"שני האויבים הגדולים ביותר של משקיע בקרן הון הם הוצאות ורגשות"

בוגל דחף לעלויות נמוכות. הוצאות גבוהות לא משאירות מקום לתשואה למשקיעים. מבחינתו זה אויב עיקרי למשקיעים. אויב נוסף הוא הרגשות. אין רגשות בהשקעות. מבחינתו מפזרים ומשקיעים במדדים בלי שום אמוציות.

"אם יש לכם בעיה לדמיין שאתם מפסידים 20% בבורסה, אתם לא צריכים להיות בבורסה".

עוד משפט חכם שהכוונה שלו ברורה – לצד הסיכוי להרוויח יש גם סיכון. אם אתם לא מסוגלים לחיות עם הפסד, אל תסתכנו. אל תשקיעו במדדי מניות ובבורסה.

ג'ורג סורוס – מי זה ואיך עשה את הונו

כללי ההשקעה של וורן באפט

ג'ורג' סורוס, המיליארדר היהודי (הרחבה כאן), מזהיר  כי ארה"ב וסין שהן הכלכלות הגדולות בעולם, מנהלות "מלחמה קרה שעלולה להפוך בקרוב לחמה.

"מדיניות יעילה בנוגע לסין אינה יכולה להצטמצמם לסיסמה כפי שטראמפ עושה. היא צריכה להיות הרבה יותר מתוחכמת, מפורטת ומעשית; והיא חייבת לכלול תגובה כלכלית אמריקאית ליוזמת החגורה והדרך הסינית", סורוס אמר את הדברים בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.

גירעון בהון החוזר של שופרסל

האם לחברה יש בעיית נזילות?

איך זה ששופרסל "חיה" עם גירעון בהון החוזר בלי בעיה? מי המממנים הגדולים של החברה? ומה הבעיה הגדולה של החברה?

כולם מדברים על שופרסל "החזקה" – החברה שמכופפת ולוחצת על הספקים הקטנים לתת לה הנחות (איזה נצלנית), החברה שהפכה גם לספקית של מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה (רכישת ניו פארם שהפכה ל-Be ), החברה עם התוצאות הטובות והתחזית החיובית – החברה שהאנליסטים אוהבים.

אבל, שופרסל החזקה, מדווחת בדוחות הכספיים על חולשה בנזילות שלה. ההון החוזר שלה שלילי כבר תקופה ארוכה – "…לחברה גירעון בהון חוזר (על בסיס מאוחד) בסך של 334 מיליון שקל, בהשוואה לגירעון בהון החוזר בסך של 592 מיליון שקל בסוף שנת 2017….".

גירעון בהון החוזר הוא על פניו נתון שמבטא סיכון נזילות גדול. ההון החוזר מוגדר כנכסים שוטפים בניכוי התחייבויות שוטפות. נכסים שוטפים הם נכסים שיתממשו למזומנים בטווח של השנה הקרובה, ומדובר בנכסים כמו יתרת לקוחות שמבטאים את המכירות באשראי לקוחות.

שופרסל נותנת אשראי יחסית קטן. ככה העסק שלה מתנהל – אנחנו – הלקוחות – קונים במזומן או בכמה תשלומים בודדים, כך שבממוצע כולל הכספים מהלקוחות מתקבלים בטווח של שבועות.

עוד בצד הנכסים השוטפים – מלאי.  המלאי צפוי להימכר בחודשים הקרובים, והתמורה בגינו צפויה להתקבל בטווח של החודשים הקרובים.

מול הנכסים האלו (ונכסים שוטפים נוספים) יש התחייבויות שוטפות כמו אשראי לזמן קצר (לרבות הלוואות, אגרות חוב ועוד) וספקים. הספקים מבטאים את החוב של שופרסל בגין הקניות שלה.

שופרסל משלמת להם על פי המקובל בשוק ומקובל לשלם אחרי חודשים מיום העסקה – 3,4,5 חודשים אחרי העסקה. כלומר, בעוד שהלקוחות משלמים לשופרסל יחסית מהר, שופרסל משלמת לספקים יחסית לאט.

מצב הנזילות של שופרסל – טוב או רע?

ומה אתם חושבים על המצב הזה? כנראה שהייתם מוכנים להתחלף עם החברה. מי לא רוצה לדחות את התשלומים, ולהקדים את התקבולים. אבל אתם כמובן לא יכולים, אתם לא שופרסל.

המצב הזה – חוסר הסימטריה, בין האשראי ללקוחות מול האשראי לספקים, מספק לחברה בעקיפין אשראי קבוע, נוח וזול מהספקים. הם אלו שמממנים את הפעילות השוטפת של החברה (יתרת ספקים – 2 מיליארד שקל, יתרת לקוחות 1.2 מיליארד שקל).

אלא שלמרות שמדובר בנקודה חיובית מהזווית של שופרסל, היא יוצרת מצג חשבונאי שנראה בעייתי ועלול לשדר מצוקת נזילות.

יתרת הספקים הגדולה (לצד התחייבויות שוטפות נוספות), גורמת להון החוזר להיות שלילי. הון חוזר הוא יחס נזילות שאמור לבטא את יכולת הנזילות של הפירמה בטווח של השנה הקרובה. הרי אם ההון החוזר שלילי, המשעות היא שהנכסים שיהפכו למזומנים בטווח של השנה הקרובה, נמוכים מההתחייבויות שיש לשלם בטווח של השנה הקרובה. במצב כזה, איך החברה אמורה לשרת את החובות? לכאורה היא בבעיית נזילות.

טוב, זה לא נכון. ראשית, היא לא אמורה באמת לשרת את החובות האלו כי הם מתגלגלים. הספקים שלה תמיד יממנו אותה. שופרסל אמנם תשלם לספק מסוים בגין קניות עבר, אבל היא תהיה חייבת לאותו ספק בגין קניות בהווה. כלומר, מדובר על חוב לספקים שאין צורך לשלם את כולו בבת אחת, הוא באופן שוטף ממוחזר.

