<strong>לבדיקת ביטוחים - לחץ כאן!</strong>
האם כדאי לקנות ביטוח סיעודי של קופות החולים
ביטוח סיעודי הוא אחד מהמוצרים החשובים ביותר בתחום הביטוח – הוא אמור להבטיח לכם תמיכה סיעודית באם תצטרכו. זה לא פשוט, כי יש מבחנים למי צריך תמיכה, כמה ואיך? חברות הביטוח במקרים רבים מסרבות לתמוך במבוטח על רקע הגדרות שונות של סעיפי הביטוח, ובכל זאת – מדובר כמובן בביטוח חשוב.
ביטוח סיעודי ניתן לעשות בקופת החולים, בחברת הביטוח ובשניהם. מסתבר שהביטוח בקופת חולים הוא טוב מכמה סיבות. ראשית, חשוב להדגיש, הביטוח בקופת חולים יחסית זול וטוב, אבל עם כמה סייגים – חשוב לעשות זאת לפני גיל 49 – תקרת הגיל שבו אפשר לרכוש את ביטוח הסיעוד של קופות החולים בתנאים המלאים, כלומר: הבטחה לתשלום של 5,500 שקל בחודש למטפל בבית, או 10,000 שקל בחודש לאשפוז במוסד, למשך תקופה של 5 שנים. בגיל מאוחר יותר תנאי הביטוח פחות טובים.
ביטוח כזה, נחשב הגון ובמחיר כלכלי, בעיקר מכיוון שהתנאים שלו פוקחו ובעצם נקבעו על ידי רשות שוק ההון והביטוח בראשות דורית סלינגר.
וכמה זה עולה?
בגיל 46 עד 50 זה עולה בקופת חולים כללית 69 שקל, ובקופת חולים מכבי 65 שקל בחודש. בחברות הביטוח הפרטיות זה עשוי לעלות כ-200 שקל (לאישה אפילו יותר). מעבר ליתרון במחיר, קיים כאן יתרון גדול ביחס של קופות החולים אליכם (לעומת היחס של חברות הביטוח. חברות הביטוח דוחות את התביעות של המבוטחים בשיעור גבוה יותר מאשר הדחייה של קופות החולים. חברות הביטוח משלמות בממוצע (משוקלל) 65% מתביעות ביטוח הסיעוד , בעוד בקופות החולים משלמים על 75% מהתביעות. כלומר, לא רק שאתם משלמים זול יותר בקופות החולים, אתם גם מקבלים סיכוי טוב יותר שתביעתכם בעתיד תתקבל.
כך או אחרת, הביטוח הסיעודי של קופות החולים עומד להתייקר בשיעור של 6%-7%, כאשר מומחים בתחום מעריכים שמדי שנה תהיה התייקרות בשיעור כזה. הסיעוד בחברות הביטוח לא יכול להתייקר, אלא הוא לפי מה שחתמתם בתנאי הפוליסה. אלא שגם לאחר התייקרות כזו, נראה שעדיף כלכלית הביטוח הסיעודי בקופות החולים.
למה הביטוח הסיעודי מתייקר?
התייקרות הביטוח מיוחסת פשוט לחישוב אקטוארי של מכלול הסיכונים של חברות הביטוח, קופות החולים, כשהסתבר שהסיכוי להיות סיעודי הלך ועלה בשנים האחרונות, ובהתאמה הביטוח אמור להתייקר – ברגע שהסיכוי גדל, כמובן שסכום הביטוח צריך לגדול.
קופות החולים, על רקע זה, מתאמות את המחיר באופן שוטף, וחברות הביטוח שמראש (על פי הגדרת הפוליסה) אינן יכולות לעלות מחיר, מתאמות את המחיר לריאלי (כאילו היתה עלייה על פני שנים) וכמו כן, לוקחות מרווח ביטחון. מעבר לכך, קיים שוני עקרוני בין שני הביטוחים. בקופת החולים למבוטחים יש מעין ערבות הדדית בין כל המבוטחים. הסיכון הביטוחי הוא על המבוטחים עצמם – בכל הקופות יש קרן שצוברת רזרבות כדי לממן את תשלומי הביטוח העתידיים. הקרן נצברת מכספי הפרמיות שמשלמים המבוטחים. היא אמורה לכסות סיכונים לתקופה של 100 שנה, והיא שייכת למבוטחים. היקף הנכסים הצבור בקרנות של קופות החולים הגיע כבר ל-4 מיליארד שקל, שרובם נצברו בשתי הקופות הגדולות – מכבי כ-2.3 מיליארד שקל וכללית כ-1.5 מיליארד שקל.
מנגד, בביטוחים של חברות הביטוח, הסיכון הביטוחי הוא על חברות הביטוח. אז נכון שזה התפקיד שלהם והעיסוק שלהם – ניהול סיכונים, אבל בסוף הדרך – הסיכון עליהם. ולכן, הם מתמחרים את הסיכון בפרמיה גבוה יותר.
ביטוח סיעודי בקופות חולים הוא הביטוח הפופולארי – הוא זול יחסית; שיעור התמיכה/ קבלה של התביעות גבוה (75%), לעומת ביטוחים פרטיים (מעל 60%); הביטוח הסיעודי לפני הרפורמה היה תקף ל-5 שנים ולא לכל משך החיים הסיעודיים (כמו שיש בפוליסות של החברות הפרטיות), ובכל זאת הוא סיפק את רוב ציבור המבוטחים – קרוב ל-4 מיליון מבוטחים יש בביטוח סיעודי דרך קופות החולים, בעוד שבביטוח סיעודי פרטי (קולקטיבי – של ארגונים, וועדים ועוד, ופרטי לחלוטין) יש על פי הערכות כחצי מיליון.
לכתבה: חברות הביטוח דוחות 40% מהתביעות הפרטיות; דרך קופות חולים סיכוי התביעה גבוהים יותר
הביטוח הסיעודי דרך קופות החולים אינו חלק מהשירותים הסטנדרטיים שמספקת הקופה. זה סוג של שרות פרמיום שמספקת הקופה לצד שירותים נוספים. הביטוח הזה הוא סוג של הסכם קולקטיבי בין קופת חולים לכלל המובטחים והתנאים יכולים להשתנות עד שתגיעו (ונקווה שלא) למצב סיעודי. בפועל לא רק שהם יכולים להשתנות, התנאים משתנים…
ביטוח סיעודי – בכמה יעלה הביטוח דרך קופות חולים?
הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, החליט ב-2016 להפוך את כל הפוליסות של קופות החולים לפוליסות אחידות. לא עוד מספר אפשרויות ומצבים, אלא פוליסה אחת, עם תנאים ברורים. זה אמנם מפשט את התחום המורכב והמסובך הזה, ונראה שהפוליסה האחידה דרך קופת חולים תהיה עדיפה על הפוליסה הקיימת, אלא שהיא גם תהיה יקרה יותר (אפילו משמעותית).
בפברואר 2016 בהמשך להוראה של הפיקוח על הביטוח, הופסק שיווק של פוליסות ביטוח בריאות שונות, וחברות הביטוח יצאו בפוליסה אחידה (בהתאם לתנאים של הפיקוח על הביטוח); בקרוב יופסקו פוליסות ביטוח סיעודי שונות של הקופות ותהיה פוליסה אחידה ומוכתבת. החברות מעין יתחרו על המחיר. אבל יש הבדל גדול בין שתי ההתערבויות של הפיקוח – בביטוח בריאות דרך חברות הביטוח היה סוג של עושק, הציבור קיבל בחזרה על כל שקל שהושקע בביטוח קצת יותר מ-40 אגורות. ולכן ההתערבות היתה במקום, בביטוח הסיעודי דרך קופות חולים המצב שונה – קופות החולים עושות עבודה טובה בהתמקחות מול חברות הביטוח, והעלות של הביטוח נחשבת נמוכה יחסית. הפעם, ההתערבות היא לא כדי להוזיל את המחירים. ההיפך – המחירים צפויים לעלות. במסגרת הפוליסה החדשה שתהיה קבוצתית יצרפו יותר מ-100 אלף קשישים לפוליסה (קשישים אלו היו בפוליסה קבוצתית שבפועל נסגרה בהוראת האוצר, והפתרון של האוצר הוא לצרפם לפוליסה של קופות החולים). כתוצאה מההצטרפות הזו, העלות טיפול של הקשישים מעין תיפול על הפוליסה הקבוצתית ותייקר אותה.
מעבר לכך, במקביל לרפורמה בביטוח הסיעודי, יצטרכו הקופות לבדוק את מצבן של הקרנות האמורות לממן את הטיפול בסיעודיים. בפועל, 20% מעלות הטיפול בסיעודיים תהיה מבוטחת ותתקבל מחברת הביטוח, אבל התשלומים השוטפים של הציבור לביטוח הסיעודי אמורים לממן את הרוב (80%). הקופות לא בדקו, בשנים האחרונות, את הקרנות האלו והאם הם מספקות , סביר להניח שלא – האוכלוסייה הולכת ומזדקנת, עלויות הסיעוד הולכים וגדלים, ומה שהציבור מפריש לביטוח הסיעודי כנראה לא מספיק.
העלויות סיעוד לא מכוסות בכספים שנמצאים בקרנות, והמשמעות היא שקופות החולים יצטרכו לעלות את סכום הביטוח – על פי הערכות עלות הביטוח הסיעודי בקופות תעלה בין 20% ל-50% ואף יותר מכך.
הפיקוח על הביטוח מסביר שהפוליסה תהיה טובה יותר מהקיימת, וברורה יותר. ואמנם, הפוליסה האחידה מפשטת את המצב הקיים. אחרי הכל, ברגע שיש כמה סוגים של פוליסות נוצר בלבול רב, אי אפשר באמת להבין מה כל אחד מקבל, ואי אפשר להתחרות על המוצר, כי זה לא מוצר זהה. ההבדלים בביטוחים הסיעודיים מנעו אפשרות של מעבר מבוטחים מפוליסה לפוליסה (מקופה לקופה). זה עומד להשתנות – פוליסת סיעוד אחידה הופכת את המוצר של כל אחת מהקופות למוצר זהה, ומאפשרת הגברת תחרות בין הקופות, ומעבר של מבוטחים בין הקופות (הקבלה לביטוח הסיעודי החדש תהיה אוטומטית).
מבוטחי מכבי נפגעו
וחשוב להדגיש – ככלל, הפוליסה האחידה תהיה טובה יותר, אבל לא בכל מצב ומצב. למשל – בפוליסה של מכבי ניתנו תנאים טובים בקבלה של נכים בכיסא גלגלים, ילדים אוטיסטים, וחיילים משוחררים. האחדה של התנאים תפגע בקבוצות האלו (בתנאי הקבלה שלהם לפוליסה). מעבר לכך, בקופת חולים מכבי התאפשר להתקבל בגיל מאוחר (בפיצוי קטן יותר) וגם בהטבות ותשלומים היה בפוליסה שלהם יתרו. זה כבר לא יהיה.
בפועל, בשנה הראשונה לאחר איחוד הפוליסות לפוליסה אחת, עלות הביטוח לא תשתנה. לאחר שנה, קופות החולים ייצאו במכרזים חדשים, כדי לבחור את חברת הביטוח שתנהל את הביטוח הסיעודי. על פי ההערכות של קופות החולים עצמן המחירים יעלו בעשרות אחוזים – בין 20% ל-50% ואולי אף מעבר לכך.
כך או אחרת, הפוליסות האחידות הם חבל הצלה למבוטחים – הקופות כפי שהדגשנו למעלה מציעות ביטוח סיעודי נוח במיוחד עד גילאי 49. המחיר אמנם עשוי לעלות, אבל הוא עדיין רחוק מאוד מהמחיר של חברות הביטוח
<strong>להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!</strong>
למדריכים נוספים:
חברות הביטוח דוחות מעל 40% מהתביעות לביטוח סיעודי פרטי; מה עושים?