ואם כך, אז ההון החוזר לא מבטא את מצב הנזילות האמיתי  של החברה, ובכלל – בחברות שמתממנות באופן שוטף על ידי ספקים (חברות שמוכרות לצרכן הסופי שמשלם יחסית מהר, ומקבלות אשראי מהספקים), הרי  שההון החוזר לא רלבנטי. למעשה, היה צריך להתייחס ליתרת הספקים כאילו היא חוב לטווח ארוך (חוב לא שוטף) שכן תמיד החוב הזה קיים, ו"תמיד" זה טווח ארוך.

אז החור בהון החוזר הוא לא באמת חור, ובכל מקרה, גם אם לכאורה, שופרסל היתה צריכה לשלם את החוב לספקים (ולא היתה יכולה לגלגל את כולו), גם אז ההון החוזר השלילי, לא היה מבטא  את מצב הנזילות שלה.

שופרסל באופן שוטף מייצרת מזומנים והרבה.  בשנת 2017 החברה הרוויחה 275 מיליון שקל וייצרה מזומנים מפעילות שוטפת בסך של 751 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של 2018, החברה הרוויחה 216 מיליון שקל וייצרה מזומנים מפעילות שוטפת בסך של 552 מיליון שקל.

התזרים הזה סוגר את החור בהון החוזר באופן שוטף, אבל האמת שהתזרים הזה משקר, ואחזור צעד אחורה. הפער הגדול בין הרווח לתזרים – קרוב ל-500 מיליון שקל על בסיס שנתי, נובע בעיקר מהפחת של החברה (סדר גודל של 300 מיליון שקל בשנה).  פחת זו הוצאה שנרשמת בדוח רווח והפסד, אבל היא לא במזומן. היא כבר שולמה עם ההשקעה ברכוש הקבוע.

אלא שהשקעה ברכוש קבוע היא תהליך שוטף. שופרסל ממשיכה להשקיע בסניפים, בסניפים חדשים, וההשקעה הזו אפילו גדלה משמעותית על רקע רכישת ניופארם (שהפכה ל-Be). בחישוב התזרים צריך להוריד את ההשקעה השנתית וכך מגיעים לתזרים הפנוי/ החופשי של החברה.

בתשעת החודשים הראשונים ההשקעה ברכוש קבוע גדולה מאוד ונראה שלא מייצגת – 439 מיליון שקל (בגלל ההשקעה ברשת Be). בשנת 2017 (גם בה היו השקעות ברשת Be, אבל קטנות יותר) ההשקעה ברכוש קבוע הסתכמה ב-364 מיליון שקל. בחישוב גס (מאוד גס), התזרים הנקי המייצג יורד ל-400 מיליון שקל בשנה. עדיין זה הרבה כסף, וזה די סוגר את החור בהון החוזר.

וגם אם איכשהו, למרות שכאמור לא צריך "לשלם" את הספקים, ויש תזרים פנוי משמעותי שסוגר את החור, יש בעיה. אז יש מסגרות אשראי לא מנוצלות (בסכומים של מאות מיליוני שקלים).

ועל רקע זה, קבע דירקטוריון החברה כי – "על אף הגרעון בהון החוזר לא קיימת בעיית נזילות בחברה".

נזילות יש, אבל גם מינוף

אז סיכון שמגיע מכיוון נזילות בשופרסל הוא בנקודת הזמן הזו, נראה תיאורטי. אבל  שופרסל של השנים האחרונות היא חברה עם חוב גדול, שמתבטא במינוף גדול. לחברה יש הון עצמי של 1.9 מיליארד שקל שמחזיק מאזן של 8 מיליארד שקל.  על כל שקל שמגיע/ הגיע מהבעלים יש 3 שקלים שהגיעו מהבנקים מהציבור  (אגרות חוב) ומהספקים שממנים את החברה – זה הרבה.

גירעון כרוני בהון החוזר – איך זה אפשרי?

זאת בעקבות חוסר הגעה להסכמות בין  משרד האוצר לרפתנים

הסכם החלב שנחתם בין משרדי האוצר והחקלאות, התאחדות חקלאי ישראל והתאחדות מגדלי הבקר, לא צפוי להתממש, ולכן נראה  שמחירי החלב צפויים לעלות. לפי הערכות, התייקרות המוצרים המפוקחים צפויה לעמוד על כ-3.4%.

בקרוב צפוי להתקיים דיון אצל היועץ המשפטי לממשלה, בנוגע לעתירה שהגישה תנובה – וכעת מבקש ועד הרפתנים להצטרף לעתירה.

העתירה בעקבות סירובו של השר כחלון לאמץ את המלצת ועדת המחירים מחודש מרץ לפני שנה, להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב-3.4%. זאת, בעקבות עלייה מתמשכת במחיר החלב הגולמי. אבל מחיר החלב הגולמי עלה בשיעור שמצדיק עליה גבוהה יותר , אולם בקשת המחלבות כפי שבאה לידי ביטוי בעתירה שהגישו, עומדת על 3.4% – ולכן זהו השיעור בו צפויים מחירי מוצרי החלב שבפיקוח לעלות.

בינתיים תנובה וטרה העלו לצרכן את מחירי מוצרי החלב שאינם בפיקוח בשיעור ‫של עד 3.4%.  וטרה אף פסקה לשווק בשבועות האחרונים חמאה שמחירה בפיקוח, ויצרה מחסור מתמשך בשוק. ורמזה שלא תייצר יותר מוצרים בפיקוח.

סטיב ג'ובס – ממוסך למהפכה בתחום המחשב האישי למהפכה בתחום הסלולר

סטיב ג'ובס (2011-1955) היה יזם,  ואיש עסקים אמריקאי, ממייסדי אפל  והמנכ"ל הראשון שלה  בשנים 1983-1976 ולאחר מכן שוב מ-1997 עד חודשים מעטים לפני מותו.

ג'ובס נחשב  לאחד מחלוצי המחשב האישי בעקבות המחשב אפל 2 והיה מהגורמים העיקריים לממשק הגרפי במקינטוש.  בראשית המאה העשרים ואחת הזניק שוב את אפל בזכות מוצרים כמו האייפוד, האייפד והאייפון, שעשה מהפכה בתעשיית הסלולר.

לאחר לימודיו בתיכון נכח בהרצאות של חברת HP. הוא נטש את הקולג' לאחר סמסטר אחד בלבד אבל עדייין הגיע לארצות. הוא העיד כי בתקופה זו היה עני וישן ברצפה על חדר חבר והולך קילומטרים ברגל כדי לקבל ארוחות  אצל הארי קרישנה.

שיחות חינם

הפעילות העסקית הראשונה שלו הייתה עם חברו הוותיק  סטיב וווזניאק. יחד הערימו על חברות הטלפונים  באמצעות מכשיר שפיתח ווזינאק שאפשר שיחות טלפון בחינם לא חוקיות. ג'ובס עזר לחברו למכור את המכשיר שנקרא "בלו בוקס".

שני החברים היו חברים במועדון המחשב ושם פותח  המחשב האישי הראשון. המחשב הזה היווה השראה עבורם להקים מחשב אישי מתקדם יותר עם מקלדת ומסך.

הקמת אפל

ב-1976 הקימו החברים יחד עם רונלד  ויין את אפל מהמוסך שבביתם.  ג'ובס מכר אז את רכבו כדי להקים את אפל. המחשב הראשון אפל 1 לא זכה להצלחה, אבל אפל 2 היה הצלחה מדהימה בזכות החושים של ג'ובס להבין את צורכי הציבור במחשב על סך כל חלקיו במקום מחשב המיועד לבוני מחשבים.  משקיע בשם מייק מארקולה עזר להם לפתח את אפל 2 ולימים היה אחד ממנהלי החברה.  כך הפך אפל 2 למחשב האישי הראשון שהיה שימושי לציבור הרחב.  ג'ובס הבין כי למרות ההצלחה של דגם זה  יקומו המון מתחרים שיציעו אותו מוצר.

הולדת מקינטוש

עקב ביקורו בחברת זירוקס ב-1979 גילה מחשב צבעוני שאפשר לנוע עליו עם עכבר.  כך ג'ובס פיתח מחשב עם ממשק גרפי מונחה עכבר. ג'ובס חדל לנהל את הפרויקט על המחשב בשם ליסה, שהיה יקר מדי, ועבר לנהל את הפרויקט על המחשב שלימים ייקרא מקינטוש.  אך ג'ובס לא זכה ליהנות מפירות המקינטוש. הוא מינה אז למנכ"ל את  ג'ון סקאלי מפפסי. זה דחק את רגליו עד שב-1985 דירקטוריון אפל פיטר את ג'ובס.

הקמת נקסט

לאחר מכן הקים את חברת נקסט,  שנחשבה לחדשנית מבחינה טכנולוגית אבל יועדה לשוק ההשכלה הגבוהה ומחירי מוצריה הגבוהים לא הצדיקו את קיומה. . ב-1996 רכשה אפל את נקסט וסטיב ג'ובס חזר לחברה

הקמת פיקסאר

ב-1986 רכש מהמפיק ג'ורג' לוקאס את חטיבת גרפיקת המחשוב של חברת הסרטים שלו.  וביחד עם אדמין קטמל הקים את חברת האנימציה פיקסאר על סמך טכנולוגיות שפותחו בחברה. בהתחלה פיקסאר ניסתה למכור מחשבים אבל לבסוף הפכה לסטודיו האנימציה הגדול בעולם.

החזרה לאפל

שנה לאחר שנקסט נמכרה לאפל הפך ג'ובס למנכ"ל אפל והטכנולוגיה של נקסט הפכה לבסיס מערכת ההפעלה של מקינטוש.  כמנכ"ל זמני וכמנכ"ל קבוע משנת 2000 הפך  את פני החברה עם דגמים חדשניים כמו האיי-מאק ולאחר מכן נגן המוזיקה האייפוד. אז נטען, הרוויח דולר לשנה כמנכ"ל, עובדה שהכניסה אותו לספר גינס.

מכירת פיקסאר לדיסני

ב-2006 מכר את פיקסאר לחברת דיסני תמורת חילופי מניות בשווי 7.4 מיליארד דולר. אז הפך לבעל המניות הרב ביותר בדיסני ולחבר דירקטוריון.

האייפון מחזיר את אפל לקדמת הבמה

ב-2007 הציגה אפל  את האייפון שבזכות מסך מגע ידידותי, חיבור נוח לאינטנטרנט, נגן מדיה הפך למכשיר ידידותי למשתמש. השילוב של העיצוב ושל הטכנולוגיה הפך אותו למכשר מבוקש בפלחים גדולים.  וההצלחה שלו הפכה את אפל לאחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם.

 האסטרטגיה של אפל וג'ובס – טכנולוגיה, שיווק, חזות, בלעדיות

לאפל וג'ובס  היה דגם עסקי הייחודי לחברות מחשבים בנות ימינו שהיה נפוץ בדגמי המחשבים הראשונים. אפל מפתחת  הן את מערכת ההפעלה, הן את המכשיר והן את התוכנות ואוסרת על חברות אחרות להשתמש במערכת ההפעלה שלה. אפל לאורך השנים מסרבת להשתמש כמעט בטכנולוגיות שלא יייצרה.  בשנות התשעים עברה למערכת באמצעות קוד פתוח ויצרה תקנים שהיא פיתחה כמו הווי-פי וה-USB. אפל קנאית מאוד לזכויות ולפטנטים שלה. ואף נלחמה במשך שנים מלחמות עם סמסונג על טענת זכויות, שבסופן סמסונג שילמה לאפל פיצויים.

אבל לא רק טכנולוגיה הייתה הסוד של ג'ובס אלא גם שילוב  של שיווק וגיוס אנשי מקצוע מובילים.  ג'ובס היה מעורב בכל הליך בפיתוח המוצר וגם בשיווק תוך שכנוע המשווקים שהמוצר שלהם הוא הטוב ביותר.