ביטוח סיעודי – יתרונות וחסרונות
ביטוח סיעודי – האם ביטוח לאומי מספיק? ומהו הביטוח הנפוץ ביותר?
מעודכן ל-3/2017
<strong>להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!</strong>
ביטוח סיעודי – חברות הביטוח דוחות מעל 40% מהתביעות, זה אומר שאתם משלמים כל חודש (לרוב כמה מאות שקלים טובים) וכשתצטרכו את התמיכה של חברת הביטוח, סיכוי טוב שתדחו או שיקצצו לכם את התביעה. אז מה עושים כדי להגדיל את הסיכוי למימוש התביעה – פרטים במדריך
ביטוח סיעודי הופך להיות יותר ויותר נפוץ בשנים האחרונות ובצדק. העלות הכלכלית של "החיים" במצב סיעודי יקרים – מטפל/מטפלת, בית אבות, תרופות, השלכות על כל המשפחה (לרבות השלכות כלכליות) – זה קשה במובנים רבים וגם במובן הכלכלי. אז מה עושים? מבטחים. למרות שלא בדיוק יודעים על מה מבטיחים – יש בלגן שלם בשוק הביטוח הסיעודי – יש לקופות החולים ביטוח סיעודי שתקף ל-5 שנים. הביטוח הזה אינו חלק מהשירותים הסטנדרטיים שמספקת הקופה, צריך לפנות ולעשות אותו. אבל מה הוא מכיל, ומה לאחר מכן? הביטוח של הקופות לרוב במחיר יחסית זול, אבל הוא סוג של הסכם קולקטיבי בין הקופה לכלל המובטחים והתנאים יכולים להשתנות עד שתגיעו (ונקווה שלא) למצב סיעודי.
במקביל יש ביטוחים סיעודיים של חברות הביטוח, כשבגדול נחלקים לשני סוגי ביטוחים , כאלו שמספקים מעין הגנה מלאה (ומייתרים את הביטוח של קופת החולים), וכאלו שנקראים ביטוחים משלימים שמספקים שירותים לאחר התקופה של ה-5 שנים. מה הם מספקים בדיוק, האם זו הגנה מלאה? כל חברה והביטוח שלה, אבל ככלל, אין באמת הגנה מלאה, ואין באמת מצב של וודאות כלכלית במצב הסיעודי – אתם יכולים לבטח במאות שקלים בחודש (כן, הביטוח הסיעודי יקר – וככל שהוא נעשה בגיל מבוגר יותר כך הוא יקר יותר), ובסוף יתברר לכם שזה אל מספיק.
חברות הביטוח לא משלמות!
ומעבר לכך, חברות הביטוח אינן מתנדבות לשלם את תביעות המבוטחים. מסתבר (על פי דוח של הממונה על הביטוח ושוק ההון – דורית סלינגר) שבתחום הביטוח הסיעודי משלמים רק 59% מהתביעות. וזה לא רק זה, 59% מהתביעות משולמות, אבל בתוך ה-59% יש גם תביעות חלקיות, כלומר, חלק (וכנראה משמעותי) מאותם 59% מהתביעות מקבל סכום חלקי ממה שתבע. ואז כאמור נוצר מצב שלמרות הוצאה כבדה על ביטוח סיעודי מדי חודש בחודש, המבוטח לא באמת מקבל ביטוח מלא בתקופה שהוא צריך את חברת הביטוח. ההוצאה בתקופה של סיעודי מסתכמת לרוב בין 5 אלף ל-12 אלף שקל בחודש, ואם אין את חברת הביטוח שמשלמת, במקרים רבים אין לאותו אדם את הכסף הנדרש. אגב, על פי חוק, במצב שאין מספיק כסף (ונעשית בדיקה ), הילדים צריכים, בתקופה זו, לתמוך בהורה.
חברות הביטוח מטפלות בתביעות ביטוח סיעודי של המבוטחים שלהם, וגם בתביעות ביטוח סיעודי של מבוטחי קופות החולים. אלא שכאשר מדובר בקופות החולים, חברות הביטוח כבר פחות חזקות, הן כבר לא מול האזרח הקטן שלא יכול להילחם מול המנגנון הבירוקרטי שמתיש אותו (בתקופה שהוא כבר מותש), אלא מול מנגנון גדול וחזק. על פי נתוני המפקחת על הביטוח ושוק ההון, כאשר מדובר בתביעות של קופת חולים (מבוטחי קופת חולים ) שיעור התשלום בתביעות בביטוחי סיעוד פרטיים עולה ל-75%, לעומת 595 כאשר הביטוח הוא ישירות של האדם הפרטי מול חברת הביטוח. כן, ככה העולם נוהג, ואתם צריכים להסיק מכך את המסקנות.
ביטוח פרטי או דרך קופת חולים?
ושימו לב להבדלים בין מבוטח דרך קופת חולים לבין מבוטח באופן ישיר דרך חברת הביטוח. הפניקס משלמת באופן פרטי 57% מהתביעות, אבל כאשר מדובר במבוטחי קופת חולים, היא משלמת 86%. פער בלתי נתפס.
הראל משלמת 69% מהתביעות באופן פרטי, ודרך קופות חולים זה מזנק ל-83%; כלל משלמת באופן פרטי 61% מהתביעות ודרך קופות חולים זה עולה לעד 68%.
איך זה שיש כאלו הבדלים? ולמה בעצם יש מצב שחברת הביטוח לא משלמת? אז כאמור ההבדלים כנראה נובעים מחוזקן של קופות החולים, ויש גם סיבות נוספות – ההסכמים (חוזי הסיעוד, הקריטריונים לקבל הכסף) ניתנים לפרשנויות, כך שמדובר בנושאים אפורים, ולא בהכרח מוגדרים ובמקום הזה, חברות הביטוח יכולות לנצל את המצב (ובפועל הן מנצלות את המצב) לטובתם. מי אמר שהמצב של המבוטח הוא סיעודי? יש כללים? יש וועדות? אבל מבחינתו הוא לא במצב סיעוד. ואז לכו תשברו את הראש אם זה נקרא מצב סיעודי או לא, ובהתאמה אם מגיע כסף או לא. צריך גם לזכור – מי שיילחם את המלחמה של הסיעודי, זאת המשפחה שלו, ובמקרים רבים, אין זמן אין אנרגיה, כוח ומשאבים לעשות את המלחמות האלו.
בעיה נוספת עם הביטוחים הסיעודיים היא חוסר הרלבנטיות שלהן. במקרים רבים הביטוח הסיעודי נעשה בגיל צעיר (ואז, אגב, התשלום החודשי הוא יחסית נמוך ומקובע על פני כל התקופה עד למצב של סיעוד). אלא שיש בעיה – התביעה מגיעה עשרות שנים לאחר תחילת הביטוח (לרוב מגיל 75 ומעלה) ובינתיים יש שינויים רבים בקריטריונים, בהגדרות של נזקק לסיעוד, כך שמה שהיה לפני עשרות שנים כבר לא תקף כשאנשים מגיעים למצב סיעודי – הביטוח שלהם יכול להיות פחות רלבנטי.
מעבר לכך, התחום נשלט על ידי חמש חברות הביטוח הגדולות. מדובר בשוק ריכוזי וכתוצאה מכך, עם תחרות יחסית נמוכה. ברגע שחברות הביטוח הקטנות והבינוניות ייכנסו לשוק הזה, אז כנראה תהיה תחרות אמיתית – גם במחירם, גם בשירות, וגם באישור התביעות.
<strong>להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!</strong>
הפיקוח על הביטוח נגד חברות הביטוח
על רקע הפרשניות והתירוצים של חברות הביטוח שנועדו להימנע מתשלומים למבוטחים, הוגשו תלונות רבות לפיקוח על הביטוח שמבקר ובודק את חברות הביטוח, ומוצא בשנים האחרונות כי אלו מנצלות את ההסכם הלא ברור ונמנעות מלשלם כספים במקרים שבהם כן הם צריכים לשלם. אחת לתקופה מוציאים בפיקוח על הביטוח הבהרות על מקרים מסוימים (נפוצים) ובהם דרישה מחברות הביטוח לקבל את המקרים האלו כמקרים סיעודיים.
מתברר שחברות הביטוח נוטות לענות תשובות לקוניות למבוטחים – "לא אירע מקרה הביטוח". זו תשובה מזלזלת, יהירה, ובמיוחד מתחמקת – מה בדיוק לא קרה הרי לסיעודי בורח שתן, או שהוא צריך כסא גלגלים או כל עניין אחר, מה לא ברור בזה?
המבוטחים לא ממש יודעים לענות ולהתגונן מול הטענה הזו, ועל רקע זה, הפיקוח על הביטוח קבע כי הנימוק הזה פסול – אם אתם מקבלים אותו, פנו מיד לפיקוח על הביטוח. החברות מחויבות לתת נימוקים לטיעונים שלה, כלומר להגיב לגופו של עניין.
במקרים רבים הטיעונים של חברות הביטוח הם שיש ליקויים במסמכי ההצטרפות לביטוח הסיעודי. לדוגמה – אין מילוי של הצהרת הבריאות, או מילוי חסר (אפילו בסעיף אחד). חברות הביטוח פשוט מחפשות להימנע מתשלום, והם עושות הרבה כדי לאתר ליקויים במסמכים המקוריים. אז מה תגידו לה? הסוכן לא אמר שצריך להביא את המסמך הזה או הסוכן אמר שאין צורך בבדיקת בריאות? או בהצהרת בריאות מפורטת? הרי אתם לרוב כבר לא זוכרים מי הסוכן, מה הוא אמר אז, על מה הוא החתים. הוא מבחינתו רוצה חיים קלים, עבודה קלה, ולסוגר עסקה – הוא יודע שככל שהוא יבקש וידרוש ממכם יותר בשלב החתימה, כך פחות תרצו לעשות ביטוח וכך גם יה לכם יותר קשה לעמוד בתנאים, אז הוא עושה את המינימום הנדרש ומעביר הלאה – אתם חושבים שהכל בסדר, אבל זה לא נכון – כולם בעצם עושים כאן עבודה בעיניים, ואז כמגיעה הבעיה, זה מתפוצץ בפרצוף – שלכם. הסוכן כבר קיבלת את הפרמיה הגדולה שלו, חברת הביטוח כבר הרוויחה עליכם, לכו תחפשו אותם.
הפיקוח פתר את הבעיה. הפיקוח טוען שזה לא סביר להגדיר את המבוטח כאחראי על מילוי הטפסים והשאלונים, והורה על הפיכת האחריות – כאשר חברת הביטוח מקבלת מבוטח זו האחריות שלה לבדוק ולוודא שכל המסמכים מולאו כמו שצריך, ואז , אם האחריות על חברת הביטוח, היא כבר לא יכולה להאשים בעתיד את המבוטח ולמנוע ממנו כספים בשל כך שלא מילא הצהרת בריאות, שאלונים וכו'.
הפיקוח גם התייחס לאחרונה לבעיות ספציפיות שקשורות לתביעות הסיעודיות. מסתבר שאחת התביעות הנפוצות היא אי שליטה על סוגרים. חברות הביטוח "הפילו" את התביעות האלו בטענות מגוחוכות כמו – זה לא אי שליטה על סוגרים זה קושי בהתניידות (הוא לא מספיק להגיע לשירותים), זה לא חוסר שליטה בסוגרים, אלא קושי מסויים בהתאפקות (לצד קושי בהתניידות), והם בעצם מעין הגדירו ששימוש בחיתולים הוא סוג של שליטה על סוגרים. אבסורד שדורש תיקון, והפיקוח על הביטוח נכנס לעובי הקורה והגדיר שקשיש שגם מתקשה בהתניידות וגם מתקשה בהתאפקות, ומשתמש בחיתולים (שנודף מהן ריח שתן), ייחשב כמי שאינו שולט על סוגריו.