העקרונות של אפל הם זיהוי קהל היעד,  השקעה רבה בעבודה ואיכות גבוהה גם בחזות המוצרים, החנויות והפרסומות שלה.  החברה גם הפכה את האירועים השיווקיים לשם דבר במוצרי הטכנולוגיה. וכן עושה מאמצים לשמור על סודיות כדי שמוצריה יהיו מפתיעים וחדשניים.

אייפון – הדור הבא; כמה זה יעלה?

מנכל אפל קיבל בונוס של 12 מיליון דולר למרות החולשה ברבעון האחרון

אופנהיימר מספקים הערכה אופטימית על מניית לייבפרסון הנסחרת בבורסה המקומית ובוול-סטריט

"אנחנו מעלים את המלצתנו על מניית לייבפרסון למחיר של 31 דולר המבוסס על מכפיל 6 לתחזית מכירות 2020", כותבים האנליסטים וממשיכים – " להערכתנו, הירידה האחרונה במניית LPSNמספקת נקודת כניסה אטרקטיבית, לאור הצפי להאצה בקצב הצמיחה בהכנסות החברה לשיעור של כ-20%, גידול מואץ בפעילות המובייל ובסיס לקוחות ניכר המאפשר פוטנציאל למינוף הזדמנויות צמיחה.

"אנו סבורים כי פלטפורמת מסרונים LiveEngage מבוססת בינה מלאכותית מהווה פוטנציאל לצמיחה עתידית מואצת בפעילות לייבפרסון, תוך מעבר הצרכנים לשימוש נרחב בערוצי המובייל. הדבר עשוי להוביל את החברה לצמיחה בקצב של כ-20%, במקביל להגדלת בסיס לקוחותיה הגדולים ושיפור בנראות עסקית, ובכך להוביל לעליה במכפיל מכירות של המניה.

"לחברת לייבפרסון בסיס גדול של כ-18,000 לקוחות, כולל ארגונים גדולים גלובאליים כגון Home Depot ו T-Mobile . מצב זה מאפשר מגוון הזדמנויות למינוף צמיחה עתידית בתחום המובייל, תוך האצה בקצב הצמיחה בהכנסות לכ-20%. אנו מציינים את הפעילות הענפה של החברה בגיוס עובדים חדשים, המצביעה על מומנטום חזק בעסקיה, ובכך תומכך בתחזית צמיחה עתידית.

"מניית LPSN נסחרת במכפיל מכירות של 4.5 לתחזית 2020, דיסקאונט עמוק של כ-40% למכפיל מכירות ממוצע של 8 בקרב חברות תוכנה בענן (SaaS) בעלות צמיחה מעל 20%. בכך, תהליך האצה בקצב הצמיחה של לייבפרסון צפוי, לדעתנו, להוביל לעליית מכפיל מכירות ובכך לעליה במניית LPSN. בכך, אנו מעלים את המלצתנו ל-Outperform עם מחיר יעד של 31$, בהתבסס על מכפיל מכירות של 6, עדיין נמוך מהממוצע של 8 של חברות SaaS בעלות צמיחה גבוהה".

תוכנית מחיר למשתכן נכשלה. הכוונה היתה טובה, הביצוע היה חלש; המטרות לא הושגו. הצעירים לא באמת מקבלים דירה בהנחה ומחירי הדירות לא באמת ירדו.

פינה באיפה הכסף רדיו 103 – תוכנית מחיר למשתכן נכשלה/ אבישי עובדיה 

במשרד האוצר לא אוהבים לשמוע את זה, אבל הנה כמה עובדות –

• חלק גדול מהזוכים וויתרו על הזכייה.
• כמות הנרשמים לתוכנית בירידה משמעותית. בשנה הראשונה– 2016 נרשמו מעל 66 אלף זכאים. בשנת 2017 נרשמו 43 אלף ובשנת 2018 רק 26 אלף.
• חלק מהדירות מוצעות לכולם, לא רק לזכאים, כי אף אחד מהזכאים לא היה מוכן לקנות….
• ההנחה שמקבלים הזכאים בתוכנית משמעותית באזור המרכז, אבל, שולית בפריפריה.
• במרכז… לדוגמה בהרצליה – הזכאים רכשו דירות ב-2 מיליון שקל כשמחירם הריאלי היה 2.4 מיליון שקל ויותר. אבל מי שקונה דירה ב-2 מיליון, לא צריך לקבל הטבה מהמדינה.
• באוצר מנפנפים שמחירי הדירות ירדו ב-2.3% בשנה האחרונה. הנתון הזה מאוד לא מדויק – הוא מתייחס לכל הדירות בארץ כמכלול והוא נשען על תוכנית זמנית שמשפיעה על המחירים במקומות מסוימים.
• תוכנית מחיר למשתכן הוגדרה מראש כזמנית, גם ובעיקר בגלל שהיא עולה הרבה מאוד כסף. אנחנו – כל הציבור נותנים לקבלנים את הקרקעות בחינם. אנחנו בעקיפין מסבסדים את הזכאים שקנו דירה בהרצליה ב-2 מיליון במקום 2.4 מיליון שקל.
• דווקא אלו שמלכתחילה לא יכלו לקנות דירה לא קיבלו הנחה אמיתית.
• דווקא אלו שגרים בפריפריה סובלים פעמיים – לא רק שאין הנחה אמיתית, אלא שגם ההורים שלהם נפגעים – בונים לידם שיכונים של מחיר למשתכן ופוגעים במחירי הדירות באזור שלהם.

נותר רק לקוות שהתוכנית הבאה תהיה מוצלחת יותר.

ביל גייטס הוא אומנם מתכנת, אבל חלק ניכר מהכסף שלו הגיע מהשקעות

 ויליאם הנרי "ביל" גייטס השלישי (28 באוקטובר 1955), מייסד מיקרוסופט העולמית, איל הון, מתכנת ויזם, הוא גם סופר, פילנתרופ, ושחקן ברידג' אמריקאי.

את המיליון הראשון שלו הרוויח גייטס בשנת 1981 כשהיה בן 26, אז ההנפקה של מיקרוסופט הפכה אותו רשמית למיליונר. בגיל 31 הפך למיליארדר בזכות האחזקה שלו בחברה – באותה תקופה הוא גם נחשב למיליארדר הצעיר ביותר בעולם.

בשנת 1975 ייסד גייטס עם פול אלן את מיקרוסופט, שהפכה לחברת התוכנה הגדולה בעולם. במהלך הקריירה שלו במיקרוסופט, גייטס מילא את תפקידי היו"ר, המנכ"ל ואדריכל התוכנה הראשי – והיה בעל המניות הגדול ביותר עד מאי 2014.

גייטס החל לעסוק בתכנות לראשונה בגיל 13. ב-1973 החל ללמוד מחשבים באוניברסיטת הרווארד,  ושם פיתח גרסה של שפת התוכנה בייסיק עבור המיקרו מחשב הראשון. בשנה השלישית עזב את לימודיו לטובת השקעת הזמן במיקרוסופט, אותה הקים ב-1975 עם פול אלן, ובה החלו לפתח תוכנות למחשבים אישיים שהידועה בהן היא "חלונות". כמו כן הוא מכהן כדירקטור בקרן ההשקעות ברקשיר הת'אווי.

מיקרסופט פרצה לראשונה באמצעות מפרש הבייסיק שמכרו לאפל והפכו אותו למצרך ביתי בכל מחשב אישי. האסטרטגיה שלה הייתה  גדילה על ידי רכישות. מאז הקמתה רכשה שש חברות בכל שנה.  שמונה מהן בסכום של יותר ממיליארד דולר, וכן רכשה ארבע חברות ישראליות.

ההצלחה של מיקרוסופט הגיעה בזכות ייצור DOS מערכת הפעלה שייצרה ליבמ, שנכנסה אז לייצור מחשבים אישיים שהפכו למחשבים הפופולריים ביותר. מיקרוסופט לא ייצרה את דוס אלא רכשה אותו מבית תוכנה קטן. מיקרוסופט שמרה על זכותה למכור את מערכת ההפעלה לכל מי שיחפץ בה וליבמ נותרו רק הזכויות על הרישוי. תואמי יבמ הפכו את מיקרוסופט לרשת המובילה בתחום מערכות ההפעלה.

לאחר סכסוך עם יבמ, פרשה מיקרוסופט משיתוף הפעולה עמה והחלה בפיתוח מערכת הפעלה משלה שהייתה פשוטה יותר להפעלה. "חלונות" הפכה  גם היא להצלחה מסחררת וגייטס נעשה לאיש העשיר בעולם. גם אופיס היא למעשה גרסה של מיקרסופט לחבילת תוכנות של אפל.

בינואר 2000 פרש גייטס מתפקיד מנכ"ל מיקרוסופט, והוחלף על ידי סטיב באלמר. ב-15 ביוני 2006, הודיע על התחלת תהליך פרישתו מתפקיד יושב ראש החברה, כדי להתמקד בפילנתרופיה. כיום ביל גייטס עושה את הונו מההשקעות בקרן קסקייד, שהיא חברה פרטית ולכן אין שקיפות על פעולותיה. עד 2017 היה ביל גייטס האיש העשיר בעולם, אז עקף אותו ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון

היום סורוס כבר מיליארדר ידוע, הכל התחיל בזיהוי של פיחות בליש"ט

ג'ורג' סורוס (1930) ילד הונגריה למשפחה יהודית מתבוללת. הוא אחד הפילנתרופים הידועים בעולם.  בגיל 17 היגר לאנגליה ולמד כלכלה בלונדון סקול אוף אקונומיקס. ב-1956 עבר לניו יורק ושם  החל לעבוד כברוקר בחברה     F.M. Mayer  והתמחה במניות אירופית שעוררו עניין בארצות הברית והובילו בהמשך אף להקמת האיחוד.  בשנת 1959 עבר לעבוד בחברת  כאנליסט לניירות ערך אירופיים   Wertheim & Co

מה היו תחילת עסקיו? ב-1970 ייסד את "סורוס ניהול קרנות" עם המשקיע ג'ים רוג'רס. וב-1973 הקים קרן גידור משלו באמצעות גיוס 12 מיליון דולר מהמשקיעים.  שם הקרן נקרא קרן סורוס ושונה לקוואנטום. ב-2000 הוקמה קרן הדגל של החברה Quantum Endowment Fund

איך הוא עשה את ההון שלו?   הוא רכש מטבעות זרים שלדעתו עמדו בפניי ייסוף – צמיחה – ומכר  מטבעות זרים שלדעתו היו לפני פיחות. ב-1992 הגיע לשיא כשצפה את הפיחות בליש"ט  ומכר בחסר מיליארדי ליש"ט. הוא זיהה שבריטניה מורידה את הריבית בעוד שאר מדינות אירופה מעלות

בעשורים האחרונים החל לחלק מיליארדי דולרים לארגוני צדקה וארגונים פוליטיים באמצעות קרן "סורוס". בעקבות משבר 2008 הקים את  המכון למחשבה כלכלית חדשה.

עקב התרומות שלו למגמות פרוגרסיביות הוא נחשב לא רצוי בכמה ממדינות העולם, ובעיקר בהונגריה שבה גדל, עקב תמיכתו בפליטים. גם בישראל מואשם בתמיכתו בקרן החדשה

לירה שטרלינג – כל מה שצריך לדעת על המטבע

רוצים לנהל את הפנסיה לבד? תעקבו אחרי הגורואים

מדריך – ככה נהלו את הכסף שלכם לבד

ביל גרוס היה מלך האג"ח עד הטעות הגדולה שעשה ב-2011

ביל גרוס  (1944) היה ממייסדי פימקו וכונה מלך האג"ח. בשנת 1971, בגיל 27, הוא ייסד עם שני שותפים את חברת פימקו, בהשקעה ראשונית של 12 מיליון דולר. בספטמבר 2014, עזב לטובת חברה קטנה בהרבה, ג'אנוס, שלא הבריקה בהשקעותיה.