כמו כן, הגדירו בפיקוח על הביטוח כי אנשים שסובלים מחוסר שיווי משקל ונטייה לנפילות, הם פחות ניידים (מוגבלים בהתניידות). חברות הביטוח טענו שמי שסובל מאי־שיווי משקל אינו נחשב למי שיש לו בעיות התניידות. הפיקוח הבהיר שהטיעון הזה מגוחך.
אז מה עושים?
ובכן, לביטוח סיעודי יש כמובן גם יתרונות, רק שצריך לדעת את החסרונות ואת הקושי לקבל בזמן אמת את הכספים מחברת הביטוח. זה משתנה תודות לפיקוח על הביטוח, ועדיין המצב רחוק מלהיות מזהיר. אתם גם צריכים לדעת שלפעמים מדובר בסוג של מלחמת התשה מול חברת הביטוח, אלו הזכויות שלכם, ואתם יכולים להשיב לחמה, גם עם עורך דין שילווה אתכם. לפעמים אין ברירה.
מכל מקום, אם אתם רוצים או עושים ביטוח סיעודי חשוב לדעת – הביטוח הסיעודי בקופות החולים (לתקופה של חמש שנים) זול יותר. הוא צפוי להתייקר, ועדיין להיות זול מהביטוח הסיעודי של חברות הביטוח. מעבר לכך, שיעור הקבלה של התביעות דרך קופות החולים גבוה יותר מאשר האישורים של התביעות הפרטיות (של אנשים פרטיים). והנה ריכוז של ממצאי הפיקוח על הביטוח ביחס לשיעור קבלת התביעות
ביטוח סיעודי פרטי – מנורה מובילה בתשלום תביעות
מנתוני הפיקוח על הביטוח עולה כי חברת מנורה מאשרת 74% מהתביעות לביטוח סיעודי, בעוד שהראל מאשרת 69%, כלל 61%, מגדל 61%, הפניקס 57% ואיילון – 33% בלבד. הממוצע כאמור – 59%.
אישור התביעות דרך קופות חולים מגיע ל-75%, כאשר בקופת חולים מאוחדת (הפניקס) שיעור הקבלה – 86%; כללית (הראל-דקלה) שיעור הקבלה הוא 83% ; לאומית (כלל) שיעור קבלה של 68% ומכבי (כלל) שיעור קבלה של 65%.
למדריכים נוספים:
מהפכה בביטוח הסיעודי בקופות החולים – בכמה יתייקר הביטוח הסיעודי
ביטוח סיעודי – יתרונות וחסרונות
ביטוח סיעודי – האם ביטוח לאומי מספיק? ומהו הביטוח הנפוץ ביותר?
מה הקשר בין יתרת הלקוחות לתזרים? איך זה שיתרת הלקוחות של פוקס ירדה ב-48 מיליון שקל? ולכמה זמן יספיק המלאי של פוקס?
הרווח של פירמה מבטא את ההכנסות שלה בתקופה מסוימת פחות ההוצאות באותה תקופה. ההכנסות וההוצאות מוצגים על בסיס מצטבר – צוברים את העסקאות על פני התקופה, סוכמים את היקפם וכך מגיעים לסך ההכנסות וסך ההוצאות, אבל, עסקאות עדיין לא מבטאות את התנועה במזומנים. הדוח רווח והפסד אינו מעיד על שינוי המזומנים בתקופה – חברה יכולה להרוויח ולשרוף מזומנים (לצרוך מזומנים מפעילות שוטפת), וייתכן גם מצב הפוך – חברה יכולה להפסיד ולייצר מזומנים (להגדיל את המזומנים כתוצאה מהפעילות השוטפת), והדוחות האחרונים של פוקס הם דוגמה טובה.
פוקס הפסידה ברבעון קרוב ל-20 מיליון שקל, אבל התזרים שלה מפעילות שוטפת הסתכם ב-26.8 מיליון שקל, וזה ממש לא טריוויאלי – לרוב אנחנו מצפים לסוג של מתאם בין הרווח לתזרים, אחרי הכל, התזרים הוא תרגום של דוח רווח והפסד לבסיס מזומנים (תקבולים בניכוי תשלומים); ואם אין שינוי משמעותי בתנאי האשראי של הלקוחות – כלומר, המזומנים מהלקוחות מתקבלים בפרק זמן קבוע, פחות או יותר, אחרי סגירת העסקאות; ואם אין שינוי בתנאי אשראי של הספקים – התשלומים לספקים משולמים בפרק זמן קבוע אחרי סגירת העסקה, אז צפוי שהתזרים יהיה מתואם עם הרווח.
ובכלל, התזרים מפעילות שוטפת נשען על דוח רווח והפסד. נקודת המוצא שלו היא הרווח ובהמשך נעשות התאמות כדי לתרגם את הרווח לתזרים – הוצאות שאינן במזומן מנוטרלות בדוח תזרים, והדוגמה הבולטת ביותר היא הוצאות הפחת – הוצאה בספרים שנרשמת מדי רבעון, אבל היא לא מלווה בתשלום (התשלום על הרכוש הקבוע נעשה בתחילת הדרך), ולכן מדובר בסכום שיש לנטרלו בהתאמות מהרווח לתזרים. במילים פשוטות יש להוסיף את סכום הפחת לרווח כדי להגיע לתזרים. אבל זו רק דוגמה אחת, מיני רבות, כשהכלל הוא פשוט – כל מה שלא במזומן בדוח רווח והפסד עובר התאמה בדרך לחישוב התזרים.
ומעבר להתאמות בדוח רווחו והפסד, יש גם התאמות מאזניות, בעיקר בסעיפי ההון החוזר התפעולי – מלאי, לקוחות וספקים. הסעיפים האלו משתנים מתקופה לתקופה, כשהשינוי בהן מבטא תזוזה של מזומנים, ולהמחשה – נניח שיתרת הלקוחות עלתה. המשמעות היא שהחברה מממנת יותר מאשר בתקופה קודמת את הלקוחות שלה, והמימון הזה בא על חשבון המזומנים שלה. אם היא לא היתה מממנת יותר מהתקופה הקודמת, היה לה יותר כסף בקופה. ולכן, עלייה ביתרת הלקוחות, משמעותה, פגיעה בתזרים המזומנים, החברה מימנה את הגידול הזה (מתוך המקורות והרווחים שלה) ולכן צריך להפחית את הסכום בחישוב התזרים. מנגד, אם יתרת הלקוחות ירדה, המשמעות היא שהחברה פחות מממנת את הלקוחות שלה, התפנו לה מזומנים בגובה ההפרש (ביתרת הלקוחות בין התקופות), ולכן הסכום הזה מתווסף לרווח, והדגמה – אם הרווח הסתכם ברבעון ב-2 מיליון שקל ויתרת הלקוחות ירדה ב-1 מיליון שקל (ולא היו שינויים ואירועים נוספים שמשפיעים על התזרים), אזי התזרים מפעילות שוטפת מסתכם ב-3 מיליון שקל (נקודת המוצא – 2 מיליון שקל בתוספת הירידה בלקוחות – 1 מיליון שקל).
וזה גם מה שקרה בפוקס. יתרת הלקוחות ירדה משמעותית – מ-135.3 מיליון שקל בסוף שנת 2015 ל-87 מיליון שקל בסוף הרבעון הראשון. מדובר על ירידה של 48.3 מיליון שקל, ירידה דרמטית שלא מוסברת בדוחות החברה. הירידה הזו מסבירה את המהפך בדרך מדוח רווח והפסד לתזרים (מהפסד של 20 מיליון שקל לתזרים של 26.8 מיליון שקל), אבל יש סעיפים נוספים שהשפיעו משמעותית על התזרים.
שינויים במלאי משפיעים באותו האופן על התזרים (בדומה ללקוחות – עלייה במלאי מפחיתה את התזרים וההיפך) וגם שינויים ביתרת ספקים משפיעים על התזרים, אבל כאן זה בכיוון ההפוך – עלייה בספקים, משמע, הספקים מממנים יותר את החברה, נוספו לה מזומנים, זה מבטא עלייה בתזרים; ירידה בספקים, משמע החברה שילמה לספקים, התזרים קטן.
המלאי ברבעון עלה ב-29 מיליון שקל, כלומר החברה השתמשה בתזרים של 29 מיליון לגידול המלאי (הפחתה של התזרים השוטף), ומנגד חלק מרכישות המלאי עדיין לא שולמו וזה מסביר את העלייה ביתרת ספקים בסך של 18 מיליון שקל – סכום זה מבטא מימון שהחברה קיבלה (במקום להשתמש במזומנים) וזה בפועל משפר את התזרים, ביחס לרווח. אלה השינויים המשמעותיים, והם עשויים ללמד על מצבה התפעולי של החברה. המלאי שגדל וזה עוד בשעה שהמכירות ירדו, מבטא היקף גדול של סחורה במחסנים. המלאי נמדד ביחס ימי מלאי (לכמה ימים יספיק המלאי במחסן ) ומבלי להיכנס לנוסחה ולתיאוריה שלה, אפשר להבין שהמלאי של החברה הוא לחודשים רבים – ברבעון הראשון נמכרה סחורה בעלות של 154 מיליון שקל, ובמלאי יש סחורה בעלות של 325 מיליון שקל – לכאורה מלאי לחצי שנה (בחישוב גס), אבל צריך לזכור שפסח שחל ברבעון השני אמור לשפר את המכירות.
מכל מקום, ועם כל הכבוד למלאי, השינוי ביתרת הלקוחות, חריג יותר. יתרת לקוחות שירדה בהיקף של מעל 48 מיליון שקל (כשגם ביחס לרבעון המקביל אשתקד יש ירידה דרמטית של 34 מיליון שקל), מבטאת תרחיש שבו הלקוחות פשוט רצו אצו לשלם לחברה. מיתרת הלקוחות ומסעיף המכירות, ניתן לגזור את ימי אשראי הלקוחות (הפער הממוצע בין יום התשלום ליום הגבייה), אבל גם כאן מספיקה האינטואיציה – החברה מכרה ברבעון ב-309 מיליון שקל, בממוצע 103 מיליון שקל בחודש, כשיתרת הלקוחות היא כאמור 87 מיליון (והיא כוללת מע"מ). המשמעות היא שהלקוחות מבטאים מכירות שלא שולמו של פחות מחודש, סדר גודל של שלושה שבועות. האם זה האשראי שפוקס נותנת בדרך כלל ללקוחות? לא וזה לא מסתדר עם נתוני העבר, אם כי ברבעו הראשון השנה היתה תקופת מבצעים ממושכת בארץ ואולי במקביל גם היה שיפור בתנאי האשראי.
פוקס – האם נגמרו השנים הטובות?
רשתות אופנה – מה קרה ב-2015, ומה צפוי ב-2016?
מעודכן ל-05/2022
קרן פנסיה ברירת מחדל אמורה לעזור לאלו שאין מי שידאג להם להפחתת דמי הניהול. זו כוונה מבורכת של משרד האוצר והפיקוח על שוק ההון והביטוח, שיצאה לדרך ב-2016. מדובר ברפורמה אמיתית בשוק הפנסיה, וכנראה זאת הסיבה שהיא גררה התנגדות חריפה מצד גופי הפנסיה הגדולים.
על פי הרפורמה, מדי שלוש שנים יקיים משרד האוצר מכרז שבו ייבחרו קרנות ברירת המחדל לשלוש השנים הבאות.
במכרז קרנות ברירת המחדל לשנים 2021-2024 (בתוקף מנובמבר 2021) נבחרו ארבע קרנות: אלטשולר שחם, מיטב דש, מור ואינפיניטי. דמי הניהול בכל הקרנות הם עד 0.22% מהסכום הצבור ועד 1% מההפקדה החודשית. מדובר על דמי הניהול שיינתנו למצטרפים חדשים והם יהיו בתוקף למשך עשר שנים ממועד ההצטרפות.
מחשבון - כמה תרוויחו ממעבר לקרן פנסיה ברירת מחדל
המצב לפני הרפורמה היה מתסכל ביותר – קרנות הפנסיה גבו ועדיין גובות דמי ניהול גבוהים מהעובדים החלשים, בעוד שהעובדים המאורגנים תחת ועדים חזקים, משלמים הרבה פחות. מדובר על דמי ניהול משני סוגים – דמי ניהול על ההפקדות השוטפות (מקסימום של 6%) ודמי ניהול על הצבירה (מקסימום של 0.5%). בפועל, אם תבדקו כמה משלמים עובדים בבזק, טבע, חברת החשמל, תעשייה אווירית, אל-על, ועוד חברות גדולות וחזקות, תגלו שהם משלמים דמי ניהול על צבירה בסדר גודל של 0.1%-0.2%, וגם בדמי הניהול על ההפקדות הם משלמים משמעותית פחות מהמקסימום. אבל לעובדים הלא מאוגדים במשק, אין את הכוח של עובדי טבע, בזק והחברות הגדולות – הם לא מגיעים כגוף אחד לקרן הפנסיה ולכן גם לא מצליחים להשיג הנחה גדולה. מכאן, הרעיון של קרן ברירת מחדל – קרן שתאפשר לכל מי שרוצה, לנהל את החיסכון הפנסיוני דרכה, וזה יהיה בעלויות ניהול נמוכות.
קרן פנסיה ברירת מחדל – חישוב הרווח (חיסכון בדמי הניהול)
ולמה זה כל כך חשוב? דמי הניהול נוגסים חלק משמעותי מהשווי של הפנסיה שלכם. אם אתם משלמים דמי ניהול על צבירה של 0.5%, לעומת 0.2% לכאורה זה אולי נראה הפרש זניח – 0.3%, אבל אם תגלגלו את זה על פני 20-30 שנה ואולי יותר, תגלו שמי שחוסך ומשלם דמי ניהול נמוכים מחזיק בקרן ששווה 20% יותר (ואף למעלה מכך). חשוב להדגיש – זה לא רק חיסכון של 0.3%, שמבטא בעצם תשואה גבוהה יותר לחוסך בשיעור דומה – זה גם התשואה על גבי תשואה לאורך כל הדרך (ריבית דריבית), הכסף שנחסך מייצר תשואה נוספת, ועל פני זמן זה משמעותי. לחיסכון הזה צריך גם להוסיף את החיסכון בדמי הניהול על ההפקדות. כלומר, קרן פנסיה ברירת מחדל תחסוך לכם סכום שמגיע להיקף של עשרות אחוזים מהיקף הקרן.
בקיצור, לדמי הניהול השפעה ניכרת על השווי של הפנסיה שלכם, וזה קריטי במיוחד בתקופה שבה הריבית אפסית והיכולת של גופי ההשקעה לייצר תשואה, נמוכה מאוד. אומנם באפריל 2022 בנק ישראל החל במהלך של העלאת ריבית, אחרי שנים של ריבית אפסית, ואף נקב ביעד של ריבית בגובה 1.5% בעוד שנה, אבל נכון לעכשיו הריבית במשק היא 0.35%, כלומר עדיין נמוכה מאוד, ולכן אתגרי ייצור התשואה של גופי ההשקעות עדיין בתוקף.
750 אלף עובדים משלמים דמי ניהול מקסימליים!
מדי שנה מצטרפים לשוק העבודה כ-150 אלף עובדים חדשים. בעקבות הרפורמה בשוק הפנסיה, עובדים חדשים שלא הוצעו להם הטבות (הסדר פנסיוני מוזל), ישויכו אוטומטית לקרן פנסיה ברירת מחדל, ובה הם ישלמו פחות דמי ניהול.
קרן פנסיה ברירת מחדל תשויך אוטומטית לעובדים החדשים שלא מקבלים הוזלות בהסדר פנסיוני אחר. אבל עובדים ותיקים לא ייהנו מההליך האוטומטי הזה – הם יצטרכו לפנות באופן אקטיבי ולבקש לעבור לקרן ברירת המחדל. ייתכן מאוד שכבר בשלב הפנייה, ינסו לפתות אותם בתנאים טובים יותר – כך שאם אתם בקטגוריה הזאת, אתם חייבים לעשות זאת, מדובר על הרבה כסף.
עובדים שמחליפים מקום עבודה ישויכו לקרן פנסיית ברירת המחדל, אלא אם למעסיק יש הסדר פנסיוני מוזל באחת מקרנות הפנסיה הקיימות.
5 קרנות הפנסיה הגדולות – 96% מהשוק
המצב עד 2016 בשוק הפנסיה הראה תמונה של ריכוזיות גבוהה. חמש קרנות הפנסיה הגדולות – מנורה מבטחים פנסיה, מגדל מקפת, כלל פנסיה, הראל פנסיה והפניקס פנסיה, החזיקו 96% מהשוק ובסכום אבסולוטי מדובר על היקף של 194 מיליארד שקל. על זה נגבו בשנה 1.4 מיליארד שקל (דמי ניהול מהצבירה ודמי ניהול מההפקדות). בקרנות האלו יש 3.8 מיליון חוסכים, מחצית מתוכם חשבונות רדומים בהיקף של 34 מיליארד שקל. מדובר על חשבונות של אנשים שהחליפו מקומות עבודה, והקרן הקודמת נזנחה (אין בה הפקדות). הבעיה היא שבקרנות הלא פעילות יש לרוב דמי ניהול מקסימליים, ולכן חשוב מאוד לבדוק אם יש לכם קרנות כאלו – כאן, תוכלו לאתר את הקרן שלכם, וכאן מדריך על איחוד קרנות הפנסיה.
עם כניסת הרפורמה לתוקף אמר שר האוצר דאז, משה כחלון: "מדובר במהפכה בשוק הפנסיה בישראל. לראשונה גם עובדים לא מאוגדים ייהנו באופן אוטומטי מתנאים מצוינים. הרפורמה תגדיל את קצבת הפרישה של העובדים במאות עד אלפי שקלים בחודש. אני קורא לכל העובדים: דאגו לעתידכם והצטרפו לקרנות הזוכות, ההבדל בכיס בגיל הפנסיה יהיה מאוד משמעותי".
הקרנות הגדולות חששו
כאמור, הרפורמה בשוק הפנסיה גררה ביקורת חריפה מצד קרנות הפנסיה הגדולות שחששו מאוד מאחר שקרנות פנסיה ברירת מחדל עלולה להסית את החוסכים מהקרנות שלהם. חלק מקרנות הפנסיה הגדולות גם לא השתתפו במכרז – אחרי הכל, זה סוג של גול עצמי.
חברות הביטוח שמנהלות את קרנות הפנסיה הגדולות פרסמו בדוחותיהן את המהלך הצפוי של האוצר והפיקוח על הביטוח – הקמת קרן פנסיה ברירת מחדל, כאחד מגורמי הסיכון המשמעותיים לפעילותן, וגם האנליסטים המכסים את תחום הביטוח ראו בקרנות האלה סוג של פגיעה עתידית ברווחי הקרנות הוותיקות וברווחי חברות הביטוח המחזיקות בקרנות.
עד כמה החברות חששו ניתן להתרשם ממצגת של בני שיזף, המשנה למנכ"ל הפניקס באותה עת (הנה המצגת של שיזף) . שיזף תיאר תרחיש קיצוני ביותר כתוצאה מהקמת קרן פנסיה ברירת מחדל. לגישתו, ההשקה של קרן פנסיה ברירת מחדל, תחסל את תחום ניהול החיסכון הפנסיוני דרך קרנות פנסיה, כאשר קרנות פנסיה יתמוטטו. טענתו היתה שלא ניתן לנהל כספים בדמי ניהול נמוכים, אבל אלו שטויות – הגופים המוסדיים צריכים להתעורר ומהר ולהפנים שלרוב החוסכים אין בכלל צורך בניהול אקטיבי. הניהול האקטיבי – ניהול של ניירות ערך באופן שוטף לא משיג תוצאות עודפות על פני המדדים עצמם. כלומר, מי שמשקיע לאורך זמן במדד מסוים, משיג תשואה טובה יותר מניהול דרך מנהלי השקעות שבוחרים ניירות ערך מאותו המדד. על רקע זה, בעולם הגישה הרווחת כיום היא ניהול פסיבי – ניהול עוקב מדדים. ניהול כזה דרך תעודות סל וקרנות מחקות הוא זול מאוד (אין צורך במנהלי השקעות רבים), וכאמור אם תוצאות לא פחות טובות מניהול אקטיבי. (כאן, תוכלו להרחיב על תעודות סל וקרנות מחקות – האם זה כדאי?).
בשורה גדולה לחוסכים
מכל מקום, טענתו של שיזף ושל חברות הביטוח האחרות היא שהמכרז של האוצר בעצם מחייב את קרן ברירת המחדל להציע לכל מי שרוצה להצטרף את אותם דמי ניהול שהציעה במכרז. מנגד, קרנות הפנסיה האחרות אינן מחויבות לכך, ולכן התוצאה תהיה – קרן ברירת המחדל תקלוט אליה את כל הלקוחות הכי פחות רווחיים, אלו שהקרנות הקיימות יהיו מוכנים לוותר עליהם, אלו שעלויות התפעול שלהם גבוהה מדמי הניהול שהם משלמים. ובמי מדובר? עובדים בשכר נמוך שעדיין לא הגיעו לצבירה של סכום כסף משמעותי לגיל הפרישה, ולכן דמי הניהול וההכנסה מהם לגוף הפנסיה היא נמוכה. הטענה היא שבשביל להתגבר על חוסר הרווחיות, קרן ברירת המחדל תשקיע פחות משאבים הניהול הכסף של, ותספק שירות פחות טוב. והמסקנה של חברות הביטוח היתה – הקרן אמנם תהיה זולה, אך המחיר יהיה פגיעה בחוסכים.
הטענות האלו הן במקרה הטוב שטויות, ובמקרה הרע – הונאה. אפשר לנהל כספים גם בעלויות נמוכות יותר, והנה נקודה למחשבה – כמה מנהלי השקעות צריכים כדי לנהל 100 מיליון שקל? ובהמשך לשאלה זו – כמה מנהלי השקעות צריכים כדי לנהל 1 מיליארד שקל? האם משהו השתנה? גידול של ההיקפים הכספיים משמעותו יותר כספים מושקעים במכשירים/ניירות ערך/מדדים. אז יקנו יותר מניות ואיגרות חוב ממשלתיות. אז יקנו יותר פייזר, גוגל, פייסבוק. האלוקציה (הרכב הנכסים) לא אמורה להשתנות – המניות הן אותן מניות, האג"ח הן אותן אג"ח. אז אולי יצטרכו יותר אנשים לתפעול ההשקעות, אבל לא פי 10 (כפי שעלו נכסי הקרן), וזה עוד מבלי להתייחס לכך שכל הניהול הזה יכול להיות דרך מכשירים פסיביים, בלי מנהלי השקעות כלל.
בפועל, דווקא ככל שהקרן גדולה, כך יותר מתאים שהיא תפעל דרך מכשירים פסיביים שהם נזילים יותר. כך היא נמנעת מלהגדיל (או להקטין כשיש פדיונות) אחזקות פחות סחירות, ככה היא נמנעת מלהשפיע על המחיר דרך הפעולות שלה.
מיהן קרנות הפנסיה ברירת מחדל ומי יכול לעבור?
כאמור, ארבע קרנות הפנסיה ברירת מחדל לשנים 2021-2024 הן אלטשולר שחם, מיטב דש, מור ואינפיניטי, והן פתוחות לכולם. במשרד האוצר מדגישים כי התנאים שיינתנו, כלומר דמי הניהול, יהיו לכל המצטרפים לקרן, גם כאלו שמגיעים לקרן דרך סוכני ביטוח ויועצים, וגם מקרנות ברירת מחדל אחרות.