בעבר הוא שלט בפימקו בהיקפים של 2 טריליון דולר. אמרו עליו שהוא יכול להפיל מדינות. סוד ההשקעה שלו היה לזהות מגמות לטווח הארוך, ובעיקר בשנות השמונים, כשזיהה שהאינפלציה והריבית עומדות להישאר נמוכות עקב מלחמה עיקשת של הבנקים.  הוא הבין שכשהריבית יורדת מחירי האג"ח עולים. זיהוי זה הביא את גרוס ואת פימקו לתשואות מדהימות במשך  שלושה עשורים. בעקבות משבר 2008 הגה אז את המונח "הנורמלי החדש" להשקעות בכלכלה של צמיחה נמוכה, מצב רוב המדינות במערב.

איך הוא הצליח לחמוק מהמשבר של 2008 – ב2005 שלח גרוס עובדים של פימקו לרחבי ארה"ב לבחון מקרוב פרויקטים לבנייה למגורים. הדיווחים שקיבל הביאו אותו למסקנה, שבמדינה מתפתחת בועת נדל"ן. הוא מכר את כל השקעותיו באג"ח מגובות משכנתאות, וכך חמק מהמשבר של 2008.

הכול היה טוב עד שב-2011 עשה טעות. הוא הימר נגד האג"ח של ארצות הברית וביקר את החלטת הפד אלא שהשוק זינק על אג"ח אלו כאחוז דיבוק, ולקוחות פימקו נשארו מחוץ לתמונה.

ב-2018 קרן האג"ח שלו ג'נוס קפיטל ספגה פדיונות של  60 מיליון דולר בדצמבר בלבד והנכסים ירדו מתחת למיליארד דולר. זה בעקבות שרשרת הימורים כושלים, החל  מחישוב מוטעה של הריבית של הפד וכלה בהימורים מוטעים על אג"ח גרמניה. והקרן הציגה ביצועי חסר של 80% לעומת הקרנות המקבילות.  הוא טעה בהערכת הריבית והפסיד בשל כך 153 מיליון דולר במחצית הראשונה  של 2018. ואין מלך יותר

נכון ל-2019 הונו מוערך ב-1.5 מילארד דולר

בפברואר 2019 הכריז על פרישה: "היה לי מסע נפלא ביותר מ-40 שנות הקריירה שלי – ניסיתי כל הזמן לשים את האינטרסים של הלקוחות בראש תוך כדי המצאה והמצאה מחדש של ניהול פעיל של קרנות אג"ח", מסר גרוס בהצהרה.

אך עדיין המשיךלנהל את הקרן המשפחתית שלו בשנה שעברה הקרן תרמה מעל 21 מיליון דולר ל-28 מלכ"רים, ביניהם רופאים ללא גבולות ובית החולים לילדים במחוז אורנג'.

ג'ורג סורוס – מי זה ואיך עשה את הונו

כללי ההשקעה של וורן באפט

מדריך – ככה נהלו את הכסף שלכם לבד

הממשלה אשירה את ייצוא הקנאביס. הייצוא יחל בפועל לאחר שתושלם כתיבת הנהלים המגדירים כיצד בדיוק יתבצע התהליך. ככל הנראה ניתן יהיה לראות את הייצוא בפועל בעוד כ-8 חודשים עד שנה.

הייצור עשוי לתרום לחברות הפועלות בתחום בארץ. הן יוכלו לייצא לשוק שהיקפו צפוי להגיע למעל 50 מיליארד דולר תוך שנים בודדות.

החברות הישראליות ממוצבות טוב בשוק הקנאביס הודות לידע וניסיון  בחקלאות מתוחכמת, וכן ידע וניסיון בפיתוח מוצרים רפואיים, ורקיחה של תרכובות רפואיות.

ב-31 במארס תיכנס לתוקף רפורמת הקנאביס בישראל, אשר מגדירה תקנים ברורים לגידול נאות ולייצור נאות של מוצרי קנאביס, וחברות אשר לא יעמדו בתנאים הללו, לא תוכלנה לפעול בשוק הישראלי וכן לא תוכלנה לייצא.  בבורסה בת"א יש כבר כמה עשרות בודדות של חברות שפועלות בתחום – חלקן וותיקות ונמנות על תשע החברות שכבר יש להם אישור קודם (מתוכן 4 קיבלו אישור לתקינה החדשה, והיתר בתהליכים).  חלק מהחברות עוסקות בפורמולות ומשחות של קנאביס; חלק מתרכזות בחו"ל/

אישור הייצוא התמהמה. מדברים על אישור ייצוא קנאביס כבר שנה וחצי, ובפועל זה קורה רק עכשיו. בינתיים, הקמעונאיות של מוצרי הקנאביס לא מחכות לחברות הישראליות. הן רוכשות מגופים אחרים. אז נכון שלפי הדיווחים קיים מחסור גדול בתחום. אבל ברור שיש יתרון גדול להיות ראשון, והשחקניות הישראליות איבדו מהמומנטום.

השאלה הגדולה, אם התמחור שלהם בבורסה ראוי בהינתן שהמניות האלו עשו מהלך של מאות אחוזים בחודשים ובשנה האחרונה?

התשובה היא לא. 

אמנם יהיו בתוך החברות האלו חברות שיצליחו, ועדיין – כמו בכל שוק, יש ביקוש והיצע, וההייפ המטורף עכשיו נובע מכך שאין היצע גדול של קנאביס בעולם, אבל במהרה, ההיצע הזה ייסגר. לא באמת קשה להקים חוות גידול כאלו. כך שעל פי ההערכות, החברות אולי ייהנו מתקופה של רווחים ורווחיות גבוהה, אבל לא למשך הרבה זמן. ראו הוזהרתם.  עם זאת, כשהייפ משתולל, הכל יכול לקרות – המניות האלו עדיין יכולות לעלות, אבל כלכלית, הן לא מצדיקות שווי של 300-400-500 מיליון שקל ויותר כפי שהן שוות כיום.