לא לוותר על הבדיקה – זה יכול לחסוך לכם מאות אלפי שקלים
מחשבון - כמה תרוויחו ממעבר לקרן פנסיה ברירת מחדל
עדכון – הזוכות בניהול קרן הפנסיה ברירת מחדל
שתי הקרנות הראשונות שזכו במכרז הראשון של קרנות ברירת המחדל ב-2016 היו מיטב דש והלמן אלדובי. בהמשך זכו גם אלטשולר שחם, הפניקס ופסגות, וכאמור לשנים 2021-2024 נבחרו ארבע קרנות במכרז.
מדריכי פנסיה:
לאחד את חשבונות הפנסיה – זה חוסך הרבה כסף!
מעודכן ל-08/2023
אתם מקבלים משכורת ובאופן שוטף משלמים מס הכנסה, אבל במקרים מסוימים אתם משלמים יותר מדי מס ואתם יכולים לקבל החזר מס. כן, מי שהעביר תשלומים עודפים יכול (וצריך) לקבלם בחזרה, כל מה שצריך זה לבקש.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מס הכנסה חייב לכם כסף
בארץ יש מיליוני שכירים שמס הכנסה חייב להם כסף, אז למה הם לא מבקשים? פשוט – הם נרתעים מרשות המס. הם חוששים שאם הם יקבלו החזר, מס הכנסה ישים אותם על הכוונת ויבדוק אותם. אבל מה שמגיע לכם הוא שלכם, ומס הכנסה לא רודף אחרי אנשים – אם יש לכם מה להסתיר, אז כנראה שלא תרצו להיחשף, אבל מי שאין לו מה להסתיר (וזה הרוב הגדול) לא צריך לחשוש מלבקש את הכסף שלו בחזרה ולהגיש דוח למס הכנסה. זה לא מסובך כמו שזה נשמע. ננסה כאן להסביר את השלבים בדרך "להיפגש" עם הכסף שלכם.
השלב החשוב הוא הגשת דוח למס הכנסה. בדוח הזה, בעצם מחושבים (לשנה מסוימת) ההכנסות החייבות במס (לרוב השכר שלכם), לצד ההוצאות, ההפרשות והזיכויים שעשויים להקטין את החבות (קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוחים, הפסדים בבורסה, תרומות, ועוד). כמו כן, מפורטים בדוח פרטים נוספים (נקודות זיכוי, חופשת לידה, לימודים ועוד) שעשויים להשפיע על חבות המס שלכם. בשורה התחתונה – הדוח הוא אוסף של מידע שאתם אוספים תוך ימים בודדים ויכול להניב לכם אלפי שקלים.
החזר מס שנתי ממוצע מוערך ב-8 אלף שקל, וניתן להגיש בקשה להחזר מס עד 6 שנים לאחר תום שנת המס שבגינה מבקשים את ההחזר – לדוגמה אם אתם רוצים לקבל החזר מס לשנת 2013, אז סופרים 6 שנים מתום שנת 2013 ומגיעים לשנת 2019 – אתם יכולים להגיש עד שנת 2019 בקשה להחזר מס. להחזר המס מתווספים הפרשי הצמדה וריבית מיום החבות – אם ביקשתם החזר מס על שנת 2013 תקבלו את הסכום כשהוא צמוד למדד בתוספת של 4% הצמדה ריאלית.
איך מקבלים את הכסף?
לא רק שרשות המסים רוצה להחסיר כסף למי שזכאי, היא אף מקילה את התהליך. בשנת 2022 השיקה הרשות מערכת להגשת בקשה מקוונת להחזר מס לשכירים, המערכת החדשה מאפשרת לבצע את תהליך פתיחת התיק להחזר מס ולהגיש את הבקשה באופן מקוון מלא, במהלך רציף, במקום להגיש את הבקשה באופן ידני.
בנוסף, הרשות אף שולחת מפעם לפעם מכתבים לאזרחים, שבדיקת השכר שלהם העלתה ששילמו מס עודף ויש להם פוטנציאל להחזר מס. מדובר על מעטפות בצבע ירוק שמזמינות את האזרחים לבדוק את זכאותם להחזר מס ולהגיש בקשה. במטרה להקל על הגשת הבקשה, מצורף למכתב טופס 135 – בקשה להחזר מס ודף הסבר למילוי הטופס, כמו גם המלצה להיעזר בסימולטור לבדיקת הזכאות וחישוב המס, לפני הגשת הבקשה.
החזר כאמור מגיע בגלל ששילמנו יותר מדי למס הכנסה, אבל איך זה יכול להיות? ובכן, יש מצבים שוטפים על פני השנה שגורמים לכך, ומכיוון שתשלום המס הוא כל חודש, והחישוב של החבות הכוללת הוא שנתי, נוצר לפעמים מצב שסיכום התשלומים בפועל, נמוך ממה שצריך להיות ואז מגיע החזר – לדוגמה, נניח שלא מוזנות לכם נקודות זיכוי (נקודות שמבטאות הקלה במס הכנסה, מכיוון שלא עודכן שאתם לומדים (יש הטבה ללומדים), או שלא עודכן מספר הילדים (יש הטבה/ נקודת זכות על כל ילד בטווח גילאים מסוים). במקרה כזה, בכל חודש וחודש שילמתם יותר מדי למס הכנסה, אז כמובן שבחישוב השנתי מגיע לכם החזר.
דוגמה נוספת – פיטורים. נניח עובד שעבד חודשיים ופוטר. בסיס המס הוא שנתי, וחישוב המס בהתאם הוא שנתי, כאשר בכל חודש מחשבים את החלק היחסי. נניח לדוגמה פשוטה (ולא מציאותית) ששיעור המס עד 120 אלף שקל הוא אפס, ומעל הוא 30%. ונניח שהעובד הרוויח כל חודש (בחודשיים שעבד) 15 אלף שקל.
המשמעות החודשית של המדרגות היא שעד שכר של 10 אלף שקל אין מס (120 אלף שקל חלקי 12) ומעל יש 30% מס. ומכאן שבשכר של 15 אלף יש מס של 1.5 אלף שקל (30% על ההפרש בין 15 ל-10 אלף שקל). בחודשיים המס הוא 3 אלף שקל.
אבל, בחודשים הבאים הוא לא עבד, כך שבהיבט שנתי מצטבר הוא לא הגיע לרף – הוא השתכר 30 אלף שקל (חודשיים) מתחת לרף השנתי של 120 אלף שקל (עד רף זה אין מס). במצב כזה, הוא לא צריך לשלם מס. הוא מגיש דוח ומקבל החזר על 3 אלף שקל.
ועוד דוגמה: חופשת לידה. ילדת ויצאת לחופשת לידה במהלך השנה. בדיוק כפי שמי שלא עבד שנה מלאה זכאי להחזר (דוגמה קודמת), גם יולדת לא עובדת שנה שלמה ולכן מגיע לה החזר.
ודוגמה משוק ההון – שילמתם מס על רווחים בבורסה בחודש ינואר ופברואר, אך יש לכם הפסד גדול משנה קודמת. מס הכנסה צריך לדעת על זה, ואז הוא יקזז את הרווח מההפסד בשנה קודמת. נניח שההפסד גדול מהרווח, אז אין לכם מס לשלם, ותקבלו החזר על כל הסכום.
למדריך נקודות זיכוי במס הכנסה (על מה מקבלים, איך זה מפחית את חבות המס ועוד)
למחשבון נקודות זיכוי – ככה תוכלו לדעת כמה נקודות יש לכם, וכמה זה חוסך במס?
תיאום מס
מקרה פופולארי שבו מגיע לעובד החזר כספי הוא כאשר העובד מועסק בשני מקומות (או יותר). במקרה שלא נעשה תיאום מס (מול רשות המס) אזי השכר של העובד במקום העבודה הנוסף נחשב כשכר על פי מדרגת המס הגבוה ביותר, למרות שזה לא בהכרח כך. לדוגמה – יכול להיות מצב שהעובד מרוויח בשני מקומות העבודה יחד 6 אלף שקל – נניח שבמקום הראשי 4 אלף שקל ובמקום המשני 2 אלף שקל. על השכר המצרפי הזה כמעט ואין מס, אבל אם הוא לא עשה תיאום מס (עדכון מס הכנסה בעבודה ראשית ומשנית), אז מס הכנסה יגבה באופן אוטומטי את מדרגת המס הגבוה ביותר, וזה יוצר אבסורד – הוא ישלם 50% מס על העבודה השנייה (כאילו הוא מרוויח 50 אלף שקל).
על כל פנים, הכסף לא הולך לאיבוד. התשלום ביתר למס הכנסה יוחזר אם העובד יגיש דוח שנתי.
באתר רשות המיסים תוכלו לקרוא על תיאום המס וגם…לעשות תיאום מס בעצמכם ותוכלו לקראו גם אצלנו (בשפה פשוטה יותר) – מדריך לתיאום מס
הפקדה לחיסכון פנסיוני
מקרים נוספים שבהם מגיע החזר מס, הם בהפרשות לחיסכון פנסיוני. אם הפרשתם באופן עצמאי (לא דרך מקום העבודה) סכומים לקופת גמל או קרן השתלמות, יכול מאוד להיות שמגיעות לכם הטבות מס. ההפקדות לפנסיה זוכות להטבות מס משני סוגים – ניכוי וזיכוי. ניכוי מס משמעותו הקטנת ההכנסה החייבת במס. יש לכם הכנסה חייבת של 1,000 שקל ובזכות ההפקדה לפנסיה ניכוי של 300 שקל (על דרך חישוב הניכוי – קראו כאן), אזי חבות המס שלכם היא על הכנסה של 700 שקל. בשלב הבא מחשבים את המס על החבות הזו (נניח 25% מס על 700 שקל – חבות של 175 שקל)
זיכוי מס מבטא הפחתה של חבות המס. יש לכם מס לשלם בסכום של 1,000 שקל וזיכוי של 300? אזי חבות המס שלכם היא 700 שקל. איך הפקדה לקופות גמל ולחיסכון פנסיוני משפיעה על הניכוי ועל הזיכוי? קראו כאן.
כאשר העובד מפקיד כספים דרך השכר (לצד הפרשה של המעסיק) לחיסכון פנסיוני, אז הוא מקבל אוטומטית את ההטבות האלו (התלוש מחשב כבר את הזיכוי והניכוי ואת החבות המופחתת), אבל כאשר העובד מפקיד כספים באופן עצמאי (שלא דרך המשכורת) לחיסכון פנסיוני הוא לא מקבל את ההטבות אוטומטית (מס הכנסה לא מקבל את המידע דרך התלוש). העובד זכאי כמובן להטבות האלו (בהתקיים תקרת ההפקדות) אבל הוא צריך לעדכן את רשות המיסים (הגשת דוח שנתי).
משקיעים בבורסה – ככה תקבלו החזר מס
המס על הבורסה הוא מס יחסית חדש. כן, עד 2003 לא היה מס על הבורסה. כיום המס הוא בשיעור של 25% על הרווח הריאלי ובמקומות מסוימים – על נכסים שקליים (איגרות חוב שקליות) המס הוא 15% נומינלי (בלי התחשבות באינפלציה). למידע מלא – מדריך המס על הבורסה.
באופן שוטף (מדי חודש) משלמים המשקיעים מס על הרווחים (רק על רווחים שמומשו), כאשר החישוב הוא שנתי – כלומר, אם הפסדתם בינואר והרווחתם בפברואר אז הרווח יתקזז מול ההפסד, ותשלמו על הרווח נטו – להמחשה, נניח שהפסדתם 20 אלף שקל ואחר כך הרווחתם 20 אלף שקל (וגם הרווח וההפסד מומשו – אחרת, אין לזה משמעות, מס הכנסה לא מתייחס לרווחים והפסדים על הנייר). במקרה זה אתם מאוזנים ולא צריכים לשלם מס, ולכן לא יהיה תשלום כמובן בחודש פברואר.
גם אם זה הפוך – הרווחתם 20 אלף בינואר והפסדתם 20 אלף בפברואר, אז מס הכנסה בנטו הוא אפס. בינואר אתם תשלמו מס של 5 אלף שקל (25%), אבל בפברואר תקבלו החזר של 5 אלף שקל – משמע בנטו, אפס.
כל הסיכום השנתי של המס ששולם במקור, וכן הרחבה על המס בכל אחד מסוגי ההשקעה, נמסר לכם פעם בשנה בטופס 867 (שמופק לרוב בחודש מרץ ומתייחס לשנה הקודמת). הטופס הזה מופק על ידי הבנק והוא קריטי לחישוב החזר המס, כשיחד עם הטפסים הנוספים (ובראשם 1301 – דוח שנתי למס הכנסה, טופס 106 – טופס מהמעסיק על השכר והניכויים) מוגשת בעצם הבקשה להחזר מס.
ולמה שתקבלו החזר מס מפעילות בבורסה?
ישנן כמה סיבות טובות לקבל החזר מס על פעילות בשוק ההון. אבל, לפני שנפרטן – חשוב להדגיש כי כל מי שהיקף הפעילות שלו (מחזור) מעל 811 אלף שקל (הסכום צמוד) צריך להגיש דוח שנתי בלי קשר אם מגיע לו החזר או לא. זה אולי נראה סכום גבוה, אבל זה לא כך – מספיק שתפעלו בחודש ב-70 אלף שקל ועברתם את המחסום הזה, ומדובר על עסקאות קנייה ומכירה. כלומר, אם אתם קונים נייר ב-35 אלף שקל ומוכרים ב-35 אלף שקל וככה בכל חודש וחודש, אז חציתם את הרף, ואתם צריכים להגיש דוח למס הכנסה.
אבל, אם אתם לא חייבים להגיש דוח, זה כאמור יכול להיות משתלם לכם, במידה ותקבלו החזר, והנה הסיבות להיווצרות החזר מס –
- הפסדים מניירות ערך: אם יש לכם הפסדים אז הם יכולים לשמש אתכם כקיזוז לרווחים בשנים הבאות, אבל אם לא תדווחו על ההפסדים האלו, מס הכנסה לא יידע ולא יקזז. מעבר לכך, יש רווחים ממקומות אחרים והכנסות חייבות במס ממקומות שונים (דיבידנד, רווח שמחויב במס שבח) שניתן לקזז מול הפסדים כאלו – לא תדווחו, הם "ייזרקו לפח" וחבל.
חשוב להבהיר – ההפסדים מניירות ערך נשמרים לכם, כל עוד הגשתם דוח (ומעין הצהרתם/* דיווחתם עליהם) – ניתן להגיש דוח כפי שפורט לעיל עד 6 שנים מסיום שנת הדוח.
- אם יש לכם פעילות בניירות ערך במספר בנקים או ברוקרים פרטיים, אז אין חישוב במצטבר של חבות המס – כל בנק , פועל על פי הידוע לו, על פי החשבון המנוהל אצלו. אבל מה קורה, אם בבנק אחד הרווחתם 100 אלף שקל, ובבנק שני הפסדתם 200 אלף שקל (הפסדים שמומשו). במקרה כזה, אתם תשלמו בשוטף מס על רווח של 100 אלף שקל, אבל אם תגישו דוח, הרי שבמאוחד/ מצטבר יש לכם הפסד, ומס הכנסה יחזיר לכם את התשלום. מעבר לכך, יוותר לכם 100 אלף שקל כהפסד להעברה לשנים הבאות.
- הטבות לגילאי 60 פלוס. אם אתם מעל גיל 60 מסתבר שיש לכם הטבות בפעילות בניירות ערך. מעל גיל 60 ממסים את ההכנסה הפאסיבית (להבדיל מהכנסה אקטיבית; וניירות ערך ברוב המקרים עונים להגדרה של הכנסה פאסיבית) החל ממדרגת מס של 10%. המשמעות היא שאם יש פעילות בשוק ההון ויש הכנסה נמוכה או אין הכנסה אחרת (הקצבאות הפטורות לא נכנסות לחישוב) אזי ניתן ליהנות ממדרגת המס הנמוכה (וממדרגות מס נמוכות בכלל) על הרווחים מהבורסה. העניין הוא שצריך לדווח – הבנקים לא עושים את העבודה בשבילכם, הם לא ערוכים לטפל שלא על פי הגישה הסטנדרטית לכולם, והאמת שהם גם לא יכולים – הם לא יודעים מה מדרגת המס שלכם, הם לא יודעים מה ההטבות שלכם, הם לא יודעים מה ההכנסה שלכם. אתם צריכים בהתאם לנתונים האלו, לחשב את חבות המס ואז, במידה ויש לכם החזר (והוא יכול להיות משמעותי מאוד), להגיש דוח למס הכנסה.
מעבר לכך, ניתן לנצל נקודות זיכוי כנגד הכנסות מרווחים בבורסה במידה ולא נוצלו במלואם כנגד הכנסה אחרת, ויש הטבה נוספת לקבוצת הגיל הזו – אם אתם משקיעים בפיקדונות וחסכונות (לרבות בחברות ביטוח), אתם זכאים לניכוי הכנסת ריבית, ובמילים פשוטות לא מכירים לכם בכל הכנסות הריבית כהכנסות חייבות במס. אז נכון, עכשיו מדובר על ריבית אפסית, אבל זה לא תמיד היה ככה, וזה גם לא יהיה ככה לעד. כדי לקבל את ההחזר מסוג זה, אתם לא אמורים להגיש דוח, זה ברוב הגדול של המקרים – מתקבל אוטומטית.
- מכירת נכס. לכאורה זה לא קשור להחזרי מס בשוק ההון, אבל זה עובד כך – אם מכרת נכס ויש לכם מס שבח לשלם עליו (כלומר, יש לכם רווח), ומנגד יש לכם הפסד בבורסה, אזי ההפסד יכול להתקזז מול הרווח, ולקזז את חבות המס.
- מימוש אופציות לעובדים. אם קיבלתם אופציות למניות ממקום העבודה שלכם ומימשתם אותם (לפי תוכנית 102) אזי אתם אמורים להיות ממוסים לפי המס על הבורסה (מס על רווחי הון) בשיעור של 25%, והרווחים האלו יכולים להיות מקוזזים מול הפסדים בשוק ההון. זה לא אוטומטי – צריך לדווח על כך בדוח השנתי.
תשלום ההחזר
החזר המס מועבר ישירות לחשבון הבנק של מגיש הדוח. ככלל, החזר המס מבוצע בתוך שנה מהיום שבו נערכה השומה (בסמוך להגשת הבקשה), או בתוך שנתיים מתום השנה שבה שולם המס – לפי המועד המאורח מבין השניים. לרוב, החזר המס נעשה תוך חצי שנה עד שנה. אגב, אם מדובר באדם שחייב להגיש דוח, אזי ההחזר מתקבל לרוב תוך 90 יום מקבלת הדוח או ב-31 ביולי של שנת המס העוקבת את שנת הגשת הדוח, לפי המאוחר מהם.
עם זאת, אם מדובר בהחזר מס שנובע מטעות של המעביד, או חוסר עדכון של העובד – למשל, מצב נקודות הזיכוי (לימודים, ילדים ועוד), אזי אם עדיין לא נגמרה השנה, ניתן לקבל את ההחזר, במסגרת התלוש השוטף. רק אם הסתיימה השנה, לא ניתן לדרוש את ההחזר דרך התלוש. על כל פנים, זה לא תקף כמובן לסיבות האחרות שבגינן דורשים החזר מס – הפקדה עצמאית לקופות גמל, הפסדים בבורסה, זיכוי מעל גיל 60 ועוד ועוד.
למדריכים ומחשבונים קשורים:
למחשבון נקודות זיכוי – ככה תוכלו לדעת כמה נקודות יש לכם, וכמה זה חוסך במס?
למדריך נקודות זיכוי – למי מגיע וכמה?
מס על הבורסה – כל מה שצריך לדעת
בית ההשקעות פסגות ירכוש 20% מחברת בלנדר (Blender) המתמחה בהלוואות חברתיות. השלמת העסקה מותנית בקבלת אישורים רגולטוריים.
הרכישה הזו מגיעה לאחר שבית ההשקעות מיטב דש רכש כ-23% מ- eLoan. כאן, תוכלו לקרוא על התחום ועל כל אחת מהחברות הפעולות בו (לרבות נתוני ריבית והיקף השוק של כל אחת). שתי החברות האלו – בלנדר ו- eLoanמובילות את התחום כשבנוסף פועלות בשוק זה – b2b שמתמחה בהלוואות בין עסקים, וטריא.
בלנדר, מעסיקה כ-30 עובדים בישראל ומחוצה לה. לבלנדר חברה בת – בלנדר ישראל שמרכזת את פעילות ההלוואות החברתיות בארץ. פעילות בלנדר ישראל הושקה בסוף 2014 ועד כה העמידה אשראי של 35 מיליון שקל.
הלוואות חברתיות הן הלוואות בין עמית לעמית (per to peer p2p). בפועל אלו הלוואות בין אנשים זרים לחלוטין. השיטה היא פשוטה – אתם מתחברים לגוף פיננסי שמחליף את הבנק (וכבר נתייחס לגופים המקומיים), ואלו משדכים לכם השקעות או הלוואות דרך האתר – כלומר זו זירת הלוואות אינטרנטית למפגש בין מלווים (משקיעים) ללווים . בדרך הזו עלויות המימון ללווים עשויות להיות נמוכות והמלווים/ משקיעים אמורים להרוויח תשואה נחמדה (אם כי צריך לזכור שיש סיכון) – כאן, תוכלו למצוא את כל התורה של הלוואות חברתיות.
האם משפרי דיור יוכלו לרכוש דירה במחיר למשתכן? מסתבר שכן, אבל רק במקומות ספציפיים ודירות יחסית מעטות (בינתיים)
אחרי שמשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון קיבלו ביקורת על כך שתוכנית מחיר למשתכן מיועדת רק לרוכשי דירה ראשונה (ולא גם למשפרי דיור), החיליטו באוצר לשנות את התנאים ולפתוח חלק מהדירות בחלק מהפרויקטים גם למשפרי דיור.
בינתיים שווקו קרקעות ל-12 אלף דירות שמיועדות לרכושי דירה ראשונה, מתוכם שווקו פחות משליש, והיתר בתהליך. אך בסה"כ מתוכננים להימכר בתוכנית מחיר למשתכן מעל 70 אלף יחידות דיור, וכעת מתברר שהאוצר ומדרש השיכון והבינוי נכנעו ללחץ ובכוונתם להתחיל ולשלב בחלק ממכרזי מחיר למשתכן גם דירות למשפרי דיור. הכוונה לשווק מספר קטן של דירות במספר קטן של פרויקטים, במכרזים שאינם במקומות ביקוש קלאסיים.
הסיבה כנראה היא לא רק הלחץ של משפרי הדיור, אלא בעיקר הערכה כי לא תמיד מובטחת הצלחה של 1005 באם הדירות מופנות לקהל של רוכשי דירות ראשונות, ולכן הם במקומות מסוימים מתכוונים להרחיב את פוטנציאל הרוכשים. בינתיים המכרזים בהם תהיה למשפרי דיור אפשרות להציע לרכוש דירה הם בבארשבע, שדרות וטבריה, ובכל פרויקט כזה, מס' הדירות למשפרים הוא מצומצם.