ב-2018 עלתה ההצעה לראשונה לדיון בממשלה, אולם לא עברה כאשר הטענה היתה יותר ביטחונית (ביטחון פנים). משרד לביטחון פנים התנגד בגלל חשש מזליגה של חומר הגלם לשוק הבידורי הפרטי בישראל וכן מאפשרות של השתלטות של גורמים עבריינים על התחום. בהמשך לחוק שהסדיר את הסמכויות ותקציבים למשרד לביטחון פנים כדי שיוכל להתמודד עם סוגיות אלה, החליטה הממשלה על אישור הייצוא. עם זאת, זה עדיין לא סוף פסוק. ראש הממשלה הוא הפוסק בעניין.

המדינות המייבאות כיום קנאביס רפואי עם THC הן: גרמניה, קנדה, צ'כיה, הולנד ודנמרק.

שרת המשפטים איילת שקד מסרה  עם ההודעה על ייצוא קנאביס "ישראל, שמובילה את הטכנולוגיה החדשנית ביותר, מצטרפת היום למדינות מפותחות נוספות בייצוא הקנאביס הרפואי. הדבר היה צריך לקרות כבר לפני שנה ואני שמחה שהמחלוקת בין משרדי הממשלה נפתרה ואיפשרה את האישור החשוב הזה לייצוא הקנאביס. השימוש בטכנולוגיה הישראלית וייצוא הקנאביס הרפואי יכניס מיליארדי שקלים למדינה, יסייע לחקלאים והחשוב ביותר – יסייע לזקוקים לכך להחלים ממחלתם. אני מודה לשרים אורי אריאל, כחלון, ליצמן וארדן על תמיכתם בהצעה".

ח"כ יואב קיש אמר היום כי:" מדינת ישראל היא בעלת ידע ייחודי בתחום החקלאות, וגם ידע רפואי נדרש – גם בתחום מיקסום הפוטנציאל הרפואי של הצמחים, וגם מבחינת הניסיון שנצבר בהקשר של התאמת זן או הרכב החומר למטופל מסויים על מחלה מסוימת.

"עד שהעברתי את החוק כל העגלה הזו הייתה תקועה. גם בגלל חשש לזליגה של החומר לשוק הפרטי בישראל וגם בגלל חשש מהשתלטות של גורמים מהעולם התחתון על הפעילות. מה שעשינו בחקיקה הוא הסדרה של סמכויות ותקציבים למשטרה כדי להתמודד עם שתי הבעיות הללו והתאפשר להוציא את המתווה לפועל".

עו"ד חגית ויינשטוק, ממשרד ויינשטוק זהבי המייצגת מגדלים, יזמים ומשקיעים ישראליים ובינלאומיים בתחום הקנאביס הרפואי, אמרה כי:" אני מברכת על החלטת הממשלה לפתוח את שוק הקנאביס לייצוא. לאחר מאבק ארוך והשקעות של מיליונים ע"י מגדלים ומשקיעים, יוכלו חברות ישראליות לייצא קנאביס לחו"ל.

"לאורך כל הדרך טענו כי מדינת ישראל היא מעצמה בתחום הקנאביס וכי העולם רק מחכה לפתיחת השוק ליצוא ובעוד כחצי שנה מהיום, לאחר שנחתמו כבר עסקאות במאות מיליוני שקלים עם מדינות כגון קנדה וגרמניה תוכל מדינת ישראל להביא את הבשורה שלה והניסיון הרב שצברה בתחום הקנאביס הרפואי לחזית הבמה."

יו"ר התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, בירך על אישור הממשלה, לפני זמן קצר, את ייצוא הקנאביס הרפואי מישראל ואמר: "מדובר בבשורה אדירה למדינת ישראל, לחקלאי ישראל ולמיליוני חולים ומטופלים בעולם! שכן, קנאביס רפואי, בהיותו טיפול טבעי המסייע להתמודדות עם מחלות קשות ביותר, הוא אחד המוצרים המבוקשים ביותר בשוק הרפואה הטבעית בעולם כולו.

ד"ר דדי סגל, מנכ"ל פנאקסיה תעשיות פרמצבטיות, אחת משתי יצרניות תרופות הקנאביס המאושרות בישראל, אמר היום כי "האישור לייצוא קנאביס, מאפשר סוף סוף למנף את הפוטנציאל הגדול הטמון בו, שהוא כלכלי ובריאותי בעת ובעונה אחת. מדובר בכניסה של ישראל לשוק עולמי, המגלגל כ-13 מיליארד דולר בשנה וצומח במהירות בכ-30% מדי שנה.

"היכולת שפיתחנו לייצור תרופות קנאביס בסטנדרטים המקובלים בעולם הפארמה, הפעילות הקיימת בשוק הבינלאומי, והידע ברישום תרופות בחו"ל והתמודדות מוצלחת עם כללי הרגולציה בשווקים אחרים, תפתח לא רק לפנאקסיה – אלא גם למגדלים הרבים המייצרים באמצעותנו – שוק עולמי עם ביקוש ענק. זאת, כיוון שהאישור לייצא יהיה רק למוצרים אשר יוצרו במפעלים בעלי תקן GMP בלבד ואין אישור לייצוא קנאביס ישירות מהמגדלים."

השר לבטחון הפנים גלעד ארדן: "אני שמח ומברך על אישור ייצוא הקנאביס הרפואי בממשלה. כשר לבטחון הפנים אחריותי להגן גם על הנוער בישראל מהצפת המדינה בסמים. לכן גיביתי את בקשת המשטרה לקבל את הסמכויות הנדרשות לפיקוח על חוות הקנאביס, ולאכיפה כנגד המפרים את תנאי הרישיון, והכל על מנת לשמור על בטחון הציבור. הצעת המחליטים שאושרה היום על ידי הממשלה משלימה את המהלך ותאפשר למדינת ישראל להיכנס במהרה לענף ייצוא הקנאביס הרפואי לעולם וגם תאפשר את הפיקוח הנדרש".

יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, מסרה "אני מברכת על ההחלטה לאשר ייצוא קנאביס מישראל. כשהתחלנו את המאבק הזה הסתכלו עלינו בגיחוך, אבל אנחנו לא ויתרנו. היום ברור לכולם שהפוטנציאל של ישראל בענף הקנאביס הוא אדיר וטוב שהוא מתחיל להתממש. כעת הזמן לשלב הבא במהפכה והוא לגליזציה מלאה".

"ישראל היא מובילת העולם בתחום המחקר והפיתוח של הקנאביס הרפואי והיצוא יאפשר קידום משמעותי גם בתחומים אלו. מהצלחות הטיפול הדרמטיות, יוכלו להנות גם חולים רבים בעולם ולכך עשויה להיות השפעה גם על חיזוק תדמיתה החיובי של ישראל".

מחברת בזלת, יצרנית קנאביס רפואי, נמסר: "אנו מברכים על החלטת הממשלה, אשר תאפשר לשוק הישראלי לפרוץ דרך למוצרי קנאביס רפואי מעבר לים".

עו"ד רעות אלפיה, שותפה ומנהלת מחלקת הקנאביס בפרמת עורכי הדין הבינלאומית ZAG-S&W אומרת כי "החלטת הממשלה היום היא יום חג לתעשיית הקנאביס בישראל, ומהווה צעד היסטורי שפותח את השער לייצוא. יש למדינת ישראל יתרון משמעותי בתחומי המחקר והפיתוח וכן בתחום הגידול של קנאביס רפואי, אך החסם הרגולטורי מנע האפשרות לממש את הפוטנציאל האדיר בתחום זה .

"אך עדיין, עד הייצוא בפועל, נדרשת עוד עבודה רגולטורית נוספת. כעת, נדרש להתקין את התקנות, איך יראה הייצוא – האם החברות עצמן ייצאו, או האם יקום גוף ממשלתי שייצא, איזה מוצרים אפשר יהיה לייצא, האם אפשר יהיה לייצא שמנים, או מוצרים נוספים. להערכתי, תחלוף לפחות חצי שנה עד שיתקינו את התקנות, ובמיוחד שכעת הבחירות עכבות את השלמת ההליך"

ההודעה של האוצר מיום רביעי בדבר האישור המתקרב

"הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב יצוא מוצרים רפואיים מבוססי קנאביס רפואי, בהתאם להמלצות הוועדה לבחינת היתכנות הייצוא של קנאביס רפואי, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד ומנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב שהגישה את המלצותיה לשרי האוצר והבריאות בחודש אוגוסט 2017" – ההודעה הזו ככל הנראה עשויה לקרב את האישור המיוחל לייצוא קנאביס, אם כי, מי שבסופו של דבר יחליט אם לאשר או לא לאשר את הייצוא, הוא ראש הממשלה, בינימין נתניהו.

 כזכור, באוגוסט 2017 המליץ הצוות הבין משרדי, שכלל את נציגי האוצר, הבריאות, החקלאות, המשפטים, הכלכלה וביטחון הפנים, על ייצוא קנאביס מישראל. באוצר כותבים היום, כי ההצעה תובא לשולחן הממשלה לאחר שהוסכמה עם כלל המשרדים הרלוונטיים, לרבות משרד הבריאות, הביטחון פנים, החקלאות, הכלכלה והמשפטים. וזאת לאחר שבוצעו תיקוני חקיקה הנוגעים בנושא לשם מתן סמכויות אכיפה למשטרת ישראל.

על רקע האישור הצפוי, אמר מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "הטכנולוגיה הישראלית פורצת דרך בתחום הקנאביס הרפואי מצליחה לייצר מוצרים רפואיים מהמתקדמים בעולם מצמח הקנאביס ומשפרת משמעותית את איכות חייהם והתמודדותם של מליוני חולים ברחבי העולם הצורכים קנאביס רפואי כתרופה קבועה. אני מברך על כך שההחלטה תעלה על סדר יומה של הממשלה ותביא לפיתוח המשק, החקלאות, התעשייה והרפואה בישראל מועלת על סדר יומה של הממשלה. אני מודה לכלל המשרדים שהיו שותפים בגיבושה".

ייצוא קנאביס – אושר בקריאה שנייה ושלישית; נתניהו יקבע עוד בקדנציה הנוכחית

חברות הטבק לוטשות עיניים לקנאביס: אלטריה מעוניינת להשקיע בקרונוס הקנדית

חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?

ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?

מניית אמדוקס (DOX ) צונחת במסחר בוול סטריט ב-7% במחזור גדול פי כמה מהמחזור הממוצע (למרות שעברה חצי שעה מאז תחילת המסחר). כמו כן, נרשמות תנודות חדות באופציות לצד מחזורים מאוד גבוהים.

הסיבה הלא רשמית היא מימושים של מספר גופי השקעה. עם פרסום התנועותץ שהתרחשו במניות במהלך הרבעון השלישי של 2018 עולה כי מספר גופים החליטו לצמצם את ההשקעה באמדוקס בשיעור ניכר.

עם זאת, לא נראה שהסיבה הזו לבדה יכולה לגרוע ממחיר המניה 7% ובמחזור כה גבוה. ייתכן שגם חוות הדעת של האנליסטים שפורסמו היום הוסיפו אש למדורה. אחת התחזיות סיפקה הערכת רווח של 0.9 דולר למניה ברבעון הקרוב, נמוך מהציפיות הקודמות. כמו כן, ממליצים האנליסטים על מכירת החברה ומספקים מחיר יעד של 40 דולר (ואפילו פחות בתרחשים מסוימים) בעוד מניית החברה נסחרה (לני הירידה) במחיר של 63 דולר.

קונסנזוס האנליסטים מצפה לרווח של כ-1 דולר למניה, כך שההערכה החדשה מדברת על ירידה של 10% ביחס לציפיות, וזה משמעותי.

אמדוקס – באופנהיימר משאירים המלצת Outperform; מחיר היעד 77$; מעדכנים תחזיות כלפי מטה