מדריכים קשורים:
למדריך משכנתא לרוכשי דירה במחיר למשתכן
מחיר למשתכן – גימיק או תוכנית רצינית
בחודש הבא (יולי) תתבצע הפעימה הראשונה בהעלאת ההפרשה לפנסיה, ובחודש ינואר 2017 תתבצע הפעימה השנייה.
ההפרשות לפנסיה כיום הינם בשיעור כולל של 17.5% מהשכר – 5.5% על חשבון העובד, 6% הפרשות המעסיק לתגמולים ו-6% נוספים, הפרשות המעביד לפיצויים. בפעימה הראשונה והשנייה יוגדלו ההפרשות ב-0.5% (בכל פעם), ובסה"כ תגדל ההפרשה ל-18.5% (הנה ההסכם להעלאת הפנסיה)
ביולי יועלו תשלומי המעסיק לקרן הפנסיה מ-6% ל-6.25% מהשכר, ובהתאמה יעלו ההפרשות של העובד מ-5.5% ל-5.75%. בעוד חצי שנה יועלו הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה ל-6.5%, והפרשות העובד ל-6%, ואז סך ההפרשות יעמוד על 18.5% (הפרשות העובד – 6%, הפרשות המעסיק – 12.5% – 6% תגמולים ו-6.5% לפנסיה)
העלייה בהפרשה לפנסיה היא בהתאם להבנות בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגוניים העסקיים, אבל האם זה באמת טוב לעובדים? לא בטוח. ככלל, גידול בהפרשה לפנסיה הוא מצוין לעתיד העובדים, כי הכספים שמופרשים היום ישמשו אותם בעתיד (בתקופת הפנסיה), כשבנוסף העובדים נהנים מהפרשה של המעביד (ולא רק שלהם) וכן הם נהנים מהטבות מס על ההפרשה. על פי ההערכות התוספת לקצבה בפנסיה כתוצאה מהמהלך הזה תהיה בממוצע 5%-6%, ומנגד השכר יירד בפחות מ-0.5% (סכום ההפרשה בניכוי הטבת המס).
אבל צריך להיזהר עם ממוצעים – ככל שגיל החוסך גבוה יותר, כך התרומה תהיה קטנה יותר, וככל שהשכר נמוך יותר כך התרומה קטנה יותר. למעשה, שלאנשים בשכר הנמוך הגידול בפנסיה יכול דווקא להזיק. הם בעצם מפרישים סכום נוסף, ועל הסכום הזה אין להם הטבה (כי הם לא מגיעים למדרגות תשלום המס). הסכום הזה חשוב להם היום, ולא בעוד כמה עשרות שנים, כך שהתועלת במקרים רבים לא ממש ברורה.
זאת ועוד – יש עובדים (לא מעטים) שהשכר שלהם נמוך מאוד ואז כשהם יוצאים לפנסיה הם מקבלים ביטוח לאומי (כמו כולם בהתקיים עמידה בתנאים), וגם השלמת הכנסה. מה שיקרה עכשיו בעקבות הגדלת ההפרשה – הם יקבלו פחות בנטו השוטף שלהם, אבל הם עדיין יצטרכו השלמת הכנסה – במילים פשוטות, הם לא ייהנו מגידול בקצבה בפנסיה בעקבות הגידול בהפרשה השוטפת לפנסיה.
ומעבר לכך – גם מחקרים שבדקו את העלאת הפנסיה הקודמת (ב-2008) מצאו שהסדר הפנסיה החדש לא הביא תועלת לאוכלוסייה גדולה. העלאת הפנסיה, וליתר דיוק – קביעת פנסיית חובה בשנת 2008, פגעה בעובדים שלא הפרישו בעבר וזאת מכיוון שהם צריכים את הכסף עכשיו, ולא בעוד כמה עשרות שנים. אז נכון שחיסכון לפנסיה הוא מבורך, אבל יש רבים שלא גומרים את החודש, וכשלוקחים להם מהנטו ואומרים להם שהם יקבלו את זה בעוד 30 שנה, זה לא ממש מעניין אותם, הם צריכים כסף למחייה.
מדריכי פנסיה:
קרן הפנסיה ביררת מחדל – מה זה? והאם זה מתאים לכם?
לאחד את חשבונות הפנסיה – זה חוסך הרבה כסף!
מה פגע בתוצאות של פוקס? איך זה שהיא רשמה הכנסות מיסים? ואיך זה שהתזרים היה חיובי?
הדוחות של פוקס ברבעון הראשון של השנה היו חלשים במיוחד – החברה הפסידה תפעולית כ-18 מיליון שקל, על הכנסות של 309 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של 600 אלף שקל, על הכנסות של 317 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2015 כולה הסתכם הרווח התפעולי ב-68 מיליון שקל, על הכנסות של 1.32 מיליארד שקל. הסיבה הרשמית לחולשה ברבעון הראשון – חג הפסח.
הנהלת החברה הדגישה בסקירת המנהלים כי השנה פסח גלש לרבעון השני והמכירות המוגברות לקראת החג ישפיעו על הרבעון השני ולא השפיעו על הרבעון הראשון וזה בניגוד למצב בשנה הקודמת, אז פסח תרם בעיקר לרבעון הראשון – "הכנסות החברה מושפעות מעונתיות, המתבטאת בדרך כלל במכירות מוגברות במהלך חג הפסח, חגי תשרי והרבעון הרביעי של השנה כתוצאה מהשפעת מכירות עונת החורף", כתוב בסקירת המנהלים, "חג הפסח חל השנה בתאריך ה-22 לאפריל והשפעתו קיבלה ביטוי בתוצאות הרבעון השני של שנת 2016 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד שבו חל חג הפסח בתאריך ה-3 לאפריל כך שמרבית השפעתו קיבלה ביטוי בתוצאות הרבעון הראשון של שנת 2015. עיתוי חג הפסח השנה הביא להארכת מבצעי סוף עונת החורף אל תוך חודש מרץ 2016 ובשל כך לשחיקה במכירות וברווח הגולמי ברבעון הראשון של השנה".
מה שההנהלה בעצם אומרת זה שפסח פגע בהם בריבוע – לא רק שהמכירות גלשו לרבעון השני, אלא שהמבצעים של סוף עונה גלשו למרץ, ומבצעים משמע – הנחות גדולות ורווחיות גולמית נמוכה (אם פסח היה במרץ, אז כמובן שבחודש זה לא היו מבצעי סוף עונה).
המבצעים מתבטאים לרוב במכירות כמותיות גדולות, אך לא בהכרח במכירות גבוהות בערכים כספיים, כשבמקביל הרווחיות יורדת, ורק להמחשה אם פריט נמכר ב-40 שקל, ועלותו 20 שקל אז הרווח הגולמי הוא 20 שקל שמבטא רווחיות של 50% מהמכירות (20 שקל חלקי 40 שקלים). אך אם במבצע הוא נמכר ב-30 שקל, אז הרוו הגולמי הוא 10 שקל והרווחיות היא 33.3% (10 שקל חלקי 30 שקלים).
ברבעון הראשון ירד הרווח הגולמי של פוקס ל-154 מיליון שקל, לעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ומדובר ברווחיות גולמית של 49.9%, לעומת 55.5% וזה כנראה המכה הגדולה ביותר של פסח – הירידה ברווחיות (כתוצאה מהמשך המבצעים).
ולמרות פתיחת שנה ברגל שמאל, בפוקס אופטימיים לגביה ההמשך. מעבר לכך, שפסח אמור להתבטא במכירות מוגברות (לצד שיפור במרווח הגולמי) ברבעון השני, יש גם אינדיקציה חשבונאית לאופטימיו – פוקס רשמה ברבעון הראשון הכנסות מס (הטבת מס) בסך של 6.1 מיליון שקל מס בדרך כלל הוא במינוס, כלומר הוצאה – החברות מחשבות את הרווח לפני מס, ועליו משלמות מיסים. בפוקס נוצר הפסד לצורך מס (של 25.7 מיליון שקל), אז עקרונית לא נוצרה לה ברבעון הוצאות מס, אבל בפוקס מעריכים שהחברה תרוויח בהמשך, ובהתבסס על הערכה זו, הם יוצרים נכס מס במאזן ורושמים הכנסת מס, וזאת כדי ליצור הקבלה נאותה בין התוצאות לבין המס, והנה המחשה. נניח שחברה הפסידה ברבעון 2 מיליון שקל, והנהלתה מעריכה כי בתשעת החודשים הבאים היא תרוויח 2 מיליון שקל – בסה"כ הרווח הוא אפס, ואין חבות מס. אם החברה תרשום ברבעון הראשון הפסד של 2 מיליון שקל ללא הוצאות מס, אזי בשלושת הרבעונים הבאים היא תרשום את הרווח – 2 מיליון שקל ללא הוצאת מס, מכיוון שההכנסה לצורך מס מתקזזת עם ההפסד ברבעון הראשון. אלא שהקבלה נכונה יותר היא ההקבלה הזו – מאחר שברבעון הראשון הנהלת החבה מעריכה שיהיו רווחים בעתיד שיקזזו את ההפסד האמור היא כבר ברבעון הראשון מייחסת להפסד את הכנסת המס (ההפסד יצר בעצם נכס מס, אפשרות לקיזוז עתידי , ויש סבירות לשימוש בקיוזז הזה ולכן רושמים אותו כבר ברבעון זה). התוצאות ייראו כך – הפסד של 2 מיליון שקל ומנגד הכנסת מס של (נניח מס בשיעור של 25%) 0.5 מיליון שקל, והפסד בשורה התחתונה של 1.5 מיליון שקל. בשלושת הרבעונים הבאים הרווח לפני מס הוא כאמור 2 מיליון שקל ובמצטבר הרווח הוא אפס, ולכן המס המצטבר הוא אפס – היתה הכנסת מס של 0.5 מיליון ברבעון הראשון, משמע תהיה הוצאת מס של 0.5 מיליון בשלושת הרבעונים הבאים – ואז הרווח יהיה 1.5 מיליון שקל. זו הקבלה נכונה יותר (שעל הדרך בולמת את התנודתיות בתוצאות).
התזרים של פוקס – 26.8 מיליון שקל
ובשעה שפוקס רושמת ירידה במכירות, במרווחים ומעבר להפסד, התזרים שלה מפעילות שוטפת מצוין. ברבעון הראשון רשמה החברה תזרים חיובי מפעילות שוטפת בסך של 26.8 מיליון שק, וזה לעומת תזרים שלילי של 17.4 מיליון שקל בתקופה הקודמת ותזרים שלילי של 5.6 מיליון שקל בשנת 2015 כולה.
התזרים החיובי נובע מכמה סיבות (הרחבה בשבוע הבא), אבל לפני כן – מה בעצם מבטא תזרים המזומנים מפעילות שוטפת? ובכן התזרים הזה מבטא מזומנים שנכנסו לחברה בניכוי המזומנים שיצאו כשהמזומנים האלו (שנכנסו ויצאו) הם אך ורק כאלו הקשורים לעסק עצמו – תשלומים בגין רכישת חומרי גלם, תשלומים על שכר עבודה, תשלומים על שכירות של חנויות בקניונים, תקבולים בגין מכירה של מוצרי ביגוד ועוד. התזרים הזה מחושב בצורה טכנית כשנקודת המוצא שלו היא הרווח בדוח רווח והפסד. הרווח הזה הוא על בסיס צבירה (להבדיל מבסיס מזומן) – הרווח מבטא את כל העסקאות שנצברו בתקופה, עסקאות שיצרו הכנסות (עסקאות מכירה) ועסקאות שיצרו הוצאות (רכישת חומרי גלם, משכורות ועוד). חשוב לחדד – העסקאות האלו נצברות על פני התקופה (במקרה הנדון – רבעון ראשון) ונחשבות כמכירה או הוצאה, אך לא מדובר בהכרח בתקבולים או תשלומים, והדגמה – עסקאות מכירה בחודש מרץ שהתקבול בגינה יהיה בחודש אפריל. העסקאות האלו נרשמות בדוח רווח והפסד (בהתקיים התנאים החשבונאיים), אך הן לא נרשמות בדוח תזרים מזומנים, ולכן מהדוח רווח והפסד שהוא על בסיס צבירה, יש לעשות התאמות כדי להגיע לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת.
חברת ברנד שדיווחה לאחרונה על תוצאות כספיות טובות לרבעון הראשון של 2016 וכן על צבר נאה להמשך, מגייסת ממשקיעים מוסדיים ומשקיעים פרטיים 7.6 מיליון שקל, לפי מחיר של 6.3 שקל למניה (1.2 מיליון מניות). רוב הגיוס (בהנפקה הפרטית ) יהיה לקבוצת הפניקס – כ-750 אלף מניות (4.7 מיליון שקל) והיתר יהיה לשני משקיעים פרטיים (225 אלף מניות לכל אחד בסך של 1.4 מיליון שקל לכל אחד).
המחיר בבורסה הוא 9.1 שקל, כך שמדובר על דיסקאונט של 31% – המשמעות פשוטה, החברה, העוסקת בתחום הפלדה (ייצור והרכבה של מתקנים, רכבים ועוד), נותנת הנחה לבעלי מניות חדשים על חשבון בעלי המניות הקיימים, לרבות גופים מוסדיים וציבור. אז למה לעשות זאת במחיר הזה? מי הם המשקיעים בהנפקה הפרטית? ולמה לתת להם ולהפניקס הנחה כל כך גדולה למה לא להנפיק במסגרת הנפקת זכויות וכך לייצר שיוויון בין כל בעלי המניות? יש המון שאלות, וגם – איך בכלל נותנים לזה לקרות? למה לא מגבילים את הדיסקאונט שנותנים בהנפקות פרטיות, הרי מדובר במתנה על חשבון (בין היתר) הגופים המוסדיים?
ברבעון הראשון של השנה הסתמו הכנסות ברנד ב-80.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-44 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול נבע מסביירם בחברה מצבר ההזמנות גבוה, שחרור עיכובים לביצוע הזמנות קיימות וכניסת החברה לפעילות בתחום ההקמות. התוצאות האלו לא הותירו את השוק אדיש ומניית ברנד זינקה בעקבות הדוחות ב-12% במחזור גבוה. עם זאת, נראה שמה שהלהיב במיוחד את המשקיעים הוא צבר ההזמנות השמן של החברה – 334.1 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון הראשון, בהשוואה ל278.6 מיליון שקל בסוף שנת 2015. מועד מימוש הצבר – עד (כולל) הרבעון השלישי של 2017.
למדריך מעודכן על חוק שכירות הוגנת
חוק שכירות הוגנת אמור להגן על השוכרים, אבל יש בו דווקא יתרונות למשכירים – הצמדה למדד, לצד ביטוח דירה וביטוח מפני עזיבה, לצד השכרה לטווח ארוך, ולצד מימון ההסכם שכירות ועוד – כל משכיר יחתום על זה; לשוכרים זה גם טוב, ואת המחיר משלמים כולנו – החוק הזה עולה כסף, צריך לממן ערבות, ביטוח, הוצאות ועוד, בסופו של דבר נקבל עלות שגדולה מהתועלת.
חוק שכירות הוגנת במקור נועד לפקח ולהגביל את העלייה בשכר הדירה. ליוזמת החוק, סתיו שפיר יש "זכויות רבות" בחוק הסופי שאמור להיות מאושר בתוך שבוע, אבל הוא עבר גלגולים רבים מאז ההצעה המקורית.
מתווה הצעת חוק שכירות הוגנת שיעלה לאישור, מבטל את הפיקוח, ובצדק – אי אפשר באמת לפקח על מחירי השכירות, וזה יגרום להעלאת מחירים תלולה רגע לפני הפיקוח. אז מה עושים? נותנים תמריצים למשכירים כדי שאלו ייחתמו על הסכמי שכירות לטווח ארוך.
ביום ראשון הקרוב ועדת השרים לענייני חקיקה אמורה לדון בחוק ולאשר את הצעת החוק הפרטית שקידמה שפיר יחד עם ח"כ רועי פולקמן (שהצטרף בשלב מאוחר יותר). שבוע לאחר מכן, תצורף להצעת החוק, ההחלטה הממשלתית שנוסחה בשיתוף ובעידוד של שרת המשפטים, איילת שקד.
בהצעה הנוכחית התחלף הפיקוח על מחירי השכירות במתן עידוד למשכירים לחתימה על הסכמי שכירות ארוכי טווח ולכך בעצם גרום ליציבות בשוק השכירות.
ועל מה אנחנו מדברים, כמה דירות שכורות יש בארץ? ובכן – המון. מספר השוכרים עולה על 600 אלף משפחות (ויחידים) ומבטא קרוב ל-30%מהמשפחות. מדובר על שכירות שנתית בהיקף העולה על 20 מיליארד שקל.
על פי הצעת החוק יינתן תמריץ כאמור למשכיר שיקבל פוליסת ביטוח מסובסדת וזה בתנאי שהמשכיר יציע חוזה שכירות לתקופה שלא תפחת מ-5 שנים. במהלך תקופה זו לא יעלה מחיר השכירות מעבר לעליית מדד המחירים לצרכן, והביטוח בעצם יספק למשכיר ערך שכן על פי ההצעה, יישקל לתת למשכיר ביטוח נזקים בסיסי לדירה וכן הגנה על המשכיר במקרה שבו שוכר עוזב לפני סיום החוזה ומבלי לעמוד בתשלומים המוטלים עליו.
הטבה נוספת שעדיין לא גובשה סופית (ולא ברור אם תצא לפועל ) – סבסוד של גוף מסוים שיספק שירותי ניהול חוזה מול הדיירים. המדינה תממן את שירותי הניהול של הגוף הזה.
כן, אז מה קיבלנו – ששכר הדירה יעלה כמו המדד – מה העניין, ככה הוא צריך לעלות, אף אחד לא עושה לאף אחד טובה. הרי בסוף עוד המחירים (של הדירות) עשויים לרדת, והשוכרים יהיו תקועים עם הסכמים צמודים למדד, ועל ההטבה "בכאילו" הזאת, מספקים שורה של הטבות למשכירים – שירותי ניהול, שירותי חוזה, ביטוח מוזל, ביטוח מפני עזיבה.
על פי ההצעה (המורחבת – הצעת החוק לצד החלטתה של שרת המשפטים) המשכיר יוכל לגבות ערובה מראש, עד שליש מדמי השכירות עבור שליש מהתקופה, ולא יותר מפי 6 מדמי השכירות לחודש, ואם הערובה כרוכה בהוצאה כספית של השוכר, היא תוגבל בעד פי 3 מדמי השכירות לחודש.
עוד קובעת הצעת החוק – חובה על המשכיר למסור את הדירה בהתאמה מלאה למה שהוסכם עם השוכר. המשכיר גם לא יוכל להוסיף בחוזה התניה מסוימת הפוטרת אותו מאחריות לאי התאמה או לפגם שיתגלה בנכס. מעבר לכך, החוק מגדיר דירת מגורים ראויה ולא ראויה – כן, הבנתם – הם יחליטו איפה אנשים יגורו ואיפה לא? ואם לאותו אדם אין כסף והוא מסתפק בדירה בקושי שלא עומדת בתנאים, אז מה – אז לא ישכירו לו, כי היא לא נחשבת דירה?
על פי הצעת החוק , דירה שיש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות או לבריאות השוכר, דירה שאין בה מערכת חשמל, תאורה וביוב תקינים, ודירה שאין בה פתחי אוורור – היא לא דירה להשכרה, אסור להשכיר אותה.
עוד קובעת ההצעה שמשכיר דירה יכול להודיע על סיום השכירות בהודעה מוקדמת של 90 יום, ואילו שכר דירה יכול להודיע בהתראה של 60 יום לפני סיום החוזה.
למדריך מעודכן על חוק שכירות הוגנת
למדריכים קשורים:
מס על השכרת דירה – כמה ואיך ניתן לחסוך?
קרן ברק ממונפת (מספר קרן – 5122684), מעלה את שיעור ההוספה ל-0.4%. מנהל קרן הנאמנות דיווח כי החל מ-6 ביוני יעלה שיעור ההוספה מ-0.02% (שזה עוד נסבל) ל-0.4% – שזה כבר משמעותי. למה להעלות את שיעור ההוספה? נתחיל בכך שמדובר בקנס על המחזיקים בקרן – ברגע שרוכשים קרן עם שיעור הוספה, מפסידים מיד את שיעוןר ההוספה ולהמחשה אם קניתם קרן שמחירה (לאחר שיעור הוספה) הוא 100.4 נקודות, הרי שהשערוך שלה בתיק רגע אחרי הוא (בהנחה ששיעור הוספה 0.4) – 100 אגורות. אם תרצו למכור, תוכלו במחיר של 100.
הרעיון בשיעור הוספה, כך טוענות הקרנות, לווסת את התנודתיות, לגרום למחזיקים להבין שהם נכנסים לקרן לטווח בינוני וארוך – הרי ככל שהזמן עובר כך הקנס הזה מתפרס על פני תקופה ארוכה יותר והעלות השנתית פוחתת. אבל, בפועל אין כאן באמת הצדקה – שיעור ההוספה הוא פשוט קנס על המחזיקים.
וזה מקומם שבעתיים כשזה בקרן חדשה וקטנה כמו ברק ממונפת. עד לא מזמן הרוב הגדול של הסכומים בקרן היה סכומים של מקורבים (ראו כאן – 76% מהקרן בידי מקורבים), אך לא צריך להתרגש מדי כל הקרן היתה בהיקף של 100 אלף שקל. בשבוע שעבר הודיעה הקרן כי המקורבים ירדו לשיעור החזקה של 5.6% (2 מקורבים).
הקרן הזו אמנם חדשה, אבל כבר היו בה כמה מקרים חריגים – ראשית, החזקה בשיעור גבוה של מקורבים; שנית – תשואה מאוד חריגה (מינוס של 23%) ביום אחד. איך זה קרה? ובכן, כשהקרן כל כך קטנה (וזה מה שהיה אז), כל שינוי קטן בנכסים משפיע משמעותית על ערך הנכסים; זה יכול לייצר תשואה גבוה אם הכיוון כלפי מעלה וההיפך – תשואה שלילית כמו שקרה בברק. בקרן הזו הבעיה גדולה יותר כי מלכתחילה מדובר בקרן ממונפת, אז מספיקה אסטרטיגה קטנה שלא מצליחה (ולא מאוזנת – לא מגדרת את ההפסדים) כדי שהתשואה תהיה לא סבירה. הבעיה הגדולה, אגב, היא לא כמו במקרה של ברק (תשואה שלילית גבוה) כי אז זה בולט; הבעיה הגדולה היא במקרים של תשואות חיוביות, אבל לא חריגות על פני כמה ימים. ואז מה יודע שמדובר בארועים חריגים שלא קשורים לאכות ולביצועים של מנהלי הקרן בטווח בינוני וארוך? אז פשוט התשואה החיובית יכולה לבלבל את יועצי ההשקעות ואת המשקיעים וגם – את מערכות הדירוג של הבנקים, ואז הקרן שעשתה תשואה של עשרות אחוזים כי היו לה אלפי שקלים או רבבות שקלים בקרן, תיכנס (בשנה השנייה שלה) לדירוגים במקום מצויין ותקבל מיליונים רבים – כי יועצי ההשקעות עובדים על פי מערכות הדירוג. כאן הבעיה!
לכתבה על התשואה החריגה בקרן הנאמנות ברק ממונפת
למדריך על שיעור הוספה – מה זה? ואיך זה פוגע לכם בתשואה